פרוטוקול 29.06.2026

הודעת מערכת תמליל פרוטוקול מוקלט

פתיח כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בוקר טוב לכולם. היום ה - 29 ביוני 2026. תיק פלילי 67104-01-20 רק אם אפשר שקט שם מאחורה בבקשה.. יש יותר מדי רחש. יש לנו יותר מדי רעש משם. בוקר טוב לכם, אנחנו מתחילים. מי רוצה להתחיל?

עמית חדד כבודכם, אנחנו קיבלנו את ההחלטה שלכם ביום רביעי, ביחס לארבעה ימים בשבוע, יש עוד החלטה קודמת על ארבעה ימים בשבוע, לפני שמונה חודשים בערך, הודענו שאנחנו לא נוכל לייצג את ראש הממשלה במתכונת הזאת. בית משפט נתן החלטה כשביקשנו להתפטר, ולמעשה מאז אנחנו נמצאים פה, בתפקיד הזה, כפויים לתוך תפקיד שאנחנו לא יכולים לקיים אותו, מכח צו שיפוטי. בדרך כלל, אני לא יודע אם אפילו בדרך כלל, מה שאנחנו ראינו כשמישהו מבקש להתפטר, אז הנעילה היא לא נעילה עד עולם אלא קובעים פרקי זמן וכולי, יש מסגרת, יש אופק לשחרור, מה שאין במקרה שלנו, ולא רק שאין אופק לשחרור, אלא שביום רביעי האחרון קיבלנו החלטה של חמישה ימים בשבוע. אני רוצה שכבודכם יבין מה המשמעות. מעבר לעובדה שזה יחייב אותנו לעבוד בשבת באופן ברור, אני חושב שחשוב שכולם יבינו את זה, אין, בלי יוצא מן הכלל, וגם אם נעבוד בשבת לא נספיק, אבל נהיה חייבים לעבוד בכל שבת, בכל חג, בכל מועד, לעבוד לעבוד ולעבוד מסביב לשעון, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, בניגוד לכללים בסיסיים, אנחנו 3,700 שנה חיים עם השבת אבל עכשיו אנחנו שמים אותה בצד כי יש משפט לסיים. אנחנו גם באופן פרדוקסלי זה יאריך את המשפט, כי לא נוכל להפעיל שום שיקול דעת ביחס לעדים שיבואו, לא נוכל להכין אותם, לא נוכל לפגוש אותם, יהיה פה עיוות דין אדיר, יוצא דופן, אנחנו לא נוכל להכין אף עד, לא נוכל לבדוק מה הוא יודע ומה לא יודע, אם הוא רלוונטי או לא רלוונטי, אנחנו נעבוד על אוטומט. שוב, אנחנו נבקש להשתחרר שוב, בית משפט אני מקווה שהפעם לא יכלא אותנו, יש גבול. גם מתי שהוא יש, אנחנו אחרי שנת שמיטה, אנחנו תיכף מגיעים לשנת שמיטה, נגיע, מתי שהוא גם עבד עברי משוחרר. אז אנחנו מבקשים שוב להשתחרר, לא נוכל לקיים את זה, המשפט יתארך. דרך אגב, אין שום סיכוי בעולם שהוא יסתיים עד מרץ 2028, צריך לומר את הדברים ביושר, צריך להגיד את זה ביושר, אין דרך שהמשפט הזה יסתיים לא עד מרץ 2028 וגם לא ספטמבר 2028. התיק הזה הוא תיק ענק, רחב יריעה, ובכל ניסיון שלנו וגם של כבודכם, צריך לומר ביושר, לצמצם דברים שעל פני הברים ברור שהם לא יובילו לשום מקום, אישום שלם של שוחד שברור מקריאת כתב האישום שאין בו שום תוחלת, ואנחנו מכלים את ימינו ושנותינו כדי לדבר על פריטים שאפילו התביעה לא חוקרת עליהם, אבל אנחנו עדיין, בית משפט, אני זוכר את הדיון שהיה פה ביום רביעי לפני שנה וחמשהו, כשבאנו ואמרנו 'טוב, יש 120 פריטים, שברור שאין שום טענה כלפיהם, זה ברור. ברור מכתב האישום'. אז דיברנו על תורת הקבוצות ואולי בכל זאת וניתנה החלטה שאם מחברים סעיף 4 עם סעיף, 6 מעלים בריבוע מוציאים שורש ועושים נגזרת שניה ועצרת אז אולי בכל זאת אפשר לבוא וללמוד משהו במשהו שיש איזה טענה של מודעות, רק כדי לגלות שנה אחר כך שלא יחקרו אפילו על פריט אחד מהפריטים האלה בחקירה הנגדית. אפילו אחד, אחד מהם לא נחקר. אז אנחנו כאן, אנחנו מנסים לעשות מלאכתנו נאמנה, אבל אנחנו לא יכולים להשתתף בהצגה של משפט. אנחנו לא יכולים, אנחנו מגיעים, חוקרים את אלי לוי, אני רוצה שכבודכם יבין, לפני שאני מדבר על התחייבויות, החיים האישיים, העובדה שיש לנו משפחות, שיש משרדים, יש לקוחות, יש לי עורכי דין, אנשים שתלויים בי, אני שם רגע את כל זה בצד. נניח שאנחנו בעולם שיש בו רק את כבודכם, את התביעה, את ראש הממשלה ואותנו. זה הכל. זה העולם כולו. כשאנחנו מגיעים לחקור את אלי לוי, זה לא פרי - סטייל. זה לא 'טוב, אלי לוי יספר לנו מרצונו הטוב והחופשי שהוא ביצע עבירות וחקירה בלי אישור יועץ, יואיל בטובו לספ ר לנו'. זה לא ככה. יש עבודה עמוקה, רצינית, שאנחנו עושים לפני כן כדי להבין, להצליב דברים, כדי לחשוב מי יכול לבוא ולספר לנו על אותם דברים שכולם מנסים להסתיר במשך שנים. זו עבודה מהותית, זו עבודה רצינית. עכשיו אני מזכיר, בשנה האחרונה, זה גם לא שיכולנו במהלך הנגדית לשבת עם ראש הממשלה ולהתכונן איתו מה יהיה בפרשת ההגנה. לשבת איתו על העדים, 'בוא תגיד לנו מה יש, אנחנו רוצים שאלקין יבוא להעיד', אני לוקח שם שאני כבר אמרתי שנביא אותו. 'בוא נראה מה יש לגבי אלקין, או בוא נשב על איתן כבל, בוא נשמע מה יש לך, מה האינפוט שלך ', אין, לא יכולנו לעשות את זה. לא היה זמן לעשות את זה. אז עכשיו אנחנו, עדים כאלו יבואו, ואחרים, בלי הכנה, כל פריט בכתב האישום, אנחנו נצטרך להביא את העדים שרלוונטיים אליו, שזה גם מוך וואלה, גם עדים מהמקומות האחרים, כי התביעה גם אומרת, ומבחינתה אולי בצדק 'זה לא קביל,' וכולי, כל מיני טענות מהסוג הזה, אנחנו נביא עדים של הפריטים, מה התפרסם במקום אחר, עד שכתב כתבה מקבילה, כי התביעה טוענת שזה היענות חריגה, בואו נראה מה יגידו אותם כותבים במקומות האחרים, האם זה באמת חריג. אם בית משפט רוצה לקצר, הדרך היא לא לבוא ולהר וג אותנו. זה יגרום, הדרך הארוכה היא הקצרה והקצרה היא הארוכה. אנחנו כבר יודעים את זה. מעבר לזה שכוחות הטבע יש להם בסוף, גם אם בית משפט יקבע שכשאני אעזוב את הבקבוק הוא יעוף למעלה ולא ייפול למטה, אז עדיין הוא ייפול למטה. בית משפט כוחו יפה, גדול, רב, אבל מוגבל. והוא מוגבל בכללים הרגילים של העולם. אנחנו לא נוכל לעשות את זה. לא נוכל לעשות את זה. אנחנו ראינו את זה ופשוט, באמת, כולנו כאחד. דרך אגב, גם מהספסלים של התביעה, גם מהספסלים של ההגנה, כולם ולכן כולנו פה, אנחנו ראינו את זה בחוסר אמונה. עכשיו, הסתכלנו קצת השו ואה, תיק בזק התנהל פעם בשבוע בממוצע, אולי פחות, אולי 1.1 פעמים בשבוע, תיק הצוללות מתנהל פעמיים בשבוע, התחיל שנה אחרינו, מתנהל פעמיים בשבוע. 512 בשיא, שלוש פעמים בשבוע., התיק עם עצורים, התיק של משפחת אבו לטיף מתנהל פעם בשבוע. יש משפט אחד שהתנהל חמש פעמים בש בוע, מה שאנחנו בדקנו, מה שאנחנו מכירים, זה המשפט של אייכמן. זה המשפט שהתנהל חמש פעמים בשבוע. אני לא מכיר עוד משפט שמתנהל חמש פעמים בשבוע, בטח לא פרק זמן ארוך. יש לו, בנקאים,.... שזה פרק זמן קצר, משהו נקודתי. אנחנו לא נוכל לעשות את זה. במשפט, אני רק אומר משהו, משפט הבנקאים שהוזכר פה כבר, שם היו חברות ביטוח עשירות, בנקים עשירים, צוותים ענקיים. פה אנחנו מדברים על אנשים פרטיים, מה רוצים, שראש הממשלה ימכור את כל מה שהוא צבר בחייו? מה רוצים שהוא יעשה? אני הסברתי לו. א. אני הרמתי דגל אדום. אני הרמתי מרגע ההחלטה וגם אתמול, באתי אליו מיד אחרי הדיון להגיד לו 'ראש הממשלה, דע לך, אנחנו בפני צרה צרורה. אין לך הגנה אפקטיבית. והאמירה שאמרתי לך בעבר, שתסמוך עלינו, אנחנו בבית המשפט, אני נותן לך קלירנס, אתה יכול, תעסוק בעניינך, אני עוסק בענייני, אם יש משהו שצריך להטריד אותך אני אתקשר אליך, אני אשאל, אני אבוא, אתה לא צריך להגיע'. את זה אני לא יכול להגיד לו, להיפך, אני לא יודע לתת קלירנס לעניין הזה. מבחינה מקצועית אני מתריע גם בפני כבודכם ועשיתי את זה אתמול בפניו. 'אין לי דרך לספק לך הגנה ראויה. אתה בפני עיוות דין להבנתנו המקצועית' וזו המשמעות. אנחנו באים, אנחנו רוצים לעזור לבית המשפט לקצר משפט, לעשות משפט, אני חושב שאנחנו עושים את זה בהצלחה יוצאת דופן, בשים לב לנסיבות. בית משפט עוזר לנו, התביעה לפעמים עוזרת לנו, אבל זהו. אנחנו הגענו לקצה של הקצה. אנחנו היינו כפי שאמרתי לכבודכם, רצינו לבקש ראשון שלישי וחמישי כדי שיהיה לנו זמן להכין את העדים לפני כן, לפגוש אנשים. צריך להבין עוד משהו, אני לא יודע כמה כבודכם יורד לסוף דעתי בעניין של הכנת פרשת ההגנה. בפרשת ההגנה אנחנו לא רק יושבים מול המחשב ומול הדפים ומכינים שאלות ומגיעים לבית משפט ושואלים. יכול להיות שלא תהיה ברירה וזה מה שנעשה, אבל באופן אמיתי מה שאנחנו אמורים לעשות, מה שעשינו עד היום, זה שיושבים האנשים ומכינים, אנחנו מכינים את הפרשה. אנחנו גם היחידה החוקרת. אין לנו צוותות ענקיים, אין לנו משטרה, אין מי שעשה את זה לפני כן במשך שנים, חוקר במשך שנים ואז מביא את זה לתביעה והתביעה בפרשת התביעה חוזרת על מה שכתוב פה, אם לא אז ריענון זיכרו ן, אם לא, עד עוין, להגיש את זה, ומתקדמים קדימה. אין לנו את זה. אנחנו בונים את הסיפור תוך כדי. אנחנו מספרים את הסיפור תוך כדי. ואני חושב שאנחנו עושים את זה, תראו מה גילינו. רק בכמה עדים שהבאנו. הודעת טקסט שלח הכפוף של אלי לוי לציפי גז, על אותו אדם, כשהוא מספר על הדברים שאנחנו טוענים מהיום הראשון. צחי חבקין שבא ומספר את מה שהוא מספר. טבלת ההשוואות, אמרו לנו מהתחלה 'אין השוואות, לא עשינו השוואות', עורכת הדין תירוש הצהירה פה כמה פעמים 'לא עשינו השוואות' רונן סולומון שהגיע לפה וסיפר איך ערכו לו מסמך שאומר שאין משהו חריג בוואלה. מה זה, הדברים האלה מגיעים ככה, מישהו מגיע ומביא לנו אותם בלי עבודה קשה? טבלת השוואה שאמרו לנו שאין, אז סולומון מספר על טבלת השוואה ורינת סבן מספרת על השוואות, והגיע אלי לוי ומספר על השוואות, ויכול להיות שגם צחי, אני לא זוכר אם הוא דיבר על זה או לא.

יהודית תירוש לא.

עמית חדד אז אנחנו באים ומוכיחים פה את הטענות, אנחנו פורעים את השטרות. עכשיו, בית משפט רוצה לקצר, אז בית משפט לפני תקופה עשה מעשה אמיץ, נכון, אבל לא בטוח שבזה מוצתה מכסת האומץ, ואמר 'אין שום דבר בעניין הזה' 'מציעים לחזור, אם צריך, נביא, תקראו ליועצת המשפטית תסביר לה על דעתנו למה אין פה את זה'. אז יכול להיות שזאת הדרך להרוג אותנו, לגרום לנו לקרוס לגמרי, ואני אומר שו ב, צריך להבין את זה, הדרך הארוכה היא הקצרה. אנחנו לא נוותר על ההגנה, אם בית משפט יכבול אותנו לפה עם שלשלאות, אני מקווה שיהיו עורכי דין אחרים שיעשו את זה. אני מאוד מקווה, אני לא באתי להיות סטטיסט בהצגה, אבל אם אני אהיה סטטיסט, אז אני אנסה להיות סטטיסט יעיל. אבל זה לא יכול להיות. אנחנו באמת, אנחנו בני אדם. מה, נעבוד, אין שבתות? אין חגים? אין חופשות מפעם לפעם? אין לקוחות אחרים? אין לי שישים עובדים? צריך לבוא, לשבת, זה עסק שצריך לנהל אותו. אין כלום, הכל מתמצה בזה? עכשיו, עם כל הכבוד גבירתי, מרץ 2028, אז א. אני לא יודע כמה זה קדוש, וב. אז מה, מה לעשות? אז למות על הדבר הזה? אז אין שמחה כהתרת ספקות, אז הנה, את הספק הזה אני רוצה להתיר, אנחנו לא נסיים עד מרץ 2028. בכתב אישום כזה. לא נסיים. אין דרך לעשות את זה. טענו טענות, טענות קשות להיענות חריגה, אנחנו נבוא ואת כל ה דבר הזה עם המקוש הקטן שלנו אנחנו נשבור. התביעה עובדת עם טרקטורים, ומטוסים, ולנו יש מקוש. וכדי לשבור עם המקוש צריך זמן. הרבה לחץ וזמן וזה עובד בסוף. לכן אנחנו מבקשים לייצר מסגרת דיונית כזאת שתאפשר לנו להציג הגנה. זה לא, רוב התיקים, יש פרשת התביעה ופרשת ההגנ ה זה עדות הנאשם וספיח קטן. פה זה לא ספיח. אנחנו נראה לכם. במעמד צד אחד, ב - 144 נראה לכם את רשימת העדים, היא ארוכה, היא משמעותית, אבל פה בגלל האופי של התיק שהוא ייחודי ותקדימי, ובעיני, הוא לא אינטליגנטי אבל אין מה לעשות, זה מה שנכפה עלינו, אנחנו נרצה לבוא ולא להותיר ספק ספקה בדברים. אנחנו לא יכולים לסמוך על האמירה שלכם אז לפני שנים. אנחנו לא יכולים לסמוך על זה. אנחנו לא יכולים לסמוך על זה שהתביעה לא חקרה. יש עדים שאנחנו נדבר על זה גם ב - 144 אבל יש עדים רבים שהתביעה לא הביאה ואנחנו גם רואים גם החלטות של גברתי, שאנחנו חשבנו לתומנו שאם התביעה לא מביאה, גם אמירות של גברתי במשפט, אם התביעה לא הביאה עדים זה פועל לחובתה על כל המשתמע ויש אמירות גם של גברתי שזה לא בטוח שזה ככה. גם בפסקי דין אחרים, אנחנו רוצים החלטה בעניין הזה. זה שישים ישיבות משהו כזה, כ - 60 אולי למעלה מזה ישיבות של אותם עדים, רוצים לדעת. החלטות. הפריטים, זה בתמונה או לא בתמונה. אנחנו רוצים לדעת. אם רוצים לבוא ולייעל את המשפט יש דרך, לא בזה שהורגים אותנו, וגם אז אני לא רואה איך אנחנו מתכנסים למרץ 2028. צריך להגיד את זה ביושר. זה לא יכול לקרות. זה לא יקרה. ואין שמחה כהתרת ספקות. אין שמחה כהתרת ספקות. גם אם הספק מותר לצד הפחות נוח. רוצים שננסה להתכנס לתוך המסגרת הזאת, את אישום השוחד צריך לזרוק מהחלון, כפי שהיה צריך לעשות לפני שנים, כשבית משפט באומץ רב, יש לומר, אמר את זה. צריך לזרוק את זה מהחלון. זה אקספרימנט לא מוצלח שלא נחקר אפילו, עם טענות שעד היום אני לא יודע, שואלים אותי, היענות חריגה, שואלים אותי חריג ביחס למה, ואני כמו אי דיוט אומר ונאלץ להודות ביושר, אין לי מושג חריג ביחס למה'. וגם כבודכם לא יודע. חריג ביחס למה. אין לנו תשובה על זה עד היום.' כמו בן ראינו שזה לא חריג, ואם חריג אז זה לרעה וכולי, ומתוך 315 פריטים נחקרו כ - 15, 20 פריטים, ואת כל מה שניסינו גם לקצר, אני נזכר בניסיונות שלנו לקצר, באנו לפה והסברתי ואז אמרו לי 'רגע, אבל במענה לא התייחסת', והסברתי על תורת הקבוצות, שממילא המענה הוא בתוך הקבוצה, אתה תמיד בתוך הקבוצה של כתב האישום, אתה לא יכול לחרוג, לא יכול להיות שבמענה שלך אתה מרחיב את כתב האישום', ואני חושב שהטענה הזאת התקבלה ואז בסוף קיבלנו החלטה, נעה, תמצאי לי אותה, שמחברים את הסעיף הזה עם הסעיף הזה עם הסעיף הזה,

עודד שחם אין צו רך. מר חדד, אנחנו זוכרים את ה-,

עמית חדד כן. אז יש דרכים. הדרכים הן לפנינו. באמת, לא בשמיים ולא מעבר לים. אז בואו ניקח את הדברים האלה, אם צריך, אנחנו באנו מוכנים, שוב, כמובן 144, אנחנו זוכרים שזה היה דיון מאוד מאוד רציני, אדוני ביצע אותו לבד אבל אלה היו חמישה - שישה דיונים, עברנו עד - עד, כמובן לא נעשה את זה עם התביעה, אבל נסביר ונראה, ויש החלטות שצריך לקבל. החלטות שצריך לקבל בתיק. יהיו פה מאות עדים. אם אישום השוחד הזה ימשיך ללוות אותנו, יהיו מאות רבות של עדים. עכשיו, קווי החקירה הספקולטיביים של חברתי ושל חבריי בחקירה הנגדית, גם זה מחייב אותנו. עוד לא עשינו את העבודה הזאת, אבל גם זה מחייב אותנו לעוד עדים. אמרנו, זה חריגות מכתב האישום, זה לא נטען, וכולי, בית משפט נתן. אנחנו צריכים לדעת, אלו כלבים שצריך לרדוף אחריהם וללכוד אותם או שהם הלכו, התפזרו לכל עבר ולא נודע כי בא אל קרבנו. צריך לדעת. אנחנו צריכים לדעת מראש. אנחנו חייבים, אם מישהו רוצה שנעשה עבודה רצינית, חייבים לדעת מראש. אנחנו לא יכולים להישאר ככה בעלטה. זה חיים של בן אדם, אנחנו לא יכולים להפקיר אותו לגורלו. אני אתמול באתי מיד אחרי הדיון נסעתי אליו ו הרמתי דגל אדום. נכנסתי, התפרצתי בין פגישה לפגישה, אמרתי לו 'דע לך, אנחנו לפני קטסטרופה. לא תהיה לך הגנה'. דרך אגב, יש את ישראל ואת נועה, הם כבר איימו עלי לפני חודשים שהם יעזבו, הם בסך הכל צריכים להגיש מכתב התפטרות. הם לא צריכים יותר מזה, הם פשוט שולחים מכת ב התפטרות. אז באנו לפה כדי שבית משפט ימצא לנו פתרון. אמרתי, חלק מהפתרון, כנראה חדרים פנויים אצל כבודכם, נעבור עם המשפחות לגור אצלכם, חוץ מ - בשוהם,, בדקתי, זה מדי רחוק, זה לא פתרון מספיק אדוני.

משה בר-עם ניסינו.

עמית חדד ניסינו. אני באמת, אני מגיע לפה, אני אובד עצות. פשוט אובד עצות. מה עושים. אבל לא יכול להיות שזה עלינו. לא יכול להיות שזה רק אנחנו, רק אנחנו בסיפור. לבד. בנים יחידים. חמישה ימים בשבוע, רוץ. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תודה.

ז'ק חן כבודכם, אני פה בשם בני הזוג אלוביץ', שאול אלוביץ', שנגדו מתנהל תיק בזק, שמעתם עליו הרבה בעת האחרונה, בתל אביב, ועכשיו הוא נדרש על פי החלטה של כבודכם להתמודד עם המשפט הזה חמישה ימים בשבוע. זה נתון רלוונטי מאוד שאתם צריכים לקחת אותו בחשבון, ברמה האנושית. אני לא חושב שיש תקדים לאדם שנאלץ להתמודד שנים כה ארוכות עם שני הליכים כה חשובים, כשבהרבה מאוד מובנים הוא כלוא בהם, מסיבות שלא קשורות אליו, גם בתל אביב וגם בירושלים. חורבן החיים במקרה זה הוא מוחשי. ובשם איריס אלוביץ', שמלכתחילה העמדת לדין כאן עם הטענות שיש נגדה, עם הטענות שיש נגדה, היא שקופה, היא לא עלתה לתכלית הראויה, היא הייתה המשך ישיר להפעלת הלחצים האיומים שאתם נחשפתם אליהם בפרשת התביעה על מנת ללחוץ על בעלה, והיא מוצאת את עצמה כבר תשע שנים בתוך העינוי הזה שאין לו שם, וחיה את החורבן הזה, וגם את זה צריך לקחת בחשבון. אז אני פה נמצא בשם שניהם ואני רוצה עכשיו בבקשה לפרט את הדברים. נקודת המוצא לדיון שאותו קבע בית משפט בהחלטה שלו לקיים חמישה ימים ברציפות בשבוע, ושעוד נשקול לוותר גם על הפגרה, את זה אסור לשכוח, שבאה עלינו לטובה אני חושב, שזה היה הקיצור, היא שמדובר בתיק ענק ובמובנים לא מעטים חסר תקדים במקומותינו, הן מבחינת היקפו והן מבחינת מורכבותו. אני מצטט אתכם בהחלטה שלכם מה - 10 בספטמבר 2025. זו נקודת המוצא. התיק הזה יש לו מאפיינים, ושוב, אני חושב שאתם לא יושבים לא בישיבה ראשונה ולא בישיבה ה - 40 וגם לא בישיבה ה - 100 בתיק הזה, כדי להכיר אותו, עד עכשיו, על המורכבות שלו, לא פחות טוב מכל אחד כאן, אולי יותר טוב, וכדי להבין שהקונסטרוקציה שנבנתה בכתב האישום שמחזיק בתיק 4000 עשרות עמודים כדי לתאר עמודים על פני ארבע שנים שצריך היה להביא מאות עדים מתוכם העידו חצי והגענו להסכמות שייתרו את החצי הנוסף של פיתולי פיתולים, שבסופו של דבר מביאים למסקנה נסיבתית בדבר אותה פגישה שבה, אותה פגישה בדצמבר 2012 ששנה וחצי אחר כך פורעים את השטר שעליו סוכם באותה ישיבה 'שלום, אני ראש הממשלה' 'שלום אני בעלים של בזק' ואז בטלפתיה, משום שאין טענה ששם הם סיכמו איזה שהוא שוחד, שנה וחצי אחר כך מתוך אותה הבנה פועלים במערכת יחסים של תן וקח שוחדית, כשהדגש והעיקר הוא החריגות, החריגות בסיקור והחריגות ברגולציה, אנחנו בפרשת התביעה, כך אנחנו בטוחים, פירקנו את זה גם בהיבט של החריגות וגם בהקשר של הרגולציה, שלא לדבר על התפיסה התקדימית שנכנסת במגפיים גסות לרצפת הבלט של ההליך הפלילי ומבקשת להרשיע אנשים מעבר לספק סביר. ואת האקספרימנט הזה ביקשו לעשות בתיק הזה כשהלקוחות שלי כאן שבויים, בגלל שנאשם מס'1 הוא ראש ממשלה, על כל מה שמשתמע מזה. וזה לא רק הקושי בניהול התיק הזה המורכב הזה, רב הפרטים הזה, רב העדים הזה, רב ההסתעפויות הזה ורב השנים הזה, כדי להעמיד את אותה קונסטרוקציה מצד התביעה ולנו לקעקע אותה מצד ההגנה, זה לא רק זה. המשפט הזה גם מתנהל בתנאים מאוד מאוד קשים בגלל זהות הנאשמים בו, שמכבידים מאוד לדעתי, גם אתם חווים את זה. אתם נתונים למתקפות שלוחות רסן שמ דרבנות אתכם פעם אחר פעם מצד אנשים שלא נמצאים פה בכלל באולם, ומעזים לשפוט אתכם ואת דרך ניהול המשפט שלכם, ומדוע ביטלתם ומדוע קיצרתם ומדוע אתם נוהגים כך ונוהגים אחרת, חוסר הגינות משווע, שהוא לא בא מתוך איזה שהוא רצון לשרת אינטרס ציבורי של ניהול משפט שלטון החוק. הוא בא מתוך אג'נדות. אג'נדות ברורות, אג'נדות פוליטיות, זה שקוף. ילדים בכיתה א' רואים את זה, זו ידיעה שיפוטית. אז תארו לכם את המסעות שעושים עלינו, על ההגנה. אגב זה. אגב הדבר הזה. זה גם מכביד. כל זה, האווירה מסביב, בתוך התנאים האלה באה ההחלטה שלכם לנהל את הדיון חמישה ימים בשבוע. חמישה ימים בשבוע, אני מודיע לכבודכם, אני וצוותי, משרדי, לא עומד בזה. ייתכן, ייתכן, ואנחנו לא עורכי הדין המוכשרים ביותר, ויתכן שאנחנו לא עורכי הדין החרוצים ביותר. וייתכן שאנחנו לא עורכי הדין שנערכו בצורה הטובה ביותר. הכל ייתכן. אני לא חושב ככה, אני חושב שבשנות המשפט האלה הוכחנו ההיפך, באותה החלטה שציטטתי מפיכם לא חמקה מעינינו גם המחמאה שנתתם לצוותי ההגנה. אני לא חושב ככה, אבל גם אם כך היה, אלה המגבלות הסובייקטיביות שלנו שצריכות להשליך על ההחלטה שלכם לחמישה ימים. חמישה ימים זה לא אנוש י, זה לא מתכנס לשום חיבור מתמטי, זה לא מתכנס לשום חיבור כלכלי, זה לא מתכנס לשום חיבור פיזיקלי, זה לא מתכנס לשום יכולת אמיתית, לבוא ולהגיד לנו 'אנחנו נמצאים בסד של זמן, תתכנסו לזה ותעשו את זה'. הפתרונות נמצאים במקום אחר. ועכשיו אני רוצה לפרט ברשותכם ואני אש תדל לרוץ על הנקודות. הדבר הראשון זה הפגיעה בזכות של בני הזוג אלוביץ' לזכותם החוקתית לניהול משפט הוגן. אני לא מסוגל לומר להם ואני לא מסוגל לומר להם בצדק, ואני לא עושה שקר בנפשי אם אני אומר להם אחרת שאני מסוגל לתת להם הגנה ראויה אל מול היריעה שבמחלוקת, שנפתח ה על ידי התביעה, לא על ידינו, במאות מאות פריטים וסעיפים. לא רק של נספח 315, אלא בכל העמודים, עשרות העמודים של עשרות האירועים על פני ארבע שנים שקודמים לרשימת ה - 315 פריטים. יריעת המחלוקת היא עצומה, התביעה לא ויתרה על זיז ועל פסיק, אפילו, אני מזכיר לכבודכם, כאשר הסתבר שברשימת הפריטים, זה אנקדוטלי, זה קצת, אבל זה מגלה. אפילו כאשר התגלה שהטעות הייתה שייחסו פריט לראש הממשלה ומדובר בסילבן שלום אמרה התביעה 'אני לא מוותרת עליו'. תראו לאן הגענו. וכאלה יש הרבה. וכאלה בכתב האישום, בטענות וב -, כשאנחנו עומדים אנחנו אומרי ם 'אבל יש שמש בחוץ, לא חושך, אתם רואים מה העד מעיד'. עומדים על שלהם. יריעת המחלוקת מצד התביעה לא הצטמצמה במיל. גם במקום שברור היה שצריך לצמצם אותה. בזה ניתן היה גם לתרום, אבל מה אנחנו אמורים לעשות? משהיא לא מוותרת? לבוא ולהגיד, ופה זה לא עניין של תעוזה, זה עניין של חוסר אחריות מקצועית ושרלטנות. לבוא ולהגיד 'טוב, אין מה לעשות, אנחנו כבולים בסד של זמן, חמישה ימים בשבוע, אין ברירה, נוותר על זה ונקווה שיהיה טוב'. אני לא יודע לעבוד ככה. אני לא יודע לקוות שיהיה טוב. אני חושב שגם אתם לא. כבודכם. ובתיק אחר, נצרב אצלי, הרי אנחנו חיים בסופו של דבר בסך הזיכרונות והחוויות שלנו, נצרב בזיכרוני, החלטה של אדוני בתיק אחר שאני הופעתי בפניו וזה לא עוזב אותי. העניין של שקידה ראויה והחשיבות שצריך לתת לדברים האלה, שקידה ראויה זה בסיס, בטח בהגנה בתיק כזה. איך אפשר לעשות שקידה ראו יה בחמישה ימים. אנחנו נסיים פה בשעה 16:00, ב - 9:30 נתחיל, בשעה 16:00 נסיים. לא נאכל, לא ננוח, לא נעשה כלום. אנחנו צריכים להכין את משנתנו ללמחרת. ואחר כך למחרת היום ואחר כך למחרת היום ולמחרת היום, עד יום חמישי. זה ברור שבפרק הזמן עד שנלך לישון לפנות בוקר, כדי לקום השכם ולהתייצב כאן למחרת, אנחנו נהיה עסוקים בניהול השוטף של אותו שבוע. איפה הכנת עדים נוספים לשבוע שאחריו ולשבוע שיבוא אחריו ולשבוע שיבוא אחריו? והכנת העדים הנוספים כרוכה בחשיבה, כרוכה באינטגרציה של חומר עצום ורב של חומר החקירה והפרוטוקולים שנאספו, נגיע כבר ל - 60,000 עמודי פרוטוקול, ואחר כך להחליט את מי אנחנו מביאים ואחר כך לחזר על הפתחים ולקבוע עם אנשים פגישות. ואחר כך לראיין אותם ואחרי שאנחנו מראיינים אותם ואחרי שאנחנו מראיינים אותם לבנות חקירה נגדית. איפה את זה נכניס? איפה זה קורה מבחינה פיזית? איפה זה קורה מבחינה הגיונית, מבחינה מתמטית איפה זה קורה, כשאנחנו לוקחים כמה שעות יש ביממה? איפה זה קורה? זה לא קורה וזה לא יכול לקרות. ולכן בעניין הזה המסקנה היא מובהקת. היא לא שאלה באוויר. זה לא עניין של קצת קשה לנו, אז 'תתאמצו עוד קצת'. התחלנו הכי מהר, כמו במבצע סבתא, ועכשיו נגביר את הקצב. או כשלפני 40 שנה כשהייתי טירון בצנחנים אמרו לי 'אתה יכול להגיע לברזיה שנמצאת 500 מטר מפה ב - 20 שניות', והגעתי אחרי דקה וחצי אז אמרו לי 'לא רצת מספיק מהר, תרוץ עוד פעם כל הלילה'. גם שם התוצאה תהיה התוצאה השפה, וחברי עמד עליה. הכוח הולך ונחלש, לא הולך וגדל. והדרך מתארכת, לא מתקצרת. והדקה וחצי הפכה להיות חמש דקות. לא ההיפך, לא התכנסנו לתוך אותם 20 שניות והמשפט לא יסתיים במרץ או ביוני או בספטמבר 2028. לא כי אנחנו רוצים. כי כך קרה. כי זה מה שהוכתב לנו. אנחנו לא כתבנו את כתב האישום, לא פתחנו את יריעת המחלוקת. בכוחי הדל לפני יותר מארבע שנים, וזה נענה מצד בית המשפט, ואני זוכר את ההחלטה הזאת מילה במילה, ההחלטה רמזה בעדינות ובאיפוק שאופייני לכם, ליועצת המשפטית לממשלה, כשאנחנו שוקלים, אחרי שאנחנו יושבים בדין עשרות ישיבות, ושמענו הרבה מאוד עדים, אנחנו ממליצים לתביעה הכללית כשאנחנו עושים את החישוב של הסיכונים והסיכויים, מה יותר מזה, לשמוע להצעת ההגנה וללכת לגישור. היד המושטת נזרקה. לא היה מענה. ואחרי כמה חודשים בית המשפט, אחרי שקיים דיון לפי 144 וראה מה השפיל שנותר לפרשת התביעה, ושמע מהתביעה עד - עד מה נשאר, ונשאר מעט, ואחרי שכל החומר היה בפניו, כולל עדויות הנאשמים במשטרה, אחרי כל הדברים האלה, קרא לתביעה ואמר, ובעניין הזה גם הותקפתם שלא בצדק, משום שגם הדיון בלשכה וגם מה שאתם אמרתם, לא נועד חס וחלילה לפגוע במדינה. הוא נועד לשמור על המדינה, מתוך המחויבות שלכם, לבוא ולהגיד לכם 'תשמעו רבותי, אנחנו שמענו, אנחנו לא שופטים שיושבים בפעם הראשונה פה, ואומרים בדיון הראשון 'זה תיק גדול, סותם את בית המשפט, אולי תלכו לגישור, אולי תשקלו לוותר על איזה אישום, אולי תלכו לאיזה הסדר', שמענו בסבלנות שמענו שנים שמענו. זה היה אחרי שנתיים וחצי של משפט ועשרות עדים ואלפי עמודי פרוטוקול. שמענו את זה, ואם צריך שאנחנו נסביר את זה, בואו נסביר את זה. אתם מתברברים, אבל הפררוגטיבה שלכם' ותוך 24 שעות גם היד המושטת הזאת, זו הייתה יד מושטת, זו לא הייתה גזירה. גם היד המושטת הזאת נזרקה. על ידי מי? על ידי היועצת המשפטית לממשלה שלא ליוותה את החקירה, לא הכירה את כתב האישום, לא באה מהעולם הזה, לא הכירה את המשפט בכלל. תוך 24 שעות. אגב, מה שמזכיר לי, יש מאמר נפלא של כבוד הנשיאה נאור ז"ל שמדברת על חובותיו של פרקליט בשירות המדינה, והיא עומדת על זה שכאשר בית משפט פונה, ושפרקליט הוא לא, לא פרקליט חבריי שיושבים פה, אני מדבר על היועצת המשפטית לממשלה, הוא לא כמו הסניגור. יש עליו חובות נוספים. הוא צריך לשקול ולשמוע מה בית משפט אומר והוא לא קבלן צלחות. שם באופן מובהק ובבירור, לא שמעו לכם. וזה לא הדנ"א שבאנו כולנו ממנו. בעתיר בבית משפט העליון באחת מהעתירות הרבות של תקופתנו האחרונה, כשכבוד ממלא מקום הנשיא פוגלמן עוד ישב בדין, העז אחד מבעלי הכוח לבוא לטעון כנגד המדינה שהיא שינתה ב - 180 מעלות את עמדתה. והוא לא עמד בזה. הוא פנה אליו ובכעס רב, וזה היה ניכר, אני צפיתי בשידור הזה, והוא אמר לו 'אתהה לא מכיר את הדנ"א של מחלקת הבג"צים. כשבית משפט פונה אליהם וכותב פסקי דין, גם אם הם חושבים אחרת, הם לוקחים את זה ברצינות ושוקלים את הדברים ונותנים להם משקל. וזה לא שהם שינו ב - 180 מעלות כי נוח להם או ב - 180 מעלות כי ההם קמו בבוקר ופתאום אמרו 'אופס, בא לי רעיון', זה כי הם הקשיבו לבית משפט ובית המשפט הזה בדרך המאופקת שלו ובדרך הזהירה שלו אומר כל דבר פעם אחת. בית המשפט לא מתחנן, בית המשפט נותן מסר, לא צריך יותר מפעם אחת כדי שיבינו אותו. פעם אחת בגישור, פעם אחת 'תחשבו שוב ותחשבו את הדרך מחדש בעניין השוחד', אבל די ומספיק. אבל כנראה שהפעם האחת הזאת לא מספיקה. היא לא מספיקה מדוע? היא מספיקה משום שאנחנו נמצאים כאן ועכשיו אנחנו מבקשים להתכנס למועד שרירותי, כשכמובן ברמה האישית אין שום כוונה להכביד, חס וחלילה, אבל אל מול זה יש לנו את החובות המקצועיות שלנו. ומהמועד השרירותי הזה אנחנו גוזרים אחורה והתוצאה היא חמישה ימים. אנחנו, כשקיבלנו את ההחלטה ב יום רביעי שעבר, דיברנו בינינו והיינו עסוקים בלכתוב בקשה כי אנחנו חיים עדיין תחת החלטת כבודכם לארבעה ימים בשבוע ואנחנו מבקשים להגיש בקשה מ סודרת שמנמקת מדוע זה יהיה יותר יעיל ויותר קצר, ויותר ענייני ויותר יעיל לעשות את הדיונים שלוש פעמים בשבוע בימים ראשון שלישי וחמישי, כדי שיהיה לנו יום בין הדיונים שנוכל להכין את המשך פרשת ההגנה ואת הדיון שבא למחרת. ואופס, נפלה לנו העט, ליטרלי, נפלה לנו העט מהיד, כי אנחנו מקבלים, אנחנו עסוקים בללה לנד שלנו, אנחנו מקבלים החלטה על חמישה ימים בשבוע. השורה התחתונה, בנתונים האלה ובנסיבות האלה אני לא יכול להעניק, צוותי לא יכול להעניק הגנה ראויה לנאשמים. אתם יודעים כבודכם, יש את הפרדוקס של סיזיפוס. העניין המפלי זה איך הוא העלה בדעתו לקחת סלע גדול ולנסות לגלגל אותו במעלה ההר ולהגיע לפסגה. הפרדוקס היותר גדול, אבל זה לא פרדוקס, זה פשוט מה הוא חשב לעצמו. הפרדוקס הוא שהוא ניסה בפעם השניה. וניסה בפעם השלישית וניסה בפעם הרביעית וזה לא ילך. האבן נעשית יותר כבדה והפסגה יותר רחוקה, ואנחנו לא נצליח להעביר את האבן הזו בחמישה ימים בשבוע מעבר לפסגה. לצערי ואנחנו נשב בצורה מאוד מאוד רצינית בדיון לפי 144 ואתם תראו אל מול יריעת המחלוקת איזה עדים אנחנו צריכים להביא, הרי בסופו של דבר זה לא רק עדים, צריך להראות את זה בעדים ובמספרים ולשכנע בעניין הזה, אבל באמת שלהם, באמת שלהם. גם בלי תוספות. גם לא נעמוד בשישה ימים ושעה ימים בשבוע, ונסיים את המשפט הזה בחודש מרץ או בחודש יוני 2028 וצריך לומר את הדברים האלה. יש נקודה שאני רוצה לחלוף עליה ביעף, לציין אותה במשפט אחד וזו הנקודה הבאה וזה נוגע להגינות והשוויון בין הצדדים. חברי דיבר על זה מזווית אחת, כשבאה התביעה לבית המשפט, היא באה כאשר משרד החקירות הגדול ביותר בארץ עם הסמכויות שכתובות בחוק, מה שאין למשרדי חקירות אחרים עומד לרשותה, קוראים לו משטרת ישראל, שאותו היא ליוותה בחקירה אינטנסיבית שנמשכה שנה, עם השלמות חקירה, בלוח זמנים שהיא קובעת לעצמה, לא בית משפט, כשידינו כבולות ועינינו מכוסות, והיא שולטת גם בקצב, גם בתוכן, גם בגישה לעדים, לא כמו בשיטות אחרות, בהכל. ואחרי שהיא עושה את זה ומקבלת את החומרים ועתותיה בידיה, היא קובעת את הקצב ואת הסדר של הדברים, ואת מועד הגשת כתב האישום, אם היא מחליטה להגיש כתב אישום. ורק אז היא נכנסת לתוך הקוראלס של בית המשפט. אבל אז יש לה תיקי עדים, יש לה מה שאסף אותו משרד חקירות שקוראים לו משטרת ישראל ורשות ניירות ערך גדול שעמד לעזרתה באמצעות מאות חוקרים, לנו אין את כל זה. עמד על זה חברי. אין לנו את זה, אנחנו צריכים לתכנן ולבנות ולראיין ולהכין, כל פעם מחדש. כל פעם מחדש לגבי כל עד. זה פער שצריך לתת עליו את הדעת, אבל מה קרה כאן? פרשת התביעה לא התנהלה יותר משלוש פעמים בשבוע. תקופות ארוכות כשהיו הפסקות, למרות מסעות היח"צ והדירבונים והחימורים בנו ובכם, העיכובים לא באו בגלל ניהול לא יעיל של בית המשפט אלא בגלל אילוצים. קודם כל אובייקטיביים, הייתה תקופת קורונה, חלק נכבד מהזמן היתה תקופת מלחמה, בתוך כל זה היה צריך לנווט ולקבל החלטות ולהתחשב בה רבה מאוד אינטרסים ושיקולים שונים. הדחיות שהיו מטעם הצדדים במשפט, וכבודכם תבדקו אותי, הארוכות ביותר, היו בשל מחדלים בהעברת חומר חקירה. קחו את ישועה למשל עם גילוי הזולה. שבועות ארוכים שהתחברו לבקשה שלו כי הוא בארצות הברית שהתחברו לפגרה בבית המשפט, הביאה להפסקה של חודשים בעדותו. זה לא אתם וזה לא אנחנו. חומר חקירה מהותי ומשמעותי ורלוונטי ועל זה לא הייתה מחלוקת ולא נשמעה מחלוקת, ואני מזכיר לכם את החלטת כבודכם בעניין הזה, לא הועבר לנו. מה אנחנו אשמים, מה אתם אשמים? ואנחנו מצידנו עשינו את כל מה שרק אפשר כדי לקצר. אם כבודכם זוכר, אני חילקתי את החקירות עם עו"ד בן צור, כך שלא חקרנו פעמיים את אותו עד, מה שלא נהוג במשפטים אחרים. עושים את זה בדרך כלל, מגיע עורך הדין בדרך כלל בנפנוף שרוולים ובאיחור לאמצע חקירתו הנגדית של הקולגה שלו ומתחיל מהתחלה כאילו לא נשמע. אנחנו חילקנו בינינו את העדים. אם הייתה תוספת, תמיד הייתה תוספת שולית. ואתם קיצרתם אותנו. כל הזמן קיצרתם אותנו ועשינו מאמץ מאוד גדול להתאים את עצמנו. אז בסדר, אז יש זליגה של 10%, 15%, 5%, כי אנחנו לא מכונות, אבל באמת נעשה מאמץ מאוד גדול מצידנו לקצר עד כמה שניתן. אני בקשה אישית אחת, לא ביקשתי כל המשפט הזה. אחת, אחת לא ביקשתי, עד שהגעתי לבקש במעטפה שהעברתי לכבודכם, הבקשה נדחית, ועשיתי בכוונה לא לבקש. ב - 28 בדצמבר, זה עשה אצלי שבר. כי בפעם היחידה שהעזתי, אתם סירבתם. ולכן כשאנחנו נמצאים במצב, שאנחנו משוכנעים, יכול להיות שאתם חושבים שאפשר לעשות א תזה יותר טוב, שאנחנו עושים כל דבר שרק ניתן כדי לסייע לבית המשפט לעשות משפט, כדי לייעל ולקצר את הדיונים, לחלק בינינו את העבודה, לעבוד מסביב לשעון, ואנחנו מרגישים שהמעמסה היא עצומה והיא אפילו מעבר לכוחותינו, אנחנו מתיישבים לכתוב בקשה לעשות את זה שלושה ימים בשבוע כדי שאפשר יהיה לייעל ולעשות את זה בסדר, אנחנו מקבלים חמישה ימים שלפי כל ספירה הדבר הזה הוא פשוט בלתי אפשרי. הנקודה הבאה היא שיש לנו משרדים. יש לנו משרדים. אי אפשר, אי אפשר פשוט לפגוע בחופש העיסוק שלנו בצורה הזאת. זו המשמעות הברורה והמיידית של ההחלטה של כבודכם, היא נזק עצום עצום וקולוסאלי, שלא לדבר על גזירת שמד למשרד שלי, ללקוחות פוטנציאליים, וגם ללקוחות נוספים שאני לוקח על עצמי, לא כי יש לי יותר מדי זמן, אלא במקום שאני יכול לעשות הרכבים ובכל זאת לתת שירות, משום שלהפיל את כל עול המשרד שלי על בני הזוג אלוביץ' אחרי כל מה שהם עברו, עם חילוטי הרכוש שהם עברו, עם החורבן הכלכלי שהם עברו, זה גם לא אנושי. אז אנחנו מנסים לשחק בזה. אני מצטער שאני צריך לשתף אתכם בדבר הזה אבל המשמעות של חמישה ימים בשבוע זה להמיט חורבן כלכלי על בני הזוג אלוביץ' יותר ממה שהם חוו עד עכשיו, יותר ממה שהם חוו עד עכשיו, וזה אפילו לא פגיעה ב - אני פשוט לא יכול להיות שם., אני, יש לי מחויבויות לשותפיי, יש לי מחויבויות לעובדיי, יש לי מחויבויות ללקוחותיי, אני לא יכול לצמצם את כל החיים של כל האנשים האלה שתלויים במשרד שלי בכל הכבוד, רק למשפט הזה, כאילו אין אחריו כלום בעולם. אנחנו לא חיים לבד. חמישה ימים בשבוע, גם פה נגע חברי אבל אני רוצה להדגיש את זה, וגם מתוך מחויבות אישית. כבודכם יודע שאולי באמת האדם שמשקיע פה הכי הרבה זמן, לא הכי הרבה זמן, נעה מילשטיין, וגם ישראל כמובן, אבל אנחנו חוקרים את העדים, אבל יש צוותים שעובדים איתנו, צוותים קטנים. נעה פירר אצלי, כבודכם, אתם יכולים לצוות, אני אומר לכם, וזו לא החצפת פנים, זה מציאות. אתם יכולים לצוות על נעה פירר לעבוד בשבת? אני מודיע לכם, היא לא תעבוד בשבת בגיבוי מלא שלי. היא לא תעבוד ב שבת. היא שומרת שבת. אין דרך לעמוד בחמישה ימים ולשמור שבת. אין דבר כזה. אני לא שומר שבת, אני אעבוד, אבל אני לא יכול לעבוד לבד. וזה המצב היום. זו משמעות ההחלטה. זה לא יקרה. פשוט לא יקרה. אני לא מדבר עכשיו על חוק שעות עבודה ומנוחה, מעולם לא שמרנו על זה ולא נתחיל לשמור על זה עכשיו. אנחנו עובדים באמת לילות כימים, שבתות וחגים, אני, אבל אני לא לבד בעולם, אני צריך עזרה ואין מי שיעזור ולא יהיה מי שיעזור בשבת. יש את הנושא הנוסף של חיי המשפחה והחיים האישיים, גם פה אני אומר לכם כבודכם, אני אומר את זה בשני משפטים כי באמת יש גבול לכמה אנחנו יכולים לבוא ולפרוס את הדברים האלה גם אחר כך מקבלים תהודה בחוץ, יש עניינים אישיים, ויש עניינים אישיים שאנחנו לא שיתפנו ואנחנו גם לא נשתף, המשפט הזה מאוד מכביד, הוא גם גבה את מחיריו וגובה את מחיריו, ואי אפשר יותר. אי אפשר יותר. וזה גם לא יקרה. יש מחירים שאי אפשר לשלם יותר. אי אפשר לשלם יותר. אני רוצה להזכיר לכבודכם גם שאנחנו הגשנו לבית המשפט כבר מספר בקשות שעדיין אין החלטה בהן, אני לא אפרט את זה עכשיו, אני חושב שכדאי שנעשה את זה במסגרת דיון לפי 144 משום שההחלטה בבקשות האלה, וזו רשימה ארוכה, בראשן אולי הבקשה בעקבות פסק דין של בית משפט עליון על כל נושא ההסכמה מדעת וההשלכה של זה על הפקת החומר מהטלפון של ישועה שזה עומד במוקד העניין. כלומר החלטה פה גם יכולה לסייע בסופו של דבר בניהול נכון של הזמן מצד ההגנה, אבל את זה אולי נעשה במסגרת הדיון לפי 144, אבל גם הדבר הזה צריך להתייחס אליו כי אלה החלטות שממתינות חודשים ארוכים להחלטתכם ויכולה להיות להן השפעה גם על משך המשפט. כבודכם, בהחלטה שלכם שבה דחיתם את הבקשה שלנו לעיון חוזר והחלטתם על ארבעה ימים בשבוע, אני ציטטתי ממנה בתחילת דבריי, אתם גם ציינתם שיש, שבניגוד לטענת ההגנה שאין תקדים לארבעה ימים בשבוע, יש תיקים, וכתבתם, כך אני זוכר, בסוגריים, "למשל תיק הולילנד ותיק הבנקאים"אני חושב שזו הזדמנות לבוא ולומר, חברי נגע בזה, אני רוצה להשוות ולהעלות. תיק הבנקאים, ואני חושב שאתם יודעים את זה, הוא לא בר השוואה לתיק שלנו קודם כל משום שצריך לפזר איזו שהיא אגדה אורבנית, הוא לא התנהל ברציפות במשך כל תקופתו ארבעה ימים בשבוע. היו פיקים, היו אפיזודות, ואנחנו חיים על הסיפורים המיתולוגיים של עד הלילה ועורך דין ששבר יד ומישהו אחר החליף אותו וכל זה, אבל זה טוב לאגדות אורבני ות. כשהולכים לפרוטוקולים ורואים, מסתכלים, אז האמת טופחת בפרצופנו. זה לא תיק שהתנהל ארבעה ימים בשבוע לאורך כל תקופתו. זה קודם כל. דבר שני, היו שם צוותי הגנה ואת זה אני ביררתי באופן אישי, עם אחד המייצגים שם, שהוא היחיד שלא זכה לגב. היחיד שלא זכה לגב של חברות ביטוח ובנקים, אני לא אציין את שמו פה אבל דיברתי איתו, תסמכו עלי. היחיד שלא זכה, כל השאר, כל השאר היה כיס עמוק אבל ללא קצה וללא סוף. ללא קצה וללא סוף, של מימון ההגנה. מה שאיפשר צוותים במשרדי ענק שהקיום שלהם לא תלוי רק בתיק הזה, בחיובים שעתיים ובסדרי גודל של שכרי טרחה דמיוניים. איך אפשר להשוות את האופרציה שהיתה שם של ההגנה על הבנקאים עם כוחנו הדל? כבודכם, כוחנו הדל. לא בר השוואה. תיק הולילנד, עוד אגדה האורבנית שהגיעה הזמן לפזר פעם אחת ולתמיד, לא רק לכבודכם אלא גם לכותבי הטורים שמכים בכם ובנו כל הזמן. תיק הולילנד, נקודת הפתיחה, מתחילת המשפט הייתה, התב"עות לא מעניינות אותי. אני מניח שהתקבלו כדין. אנחנו לא נדון פה בנושא רגולציה. היו דנים בנושא התב"עות, תב"ע א', תב"ע ב', תב"ע ג', תב"ע ד' תב"ע ה' תב"ע ו', לא היו מסיימים את המשפט הזה עד היום. כל המחסן הזה נזרק הצי דה. נקודת המוצא הייתה 'תראו לי כסף' money the me show ואז אני ארשיע. לא תראו לי את הכסף, לא ארשיע. המחלוקת הייתה, בניגוד לאגדות האורבניות, מאוד מצומצמת. האם ניתן להאמין או לא ניתן להאמין לדכנר, עד המדינה שם, שאגב, עד מדינה אחד לעומת שלושה אצלנו שהעיד בחקירה נגדית 53 ישיבות ו - 11 ישיבות בחקירה ראשית. עד אחד שאם אנחנו ניקח את כל שלושת עדי המדינה שלנו, זה בדיוק אותו דבר. שלנו העידו ביחד 19 ישיבות וסדר גודל של 50 ומשהו ישיבות בחקירה נגדית. אם מדברים על הארכות. אז שם, המחלוקת בניגוד לאגדה האורבנית היתה מאוד מצומצמת. וגם דבר שצריך להיאמר, אמנם היה חיפזון, לא דנו בתיק הזה ארבעה ימים בשבוע ברצף כל הזמן, ממש לא, זה היה בפיקים ובתקופות, ואחרי הכל, ואני שם שטר ולי לפרוע אותו, פשוט די להשוות את פסק הדין של בית המשפט המחוזי לפסק דינו של בית המשפט בעליון, כמדומני 1200 עמוד ים, קראתי את כולו גם פה וגם פה, בתיק הולילנד אני השתתפתי בשימוע, את הלקוח שלי למזלנו לא העמידו לדין. בא בית משפט עליון, אמר 'כל הכבוד לפסק הדין שנעשה במהירות במהירות, ביעילות, מחיאות כפיים, נשים אותו בצד ונכתוב עכשיו מחדש. בית המשפט העליון כתב מחדש את פרשת הולילנד. זה לא מה שאתם רוצים שיקרה, זה לא מה שאנחנו רוצים שיקרה, זה לא דרך הטבע וזו לא הדרך הנכונה. אז עם כל הכבוד ליעילות ולחיפזון ולמחמאות ולהכל, צריך להסתכל גם על המציאות בעיניה. ולכן הפתרון לא נמצא במקום שבו אנחנו מנסים שוב, ויסלחו לי כבודכם עם כל הדימויים הצבאיים שלי בלאנוס את השטח בניווט. אנחנו לא נגיע לנ. ס. לנקודת הסיום. לא נגיע. אני עייף, עשיתי 10 ק"מ', הכיפה הזאת היא באמת ב - 170 מעלות, אני זוכר, אבל היא ב - 190 אז אני אגיד שזו היא, כי יותר קל מאשר לחזור 10 ק"מ ' לנקודת ההתמצאות האחרונה. אז אני אעלה על יה. ואחר כך זה לא בדיוק ואדי, וזה לא בדיוק חורשה, וזה לא בדיוק זה, אבל ראיתי פה איזה זרזיף מים וראיתי שיח. ואז אני מגיע לנקודת סיום שנמצאת ת"ק פרסה מנקודת הסיום שהייתי צריך להגיע אליה. וזו לא הדרך, אז עוצרים בנקודת ההתברברות האחרונה לא שלכם ולא שלנו אלא של היועצת המשפטית לממשלה. ונקודת ההתברברות האחרונה הייתה כשבית המשפט, שלושה שופטים, ששמע עשרות רבות של עדים על פני שנתיים וחצי, וכל החומר היה בפניו, הודעות הנאשמים על כל הטענות שיש לגביהם, והמסמכים ודיון לפי 144, וראינו את השפיל שנשאר, בא ואמר מתוך כבוד וירא ה למדינה ולתביעה, 'בואו, אנחנו בנקודת בירבור, תעצרו כאן, נאפס בחזרה את המצפנים ונמשיך לצעוד'. ולא שעו לאזהרתכם ועצתכם. אבל לא יכול להיות שאנחנו מגיעים עכשיו משום שאתם אומרים כל דבר רק פעם אחת, אנחנו מגיעים עכשיו למקום שמי שצריך לשלם את המחיר על זה שהם התבר ברו, זה הנאשמים פה. לא יקרה.

עמית חדד

ז'ק חן עזוב את עורכי הדין שלהם, אנחנו כבר רגילים להיות עבדים. אז נהיה עוד קצת עבדים. עד שנוכרע. עד שנוכרע. אבל יש פה אנשים מאחו רי הדברים האלה. הלקוחות שלי לא יכלו לבוא היום. אני התחננתי להם שיבואו, אמרתי להם 'תבואו ותסתכלו לשופטים בעיניים, ותאשרו את הדברים שאני אומר, שאמרתי לכם, בפניהם'. הם לא היו מסוגלים להביא את עצמם הנה. ולכן אני חושב כבודכם, שמעבר לכל מה שאנחנו אמרנו עכשיו, אני כן חושב שאנחנו צריכים לשבת במעמד צד אחד ולהראות לכם מה נותר אל מול יריעת המחלוקת, משום שזה נדבך מאוד חשוב, שגם נותן בשר לכל מה שנאמר כאן, שלא תלוי ב - חופש העיסוק, ומשפחה, והכל, לא קשור. אבל תראו על מה מדובר., תודה רבה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תודה עורך דין חן. עו"ד שרון קלינמן: כבודכם, אני רוצה להגיד כמה מלים בעניין של מר מוזס. ברור שההחלטה היא חריגה ביותר, אנחנו מבינים שהיא קשורה לזמן הרב שכבר חלף ולזה שצפוי עוד משך ארוך של זמן להמשך, העובדה שההליך נמשך כל כך הרבה זמן היא אולי קשורה לעובדה שזה מערב שלושה אישומים, אנחנו מרגישים במידה מסוימת מן, אני לא רוצה להגיד סרח עודף, אבל פרשה מצומצמת ביחס לכתב אישום מאוד גדול, אז יש הימשכות שנובעת מזה, יש דברים שאמרו חבריי, מתייחסים לבעיות בהעברת חומרי חקירה שזה לפתחה של תביעה, שום דבר לא לפתחו של בית משפט, יש גם דברים אובייקטיביים. קורונה ומלחמות, ויש את העובדה שזה תיק שמתנהל נגד ראש ממשלה על כל משמעויות, בטח בשנה האחרונה, עם הרב מאוד ביטולים בגלל מלחמה והמצבים שחווינו. כל הדבר הזה הוא לא בשליטה של מוזס, הוא לא קשור למוזס, והוא משלם על זה מחיר מלא. זאת אומרת, מה שאני רוצה לבקש מכבודכם, כשנותנים החלטה כזאת, להבין שזה ניתן גם מול אדם כמו, מול מוזס, שהוא באיזו שהיא פרשה שהיא נכרכת בתוך התיק אבל היא לא קשורה לכל העיכובים שהיו כאן, לכל הימשכות ההליך. אז הוא בעצם כלוא בהליך שנמשך כבר, אם נתייחס לתקופת החקירה, כמעט עשור, כשהוא יגיע להעיד זה יהיה כבר, יחלוף עשור, בוודאי מהאירועים. זה גם עינוי דין, גם מעבר לזה זה כמובן פגיעה מהותית ביכולת של כבודכם לעשות צדק איתו משום שדמיינו את המועד שבו הוא יגיע להעיד על האירועים, יחלוף מעל עשור מהאירועים.

עמית חדד 12 שנים. עו"ד שרון קלינמן: כבר היום זה 12 שנים. אז קודם כל אני רוצה שכבודכם ידעו שברור שלמוזס יש אינטרס שהתיק יתנהל כמה שיותר מהר. יחד עם זאת, להחלטה הזאת של חמישה ימים בשבוע יש משמעות מאוד קשה עבורו, לצד הרצון שלו שההליך יסתיים כבר. בוודאי שהוא רוצה, כי זה שוב, זה עינוי מאוד גדול להיות כרוך בהליך הזה. אבל מעל זה, יש כמובן את האינטרס שההליך יתנהל בצורה הוגנת, שאפשר יהיה לנהל פרשת הגנה סבירה. לכן אני שוב, לצד הרצון שההליך יסתיים מהר, כמובן שאנחנו מבקשים כמו חבריי לנהל אותו בצורה סבירה, שלושה ימים בשבוע, בוודאי כשנגיע לעדות של מוזס, לא נוכל לעמוד בעדות מיום ליום, בחקירה ראשית, נגדית, חוזרת מיום ליום. זה בוודאי לא אפשרי. אני מבקשת שתראו גם את הדבר הזה לנגד עיניכם.

משה בר-עם תודה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בוקר טוב.

בנימין נתניהו בוקר טוב. עורך הדין עמית חדד התקשר אלי ואמר לי בהאי לישנא: 'אנחנו בקטסטרופה. ל י ולצוות הקטן שלי אין שום אפשרות לתת לך הגנה, הגנה שמגיעה לך, בחמישה וגם בארבעה ימים בשבוע, אנחנו איננו מסוגלים לעשות את ההכנות הראויות, להכין את העדים, לברר יחד איתך דברים שלא יכולנו לדבר'. כמובן שנה שלמה לא יכולנו לדבר על שום דבר כפי שאתם יודעים. 'פירוש הדבר שאנחנו לא יכולים לתת לך הגנה'. הוא רצה להתפטר, אני מבין שכל הצוות ביקש להתפטר. זה צוות קטן מאוד מול, רציתי להגיד עשרות, אבל לדעתי העלו כאן, סך הכל מאמץ התביעה הוא של מאות אנשים, אני תיכף אגע בזה, במה הם עשו. 'אנחנו עם קליפה קטנה שעומדת להתנדף, אין לנו אפשרות. ואם יכפו עלינו, אני אכפה עליך. כלומר אני אדרוש ממך לבוא הנה', אני לא יודע בדיוק איך אני אמור לעשות את זה, אני אצטרך להגיע כמה שיותר לבית המשפט, 'אני מעביר לך פתקים, אנחנו מדברים בהפסקה תוך כדי אכילת הסנדוויץ', כדי לתת לך את התובנות שלי, את העובדות שלי וכדומה'. זה דבר שהוא, יש לזה השלכות כבירות גם על משאבי הזמן שלי, הייתי אומר של כל אדם, אבל שלי, אני במקרה גם ראש הממשלה. יש לזה משמעויות של משאבים בהיקף ענק, אחרי משמעויות של משאבים בהיקף ענק שכבר הושקעו, וזה דבר חסר תקדים. אפשר למצוא, לנסות למצוא אי זו אנלוגיה שהיא לא קיימת, ואתם יודעים שהיא לא קיימת. כולם יודעים. משפחות הפשע שהוא תיאר, פעם בשבוע. צוללות, פעמיים בשבוע. אני לא אחזור על זה. אין דבר כזה. זה דבר שלא קיים. יש פה עיוות דין ענק, כי יש לי את הזכות לקבל את ההגנה. אני כבר לא מדבר על ההגנה המיטב ית אני מדבר על ההגנה המינימלית. אני חושב שעד היום הם עשו עבודה הירואית, יוצאת מן הכלל. אני מלא הערכה. אבל את ההגנה המינימלית שאני צרך לקבל הם לא יכולים לתת. וזה עיוות דין שבא על עיוות דין משום שמה שנתגלה כאן בפניכם כבודכם, במשפט הזה, פתיחת החקירה הזאת בניג וד לחוק, ובניגוד לכל נורמה ולכל תקנה, ואחר כך מה שעשו כאן עם סחיטה באיומים על עדים, עם הריסת משפחות, עם הפשפשים, עם העלמת חומרים, אני לא מדבר רק על הזולה, אני מדבר על הדוח של משרד התקשורת, משרד המשפטים, ומבקר המדינה שאמר שלא נפל רבב, רבב, בהחלטות שקיבלתי. אני מדבר על התיק העיקרי. ומן הצד השני, מה שהייתי אמור לקבל מתוך אלפי אלפי אלפי הכתבות העוינות, בחרו 315 ומה הם הביאו הנה? 15? 20 לא ספרתי.? משהו כזה. וגם הם מתנפצים לכל עבר. והפגסוס, שזה הדבר שהכי מזעזע אותי כי אני יודע כראש ממשלה מה זה פגסוס. אני יודע, על מי אנחנו מפעילים את הדבר הזה. אני יודע מה זה הפגיעה. דיברתי על זה נדמה לי בפרישתה של הנשיאה נאור או בכניסתה, אני כבר לא זוכר, ואמרתי שבטכנולוגיה המתקדמת שיש גם במדינת ישראל אנחנו צריכים לאזן את זכויות האזרח, כך אמרתי, אני זוכר את זה, אסור לנו לגלוש מהדבר הזה. זה טכנולוגיה אדירה, יש לה יכולת לחדור עד נימי נפשם של האנשים, של האויבים, הרבה מעבר לזה. ואנחנו צריכים מאוד להיזהר, מאוד להיזהר שהדבר לא יגלוש ויפגע בזכויות הפרט של אזרחי ישראל, וכאן עשו שימוש כל כך נפשע ברצון להפיל אותי, הם עשו את זה על עשרות, בהתחלה, זה מעגלים, אני יכול לפרט לכם אם פעם תרצו, תהיה לנו הזדמנות לדבר על זה, זה הלך וגדל וגדל באופן גיאומטרי, כי לא היה סייג. יש פה דמון, סכנה למדינת ישראל, סכנה לדמוקרטיה, 'בוא נהרוס את הדמוקרטיה כדי להציל את הדמוקרטיה'. 'בוא נהרוס את המבנה של חוק וסדר במדינת ישראל כדי להציל את החוק והסדר'. דברים איומים. ולא סייג, וגם מתוך מטרה פוליטית ברורה, עשו כאן דברים שלא ייעשו. היו כאן עיוותי דין שהם עצומים שיילמדו עוד בספרי ההיסטוריה בסוף הכל יתגלה. כרגע זה קבור שם בהר חוצבים., 13,000 תיקים, אין זעזוע. פשוט לא יאומן. וז ה הכל נוצר מהדבר הזה. אז יש כאן עיוותי דין, איך אמר חוקר אלי אסייג, הוא אמר 'מעולם לא רצנו כל כך מהר בתיק שחיתות', תיק שחיתות, אני יודע איזה שחיתות, איפה השחיתות נמצאת. מעולם לא רצנו'

עמית חדד אלי אקספרס.

בנימין נתניהו אלי אקספרס. אז אני אומר, right damn, מעולם לא עשיתם את הדברים האלה. מעולם לא המצאתם עבירות כאלה, מעולם לא גיבבתם את דברי ההבל הללו, מעולם לא לקחתם את ה - 315 שבסוף יש 15, זה פשוט בדיחה, כל הדבר הזה הוא מופרך לגמרי. הוא מופרך ויש בו אלמנט אובססיבי ולא פלא שרוב עצום בציבור היום, ולא רק מתומכיי, מבין שהיתה פה רדיפה פוליטית. אז יש פה עיוות דין אז העיוות דין הזה בא הנה לבית המשפט. בא לפני כבודכם. אתם תחת התקפה, אני מבין את זה, זה חלק מאותו עיוות, וולקאם טו דה קלאב, במשך תקופת החקירות שלי היו 551 הדלפות לא חוקיות, נו, זה ברור, מי שהדליף לטלוויזיה ערב - ערב, 551 הדלפות. ברור שזה הסנגוריה, אני אומר את זה בלשון סגי נהור, כפי שלמדתי לעשות. רק שיש בעיה אחד, החומר לא היה בידי הסנגוריה, החומר היה רק בידי התביעה. על כל עבירה כזאת יש עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, אז תאספו את זה, זה אלפי שנות מאסר. אף אחת מהן לא נחקרה. אף אחת מהן. ולו אחת. ערב - ערב, זה בעצם כתבה, אני לא מדבר על הדלפה בכתבות. וכתבות ערב - ערב במשך שנתיים או שלוש, אני כבר לא זוכר את התקופה, איש לא יכול לעמוד בזה. ברור, זו הייתה הכוונה, שאני לא אעמוד בזה, שאני אעשה איתם כבר את העסקה, כבר בחקירות הוא יפרוש, ואחר כך כשנביא את כתב האישום, הוא יפרוש, ואחר כך כשנביא אותו לבית המשפט, יתחיל המשפט, הוא יפרוש, ואחר כך כשהוא יצטרך להעיד, הוא יפרוש, ואחר כך כשנעבור לחקירה נגדית, אז, זה ברור, הוא יפרוש. יש פה יעד אובססיבי פוליטי מעוות את כל הדין בשיטות שלהם, על מה? על איזה סעיפי אשמה, שקורסים עוד לפני לתוך עצמם? אבל לא פרשתי. לא פרשתי כי אני דורש צדק. אני דורש צדק לא רק לעצמי. אני גם דורש צדק לניסיון בעצם להפיל ראש ממשלה נבחר באמצעים פסולים, באמצעים של שימוש במערכת החוק נגד החוק, כדי לבטל את רצון הבוחר, וזה דבר שהוא מסוכן, עם אמצעים שלא יאומנו, שלא היו בשום מדינה דמוקרטית ובדרכים שאף אחד לא מכיר, אנחנו עוד מעט עשור בתוך הדבר הזה. למעלה מעשור. ומול זה עומדים שלושה אנשים צעירים, שהם צעירים בעיני, שעושים עבודה הירואית, באמת עבודה הירואית. אני לא מדבר מן השפה אל החוץ, ומקדישים את חייהם, וחלק ניכר מהחיים הפרטיים שלהם לטובת המאמץ לתקן את עיוות הדין הזה, לחפש צדק. אז במשפט הזה כבר הרסו משפחות, במשפט הזה כבר הרסו חיים של הרבה אנשים. אבל אי אפשר לעשות מה שאי אפשר לעשות. אני רוצה להגיד את זה, זה כל כך ברור. א נחנו נצטרך להביא מאות עדים, מאות עדי ההגנה, כדי לנפץ את ה -, וזה די קל, אני חייב להגיד לכם, זה פשוט דורש זמן, פשוט קל מבחינה, כבודכם, איך אומרים, אני לא מרצוני התחלתי ללמוד משהו על מערכת המשפט ואני רואה עד כמה קל, אבל צריך להביא את המסה של העדים כדי לנפץ את הדברים האלה, די בקלות, אני מוכרח להגיד, אבל צריך להכין כל עד ולהביא מאות מאות רבות של עדים. וזו זכותי, זו ההגנה שלי. גם כזכות הפרט שלי וגם אני חושב שיש לזה חשיבות גדולה ברמה הלאומית, ייתכן גם ברמה הבינלאומית. צריך פה לעשות את הישר ואת האפשר. אי אפשר לעשות את הישר על ידי האי אפשר. ואין אפשרות לדחוס לתוך הנעל הקטנה הזאת של הזמן של חצי, מה זה, מרץ 2028, אין אפשרות להביא את הכמות הזאת. זה לא יהיה. זה ברור. זה יגלוש בכל מקרה מעבר לזה. וכשאתה מנסה להכניס רגל גדולה או רגילה לתוך נעל קטנה, אז מה שקורה זה שאתה פורם את השרוכים ואתה פורם את הנעל. הנעל מתפוצצת פשוט וזה בדיוק מה שיקרה פה, זה בלתי אפשרי. אומר לי עורך הדין חדד 'אני צריך אותך במשפט כי אני צריך לשאול אותך' ואני אצטרך לבוא כמיטב יכולתי, ואתם יודעים שיכולתי מוגבלת, אבל, זה שוב, זה פוגע בצדק. כי אם היה לו את ה יום הנוסף באמצע וכולי הוא ואנשים יוכלו לעשות את זה. גם כן, בקושי רב. אבל אין אפשרות, פשוט אין אפשרות להביא את מאות עדי ההגנה האלה, ואנחנו לא נוותר על אף עד. מדוע? הם באים עם הטענות המופרכות האלה, אנחנו נפריך אותן די בקלות. נקודה, נקודה, נקודה, נקודה. וזה לא יסתיים במרץ 2028 אין דרך לעשות את זה.. אם כי אני מבין את הרצון, אני מבין את הצורך, אבל באופן מעשי זה בלתי אפשרי. ולכן אני מבקש מכם למצוא פתרון. אני חושב שאתם חייבים לפתור את הבעיה. להפעיל את שיקול דעתכם, להתעלם מרעשי הרקע, מי כמוני מכיר את זה. אני לא אומר, יש לכם את הזכות שלכם, אתם נמצאים ביקום שלכם, אני מבין את זה, אבל זה לא כל כך שונה. בקבלת החלטות גורליות, יש הרבה רעשי רקע וצריך, כפי שאתם יודעים היטב, צריך להתעלם מהם. וצריך לעשות את הדבר הנכון. אני באתי למשפט הזה, אני עמדתי בכל המסכת הזאת, בניגוד למה ש -, איך אמר את זה מפכ"ל המשטרה לשעבר, הוא אמר 'הוא לא היה צריך להמשיך. זה לא היה בתכנית. נתניהו היה צריך להתפטר. לא צפינו את זה'. אז בעשור ומעלה שאני עומד ולא רק אני, בתוך מסלול הייסורים הזה, אני עומד כי אני רוצה צדק. אני דורש צדק. וכבודכם, אני מצפה לצדק וצדק זה לא לעוות את הדין,. גם אם המטרה היא לא עוינת, ואני מבין את זה, צריך לעשות את הדבר המתבקש, ולאפשר לי לקבל את ההגנה שאני ראוי לה ואני בטוח שכבודכם יידע להחליט נכון בדבר הזה. תודה לכם. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תודה רבה.

משה בר-עם תודה רבה. עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: קודם כל אני מבקשת למחות על ניצול הבמה הזאת בדיון הזה על מספר ימי הדיונים בשבוע, על עוד נאום תקיפה של נאשם כנגד רשויות התביעה והאכיפה, כולל העלבת עובדי ציבור ברמה האישית שהוצג גם על ידי ההגנה, שקוראים לתת ניצב במשטרת ישראל לשעבר מר אלי אסייג 'אלי אקספרס' והנאשם שהוא ראש הממשלה של כולנו, כך אנחנו מקווים, מאמץ את זה. אנחנו דוחים כל טענה לרדיפה פוליטית, אנחנו פועלים על סמך הראיות שיש בפנינו, ורוחב היריעה הוא כרוחב מעשי הנאשמים לפי עמדתנו המקצועית. זה דבר ראשון שהיה חשוב לי להגיד. לא בשביל זה מר נתניהו הגיע לכאן ולא זה מה שהיה צריך להיאמר כאן. עכשיו לגופם של דברים. ראשית, אני אתחיל ואגיד כך, חבריי, סליחה על הדיבור הפחות פורמלי מחבריי, אבל חבריי לא יכולים להגיד רק 'אנחנו מתנגדים לחמישה ימים', הם חייבים להגיד 'אנחנו מתנגדים לחמישה ימים ומי שאשם בהכל זה התביעה'. אז אני אתחיל קודם כל בחמישה ימים ואחר כך אני אדבר על החלק השני. חמישה ימים זה דבר מאוד קשה. ובעניין הזה זה הדבר היחיד מבין הדברים שאמרו חבריי שאני חושבת שהם צודקים. חמישה ימים לצוות תביעה או הגנה זה דבר קשה עד בלתי אפ שרי. זה בהחלט גורם בהגדרה, אני אומר גם ככה, גם במצב הרגיל חוק שעות עבודה ומנוחה מאותגר במשפט הזה. מאותגר, כמנהלת לא פעם וכמנהלת בפרקליטות שמחויבת לחוק, לא פעם אני נאלצת לעמוד,

עמית חדד עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אפשר לא להפריע לי? אני באמת שתקתי.

עמית חדד אני מחזק אותך. עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: לא צריך חיזוקים, פשוט תן לי להשמיע את הדברים שלי. תודה. לא פעם אני נתקלת בקושי לבקש מאנשים לעבוד בשעות שהן לא על פי החוק ואני נאלצת לא לעשות את זה וזה מכביד מאוד עליי ועל ימים אחרים שיהיה יותר קשה לעשות את זה במשך השבוע. אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים לעבוד, לא רק לפי חוק שעות עבודה ומנוחה במהלך סוף השבוע, השישי - שבת, אלא אפילו קשה לבקש לעבוד גם ביום שישי עד תחילת שבת וגם במוצאי שבת, המערכת מאוד מכבידה על דבר כזה. שתדעו את זה. על פי החוק. ולכן אני אומרת את הדבר הזה, צריך לדעת אותו. אני גם אגיד עוד דבר. פרשת הגנה, בית המשפט צריך חקירות נגדיות אפקטיביות. זה מה שבית משפט צריך. וכדי שאנחנו נוכל לעשות את זה, ואני מזכירה שאנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יודעים הרבה זמן מראש אז יש הרבה עניין של עבודה תוך כדי מהיום להיום, זה מאוד קשה כשעובדים חמישה ימים בשבוע. זה מאוד קשה. ובמובן הזה זה לא רק ההכבדה האישית על האנשים, אלא כמו שחבריי אמרו, גם ההיבט המקצועי שלנו והיכולת לעשות עבודה טובה כדי שבית משפט יוכל לקבוע את האמת בעצם, בירור האמת, היא קשה יותר במצב כזה. אני אומרת את המובן מאליו. אף אחד מחברי הצוות לא מתגורר בירושלים. אז everything of top on יש את מה שכבודכם מכירים, שזה הנסיעות לירושלים וחזרה וזמן העבודה שמתקצר כתוצאה מהדבר הזה, אין מה לעשות. ולכן אני אומרת, הדבר הזה הוא מכביד מקצועית, מכביד אישית. ואת זה אני בהחלט אומרת. אני גם אגיד עוד דבר. אני בעניין הנקודתי הזה מצטרפת לדבר שאמר לדעתי עורך דין חן, שאני חושבת שהעניין של ארבעה ימים מלאים ושוטפים עדיין לא נוסה למעשה באופן מלא. מכיוון שהנאשם לא העיד שלושה ימים כמעט מלאים אף פעם, אפשר לומר, בגלל אילוציו, ולכן לא באמת היינו ארבעה ימים בשבוע מלאים בבית המשפט בשעות ארוכות ומלאות, ולכן גם את הדבר הזה אני אומרת, כי צריך לנצל גם אותו. אני כן אגיד כזה דבר, אגב, אני חושבת שהחקירה הנגדית, בניגוד למה שאמרו חבריי, אנחנו אחרי חקירה נגדית של נאשם, 1 חקירה נגדית ארוכה שהייתה לשיטתנו אפקטיבית, היא דרשה הרבה מאוד עבודה מהאנשים, והדבר הזה בוודאי לא היה יכול להיות אם אנחנו במשך חמישה ימים בשבוע. יש לפנינו עוד נאשמים שהעדות שלהם מאוד חשובה, והחקירה הנגדית שלהם גם מאוד חשובה. וגם שם צריכה להיות חקירה נגדית אפקטיבית שבאמת תוכל לעזור לבית המשפט להכריע. אז גם בעניין הזה אני אומרת, הדבר של חמישה ימים הוא דבר מכביד. לעניין הפתרונות המוצעים, או האשמה שהוצעה כאן, שהכל רובץ לפתחה של התביעה, אנחנו סבורים, כמו שאמרתי רוחב היריעה נגזר לשיטתנו מרוחב המעשים,, ובכל מקרה אנחנו סבורים שהייתה כאן סבלנות מאוד גדולה של בית המשפט להגנה. היו כאן חקירות נגדיות מאוד ארוכות וממושכות של עדי תביעה, אני מזכירה את עדותו של אילן ישועה, 34 ישיבות, ואני מזכירה, כדי שלא נשכח, חברי כל הזמן מזכיר את הזולה שהתגלתה, אבל אני מזכירה לנו שזה היה עד ראשון ובית המשפט היה מאוד סבלן, והרבה מאוד דיונים אנחנו ישבנו כאן כולנו, כשעורך דין בן - צור הראה למר ישועה כתבה אחר כתבה בוואלה, שלא קשורה לאירועים בנספח, על מנת שיגיד אם לדעתו זאת כתבה טובה למר נתניהו או נגד מר נתניהו, כשאנחנו הצענו וגם בית המשפט הציע, שיוגש קלסר לעד, שיסתכל ויגיד, זה עוין, זה לא עוין לשיטתו, ever what. אנחנו לא חושבים שטענות הגנה לא צריכות להישמע, הן בוודאי צריכות להישמע טענות הגנה, ובית המשפט צריך להכריע בהם, גם בעניין עדויות חוקרים, אבל אנחנו לא חושבים שצריך לשמוע עד כמו יורם נעמן שישה דיונים. אני חושבת שבית משפט היה סבלן, איפשר את הדבר הזה להגנה כי ההגנה מיום ליום קבעה, וכסניגור אתה יכול למשוך דיונים לנצח גם. ועדיין, אפשר להביא את ה -, הכל לימד אותי כבוד השופט שחם, עניין של מידה. הכל עניין של מידה. אנחנו נמצאים היום בפרשת הגנה, חבריי מדברים על מאות עדים מהותיים להראות חריגות, לא חריגות, עוד נדבר על זה ב - 144, נראה מה צריך כדי, האם צריך להביא את מי שכתב כתבה דומה בעיתון אחר, שאנחנו לא טוענים על העניין הזה בכלל, אבל זה לעניין 144. אבל צריך לזכור, אנחנו כבר בפרשת הגנה ושומעים עדי הגנה כבר למעלה משנה, כמה חודשים טו בים בכל מקרה, אל תתפסו אותי במילה. עד היום לא הובא עד מהותי לאישומים כמעט אחד, אחד ב - 1000, קצר, וגברת אילנית פילבר היא עדה יחידה, אם אפשר להגיד מהותית, מכיוון שהכל היא אמר שהיא שמעה מפי בעלה. כל יתר העדים היו חוקרים שמדברים על החקירה. עכשיו, אני לא אומרת, הטענות האלה הן טענות,

עמית חדד אפי אזולאי ו-, עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אמרתי עד אחד. אבל אל תפריע לי, עורך דין חדד, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, לא הפריעו לאדוני, אדוני לא יפריע. עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אל תפריע לי. אם טעיתי, טעות לעולם חוזרת. המסר הכללי, אני חושבת שבמסר הכללי לא טעיתי ואני חושבת שגם בעניין זה יש עניין של מידה. אני לא אומרת לא להביא את החוקרים אני לא אומרת לא לחקור אותם, אבל בחיי, כשאני הסתכלתי על פרוטוקול הדיון של מר אלי לוי, עד מהותי רלוונטי, אנחנו לא טוענים שלא. פרוטוקול הדיון בין היום הראשון ליום השני כמות החזרות שהייתה לחברי הייתה מאוד מאוד גדולה, ואני חושבת בהחלט שיש מקום, ועד היום כמו שהתחלתי להגיד, רוב העדים היו עדים לעניין החקירה ולא עדי מהות, ואני חושבת שגם בעניין הזה יש עניין של מידה, בו ודאי בהיקף החקירות שלהם. העד יורם נעמן שמדבר על דברים שברובם מוקלטים, מוקלדים, שנשמעו הרבה חקירות של חוקרים על הדברים האלה והטענות נשמעו ובטענות בית המשפט יכריע, ואני לא אומרת גם לא להעלות את הטענות מול יורם נעמן, אבל שישה ימים? או משה סעדה שהעיד כאן בסך ה כל אני חושבת חמישה דיונים. יומיים מתוכם היו חקירה ראשית, על אום אל חירן. באמת. אני באמת חייבת להגיד את זה. ולכן אני אומרת שאני חושבת עם כל הכבוד ואני באמת לא התכוונתי לדבר על כל הדברים האלה, אבל מהרגע שחבריי מגלגלים את האחריות לתביעה כאילו זה הדיון כאן, ומי אשם בדבר או לא אשם אז אני אומרת, חבריי כסנגורים יכולים כנראה לחקור כל עד הרבה מאוד דיונים, הרבה מאוד דיונים. כל חוקר וכל עד הרבה מאוד דיונים ואני חושבת שהייתה כלפיהם סבלנות רבה ואני חושבת שהגיעה העת גם לכווץ את החקירות. אני מזכירה, בדיוני, 144 כבוד השופט שחם ישב באמת עם הצדדים, הגביל את הצדדים כולם, וקבע תוכנית עבודה של ימים. אני חושבת שזה דבר שנכון לעשות אותו גם עכשיו והוא כמובן יקדם, כי ברגע שמר חדד, או עורך דין חן, או עורך דין חדד, אין להם את המגבלה, הזאת הם יכולים למלא את יורם נעמן אולי גם עוד ארבעה ימים עד שכבוד בית המשפט לא עוצר.

עמית חדד עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: סליחה. לא להפריע. ולכן, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, לא הפריעו לך.

עמית חדד לא דיברתי, עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אז אני שומעת את זה ואני באמת ישבתי בשקט בכל מ השאתם אמרתם, ותאמין לי שחלקתי כמעט על כל מילה. אז אני אומרת, אני חושבת שצריך לעשות את מה שנעשה בדיוני 144 באמת ושתהיה איזושהי תוכנית עבודה ושיתברר הצורך בעדים הללו וגם הדבר הזה יוגבל, ואני חושבת שיכול להיות שזה ביחד עם ארבעה ימים בשלב הראשון, אולי יכול לעזור. אבל אני אגיד גם עוד כמה דברים שחשוב לי להגיד. קודם כל לעניין העמדה הסופית שלנו, אנחנו לא יכולים להביע עמדה ממש סופית. מדוע? מכיוון שיש גם הבדל במה מדובר. אם היינו יודעים, אנחנו לפני דיוני, 144 אנחנו לא יודעים את היקף העדים. זה שחברי אומר, הרי אני לא יודעת באמת. אם היינו יודעים שמדובר במאמץ מלחמתי, נקרא לו, של תקופה קצרה, אז זה עניין אחד. ואם מדובר במאמץ מלחמתי של תקופה ממושכת יותר, זה עניין אחר. ולכן שורת תחתונה עדיין אין לנו מכיוון שלצד זה שאמרתי שזה מאוד קשה חמישה ימים והכל, מכיוון שעדיין אין לנו את תמונת ה-, באמת, תוכנית העבודה להמשך ואת תמונת היקף העדויות ומשך התקופה שזה נדרש, מעבר להצהרות חבריי, אבל אין עדיין את החלטת בית המשפט בעניין הזה. אני רוצה גם לומר בעניין הזהה עוד דבר. נשמעו כאן טענות כנגד היועצת המשפטית לממשלה בעניין חוסר שקילת ההצעות בית המשפט, הן לעניין הגישור והן לעניין עבירת השוחד, אז אני אומרת כאן שאני הייתי שותפה לדיונים כאלה אצל היועצת המשפטית,

ז'ק חן עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אפשר לא להפריע לי. אני באמת ישבתי בשקט ולא אמרתי כלום כשאתם אמרתם דברים שאני חולקת עליהם לגמרי.

ז'ק חן רציתי... עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אז אני מבקשת לא להפריע לי. בפעם השלישית לדעתי. אז אני אומרת, היו דיונים על שני הנושאים, וחברי יודע שגם הוא מקבל לא פעם הצעות מבית המשפט, ולאחר שהוא חושב עליהן, לפעמים הוא מסכים להצעות בית המשפט ולפעמים הוא לא מסכים להצעות בית משפט וזו פררוגטיבה של כל צד שהוא, ולכן יש בעיני איזו שהיא היתממות לבוא ולהגיד איך לא קיבלנו את הצעת בית המשפט. הצעת בית המשפט נשמעה בכובד ראש וככה התייחסנו אליה, וככה היועצת המשפטית לממשלה התייחסה אליה, ודחתה את ההצעה לגישור, אך יחד עם זאת הזמינה את הצדדים לבוא להידבר באופן ישיר. בא כח נאשם 1 לא הרים את הכפפה, ולכן זה גם העלה שאלה לגבי הכנות בהצעה, אני גם אזכיר שממש לאחרונה כבוד הנשיא הציע לצדדים להידבר, היועצת הרימה את הכפפה ובא כח נאשם 1 אפילו לא השיב לכבוד הנשיא. לכן כשמציגים, קצת, נגיד את זה ככה, זו הצגה מוטעית של הדבר. מי שרוצה להידבר ולחסוך וגם בעובדות מוסכמות אפילו, פונה למדינה ומדבר איתה. כך נהוג בדרך כלל וכך נעשה וכך לא נעשה לאחר שהיועצת המשפטית הזמינה את הצדדים לעשות כן. תודה רבה.

עודד שחם תודה הגברת תירוש.

עמית חדד כבודכם אני האמת, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע אחד, עורך דין חדד.

עמית חדד כבודכם, אני מעט מעט תמה על הדברים של חברתי אני חייב לומר. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, אנחנו לא מתחילים טיעון מהתחלה.

עמית חדד לא, לא טיעון. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אם אדוני רוצה לומר ממש שתי מילים,

עמית חדד כן, אני רוצה לומר, ממש מה שאני מתכוון לעשות. אחד, אני מזכיר, שהבקשה לא להביא עדים מהותיים הייתה של התביעה, בזמן שראש הממשלה מעיד.

משה בר-עם כן, בחקירה מקבילה.

עמית חדד נכון. אז לבוא להגיד לנו, ודרך אגב, זה לא פעם ראשונה שאני שומע את זה. אתם לא מביאים עדים מהותיים' דרך אגב, אני מזכיר, אנחנו לא יכולים לדבר עם ראש הממשלה,' כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו זוכרים,

עמית חדד לא, אז לבוא אלינו, לגלגל אלינו, יש מידה, לכן הפרעתי תוך כדי. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עו"ד חדד, אנחנו זוכרים את האמיר שאתם לא יכולים לדבר איתו. עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: אני אסביר,

עמית חדד לא, לא צריך להסביר. זה מפריע. אמרת שלא מפריעים. אמרת שלא מפריעים. עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: תיק 1000 הסתיים,

עמית חדד אז אני יכול לדבר איתו תוך כדי על אישום 1000 לשיטתך? הרי באופן חסר תקדים אסרתם עלינו לדבר איתו. חוץ מדברים ספציפיים שקיבלתי אישורים. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, אנחנו זוכרים.

עמית חדד כן, בסדר. לא, פשוט אני שמעתי את זה. עכשיו, מעבר לזה, אני מציע שחברתי תקרא את הפרוטוקולים ותראה כמה באמת גילינו, שוב, אמת שמנסים להסתיר. כמה גילינו אותה, לרבות דברים שהיו אתמול, עם אמירות של בית המשפט לעד הזה, של שלושת השופטים המכובדים, מה נאמר, מה אנחנו מגלים תוך כדי. הפתרון הוא, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הפתרון, אבל אני רוצה לומר לחברתי, לא יהיה דיון 144 במתכונת שהיתה בפרשת התביעה. אנחנו לא הולכים לחשוף את רשימת העדים שלנו. יש פה איזה בילבול מסוים שאני לא יודע,

עודד שחם מר חדד, כשנקיים את הדיון ב - 144,

עמית חדד בסדר, אני לא יודע מאיפה הוא נובע. אז אני רוצה להבהיר, הבהר היטב.

עודד שחם אדוני כבר אמר את זה, שמענו.

עמית חדד נכון. מאה אחוז. אני חושב שזה... כמה מילים בהקשר הזה.

עודד שחם מאה אחוז.

ז'ק חן כבודכם, גם אני רוצה כמה מילים. אומרת, מלינה חברתי על אשמת התביעה. מה שאני אמרתי, ואני חושב שגם חברי עו"ד חדד אמר, זה היה במילים מדודות, ורלוונטי לשאלה הקונקרטית שעומדת כאן. אני דיברתי על שני אירועים של הגישור ושל השוחד. השוחד מתנגש חזיתית במה שהיא אומרת על שקילה רצינית ושקידה ראויה, כאשר התשובה ניתנה תוך 24, 48 שעות אחרי הצעתכם, כשבכלל צוות התביעה העיקרי נמצא בלונדון, אני מזכיר לחברתי ולכן נאמר לי שלא יכולים להתקיים דיונים ולא תינתן תשובה בשבועות הקרובים עד שהם יחזרו, בראשות ליאת בן ארי, לכן לבוא ולדבר עכשיו על שקידה, כאשר אני יודע מה היה שם ונאמר לי מה קרה שם 'אל תצפה לתשובה כי הצוות נמצא בחו"ל', והנה, תוך 48 שעות אתם קיבלתם תשובה, עם אמירה להגביר את הקצב. מה שלא נעשה באותה נקודה כמובן. אז יש משמעות למילים. הרי אנחנו לא נמצאים עכשיו ברשתות החברתיות שמצטטים בחדווה את דברי התובעת ואומרים 'הנה, היא אמרה, והינה היא אמרה'. אנחנו בפני בית משפט, הדגמה חיה, קיבלתם כרגע, כאשר היא טוענת שהובאו 15 עדים שהם כולם חוקרים ולא עדים מהותיים כראייה, כראייה, לזה שצריך לקצץ ולקצר ושאין באמת תוחלת בדברים, כאשר היא עמדה על זה כתנאי שאתם הצעתם על מנת לייעל את המשפט, את זה איך שכחנו, כדי לייעל ולזרז ולקצר את המשפט, בצורה חסרת תקדים, שבמקביל לעדות נאשם יישמעו עדי הגנה אחרים. אבל בתנאי שלא יישמעו עדים מהותיים שקשורים לעדותו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עו"ד חן אנחנו זוכרים.

ז'ק חן אני יודע שאתם זוכרים, אבל מ. ש. ל, מה שאומרים הצעירים. זה בדיוק העניין. אז למה היא אמרה את זה בפניכם שאתם זוכרים שהמציאות היא בדיוק הפוכה? אם זו המציאות, אתם מכירים אותה, היא קשורה בהחלטות שלכם, זה מה שהשתקף במשפט, אלא אם כן זה נועד למטרה אחרת. הרי זה מה שיצוטט עכשיו. וזה מנוגד לחלוטין לאמת. לחלוטין לאמת. והדבר הנוסף, ואתם רואים עוד פעם, חברתי רהוטה וחכמה, אבל צריך להקשיב עד הסוף למה שהיא אומרת ואז לגרד בראש ולשאול מה היא מנסה להשיג. כי מה היא אמרה כאן? זה לא חוצפה', כך אני אומר לעצמי,' עו"ד יהודית עו"ד יהודית תירוש: בלי לפרש...

ז'ק חן אז עכשיו, בסדר, את מפריעה לי. לא, היא מפריעה לי. אני מסיים תוך כמה מילים, היא מפריעה לי. לא, אבל אני רוצה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד:...

ז'ק חן אז אני רוצה להיות בטוח כבודכם ששמעתם את מה שאני שמעתי. אני רוצה להיות בטוח ששמעתם את מה שאני שמעתי. היא פתחה את דבריה באמירה שאין מחלוקת בנקודה אחת, וזה שחמישה ימים לא רק מכביד, אלא על גבול הבלתי אפשרי. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שמענו גם את ה.. וגם את... שמענו הכל.

ז'ק חן גבירתי אולי, אני אפרע את השטר. כהרגלי. אני פורע שטרות. כך היא פתחה. 'מכביד עד בלתי אפשרי, מסכימה עם ההגנה לגבי חמישה ימים'. זו עמדתה. אבל מה היא עשתה בטיעון שלה? ופה אני גירדתי את הראש. היא הזמינה אתכם בדיונים לפי 144 לצמצם את ההגנה משום שהייתם נדיבים כלפיה. אז אני לא מבין, אם אובייקטיבית זה בלתי אפשרי, 'צמצמו וצמצמו וצמצמו' כמאמר השיר, אנחנו נשארים בבלתי אפשרי. או שמא זה כן אפשרי והיא סתם אמרה. לכן אני אומר, תקשיבו טוב למסרים הסותרים האלה ומה הם מנסים להשיג. רק צמצום פרשת ההגנה. ואני מודיע לחברתי, לא נצמצם אותה. אנחנו נעמוד על עדות כל עד שצריך, כמובן אנחנו נסביר לכם ונראה לכם על מנת לייעל ולקצר. לא לה. לכם. ואתם תראו שלא מדובר בהכבדה שלא לצורך. ומילה אחרונה, כדי לעשות צדק איתנו ואיתכם עוד פעם. 'נדיבים הייתם עם ההגנה'. אני גם עובר על הפרוטוקולים. כבודכם, מעבר לזה שאנחנו עשינו הכל על מנת לצמצם כפי שאמרתי, וחילקנו חקירות, וזה חוסך הרבה יותר מעוד 20 שאלות מיותרות ביום או 50 שאלות מיותרות ביום. זה ימים שלמים חוסך. אז אני חושב שהדבר הזה מעיד בעדו ולכן זה לא הוגן. דבר שני, אתם לא יושבים ונותנים חבל לתביעה, אנחנו דיברנו על זה, לא נחזור וניתן דוגמאות על זה, אין כמעט דיון], אין כמעט חקירת עד שאתם לא פניתם אלינו ואמרתם 'אוקיי, הנקודה מוצתה, מה הערך המוסף, תקצרו, מה נעשה עם זה', וכך שמענו ושעינו לעצותיכם. מכיוון שאנחנו לא מושלמים, ואולי לא עורכי הדין הכי טובים, אז יכול להיות שגלשנו ב - 10%. ה - 10% האלה, שוב, ברשתות החברתיות, זו המציאות. של 'ההגנה מורחת ובית משפט לא עושה כלום'. אבל באמת של החיים, ה - 10% האלה כמה האריכו את המשפט? בחודש. בחודשיים. נעשה כל מתמטיקה שאתם רוצים. אנחנו מדברים פה בשנים. ולכן בוודאי שזה תירוץ להיאחז בו, זה גם לא נכון, זה גם לא נעשה. אתם משלתם בכיפה ואתם צימצמתם אותנו ואתם קיצרתם אותנו וכך אנחנו נהגנו על פי מצוותכם. ושוב, יריעת המחלוקת, ופה המחלוקת האמיתית, אומרת חברתי 'יריעת המחלוקת נגזרת ממעשי הנאשמים'. על זה בוכה הנביא. אתם יודעים. את זה אפשר היה להגיד עוד פעם במקום אחר, ולא לכם ששמעתם את המשפט הזה והבעתם את עמדתכם כדי לעזור להם על יריעת המחלוקת המלאכותית הזאת. וחברתי עוד, אגב כל מה שאני אומר עכשיו, כדי שהדברים לא יישארו כאן, כי אתם מכירים את האמת. עוד באה ומדברת על אורך החקירות הנגדיות, תראו את ההישגים של החקירות הנגדיות, ומה אנחנו חשפנו, בדיעבד, כי חומר חקירה לא הועבר לנו. התגלה. התגלה, התגלה. עבר איזה מלאך טוב וגילה לנו. לא. התגלה. היא... אבל החומר התגלה. זו עבודה קשה. לגלות. פרפרזה אחרי פרפרזה. עדות אחרי עדות זכ"ד אחרי זכ"ד. חפש את המטמון אנחנו במשפט הזה. ואיזה מטמונות מצאנו. וזה בעבודה קשה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: טוב.

ז'ק חן ולהלין על החקירות הנגדיות שלנו, שראינו את החקירות הנגדיות שלה של ראש הממשלה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עו"ד חן,

ז'ק חן זה לא יאומן.

עודד שחם עו"ד חן, אנחנו במסגרת של תגובה קצרה למה שנאמר.

ז'ק חן סיימתי תודה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו מודים לכם. נעשה חצי שעה הפסקה, אחר כך נתכנס ל - 144.

עמית חדד רק לגבי המסגרת של ה -. 144 שוב, אמרתי מקודם,

עודד שחם אנחנו נדבר על זה, אנחנו נשוחח. הכל בסדר. אדוני כבר אמר על כך דברים בעבר ואנחנו קשובים למה שאדוני אומר.

עמית חדד תודה.

הודעת מערכת הפסקה )(

הודעת מערכת לאחר ההפסקה )(

עמית חדד כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אולי רק לפני שאנחנו מתחילים, ולא תכננו לדבר על זה היום, הואיל ושני הצדדים התייחסו לעניין, אנחנו נציין שלאחר שמיעת עדותו של מר נתניהו, ובכלל זה חקירתו הנגדית, עמדתנו כפי שהבענו אותה ביום 20 ביוני 2023 בעינה עומדת. זה אנחנו, כל הצדדים העלו, ולכן זה עולה על הפרק. עכשיו אנחנו ב - 144.

עמית חדד אז אני רוצה לומר משהו כי בית משפט חזר והטיל פצצה, אבל אני חושב שזה משנה באופן דרמטי את ה - 144, אז אני אומר, אני לא יודע מה תהיה המתכונת, אבל נצטרך היערכות לזה של, אני אעשה תוך כדי הליכה, אבל יכול להיות שיש דברים שהם באמת פחות רלוונטיים.

עודד שחם המתכונת באופן עקרוני,

עמית חדד אני אומר לאדוני, ברשימה שלנו יש הרבה מאוד, אני אראה את זה תוך כדי כש - בואו נתחיל, נבין את המתכונת ותוך כדי נעשה את זה.,

עודד שחם הכי טוב. זה הכי טוב. מר חדד, זה הכי טוב.

עמית חדד בסדר. אני רק אומר שתוך כדי,... שתי דקות הפסקה.

עודד שחם עו"ד חדד, מקובל. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע, אדוני רוצה הפסקה עכשיו?

עמית חדד לא. אני רוצה להבין את המתכונת ורק אמרתי, יכול להיות ש -, אני הכנתי רשימה, לא עכשיו באתי והסתכלתי מה המשמעות של,

עודד שחם מר חדד, המתכונת, אנחנו הרי לא יודעים מה יש ברשימה של אדוני.

עמית חדד נכון. אומרים את אותו דבר אדוני.

עודד שחם אוקיי. ולכן אנחנו, פעם קודמת אם אדוני זוכר מה עשינו, ישבנו עם רשימת העדים.

עמית חדד זוכר.. שלחתי את נעה לשם והיא דיווחה לי,...

עודד שחם חזקה על אדוני שעיין בפרוטוקולים. הכל נכתב.

עמית חדד זוכר היטב. לא רק נכתב, דווח והודהד ונאמר ו...

עודד שחם אז לכאורה אותה מתכונת בשינויים המחוייבים צריכה לחול כעת. אדוני יאמר לנו מה השינויים המחוייבים לשיטתכם ונתקדם באופן פרקטי משם. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו גם מבינים שאתם רוצים חלק לקיים בדלתיים סגורות,

עמית חדד לא בדלתיים סגורות, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: במעמד צד אחד.

עמית חדד כן. אני רוצה להסביר כבודכם. כ ב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אז אולי נתחיל כל מה שאפשר הכל ביחד. נשמע את עמדת המדינה.

אלון גילדין אני אתייחס לשאלת.. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בסדר, אנחנו..

עודד שחם ברור ברור.

עמית חדד מישהו פעם מנע מ-,

עודד שחם מר גילדין, זה מובן מאליו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עו"ד גילדין, ככל שיוחלט שיש מקום לשמוע את ההגנה במעמד צד אחד כדי לקדם את ההליכים, אז אנחנו נשחרר אתכם ונשמע אותם.

אלון גילדין לפני ש.... אנחנו נבקש..

עמית חדד ברור ברור.

עודד שחם מר גילדין זה מובן מאליו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: נשמע אתכם וככל שנגיע למסקנה ש -,..

משה בר-עם שנשמע במעמד צד אחד אם המדינה לא תסכים. אני כבר אומר את זה לאדוני. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אם נחליט. נשמע את עו"ד חדד קודם.

עמית חדד אני רוצה לדבר באופן כללי, בקבוצות, כי אנחנו לא ניכנס לשמות במעמד שני הצדדים. יש קבוצת עדים, דרך אגב, שאנחנו מעריכים אותה בהערכה שמרנית, יש ויכוח בצוות. זה בין 45 ל - 70 ישיבות. זו קבוצת העדים שהם עדי, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בכמה עדים מדובר?

עמית חדד תכף נעה תספור, ושוב, אני, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: סדר גודל. לא חייבים על האחד.

עמית חדד גבירתי, אני רק מזכיר את מה שאמרתי קודם לכבוד השופט שחם לגבי, לא עשינו את ההתאמות בעקבות מה שבית משפט אמר בסדר?.

עודד שחם בסדר. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בסדר, אנחנו, מה שהתכוננתם,

עמית חדד זה למעלה מ - 20 עדים. עדי תביעה מהותיים, בסדר? הם מהותיים. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עדים שמופיעים בכתב האישום?

עמית חדד כן. עדי תביעה מהותיים, שהם לא חוקרים. אמרתי, שהם לגופו של עניין. ובהקשר הזה אנחנו, יש למעשה, יש כמה אסכולות רלוונטיות, ואני באופן כללי רוצה להציג את גדרי הדילמה שלנו, ואחר כך נראה ב - 144 הפרטני ככל שהתביעה לא תתנגד, מה אנחנו עושים. למשל יש את, עדי תביעה שהם אפילו מספרים עליהם בכתב האישום. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: דוגמה אחת?

עמית חדד ניקח את איתן צפריר כי דיברנו בו. בסדר? זה מופיע בכתב האישום, עניינו מסופר, מתואר, ראש הממשלה נחקר בנושא שלו, גירסתו במשטרה תומכת מאוד מאוד מאוד בגירסתנו, ולא הביאו אות ו. עכשיו, אנחנו מעריכים אותו, שוב, הוא יהיה החריג לכלל שאמרתי שלא נדבר בפני התביעה, כי פשוט אמרנו את זה, ארבע ישיבות, משהו כזה.

עודד שחם הוא מסר הודעה במשטרה?

עמית חדד בוודאי. עכשיו, יש כמה אפשרויות.

ז'ק חן שלוש הודעות.

עמית חדד הודעות במשטרה. מפורטות.

עודד שחם מה אתם יודעים להגיד פחות או יותר סדר גודל?

עמית חדד עוד רגע אדוני. עוד רגע נאמר לאדוני כמה עמודים זה.

ז'ק חן של?...

עודד שחם כן. פשוט שנבין על מה אנחנו מדברים.

עמית חדד אנחנו בודקים במקביל. אבל הוא מטריאלי, מהותי, העידו עליו.

עודד שחם אנחנו זוכרים את שמו, מר חדד.

עמית חדד אני בטוח אדוני. אבל בינתיים אנחנו מחכים לנעה. אז איתן צפריר. עכשיו השאלה היא, יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת, התביעה מסכימה להגיש את ההודעות שלו במשטרה. חסכנו ארבע ישיבות, מתקדמים בחיים. אפשרות שניה, בית משפט קובע,

עודד שחם אם מגישים את ההודעות שלו במשטרה, יש צורך בחקירה מצידכם?

עמית חדד יכול להיות ש -,

ז'ק חן גם... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מה היקף ההודעות שלו? רק שיהיה מושג.

עמית חדד זה בדיוק מה שכבוד השופט שחם ביקש, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: איזה שהוא מושג?

עמית חדד זה שלוש הודעות, ונעה סוכמת את ה-,

עודד שחם בסדר. מאה אחוז.

עמית חדד תיכף נראה. זה המון עמודים, אני לא רוצה סתם לזרוק מספר. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: המון עמודים. אוקיי. זה לא שלושה עמודים.

עמית חדד לא, מה פתאום. זה עד שמסר שלוש הודעות בעניינים מטריאליים בתיק, עניינו מוזכר בסיפור המעשה בכתב האישום. פילבר התייחס אליו, ראש הממשלה התייחס אליו, ראש הממשלה נשאל בחקירה נגדית לגביו.

עודד שחם אנחנו לא שכחנו מר חדד.

עמית חדד בסדר.

משה בר-עם אם ההודעות יוגשו ללא חקירה מצידכם, אז יש להניח שיהיה יותר קל שגם המדינה תשקול...

עמית חדד בדיוק. אז אני אומר, אם יש הסכמה להגיש את ההודעה, אז אנחנו,

ז'ק חן אני דיברתי על עשרות, אבל זה 700 עמודים.

נועה מילשטיין 700 עמודים,

משה בר-עם 700 עמודי...

עמית חדד כן. אז הוא עד, אנחנו מדברים על עד כבד. זה עד כבד.

נועה מילשטיין אחת עדות פתוחה ושתיים בהצהרה.

עמית חדד זה עד כבד מאוד.

עודד שחם אז מה זה השלמה קצרה לשיטתכם?

משה בר-עם לא, אז לא יהיה..

עמית חדד אני לא יודע. שניה אדוני, אני לא יודע לענות לאדוני. שוב, גם אמרתי קודם, בית משפט חזר, אמר אמירה שהיא חשובה, אני לא יודע מה המשמעות שלה, אני רק רוצה לדבר כ-,

עודד שחם לא, אני התייחסתי, נדמה לי שמר חן אמר 'השלמה קצרה.'

עמית חדד שניה אדוני, אני בכוונה רוצה להיות מדויק. לקחנו את זה כדוגמה כי זו קבוצה. יש שם 20 ומשהו עדים מהסוג הזה, אני רוצה לרגע שנדבר לא על מר צפריר. על מר צפריר נדבר אחר כך, אם יהיה מעמד צד אחד, נדבר, ננסה להבין, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: זה נתן איזה שהוא מושג על מה,

עמית חדד לא, סליחה גבירתי. אנחנו מדברים על קטגוריה. על קטגוריה של עדי תביעה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: קטגוריה שכוללת כ - 20 איש.

עמית חדד בדיוק. של עדי תביעה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו רוצים לדעת מה..

עמית חדד אז אני אומר, אחר כך את הדיוקים האלה וכולי, כמה זמן כל אחד, מה זה אומר, אני מבקש שנעשה את זה דווקא במסגרת היותר מצומצמת. אני רוצה לרגע, בית משפט אמר שאפשר להגיד ברמה הכללית, אז אני מדבר ברמה הכללית. אז הקטגוריה הזאת של עדים שהם עדי תביעה שמסרו גירסאות מפורטות מאוד במשטרה, מבחינתנו, זה חסכון של 60 ישיבות. אפשר לוותר על חקירה ראשית, חקירה נגדית, להגיש לבית המשפט, כן, לא צריך להגיד עוד שמות. כמעט כולם. כמעט כולם. פשוט להגיש את ההודעות במשטרה. דרך אגב, אני מזכיר, עמדתנו הייתה, והיא הוצגה פה בעבר, שלתביעה, הכי הרבה שהיא יכולה לקבל מעד זה מה שהוא אמר במשטרה. ויש גם החלטות בעניין הזה, החלטות אפילו מהעת האחרונה שבכלל, אם ההגנה מוותרת על הצורך בחקירה, אם היא מסכימה להגיש את ההודעה חלף ראשית, אפילו ראיתי החלטה כזאת לפני כמה ימים, אין לתביעה זכות לבקש לחקור, בית משפט קבע אחרת, זה בסדר, אבל השאלה מה קורה כשאנחנו מגיעים לשלב הזה, בשים לב לכל הדברים שדיברנו בישיבה הקודמת. אז זו קטגוריה של בערך 60 ישיבות, כך אנחנו מעריכים אותה,

עודד שחם טוב, פה אבל אנחנו,

עמית חדד רגע, רק אדוני, עוד שני משפטים. יש שלוש אפשרויות. אפשרות אחת, להביא אותם, להעיד אותם. אפשרות שניה, שההודעות יוגשו בהסכמה.

משה בר-עם אנחנו מדברים על 20 עדים לערך?

עמית חדד כעשרים. 19, 21 וזה בלי התחשבות במה שנאמר. כעשרים.,

משה בר-עם לא חשוב. כעשרים. בסדר.

עמית חדד ואפשרות שלישית, שבית משפט ייתן החלטה בשאלה מה המשמעות של אי הבאתם. בהקשר הזה יש,

עודד שחם מה המשמעות של אי הבאתם, לאיזה עניין?

עמית חדד על ידי התביעה.

משה בר-עם משמעות ראייתית.

עמית חדד משמעות ראייתית. ברור.

משה בר-עם אדוני לא בטוח שזו הייתה העמדה שאדוני ציפה מבית המשפט, כך אני הבנתי, שהעובדה שזה יפעל לכאורה לטובת ה...

עמית חדד אז אני אסביר. יש אמירות של גבירתי בפרוטוקול בהקשר הזה, שהם לא חייבים להביא את העדים.

משה בר-עם אני שמעתי את ההערות של אדוני.

עמית חדד נכון. יש פסק דין של גבירתי בעניינו של אברהם ישראל, שגם שם לא הביאו עדי תביעה ובית משפט זוקף את זה גם לחו בת ההגנה, שהם לא הובאו, ואנחנו בהקשר הזה רוצים, לא מקובל אולי, אבל סוג של פרה - רולינג, שנדע להכווין את ההתנהלות שלנו. כי אם מחר יבואו ויגידו 'נכון, התביעה לא הביאה את איתן צפריר, אמת, אבל מה מנע מכם להביא את מר צפריר' ולכן זה לא פועל לא לצד הזה, לא לצד זה, אז אנחנו במגרש אחר. ולכן אנחנו צריכים לקבל הכוונה מכם כבודכם, בהקשר הזה. אז שמענו, הדברים שנאמרו בהתחלה הם דרמטיים בהחלט, אני לא מקל בהם ראש, אבל,... גם על 1000, 2000 זה ברור. הדברים ברורים. לכן אני בכל זאת מתעכב על זה.,

עודד שחם אני שואל שאלה קונקרטית. בהנחה שמוגשים התמלילים של מר צפריר, ותהיה רק חקירה נגדית,

עמית חדד לא, אנחנו חושבים שאין חקירה נגדית. אדוני.

עודד שחם אין חקירה נגדית בכלל?

עמית חדד ברור. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: חקירה חוזרת.

עודד שחם חקירה חוזרת. בסדר גמור.

עמית חדד כן, חקירה חוזרת זה דבר אחר.

עודד שחם חקירה חוזרת. בסדר. אבל עכשיו, נדמה לי שבעניין הזה, כשהנושא עלה בעבר, זה דובר על זה שההכרעה היא ספציפית לגבי כל עד, אם יש,

עמית חדד אדוני ביקש ממני, יכול להיות שאדוני יגיד לי 'שים בצד קבוצה, דבר איתי דבר דבר, דבר איתי במספרים, נעבור אחד - אחד במעמד צד אחד', זה בסדר, רק אדוני ביקש ממני לתאר את העניינים באופן כללי, אז אני מתאר את העניינים באופן כללי.

עודד שחם קיבלתי.

עמית חדד זו קטגוריה אחת. כבדה,. לא קלה.

משה בר-עם אני תוהה ורוצה לשמוע גם מאדוני, למה אדוני, לכאורה... הנחה כללית שצד שמוותר על עד מטעמו אז יש להניח שאולי היה מביא אותו.. אז למה צריך עוד,

עמית חדד הסברתי אדוני. אני פשוט, אנחנו קוראים ולומדים, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: יש פסיקות רלוונטיות.

ז'ק חן בעליון.

משה בר-עם יש פסיקה אחרת בעליון על העניין הזה?

אלון גילדין זה יותר.. לא.. להיכנס כרגע, יש פסיקה שדנה בנושא, ומתי כך ומתי לא כך,

משה בר-עם בסדר,...

אלון גילדין לא, בסדר, אני רק אומר,

עמית חדד לא לא, לא... התשובה היא שגם אני חייתי בעולם שבו הדברים הם חתוכים ופשוטים, דווקא בעקבות פסק הדין של גבירתי בעניין אברהם ישראל למדנו את הנושא, הנושא הוא מורכב, הנושא הוא סבוך, וגם נאמר במשפט שלנו כמה פעמים על ידי גבירתי בהקשר הזה, לכן זה אירוע שמחייב התייחסות באופן ספציפי. אז זה אחד. קבוצת עדים שניה היא קבוצת הפריטים. זאת אומרת, יש 315 פריטים, זו קבוצה ענקית, שהיא עוד לא מפורטת לנו ברמה השמית, עוד לא ישבנו לפרק את הדבר הזה, אבל היא קבוצה מ אוד גדולה, היא מאוד רלוונטית למה שכבודכם אמר, אז אני שם אותה בצד. זו קבוצה שניה.

עודד שחם מה לגבי הפריטים? ושוב, עד כמה שאדוני יכול להתבטא בפורום הזה.

עמית חדד כן, כן. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לגבי חלק טענתם קודם שבסופו של דבר לא הייתה שום התייחסות, זאת אומרת הפריטי ם האלה, לא הייתה אליהם שום התייחסות,... נזנחו, או לא נזנחו.

עמית חדד נכון. אז אני אומר בהקשר הזה כמה וכמה דברים, אבל קודם כל לגבי איזה סוג עדים ואז מה אנחנו חושבים בהקשר הזה שראוי ונכון לעשות. לגבי סוג העדים, הרי הטענה בכתב האישום להיענות חריגה, ואנחנו באנו ו -, שוב, לא מוסבר חריג ביחס למה. זו פשוט חידה שיכול להיות שהיינו צריכים לעמוד על פתרונה ביום הראשון ו-,

עודד שחם פרטים נוספים.

עמית חדד פרטים נוספים. כן. אבל אנחנו נותרנו עם כתב החידה הזה שהוא לא פתור, ואז מה שקורה, זה שאנחנו הבאנ ו כתבות לבוא ולהראות, על מרביתם של הפריטים, יש להם שכנים טובים, לפעמים יפים יותר, נאים יותר, הדשא של השכן באמת ירוק יותר,

עודד שחם שזה פורסם במקומות אחרים.

עמית חדד נכון.

עודד שחם כן. אנחנו זוכרים.

עמית חדד לא רק שפורסם. א ומרת לי עורכת דין, תיכף נדבר על זה, קטגוריה שלישית של קבילות.

נועה מילשטיין אבל זה,

עמית חדד עוד רגע. עוד רגע. אז יש את ענייני הקבילות, תיכף נדבר על זה, קטגוריה שלישית, אני אדבר עליה בנפרד. בקטגוריה הזאת אנחנו חושבים שיש גם חשיבות להראות כי הט ענה היא שעם כף הנעל הכניסו כתבות. זאת הטענה, לתוך וואלה. אנחנו רוצים להראות שכשכתבות מתפרסמות במקומות אחרים, לפעמים עוינים, לראש הממשלה כי זה of course normal business, אין פה שום דבר מיוחד. ואנחנו נביא את הכותבים, נביא את האנשים. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: על זה השיבה לכם קודם עורכת הדין תירוש,

יהודית תירוש לא השבתי. אמרתי... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אמרה, העירה. סליחה, העירה, לא השבת.

יהודית תירוש רק הערתי. אני עוד אשיב. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לא השבת. נכון. העירה שלא צריך את הכותבים בשביל להסתכל ולראות שזה מה שיש.

עמית חדד לא, זה בסדר, שניה. א. אותה עורכת דין תירוש אמרה שהגשנו אלפי פריטים שהם לא קבילים. בסדר? אני מזכיר בהקשר הזה. אלפי מוצגים לא קבילים. אותה עורכת דין תירוש. אז אני לא יודע לאיזו עורכת דין תירוש, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לדעתי היא אמרה את זה בהקשר לאופן ההגשה, שאמרו שהגישו קלסר וזהו.

עמית חדד לא, זה דווקא בהקשר הספציפי הזה זה נאמר. אז זו הקטגוריה השלישית ונדבר עליה, כי אני צריך לדעת לאיזה עורכת דין תירוש להאמין. לא חלילה לא משהו אישי, אני מדבר באופן כללי.

יהודית תירוש לא,... אישי.

עמית חדד לתביעה. לא משנה. אני חוזר בי. אני מתנצל גם. אני מתכוון לאיזה קו המאשימה מאמצת. האם המדינה מאמצת את הקו הזה, או את הקו ההוא, אנחנו צריכים, עכשיו, מעבר לזה. לנו יש טענה נוספת, לא רק האם זה פורסם. אלא זה טענה, אני רוצה להניח שעם זה הם יסכימו, למרות שהם אמרו שזה לא קביל הם יקבלו את זה וכולי. יש טענה אחרת, למה זה פורסם במקום אחר. הרי כל הטענה היא שזה הגיע באיזו דרך לא דרך. אני רוצה להראות שזה normal business of course. עכשיו, אני אתן דוגמה. עורכת הדין מילשטיין קודם ביקשה לתת דוגמה. מי שזוכר, יש פריט של מריה קארי. הארוחה עם מריה קארי, יש שם טקסט בתוך הרול, זה ממש, ההודעת דוברות היא טקסט פשיסטי, נכון? אני כמעט בטוח, טקסט פשיסטי, ואיך מישהו מעלה בדעתו לפרסם טקסט פשיסטי כזה. ב,Ynet- זה פורסם, דרך אגב, אותו, כל ה"טקסט הפשיסטי", אף אחד כמובן לא בדק, חוץ מאלי לוי שהיה תלמיד חרוץ ובדק ועשה טבלת השוואה, ורון, ואולי כל מיני אחרים, אבל אין לנו את זה בחומר, זה נלקח מאיתנו. אנחנו נרצה לבוא ולהראות שזה לא חריג. שוב, מנקודת מבטו של נתניהו, לחשוב שזה שכתבה עולה זה חריג? כך עובד העולם, כך עובד עולם הדוברות. ובקשר הזה, שוב, עוד לא עשינו עבודה ממצה, אבל זו קטגוריה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: על כמה עדים מדובר? סדר גודל. בלי לעשות עבודה ממצה.

עמית חדד זה המון עדים.

עודד שחם מר חדד, אני לא יודע אם ירדתי לסוף דעתכם. נגיד שיש משהו שהוא אחד מהפריטים ואתם מראים שהדבר הזה התפרסם is as בעוד ארבעה מקומות. אז מה עוד נדרש?

עמית חדד למה. למה? אני אומר לאדוני. השאלה ההיא מה זה אומר חריג. סליחה שאני, באופן פחות פורמלי מבדר ך כלל. שאדוני יסביר לי חריג ביחס למה, ואני אדע. הרי אני מתגונן מפני 360 מעלות, כי לא אומרים לי מה חריג. האם זה חריג ביחס לכתבה הספציפית עצמה במקומות אחרים, האם זה חריג ביחס לפוליטיקאים אחרים בוואלה, האם זה חריג ביחס לראש הממשלה במקומות אחרים, האם זה חריג ביחס לראשי ממשלה קודמים, אנחנו לא יודעים.

עודד שחם מר חדד, הכל בסדר, אני מבין. אנחנו לא כותבים עכשיו פסק דין.

עמית חדד בסדר. אבל אני חייב להתגונן מהכל.

עודד שחם זה אני יודע. לכאורה בכתב האישום מדובר על היענות חריגה. היענות חריגה אוקיי?.

עמית חדד ביחס למה? חריג ביחס למה?

עודד שחם אתם מדברים על החריג ואני מדבר על ההיענות. אוקיי? הם לא מדברים בכתב האישום שהפרסום הוא חריג, אלא מדברים על היענות. זאת אומרת מבחינתם זה הקונספט. לא אומר נכון, לא אומר לא נכון. בסדר? יש דרי שה/בקשה, או איך שזה מנוסח, ובעקבותיו יש היענות. התזה של כתב האישום, שוב, לא אומר נכון/לא נכון,

עמית חדד לא, אדוני אומר 'לא נכון', זה מה שאדוני מקודם אמר. אנחנו כבר אחרי זה. כבודכם חזר, אמר 'לא נכון'. סליחה שאני בוטה שוב, אבל זה דיון שבהגדרה הוא פחות פורמלי.

עודד שחם עורך דין חדד, ההיענות, לפי שיטת כתב האישום, היא חריגה. אז קשה לי לראות את הלוגיקה הפנימית של להביא,

עמית חדד אני אנסה להסביר, ושוב, רק את הקטגוריה הזאת, לאור מה שכבודכם אמר, אני מציע שאנחנו גם נפרק אותה יותר ונדון בה אחרי שנחשוב מה המשמעות של הדברים שכבודכם אמר.

עודד שחם כי בלי קשר אפילו למה שאנחנו אמרנו,

עמית חדד מה... יותר ממה שאמרתי, אדוני? לא, בלי קשר, אז אני רוצה,

עודד שחם אז אני אומר, אדוני, במישור הקונספטואלי, אוקיי? לכן יש טענה שאומרת ש,- כבר שמענו אותה גם בעדויות וגם מתוך מסמכים, שאין פה שום דבר חריג. למשל, כל מיני פרסומים. אמרתם, 'זו הודעה דוברות, הודעה הדוברות הזאת פורסמה בX- מקומות, פה בYNET- ופה במעריב או ב,'NRG- או אני לא זוכר כבר, בכל מיני מקומות.

עמית חדד אפילו ככר השבת, אדוני.

עודד שחם אני זוכר, היו כל מיני דברים כאלה. אוקיי. על פני הדברים, קשה לראות את ה-, אני משתמש בביטוי שההגנה לא כל כך, קשה לראות את הערך המוסף..,. עדות בעניין הזה. זאת אומרת, צריך להסתכל על הדברים האלה, אני מסתכל, לפחות אני מסתכל,

עמית חדד אדוני, אבל אני אמרתי מראש, לאור מה שבית משפט אמר, אני אמרתי, את הקטגוריה הזאת,

עודד שחם אתם צריכים לחשוב, לחזור לשולחן השרטוט.

עמית חדד נכון. בעניין הזה. אני רק רוצה בכל זאת לענות לאדוני בהקשר זה, למה אנחנו חשבנו שזה נכון, כי הטענה היא שהיענות היא חריגה, במובן הזה למה נעתרו פה לפרסום. אז אם אני בא ומראה שאחרים נעתרו מסיבות לגיטימיות לגמרי, אני שולל את הטענה של החריגות. לכן בהקשר הזה, אלמלא מה שכבודכם אמר, אנחנו חושבים שזה בהחלט רלוונטי, עונה על כל דרישה,

עודד שחם אני לא רוצה לפתח עכשיו דיון שלם בשאלת נטלי ראיה ומי צריך להוכיח מה בסוגיה הזאת. אפשר לפתח,

עמית חדד בסדר, אבל שוב אדוני, אדוני יודע עוד הפעם, ואדוני היה פעם גם בצד הזה,

עודד שחם אמת.

עמית חדד אנחנו לא יכולים לסמוך, אתה לא יכול, נורא מסוכן לנהל משפט על נטלי ראייה,

עודד שחם אין צורך. ברור. אדוני צודק. מר חדד, אדוני צודק, זה ברור.

משה בר-עם השאלה גם עד כמה אדוני לוקח את הכיוון להוכיח, צריך להיזהר כמובן בדברים, לומר את הדברים האלה מאוד בזהירות, להוכיח שהנאשם לא ביצע עבירה כאשר לכאורה המדינה לא הביאה ראיות לביצוע אותה עבירה.

עמית חדד הבנתי. אדוני, אבל אמרתי עוד לפני כן והסברתי שלאור מה שבית משפט אמר, הקטגוריה הזאת, אני שם אותה רגע בצד, רק בית משפט ביקש לדעת על הקטיגוריות.

עודד שחם בסדר גמור. שלישית, אדוני אמר משהו על קבילות.

עמית חדד נכון. אז ככה, לאורך המשפט,... עדים רבים שעניינים קבילות של מסמכים, הם עדים, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מסמכים שכבר הוגשו?

עמית חדד מסמכים שהוגשו,

משה בר-עם לצורך הקבילות?

עמית חדד נכון לצורך הקבילות. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אדוני לא מדבר על קלסר, או גם, על קלסר הכתבות.

עמית חדד לא, על זה דיברנו מקודם. א. גם. סליחה, א בל א. גם, למשל אני אזכיר, בדיון האחרון בחקירה החוזרת, רצינו להגיש שלוש כתבות, בית משפט התיר לשאול, רצינו להגיש אותן, אמרה התביעה 'זה לא קביל' ולכן הן גם לא הוגשו. אז לכאורה שלושה עדים כותבי הכתבות האלה שיצטרכו לבוא, ובית משפט אמר 'תגיש בקשה'. אז יש קטגוריה של כמות,

עודד שחם זה לגבי מסמכים שכבר קיימים בתיק?

עמית חדד נכון.

עודד שחם וצריך להביא,

עמית חדד נכון. נכון. אני אתן דוגמה,

עודד שחם שם אפשר לפרוט את זה לפרטים ונשמע מה התייחסות המדינה.

עמית חדד יש, יש לנו את זה מסודר. הרוב מסודר.

נועה מילשטיין כולל אמירות שנביא... זה מוגש... לקבילות.

עמית חדד אלו דברים שאני יכול לחשוף. למשל ההודעות בין הגברת נתניהו,

עודד שחם מר חדד, בסדר גמור.

עמית חדד טוב. בסדר. אז זו קטגוריה שלישית. קטגו ריה רביעית אלו ראשי החקירה, ברור, הדברים ברורים. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: ראשי החקירה?

עמית חדד מנדלבליט ואחרים. שהשמות עלו פה והרלוונטיות היא ברורה.

עודד שחם ככל שאופשר בפורום הזה, מי האחרים? כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עלה שמו של מר ניצן, לא יודעת אם זה רלוונטי,

עמית חדד אז ככה, קודם יש לנו כמובן את מר אביחי מנדלבליט. יש לנו את אנשי הצס"מ, אני מזכיר לכם שדיברנו עליהם, חיים ניסים, אנשי הצס"מ. הוא מזרוע החשיפה ביאל"כ שמסתבר שוב, יש החלטה, אנחנו ממתינים בהקשר הזה, החלט השל כבודכם ביחס לרשימת חומרי חקירה מעודכנת, זה גם דבר שיעזור לנו לצמצם ולהתייעל. אומרים שאני נותן יותר מדי במעמד שני הצדדים, וגם בצדק, ראינו שאחר כך מחייגים לעדים וכולי ושואלים 'מה שלומך', אני מזכיר שראינו את זהה. אז אומרים לי ש - זו קטגוריה.,

עודד שחם בסדר מר חדד, אני שאלתי רק מה שאפשר בפורום הזה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מי עוד הזכרתם פה,

עמית חדד גבירתי אבל יש חשיבות לזה, כי ראינו פה, ממש ראינו, עד שפתאום מומי משולם מחייג אליו לדרוש בשלומו 'מה שלומך.' כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, בסדר.

עמית חדד ויש עוד קטגוריה שגם בה נרצה אפילו בשמה להרחיב במעמד צד אחד.

עודד שחם לא להגיד את השם גם עכשיו?

עמית חדד אפילו לא את הקטגוריה. כן.

עודד שחם אוקיי.

עמית חדד נקרא לה קטיגורית הפתעות.

עודד שחם אלה הקטיגוריות.

עמית חדד אני חושב שכן.

עודד שחם מאה אחוז.

עמית חדד סליחה, ויש עדים מהותיים שיכולים להאיר או להוכיח דברים שראש הממשלה סיפר, או לסתור טענות של התביעה. יש לא מעט, גם בזה נרחיב. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מה זה אומר 'לא מעט'? רק שנדע סדר גודל.

עמית חדד זה לא מאות. בהקשר הזה. אה, ויש כן, עוד קטגוריה, סליחה, קטגוריה נוספת שזו קטגוריית הסיקור במובן של, במיוחד ויז - א - ויז תיק, 2000 ולמרות שעד עכשיו אנחנו לא מבינים עד הסוף את כתב האישום שם, אבל עדים שקשורים, נקרא לזה עדי תיק 2000. אני ארחיב בהקשר הזה גם במעמד צד אחד. עדי תיק 2000.

משה בר-עם אדוני אמר 'צפו להפתעות', לא הבנתי באיזה הקשר אדוני אמר את זה.

עמית חדד עדי הפתעה קראתי להם. עדי הפתעות. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עד עכשיו חקרתם חוקרים כי לא יכולתם לדבר עם מר נתניהו.

נועה מילשטיין וגם כי.. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: בסדר,

ז'ק חן שלא ישפיע על העדות שלו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לא משנה, בגלל העדות.

עמית חדד אני רק אומר לגבירתי, אנחנו התחלנו מהלך, המהלך הזה, אני לא יודע עד כמה בית משפט שם לב אליו, אבל התחלנו מהלך שבו אנחנו מקלפים גלדים - גלדים את הסיפור, בישיבה האחרונה ובישיבה הקודמת, רק הדברים של בית משפט בהקשר הזה, ביחס ל - אני מזכיר,, כשאנחנו באנו וטענו, אני מנסה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורך דין חדד, אנחנו רואים מה אתם עושים. השאלה שלי אחרת.

עמית חדד אני אומר עוד משפט, אני רק מנסה לדמיין את עצמי יושב במקום כבודכם בדיונים הראשונים כשאנחנו אומרים 'החקירות התחילו בלי אישור יועץ משפטי לממשלה'. זו טענה, נאמר בעדינות, שקל לטעון אותה, ומי העלה בדעתו שנוכיח אותה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו רואים מה אתם עושים. השאלה שלי הייתה אחרת. עכשיו משנפתחה האפשרות, אתם הולכים לפי סדר התיקים או,

עמית חדד אנחנו עוד לא החלטנו, אנחנו צרי כים לשבת גם עם ראש הממשלה בהקשר הזה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: יש לכם למשל קטגוריה שאמרת בעיקר תיק 2000. מה הסדר הכללי של כל,

עמית חדד אני אומר לגבירתי וזה כן חשוב, אני אומר את זה בכלל לכבודכם. עוד לא ישבתי עם ראש הממשלה על רשימת העדים. עוד לא ישבתי איתו על זה. אני אתמול באתי, באמת, בין לבין נדחפתי בתוך התור, כי חשבתי שיש לי אחריות מקצועית לבוא ולהגיד לו את הדברים. אני לא יכול לבוא, אני מדבר איתו בטלפון, זה דבר אחד, אבל זה לא אותו דבר, והרגשתי צורך לבוא, ואני צריך לשבת איתו בצורה רצינית. גם לאור מה שכבודכם אמר, אנחנו צריכים לחזור, כל כול, כמו שאדוני הציע לשולחן הסרטוטים, נחזור לשולחן הסרטוטים ונראה את הדברים. יש סיפור מאחורי הסיפור, גם את זה צריך לומר, יש פה סיפור, ואנחנו מתחילים לגלות אותו, אנחנו מתחילים לגלות אותו. יש פה סיפור, מה פתאום זה קרה לנו האירוע הזה שפועלים בצורה הזאת, בלי אישורים וכולי, יש פה סיפור שגם אותו, אנחנו מספרים אותו. אני מקווה שבהצלחה. אם יום אחד אם בית משפט יצטרך לכתוב פה פסק דין, אני דרך אגב מאמין שבסוף העניין זה ייפתר אבל אולי גם, אבל יש פה סיפור שאנחנו מספרים אותו שהוא חשוב, הוא מאוד חשוב אפילו. אבל אנחנו עושים מאמץ. כמובן זה לא רק תיק 4000, הוא לרוחב היריעה, כבודכם שמע עדים שהיו פה סיפרו על מה נעשה בלי צווים בלי זה, יש אפילו תיאוריה צבירה גם להגנה מן הצדק. זה גם דבר חשוב. אנחנו כל פעם מגלים, הנה זה עשו בלי צו, את זה לקחו בלי, חוקרים שמתפתלים פה על הדוכן ואומרים 'זו שאלה משפטית, אני לא יודע אם צריך צו בשביל לקבל חומרים אישיים'. בסדר, אולי שבית משפט יכריע, גם את זה אנחנו צריכים לצבור, גם יש לנו טענות שלהגנה מן הצדק וגם הן כפי שקובעת הפסיקה, אפשר לצבור את הדברים האלו. לכן זה אפילו לא משחק סכום אפס, זה לא שיכול להיות רק זיכוי וזהו. יש משמעויות לדברים ולכן בכל מקרה אנחנו נחזור לשולחן השרטוטים, נרצה במעמד צד אחד כן להעביר את הדברים לפחות על חלק מהקבוצות שאנחנו יותר מגובשים.

עודד שחם אנחנו מתכוונים, מר חדד, לרדת לפרטים.

עמית חדד כן כן, זה בדיוק מה שאמרתי אדוני. אני לא יודע אם אנחנו מוכנים היום שנעשה את הכל, זה גם הזמן לא יספיק, אבל אנחנו רוצים,

עודד שחם לא השלינו את עצמנו שאנחנו נסיים הכל היום.

עמית חדד אז אני אומר, אנחנו רוצים לעבור על הכל.

עודד שחם טוב. זו גם כוונתנו.

עמית חדד אנחנו רוצים, שוב כמובן, כוכבית, אנחנו לא כפופים לגלות הכל מראש ואנחנו לא יודעים הכל מראש ויהיו שינויים ואנחנו גם לא מוכנים ואין לנו יחידת חקירות, אבל בהחלט אנחנו רוצים לעבור כמה שיותר, להסביר לכסות את הרוב המוחלט של הדברים בישיבה הזאת. אני ביקשתי את ה - 144 אני מזכיר.,

עודד שחם אני לא שכחתי

עמית חדד כן. בסדר. זה אירוע אני חושב ראשון. לא מכיר 144 בפרשת הגנה. אני לא מכיר דבר כזה.

עודד שחם נכון. בסדר.

עמית חדד בסדר. אני חושב שבזה, פספסתי משהו? אם פספסתי משהו אני מבקש את סליחתכם.

יהודית תירוש לדבר על כמה דברים. ראשית אנחנו, כדי להסכים למשהו באופן טבעי,.. אני מזכירה לאדוני את הרשימות שאנחנו העברנו להגנה לצורך הסכמות, מסמכים, עדים, הרבה מאוד עבודה וכמובן הם עשו את העבודה ובדקו את הדברים וכך הגענו להסכמות. זה 144 שאנחנו מכירים, ההסכמות, ולצורך זה צריך לפנות אלינו. זה עדיין לא נעשה. אנחנו מזמינים כמובן לעשות את זה ואז נוכל להתייחס לכל דבר. אגב, היו כאן כל מיני תקדימים, כמו למשל להגיש הודעות לעצם אמירת הדברים על ידי עדים, אם אני מזכירה דברים שנאמרו, אחרי בעצם כך אנחנו הבנו,, שבאיזשהו שלב באו ואמרו לנו שההסכמות על דברים מסוימים שנאמרו זה לעצם אמירת הדברים. יכול להיות שזה דבר שאפשר לחשוב עליו אבל עצם אמירת הדברים על ידי עדי התביעה ולא לתוכן, כי אנחנו כמובן לא מסכימים גורף לכל ההודעות לתוכן, אבל שוב, אני לא רוצה לדבר גורף, שיפנו עד - עד ונבחן כל עד וכל דבר, בדיוק כמו שנעשה במסגרת 144 הקודם. אני כן רוצה לדבר על קבוצת, לגבי קבילות של כתבות, אני לא יודעת בדיוק על מה חברי מדבר, הוגשו כאן הרבה כתבות ותמיד אמרנו שלעצם פרסומן אין לנו התנגדות, ההתנגדות לקבילות היא לתוכן הכת בה, לעולם, אם עמית סגל אמר משהו כזה בראיון כזה או אחר, עצם זה שהדברים נאמרו או פורסמו אנחנו לא יכולים לחלוק על זה ועצם כתבה כזו או אחרת, אז אני לא יודעת, הקבילות היא תמיד לתוכן הדברים. ולכן ככל שחברי רוצה להגיש כתבות שפורסמו, שוב, הוא יכול להפנות אלינו, אבל אנחנו לא צופים התנגדות בהקשר הזה. אני כן רוצה להגיד משהו על קבוצת העדים שחברי מדבר עליה, לגבי השיקולים לפרסום כתבה כזו או אחרת באתר אחר ואני רוצה להסביר ולומר ואני חושבת שחבריי יודעים את זה היטב, אבל אני רוצה לחזור ולהגיד את זה, התיק לא סתם לא בחן את השיקולים שהפעילו כיכר השבת או סרוגים בפרסום הודעת דוברות כזו או אחרת. החריגות היא לא בעצם הפרסום, לכל מערכת יש את השיקולים שלה. יכול להיות שמערכת וואלה רצתה או לא רצתה בפרסום הודעת דוברות כזאת או אחרת. החריגות שאנחנו דיברנו כאן היא ההיענות החריגה, כפי שבית המשפט הסביר את זה, אבל אני רוצה להזכיר רגע. היו כאן עדי וואלה שעבדו גם במקומות אחרים, חלקם בכירים בתקשורת במקומות אחרים, והם דיברו שהנחתות מגבוה על ידי בעל השליטה בכמות, בתדירות, באופן שוטף בענייני ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו, זה דבר חריג שהם לא הכירו. רוצה חברי להביא בעלי שליטה או אנשים מכלי תקשורת אחרים שמנחיתים מגבוה באופן שוטף בעניין אדם כזה או אחר, אז זה מתכתב עם הטענה. שיביא. זה אני לא אגיד שזה לא רלוונטי. אבל לבוא ולהביא כתבים שפרסמו את אותה הודעת דוברות במקום אחר, זה פשוט לא רלוונטי בשום צורה. זה לא מתכתב עם הטענה של כתב האישום בשום צורה. אני מזכירה, גם לעניין הודעות דוברות אנחנו הצגנו גם למר נתניהו, אבל גם במשפט אמר חפץ שמה שהיה חריג בעניין עם אלוביץ', זה העברת הודעות דוברות אליו באופן שוטף, שזה דבר שהוא התבקש לעשות כל דבר שקשור בסיקור מול אלוביץ,' מול בעל השליטה, והמעורבות של בעל השליטה בהודעות דוברות, זה מה שהיה חריג, כש-,

עמית חדד

יהודית תירוש לא להפריע לי. אני באמת ישבתי בשקט. אי אפשר כל פעם את אותו דבר. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע.

יהודית תירוש והצגנו גם דוברי ם אחרים של מר נתניהו שאמרו שהם לא מכירים, אפרופו חריגות, הם לא מכירים העברת הודעות דוברות באופן שוטף לבעלי כלי תקשורת, כולל דובר אחד שאמר שבעיניו זה לא תקין, אבל אני לא מדברת על התקינות, אני מדברת על החריגות. לכן אני חוזרת לעניין שלנו ואומרת שלהביא כתבים מ כלי תקשורת אחרים, שוב, תלוי לאיזה עניין. אם זה לעניין למה הם פרסמו את האירועים בנספח כתב האישום, אני אומרת לכבודכם, זה פשוט לא רלוונטי כי זה לא מתכתב עם טענת כתב האישום. אין לי מחלוקת על זה שכלי תקשורת אחרים פרסמו חלק מהדברים. לפעמים פחות טוב, לפעמים יותר טוב.

משה בר-עם אם יביאו ראיות לגבי התנהגות דומה, כפי שגבירתי ציינה, של פניה לבעלי שליטה וכך הלאה, זה כבר סיפור אחר.

יהודית תירוש זה משהו אחר. אם יבוא בעל כלי תקשורת, אני גם מזכירה אפרופו היענות חריגה, עמד מר נתניהו ואמר שכשהוא פנה לבעלי כלי תקשורת הם אמרו לו שהם לא יכולים להתערב. הוא גם אמר שאלוביץ' לא התערב, ועל זה, לטעמנו, בחקירה הנגדית, כל דבר שהראינו לו הוא אמר 'כן, זה פירור אבל, זה פירור'. אז העניין הוא, אני רק אומרת שגם מר נתניהו אמר שאחרים לא נענו לו. לכן אני לא אומרת לא להביא כתבים, לא להביא בעלי כלי תקשורת, השאלה לאיזה עניין. להביא לצורך העובדה שפורסמה כתבה בסרוגים, אותה כתבה שיש, לאירועים, בוא נגיד את זה ככה, לאירועים, לעצם הפעלת שיקול הדעת בכלי תקשורת אחרים, כזה או אחר, זה בעינינו לא רלוונטי ואני כן אומרת את זה כבר לכבודכם. זה לעניין הזה, חברי רוצה לדבר על המעמד צד אחד.

אלון גילדין אני אגיד מילה על המסגרת. צהריים טובים, לא יצא לי, כבודכם, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מילה על מה?

אלון גילדין על המסגרת הדיונית. קודם כל צהריים טובים. מזה התחלתי. אנחנו בדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ, הסעיף אומר ככה"לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור לזמן את הנאשם וסנגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים לרבות הגשתם שלא באמצעות עדים"זה מה שאומר הסעיף. אנחנו עד עכשיו כבודכם, לא קיבלנו מחברינו כל בקשה, הצעה, לא להסכמתנו לעד, אני מיד אתייחס למה שחברי אמר. לא להסכמה של עובדה, לא להגשה של מסמך, לא התבקשנו, דבר לא הוצע לנו, ולכן כמו שחברתי אמרה, אנחנו גם קשה לנו להתייחס כרגע. אבל גם עכשיו נאמרה, אני מתייחס רגע לקבו צת העדים הראשונה שחברי התייחס, כי היא היחידה שהוא התייחס בכלל שמה שהוא רוצה מאיתנו. וגם לגביה, חוץ מאדם אחד, הוא לא הסכים למנות מה הוא מבקש מאיתנו בעצם. לכן אנחנו נמצאים פה באיזו פוזיציה שאנחנו גם לא יכולים להשיב, אני מזמין את חברי להעביר לנו מה הוא בעצם מציע,

משה בר-עם לא תסכימו לקיים את הדיון במעמד צד אחד?

אלון גילדין רגע, אני מגיע אדוני.

משה בר-עם לכאורה זו היריעה.

אלון גילדין אדוני צודק כמובן. אבל אני אסיים ואני מגיע לנקודה שאדוני מכוון אליה, אבל אני מזמין את חברי, וזה בסדר גמור שזה עוד לא קרה עד עכשיו, שנגיד קבוצת עדים ראשונה, או הוא אמר, אני מדבר על הפרסומים ב - 2000, שיעביר... מה שפורסם, בוא נראה רגע, אולי נסכים לדברים. אולי נוכל לקצר. אולי לא. אני לא בטוח שנוכל להסכים להגשת תוכן ההודעות כמו שהיא, אבל אולי נוכל להסכים למשהו אחר, אולי נסכים שזה כאילו נאמר, לא יודע, אני פשוט לא יודע כי אני לא יודע מה חברי מבקש. ולכן אני מציע שהדבר הזה ייעשה כדי באמת לקיים את סעיף 144 בהתאם לחוק. עכשיו, כמו שאדוני אמר, אני רואה קושי, אני באמת רואה קושי, שיישמע פה, בטח בנקודת הזמן הזו שבכלל עוד לא פנו אלינו להסכמות, אין פה דיון 144 כבודכם, אני אומר את האמת, אין פה דיון. אף אחד לא מדבר על הסכמות. זה מה שאומר סעיף 144. אין הסכמות כי לא הציעו הסכמות ב כלל. לא ביקשו הסכמות. ואני כן רואה קושי שיתקיים פה דיון שחבריי יטענו את טענותיהם לגופו של עניין, כי בעצם דרך הצגה בפני כבודכם איזה עדים שנסתרים מאיתנו, מבקשים להגיש, ואפילו אם כבודכם אני מניח ירצה כדי לאמוד זמנים ולבחון את מידת הרלוונטיות שלהם, שטענות ההגנה תשטחנה בפני כבודכם, ובעצם לא יהיה פה קול שיוכל להגיד 'רגע, אבל זה לא בדיוק ככה, אנחנו חולקים על זה' משהו. אני שם כמובן,

עודד שחם בשלב הזה להליך עו"ד גילדין, אדוני עדיין סבור שאנחנו לא,

אלון גילדין אני גם בהתחלה שמתי מבטחי בכם.

עודד שחם אנחנו לא ערים, לא דיברתי על הביטחון. אנחנו לא ערים לכך שלכם יש עמדה שהיא מעט שונה מזו של ההגנה ביחס לדברים המהותיים שבכתב האישום? אדוני חושב שזה לא התחוור לנו במהלך השנים שאנחנו מבלים ביחד בבהירות מספקת?

אלון גילדין לא. אדוני,

עודד שחם אז אני מנסה להבין ממה החשש? כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אולי אני אגיד עוד משהו. ההצגה של דברים כלפינו במעמד צד אחד יוצאת מראש מנקודת הנחה שזו עמדת ההגנה. אנחנו כבר מכירים את 'לשיטתנו' 'לשיטתנו', שזו עמדת ההגנה ושהיא יכולה להיות עמדה שתהיה הפוכה לגמרי. היא נועדה לא כדי שנכריע בגירסה כזו או אחרת, אלא כדי שאולי נמצא מקום שגם אם זו עמדת ההגנה אפשר, לפי העמדה הזו, לצמצם ולקצר ולמצוא פתרונות?

עודד שחם זה יותר נוגע, מר גילדין, למתכונת של שמיעת הראיות ולא לתכנים. אנחנו לא מתכוונים, הכוונה שלנו היא לא לשמוע טיעון סדור באופן מהותי. הכוונה שלנו היא להבין למה עד פלוני נחוץ, מהי מסגרת ה-, כפי שעשינו ב - 144. הואיל ויש קושי מבחינת ההגנה לחשוף מראש את עדים וכולי, והם לא חייבים, יש א - סימטריה בחוק בין ההגנה לבין התביעה בהקשר הזה, אז אפשר היה לחשוב שז ה משהו שאולי בהקשר כזה או אחר ניתן לחיות איתו. שוב, אתם תעשו כהבנתכם אבל המטרה בסוף ונדמה לי שלמדינה אולי גם יש אינטרס בזה, שהיא שהדיון יהיה אפקטיבי ככל הניתן. זאת אומרת שלא נצטרך לנצל את הזמן לטובת דברים שאין סיבה לנצל עבורם את הזמן. זו המטרה.

משה בר-עם אני אוסיף משפט אחד. אם בסופו של יום אנחנו נרד מ - 100% של ראיות שהיתה בכוונת ההגנה להגיש, בסופו של דבר, בעקבות הערות של בית משפט,... רלוונטיות, ... של צורך, בלי שאנחנו מביעים עמדה לגוף העניין, הם יורדים ל - 70%, 40%, לכם יש התנגדות? ודאי שאין.

אלון גילדין אני... ברורה לנו כוונת כבודכם וברור לנו שהמטרה היא חשובה. אני גם ער, אמרתי לאדוני לכבוד השופט שחם לפני זה שאנחנו בוטחים בבית משפט ואנחנו גם ערים לעובדה שבית משפט ער לעובדה שבנקודות מסוימות אפשר שיש אי אילו מחלוקות. עם זאת, חברי דיבר בדיון האח רון שאני הייתי, כי מאז היו דיונים שלא הייתי, על הקושי מול הזיכרון הדיוני ואני כן רואה קושי. זה שונה נגיד מעתירה לגילוי ראיה חסויה, או לפעמים בקשות לפי 74 שהן בקשות מאוד ממוקדות., אני כן רואה קושי, ואני אגיד אחרי זה מה אני מציע. אני כן רואה קושי שלפני שעשינו איזה שהוא דיון 144 לגופו, אמיתי, לבקש הסכמות של הצד השני. שחברי אומר 'אני אבקש את הסכמת חבריי' וכולי.

עודד שחם עורך דין גילדין, יש קושי, זה מה שניסיתי להסביר קודם, יש פה קושי מבני.

אלון גילדין אני ער לעובדה. אדוני אמר אני מיד אסביר, כב השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד:' מעבר לקושי מבני, עורך דין חדד אמר ממה הם חוששים, למה הוא לא רוצה למסור את השמות.

אלון גילדין אגב את זה, סליחה גבירתי, אני מבין שיש קושי מבני שההגנה רוצה לשמור את קלפיה, אבל אני לא שמעתי את חברי, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: הוא אמר משהו שהיו כבר עדים שאחרי שדובר שהם מגיעים, היו אליהם כל מיני פניות כאלה ואחרות. לא חלילה שלכם.

אלון גילדין אבל אפשר להעביר אלינו וחזקה עלינו שאנחנו לא פונים לעדים שמצופים להיות עדי הגנה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לכן אמרתי שלא מדובר עליכם. מדובר על עניין פרסום השם. על הוצאת השם לאוויר.

אלון גילדין אז מבחינתי שימסור לנו בלי, לא בכולי עלמא. אבל כדי לאפשר, כי אני אומר, אני ער ליתרון שכבוד השופט בר - עם מצביע עליו, אני מעט מפקפק אם ה - 100% ירד ל - 40% או 50%, אחרי שנאמר פה לא אחת שאין שום כוונה לוותר על כל עד ואני לא בטוח שאדוני יצליח לחטוא עד כדי כך, אבל אני ער ליתרון. אני שומע גם את כבוד השופט שחם, אני שומע את גבירתי, אני שומע את הדברים, אני גם הבנתי אותם מראש, שהמטרה היא לייעל את פרשת, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב ד: לא, לא... אותם מראש.

אלון גילדין נכון, לא, המטרה היא לייעל את פרשת ההגנה. אבל אני כן מציף קושי שב -, אני לא מכיר את זה בתיקים אחרים, ולכן אני אגיד רגע מה אני מציע. אני כן מציף קושי, אני לא מכיר את זה בתיקים אחרים, שלמעשה דרך הצגת הרלוונטיות של הטענות, ושאלות כבודכם, בעצם נשטחות בפני כבודכם כל הטענות של ההגנה בלי, שאין צד שני. זה מצב שהוא חריג והוא לא טבעי להליך האדוורסרי של המשפט הפלילי. ואני גם לא מכיר אותו מתיקים אחרים, כמו שגם חברי אמר ביושר. לכן, חברתי אומרת 'בואו רגע נבחן את הדברים', אני מציע את הדבר הבא, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אתם רוצים לחשוב על זה?

אלון גילדין לא, מעבר ללחשוב על זה. הסוף הוא לחשוב על זה. אבל ההתחלה שאני מציע היא כזאת, בואו ננסה קודם לכן, חברי בתחילת דבריו אמר 'נבקש הסכמות של התביעה, בעניינים כאלה וכאלה, להגיש את ההודעות, אלי צפריר, אולי שמות אחרים', בואו ננסה רגע לתת הזדמנות למהלך הטבעי של הדברים שהוא טבעי לחוק ולהליך האדוורסרי, כי גם בהליך האדוורסרי יש הסכמות. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שמה?

אלון גילדין שחברי יפנה מה הוא רוצה להגיש למשל. הוא רוצה להגיש כתבות, הוא רוצה להגיש ראיות של קבילות, הוא רוצה להגיש הודעות מסוימות, שחבריי יפנו אלינו, אנחנו נבחן את הדברים, נענה, נראה מה אפשר להסכים, מה אי אפשר להסכים. אנחנו כמובן לא נסכים שיובאו עובדות שאנחנו חושבים שהן לא נכונות. אבל יכול להיות שיש ד ברים שנוכל להסכים, ואחרי זה, שלושה שופטים אמרו לי לחשוב על זה, אני מיד אחשוב על זה. ואחרי זה נחשוב ונראה האם היתרונות בהליך החריג הזה שחבריי בעצם ישטחו את כל הדברים במעמד צד אחד ולא נהיה פה, עולים על החסרונות שטמונים בדבר הזה, ולכן אני מבקש לשנות את הסדר.

משה בר-עם אולי.... במהלך הקודם.

אלון גילדין אדוני היום אופטימי במיוחד, הלוואי. הלוואי. אם ירצה השם כך יהיה. זאת הצעתי. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: יש משהו שאתם יכולים להוסיף שכרגע ב-,

משה בר-עם השאלה מה כרגע אנחנו עושים בעניין הזה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: או אולי יש דברים שאתם כן יכולים לפנות איתם,

עמית חדד אני חושב, אני אמרתי לגבי הקטגוריה הראשונה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: של ה...

עמית חדד לא, אני בכל זאת רוצה לנסות. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לא, על היום אני שואלת.

משה בר-עם אדוני מדבר עכשיו על מה שנאמר קודם מן הסתם,

עמית חדד ברור. לא, אני רוצה לומר יותר מזה. אבל אפשר לנסות. יש את איתן צפריר, אנחנו רוצים, הנה, נקודה. בואו ננסה להבין, מקודם אני עצרתי את כבוד השופט שחם בהקשר הזה, זה כבר פתחנו, בואו ננסה לנהל את זה בצורה הזאת, נראה אם בכלל יש איזו שהיא תוחלת או יתרון, כי אמרתי, יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת שבית משפט יגיד, אפילו שני הצדדים יטענו בעניין הזה, בית המשפט ייתן החלטה, אולי ראייתית, או שהסכמה, אני לא הצעתי רק אופציה אחת. או שנביא את העדים. איתן צפריר,

משה בר-עם אז תפנו למדינה? תציגו את ההודעות? מה אדוני מציע?

עמית חדד לא, הם מכירים את ההודעות.

משה בר-עם עכשיו?

עמית חדד כן. עכשיו. עכשיו.

יהודית תירוש רק רגע, סליחה, מדברים ביחד )( כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד:...

עמית חדד בסדר, אני לא מתלונן, רק חשבתי שאולי, עורכת דין תירוש, הכל בסדר. אני לא, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: הם לא ערוכים ל-,

משה בר-עם הם לא ערוכים לתת תשובה.

עמית חדד גבירתי, אדוני, הכל בסדר, אני רק אמרתי, אולי אפשר,

יהודית תירוש אז אני מזכירה רק שבמקרה שלכם אנחנו העברנו הודעות ואף אחד לא ביקש תשובה... 700 עמודים.

עמית חדד יהודית, אבל לא תמיד, אני מפנה, באמת, לפעמים אתם אומרים לנו ואנחנו אומרים לכם, לא תמיד, אמרתי, גם מקודם כשהפרעתי לך שרציתי לחזק את מה שאמרת על שעות עבודה ומנוחה. לא תמיד אנחנו נגד. שמעתי, אני חושב שאי אפשר לעשות את זה בלי מעמד צד אחד, אולי קצת, נבדוק מה אפשר לעשות. אולי התביעה תתרצה, תראה שזה כן אפקטיבי, אולי נראה, גם כבודכם יאמר שזה לא אפקטיבי וחבל על הזמן של כולנו. מבחינתי אפשר יום רביעי, נראה מה אנחנו כן רוצים לחשוף בהקשר הזה, אולי נעביר מראש גם לתביעה רשימה של אנשים, אני רק לא יודע אם אני מדבר על דעת כולם,

עודד שחם זה בסדר, אבל אם אתם צריכים עוד זמן, התביעה, עכשיו אני מדבר, כדי להתייחס כמו שעלה מהדברים,

עמית חדד צריכים עוד זמן, ונראה אם זה רלוונטי. שניה, אני רק רוצה לומר, הפתרון שזה לעצם אמירת הדברים, נאמר בעדינות, זה לאו פתרון הוא.

יהודית תירוש אז אני כבר יכולה להגיד. אנחנו לא נסכים להגשת שלושת ההודעות לאמיתות התוכן. אנחנו לא מסכימים ל... אמיתות התוכן של הדברים...

עמית חדד עו"ד תירוש, שניה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אבל השאלה, רגע,

עמית חדד אפשר כאילו ש... בבית משפט ראשית ונגדית כך.

יהודית תירוש מה שאמרתי לעצם... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע, עורכת הדין תירוש, אולי אפשר להגיש את זה חלף חקירה ראשית. הרי העד יכול לעמוד פה ולהגיד את כל זה.

יהודית תירוש חברי אמר חלף חקירה ראשית לא.

עמית חדד לא, ראשית נגדית. חלף ראשית נגדית.

יהודית תירוש לא.

עמית חדד ברור. ראשית נגדית.

יהודית תירוש חלף עדותו בבית המשפט,...

עמית חדד נכון. זה לא לאמיתות, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: יש אפשרות אחת, חלף עדותו. בכלל. יש אפשרות אחרת חלף חקירה ראשית. יש אפשרות אחרת חלף חלקי חקירה ראשית עם דיוק של עניינים שצריך לדייק אותם. יש כל מיני אפשרויות, כדי שהוא לא יצטרך לעמוד כאן ולדקלם.

עמית חדד אני חושב שגבירתי אמרה את זה,.

משה בר-עם מר חדד, אם מדובר בעדות שהיא עדות מהותית, המדינה לא תסכים, ההיא שוללת את תוכן הדברים. זה הרי פשיטא. מה לעשות, זה ברור.

עמית חדד בסדר, מאה אחוז.

משה בר-עם זה לא איזה שהוא עד חיצוני ניטראלי...

עמית חדד אז אני כמובן ישאל את עצמו השואל, אדוני,

משה בר-עם זה לגיטימי.

עמית חדד לא, אז פה, ישאל את עצמו השואל, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: ישאל את עצמו למה...

עמית חדד בדיוק, הוא עד תביעה.

יהודית תירוש

עמית חדד עורכת דין תירוש, אבל אי אפשר להקפיא כל פעם כשמישהו מפריע לך ולהפריע לכולם ואחר כך, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: די, זה לא יפה.

עמית חדד בסדר, אני מקבל. גבירתי מקבל. סליחה.

ז'ק חן אני אנסה להציע הצעה ואני מקווה שאצליח. כבודכם נתן עכשיו החלטה שהיא מאוד משמעותית. גם לנו, בכלכול צעדינו, אבל אני חושב שגם לתביעה ולייעוץ המשפטי לממשלה. בית משפט פונה פעמיים, וגם בשלב הזה, זה דבר שצריך להגות בו. והדבר הזה משפיע גם על העמדות של הצדדים לצורך הליך 144. זה פשיטא. מה שאני מציע זה את הדבר הבא: קודם כל שמענו את ההערות גם של חברתי וגם של בית המשפט, אנחנו מתחייבים לעבור על הרשימות שלנו ואם מלכתחילה הגישה הייתה, זה הליך חריג, אנחנו לא צריכים לחשוף קלפים, זה אולי היתרון הדיוני היחיד שיש להגנה במשפט פלילי, אנחנו מצידנו צריכים לעשות מאמץ לראות מה אנחנו יכולים להוציא מהכלל הזה, כדי להגיע להסכמות. ז ה משימה שאנחנו לוקחים על עצמנו וזה שטר, נלך מכות, בצוותים שלנו, יש גישות, נצליח משהו לעשות. זה פעם אחת. פעם שניה, נחשוב על משמעות האמירה שלכם, לגבי המשך הדרך ולכלכול הצעדים, גם במחיר שאם צריך לקחת סיכונים מסוימים אז זה בסדר. אבל עוד פעם, הם צריכים להיות סב ירים והגיוניים. אני מציע שבזמן הזה גם התביעה תחשוב על דרכה, מחר יישמע אלי לוי, הרי לא סיימנו אותו, אז יש דיון,

עמית חדד יש חומרים שביקשנו,

ז'ק חן מקסימום נזמין אותו להשלמה קצרה בכפוף לחומרים ולתשובות שנקבל מהתביעה. שלחנו לתביעה מייל אתמול בעקבות הישיבה,

יהודית תירוש שניה, בוא נדבר רגע על אלי לוי,

ז'ק חן שניה, לא, אז בסדר, אז אם לא מחר, כי אני הצעתי שהפעם הבאה שנתכנס זה יהיה ביום שני. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: צריך לגמור עם אלי לוי.

ז'ק חן בדיוק. עכשיו, אם לא יבוא מחר, כי התביעה שלחנו לה מייל והיא צריכה לתת לנו תשובה לגבי ארבע נקודות שרשמנו במהלך העדות שלו ודיברנו,

עמית חדד שבית משפט יסתמך עליו......

ז'ק חן כן. חוות הדעת, המסמכים, ועוד דברים. פרטים שהם צריכים לבדוק והם לא יכולים לעשות את זה במהירות הזאת, אז במקום לעשות מחר את אלי לוי נעשה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו נשארים עם...

יהודית תירוש לחקור... אחרי שאתם מסיימים את הראשית......

ז'ק חן ברור.

יהודית תירוש חוזרת... הוא לא עד תביעה,... נגדית, ואנחנו יכולים לחקור נגדית אחרי שתסיימו את הראשית.

ז'ק חן עורכת הדין תירוש, בסדר, מה שאני מציע, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אי אפשר אם נשאר... להשאיר... או שיצטרכו או שלא יצטרכו?

ז'ק חן בסדר, אבל אם אי אפשר מחר, שיבוא ביום, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רק שניה. זה תמיד אפשר, להשאיר את הראשית והנגדית,

יהודית תירוש לא, אנחנו לא רצינו לעשות את זה. אנחנו היינו מוכנים אתמול לנגדית, גבירתי. זה לא האירוע. אבל חבריי ממשיכים לשאול ומטבע הדברים גם לנו יש שאלות והדברים שהם ביקשו משליכים על הכל, זה לא דבר נקודתי. יש להם שם עניין שאנחנו רוצים לחקור על זה נגדית בצורה מאוחדת ומסודרת. זו גם זכותנו. ולכן אני אומרת, אני אמרתי, חבריי, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אז זה לא בשל לסיום מחר?

יהודית תירוש חבריי שלחו לי אתמול, אני אסביר לגבירתי. חבריי שלחו לי אתמול בערב בקשה לעוד חומרים. החומרים האלה הם לא חומרים שבהכרח תחת ידי, בתיבת המייל שלי בהכרח. אני צריכה לעשות בדיקה אצל גורמים אחרים וזה לא דבר שלוקח מניסיון יום אחד. לכן אמרתי כבר היום בבוקר, אנ י אעשה כל מאמץ, אבל היום זה בוודאי לא יהיה. אני גם לא מעריכה שמחר. אני מאוד מקווה שעד סוף השבוע אני אוכל להעביר את הדברים. ולכן אני אומרת, מה שחבריי בוחרים. אפשר לבוא מחר ולעשות את ה... של מה שיש קושי אמיתי בקבלת החומרים, ואז ישאירו את הראשית ואני אשלים את הנגדית.

ז'ק חן לנוכח הדברים האלה אני אתן הצעה משופרת. במקום שמחר נשלים את אלי לוי, כי אני רציתי לומר שמחר נשלים את אלי לוי, שני הצדדים צריכים לחשוב איך מקדמים את 144, ואני מיד אומר דבר אחד שאנחנו כן מצפים לתשובה בו, כי זה יעזור לנו לכלכל, גם לבית המשפט, ואני חושב שגם לתביעה. והכל בנחת. ואז נתכנס בפעם הבאה ביום שני, זה נותן מספיק ימים לקיים דיונים קדחתניים, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: מה עם המשך השבוע?

ז'ק חן לא, נשאר רק רביעי גבירתי. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: נשאר גם מחר. כמה נשאר לכם אלי לוי? שעתיים, שלוש שעות.

עמית חדד גבירתי צודקת. אנחנו ערוכים מחר לחקור את אלי לוי, רק יש בעיה. אנחנו שמנו לב שחומרים שבית משפט קיבל החלטה על בסיסם, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אוקיי. אבל אלי לוי היה אמור להסתיים אתמול. מה מתוכנן למחר?

ז'ק חן אבל גבירתי, אני חושב שאני נותן פתרון גם לכל, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: לא, אני שואלת באמת. מה,

ז'ק חן אז ההצעה המשופרת אומרת ככה, שבמקום שאנחנו נתכנס מחר כפי שהצעתי, כי התביעה צריכה לשבת ולאסוף את המסמכים שאנחנו ביקשנו ממנה בעקבות החקירה שלו, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: צריכה לאסוף ולבחון ולהחליט וכולי וכולי.

ז'ק חן ולהחליט ולהעביר לנו. זה גם ייתן לה זמן להתכונן להשלים את החקירה חוזרת שלה בבוא העת, אפשר להתכנס ביום רביעי. אומרת חברתי שהיא לא תספיק אפילו עד יום רביעי כי היא מסופקת אם היא תקבל תשובות עד מחר, אז אפשר להתכנס שוב ביום שני. אני חושב, שנוכח הדברים שנשמעו היום, הזמן הזה חייב להיות מנוצל על ידי הצדדים, ובאמת, כל צד אחר כך יעמוד בפני כבודכם ויצטרך להראות מה הוא עשה גם בהקשר זה, ולכן אני שם פה את השטרות האלה. אנחנו צריכים להיות רציניים. לעשות עבודה מאוד רצינית שתקדם את ה - 144 אבל, התנאי כדי לקדם אותו,. שוב, מעבר לדברים שהם אצלנו ואנחנו נ שב, ונעשה חשיבה עצמאית ונראה מה כן אפשר לתת כדי להגיע להסכמות, ואת כל זה כבר אמרתי. אבל התנאי הוא שעד ראשית השבוע הבא, כדי שנוכל לבוא לבית המשפט, היועצת המשפטית לממשלה תתכנס כדי לתת תשובה לבית המשפט בעקבות ההחלטה הזו,

יהודית תירוש איזה תשובה?

ז'ק חן שניה. אני מבקש תשובה. לא בית המשפט. בסדר? אני מבקש תשובה. זה דברים משמעותיים. זה לא איזה,

עמית חדד תשובה....

ז'ק חן אבל שניה, די, הגענו לרגע של נחת. שהיועצת המשפטית תיתן את עמדתה בעניין ההחלטה של כבודכם היום, כי הדבר הזה משפיע במישרין על הדיון לפי 144 ועל התוחלת של המשפט. כך מצופה. עכשיו, זו הצעתי, באמת, אני אומר את זה בדחילו ורחימו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: הבנו מה אדוני אומר.

ז'ק חן תגיד שהיא לא רוצה, וכולי וכולי, היא לא רוצה, אז בכלים האלה נעבוד. אם היא תגיד שהיא מוכנה ונותנת, נעבוד עם כלים אחרים. אבל זה בוודאי אנחנו נדע מה עושים ביחס ל - 144. זה לא רק אצלנו. זו הצעתי. אז כשהיום נתפזר, נחשוב על המשמעויות,

עודד שחם יש סיבה שלא נדבר קצת יותר בצורה קונקרטית על שתי החטיבות שמר חדד דיבר עליהן, על הפריטים והקבילות?

ז'ק חן אפשר להתחיל. אפשר להתחיל. לא על הפריטים. הוא דיבר על הקבילות ועל הקבוצה של, הפריטים אנחנו לא מוכנים.

עמית חדד בפריטים אדוני אני אמרתי לאדוני ש-,

ז'ק חן בפריטים אנחנו לא מוכנים.

עמית חדד אנחנו הכנו להיום את הקבוצה הראשונה. חשבנו שזה ימלא גם את היום.

עודד שחם הקבוצה הראשונה כוונה היא למהותיים, ה - 45,

עמית חדד נכון. שזה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שזה צריך כולו לטעמכם להיות במעמד צד אחד? או יש דברים שיש,

עמית חדד הרי שמעתי את כבודכם ושמעתי את עו"ד גילדין, אז אני לא מתעלם. אמרתי שאנחנו נשב, רציתי לעשות עכשיו למשל, רק כדי להרגיש את הדברים. דרך אגב, הכוונה היא, אני רק אומר לעורכת הדין תירוש, שזה יהיה חלף חקירה ראשית נגדית. ברור, וזה אני עונה לאדוני, למרות שהם עדי תביעה ואני חושב שיש לזה משמעות, אבל אני את זה מוכן לקבל שזה לא כאילו אנחנו מסכימים לכל מה שהוא אמר. זה בסדר. אבל זה כמו שעד העיד, הרי יש עדים שהעידו והתביעה תגיד למרות שהוא העיד א' אני חושב ב'' זה מותר לה. זה לא הטענה. אנחנו לא רוצים להשתיק אותה.' זאת אומרת, לא בהקשר הזה. גם אין פה ניסיון להשיג הישג לא ראוי. זה כאילו שהוא בא לבית המשפט והעיד את התוכן הזה ומתקדמים קדימה. ודרך אגב, היו עדי תביעה כאלה בהקשר הזה.

יהודית תירוש זה.... בסדר,

עמית חדד אבל זה מה שאמרתי לבית המשפט שאני אעשה. אז את זה נעשה. לגבי הפריטים, שמענו גם את ההערות של כבודכם, אני חושב, שוב, אולי ראוי, אני מניח שמה שכבודכם אמר זה לא כמילים רק מהדהדות באוויר שנשמע, אלא גם שיהדהדו מחוץ לחדר ויגיעו, פעם זה היה מעבר לכביש, היום כבר צריך מעט להתרחק לבניין החדש, אבל עדיין הדברים מגיעים עד לשם, ושתתכבד היועצת המשפטית לממשלה ותאמר לנו, אחרי שהדברים נאמרו שוב, מה המשמעות של זה. ראוי. אני חושב שזה המינימום. מקודם דיבר עו"ד חן על הדברים של כבוד הנשיאה נאור, על חובותיו של פרקליט וכולי, על מה שאמ ר ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. ראוי שנשמע. אנחנו בכל מקרה נעשה,

עודד שחם בסדר. הדברים...

עמית חדד זה נכון. אנחנו נעשה כמובן את שיעורי הבית. לגבי מחר גבירתי, יש את אלי לוי שאנחנו מוכנים לחקור אותו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: נשאר לכם משהו כמו שעתיים ביחד, נכון?

עמית חדד לא. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שעתיים וחצי?

עמית חדד שלוש ביחד. פלוס חקירה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שלוש ביחד? אוקיי.

ז'ק חן שעה.... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: כן, אדוני אמר שעה.

עמית חדד נכון. שוב, רק כוכבית, יכול להיות שחוות הדעת,

משה בר-עם כן, לא תסיים את החקירה, זה מה שאדוני אומר, לאור החומרים,

עמית חדד יכול להיות שפוטנציאלית נקבל את החומרים, נראה שזה לא משנה שום דבר, גם זה יכול להיות. אני לא יודע לומר שום דבר קונקלוסיבי בהקשר הזה, רק אני אומר לכבודכם שוב, אנחנו כבר יודעים שיש, לפי מה שהתגלה לנו אתמול, במה שכבודכם קיבל יש הפניות לכתבות שאותן לא קיבלנו, לא קיבלנו. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: דיברנו על זה אתמול.

עמית חדד כן. נכון. אני רק, כי הלכנו ובדקנו בכל זאת, בית משפט אמר לתביעה לבדוק אם זה הועבר לנו, אנחנו בדקנו גם אצלנו, אין כתבות כאלה, בטח לא מהמועדים האלה. הכתבות היחידות שקיבלנו זה כתבות שהופקו וסומנו בדיעבד מהכתבה של גידי וייץ, לא מהמיילים האלה. אבל זה כבר אמרתי. אלי לוי יש לנו, וגם נעדכן את התביעה, למרות שאין לנו חובה כזאת, אבל בטח בהתחלה נעדכן לגבי עד התביעה הבא, אנחנו נעדכן אותם.

יהודית תירוש אנחנו גם מבקשים מחברי, הוא לא אמר את זה, אבל אנחנו כן מבקשים,

עמית חדד עד ההגנה הבא. סליחה.

יהודית תירוש לא רק רגע, עורך דין חדד,,

עמית חדד רק אמרתי, תיקנתי את המילה. מה קרה? רק תיקנתי.

יהודית תירוש אם הייתי מגיבה לך כמו שאתה מגיב לי כבר הייתי מקבלת נזיפות.

עמית חדד מה, אני רק תיקנתי,

יהודית תירוש לא להפריע. תן לי לדבר. בכל מילה שאני אומרת אתה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: הכל טוב, הכל בסדר.

יהודית תירוש אני רוצה לומר משהו בשם התביעה. אנחנו מבקשים, ללא קשר עכשיו לדיון 144 ולעד ההגנה הבא, אנחנו כן מבקשים החלטה של בית המשפט שההגנה תמסור לתביעה שבוע מראש, אנחנו לא מבקשים הרבה זמן מראש, אבל כן אנחנו רוצים לקבל שבוע מראש את רשימת עדי התביעה לשבוע אחרי זה, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עדי הגנה. עוד פעם זה... עכשיו אני תיקנתי.

יהודית תירוש עדי הגנה. כן. שבוע מראש כל פעם, גם התביעה צריכה להיערך,

עמית חדד אנחנו נשקול את זה בחיוב.

יהודית תירוש אני יכולה רגע לסיים משפט? כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע, יכול להיות שתהיה הסכמה.

יהודית תירוש יכול להיות שהם בסוף יגידו...

עמית חדד אז אחר כך, אם אני אומר שאני שוקל בחיוב, לא דיברתי עם הצוות אבל אני שוקל בחיוב. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שאתם צריכים זמן להיערכות...

עמית חדד לא צריך...

יהודית תירוש גם לדעת...

עמית חדד אבל מה יותר מזה שאני אומר שאנחנו נשקול בחיוב?

הודעת מערכת מדברים ביחד )(

עמית חדד כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תנו לי רגע לסגור. מחר אנחנו נפגשים ב - 9:30 בבוקר לשמוע את מר אלי לוי. ככל שבינתיים תקבלו את החומרים ונצליח גם לגמור איתו מחר, אז תהיו ערוכים לחקירה הנגדית, שהייתם כבר ערוכים אתמול.

יהודית תירוש גבירתי, אני שואלת, מאחר שבכל זאת מדובר בבן אדם שלא צריך גם לטרטר את הבנאדם סתם לירושלים, גם מאחר שחבריי יודעים שהיום מחר לא יהיה יום מלא, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אבל אולי הם לא יצטרכו אותו שוב.

יהודית תירוש אבל אני לא אחקור אותו נגדית לפני שחבריי מסיימים את החקירה,

עמית חדד אז אני רוצה שוב לחזק אותך, רק אני אומר, אנחנו לא,

משה בר-עם גבירתי תיתן את החומרים כדי לגבש עמדה סופית. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: גבירתי צודקת. אנחנו לא רוצים להביא אותו עוד פעם.

עמית חדד אז זהו, אני רוצה לחזק את חברתי גם, אנחנו לא ניקח את הזמן מחר לחוף הים, אף אחד, הגם הפיתוי ומזג האוויר הנעים, אנחנו נשב,

משה בר-עם מחר, זה מה שאדוני אומר....

עמית חדד אנחנו נשב ונתכונן, אני מקווה שביום רביעי יהיו החומרים והוא יבוא ביום רביעי. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו נעשה חמש דקות הפסקה, נחליט בינינו לבינינו מה..

הודעת מערכת הפסקה )(

הודעת מערכת לאחר ההפסקה )(

עמית חדד כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: טוב, קודם איזו שהיא השלמה של השופט שחם ואחר כך לגבי מחר.

עודד שחם בעניין הפריטים, מר חדד. אני ריעננתי את זכרוני בכתב האישום, ובסעיף 38 לכתב האישום, לפני זה יש תיאור של מהלך הדברים הנטען על ידי המאשימה כמובן, ואז אומרים כך"מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' בדרישותיו ודרישות בני משפחתו"הכוונה היא למר נתניהו, " בתקופות הרלוונטיות לכל אחד מהם, הייתה חריגה משמעותית ונרחבת"להבנתי זאת הטענה. אז אני מסתכל, אדוני לא צריך עכשיו לתת לי תשובה מי העדים ומה העדים וכולי,

עמית חדד אני אענה למה שאדוני שואל.

עודד שחם לי נדמה שזאת הפריזמה של כתב האישום אלא אם כן תאמר המאשימה, עכשיו אנחנו משוחחים על העניין, תקום המאשימה ותגיד שאני מבין לא נכון.

עמית חדד אני רוצה קודם כל אבל לומר,

ז'ק חן שהוא מבקש מה... שזו הפריזמה?...

עמית חדד שניה,

עודד שחם המדינה לא קמה.

עמית חדד אני רוצה לומר משהו לאדוני בהקשר הזה.

עודד שחם פשוט. הדיון מוקלט....

עמית חדד צריך להסתכל, וזה גם ביחס לדברים שנאמרו קודם וגם מה שאמרה המאשימה. וגם זה מה שניסינו לעשות בחקירה הראשית של ראש הממשלה. השאלה היא מה נקודת ההסתכלות שבה מסתכלים על האירוע. התביעה מדלגת לה כמה פעמים בין נקודת ההסתכלות של ראש הממשלה לנקודת ההסתכלות של אנשים מתוך וואלה, כל מיני נקודות הסתכלות שהן לא שלו, לא שהן לאו בהכרח שלו, הן בהגדרה לא שלו. למה אני מתכוון? נניח שיש פניה של דובר לאלוביץ' לפרסם כתבה ששרה היא הכי בלונדינית. בסדר? הכי הכי הכי בלונדינית. ממש, יותר מכל מה שאפשר לחשוב. ואלוביץ' מאוד מנסה, ממש מנסה לעזור. בצורה ממש, שקידה ראויה אמרת מקודם? שקידה ראויה ואפילו למעלה מזה והוא פשוט מנסה, וכתבה שיוצאת 'שרה שחורדינית מתמיד'. זאת הכתבה שיוצאת. מבחינתו של ראש הממשלה, מה הוא רואה? ובהקשר הזה זה נכון, הוא לא רואה מאמץ, היענות חריגה. הוא רואה עוינות חריגה. כי כשהוא מסתכל על האתר זה מה שהוא מקבל, הוא לא רואה את העולם הפנימי. עכשיו אני אקח את זה לפריט אחר, למשל פריט שהתפרסם בוואלה, ב - YNET, בהארץ, במקור ראשון, ב - NRG, וכולי וכולי. גם שם מבחינתו של נתניהו ומה שהוא מסתכל ורואה, הוא אומר 'אין פה שום דבר חריג,' למרות מה שכתוב, סעיף 38 מתעלם בהקשר הזה, כמו שאמרתי, הוא מערבב בין נקודות הסתכלות שונות, מבחינתו של נתניהו, ברגע שזה פורסם בכל המקומות, למה שאני אעלה ודעתי בכלל שיש איזשהו משהו חריג בוואלה?

עודד שחם מר חדד, אדוני, מנתח עכשיו מה יכולות להיות העמדות של מר נתניהו וכן הלאה, אבל אני עכשיו עוסק בשאלה מה טוענת המדינה, אוקיי? כי זה אדוני אמר 'אני לא יודע מה היא טוענת.' זו הייתה טענתו.

עמית חדד נכון.

עודד שחם וזה מה שהיא טוענת, 38. היא מדברת על ההתגייסות, זה מה שהיא אומרת. התגייסות והיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישות.

עמית חדד אבל כתוב חריגה.

משה בר-עם עכשיו, אם אחר כך, אם לכם יש טענות שאומרות שמה שחשוב מבחינה משפטית זה א' ולא ב', או שהדבר הזה הוא כן מגבש או לא מגבש מתת, או כל טענה משפטית אחרת, ויכולות להיות הרבה טענות שאני מעלה בדעתי, ששמעתי אותן במפורש ובמשתמע לאורך הדיונים, בסדר? זה כבר במישור אחר. במישור של מה שהמדינה טוענת, זה מה שהמדינה טוענת.

עמית חדד רק אדוני, שוב, המדינה טוענת,

עודד שחם ולכאורה, אני רק אשלים את המשפט, לכאורה, אם תביאו כתב מכלי תקשורת אחר שכן פרסם או שלא פרסם, או שכן היו שם דרישות או שלא היו שם דרישות, קשה לראות איך זה מעלה או מוריד. אם לעומת זאת תביאו עדים, זה גם נדמה לי מה שאמרה קודם הגברת

יהודית תירוש , מכלי תקשורת אחר, שיאמר 'לא חריג שום דבר'. גם אצלנו וגם פה וגם שם וגם כאן הייתה התגייסות פי אלף יותר גדולה' וכולי וכולי. אז זה מתכתב, על פני הדברים עם הטענה להתגייסות והיענות חריגה.

עמית חדד רק עוד משפט אחד,...

עודד שחם שוב, אני לא, אני לא קובע עכשיו מסמרות, לא כתבתי פסק דין. אני קורא את כתב האישום כי הייתה כאן איזו שהיא, היה כאן סימן שאלה לגבי מה מייחסים, מה נטען וכן הלאה. אני אומר את זה בכוונה בפורום הזה כי אם המדינה חושבת שאני טועה בהבנה, מקטין, מגדיל, אינני יודע מה,

עמית חדד א. עצם זה שכתב האישום הוא כתב חידה, זה דבר, אבל אני לא רוצה להתפזר. שוב, בנקודת המבט של ראש הממשלה, הטענה היא שמשהו חריג משמעותי ונרחב, זה דבר שראש הממשלה צריך להיות מודע לו, ולכן,

עודד שחם בסדר, זה במישור אחר.

עמית חדד ולכן השאלה מה קורה במקומות אחרים, כמו שאדוני אמר מקודם, ברור שאם כתוב שזו היענות חריגה וההיענות היא לא חריגה, נענו גם במקומות אחרים, די בזה. לכן נקודת, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: את זה רואים לבד.

עמית חדד זה בסדר, זה נכון, אבל יש גם טענה וזו טענה שהתביעה קידמה אותה גם בשאלות שלה לאורך כל הדרך, שהפריטים האלה שבאו לעולם הם פריטים שאלמלא הקשר עם א לוביץ' הם לא היו באים לעולם ורק זה מה שהביא אותם, לכן, זו טענה של התביעה. דרך אגב, אני מזכיר את השאלה הספקולטיבית 'מה היה קורה לו אלוביץ' היה נוסע לאנטארקטיקה'. שאלה בחקירה נגדית של עורכת הדין תירוש. לכן בהקשר הזה יש לנו, אלוביץ' נסע לאנטארקטיקה במקומות אח רים, אז אני רוצה להראות את הכתבות האלה, עם כל הכבוד לאנשים מלאי המשטמה שבאו לבית המשפט ונאלצו להודות בכל מיני דברים, השאלה למה, איך באה כתבה לעולם, אותה כתבה, במקום אחר, שוב, לאור הפרופוזיציות של התביעה על אלוביץ' שדוחף את הכתבות האלה בכוח, במיוחד מנקודת מבטו של בנימין נתניהו, אני חושב שזה דבר שהוא מאוד מאוד רלוונטי, אבל בכל זאת אני רוצה לבוא, אני אעשה שיעורי בית, אדוני שלח אותי לשולחן השרטוטים, אני כמובן הולך לשם, אני לא מקבל את האמירות האלו ומתעלם. נשב, ניקח את מד הזווית שלנו, את מד החריגות שלנו, כל הדברים האלו, ונתחיל לבדוק ונראה אם כן, כמה, איך, ומה אנחנו עושים עם זה. אני שומע את אדוני.

ז'ק חן אני מבקש בעניין הזה, אני חושב ש - מזווית אחרת,, ואני רוצה רק לוודא. הבנתי את ההערה של בית המשפט. בית המשפט לא מנתק את ההערה הזאת של מה החריגות הנטענת, המוסכמת,... סעיף,38"הנאשם נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו ולדרישות בני משפחתו בתקופות הרלוונטיות לכל אחד מהם"יש לנו כאן את המודעות של מר נתניהו ואת ההיענות החריגה. אני לא מנתק את זה מההחלטה שלכם. ולכן, ההחלטה שלנו, ופה אני מתחבר למה שכבוד השופט שחם אמר במובן של מה הערך המוסף, במיוחד נוכח החלטתנו, שהמשפט הזה, שהוא עומד במחלוקת. אנחנו הבענו את עמדתנו לגביו. אז הדבר הזה בוודאי שמחייב אצלנו תגובה. אם תכננו לבוא עכשיו ולהביא לא יודע כמה עשרות עדים כדי להתעסק בעניין החריגות, כאשר נושא החריגות במשמעות שלו, המשפטית, זו התוספת, של המשמעות המשפטית כבר בורר, וקיבלתם את כל הנתונים, וגם העידו עדים עובדתיים בפרשת התביעה. אז אין צורך. אנחנו לוקחים את זה ברצינות, אבל במה זה תלוי? זה תלוי גם בעמדת היועצת המשפטית, משום שאם היועצת המשפטית אומרת 'שמענו אתכם, אבל למרות זאת אנחנו חושבים, למרות זאת אנחנו חושבים, פה, במסגרת הזאת, שזו החריגות,' אז אנחנו לא יכולים להישאר ולהניח שאנחנו נסתפק בטענות המשפטיות, בהנחה שזה נכון, הטענות המשפטיות לא מביאות למסקנה של שוחד, אלא אנחנו חייבים גם במישור העובדתי לפרק את זה, כי במישור העובדתי זה לא נכון. ופה בא הערך המוסף, ולכן, זה מה שאני ניסיתי גם לומר קודם.

עודד שחם כן, השאלה היא למה משווים את זה. זאת אומרת מהם הערכים שאנחנו צריכים לבדוק בהשוואה, כי אתם כל הזמן העליתם שאלה טובה, מול מה בודקים חריגות.

ז'ק חן מול מה. מאיפה החריגות.

עודד שחם בסדר גמור. אבל אני תמה, ממה שנאמר כאן קודם שבודקים א תזה פרסום - פרסום, ויכול להית שנוכח האופן שבו זה מתואר בכתב האישום, שמה שצריך לעשות זה לבדוק תמונה כללית, לראות אם יש משהו, אם יש תופעה דומה לדבר הזה באיזשהו מקום אחר, כי זה מה שנדמה לי בסוף כשאני קורא כתב האישום, שזאת הטענה. ואז יכול להיות שאנחנו נמצאים במחלוקת יותר מגודרת, ואנחנו יכולים,

ז'ק חן נכון. לחלוטין. לכן יש שני מעגלים. מעגל אחד שאנחנו צריכים לבחון זה לנוכח עמדת היועצת המשפטית לממשלה, בהיבט של 'אני עדיין עומדת על הטענות שלי', גם בתוך המסגרת המצומצמת, לא המצומצמת, אבל המסגרת הנטענת במפורש בסעיף 38 בכתב האישום, ומעגל אחר שאנחנו שומעים במנותק מזה, האם אנחנו צריכים להתמודד פרטנית מול השוואה למקומות אחרים, או שמא די לנו בהשוואה ש -, כך אנחנו הבנו, כך בית המשפט הבין, ברישא של סעיף 38 וזה מנותק.. אז את זה אנחנו גם נשקול. בהחלט זה מועיל, אבל אני רק רציתי לצרוב את הנקודה שתשובה ברורה, החלטית, בטוחה וגורפת יותר שיכולה לצמצם מאוד, זו העמדה שתושמע כאן. אין מה לעשות, זה משפיע עלינו.

עמית חדד אני רק רוצה להגיד לכבוד השופט שחם שיש את סעיף 88 בכתב האישום.

עודד שחם אני חושב שראיתי גם אותו.

עמית חדד כן. ודווקא ממנו התמונה היא אחרת.

עודד שחם לא התעמקתי. שניה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: "לקח הנאשם נתניהו את טובות ההנאה המפורטות לעיל מבני הזוג,"

עמית חדד אז זה,

יהודית תירוש

עמית חדד כן נכון. שזה נספח א'. זה לא עניין של,

ז'ק חן התביעה עכשיו מסבירה שצודק כבוד השופט שחם, שגדר המחלוקת בסעיף 38,

עמית חדד לא, עם כל הכבוד, אני חושב שא. לא נכון לעשות את זה. ב. זה בדיוק ההחלטה של בית המשפט שאמר 'תפרטי', אין דבר כזה שהשוחד, 'תפרטי את הפריטים' ולכן הלכנו ודנו ב - 315 זה לא זמן לעשות איזה שהוא,.

יהודית תירוש וזאת ההיענות החריגה.

עמית חדד אין בעי ה, זאת ההיענות החריגה. אני רק אומר שלפי מה שכתוב פה הדברים הם אחרים. אבל אני אומר לאדוני, אני בכל זאת, זה עניין, למדנו את כלי המידה, למדנו אותו לאורך ההליך הזה פעם ועוד פעם ועוד פעם, שמענו גם את מה שבית משפט אומר, נשמע גם מה שתגיד היועצת המשפטית לממשלה. יכ ול להיות שדברי חכמים בנחת נשמעים, אז בואו נשמע בנחת. הדברים שכבודכם אמר נאמרו בנחת ונשמע גם מה ליועצת יש להגיד בנחת בעקבות הדברים האלה.

עודד שחם טוב. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: טוב. אנחנו בכל זאת ניפגש מחר לשמוע את העד. ותעשו מאמץ עד כמ ה שאפשר כן להעביר את החומרים, ותשקלו בכל זאת גם לדעת,

יהודית תירוש

עודד שחם שניה, שניה. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: רגע. גם אם אולי יישאר איזה זנב לחקירה הזו שיכול להיות שאחרי שהחומרים יועברו יתייתר, לכן תשקלו בכל זאת אפשרות כן לקיים את החקירה שלכם.

יהודית תירוש אנחנו נשקול אבל אני לא יכולה להתחייב, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תשקלו, לא..

יהודית תירוש אני יודעת מה אנחנו צריכים להעביר ואני יודעת שזה עשוי, מה שהם מבקשים זה בעצם, הדבר שיהיה לנו קשה להביא עד מחר, זה מה שחברי מבקש על גדרי החקירה של אוקטובר 2017, של מניע פילבר, מה שהועבר לחוקרים. זה מה שחבריי ביקשו. הדבר הזה, אם זה הועבר במיילים, אם זה הועבר איך שזה הועבר, וכמובן והם מבקשים אם צריך את זה בפרפרזה. מאחר שזה לא רק דברים שנמצאים אצלי בתיבת המייל, כמו שאמרתי קודם, זה דבר שלוקח זמן להשיג אותו ואני יודעת מניסיון העבר, אני אומרת לכבודכם, אני כבר התחלתי לעבוד על זה אתמול. לא היום. ואני יודעת מניסיון העבר שאלה דברים שלוקחים זמן, אני גם יודעת, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אבל הייתה בקשה חלופית. שבכל זאת תחקרו מחר.

יהודית תירוש אז אני אומרת, אנחנו לא... את זה אני אומרת לכבודכם. אנחנו, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תשקלו את זה.

יהודית תירוש אנחנו לא נחקור נגדית, אני אומרת לכבודכם, אנחנו לא נחקור נגדית, היא לא ארוכה, היא נגדית יחסית קצרה, ואנחנו לא נחקור נגדית לפני שתסתיים הראשית של.... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: אנחנו, הבקשה הזו באה מתוך הנחה שאולי לא יהיה להגנה מה להשלים. ואז,

יהודית תירוש אבל אני לא מעריכה...

עמית חדד אומרת עורכת הדין תירוש בלי להגיד, שיש בדברים האלה עניינים שיכול להיות שהם רלוונטיים להגנה ונצטרך ל-, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: יכול להיות. שיכול להיות.

עמית חדד לא, אני שומע יותר מזה. זה הסאבטקסט.

יהודית תירוש לא, לא יותר מזה. אין סאבטקסט אבל יש, גדרי חקירה זה גדרי חקירה. יש גדרי חקירה שאם חברי רוצים א. אני צריכה, גבירתי זוכרת שזה תיק שהוא לא תיק של הגורמים שמנהלים פה, אלא יש כאן מערכת וכל דבר שאני מעבירה לצד השני בוודאי כשמדובר בדברים פנימיים כאלה, הוא גם מצריך אישורים. זה לא דבר שיקרה היום... כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורכת הדין תירוש, זה שני חלקים נפרדים.

יהודית תירוש אני הבנתי את ההצעה של גבירתי, ואני אומרת,

עודד שחם אומרת שלא.

יהודית תירוש לצערי, גבירתי יודעת שאני עושה כל מאמץ כדי להיענות להצעת בית משפט, אבל כאן אני לא יכולה. זה לא אחראי מצידי לחקור את העד חקירה נגדית, בהנחה שאולי תתייתר החקירה הראשית ואז אני אשלים. כי אם לא תתייתר החקירה הראשית וחברי יחקור אותו חקירה ראשית אז יש לנו זכות לשמוע את כל החקירה הראשית, הדברים קשורים, הם לא לא קשורים. זה לא, כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: שיש לכם זכות, זה ברור. השאלה אם זה לא אפשרי.

יהודית תירוש זה מעבר לזכות, זה... שצריך לעשות. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: תשקלו.

יהודית תירוש אז אני אגיד שהדבר הנכון מקצועית לעשות זה לחקור חקירה נגדית במקרה הזה בתום חקירה ראשית שלמה. ומאחר שאני לא יודעת להבטיח שלא תהיה כאן חקירה ראשית נוספת, אני לא יכולה לחקור אותו חקירה נגדית קודם לכן. כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן, אב"ד: עורכת הדין תירוש, שמענו. זו כמובן זכותכם, ואף על פי כן לשקול תמיד אפשר. בסדר? אז אנחנו ניפגש מחר בע"ה ב - 9:30 כרגיל.. רק תודיע לעד שיגיע מחר. תודה רבה. - הדיון הסתיים - הוקלד על ידי נויה גבאי