פרוטוקול 16.01.2023

תמליל פרוטוקול מוקלט

בוקר טוב לכם. היום 16 בינואר 2023. תיק פלילי - 67104 01-20. בוקר טוב מר שרן.

בוקר טוב.

בוקר טוב עו"ד חן קיבלנו את התגובה של אדוני.,

כן, זה הבטחתי שבוע שעבר, הגיע.

הגיע הבוקר.

אבל קיבלנו אתמול גם את הודעת המאשימה בעקבות החלטת כב' השופט שחם, לקראת,

כן, אבל זה הדבר הבא שרצינו לומר.

אז אם,

לא קראתם את ההחלטה טוב.

רק שנייה. רגע, עוד לפני זה. לעניין,

רגע, בואו נעשה דבר דבר. שני דברים נחתו הבוקר אצלנו בסלים. אחד זה רשימת העדים. פספסתם את הפואנטה בהחלטה של השופט שחם. רשימת עדים לפי אישומים. אנחנו צריכים לדעת מי שייך למה.

אה, אוקיי, אז נתקן את זה.

תחזרו להחלטה מ-5 בינואר, זה כתוב.

בסדר. בסדר. נתקן.

הדבר השני, הגיעה תגובה שעוד לא הספקתי לקרוא אותה, אני רק ראיתי אותה.

ובעניין הזה כבודכם, אנחנו נבקש אפשרות להגיב, כי הרי הבקשה היא שלנו. ומאחר שרביעי חמישי, כפי שאמרתי לגברתי, אנחנו לא נמצאים, אנחנו צריכים יום אחד לא נהיה כאן בבית המשפט, נבקש להביא עד יום ראשון.

אני מניחה שאין התנגדות.

אדוני לא ביקש להוסיף טיעון בעל פה.

לא. לא ביקשנו להוסיף טיעון בעל פה.

אוקיי.

אבל כבודכם נתן את זה בדיון הקודם ואנחנו ייעלנו על ידי הכתב. אין לי בעיה שהתשובה תהיה ביום ראשון.

בסדר גמור.

אבל ככל שיש משהו חדש שבא בבקשה או משהו, אז אני אבקש מכם,

ברור. אם משהו חדש אז אדוני יכול לבקש להגיב.

בסדר.

עוד משהו?

כן.

אנחנו חייבים לכבודכם, ותכף אנחנו נאתר את זה. בהתאם להחלטת בית המשפט שביקש שנעביר לעיונו, נוכח עמדת חברינו, את אותה תכתובת של בירור עם הגוף החוקר, על מנת שבית משפט יוכל לבדוק אם יש הבדל בין,

בעקבות ההודעה שהגיעה אתמול.

נכון. אנחנו הגשנו את התגובה שלנו ביום חמישי וחברינו הגישו תשובה.

כן. שהם מקבלים את ההצעה שלכם.

אז אנחנו נעשה את זה מיד. בסדר?

אוקיי.

נעביר את זה, עד ההפסקה נעביר לכולם.

מאה אחוז. יש עוד חובות?

כן. יש,

אוקיי. הרבה חובות יש היום.

אני חייב לחזור לנושא הקודם וזה הודעת המאשימה. אבל לפני כן, בזה פתחתי, אבל איכשהו לא הסתדר, אבל אני מיד אחזור. אבל לפני כן, עוד חובה. אנחנו הגשנו גם בקשה לגבי ההתכתבות הפנימית,

זה מה שאמרתי.

עם החוקרת.

אז זה בסדר.

לא עם החוקרת, בעניין חפץ היה שם. על זה אדוני מדבר?

היה, חפץ כבודכם נתן החלטה.

היו, היו, היה, היו שני דברים. היו כמה דברים, היו כמה בקשות לאחרונה.

נכון.

הייתה, היה בעניין, בעניין פולינה.

נכון.

נכון.

זה אחד. והיה גם בעניין חפץ, שהם אמרו שאין להם חומרים.

אבל כבודכם נתן את ההחלטה בעניין 108,

זה בעניין 108,

אני הבנתי עכשיו שהם קיבלו,

זה נתתי אתמול, נתתי אתמול החלטה.

הם יעבירו לנו. והם כבר קיבלו, אז הם יעבירו לנו.

קיבלו אז יעבירו.

אז זה בסדר.

אז מה חסר?

אבל יש עוד בקשה. יש עוד בקשה שמתייחסת לקבלת, יש, כבודכם, אני, אני ארענן את הזיכרון. יש עוד בקשה,

יש הרבה בקשות.

לקבל מסמכים, אבל אני חושב שבזה סיימנו. לקבל מסמכי מקור שההסכמה שאנחנו הבענו לגבי תכתובת פולינה, פרקליטות, שתועבר אליכם. רק לראות שהפרפרזה שקיבלנו בתוספת הפרפרזה הנוספת שזה התאריך ועוד איזה שהוא נתון. מבחינתנו זה מספק, רק כבודכם יוודא. זה מה שאתם תקבלו עכשיו. אבל יש עוד בקשה שאנחנו הגשנו, אני מיד אסתכל רגע בניירות שלי. שלגביה כבודכם לא נתן החלטה.

שמה? תגיד שמה? נראה.

כותרת.

זה אותה בקשה שממנה נגזר 108.

על הפרוטוקול?

איזה פרוטוקול?

בעניין חפץ.

בעניין חפץ.

אז זה מה שאמרתי קודם. הבקשה בעניין חפץ הפכה לשני דברים. היא הייתה בקשה אחת, היא הפכה ל - 74 ו -. 108 ב - 108 נתתי אתמול החלטה. ב - 74 הוגשה תגובה של המדינה,

וזה עדיין פתוח.

שכתבה שחלק אין לה וחלק זה תרשומות פנימיות ושם אדוני לא הגיב.

ונתנו גם הצהרה. גם נתנו הצהרה, מתוך התרשומת הפנימית.

אוקיי. ועל זה לא הייתה תגובה.

אבל על זה אני רוצה,

לא, על זה אנחנו חולקים שמדובר בתכתובת פנימית. זה חלק, חברי ידבר, אבל,

אתם רוצים משהו להוסיף שם?

כן.

בוודאי.

עכשיו בעל פה? לא.

אפשר בעל פה או בכתב.

אפשר עכשיו, אפשר בסוף הדיון, אפשר בכתב גם.

אתם רוצים, תשלימו, תשלימו בכתב.

אבל זה, פשוט בתשובה לשאלת בית המשפט, זה נשאר פתוח עדיין.

אני יודעת שזה נשאר פתוח. אני ראיתי אתמול כשנתתי ב - 108 ראיתי שב - 74 אין תגובה.

בדיוק.

אני יודעת שזה נשאר פתוח.

לגבי הפרוטוקול, חברי, אתה רוצה עכשיו?

בסדר, אז תגיבו, אז תגישו תגובה בכתב.

אנחנו נגיב, קצר מאוד. נגיש תגובה, כי זה קשור גם לחקירה של קשור גם לחקירה של תלם שצריך להגיע ביום שני ולכן חשוב לנו את העניין הזה למצות בעניין הזה. נגיש תגובה בכתב, קצרה.

בסדר גמור.

אוקיי. ועכשיו אני חוזר לעניין שאיתו פתחתי. אנחנו קיבלנו אתמול את ההודעה על רשימת העדים. אז גברתי באה ואמרה שצריך לחזור להחלטת כבוד השופט שחם, כדי לקרוא אותה, כי משהו בה הוחמץ וזה הנושא של חלוקת העדים לפי אישומים.

האישומים.

אנחנו חשבנו שדבר נוסף הוחמץ. וזה כאשר אנחנו מחברים בין סעיף 4 בהחלטה של כבוד השופט שחם לסעיף 5. בסעיף 4 אנחנו קיבלנו משימה, כל הצדדים, שעד ה - 19 לחודש, כלומר בעוד ארבעה ימים.

זה לא פתוח בפנינו. שנייה מר חן.

כן. עוד שלושה ימים בעצם.

שנייה, שיהיה לנו את זה במחשבים.

בסדר? בסעיף 4, אנחנו עוד שלושה ימים צריכים להביע עמדה ביחס לרשימת העדים שנותרו, להצעת בית המשפט שברירת המחדל תהיה להגיש את ההודעות הראשיות חלף החקירה הנגדית. אני מוסיף, כפי שראינו,

חלף ראשית, לא נגדית.

בפיילוט שעשינו עם הגב' מלם בכפוף למחיקות כאלה ואחרות, על זה אני מוסיף. בסדר? אבל כדי שנוכל להביע עמדה לגבי העדים, אנחנו קראנו את סעיף 5, כי בא ואומר שהמדינה מתבקשת להגיש לתיק רשימה של כל העדים שנותרו. לא לקחת את רשימת העדים שבכתב האישום ולמחוק את אלה שכבר העידו. את זה אני מניח שכבודכם עם מרקר צהוב כבר עושה אגב כל עת. ואם לא, אנחנו לא צריכים את עזרתה האדיבה של המדינה לעשות את זה, זה פשוט. אלא לבוא ולומר עכשיו מתוך, אנחנו ספרנו, הרשימה שהוגשה לכם אתמול מונה 297 עדים.

341.

לא, לא, 341 בניכוי אלה שכבר העידו ולמרבה הצער, כמה שלא יכלו להעיד.

זה לא ספרור רץ.

כן, חסרים מספרים. אז 297 עדים נותרו. 297 עדים. לא יאומן. אין ספק, אני חושב שגם לא תהיה מחלוקת, ש - 297 עדים לא יעידו. מכיוון שהם לא יעידו הם גם לא נותרו. מכיוון שהם לא נותרו, אני חושב שאחרי שנתיים במשפט, כך אני קראתי את ההחלטה של כב' השופט שחם, לפחות לתת כיוון, תוך שמירה כמובן של זכות כזאת או אחרת. אבל לתת כיוון מי העדים שנותרו? כי אחרת אנחנו, אחד, לא נוכל תוך שלושה ימים עכשיו לתת התייחסות רצינית, כמבוקש בסעיף 4, לגבי ההצעה של בית המשפט. אנחנו צריכים עכשיו לשבת על 297 עדים. זה בלתי אפשרי לעשות את זה. ואני חושב שגם הדיון,

מה שסעיף 4 אומר זה על ברירת מחדל. הוא לא מדבר על עד ספציפי. יש גם אמירה מפורשת ששני הצדדים יוכלו לומר לגבי עד ספציפי שיש חשיבות מיוחדת, כזאת, אחרת, אינני יודע, שתישמע עדותו הראשית. הרעיון הוא לשנות את ברירת המחדל. לשם כך לא נדרשת התייחסות פרטנית לעד כזה או אחר, זו התייחסות יותר ברמה העקרונית.

ברמה העקרונית אנחנו לא צריכים שלושה וארבעה ימים אחרי ה - 15 לחודש כדי להגיד לאשוני שאנחנו מקבלים את הצעת בית המשפט.

בסדר גמור.

בכפוף, ובתוספת שלי, בכפוף למחיקות, כפי (מדברים ביחד.)

כי הרי הכל, גם, זה כתוב בסעיף 4.

אז מאה אחוז, אין שום בעיה.

אז כתוב"שמירת זכותם של הצדדים לעמוד על שמיעת עדותו הראשית של עד כזה או אחר."

מצוין.

אז ברמה הפרטנית זה נשאר לחלוטין בידי הצדדים.

זה מצוין. אדוני,

אז זאת השאלה של ברירת מחדל.

אז הנה, אנחנו תלמידים חרוצים בכיתה. הקדמנו, לא צריך עוד ארבעה ימים. עכשיו, לפחות עמדתי היא שאנחנו מקבלים את הצעת בית המשפט בכפוף למחיקות רלוונטיות.

או איזה מישהו ספציפי שנרצה אותו.

כן, אבל זה כתוב בסעיף.

זה כתוב כבר בסעיף.

זה כבר כתוב בסעיף.

זה כבר כתוב בסעיף.

אבל זה לא פותר לנו את הבעיה, אם אנחנו באמת רוצים לייעל ולקצר כבודכם, וכך אני קראתי את סעיף 5 זה לא פותר לנו את הבעיה. ששנתיים אחר כך,.

זה, התשובה, התשובה לסעיף 5 היא נמצאת בסעיף 6 א.)(

לא נוכל לעשות את זה עד מרץ עד מרץ, איך אנחנו אמורים לקבל, אני מבין את זה.. אבל חשבתי שאנחנו נקבל את זה מראש. סעיף 6 א) לא נותן לנו את הפתרון הזה.(

ההנחה, ההנחה של ההחלטה היא כזאת: העדים ידועים. מה הם אמרו, ידוע. במה הם קשורים, ידוע. ולכן הרעיון הוא לשאול את שני הצדדים האם בכלל צריך את העד?

אז, אז,

זה הכל.

אז הצעה אחת, אם כך, אם אפשר. על מנת באמת שב-6 במרץ הדיון יהיה יעיל, אם אנחנו יכולים, אז לא קיבלנו ב - 15 כפי שחשבתי, וב - 19 קיצרנו עכשיו שלושה ימים. אז אם אפשר לפני ה-6 במרץ, שאנחנו קודם כל נקבל את העדים שנותרו באמת, בכפוף ל - יישארו לי עדים ואני שומר זכות וכו'. בסדר? שלגביהם אז אפשר יהיה לקיים את סעיף 6 כי מה שיקרה,. אנחנו נגיע ב-6 במרץ, אנחנו נפתח עכשיו את רשימת, 297 עדים, ואנחנו נצטרך לעשות עד עד עם אדוני. אני שוב אומר,

זאת הייתה הכוונה.

ניסינו לעשות את זה,

מר חן,

זאת הכוונה.

מר חן, כך הייתה, כך התכוונתי.

אני יודע אדוני.

זאת הייתה הכוונה שלי.

אני יודע. ואני יודע,

וזה ייקח את מה שזה ייקח.

אני יודע שאדוני כך התכוון, וזה בעקבות ניסיון ועוד ניסיון ועוד ניסיון. ואנחנו נכשלנו לבוא עם הסכמה לפני.

זה לא, זה לא בקטע של,

אבל זה יעזור לנו וייעל אם אנחנו נקבל מראש. באמת ייעל. כי אם אומרים לנו אנחנו, לא 297 עדים. אנחנו צריכים לשבת עכשיו 297 עדים במשרד, אוקיי? כדי שסימולטנית ב-6 במרץ נתחיל לעבור,

ההנחה שלי שלקראת ה-6 במרץ העבודה הזאת תעשה.

או.

וכשאנחנו נתכנס כאן, לא ברשימה הזאת, אלא כשאנחנו נתכנס כאן ואנחנו נתחיל בעד הראשון, אז אני אוכל לקבל תשובה עניינית: כן, לא, למה. ונוכל להתקדם משם.

אז אם היינו מקבלים את זה לפני כן, אם היינו מקבלים לפני כן את הרשימה,

פשוט לבוא מוכן, להיערך לדיון.

אז נהיה מוכנים. ככל שלא נקבל, אדוני, אני כבר אומר, מה שיקרה זה אנחנו נשמע ביחד, בית המשפט וההגנה ישמעו ביחד עד מספר 1 אנחנו עומדים,,

לראשונה.

וכו', נשמע לראשונה.

עו"ד חן, אני יוצא מהנחה,

התשובה תהיה שבועיים אחר כך. זה מה שיקרה.

אני יוצא מהנחה שהצדדים מכירים את העדים. יכול להיות שיהיו במקומות מסוימים הפתעות, אבל נצא מהנחה שרוב הדברים לא תהיינה הפתעות. כך אני מניח, מתוך ההתרשמות שלי של היכרות הצדדים את החומר שיש.

עכשיו אני לא יכול להגיד לאדוני,

אוקיי. ולכן,

טוב. אני,

אני לא רואה טעם לתת עכשיו הוראות נוספות. אני גם ככה יצאתי מהנחה שזה הרבה מאוד,

לא,

זה הרבה מאוד שיעורי בית גם בהינתן 6 במרץ. ככה יצאתי מהנחה. אז אני לא, לא אקדים את מועד שיעורי הבית.

אי אפשר אדוני אבל, טוב,

אני מכין את הכיוון, אבל,

אבל אם אפשר (לא ברור) מעט יותר חרוצים, במובן זה שלקראת ה-6 במרץ התביעה תגבש מי העדים שהיא לא חושבת שהיא צריכה לשמוע אותם. ואז הדיון יותר מושכל. זה,

שוב, זה סעיף,

כבודו, אנחנו לא נמצאים בתוך, כבר בתחילת הדרך.

מר בן - צור, זה סעיף 6 א.)( אנחנו נבוא ב-6 במרץ, אנחנו נדבר על עד מספר 1 ונשמע.

השאלה אם אפשר ב-1 במרץ שהם יעשו, יגידו,

האם יש צורך בעדותו.

כן, שיגידו לנו קצת לפני זה. פשוט ננסה לצלול לכל ה - 297 זה לא כולם.,

אם הם יכולים. לא כהוראה. אבל אם הם יכולים. אנחנו פשוט נמצאים עכשיו בתקופה, אני מקווה שנאחה את הפצעים, שאין בינינו יותר מידי דיבור. זה יעבור. אבל בנתיים אין לנו כל כך דיבור. ולכן, אני באמצעות בית המשפט פונה לתביעה ומבקש, אם אפשר, לא כהנחיה, לא כהוראה, כדי לייעל את הדיונים של מרץ, הרי הם יודעים יותר. הם יודעים מי העדים שהם לא יעידו בכל מקרה מה - 297. הם יודעים את זה. הם יודעים מי הם עדיין לא סגורים עליהם. אז אם אפשר להעביר לנו לפני כן, הדיון יהיה יעיל יותר פשוט.

לי בוודאי אין התנגדות לייעל. אז אם אתם יודעים על עדים שאתם, שלא צריך לקיים לגביהם אפילו את הדיון של 6 א) אז תודיעו על כך מוקדם ככל הניתן. גם לנו.(

אם נדע,

וגם לצד השני.

אם נדע משהו קונקלוסיבי לא נשמור את זה אצלנו.

מצוין.

בסדר?

בסדר גמור. מצוין.

ולקחת בחשבון שהשלג מפשיר באפריל ואנחנו רוצים לסיים במרץ, אז אם אפשר לעשות מאמץ.

אין נתונים שאתם יודעים כבר היום?

לא.

עדים שאתם כבר היום יודעים?

לא. גברתי, לא. אין עדים שאנחנו יודעים כבר היום. אני גם יכולה לתת דוגמה קלה לדברים שגם מתפתחים במשפט, ככה כדי גם טיפה להנמיך ציפיות. יש דברים שנוכל להגיד. אבל יש דברים שהם גם מתפתחים במשפט. למשל החוקר גלעד ורדי, שחקר את הגב' יפעת בן חי שגב. אנחנו לתומנו חשבנו שהוא רשום ברשימת עדי התביעה, אבל ככל הנראה הוא לא יהיה עד דרוש במשפט, כי הוא עשה פעולות כאלה ואחרות. אבל ראינו שהגיעה לפה עדה, ונוכח העדות שלה העדות שלו נדרשת. לכן יש גם דברים שמתפתחים תוך כדי,

וצירפתם אותו לרשימה?

הוא צורף, הוא ברשימת עדי התביעה. אבל אם נניח,

הכל אבל בכפוף לשינויים.

ב-6 במרץ היה לפני חודש הייתי מוותרת עליו אולי.

ברור.

ולא בטוח שאני יכולה לוותר.

טוב, זה עדיין, זה עדיין כפוף לשינויים. אנחנו מדברים על מה צפוי, לא על,

לא, כשאנחנו מודיעים על ויתור על עדים, יש לכך משמעות.

אבל זה סעיף 4.

יש לכך משמעות. ולכן אני אומרת בזהירות, מה שנוכל להגיד, נוכל להגיד. אבל יש גם דברים שכפופים להתפתחות משפט. ויכול להיות שיש דברים שנגיד אנחנו שמים אותם ב - hold, יש סיכוי שנייתר אותם ואנחנו לא מודיעים לבית המשפט הודעה פורמלית שהעדים האלה יורדים מרשימת עדי התביעה, כי יכולים להיות גם התפתחויות במשפט. גם ראייתיות, גם אחרות, שבהם עד תביעה שהוא רשום שם הופך להיות פתאום דרוש.

גם אם אתם מודיעים שזה ב - hold כמו שגברתי אומרת, גם לזה יש איזה שהיא משמעות.

אני מסכימה. אני מסכימה. לכן מה שנוכל להודיע, נודיע. ואנחנו נעשה עבודה. והתכנית שלנו היא בהחלט לעשות, ואנחנו כבר עושים עבודה משמעותית לקראת דיוני 144, כדי שנוכל, האינטרס שלנו לייתר עדים ולא לשמוע 290 ומשהו עדים. אני אומרת את זה בשם כל צוות התביעה. לא רק, אבל אני גם אומרת,

בשם כולם, לא רק צוות התביעה.

כולם, כולם.

לא, ברור. אבל אני אומרת גם מבחינת העבודה שנעשית, אני מדברת בשם צוות התביעה בכללותו, נעשית עבודה לקראת הדיונים. אם יהיה לנו משהו לעדכן קודם את ההגנה, אנחנו נעדכן קודם. לא שומרים אצלנו. אבל יש גם דברים שכפופים אגב להסכמות בינינו. כי למשל, כשאנחנו ביקשנו, ואנחנו נביא את זה בפני בית המשפט, להגיש הרבה מאוד מזכרי חוקרים בהסכמה, אז אמרו לנו חברינו שזה בכפוף לעדויות החוקרים, אז אנחנו לא יכולים לייתר חוקרים בדרך הזאת. זאת אומרת, יש דברים מעגליים.

אנחנו נשוחח על כל עד בזמנו.

בדיוק, נכון. אבל, יהיה כיף. אבל,

אין שום ספק.

אני רוצה רק להגיש לבית המשפט את מה שהתבקשתי, שזה ההודעה שהגשנו לחברינו. ביחד עם התכתובת. זה, זאת ההודעה. המייל,

גברתי תיתן לי הכל, אנחנו נראה את זה אחר כך.

זה המייל. וזה, זאת ההתכתבות הפנימית. כמובן זה מייל, צריך לקרוא מלמטה למעלה.

אוקיי. אני רושמת, אני רושמת על זה"התכתבות פנימית מ'". בסדר?

כן.

רגע, ועותק לנו?

טוב. זהו, אנחנו עוברים לעד?

אפשר להתחיל?

אגב, אנחנו חלוקים על התיאור של התכתבות פנימית. זה כרגע,

כן. טוב, זו, זו המחלוקת.

נכון. לא צריך להכריע בה כרגע. נכון.

גברתי, נוכל לדבר רגע על ה - 144?

לא, לא עכשיו. אדוני תמיד קם כשיש עד על הדוכן. מה נעשה? לא מתאים. לא עכשיו. אמרתי כבר, יש זמן לזה. בסדר? תודה.

אני חושב שההוראה באה מכוח הסעיף 143.

אפשר גם 143. יש גם 143.

אפשר גברתי?

טוב, אנחנו חוזרים למר שרן.

תודה. כן,

בוקר טוב.

בוקר טוב.

מה שלומך?

בסדר.

האזהרה בתוקף, כמובן.

ברור.

עד סיום העדות. בבקשה.

ע"ת 34 - מר דוד שרן, לאחר שהוזהר והתחייב כחוק, משיב לעורך הדין בעז בן - צור בהמשך חקירה

נגדית:

מר שרן, אנחנו ראינו שנפלה טעות קשה במעמד ההחתמה, דיברנו על זה. עכשיו אני רוצה להראות לך היבט נוסף.

כן, רק אם אפשר, שנייה אחת, כי אני דיברתי עם נציגי הפרקליטות פה בבוקר, שבעקבות העדות האחרונה שלי, אז כמובן חטפתי מיד באמצעי התקשורת, כולל הערות לכאורה גם גזעניות, אבל גם על תוכן העדות שלי, כשיודעים שאני אמור עדיין למסור פה עדות היום. אני לא אדבר על הרמיזות הגזעניות וכל זה, אבל איזה שהיא עמותה שאני לא קשור אליה ולא מכיר אף אחד מהם, גם הגישה תלונה במשטרה על ניסיון של הטרדת עד. וגם העברתי את הקטע לפרקליטות הבוקר וגם התלוננתי על זה. אז רציתי שתדעו על זה. שזה מקדים לעדות שלי פה היום.

אוקיי, בסדר.

אני רק, מתי שוחחת על זה עם התביעה בבקשה?

הבוקר.

הבוקר. בסדר גמור.

בכניסה, ביקשתי לדבר איתם דקה.

בסדר, לגיטימי. ואני רוצה רגע להבין, מה? אתה יכול לפרט מעט?

זה אירוע תקשורתי שני שלי כבר שמלווה את האירוע שאני נותן עדות. פעם אחת זה היה פתאום אותו ערוץ החליט לדווח באופן מפתיע על פרשת 3000 כמובן לקשר את זה., והפעם היה קטע של 25 שניות בלבד אמנם, ששם טענו שאני צריך לעבור ניתוח פלסטי, שאני לא צריך לצאת מהבית. שאני צריך ללכת להיות סגור בבית. שהעדות שלי הייתה של מסכן. ועוד מיני הערות כאלה שברור שהמסר הוא אם הייתי מסיים את העדות, אז יכולתי להגיד טוב, לא נורא, התקשורת אמרה את דעתה, בסדר. אבל יודעים שאני גם עוד מעיד. אז לא משנה מה התקשורת רוצה או לא, וכמו שחייבת אותי, אני הולך להגיד אמת בכל מקרה. אבל יש פה ניסיון של להלך אימים על אנשים. וראיתי שהפרקליטות בעבר נקטה יד על תופעות כאלה. אני מצפה שזה יהיה אותו דבר.

איפה זה פורסם?

בערוץ 13 כן. באותו ערב שסיימתי את העדות כאן.,

כן. אני חושב שהציפייה הזאת לא ראינו שהתממשה. אבל,

לא, אני רק היום הפניתי אליהם.

לא, היו עדים נוספים שהתייחסו לזה, אבל לא ראינו שזה התממש. זה התממש תמיד בכיוון מסוים, אבל בסדר. בסדרך כלל איזה פוסט של איזה מישהו שכתב, אבל בוא נתקדם. תראה, עכשיו אני רוצה לעבור איתך היבט נוסף. אתה בשלב מסוים מתאר בחקירות שלך שהיו לך שתי פגישות עם גב' יפעת בן חי שגב. נכון זוכר שתיארת??

כן.

אוקיי. קודם כל, אני רוצה להראות לך, כשאני אומר לך, תקבל את זה, אני מניח לך שזה לא, שנייה, שלא היו לך שתי פגישות. אני אראה לך עכשיו מאיפה אני, על סמך מה אני אומר את זה.

אוקיי

אני אראה לך שגם בגרסה הראשונה שלך דיברת על פגישה אחת ופתאום נולדה עוד פגישה בסדר? זה הרקע לעניין.

טוב

קודם כל, העידה כאן, היא גם נחקרה ברשות וגם העידה הגב' יפעת בן חי שגב. והיא אמרה מפורשות שהיא נפגשה איתך פגישה אחת בלבד, שצפריר נכח בה. והיא גם אמרה כאן בעדות שלה, שהיא פגשה אותך פעם אחת ויחידה. והפעם השנייה שהיא נתקלה בך, שנפגשתם פה במסדרון של בית המשפט, כשהיא עמדה לסיים את עדותה ואתה עמדת להתחיל את העדות שלך. אני אפנה לפרוטוקול בעמוד 21,703: "אני פגשתי את דוד שרן פעם אחת בימי חיי. פעם שנייה צריך לומר היא כאן, יושב כאן מחכה. אין לי זיכרון מדויק של השיחה הזאת". באולם, לא באולם. בסדר? זה מה, "זו הפעם השנייה בחיי שפגשתי את דוד שרן". בסדר? אז קודם כל, עדות ברורה שלה שהיא נפגשה איתך פעם אחת בלבד, עם, עם צפריר. נתון, בסדר? קודם כל,

נתון שהיא אומרת. כן

נתון שהיא אומרת ועומדת עליו. שתיים, אני רוצה להראות לך איך מתחילה החקירה שלך, שגם אז אתה מדבר על פגישה אחת. אני אראה לך. זה ברקוד 529 אתה מתאר בעמודים,. נעבור לעמוד 18. "פרט על עוד פגישה שלך עם יפעת". תשובה פשוטה: "לא יודע על עוד פגישה". רואה?

כן

אוקיי. בעמוד 9 להודעה אתה מבהיר בשורות 23 עד 28, שואלים אותך: "ספר לי על הפגישה שלך עם יפעת חי שגב"כלשונם. "לא זכרתי שישבתי איתה לבד."

איזה עמוד, סליחה?

עמוד 9 כבודו. אני חוזר: "ספר לי על פגישה שלך עם יפעת בן חי שגב. לא זכרתי שישבתי איתה לבד. לדעתי גם אווה הייתה שם יו"ר מועצת הרשות השנייה. ולדעתי עם יפעת ישבתי גם עם איתן צפריר. כמה פעמים נפגשת עם יפעת? פעמיים. אחד עם אווה." מי זאת אווה? רק למען הסדר הטוב. היא הייתה יו"ר, יו"ר מועצת,

היא הייתה יו"ר מועצת הרשות השנייה, כן. אחר כך יו"ר מעמד האישה.

זאת אומרת יש, הייתה לי פגישה אחת עם יפעת ועם אווה. "ויכול להיות שעוד פעם היא ישבה עם ראש הממשלה, גלעד ארדן. לדעתי רוב הפגישות נסובו סביב הסוגיה של ערוץ 10, סגירה או פתיחה". אם אני מבין נכון מה שאתה אומר לנו כאן, בתחילת החקירה, שהייתה לך עם איתן צפריר פגישה אחת, ויפעת, פגישה אחת בלבד. עם איתן.

ככה זה נראה. אני זוכר הפוך, אבל בסדר.

הנה, בסדר. נראה, תראה, הזיכרון שלך התחיל בפגישה,

אני כבר לא בונה על הזיכרון שלי כבר

כן. וגם לא הייתה פגישה לבד

כן

בוא נראה. עכשיו, ונראה איך זה מתפתח. בסדר? ופה יש לנו, אגב, אני כבר אומר לך שיש לנו פה שני ניירות לקמוס. אחת העדות של יפעת, שהיא הייתה מאוד ברורה. שתיים, גם מתכתובות שאני אראה לך, יש שם רק פגישה אחת. בסדר? עם יפעת.

אוקיי

תכתובות שהוחלפו בזמן אמת בין נציגי בזק, שמדברים איתך ומאזכרים אותך. יש שם רק פגישה אחת, לא שתי פגישות. אני אעבור איתך על כל ההתכתבויות.

כולל לוח הזמנים שלי?

כולל מתי נפגשת עם. עם נוגה, עם, עם יש ציר זמנים. אני אראה לך ציר זמנים,

אוקיי

הכנו ציר זמנים מסודר. תמיד חייבים פה לסדר את כל הקוביות מההתחלה ועד הסוף, אחרת יש לנו סלט. בסדר?

כן

קשה להפריד את כל המרכיבים שלו. תראה, בוא נראה איך פתאום נולד, נולדה עוד פגישה שאני אומר על פניו לא הייתה. בוא נראה מה אתה אומר בברקוד 1,671 בעמוד 166. אתה אומר"בסדר. והיא אמרה, אני חושב שהיא אמרה לי שצריך, הייתה לי עוד פגישה איתה כדי להבין את התהליך אחר כך. אחר כך עשיתי איתה עוד פגישה". החוקר אומר לך: "בלי צפריר". אתה משיב: "בלי צפריר. אני כמעט בטוח בלי צפריר כי אמרו לי שזה היה בלי צפריר". אבל זה בלו"ז אז אם צפריר היה, הנה, מה אנחנו רואים פה? אתה, שהיה לך זיכרון של פגישה אחת, נפגשתי איתה פגישה אחת. התכתובות מדברות על פגישה אחת. אתה מפה, תמיד זה מתחיל באיזה שהוא מקום. אתה אומר שיש עוד פגישה אחת משותפת עם צפריר ואחת בארבע עיניים שלך ושלה, כי אמרו לי שזה היה בלי צפריר. בסדר? זה כבר,

כן

אוקיי. נכון? אז מה אנחנו מבינים מפה? שאמרו לך שהייתה עוד פגישה בלי צפריר. נכון?

כן

אתה מוכן לזרום כבר עם, עם העניין

כן. מוכן לזרום עם העניין כי אני בטוח לחלוטין שישבתי איתה לבד פעם אחת. אבל אם העדויות מראות הפוך, אז הפוך.

טוב. עכשיו, ואז גם אתה מתאר כבר, תראה איך הגרסה מתפתחת, בעמוד, אגב, אין לי, זה חצי טרוניה. אני רק מברר איתך את העובדות, בסדר? אנחנו צריכים בסוף להגיע, תמיד כל אחד מדקלם 'חקר האמת, חקר האמת'. אנחנו צריכים להגיע לחקר האמת בעניין הזה. בעמוד 178 אתה אומר"אחר כך עשינו, דרך אגב, גם כשעשיתי פגישה נוספת עם יפעת, כדי להבין איך האופרט הזה אמור לעבוד."

כן

רואה? אז כבר יש לך פגישה שנייה, עם תוכל של הפגישה השנייה

נכון

נכון? אוקיי. ואחרי זה אתה כבר יש כבר הסבר שאתה נותן למה נפגשת איתה פגישה שנייה בוא אני אראה לך, בעמוד 230 לחקירה. "למה נפגשת פעם שנייה עם יפעת? כי רציתי להגיד, פעם שנייה שאנחנו מדברים? כן. כי רציתי להבין מה המשמעות של הכינוס של המועצה, יחסים, אם צריך, איך זה עובד ומה יש אחר כך", רואה?

נכון

אוקיי. אז אתה כבר מסביר, נותן כבר טען, זמן,

לוגיקה

לוגיקה. למה הייתי צריך פעם שנייה להיפגש איתה. פגישה שאני אומר לך, היא שוללת תכתובות שוללות. זיכרון ראשוני שלך שלל. בסדר?

אוקיי

(מדברים ביחד) להסבר שנבנה כאן. ובעמוד, 232 אותו רעיון בעמוד 232, בין שורות 4 לשורות, עד שורה 20. ואז תסתכל, כן, אני, תקריאי בבקשה. אחרי שאתה מסביר כאן שאתה רצית להבין, אני מקצר קצת,

טוב

את, את, אני עושה פרפרזה של הציטוט. אז תסתכל בשורה 11 אתה אומר:, "סביר להניח שדרך אגב בפגישה השנייה ישבתי איתה לבד, בלי איתן. אני חושב שזה, יפעת תוכל לאשר." אתה די מהוסס.

כן

אתה רואה? "סביר להניח, יפעת תאשר". ראינו יפעת שוללת לחלוטין. ובשורה 19 ו - 20 "יכול להיות שישבתי איתה לבד כדי להבין". גם פה, שאנחנו כבר נמצאים בעולם של פגישה שנייה, סביר להניח, יכול להיות. ראינו, אתם אמרתם לי שישבתי איתה בלי צפריר. אתה רואה את המהלך הזה?

כן

אוקיי. עכשיו, אנחנו גם זוכרים שב - 18 בפברואר אמרת בחקירה הראשונה שלך, קודם כל, כשהגעת לחקירה הראשונה, בהתחלה אמרת את האמת, כפי שאתה זוכר אותה.

תמיד, כן

בצורה, אני רוצה, בצורה הכי נקייה. זאת אומרת, בלי שכרגע, בלי מצגים ובלי לחצים

לא, לחצים תמיד היה לי בחקירה, אבל בכל מקרה

מאה אחוז. בלי מצגים, בלי הולכות. נכון? בלי שאתה יודע לאן מכוונים אותך

כן

זה הזיכרון,

הראשוני

הראשוני שלך. נכון?

גם אמרתי שהיה איזה אירוע אחד שגם שיניתי את דעתי לגבי התנהלות של אירוע מסוים, אחרי ששכנעו אותי שלוגית מה שחשבתי הוא לא נכון.

בסדר. ראינו, ראינו חלק. נראה היום גם כן. בסדר? אוקיי. עכשיו בהינתן עדותה של יפעת, עדותך הראשונה, תכתובות שאני אראה לך. שהתכתובות מלמדות על פגישה אחת. יש פגישה אחת שמתקיימת, שמדווחים על הפגישה שלך איתך. המהוססות שלך בשלב המאוחר יותר: אני מניח, סביר, אמרתם לי. יש לך זיכרון לפגישה אחת או שתיים?

לא. לי עדיין יש זיכרון של שתיים. אבל, או שכנראה לא הרשמתי את יפעת כל כך בפגישה השנייה. ו - ב', היא אישה רצינית. אם היא טוענת שהייתה אחת, אז אני, אין לי מה להגיד. בגלל זה אמרתי, תביאו את הלו"ז אני יכול לראות. יש לי לוח זמנים.

נכון

זה היה אמור להופיע אם היו שתי פגישות

בדיוק. אגב, זה פתרון מאוד קל, נכון?

כן

אם יש שתי פגישות, אז חזקה שצריך להופיע בלו"ז. נכון?

נכון

יופי. ראית לו"ז?

לא

תודה. בוא, אני רוצה לעבור כרגע הלאה. זאת אומרת, לפרק נוסף. יש לנו לא מעט פרקים לראות איך גרסה נבנית, איך לא מציגים לך חומרים ואיך אתה, גורמים לך להפליג למחוזות שלא היו ולא נבראו. בסדר?

כן

אנחנו מדברים על מה שנקרא כאן"מכתב ההתנעה". את כל התהליך אנחנו נגיע אליו בהמשך בצורה רחבה. ואני רוצה לעבור איתך, להראות לך ולבית המשפט מה קרה בתהליך הזה. תראה, אני כבר אומר לך ואני אראה לך, שיש לך גרסה מאוחרת לגבי מכתב של חתימת שר התקשורת שמכונה"מכתב ההתנעה"מה - 24 במרץ. שאתה אומר שצפריר היה מעורב, אני עושה פרפרזה. אני אראה לך אחרי זה את ההודעות. צפריר, איתן צפריר היה מעורב בהכנת מכתב ההתנעה. כשהיית עם צפריר הגיע לנתניהו להחתים אותו על מכתב ההתנעה ושאפילו הוא הסביר לו על מה הוא חותם. בסדר?

נכון, כן

עכשיו, אני אומר לך, זה נוח, בשבע שגיאות. לא בגלל שאני אומר, אלא בגלל שאני אראה לך את הראיות.

אוקיי

שמנעו ממך. בסדר?

כן

כל הסיפור הזה לא היה ולא נברא, אוקיי?

כן

טוב. נתחיל קודם כל בעדות של צפריר, בסדר? כי הרי אתה מדבר פה על צפריר

נכון

נכון. נתחיל בעדות שלו. בוא נראה מה צפריר אומר. צפריר אומר בחקירה, ב - 26 במרץ 2018 כבודם, ברקוד 1,645 בעמוד 86. שורות 14-17. הוא נחקר, אני שואל"מי יזם את כתיבת המכתב?" הוא משיב: "אין לי מושג. זה הגיע אליי בפקס. חתום כבר? כן". כלומר, המשתתף הנוסף, צפריר, אומר לא יודע מי יזם את כתיבת המסמך, את מכתב ההתנעה. הגיע אליי חתום בפקס. נתון מספר 1 בסדר?

אוקיי

בוא נתקדם, לאט לאט. אני אראה לך הכל, כולל תכתובות בזמן אמת שמנעו ממך. בסדר? ונראה איך הגרסה שלך התפתחה.

בסדר גמור

הלאה. העידו ברגר ודנה נויפלד, יש את ההודעות שלהם. הן עדויות,

כן

אין מילה שצפריר קשור, מעורב, במכתב. בסדר? אין מילה אחת. נויפלד מעידה, פרוטוקול כבודם, בעמוד 11,058, שורה 21. שמי שביקש ממנה את המכתב, תכף אני אראה לך שהיא ניסחה אותו, גב' נויפלד, זו יפעת בן חי שגב.

אוקיי

אוקיי? יפעת בן חי שגב מאשרת בעדות שלה שכך היה. פרוטוקול 21,532 שורות 20 עד 22. אז יש לנו כאן, נקרא לזה, תכף אני אראה לך שיש שני צירים. שיפעת בן חי שגב פונה לדנה נויפלד שמכינה את המכתב. מי לא קיים בתוך הציר הזה?

איתן

איתן. הלאה. יש ציר נוסף, שתכף אני אראה לך גם בהודעות וגם בכתובים. ואני אראה, ואני אחזור על זה גם בהקשרים אחרים. יש שיחה בעקבות פנייה של נציגי בזק לאמיר ברקן, שמעלה את הראל לוקר עם גורמי משרד התקשורת. וצפריר נמצא בשיחה הזאת. ושם יש דיון איך מתקדמים בתהליך. כולם אומרים נתניהו לא היה מעורב, לא ידע. אוקיי, זה בנושא הזה. אז אני אומר, יש לנו ציר נוסף. בסדר?

כן

עכשיו, האם אתה יודע שמי שניסח את המכתב זו הגב' דנה נויפלד?

לא

טוב. האם אתה יודע שהמכתב הזה עבר, שהוא נוסח על ידי גב' נויפלד, עבר לאישור של אבי ברגר, המנכ"ל?

לא

אוקיי. בוא אני אראה לך את שרשור המיילים שלא הציגו לך אותו. מ - 24 במרץ 15 זה ת /.362 כבודם. בוא נתחיל מלמטה ברשותך. כותבת, קודם כל, תאשר לי שלא הציגו לך את זה בחקירה?

לא ראיתי את זה

אוקיי. אני כבר אומר לך שזה הנושא, זה מכתב למועצה. בסדר? זה מכתב ההתנעה. אוקיי? בסדר?

כן

אוקיי. הנה, אתה תביט. דנה נויפלד מנסחת את מכתב ההתנעה ושולחת אותו לאבי ברגר וכותבת לו: אנא ראה". אוקיי?"

אוקיי

אוקיי. בסוגריים, אני רק פותח סוגריים: תזכור שאתה בשלב מסוים אמרת צפריר ניסח והניח את זה לחתימת ראש הממשלה. בסדר?

כן. זה הרושם שקיבלתי ממנו, כן

זה הרושם. אוקיי, אז בוא נראה, כרגע אנחנו לא ברשמים, אנחנו בעובדות. בסדר?

כן

אוקיי. הנה, אנא ראה. ואז אבי ברגר משיב לה: "אין לי הערות, את יכולה להעביר". רואה?

כן

אוקיי. שואלת אותו גב' נויפלד: "למי להעביר?". שים לב. להעביר ליפעת, לגילי, או לאיתן? גילי זה גילי מאי.

כן, העוזר של לוקר

העוזר של לוקר. יופי. בוא נראה מה משיב לה ברגר: "להעביר לגילי". רואה?

כן

יופי. עכשיו, אז מה אנחנו רואים? מתוך ההתכתבויות. אנחנו רואים דנה ברגר מנסחת, סליחה? דנה, דנה נויפלד. דנה ברגר, אוקיי.

יש לה קריירה אחרת

יש לה קריירה אחרת. נכון. מנסחת. אנחנו יודעים מה מקור הפנייה, לא צפריר. מעבירה לברגר. אין לו הערות. אומר לה, היא שואלת להעביר למי? לגילי או לאיתן. איתן זה איתן צפריר הוא אומר לה להעביר לגילי. רואה?.

נכון. זה בנתיב המקצועי בלבד, כן

יופי. זה בנתיב, בנתיב המקצועי בלבד. עכשיו, לא בעיה, אחת הבעיות. המסמך הזה, תראה, נתפס, אם תסתכל למעלה, ב - 28 בינואר 2018 בסדר?.

כן

אוקיי. החקירה שלך, אתה זוכר מתי הייתה החקירה הראשונה?

את 17, את שנת 17 קשה לי לשכוח. אז זה שם, כן

לא, אבל בנושא הזה אנחנו מדברים על 2018

כן

זה 18 בפברואר, שלושה שבועות לאחר מכן. בסדר? אז יש לנו פה ראיה חפצית שמדברת איך, מה קרה.

כן

תאשר לי, וזה 20 יום לפני חקירתך הראשונה

אוקיי

תאשר לי שבמהלך החקירות שלך בסוגיה הזאת, עד היום למעשה, לא הציגו לך

אני לא יכול לאשר לך, מסיבה פשוטה. אני לא אזכור כמה,

טוב

מיילים כאלה הראו לי. אני זוכר שבריענון עד לא ראיתי דבר כזה. זה היה אמור להזכיר לי

אז אני אגיד לך. אז אני אגיד לך. בסדר, אז אני אגיד לך כעניין שבעובדה, אנחנו בדקנו בהודעות שלך, מאות עמודים. אין, שום, לא מראים לך שום דבר. גם כשמדברים איתך על המכתב. בסדר?

כן

ואיך נולד המכתב. בסדר?

אוקיי

אוקיי. עכשיו בוא נתקדם הלאה, כי זה לא הדברים היחידים שחסכו ממך. בוא נראה איך המייל עובר לגילי מאי. הרי כתב ברגר תעבירי לגילי מאי. כבודם, זה ת/366. כותבת, כותבת דנה נויפלד, עו"ד נויפלד לגילי מאי: "גיל שלום. מצורף, מצורפת טיוטת מכתב, בהתאם להוראתו של הראל בשיחה שהתקיימה מוקדם יותר". רואה?

כן

אוקיי. גם בעדות שלה כאן בבית המשפט, סליחה, בחקירה ב - 20 בפברואר 2018, ברקוד 504, בעמוד 7, שורות 202-204. היא אומרת לגבי החלק שלה במכתב ההתנעה: "ביקשו את המכתב, אם אני זוכרת נכון. בדקתי בתיבת המייל שלי. רואה מייל מה - 24 במרץ. אני קיבלתי בקשה להכין מכתב כזה, מהראל לוקר."

נכון

אתה רואה?

כן

אוקיי. אז מה אנחנו רואים כאן? שדנה נויפלד גם כותבת וגם אחרי שהיא מסתכלת. אחד, כותבת לפנייה של הראל לוקר. אנחנו יודעים את כל הסיפור. זה סיפור שלם שבחלקו ניגע בעניין הזה. אולי תכף אני אגיד לך את זה במאמר מוסגר. ושתיים, היא מעבירה את זה לגילי מאי, כמו שברגר הנחה אותה.

נכון

מי לא נמצא פה בכל הלופ הזה?

צפריר ואני

צפריר ואתה. יופי

אני יכול להגיד לך שבכלל שאני למדתי על המעורבות של לוקר בכלל בכל הסיפור הזה רק בזמן החקירה שלי ברשות לניירות ערך. לא הייתי חשוף לזה שהם היו מעורבים. לא הייתי חשוף לציר המקצועי הזה בכלל.

המעורבות, אני כבר אומר לך, רק שנבין את העניין הזה. בזק פונים לשר התקשורת, שלא מגיב. ביולי, ושלושה מכתבים בתחילת, יולי 14 2015. ואז הם מתחילים לפנות גורמים שחושבים שאולי יבדקו את העניין. בין היתר רון איילון מכיר את אמיר ברקן, מה התפקיד של אמיר ברקן?

הוא היה אחראי על החטיבה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, שכפוף להראל לוקר

בסדר. הם עבדו לפני כן ביחד במשרד האוצר. הוא פונה אליו, ברקן פונה ללוקר. ואז הם עושים בירור,

אוקיי

בעניין הזה. בסדר? אומרים, לא קשור לנתניהו. עם כל הכבוד, אנחנו יודעים לעשות בירורים לבד. זה התהליך שישנו. בסדר? רק שתבין את, את הנושא הזה. עכשיו, מה שלוקר עושה בסוף, אוקיי. עכשיו תראה, יותר מזה. לא רק שלא הראו לך את ההתכתבויות הללו, שמלמדות איך הדברים האלה, איך הדברים האלה, איך המכתב הזה נולד. צפריר אומר, כמו שראינו, הראיתי לך את ההודעה שלו.

כן

שהוא לא היה מעורב בניסוח שלו. כי ראה אותו חתום בפקס

נכון

בסדר? אוקיי. מה זה? תכף אני אגיע לדברים נוספים. אתה בטח לא יכול, ממה שאתה רואה עכשיו, מה שאני מציג לך, כולל הראיות, איך זה בתמצית עשיתי כרגע.

לפי זה, זה מה שטענתי בהתחלה. שזה היה אירוע שהוא לא היה אירוע לשכתי. ושראש הממשלה לא רדף אחרינו לקדם עניין כזה או אחר, זה לא עבר אצלנו. וכל הציר הזה, הוא לא היה ציר נסתר. הוא היה ציר מקצועי שרץ. וסיפרתי לפני דקה. הראל לוקר ראיתי אותו שהוא זומן בחקירה ברשות לניירות ערך. רק אז גיליתי בכלל שהוא היה מעורב. והפתיע אותי בכלל שהוא היה שם. וזה אומר שאנחנו לא נגענו בזה. וכנראה שמר צפריר פשוט הביא את המכתב האחרון.

הוא לא הביא

אוקיי. לטענתי הוא, הוא הביא איזה שהוא מכתב ויצר רושם שכאילו הוא היה מעורב ביצירה שלו.

אה, מביא אותו במובן שהוא קיבל אותו בפקס

אני לא יודע איך הוא קיבל אותו. הוא הביא לי את המכתב מוגמר. נוצר רושם שכאילו הוא היה מעורב בזה.

הבנתי. רושם. בסדר גמור, אוקיי. ועכשיו כשאתה רואה את כל, איך זה משתלשל?

טוב, אז ברור שגם אם הוא היה איפה שהוא בקצה, הוא לא גורם שמשפיע פה

לא מעורב

וגם המנכ"ל דאג שהוא גם לא יהיה שם בפנים, כמו שאמרנו כל הזמן

נכון. זה גם משתלב. כן

מנכ"ל התקשורת התכוונתי

מאה אחוז. עכשיו, צפריר גם אומר, מעיד בחקירה שלו שנתניהו לא דיבר איתו בשום צורה ואופן. אני אראה לך אחרי זה את זה בהרחבה. גם לא על המכתב הזה. בכלל בזק. בסדר?

כן, לא מפתיע

לא מפתיע. נמשיך הלאה, סליחה. עכשיו, תראה, בוא נראה, עכשיו אחרי שראינו, והאמן לי, עשיתי את זה ממש בתמצית. בסדר? כי יש עוד הרבה עדויות ואני כרגע ריכזתי ובעיקר חשוב לי להראות, את מה שאנחנו קוראים את הראיה החפצית בז'רגון שלנו. את ההתכתבויות, כי זה מעיד עם המסמכים. בוא נלך לחקירה שלך, לאן היא הגיעה. בסדר? בסוגיה שאנחנו יודעים שצפריר מעיד שהוא קיבל בפקס. רואים את התהליך. לא היה מעורב בהכנה, לא מעורב בשום דבר. בוא נראה איך בסוף אתה מולך, לטעמי, בחקירה שלך. בסדר?

לא פעם ראשונה, כן

לא פעם ראשונה. נכון. נכון. וגם לא פעם אחרונה, תכף, לצערי. תראה איך זה מתחיל. בהודעה הראשונה שלך, ברקוד 529, בעמוד 31, משורה 18: "ממצאי החקירה עולה כי נשלח לראש הממשלה מיו"ר מועצת הכבלים והלוויין ביום 24.3 מכתב בנוגע להעברת אמצעי שליטה. פרט את המכתב הזה". עכשיו תראה איך זה מתחיל תמיד: "אני מניח", מה זה אומר אני מניח?

שאני לא יודע

שאתה לא יודע. ותראה, תכף אנחנו נראה את ההפלגה מ - אני, אחד שלא היה, שתיים, אני מניח, לגרסה הסופית שהיא אללה יוסטור. בסדר? "אני מניח שזה נכתב", במובן, "שזה מכתב שאיתן או משהו, מישהו ממשרד התקשורת סגנן אותו לראש הממשלה אחרי הבחירות. לפני הבחירות לא עשינו דברים כאלה, כי לא היה ברור שהוא יהיה אחרי הבחירות. אני מניח שאיתן הביא את המכתב ממשרד התקשורת ולא שמעתי מאיתן או גורם חיצוני אחר שעוצר את התהליך". ואחרי זה אתה ממשיך: "המכתב הוא תוצר."

לא, הוא לא ממשיך. זו שאלה.

"שאלה: המכתב הוא תוצר של השיח בינך לבין יפעת, שאמרה לך שפשוט תפנה אליה, שראש הממשלה יפנה אליה. תגובתך? מכתב הוא תוצר שהסבירה לי כיצד לבצע את התהליך. פניתי לאיתן. אמרתי לו כיצד לבצע והסברתי לו את מה שהיא הסבירה". כלומר, יש לך פה גרסה שאתה מניח שזה איתן היה, כן, שאתה, שמניח שאיתן או מישהו ממשרד התקשורת מסגנן. אתה מניח שאיתן מביא את המכתב מהמשרד, משרד התקשורת. אתה רואה?

כן

אוקיי. עכשיו,

פנייה שלך לאיתן זה גם הנחה או שזה כבר עובדה?

נייר שלי לאיתן?

פנייה, פנייה. ש - פניתי לאיתן ואמרתי לו.""

אה, זה עובדה שאני חשבתי שפניתי לאיתן ואמרתי לו אם רוצים לקדם את זה, אז X, Y ו - Z כי,.

זו עובדה שחשבת? לא הבנתי. זאת אומרת,

כן. כי אני חשבתי שישבתי עם יפעת שגב לבד והיא הסבירה לי את התהליך. ואז הלכתי ואמרתי לאיתן אני מבין שהתאריך הוא כזה וכזה, צריך לקדם את זה אם אתה רוצה.

זו איזה שהיא הנחה הגיונית וזו לא גרסה עובדתית? זה מה שאני רוצה להבין.

אחרי שהפריכו כמעט כל דבר שאני חושב, איך אני יכול להיות, לחתום על זה? אני חשבתי בוודאות שישבתי איתה פעמיים. היא טוענת שלא. הלו"ז מראה אחרת. והראיות מראות אחרת.

חשבת שישבת עם דנה ושדנה הגיעה.

הייתי, היום אם הייתי צריך לחתוך שישבתי עם דנה, בוודאות במאה אחוזים, הייתי בטוח שדנה הייתה אצל ראש הממשלה והחתימה אותו.

חשבת. תכף אני אראה לך שאחרי שהגעת בסוף שאיתן ניסח את המכתב והכניס אותו לראש הממשלה. ראינו שזה תכף, ואני אראה לך עוד שזה לא נכון. עכשיו, איתן אומר, דרך אגב, בחקירה שלו, הרי אתה ואיתן מדברים, הרי אין מחלוקת על זה. נכון?

נכון

אוקיי. והוא אומר שאתה באת אליו לאור הפניות של בזק אליך

פניות של בזק אליי?

כן, זה מה שהוא אומר. הוא אומר את זה בהודעה שלו מה - 26 במרץ 2018. והוא אומר שהשיח ביניכם, הפנייה הייתה אובייקטיבית. כלומר, בוא תבדוק. בוא, מה קורה כדי,

הנציג היחיד מבזק שאי פעם דיבר איתי זה היה,

שורר

זה היה זה היה עמיקם שורר. כן.,

נכון, זה מה שאיתן אומר

לא נציגי בזק, כן

לא, לא, אנחנו מדברים, אגב, אני אראה לך אחרי זה, שורר, קצת רובינשטיין, קצת נגה רובינשטיין. אבל, אבל,

טוב, הם לא נציגי בזק

לא. בסדר, אוקיי, מאה אחוז. yes, בזק, זה לא משנה

אוקיי

הרי אין מחלוקת, אני אראה לך אחרי זה בהתכתבות

לא, שורר זה בזק.

שורר זה בזק. בסדר? יועץ.

נכון.

אז הוא אומר, איתן מעיד, ואנחנו לא חלוקים על זה ששוחחת איתו

נכון

אנחנו רואים את הדבר הזה. רק הוא אומר זה, ואנחנו רואים גם את העובדות, רואים מי שוחח. אני אראה לך את ההתכתבויות. פונים אליך, מדברים איתך.

נכון

נכון? בסוגיה הזאת

כן

אראה לך גם אחרי זה שהעדת שאתה עושה את זה עוד, זו פרקטיקה שהיא כבר מקובלת

ברור

אני אגיע לזה. בפרק נפרד, מתוך ההודעות, מתוך ההודעות שלך. מה שאין, מה שלא קיים לא קיימת, הגרסה שאני מתחיל ומניח שאיתן סגנן את המכתב, שאיתן הכניס את המכתב. שזה תוצר של, של פנייה של אמירה של יפעת בן חי שגב. הוא אומר לא, ההיפך. בזק דיברו איתו. זה נראה לי סביר לגמרי, בדקנו את העניין.

כן

אוקיי. עכשיו, אנחנו גם יודעים עוד דבר: שאיתן צפריר יודע על כל הסוגיה הזאת כי הוא רמ"ט, אנחנו למדים את זה למשל גם מההודעה שלו וגם מהחפיפה שלו את פילבר. סוקר איתו על שורה של נושאים שעומדים על הפרק. בין היתר סוקר איתו את הנושא הזה גם.

אוקיי

כן, הלאה, אוקיי. וגם אנחנו יודעים שגם רון איילון פונה לאיתן צפריר

לאיתן, כן

ומתלונן. אוקיי. עכשיו, הלאה. בוא נראה את החקירה השנייה שלך ב-2 במרץ, בעמוד, ברקוד 1,671 בעמודים 107-108. משורה 14. "שאלה: אתה יודע שהשר צריך לשלוח מכתב בקשה למועצה? כן, הוא צריך לשאול שאלה"אתה אומר: "זה חובת היוועצות. יכולים. בזמן אמת אתה יודע שהשר שולח הודעה למועצה? בזמן אמת", שים לב, "אני חושב שאיתן הביא את המכתב והעברנו לראש הממשלה. כי רק משהו יכול לייצר אותו". שואלים אותך: "איתן הביא את המכתב לראש הממשלה? ראש הממשלה חתם עליו כדי להגיש את הבקשה או בשביל המועצה?" אתה אומר: "כן. כן, עכשיו אני אגיד לך עוד דבר. ספר לנו שנייה". אתה אומר: "לא"אתה אומר, "זה חשוב למכתב". "יפה. ספר על המכתב הזה שאיתן מגיע לראש הממשלה ונותן לו את המכתב". הנה כבר אנחנו מתארים מעמד,

כן

שכבר איתן מגיע לראש הממשלה,

עם אותו מכתב, כן

עם אותו מכתב. אוקיי?

נכון

ראינו מכתב, גילי מאי, הוא שבא, הוא שנתן את המכתב. איתן קיבל אותו בפקס. הוא ניסח ותראה לאן זה, איך אנחנו מפליגים בנושא הזה. אני רוצה לעבור לשורה, אני אחסוך את, אפשר לעיין. אני, לסוף המקטע הזה, בשורה 7 עד 11. תראה, עוד פעם: "אז אני מניח שהמכתב הזה הגיע. איתן הביא את זה והחתמנו את ראש הממשלה. זה היה חובת היוועצות. המכתב הזה עדיין לא עושה הרבה, כי בכל רגע יפעת יכולה להגיד stop זה עדיין לא תהליך.", נכון"אומר לך החוקר, "אבל זה התקדמות בתהליך". אתה אומר לו: "לא, זה לא התהליך."" מה שאני רואה פה, אתה אומר עוד פעם"אני מניח שאיתן הביא את זה והחתמנו", החתמנו זה אתה ואיתן, נכון?

כן

"את ראש הממשלה". אוקיי. אז עכשיו, כן, עכשיו, אתה גם אמרת, אז קודם כל אנחנו רואים פה שזה הנחה. נכון?

כן

אוקיי. זה לא זיכרון אמיתי, נכון?

נכון

אוקיי. ראינו את מה שהראיתי לך לא מתיישב עם ההנחה הזאת. נכון?

כן

אוקיי. עכשיו שים לב שזה מתחיל ב-"אני חושב". בסדר? ראינו קודם למעלה. זה מתחיל ב - אני חושב". בסדר? אוקיי. מה זה אני חושב?"

שאני לא בטוח. אבל אם היו מראים לי את ההשתלשלות של לוח הזמנים שלי, אז אני יודע שהייתי יכול לעשות סדר בעניין.

ואם היו מראים לך את המיילים שאני הראיתי לך עכשיו?

אז היה עושה עוד יותר סדר

ומה היה התוצאה? לפי מה שאני מראה לך?

לפי מה שאתה מראה לי לא היה ולא נברא. גם הפגישה שלי עם יפעת, למרות שאני, ואני סומך עליה. יותר טוב ממני כנראה. וגם לגבי כל האירוע הזה. שזה אירוע שהתנהל בציר המקצועי ואיתן פשוט בסוף קיבל אותו.

נכון

ולא כפי שהאמנתי, שהוא היה חלק מתהליך הייצור שלו

אוקיי. עכשיו בוא נעבור לחקירה נוספת, שנבין. כי זה חשוב להרבה מופעים אצלך בחקירה ובכלל, כל קווי החקירה האלה. בעמוד, 181 אומר לך החוקר: "עדכנת אותו שזה תהליך. ואז התוצאה של כל ההבנות האלה זה שבעצם איתן, אז אם אתה לא זוכר את איתן, נניח שהוא לא היה בפגישה השנייה עם יפעת. זה אומר שהיית חייב לעדכן אותו שהוא צריך להכין את המכתב". אתה מבין? בונים פגישה.

כן

תראה לאן זה מפליג. בונים פגישה שנייה עם יפעת. בונים פגישה ששם מדברים שצריך מכתב בונים שאתה כרגע צריך לעדכן את איתן שאיתן צריך להכין את המכתב.

נכון. כי איתן הוא הגורם שלנו במשרד התקשורת, לא אני

תראה, תראה את תרשים הזרימה. שזה כמו שעכשיו אני אגיד לך שעכשיו אנחנו נמצאים באנטרקטיקה, בלילה.

נכון. והסיבה פשוטה. לא דיברתי עם אף אחד במשרד התקשורת, חוץ מאיתן

אה, אוקיי

אז תמיד הוא היה contact of point שלי

ואז תראה איך אתה חצי מתרצה. אתה אומר: "לא, אז אם הוא לא היה בפגישה," אתה קצת מהוסס, "אני מניח שאמרתי לאיתן תקשיב, אני מבין שצריך לעשות ככה וככה וככה. אז הוא רואה שאני מטפל בזה. תביא את המכתב". זאת אמרת אומר ככה: אתה,

מפליג בהנחה שלהם, כן

מסכים ואתה, הוא מניח לך איזה שהוא מצג מסוים

כן

שלא היה ולא נברא, ראינו. ואז אתה אומר: אוקיי, אז אם לא היה בפגישה, אז אני מניח שאמרתי לו. נכון?

כן

אתה הולך חלקית. שוב, אין לך זיכרון חי, אתה מניח שזה מה שיכול להיות

נכון

אוקיי. הלאה. עכשיו, בוא נתקדם הלאה. כן. ואז אני רוצה, רגע, עכשיו תראה. כן. אגב, גם שואלים אותך כל מיני שאלות, אלוהים ישמור, שאולי ביבי אומר למישהו, בשורה 22, ממשרד התקשורת להכין את המכתב. אתה יודע, כל מיני, או שבלי משרד. וגם ב - 26 או להכין את זה. ביבי יכול להכין את המכתב הזה, אגב?

אין חיה כזאת

כראש ממשלה? לא, תראה לאן אתם מפליגים פה כשהם מחזיקים את העובדות. ראינו, הם יודעים בדיוק איך המכתב הזה נוסח.

כן

כל הספקולציות האלה, זה לא ספקולציות. זה מצגים,

מצגי שווא

מצגי שווא הללו, שהם פתוחות, כשאני יודע, זה כמו שאני, טוב, אני לא רוצה כרגע להתאבד

לא, אז אנחנו, שוב, אנחנו לא מתנגדים ולא מפריעים ולא, חולקים כמובן על האופן שחבריי מנתחים את הראיות ואת האופן שהם מציגים לעד. אנחנו סבורים אחרת. אבל אנחנו לא מפריעים, כי זו הפרופוזיציה שלהם.

בסדר.

אבל כאשר הם אומרים שיש פה, לא סתם שאלות פתוחות אלא רצון לא להציג ראיות, אז אנחנו רק אומרים אנחנו לא חושבים שהראיות מלמדות את מה שחבריי אומרים.

טוב, בסדר גמור. אתם לא חושבים. העדים שלכם חושבים כך, הראיות חושבות כך, מדברות כך. אבל, אבל בסדר.

ואין מחלוקת שלא הציגו.

כן, ולא הציגו את זה וזה. בסדר, אוקיי. בסדר, מאה אחוז. זה טוב שאנשים מתבצרים בעמדתם. זה גישה מאוד ראויה. אתה יודע,

טוב, הלאה עו"ד בן - צור.

הלאה, נתקדם. עכשיו בוא תראה. בעמוד 182, בעמוד 182 שורה 36 אתה אומר שהוא הלך והכין את המכתב, זה איתן. ואני מפנה אותך עכשיו לעמוד 236. אני מראה לך את שורה, זה 236? כן. נתחיל משורה 8. תראה כמה אתה ספקולטיבי. "אז או שהוא מעדכן את איתן ואותי תכינו פנייה, או שהוא מעדכן את איתן לבד ואיתן אומר לו שהוא יכין פנייה כזאת". שוב,

לא בטוח לחלוטין. כן.

לא בטוח. ומה שבטוח שזה לא היה ולא נברא, נכון? זה מה שראינו

כן

כן. הלאה. ואז אתה אומר בשורה 12. אתה אומר: "אני חושב", בשורה 12. "שאיתן הביא את זה בעצמו". אתה רואה?

כן

אוקיי. "יכול להיות שנכנסתי, יכול להיות שלא". אוקיי. "אז אני חושב שאיתן הביא את זה בעצמו". איתן לא הביא את זה בעצמו, איתן ראה את זה מוגמר, ראינו. נכון?

כן

לכן המחשבה הזאת, טוב, טוב מחשבות רבות בלב איש

כן

אבל המחשבה הזאת היא לא נכונה, נכון?

כן

אוקיי. "יכול להיות שאני נכנסתי, יכול להיות שלא". התקיים ה - יכול להיות שלא. כי גילי מאי שם ראינו את זה. נכון?

כן. גם אמרתי לך, שהפרקטיקה שלי היא לא הייתה להיות כל הזמן בתוך הפגישות האלה אז נכנסתי, יצאתי.

אוקיי. טוב. אגב, בעקבות ההערה של חברי אני אשאל אותך. אם היו מציגים לך את כל, להגיד לך תשמע, אלה העדויות. הנה, הנה המסמכים הרלוונטיים בנוגע למכתב, נא עדותך. היית מפליג לסברות אני חושב, יכול להיות, אולי?

אם היו מראים לי את כל המכתבים ואת לוח הזמנים שלי, כדי שאני אוכל לדעת איזה פגישה נכחתי ואיזה לא, ומי הגיע אליי למשרד, אז ברור לי שהייתי בגרסה, בגרסה, הייתי מבין את המציאות אחרת, יותר נכון להגיד, מאשר הציגו לי את זה.

כן. הלאה, בוא נתקדם. שורות 25-26, תראה לאן זה הפליג. חוקר, החוקר: "איתן עדכן אותו על מה הוא הולך לחתום? את המכתב הזה לא הכנסת?" אתה אומר: "לא, אני חושב שאיתן הכניס את זה. יכול להיות שהתלוויתי אליו לחלק מהפגישה. ואיתן אומר לו על מה הוא הולך לחתום? כן, כן". תראה, הפלגת פה לגרסה, אתה רואה?

כן, ברור. כי אם איתן היה לו את המכתב ביד, אני לא החתמתי את ראש הממשלה מעולם על מכתב שקשור למשרד התקשורת.

אה - אה

ועל כן, אם איתן היה האיש שלו במשרד התקשורת, אז ברור שהוא הלך להחתים אותו. אני מניח שהוא, אם זה היה, שהם דיברו.

העובדה היחידה היא,

שזה לא היה

שאנחנו יודעים שאיתן קיבל את המכתב חתום בפקס. מאוד יכול להיות שמכיוון שכבר דיברתם על זה קודם, הוא מראה לך.

כן

ואתה על זה בנית ציר, סיפור שלם

עולם שלם, כן

עולם שלם. נכון?

כן

ותראה לאן העולם הזה הגיע בסוף. כי תמיד זה מחריף. זה לא היה, לא זוכר, יכול להיות, מעריך, חושב. והנה, זה מגיע לאיזה גרסה סופית. כן, בלי המסמכים כמובן. הנה האסקלציה. תראה לאן היא מגיעה: "טוב", זה בחקירה, כבודם, זה בחקירה השלישית, בעמוד ברקוד 1,662, עמוד 104"חוקר: אז ככה סימנו זה טוב. אז המכתב הזה יוצא לבקשתו של ביבי? כן.. ממי הוא ביקש? ביקש מאיתן להכין את המסמך. הוא ביקש גם ממך להיות מעורב בהכנת המסמך? לא יודע. אני ואיתן היינו ביחד. איתן הכין את את זה."

נכון

"אני רק פיקחתי שזה ראש הממשלה רצה שיבוצע ויבצע". אז בעיה, היית מעורב ברמת הפיקוח. בוא נפרק רגע את תשובתך. יש בה שלושה מרכיבים, לכאורה נחרצים. אחרי שראינו לא יודע, לא זוכר, מעריך, חושב. אחד, המכתב הוא לבקשתו של נתניהו. רואה?

כן

אוקיי, ראינו. נויפלד כותבת. ראינו בכתובים, לא,

נכון, נכון

מכוח מה היא מכינה את המכתב. בקשה שלו, בקשה של הראל. נכון?

נכון

לא לבקשה של ביבי

נכון

נכון, יופי. אוקיי. שתיים, שראש הממשלה, אתה אומר, ביקש מאיתן להכין את המכתב. כך אתה אומר.

כך אמרתי פה, כן

כך אמרת, ביקש מאיתן להכין את המסמך. ראש הממשלה לא היה, ואיתן לא ביקש, לא הכין את המסמך והוא לא ביקש ממנו להכין את המסמך הזה. ראינו מאיפה זה נולד. זה מהתכתבויות, לא כי אני אומר, הוא הרים את הקול או משהו מהסוג הזה. נכון?

נכון

אוקיי. ושלוש, שאיתן הכין את המסמך אתה אומר גם. עד לשם זה מגיע

כן

ואתה פיקחת. נכון?

נכון

אוקיי. איתן לא הכין את המסמך, נכון? ראינו את זה

כנראה שלא פיקחתי כל כך טוב

כן, כנראה

כן

איתן לא הכין את המסמך הזה. ראינו את זה, נכון?

כן

דנה הכינה. ראינו כבר את כל הסיפור. נכון?

כן

אוקיי. וגם אתה לא מפקח, כי נכון?

נכון

כי גם ברגר מפקח. דנה שולחת את זה וברגר. נכון?

נכון. זה במסלול המקצועי היה בסוף

במסלול המקצועי, כן. אז אתה מסכין איתי, בוא, שאנחנו רואים את התהליך שישנו, שרואים, שמונעים ממך את הראיות. תסכים איתי שכל מה שאמרת פה בסוף, זה כבר השלב האחרון, בסדר? השיא (מדברים ביחד) הזה,

כן

לא היה ולא נברא. נכון? לפי מה שאני,

כן. אני מסכים איתך שאמרתי את זה לפי האמת שהאמנתי שם. גרמו לי לזוז לשם. כי אני אומר עוד פעם, למרות שחושבים לפעמים שבן אדם בא נקי לחקירות, גם בן אדם נורמטיבי כשהוא נמצא בחדר חקירות, הוא אף פעם לא נמצא רגוע. ועוד יותר כשיש חרב מתהפכת על הצוואר שלך. אז אתה יותר נוח לטלטל אותך מה שנקרא.

כן. נכון. וזה, עוד הרבה יותר נוח לטלטל אותך כשיש כמה, כשיש כמה חרבות. או כמה,

ברור

גם האיום, גם שמונעים ממך לראות את המסמכים הפשוטים שבחזקתם. נכון?

דרך אגב, זה לא המצאה שלי. יש אין ספור מאמרים ומאמרי מקצוע בעולם הקרימינולוגיה על תופעות כאלה. זה לא אני המצאתי את זה וגיליתי לכם את זה היום.

בסדר. כנראה שקרא מי שקרא את המאמרים. כן. כן, אבל אנחנו מדברים כרגע, אוקיי, יש את הפתגם. לך יש כרגע את הממד האישי בתוך,

נכון, נכון

נכון?

הממד האישי שלי בסוף הוא המוביל. אני עדיין אוהב את הצוואר שלי, כן

אוקיי. אז עכשיו, בסדר גמור. כמו כולנו, מרביתנו לפחות. אתה מסכים איתי שאפשר היה לתעתע, זה לא זיכרונך, בגרסאותיך,

בהבנה של האירוע, כן

בהבנה של, של האירוע. מה זה? כי לא היה לך שום זיכרון מלכתחילה. הרי אמרת אני מעריך, אני,

נכון

ככה זה התחיל. אין לי זיכרון. נכון? וזה נגמר בשלוש אמירות מאוד חזקות ומאוד לא נכונות באותה מידה.

באירועים שאתם הצגתם לי, אתה צודק

עו"ד בן - צור הוא כבר אישר הכל.,

בסדר.

פעם אחר פעם. אפשר להתקדם.

בוא נתקדם. טוב, בסדר גמור.

מאשר ומאשרר ומאשר.

בסדר, נתקדם. בסדר. פשוט אבל צריך להראות איך נולדות הגרסאות האלה. עכשיו נעבור להיבט נוסף. כבודם, ההיבט הזה מתייחס לסעיפים 59 ו - 60 לכתב האישום. זה, פה נטען, מה שאמרת, אני אראה לך את ההתפתחות בחקירה. שבשלב מסוים, שלב מסוים בחקירות, אחרי ששללת ושללת, נעשה את זה בצורה מובנית. אמרת מעולם לא דיבר איתי.

כן.

אמרת בסוף, זה היה משפט סתום שהוא אמר לי יש בעיה עם בזק

נכון

למשפט הזה. אני יכולתי שלא לחקור. כי בחקירה שלך, אחרי שהראינו לך, הראתה לך את זה עו"ד בן - צור את מה קרה עם העניין של נויפלד אתה, אז אמרת באופן ספונטני ואני אפנה למספר מבואות בפרוטוקול. 21,854. אתה אומר: "אני לא זכרתי את האירוע הראשון. זה נויפלד שמילה. האירוע הזה אפילו לא היה ספק, כי לא זכרתי בכלל שהתקיים. עכשיו זה לפי מה שכותבים ומראים לי עכשיו זה אירוע של חצי שעה". חצי שעה זה שמילה מעמד ההחתמה. בסדר? שמילה העיד שהוא החתים חצי שעה את נתניהו. שהייתה פגישה של חצי שעה, שנתניהו שואל שאלות. זו עדותו של שמילה. אגב,

כן

נתמכת גם במה שהוא כתב, מסמכים שהוא כתב בזמן אמת. לא אלאה, זה הוצג כאן בחקירות. "אני לא בגיל כזה מבוגר, ואין לי בעיית זיכרון כזאת גדולה למיטב הבנתי. העובדה שאני לא זוכר אירוע שהתרחש בלשכת ראש הממשלה, אירוע של חצי שעה, מעידה שאין דרך שאני אזכור אם ראש הממשלה אמר לי יש בעיה עם בזק. ואין לי, כי זה אירוע של חצי שנייה." מובאה ראשונה.

נכון, ואני גם, אה

אני אראה לך. בבקשה. בעמוד 21,857"אז אני אומר אם חצי שעה כזאת של פקיד בכיר במדינה וראש ממשלה ששאל שאלות ומתעניין, וזה אפילו לא בזיכרון שלי, איך אתה יכול לצפות שאני אדע חצי שנייה שראש הממשלה זרק חצי מילה, חצי הברה? אין דרך בעולם."

נכון. ואמרתי את זה גם בחקירה הראשית על העניין הזה. שתוך כדי החקירה במשטרה אני באתי ביוזמתי ושיניתי את הגרסה שלי ואמרתי יכול להיות שמה שאתם מתכוונים זה נכון ושראש הממשלה אמר לי יש בעיה עם בזק. אם בהתחלה טענתי שזה לא היה ואחרי שחזרנו, אני לא יודע אם 20-30, כמה, עשרות פעמים. אז חזרתי אליהם, הייתי בטוח בחקירה השלישית, אבל זה היה בחקירה השנייה לפי מה שהוצג לי. ואמרתי אתם צודקים. כנראה לוגית מה שאתם אמרתם לי הוא נכון. ושיניתי את הגרסה שם.

לא, בסדר גמור. אנחנו, אבל לא מחמת זיכרון

לא, לא, לא. מבחינת הפלגה לוגית

הפלגה לוגית. בסדר. אז אנחנו, אמרתי, יכולתי לעצור ולהגיד הנה, העד בחקירה אמר. ואני רוצה להראות לך את כל העובדות עכשיו. בסדר? כל מה שהיה שם. לא להסתפק בזה.

השינוי שלי שם זה אירוע שאני זוכר אותו פעם אחר פעם

אוקיי. אנחנו נגיע גם לשינויים. נראה לך גם את נקודת השינוי, בסדר? איך זה עבד שם

כן

אוקיי? אני רוצה להציג לך איזה שהוא מבוא בעניין הזה. אתה נחקר ב - 12 בפברואר, נחקר כ - 12 שעות, 18 בפברואר. נחקר כ - 12 שעות רצופות ומוסר גרסה מפורטת.

זו החקירה הראשונה?

ראשונה

כן

אוקיי. והגרסה, זו הגרסה שמשקפת את הזיכרון אותנטי שהיה לך

כן

אוקיי. והגעת להעיד עדות אמת. לא הייתה לך איזה שהיא כוונה,

לא, מה, חד משמעית

חד משמעית

רק אני יכול להגיד לך שתוך כדי החקירה הזאת,

כן?

שזה מעיד על מפלס כנראה הלחץ שם, כששאלו אותי על שמות בסיסיים של אנשים שעבדו איתי שנים, פתאום היה קשה לי לזכור. ואפילו אמרתי להם תפנו לגוגל, אתם יכולים למצוא את השמות, כי אני לא זוכר.

אוקיי

אז זה מלמד אותך את המצב הנפשי שהייתי תוך כדי חקירה

בסדר. עכשיו, שאלו אותך מפורשות כמה פעמים את השאלה אם קיבלת איזה שהיא הנחיה מנתניהו לגבי בזק והתשובות שלך היו חד משמעיות. אני אראה לך את המופעים האלה. בסדר? את חלקם לפחות. למשל עמוד 12 להודעה. כבודם, זה ברקוד 529, שורה 24. אתה אומר: "קראתי ביומיים האחרונים על סיקור תקשורתי של וואלה. זה מה ששאלת אותי קודם מבחינת המכירה של בזק, yes. ואין לי מושג אם זה עלה אצלו. אני לא יודע אם הוא התעסק בזה". רואה?

כן

אוקיי. אבל אתה התעסקת בזה. נכון דיברנו על זה, מכוח, שדיברנו על הפרדה מבנית. אחרי זה נגיע לבלבול הזה בין ההפרדה המבנית למיזוג. "דיברתי עם איתן ואפרת. אני לא נכנסת לראש הממשלה או לשר התקשורת וטיפלתי בנושאים האלה מולו". רואה?

כן

אוקיי. כל נושא בזק - yes אתה אומר אין לי מושג אם זה עלה אצלו.,

נכון

ואני לא יודע אם הוא התעסק בזה

כן. וכמו שאמרתי פעם אחר פעם, דיברתי על מונח שהוא גם לא נכון לאורך זמן

בסדר. נכון. אוקיי. עכשיו, בעמוד 16, שורות 19-20: "שאלה: ממה שאני מבין אתם מטפלים בנושא מטעם עצמך או מטעם ראש הממשלה? תשובה: אני מטפל בזה מטעמי. כדי להבין את השוק."

נכון

נכון? שולל ראש הממשלה מטעמים. נכון?

נכון

אוקיי. עמוד 26, שורות 28-29, כשהרקע הוא בשורות 9-10. זה לגבי הפגישה עם יפעת בן חי שגב. זה שורות 9-10 שנחסוך. "ראש הממשלה ביקש ממך לברר את הנושא? תשובה: לא."

לא

החוקרים שואלים, עמוד 27, שורות 1-3: "מי הנחה אותך לפעול כך? תשובה: אני מניח שזה עלה בשיחות שלי כנראה ושל איתן ושזה עלה בשיחה עם עמיקם". גם אנחנו יודעים שהיו לך שיחות עם איתן. היו לך שיחות עם עמיקם, נכון?

נכון

אוקיי. "ראש הממשלה הנחה אותך לטפל בזה?" תשובה פשוטה: "לא."

נכון

נכון. אוקיי. עמיקם זה עמיקם שורר

עמיקם שורר, כן

זה ברור. כן. ואז, ממשיכים איתך בשורות, בעמוד 28, שורה 26: "מי הנחה אותך כדי להיפגש עם יפעת כדי לברר את התהליך?". למי מכוונים כל הזמן בנושא הזה?

כל הזמן אך ורק לבן אדם אחד

אוקיי

לנתניהו, כמו בכל החקירות האחרות

אוקיי. ובעמוד 37 שורה 21: "התערבת למרות חוסר הרצון שלך כי ידעת שזה חשוב לראש הממשלה? תשובה: לא". אוקיי?

נכון

הלאה. אתה אומר: אם לא הייתי מכיר את עמיקם לא הייתי מגיע לשם

נכון

אם נגה הייתה אומרת לי שכל מה שאומרים בבזק לא נכון, הייתי גומר את הטיפול באותו רגע.

נכון

גם אם יפעת הייתה אומרת לי לא להעביר הייתי מסיים את הטיפול שם. נכון?

נכון. כי עברתי את דרגי המקצוע ואנשים שהכירו את העניין הזה. ומספיק שאחד היה אומר לי 'שמע, סיפרו לך סיפורי מעשיות. זה חברה עסקית שרק רוצה להרוויח, עזוב אותך' - הייתי חוזר למשרד ומאותו רגע מנתק מגע מהאירוע.

מצוין. אבל אין לך את ראש הממשלה פה. אתה אומר לא

נכון, כי לא דיברתי איתו על זה

לא דיברת איתו. אחרי זה, בשורה, עמוד 25, שורות 21-22: "ראש הממשלה הנחה אותך לקדם את ענייניה של בזק - yes בנוגע לאישור העברת שליטה? חד משמעית לא". נכון?

כן, כן

כל החקירה הראשונה, כן?

כן.

כן.

כן. ולא הייתה הנחיה במאסטר. אני אגיד לך, במאסטר, אם היה משהו במאסטר, במאסטר של המאסטר זה הנחיה. והם פשוט אמרו פה שלא דיברו על הנחיה. כל העת שאני אראה לך פה בנושא הזה. אבל אולי כתוב בדרך אחרת. אוקיי. עכשיו, אני אגיד לך למה החוקרים, אני אקריא לך מה מחפשים איתך, עם כל הנחקרים. אנחנו לא מוצאים התעסקות ממשית של נתניהו בעניינים של בזק. יש חתימות פורמליות, בהתאם להמלצות של דרגי מקצוע. כך זה מופיע במסמכים שנשלחים אליו. אז אנחנו, אבל אנחנו צריכים לבסס איזה שהוא שוחד.

נכון.

אז אנחנו צריכים להביא מישהו שיגיד שאולי נתניהו אמר לו משהו. בסדר? כי אין לו מעורבות ישירה. אולי הוא אמר למישהו משהו. אם הוא אמר למישהו משהו, יש בעיה, תנועה במחירים ופגישה שלא הייתה ושיחות שלא היו - אז הנה, חיברנו אולי משהו. זה, זאת תזת ההנחיה. בהעדר מעורבות ישירה, מישהו פה שמע משהו. בסדר?

ככה זה בכל תיקים אלפים

כן. אוקיי, בסדר

כולל אחד שלא נמצא פה

טוב, אנחנו נגיע לשם. חלקם אני לא אהיה. עכשיו תראה, הם נעשו על ידי צפריר וצפריר שולל מפורשות. אני אראה לך את זה אחרי. אמר לא היה ולא נברא. בסדר? גם אתה ראינו שללת את זה מפורשות.

נכון

חד משמעית לא אמר, לא עסק ולא דיבר איתי. נכון?

כן

אוקיי. כשמנסים גם, הם מנסים בהתחלה עם פילבר. בסדר? בין היתר ותאשר לי שכך זה גם היה אצלך. אני אראה לך רק דוגמה אחת. פילבר עשינו אותו רבות איתו. חלק עם החוקרת, חלק עם חוקרים אחרים. רק אני אשאל אותך שאלה. כשאומר החוקר, אז כן, חסר בתמליל פה: "איך אפשר לדבר עם", זה עם פילבר ב - 18 לחודש. ורינת סבן: "זה לא נורמלי". שנייה, זה הכי משגע אותי. מה שחסר, אני מקריא לך עכשיו, אנחנו השלמנו את זה. "איך אני יכול להיות מנכ"ל משרד בלי שהשר יהיה בעניינים וינחה אותי?" זה המילים הלא ברורות בשורה . 25 כלומר, זה אודי אבוקסיס אומר וגם הוא חוזר על זה ב - 27. הם משתגעים. "הכי משגע אותי". איך אני יכול להיות מנכ"ל משרד, כשהשר, כנראה לא מנחה, בסדר? אתה רואה?

כן

עכשיו תאשר לי. אני אומר לך, זה גם היה אצל פילבר. השתגעו, השתגעו, השתגעו. בסוף חילצו ממנו גרסה וכולנו השתגענו בעקבות הגרסה שמצאנו מאוחר יותר. בגלל זה, בגלל זה אנחנו פה. אבל תאשר לי אצלך שאתה מבין שעושים אותו דבר. נכון?

ברור, כן

ואצלך גם כן אומרים תשמע, לא יכול להיות שאתה פועל או הולך למישהו לבדוק בלי שנתניהו הנחה אותך. נכון?

נכון. ואמרתי פעם אחר פעם ש - ועוד איך יכול להיות. לפי הלוגיקה הזאת אני מניח שהחוקר לא שואל שאלה שהמפקד שלו לא אישר לו לשאול או לא, לא עושה כלום בלי אישור המפקד שלו.

אוקיי

ולכל בן אדם יש בסוף מרחב תמרון בגזרה שלו

אני אראה לך

מנכ"לים יש להם מרחב עוד יותר רחב

אני אראה לך אחרי זה את העדויות, את ההודעות, את העדויות שלך לגבי שזו שגרת העבודה שלך. של מנקים את מה (מדברים ביחד.)

ברור, נכון

מנתניהו. עכשיו, שואלים אותך, אותך, אותך. לא הולך. אז שואלים אותך גם האם איתן, בעמוד, נניח עמוד 30 לגבי איתן..

כן

"אז איתן מבצע את אשר ראש הממשלה הנחה אותו במשרד התקשורת?". הם מנסים כאילו שאתה תאשר להם שאיתן הונחה על ידי ראש הממשלה.

ראש הממשלה, נכון

בסדר, אוקיי. אמרנו, מכל סדק מנסים להגיע. גם מותר לבדוק. יש גבול לקבל, זה הכל לגיטימי לבדוק, עד קו מסוים. עד קו המצגים המטעים וכל עוד מציגים חומר לנחקרים ועושים איתם פעולות על פגישות שלא היו. ואז אתה אומר: "לא זכור לי מקרה שאיתן אמר שהוא נאלץ לשנות את הדעה". אוקיי. ועכשיו, "איתן הבהיר את הנחיותיו של ראש הממשלה לאנשי משרד התקשורת? כן, נכון. הנחיות של מדיניות מלמעלה. אנשי המשרד התקשורת יודעים כי הנחיותיו של איתן מגיעות מראש הממשלה שהוא גם שר התקשורת?" רואה?

כן

אוקיי. עכשיו כמובן שברגיל הנושא הוא שברור שאם יש רמ"ת ויש שר ויש מדיניות של שר, אז הרמ"ת אמור להעביר את זה. נכון?

נכון

אוקיי. ראינו,

ויש דברים גם שרמ"ת עושה שהשר לא מנחה אותו. כי זה ב -,

אוקיי. אנחנו יודעים אבל בנושא של בזק - yes, איתן, אתה אומר ואיתן אומר לא היה ולא נברא.

כן

מדברים ביחד) מילה מטוב ועד רע על הנושא הזה. נכון?(

נכון. כן

אוקיי. עכשיו אני כבר אומר לך, אתה ב - 18 בפברואר, עמוד 7, שורות 19-20. אוקיי. "מה ראש הממשלה הנחה אותך לטפל בו? הוא לא הנחה אותי. הייתה לו הנחיה אחת מרכזית אליי להוריד ממנו רעשי רקע."

נכון

בסדר?

אמרתי את זה כמה פעמים

רעשי ב - ע' כמובן. נכון?

כן

אוקיי. ואז כמובן הם אומרים"מי ממונה עליך?" אתה אומר: "ראש הממשלה". "אז אני לא מבין", התזה, התזה אנחנו פשוט משתגעים עוד רגע. כי אני לא מבין איך כמו שהוא ממונה עליך, מעולם לא הנחה אותך לבצע דבר, אתה מבין שזה משהו נשמע לא הגיוני. זה נכון. עוד פעם,

אז אני גם נתתי את הדוגמה שאני הייתי בזמנו מג"ד במילואים ולא פניתי כל יום למח"ט כדי לקבל הנחיות. אם יש משהו ספציפי אז הוא מוריד. אתה חי את החיים במסגרת שלך.

תאר לך שכל מ"מ, כל פנייה לכל מ"מ תגיע עד לרמטכ"ל

זה כבר קורה בחלק מהמקומות. כן

כן. אז מה יקרה? תחשוב, הרמטכ"ל יעסוק רק בפניות של ה - מ"מ. נכון? או לא משנה, או למג"דים או למח"טים. כן, העולם השתגע.

יהיה קצת עסוק

כן. אוקיי. עכשיו, הנה. ואז ממשיכים בהנחיה, ב - 81 לגבי הפגישות עם עמיקם, שנגיע אליהם מי הנחה אותך להיפגש עם עמיקם?" אף אחד לא הנחה אותי להיפגש עם עמיקם. מה שהוא אמר לך להיפגש עם", "מישהו אמר לך להיפגש איתו? לא, זו יוזמה שלי להיפגש איתו". מי רוצים שתגיד שאמר לך להיפגש עם עמיקם?

כמו בכל תיקי האלפים, ראש הממשלה נתניהו

אוקיי, טוב. הלאה

כשאדוני אומר 'בכל תיקי האלפים', למה אדוני מכוון? לאיזה אלפים?

יש תיקי אלפים, 1000, 2000, 3000, 4000,

למה? אתה יודע מה קרה ב - 1000, 2000?

לא, אני אומר, מציגים את זה, מדברים ביחד )(

פעם אחר פעם רוצים את ראש הממשלה. דרך אגב, בחקירה שאני הייתי עוד הוסיפו את השר שטייניץ בזמנו.

כן. אתה,

עו"ד חדד, בוקר טוב.

בוקר טוב, בדיוק בזמן.

שמענו. עכשיו אפשר לשבת בשקט.

אבל כבודם, החקירה שלי תהיה לאהבתו של מר חדד ואולי גם לבית משפט, היא תהיה קצת יותר ארוכה ממה שחשבנו. היא תסתיים היום כמובן.

אז אולי אדוני ינסה בכל זאת לעמוד בלוח הזמנים.

בסדר גמור. אני אנסה. אוקיי, טוב.

הוא מאשר, אפשר להתקדם.

הוא מאשר, אבל צריך גם להראות את הריבוי של השאלות. אז אני כבר אומר, זה מופיע,

השאלה מה התוספת השולית,

כדי שכן נעמוד בלוח הזמנים.

זה שולי ושולי, למסה, זה מופיע פעם אחר פעם. בואו נתקדם. עכשיו, כשלא מצליחים עם התזה שהוא הנחה, כי הוא לא דיבר איתי, לא עסק בזה. מנסים תזה אחרת, קורים לה תזת העדכון. קצת חלש יותר. אוקיי? מנסים להוליך אותך שתגיד שעדכנת אותו במשהו. אתה זוכר שזה הופיע פעם אחר פעם?

לא זוכר. אבל,

לא זוכר. אוקיי. טוב, כבודם, הנה, אז בוא נסתכל בכל אופן. החקירה מה - 18 בפברואר עמוד 27, שורות 10-11. "האם עדכנת", זה פגישה עם יפעת. "האם עדכנת את ראש הממשלה בנוגע לפגישה זו ותוצאותיה? לא. לא אני. אולי איתן עדכן אותו". בסדר

כן

אז בעמוד 42, שורה 20"איך אתה מסביר שאתה לא מעדכן אותו על הפגישה."?

נכון, לא הייתה סיבה

אוקיי. טוב

כן

וגם לגבי עמיקם שואלים אותך

ברור. לא הייתה שום סיבה לעדכן

"עדכנת את ראש הממשלה בנוגע לפגיעות עם עמיקם? לא. לדעתי כשישבתי עם איתן לא עדכנתי אותו על השיחות עם עמיקם."

נכון

רואה?

לא עדכנתי אותו, כן

טוב. אבל אתה אדם נבון, ואתה יושב ושומע את כל החקירה. נכון? ומשהו מתחיל לשקוע

כן

נכון? אוקיי. עכשיו, מה שאנחנו רואים, אנחנו רואים את זה גם במופעים נוספים, אתה זוכר שלא או אין לך זיכרון של משהו. ואחרי זה בלחץ אתה מגיע ל - אני מעריך, אני חושב,' אני מניח'. ואחרי זה צפריר הכין את המכתב והוא נכנס לראש הממשלה.

כן

והסביר לו ודנה נויפלד הייתה פגישה קצרה והוא לא שאל שאלות רק איפה לחתום. נכון? יש כבר,

ברור. יש,

הקצנה וגיבוש, איזה קריסטליזציה של, אני משתמש בבוטות, של הבלים. זאת אומרת, של דברים שלא היו. לא במובן הזה. no offence. במובן של דברים שלא היו, שמגיעים מ - לא זוכר או לא היה, ל - יתכן, מעריך, מניח. ל - כך וכך היה. נכון?

כן

התרשים,

ככה נראה, כן

ככה זה נראה. אוקיי. טוב. אז כן, מה שהיה לך כן זיכרון, אז ראינו איך זה מתחיל אצלך היה לך כן זיכרון חי, בעמוד, בעמוד 13-14, טוב, אני אקריא את זה. אתה אומר"טיפלתי עם ערוץ 10, עסקתי בו. טיפלתי ביחד (לא ברור) בגולן טלקום. בנושא בזק ההפרדה קיבלתי סקירה ונאמר לי שזה בטיפול משרד התקשורת. מעולם לא דיברתי עם ראש הממשלה על נושאים של בזק. כן דיברתי איתו על ערוץ 10 וגולן טלקום". רואה?

ורשות השידור, כן. שלא מופיע פה

ורשות השידור. פה יש לך זיכרון ברור. אנחנו גם רואים לזה, אני כבר אומר לך, נקרא לזה אדוות חפציות, כלומר, כי יש, בדרך כלל שובלים של מסמכים שמעידים על מה שהיה. וכשהם אינם לפעמים זה לא מעיד על, יכול להיות גם מה לא היה. יש לך זיכרון על ערוץ 10, על גולן טלקום ועל רשות השידור. נכון?

נכון. כי היה לנו עשרות דיונים בנושאים האלה

כן. אגב, זה גם מתיישב עם העדות של פילבר. אלה הנושאים שהוא דיבר, שעניינו אותו

אם עוקבים אחרי הצהרות ראש הממשלה בנוגע לשוק התקשורת באותה תקופה, אז על הדברים האלה. והיו לנו עשרות פגישות עליהם.

מאה אחוז. בסדר. אתה זוכר אותן

כן

מאה אחוז, יופי. עכשיו, בוא נמשיך. אני אראה לך מה קרה, איך, איך הדברים, קודם כל מה קרה בעולם. זה אפשר, אוקיי. ראינו גם, "ראש הממשלה הנחה אותך לקדם את העניין של בזק בנוגע לאישור הבאת שליטה? חד משמעית לא". נכון? ככה יצאנו מהחדר ביום הראשון. נכון?

נכון

אוקיי, טוב. עכשיו, הייתה לך, היו לך בעצם שתי פגישות עם עמיקם שורר מבזק, נכון?

נכון

אוקיי. אני אראה לך שהזיכרון שלך תעתע בך לגבי מי יזם את הפגישה. אני גם מראה לך מה, לאן ניסו, לטעמי, לאן ניסו להוליך אותך לאיזה תרשים זרימה שלא היה. אבל העובדות הן שהפגישה באה ביוזמה של עמיקם.

אוקיי

עמיקם זה שפונה אליך

טוב, אני הייתי בטוח שאני פניתי אליו

אוקיי. אתה, אתה, אתה שינית את,

כן

ואני, שוב, לא מתעמר, רק אומר לך ששינית, היו לך גרסאות שונות. פעם אתה אליו ופעם הוא אליך. בסדר? זה מה שהיה. אבל היה שלב מסוים שטעית לסבור שאתה יזמת את הפגישה.

נכון

בסדר? אגב, זה מופיע פחות או יותר שמספרים לך תשמע, נתניהו אמר לך יש בעיה. ואז אתה אומר אני הלכתי לעמיקם, לא היה לא זה ולא זה. ולכן טעית לסבור. אתה מבין?

כן

בתיק הזה אתה לא יודע מאיפה להתחיל בכלל. מרוב, מרוב תקלות. עכשיו, עמיקם, אני רק אתן לך את ההקשר. אתה, בכללי, yes פונה למשרד התקשורת, יולי 14 חולפת חצי שנה.. פונים עוד שלוש פעמים בתחילת 2015. ושר התקשורת לא משיב לפניותיהם. בסדר? זה, זה מצב הדברים. אז יש לנו גורם אחד שפונה אליך, זה עמיקם שורר. בסדר?

כן

אוקיי. גורם שני שמשוחח איתך, שהוא חבר של בעל השליטה, שאול אלוביץ', מי זה?

זאב רובינשטיין

זאב רובינשטיין. אוקיי. ואתה, גם אני אראה לך, עובר גם דרך, בעקבות מה שמספרים לך, עובר דרך הגב' נגה רובינשטיין, יועצת משפטית לשעבר (מדברים ביחד.)

נכון, זה לפנייתו של עמיקם שורר. כן

נכון, אוקיי. עכשיו, עכשיו בוא נתחיל בצפריר. בסדר? כי אנחנו מדברים כרגע על פגישה שהייתה עם צפריר.

כן

אוקיי? טוב. קודם כל, אנחנו יודעים שגם צפריר למד ממשרד, בתוקף תפקידו למד על מה שקורה עם בזק. וגם אל צפריר פונים.

כן

רון איילון פונה לצפריר. מנכ"ל yes פונה לצפריר. אוקיי. טוב. עכשיו, אתה ידעת על הקשר שהיה בין איתן צפריר לרון איילון?

אני ידעתי שהוא הלך לאיזה שהיא פגישה. לא ידעתי אם יש איזה שהוא קשר ביניהם. אני כל הזמן סברתי שמי שדוחף את צפריר בציר של בזק וכל הדברים האלה זה ניר חפץ.

אתה רואה? אין טעם,

אף פעם לא ראיתי הוכחה, אבל תמיד הייתה לי הרגשה כזאת

אוקיי. טוב, אתה יודע, אבל מה שאנחנו יודעים, מה זה? לא, אין, האמן לי שאם זה היה המצב, חפץ כעד מדינה, היה בא ואומר כאן, ככה נותן סיפור יפה.

בסדר. זה לא הטעות הראשונה שלי

בסדר, קורה. לא, אבל תראה לאן זה. אוקיי. מה שאנחנו יודעים שגם מהעדות של צפריר, גם מהעדות של רון איילון, ואני אשאל אותך מה אתה יודע, בסדר?

כן

צפריר למשל מעיד בחקירה מה - 18 בפברואר 2018, ברקוד 533, בעמוד 17: על מה דיברת עם רון איילון? על העוול הקשה. מתעלמים, מיזוג בזק - yes. מה הוא ביקש. מתעלמים מהפניות שלנו. אני עושה כרגע קיצור,

כן

קיצור בנושא הזה. הוא אומר פניתי בעקבות זה להרן לבאות. רואה?

כן

אוקיי. עניין אחד. אגב, אלה דברים דומים אבל שאתה שמעת משורר ורובינשטיין, שאומרים שפונים ומתעלמים מהפניות. זה דברים,

נכון. ואמרתי גם בחקירה הראשית שלי על העניין הזה, שברגע שאני מבין שפקידות עושה דווקא לכל חברה, לא משנה איזה חברה, ומעכבת פניות ומשתמשת בזה כשוט כדי להעניש אותם בצד אחר - זה תמיד היה גורם לי לפעול ביתר שאת. כי בסוף אנחנו כעובדי ציבור אמורים לתת שירות ולא לחנך.

אוקיי. עכשיו אני אראה לך שגם רון איילון, רק כדי לסגור את העניין הזה, בחקירה שלו ב - 19 בפברואר, בעמוד 12, מספר על הפניות שלו לאיתן צפריר. בשורה 9, שזה ביוזמתו. "למה נפגשת איתו? להסביר לו את המצב, את העמדה שלנו". הוא אומר: "אני עושה הרבה פגישות עם גורמי ממשל, רגולציה, חברי כנסת, רשות ההגבלים עסקיים, מועצת הכבלים. זה סוג של פגישות, זו עבודה המתמדת". רואה?

נכון, כן

אוקיי. תכף אני אגיע להודעות שלך לגבי הפרקטיקה הנוהגת. אנחנו רואים גם מרון איילון ורואים גם,

אני חושב שאם תבדוק כל מנכ"ל בחברה גדולה זו הפרקטיקה

נכון, אוקיי. טוב. עכשיו, אז הנה אנחנו רואים פה, גם יש לנו ציר, רון איילון, צפריר. בסדר? טוב. והפניות אליך, שאנחנו התחלנו לגרד אותן.

כן

עכשיו אני רוצה אבל לשאול אותך פה לגבי פניות של מפוקחים או גורמים שמשרדי ממשלה מטפלים בהם. מה אתה ומה בכלל נהוג לעשות זיקה להודעות שלך. אני אגיד לך שאני ממקרא חקירותיך רואה שאתה מעיד שזה עניין שבשגרה, שגופים פונים, מציפים איזה שהיא בעיה ואתה או מפנה אותם או מנסה לעשות איזה שהיא בדיקה שלך, לראות מה מצב הדברים.

נכון. בדרך כלל זה קורה כשבציר הראשי, כשיש פניות של חברות או, גם חברות ממשלתיות, גם ציבוריות, מנסים להגיע למישהו מהממשלה ואין מענה. או שלא רוצים לענות או שמתחילים לאלף, לנסות כביכול לאלף אותם. רק אז זה צף אלינו. אם זה היה מתנהל בציר נורמלי, אז זה לא היה מגיע אלינו.

אוקיי. אז בוא נראה, בוא נראה את השגרה שישנה. בסדר?

כן

מהניסיון, מהניסיון האישי שלך. אני אפנה להודעה שלך, ברקוד 529 בעמודים 8-9. "פרט על הפגישות שלך עם אנשים מתחום התקשורת. כל מה שקשור לתחום". אתה אומר: "הייתה לי פגישה עם המנכ"לית והיועצת המשפטית של הוט. הייתה לה בעיה במשרד התקשורת. לא זוכר. המלצתי לה להיפגש עם פילבר וזהו". בסדר?

כן

אז קודם כל אנחנו אומרים הייתה לך פגישה מנכ"לית, יועצת משפטית של הוט, איזה שהיא בעיה. אמרת מציע שתבדקי עם המנכ"ל. נכון?

נכון

אוקיי. "היו לי פגישה או שתיים עם מנכ"ל הדואר בנוגע להקמת בנק הדואר."

נכון

נפגשתי איתו עם מומו וגם יושב ראש הדואר", לא ניכנס כרגע לפרטים, מספיק לנו. נכון?" ואז אתה מתאר את נגה רובינשטיין, אוקיי? על הפגישה שלך עם נגה רובינשטיין שנגיע. ואז אתה אומר גם בשורה, 12 סליחה, בשורה 10, אתה אומר שגם הייתה לך פגישה עם אנשי פרטנר.

נכון

אוקיי. אז ראינו את הוט, ראינו את פרטנר. אתה זוכר באיזה הקשר או שקשה לזכור כבר?

לא זוכר בדיוק, אבל אני זוכר שגם נפגשתי עם מנכ"ל ערוץ 10 בגלל הרצון לסגור את הערוץ באותה תקופה. אז ישבתי גם איתו מספר פעמים וגם בפגישה משותפת עם ראש הממשלה, ועם היועמ"ש באותה תקופה.

אוקיי. עכשיו, שואלים אותך למה היו לך פגישות עם אנשים מהוט, פרטנר ובזק. ואתה אומר הם ביקשו להיפגש.

כן

למה הם ביקשו להיפגש? כי הבינו שאתה בתפקיד מפתח. ואני אעבור לשורה 22

סליחה, ואם תבדוק גם בהגדרות של נציבות שירות המדינה על ראשי מטה, אחד מתיאורי תפקיד שלהם זה להיפגש עם גורמי חוץ. אני יודע שלפעמים הדרג המקצועי היה שמח שקודם כל אתה תגיד להם סליחה, אני לא עונה לך, תפנה לדרג המקצועי. אבל בסוף צריך לאזן ביניהם.

מצוין. ואז אתה גם אומר בשורה 22 שזה פרקטיקה מקובלת ורוב האנשים,

נכון

נכון? אוקיי. עכשיו בוא נראה עוד הודעה. בוא, בוא נתקדם. הלאה. שואלים אותך בעמוד 26 באותה הודעה, שורות 18 ואילך. אתה אומר: "היו לי הרבה פניות של אנשים לגבי הרבה נושאים מקצועיים שהיו תקועים במשרדי הממשלה. משרדי הממשלה השונים. ניסיתי לברר ולראות אם אפשר לפתוח את הפקק. תן דוגמה. מפעל מלט, המתחרה של נשר. מפעל בית שמש, רצו לשנות את העלות, תחשיב. הייתי במשרד הכלכלה, עשיתי פגישה אצלי במשרד להבין את הטענות, אם נכונות. הפניתי לגורמי המקצוע." דוגמה אחת, נכון?

נכון. המפעל קרס לפני כמה חודשים

אוקיי. "מפעל למיגון רכבים בצפון. קיבלו החלטה שהייתה יכולה להביא לקריסה. דאגתי שיישבו עם גורמי המקצוע". בסדר?

נכון

ואז, אוקיי, "מי פנה אליך? ראש הממשלה ביקש ממך לברר את הנושא? לא."

לא

אוקיי? מאה אחוז. אז עכשיו,

בסוף, דרך אגב, הפרקטיקה בעניינים האלה זה לא שאני יכול לעקוף את גורמי המקצוע. אבל ברגע שהם יודעים שאתה עם זרקור על העניין, באופן מפתיע פתאום ההתנהלות שלהם קצת שונה ועונים גם לטלפונים, מזמינים אותם לפגישות. אתה לא אומר להם החלטתם X, זה לא מעניין אותי, תעשו Y זה אף פעם לא היה..

מאה אחוז, אוקיי. עכשיו, אתה גם מסביר בחקירה שלך, בחקירה השנייה, ברקוד 1,671, בעמוד 93 שורה 7-8. "חלק גדול מהדברים בכלל לא צריכים", אה, איך אתה יודע מה הבוס שלך רוצה? "כי חלק גדול מהדברים בכלל לא צריכים להגיע אליו. לא כל דבר צריך להגיע לראש הממשלה". נכון?

נכון

אוקיי, מאה אחוז. עכשיו, מבחינתך, גם אמרת שזה מעוגן גם בהוראות של נציבות שירות המדינה. אני מודה שאת הצד הפורמלי לא ידעתי. הגישה היא שאתה מצוי בתפקיד, מצוי בצומת, שאם צריך לערוך איזה שהוא בירור, אז זה טוב שייעשה הבירור הזה. נכון? שיש פניות,

נכון, חד משמעית

אתה לא נותן לדרג מקצועי תעשו כך או אחרת. אבל להחזיק, לבדוק, תשבו, תיפגשו. רצוי שיהיה. בסופו של דבר אנחנו לא מדברים באויבים.

נכון. גם בסוף, אם מדובר על שר, כן? אז השר צריך לדעת מה קורה בסביבתו. הוא לא יכול לרוץ כל שני וחמישי לכל סיור שמישהו מבקש ממנו להגיע. אז אתה עושה או סיור מקדים או מביא את גורמי המקצוע או מנסה לתווך בינם לבין המנכ"ל וגורמי מקצוע ומנסה לקצר טווחים. בסוף אנחנו אמורים לתת שירות.

אוקיי. אז עכשיו תאשר לי גם, אנחנו גם רואים את זה, הרי יש בלשכת ראש הממשלה, אתה היית בתפקיד מסוים, יש גם מנכ"ל.

נכון

יש עוד גורמים. גם הם כשלעצמם, כשיש פניות, חלק מהמודוס אופרנדי, מה - DNA, זה לנסות לבדוק, לראות, נכון? איך מקדמים, איך מטפלים, מה צריך לבדוק. זה חלק מהשגרה של העבודה.

זה חלק מהשגרה. ואני הייתי קצת מופתע שכשנכנסתי לתפקידי תפס אותי בזמנו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. ואמר לי אתה יודע שאם אתה רוצה כראש סגל אתה יכול לגרום לזה שאני לא אראה את ראש הממשלה חודש. ואני הייתי בשוק למה אופציה כזאת יכולה להיות. אז הבנתי שזה פשוט קלשים פוליטיים בתוך הלשכה. אצלנו זה היה די פתוח. אבל בסוף מנכ"ל רוה"מ מיישב סכסוכים בין משרדים, פותר בעיות. הוא לא רץ לראש הממשלה לכל שנייה ולכל בעיה ואומר לו תראה, פתרתי את הבעיה. לא מקבלים מדליות במקום הזה. אתה אמור לפתור בעיות.

מאה אחוז. כחלק מהשגרה. נכון?

כן, כן, כל יום

מאה אחוז, אוקיי. טוב. אני מדלג על חלק מהמופעים שזה נאמר. בחקירה שלך, בעמוד 71- 72, החוקרים עדיין לא מבינים את הפרנציפ הזה. שורה 15"תגיד לי, כשאתה אמור לעשות,: לבצע משימות תפקיד שלך, מישהו אחר שמנחה אותך לצורך העניין?" משהו כנראה, חוץ, כנראה חוץ מדברים שקשורים לתפקיד שלך כראש לשכה. יש מישהו אחר שמנחה אותך לבצע את העבודה הזאת? חוץ מהבוס שלך? ואז אתה אומר לו: "תקשיב, אתה יודע ש - 80% מהפניות שאתה מקבל בעבודה בזאת, כן? זה מכל מיני גורמי חוץ שחלקם חושבים שעושים להם בעיות. חלקם מקווים שאתה יכול, שאתם יכולים", לא יודע, "ואתה לא מדווח לבוס שלך? אתה לא מעדכן את הבוס שלך?" אמרנו, תזת ההנחיה ותזת העדכון. הם משתגעים איך יכול להיות שאתה לא רץ לקבל הנחיה ומעדכן. בסדר? איך אתה, הראל לוקר, ראש ההוא, ראש ההוא, ראש ההוא איך אתם כל היום לא רצים אליו ומעדכנים. והרמטכ"ל ושר האוצר,, הם כל היום ירוצו לקבל הנחיות.

בשביל זה יש פגישות צוות. אנחנו דנים עם יועצים זוטרים, אם רוצים להציף דברים, מציפים אם פתרנו את הבעיה המקומית פתרנו. ואם לא, בסוף בסוף, יש תמיד את האופציה לעלות לראש הממשלה אם צריך משהו מערכתי. אני גם סיפרתי בחקירה הראשית שהיה פעם אירוע קואליציוני, שמאוד הקשה על תפקוד הקואליציה. אפילו כמעט גרם לפירוקה. פתרתי אותה מול אחד השרים ולא עדכנתי את ראש הממשלה למחרת. הוא הבין את זה רק תוך כדי איזה דיון.

זה עניין משמעותי. בכל אופן, אירוע קואליציוני

נכון, נכון, נכון

שרים, נכון? ואני אומר, כל השגרה של מפעל המלט, מפעל, נתת דוגמאות מסוימות: הוט, פרטנר, בזק, כל הדברים הללו,

נכון, נכון

זו שגרה של פניות ושגרה של בירורים שבטח לא מגיעים לרמה של המשבר הקואליציוני

לא, ברור שלא

אוקיי. עכשיו, אז שואלים אותך, אני אתקדם. בשורה 39 אם זה שלא על דעתו, שלא בידיעתו אתה אומר: "בוודאי". נכון?

כן

באמת?" הוא עדיין מתפלא. "כן. מה זאת אומרת?" מי מפעיל אותך חוץ מראש הממשלה? לא מפעיל, המילה הפעלה היא לא נכונה." אוקיי? "הנחיה."

נכון

בסדר? "הנחיה?" שואל אותך החוקר. "אז מי מכוון אותך בעבודה למעט ראש הממשלה"? עכשיו בוא, אנחנו יכולים להמשיך ולקרוא ולקרוא ולקרוא, אתה מסביר לו,

כן, זה חוזר פעם אחר פעם אחר פעם

בדיוק, זה חוזר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. ואם אנחנו נסכם את הסוגיה הזאת, כלשונך, 80% מהפניות שאתה מקבל מגורמי חוץ זה כאלה שאתה,

מעביר הלאה. כן

מעביר, מטפל ברמה מסוימת

נכון

נכון?

כן

לא, לא קשור לנתניהו

לא. גם לא אמורים להגיע אליו

וגם לא אמורים להגיע. ואתה שולל מפורשות את ההנחיה, את ההפעלה. שאתה כמו איזה מריונטה שרק אם הוא אומר לך תעשה כך או תעשה אחרת, תבדוק. יש לך את שיקול הדעת, הסמכות, גדר הסמכות שלך. נכון?

נכון. הייתה לנו פרקטיקה שזה נקרא שאלות לראש הממשלה. שפעם, פעמיים ביום היינו באים אליו עם 20-30 שאלות האם הוא חושב שהוא צריך להתערב בזה, אם זה, אם הייתה לנו בעיה כלשהי. היה אומר כן, לא, כן, לא. טפל בזה אתה, תעביר את זה הלאה. וממשיכים הלאה. לא היינו יושבים איתו שעות על גבי שעות לגבי כל הפניות כל הזמן. כי אחרת ראש הממשלה לא יכול לתפקד.

מאה אחוז. עכשיו, ותאשר לי גם שזאת הייתה הפרקטיקה שרווחה, ממה שאתה יודע, בתקופתך.

נכון, נכון

נכון?

אני קיבלתי את זה מקודמי, אז,

מאה אחוז. בסדר גמור. טוב. עכשיו, אוקיי, מיצינו את הנקודה הזאת. בוא נעבור הלאה תזכור שאנחנו מדברים כרגע על פגישה של צפריר, שלך ושל נתניהו.

כן

לפי גרסה מסוימת. בסדר? נגיד את זה, נגדיר את זה כך. אני אראה לך איך בחקירה, איך זה בחקירה שלך, חקירה מ-2 במרץ 18, ברקוד 1,671, עמוד 94. אתה אומר: "יכול להיות שהיינו בפגישה, אני, הוא ואיתן". רואה?

כן

אוקיי. "מה הוא אמר לך? יכול להיות שאתה, ראש הממשלה ואיתן? כן". מתחיל ביכול להיות. "מה הוא אמר לך? יכול להיות". ואז, "בלי יכול להיות, אני מבקש. אז אני מניח. בלי אני מניח". נגיע לזה, לדיאלקטיקה השגורה,

כן

השגורה הזאת. שים לב, טוב, כרגע אנחנו בנוכחים. בסדר?

כן

אוקיי. אז אתה אומר שיכול להיות שזה היה. ואז"מי זה אנחנו? אתה, ראש הממשלה ואיתן? כן, ואיתן". יפה. טוב. ובהמשך, טוב. עכשיו אנחנו רואים שיש לנו לכאורה, או יותר מ - לכאורה, פגישה משולשת. נכון?

כן

נתניהו, שלך, אין לך אולי זיכרון חי, אבל זה יש לך סביר שאתה נמצא

שזה יכול להיות הגיוני, כן

שזה הגיוני. עכשיו, זה מופיע בעוד מופעים בחקירה, אני אחסוך, אחסוך עליהם בנושא הזה עכשיו, האם אתה יודע, אם כך, מה אמר צפריר? מה הייתה, הרי הוא צד למשולש שווה הצלעות הזה.

נכון

שווה השוקיים הזה. מה, מה הוא העיד בנושא?

אני לא זוכר אם אי פעם הראו לי את העדות שלו תוך כדי, תוך כדי החקירה שלי. כשאני שיניתי גרסה על איזה משהו, אז נכנס איזה חוקר בכיר, ואמר לי איך אתה אומר דבר כזה? איתן טוען אחרת. ואז אמרתי לו 'בסדר, אבל החוקרים שלך שכנעו אותי שזו הדרך הנכונה.' אני לא זוכר בדיוק על איזה קטע מדובר. ואז הלכתי איתם. אז הוא אומר 'אז איתן אמר לך אחרת'. אבל לא באו אליי ואז הראו לי 'טוב, זו העדות של איתן.'

אגב, מבחינתך, כי אין לך גם זיכרון חי, אנחנו כך רואים. אתה זוכר מה לא. חד משמעית לא

כן

אבל מה אמר איתן לגבי פגישה שאולי הייתה עם נתניהו. מבחינתך הייתה חשיבות לשמוע את מה, מה הוא אמר? כן או לא?

אם רוצים לדעת את האמת, אז כן

טוב, אוקיי. עכשיו, אבל לא אמרו לך, האם אתה יודע שלמיטב הבדיקה שלנו, סליחה, אנחנו יודעים בוודאות שאיתן שלל הנחיה של נתניהו בענייני בזק. לא דיבר איתי, חד משמעית. היה מאוד נחרץ מההתחלה ועד הסוף. בסדר?

בסדר גמור

תכף, תכף, אתה יודע מה? אנחנו נגיע. אנחנו נראה לך את זה. על הפגישה שלך איתך הוא כמעט, הוא לא נשאל, למיטב הבדיקה שלנו. אבל בוא נסתכל מה אומר איתן, בסדר? כי זה חשוב. שואלים אותו, הוא אומר שהיו לו 5 פגישות במשך חמישה חודשים עם משרד התקשורת, עם נתניהו. ושואלים אותו: "חברת התקשורת הכי גדולה בארץ, 5 פגישות, פעם אחת לא עלה השם של בזק? לא". זה פגישות עם נתניהו, כן? אוקיי? חמישה חודשים, 5 פגישות עם ראש הממשלה, חברת התקשורת הכי גדולה בארץ לא עלה השם שלה? לא. רואה? הלאה.

כן

אוקיי. אומרים לו, עוד פעם, תראה, איך אתה מתחיל, ממש באותו wording שלך, מנסים איתו מדיניות והנחיה, בעמוד 133. "נאמר לך כי מדיניות ראש הממשלה/משרד ראש הממשלה היא לקדם את עסקת בזק - yes הדורשת את אישור? תשובה: חד משמעית לא." כמו שאתה אמרת בלשונך במקביל 'חד משמעית לא'. גם הוא אומר"חד משמעית לא". רואה?

כן

ככה, אצלו זה התחיל ונגמר. אצלך קצת זה. אוקיי? טוב. החוקר מנסה שוב

אפשר להתקדם עורך דין, אם זה אותו דבר, ראינו מופעים שאומרים אותו דבר, אפשר להתקדם. אדוני יכול להפנות ולהתקדם.

בסדר. כל מה שאני אומר כבודה, זה הצד הנוסף לאותה פגישה.

בסדר, אני רק אומרת,

אני מבין.

שאם זה אותו דבר, אז אדוני יפנה ויתקדם. חבל לעבור עכשיו אחד אחד.

טוב, אז אני, אני, בסדר. אז אני מפנה כבודם, לא מציג, לעמוד 133 ומפנה לעמוד 64 ואני, לא, לא זה. ואני רוצה,.

בסדר. אם זה חוזר על עצמו אז מספיקה הפניה.

טוב, בסדר. רק עוד מובאה אחת, שנראה לך"בשיח שלך עם ראש הממשלה לא עלה העניין של עסקת בזק - yes לא. לא עלה". רואה??

כן.

זה מופיע בעמוד 141 ועוד ועוד ועוד ועוד. עכשיו, תשים לב ותאשר לי, איתן הוצג לאותה פגישה שהייתה.

נכון

הזיכרון שלך, הראשוני, היה,

היה שלא היה

שלא היה. כמו שאיתן מעיד כאן, נכון?

כן

יפה, אוקיי. אף לא מילה על בזק. רואה?

כן

לא סיפר, לא סיפר, וכן הלאה וכן הלאה. בוודאות, באופן מוחלט. כך הוא שולל, כמו שאתה,

נכון

שללת לפי הזיכרון שלך. טוב. לא הציגו לך שזאת העמדה של צפריר

לא. גם הזיכרון שלו בעניינים האלה יהיה הרבה יותר טוב משלי, כי זה התחום שהוא עסק בו.

נכון. אוקיי. טוב. עכשיו, בוא נזכור גם עוד דבר, גם אישרת את זה בפעם הקודמת. תיארת את זה בפעם הקודמת, אצל איתן צפריר התקופה של החמישה חודשים במשרד התקשורת הייתה,

עינוי

עינוי, נכון?

כן

גם העזיבה שלו לא הייתה ברוח טובה

נכון

הוא ציפה להיות מנכ"ל,

הוא היה מאוד מאוכזב, היה מאוכזב מההתנהלות. אחר כך מזה שהוא לא קודם להיות מנכ"ל.

נכון. בסדר גמור, אוקיי. עכשיו תראה, עוד דבר, זה דבר שקוראים לו יומן. בתיק הזה, בחלקים גדולים שלו, דווקא שדנים בפגישות ומועדים, לא, לא בודקים יומנים. קורה.

כן, ציינתי את זה כמה פעמים

כן, נכון. אנחנו ציינו את זה אצל עדים מאוד מרכזיים במשפט. לגבי מועדים של פגישות, שזה מאוד חשוב, כי זה גוזר אירועים שהיו או לא היו.

נכון

אבל החליטו לא לבדוק את היומנים, בסדר? או שלבדוק, לא אוסיף כרגע את מה שאנחנו מניחים בנושא הזה. מכל מקום, ביומן ראש הממשלה שפורסם ינואר, פברואר, מרץ, אין פגישה משולשת שלך ושל איתן. אין, אין תיעוד. אני אומר, קבל את זה,

כן, אקסיומה

כן, כנתון. עכשיו, יכול להיות, כן דצמבר, לא דצמבר, נגיע לזה אולי בשלבים אחרים. עכשיו, כן, כן. אין גם צפריר נתניהו שרשום שאולי אתה נכנסת לפגישה.

אוקיי

גם זה לא קיים. בסדר? יש בהקשר אחר עם אווה, לא משנה. כן, אווה וצפריר, אוקיי. טוב, אז עכשיו רק, רק עניין של הנחה. אין ינואר, פברואר, מרץ. אנחנו יודעים איך התחיל התהליך, באיזה חודש הוא התחיל. ראינו, כבר שמענו את ה - אוקיי. לא, הזיכרון הראשון שלי שלא הנחה אותי, לא דיבר איתי,

נכון

לא אמר שיש בעיה, זה הנכון. אבל תגיד לי, גם אם הוא היה, אם הוא היה אומר לך, אנחנו יודעים שהפגישה הראשונה עם שורר זה סוף פברואר.

אוקיי

אין פגישה בינואר פברואר, ומי שיוזם את הפגישה עם שורר זה שורר עצמו

אוקיי

אם נתניהו אומר לך יש בעיה והיית הולך לבדוק משהו, לא היית מחכה שיבוא אליך אחרי חודשיים. נכון?

לא, זה ברור שלא

מאה אחוז. אוקיי. ולכן היה צריך, זה נתון משמעותי להבין, בשבילך,

בפרקטיקה שלו אם הוא נותן לך הנחיה לעשות משהו, אז הוא לא מצפה שיעברו שעות עד שתתחיל להיכנס לזה, אלא מיידית.

כן. והוא גם היה מתקשר אליך

ואם זה חשוב לו אז הוא היה מתקשר לוודא. ואני הבנתי את האירוע הזה, לדאבוני, מהיום הראשון שהתחלתי לעבוד אצלו. כי היה איזה אירוע ראשוני שחטפתי אחרי כמה שעות שמשהו לא טופל.

אוקיי, מאה אחוז. אז לכן בלתי סביר בתכלית, בעליל, שהוא מדבר איתך בדצמבר נניח. זאת אומרת, הוא לא מדבר איתך, אבל לו היה מדבר איתך בדצמבר לא היית מחכה,

לא, אין סיכוי

אין סיכוי

אין סיכוי

אוקיי. ולכן היה חשוב שתראה את היומן שלך. נכון?

תמיד

תמיד

לגבי כל הפגישות

טוב. וגם את של נתניהו

כן

נכון, אוקיי. ולא ראית

לא

טוב, קורה. עכשיו בוא נראה מאיפה זה נולד כל העניין הזה. דיברנו יולי 2014, תחילת 2015, פניות שלא נענות. עכשיו בוא נתחיל עם, עם, ואני אראה לך שהגרסה הראשונה שלך היא הגרסה, העדות הראשונה שלך היא הנכונה, המלאה והאותנטית. כרגיל. בוא נראה ככה: אתה נפגשת פעמיים עם עמיקם שורר מבזק. נכון?

נכון

אוקיי. אתה במקומות מסוימים, שזה נניח הזרם המרכזי של האמירות, זאת אומרת, עיקר האמירות שלך, אומר הם ביקשו להיפגש איתי.

נכון

נכון. אוקיי. שורר ואתה חברים

מכרים כמה שנים טובות, כן

מכרים כמה שנים טובות. מ - 2011 נכון?. עשיתם ביחד,

כן, 2010-2011 עשינו איזה אירוע למשרד האוצר בסין עם אנשי עסקים. הוא היה נציג של בזק ושל שאר החברות שלהם.

מאה אחוז. אתה מכיר, אתה נפגשת, אתם יש לכם טלפונים, הודעות, פגישות,

כן, כן. נפגשנו גם מחוץ לעבודה. גם בתקופות שלא הייתי בתפקיד נפגשנו

אוקיי. ואתם יוצאים מידי פעם. פגישות חבריות

פעמיים שלוש. בדרך כלל היינו נפגשים אצלו בבית, כן

בבית שלו. בסדר גמור. טוב. וגם שורר מעיד אותם דברים, אני כבר אומר לך. בסדר? בנושא הזה. עכשיו, אגב, אתה, רק רגע. טוב, עכשיו תראה מה אתה אומר בעמוד 13, שורות 12 עד 16 לחקירה. למה שאומר לך שורר. "מי הסביר לך על העסקה? דיברו איתי על ההפרדה המבנית, זה מה שהיה כשנכנסתי למשרד. עמיקם שורר הסביר לי שצריך להיות מיזוג בין החברות. זה היה בתחילת התקופה, כשהגעתי למשרד. זה היה בפברואר - מרץ. עמיקם דיבר איתי על שוק התקשורת באופן כללי ועל ההפרדה המבנית. הוא אמר שההפרדה המבנית תקועה ושיש", שים לב איזה מונח, "בעיה שזה תקוע", תזכור את המילים האלה. "בעיה שזה תקוע משורר. לא זוכר אם הוא אמר את זה באוצר או במשרד התקשורת". בסדר? "מי ארגן את הפגישה? אני או הוא". אוקיי, רואה?

כן

אוקיי, טוב. כן. ופה כשאנחנו מדברים על הפרדה מבנית, אנחנו מבינים שזה היה בטעות. זה היה מדובר על המיזוג, העברת אמצעי שליטה, מה שקרוי כאן בצורה יותר מדויקת. נכון?

כן

אוקיי. אז אתה מתאר את דבריו של שורר שאומר לך שיש בעיה

נכון

נכון? שזה תקוע. אוקיי, טוב. מונח ששמעת מעמיקם. עכשיו, עמיקם אומר לך תבדוק את הצד המקצועי אצל מי שהייתה,

מי שהייתה יועמ"שית, כן

(מדברים ביחד) של משרד התקשורת, עורכת דין ותיקה

נכון

מוערכת, למיטב הבנתי. נכון?

נכון

תלך לבדוק עם נגה, נכון?

כן

ועוד פעם, שים לב מה שהוא אומר פה על הבעיה של בזק. רואה?

כן

"ציין בפניי את הבעיה של בזק". יפה? אוקיי. בעיה של זה. טוב. עכשיו, וככה אתה עושה נכון?

כן

אוקיי. ואז יש לך פגישה,

כמובן ניסו באותו זמן להראות זה פשע גדול שנפגשתי איתה. עכשיו אני זוכר את זה

או, אז זהו. אז זה חשוב לנו

שאיך אתה מעיז ללכת ולהיפגש עם מישהי או מישהו שהוא לא בתפקיד באותו זמן. והתשובה שלי, אם אני לא טועה, הייתה שאנשים שבתפקיד תמיד אני יכול לשאול אותם. היא הייתה יועצת משפטית מוערכת, גם אם היא לא הייתה, מכיוון שאני לא חשוד פה בשום דבר, אין שום בעיה להיפגש עם כל גורם מקצוע. אני יודע שהוא מייצג את הצד השני. זה לא, הוא לא מטעה אותי בזה.

אבל בחקירה שלך הציגו לך מצג חוזר ונשנה, אחד שאתה בין עדות פתוחה לחקירה באזהרה ראינו, נכון?

כל הזמן

כל הזמן. שתיים, שזה לא תקין שאתה נפגש עם גורמים, שזה לא משנה כרגע שהעמדה שלך, אתם טועים טעות מרה, כי כך אני עושה בשגרה. אבל הציגו לך מצג שפגישות כאלה הן פגישות לא תקינות. נכון?

אז אני יכול להוסיף שלמרות שידעתי שהמהות של הפגישות האלה תקינות, כן? כי זה פגישות בירור של עובדות ולא הכרעה בשום דבר. ותמיד אני יכול לפנות לגורם המקצועי אחר כך ולהגיד שמעתי X, Y, ו - Z. עדיין בגלל שהייתי בעמדה, מצב ייחודי בין, עם החרב פה, אז העלה בי איזה חשש באמת לגבי הפגישות האלה.

כן. היה לך חשש. נכון

כן

ואז מגיע 'אני מעריך' ואחרי זה, נכון? משם כאילו את, אנחנו נראה איך זה מתפתח בחקירה ואתה היית,

אני,

בוא נשים, בבקשה, סליחה

אני זוכר שאחרי ה - 12 שעות האלה שלא היו אמורות להיות 12 שעות, ציינתי שאפילו את החניה עבור 12 שעות נאלצתי לשלם שם. באתי הביתה וכל הזמן חשבתי על התיאוריה שלהם. שזה לא לוגי. מה שאתה מספר הוא לא לוגי, לא לוגי. ואז אני הגעתי בפעם השנייה. ולפני שפתחנו בכלל, אמרתי שאתם צודקים, אני רוצה לשנות, אתם צודקים. זה כנראה לא לוגי מה שאתם טוענים. וכנראה שיותר הגיוני שראש הממשלה דיבר איתי. זה דבר שלא טענתי ביום הראשון בכלל.

אתה טענת הפוך. הבהרת הפוך

כן

כן, אוקיי. זה לא לוגי ושאתה נמצא תחת האיום ותחת,

זה כל הזמן לאורך החקירה

ואם נגיד, נגיד את זה ביושר כאן, זה גם נותן מענה, מפיג את החשש במידה רבה. נכון? שלך

כן. כי אתה יודע, פתאום אתה זורם לכיוון שהוא נראה גם יותר לוגי גם מבחינתם. הסיכוי שפתאום יגידו לך 'אוקיי, אדוני, חקירה באזהרה' או בוא אלינו וכל הסיפור יתחיל עוד פעם, יורד קצת.

נכון, אוקיי. בוא נתקדם. אוקיי, האמת שזה הסיפור פחות או יותר. ואז אתה אומר כך: יש לך פגישה נוספת עם עמיקם. אחרי זה אנחנו נסדר את זה גם בלוח הזמנים, בסדר? לא נשאיר את זה. ואתה אומר שדיברנו שוב על הבעיה של בזק. רגע, סליחה, זה בעמוד 18 עוד פעם,. שים לב כן, "דיברנו שוב על הבעיה של ההפרדה המבנית ואז הפניתי אותו לאנשים של איתן.". אני מניח,

הכוונה למשרד התקשורת, כן

למשרד התקשורת, בסדר גמור. כן, כי לאיתן אין הרי אנשים. נכון?

כן, כן

כמובן שבזה. כן. אז עמיקם משתף אותך. ראינו, בבעיה

נכון

נכון? בתקיעות של העניין. גם את זה ראינו, נכון?

כן

אוקיי. טוב. ואתה מדבר בעקבות השיחות שלך עם עמיקם, אתה גם מדבר על זה עם איתן נכון?

נכון

אוקיי. ואיתן אומר לך אני מודע לעניין. נכון?

כן

גם ראינו מאיפה הוא מודע לעניין

כן

אוקיי. טוב. באותה חקירה, בעמוד 39, סליחה, בעמוד 16, אומר מפורשות"אני על הפגישה עם עמיקם וגם על הפגישה על ההפרדה המבנית", ראינו, זה המיזוג, "לא דיברתי עם ראש הממשלה. הנושאים האלה של ההפרדה בזק לא דיברתי עם ראש הממשלה על הנושאים האלה."

נכון

בשורות 19-20"מה שאני מבין, אתה מטפל בנושא מטעם עצמך ומטעם ראש הממשלה." מכניס ככה, (מדברים ביחד)

ברור

אתה אומר הפוך, הוא מבין שזה מטעם ראש הממשלה. שיהיה בריא. "אני מטפל בזה מטעמי כדי להבין את השוק". רואה?

כן

אוקיי. טוב. עכשיו, אגב, המילים שאתה רואה שאתה אומר"עמיקם אמר לי בעיה, תקוע" אני אראה לך אחרי זה שזה גם דברים נוספים, אתה זוכר בסוף למי ייחסת אותם אולי בזיכרון, בגרסה המאוחרת? אותן מילים"בעיה". אמרת שיש, יש בעיה, תקוע. בדיוק שתי המילים האלה.

תזכיר לי

האמת שלהזכיר לך זה כבר התחלה טובה. כי זה בעצם כתב האישום. בכתב האישום נטען שאתה בגרסה מאוחרת שלך אמרת שראש הממשלה, שמעת מראש הממשלה שיש בעיה וזה תקוע. בסדר? הנה, תראה בדיוק.

הוא אמר את זה בחקירה ראשית, לא רק בכתב האישום.

אה, מה אתה יודע.

כן. והיה את התגובה שלי לגבי העניין שאם אני לא זוכר פגישה של חצי שעה שהייתי בה וזה, איך אני יכול באמת לזכור אם הוא אמר את המילה הזאת בשנייה וחצי או לא.

נכון. אבל אנחנו כן יודעים שעמיקם, וזה גם הגיוני וסביר, כי הוא נפגש איתך בעקבות זה שזה בעייתי וזה תקוע. אז הוא אומר לך את זה. ולפי תיאורך,

נכון, נכון

נכון? מאה אחוז, אוקיי. טוב, עכשיו, כן אחרי (ממלמל,)

לא מדבר למיקרופון )(

הצליחו וזה, כן. כן, בסדר. עכשיו, למעשה לא היה לך זיכרון אפילו חי, זכרת את הפגישות עם עמיקם, נכון?

נכון.

לא זכרת מי יזם את הפגישה

נכון

אמרת אני, הוא. נכון?

האמת היא שגם לא ייחסתי לזה חשיבות. אבל לא זכרתי מי יזם את זה

בסדר. לגיטימי. אוקיי. אז עכשיו אני אראה לך את, עכשיו אני רוצה לעבור איתך על התכתבויות. ההתכתבויות האלה אתה לא צד להן, אבל סיפורך או דברים שאמרת או שמיוחסים לך מופיעות בהתכתבויות.

אוקיי

ולכן אני רוצה להראות לך. ב - 26 במרץ 2018 יש קבוצת יועצים של בזק.,

לא, זה הוצג בחקירה.

אה, סליחה, סליחה, ברור. כן. זה הוצג בחקירה שלך. זה הוצג בחקירה שלך ב - 26 במרץ 2018. ברקוד 1662 ת /.766.

אני רואה פה, את לא צריכה.

כן, בבקשה. הנה דוד, תסתכל. אנחנו לא, לא נעסוק בכל ההתכתבות. "דוד חזר אליי", זה ב - 15 בפברואר. 15"חזר אליי שניפגש רק שבוע הבא". רואה?

כן

אוקיי. אתה חוזר לעמיקם, נכון?

אוקיי

כאילו, עמיקם כותב את זה

כן, כן

עמיקם, שהוא פונה אליך ראשון. כך הוא גם מעיד וכך חלק מהזיכרון שלך. נכון?

כן

כן, אוקיי. וגם אישרת את זה בחקירה שלך. אז עכשיו, כן, אני כבר אראה לך שהפניות אליך, פנו אליך כבר שבוע לפני זה. ואתה חוזר ואומר שניפגש רק בשבוע הבא. בפועל אני אראה לך, זה ב - 15 בפברואר. אתה נפגש איתו רק ב - 24 בפברואר. בסדר? כי היה (לא ברור.)

אוקיי

זאת אומרת, מה שאני אראה לך אחרי זה בזה שאתה,

שזה לא היה הדבר הכי לחוץ לי באותו יום

בדיוק. לא איזה שהוא דבר חשוב ומנסים לדחוק בך (מדברים ביחד.)

כן

אני אראה לך אחרי זה. מפה אני מסיק ולמד, אני כבר מקדים לך את, ממה שישנו בהתכתבויות, שזה לא עמד בראש מעיינך. ההיפך, הם היו צריכים לדחוק בך כדי להיפגש איתך, כדי להציג.

כן. זה גם מראה לי שראש הממשלה לא ביקש ממני, כי אחרת הייתי רץ לשם

או. אתה יודע מה? אני אשים לך את זה יותר מזה. אם ראש הממשלה היה מבקש ממך, תאשר לי שאתה, הגורם הראשון, ראש הממשלה ביקש ממך, שר תקשורת. היית הולך לאבי ברגר, דנה נויפלד, לא יודע, אנשי המשרד, אומר להם חברים, אני רוצה,

אם ראש הממשלה היה מבקש ממני לטפל בזה ושזה דחוף לו, הייתי יוצא מלשכתו, עוצר אצל המזכירות ואומר תקבעו לי דיון מהיר עם כל הגורמים הרלוונטיים.

בדיוק. שזה בתוך משרד התקשורת

כן. מביא אותם אליי למשרד רוה"מ ועושה פגישה מהירה עם כולם ואומר לאיתן אנחנו חייבים לשבת על זה דחוף, כי יש הנחיה מראש הממשלה לטפל בזה.

ולא צריך ללכת לנגה רובינשטיין, היועצת המשפטית,

לא, היא לא רלוונטית באותו רגע

בדיוק. היית הולך לדנה נויפלד שנמצאת אז, נכון?

כי אז הוא מפעיל לי את גורמי המקצוע. אני צריך לשמוע מהם למה זה תקוע ומה קורה

נכון. ועצם הפניות, עצם זה שאתה נפגש עם נגה רובינשטיין, לפי מה ששורר אומר לך, זה בהגדרה לא נתניהו שלח אותך.

לא קשור אליו

לא קשור אליו. תודה רבה. עכשיו, שורר, אני רק משתף, איך, איך נולד שורר שפונה אליך שורר אומר, זה גם משתקף מכל הפניות וחוסר המענה. שהוא אומר שפונה אליו בעל השליטה, תנסה לפעול, לדבר, כי זה תקוע. בסדר? אני מפנה להודעה שלו בעמוד 20-21. הודעה מ - 19 בפברואר. 2018 טוב, אוקיי. אפשר לעיין בזה. בסדר? שאול אומר לו תשמע, זה תקוע. בוא תנסה לראות אם אתה יכול לעשות משהו. בסדר? ופה הוא פונה אליך.

כן

הלאה. עכשיו, אנחנו יודעים שהפגישה הייתה ב - 24 בפברואר. כן, לא בגלל שלקחו לך את, שהיה משהו ביומן. אלא, נגיש אולי ציר זמנים עכשיו, בסדר? ברשות כבודם. זה ציר שלנו, זה נייר עזר. אבל נדמה לי שהוא מעוגן היטב בחומרים.

חדש? לסמן?

כן.

טוב, זה יהיה נ/3227.

אז אנחנו עכשיו מגיעים לפגישה הראשונה עם שרן. עם שורר, סליחה. ב - 24 בפברואר, בסדר?

כן.

ראינו כבר לפני זה שניסו לקבוע איתך פגישה. למעשה הפנייה הראשונה הייתה שבועיים לפני זה. בסדר? ב - 15,

ב - 15 כן.,

ראינו שכבר שבוע, שבוע זה ה-8 לחודש. אז אנחנו מדברים על שבועיים וחצי. כן כן. עכשיו,, תסכים איתי, דרך אגב, שאם נתניהו אומר לך יש בעיה, אפילו לא מנחה אותך. רק אומר יש בעיה עם בזק, לך תבדוק - אתה לא דוחה את שורר שיוזם את הפנייה בכלל, במשך שבועיים וחצי. נכון?

ברור, לא בטוח שהייתי שורד עד ה - 24

נכון. כן. כמה טלפונים היית מקבל עד אז?

כמה טלפונים הייתי מקבל?

כן

ממי?

ממנו

אי אפשר למדוד את זה

נכון, אוקיי. טוב. עכשיו, הנה, אני מציג לך את ההתכתבות, מהמכשיר של הגב' אלוביץ' למר שורר. מה שחשוב לי, הנה, "היי עמיקם. מתי אתה פוגש את דוד? בשעה 17:00 אתה רואה?". זה ב - 24 בפברואר.

כן

אוקיי, טוב. אז הנה אנחנו יודעים תאריך של הפגישה. בסדר?

כן

אוקיי, טוב. הם גם כותבים שם, אתה לא אמור לדעת על זה. אני אראה לך שאחרי זה אמרת שזה נראה לך כמעט בדיחה.

כן

נכון? כי, אתה רוצה להסביר?

כי אני מכיר את החברות של זאב עם מר אלוביץ' וגם עם משפחת נתניהו. אני מכיר את הפעלתנות יתר שלו, שהוא חושב שהוא בא לעזור לכולם כל הזמן. אז לומר שהוא לא דיבר איתי או זה, זה קצת מצחיק אם מדברים שאני והוא חברים. אז,

טוב. כנראה שזה לא, אומרים לי שיתכן שזה לא הוגש. אז אני אבקש לסמן את זה אם כך הוא.

מה זה?

תכתובת. כן, מה שהקראנו כרגע.

אוקיי, זה יהיה נ/3,228.

נ/3228.

אוקיי. עכשיו בוא נמשיך את ההתכתבות, בסדר? שוב, מהמכשיר, מאותו, מאותו מכשיר, לעמיקם שורר. "היי שירן", זה טעות.

לא, הרבה מעוותים את השם שלי.

בסדר. "דיבר עם נגה?" הוא כותב: "לא. דיברתי איתה היום. הוא גם לא השאיר הודעה." רואה?

כן

אוקיי. גם את זה נגיש. טוב

נ/3229.

טוב. אז ראינו שאתה ושורר נפגשים ב - 24 בפברואר. רואה?

כן.

אוקיי. ואז כתוב שם"תוכל לבדוק שוב. זאב הבין ממנו שדיברו. דיברו לפני חצי שעה, קבעו להיפגש ביום רביעי." כלומר, היית אמור לחזור להיפגש עם נגה, לא התקשרת, כך אנחנו רואים.

כן

התקשרו אליך ואז דיברתם וקבעתם להיפגש ביום רביעי. רואה?

אוקיי, כן

ואז"חג שמח. דוד נפגש אתמול עם נגה? כן"זה ב-5 במרץ. "אמרה לו שהמועצה יכולה לקבל החלטה", בסדר, לא משנה לי כרגע התוכן, "לצורך חוות הדעת של משרד התקשורת". רואה?

נכון

אוקיי. אז מה אנחנו למדים מכאן? שאתה נפגש ב-4 במרץ 2015 עם נגה רובינשטיין, על פי בקשתו של עורך הדין, של מר עמיקם,

שורר. כן

שורר. נכון? אוקיי. טוב. אגב, הגב' רובינשטיין שגם מסרה עדות בתיק הזה, על הפגישה איתך לא נחקרה. ננסה לברר למה בהמשך. עכשיו, הרקע שלה, דיברנו על זה,

הכרתי אותה כבר שנים מפעילותי במשרדי הממשלה. תמיד שמעתי שהיא אישה מוערכת הכירה אותי שנים מפעילות. לא היינו חברים או משהו כזה, אז לא הייתה לי בעיה להיפגש איתה. והדבר היחיד שהיה חשוב לי לשמוע, רואים את זה פה, שזה בכל ההקשר לדעה של משרד התקשורת. כי בסופו של דבר, כשבונים את הגופים האלה, את הרשויות האלה ואמורות להיות עצמאיות, הן לא יכולות תחת סחיטה של משרד.

בסדר גמור. אוקיי. ועכשיו, לכן מה שהיא אומרת לך נדמה בעיניך כרציני, מוסמך,

היא נתפסה תמיד,

במידת האפשר. כן

אני חושב שאם תשאלו אנשים ולא אותי, היא נתפסת כאמינה ומאוד מקצועית

תודה

למרות שידעתי שהיא כבר לא אשת ציבור באותה תקופה, עובדת מדינה

ברור, אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שהייתה לך פגישה ב-4 במרץ 2015 ושעמיקם מעודכן בתוכן הפגישה שלך עם עו"ד רובינשטיין. כי היא על פניו מדווחת לו מה היא אמרה. כי הוא כותב את זה, מה היא אמרה לך. רואה?

כן

אוקיי. אוקיי, מאה אחוז. עכשיו, אנחנו יודעים שהייתה לך עוד פגישה עם עמיקם שורר, אחרי הפגישה עם עו"ד רובינשטיין.

נכון

אני אראה לך מאיפה אני למד על הפגישה הזאת. ת/767. "שרן עדיין מתעקש שהוא בא אליי מחר". רואה?

כן

"עדיין מתעקש". כלומר, מה שאני מבין, זה שוב כנראה משתמע שיש איזה ביטולים. כי ראינו כבר את הדחיינות המסוימת שהייתה. נכון?

כן. כי הלו"ז הוא לא קשיח. בייחוד לדברים שאתה מתעסק בצד באותו רגע

אוקיי. ואנחנו רואים באמת שכבר כאילו הבטחת לו כמה פעמים, כך אנחנו מבינים ממה שכותב כאן שאול, שהבטחת לו כמה פעמים להיפגש. כך אנחנו מבינים.

כן

אוקיי. ואז אנחנו יודעים, בפועל הפגישה התקיימה ב - 19 במרץ. איך אנחנו יודעים שזה ב - 19 במרץ? כי יש התכתבות בקבוצה המשפחתית של משפחת שורר. זה נ' חדש. זה,

זה יהיה נ/3230.

וזה ב - 19 במרץ. פגישה מה-91 במרץ, כי אתה אמור להגיע בסביבות 7:00. בסדר? רואה?

כן.

בתוך משפחת שורר

כן

אוקיי? אז נוטים להניח שאם כותבים בסביבות 7:00 אז באותו יום של ה - 19, זכרת שתי פגישות, וזה 19 דקות קודם הוא כותב,

כן

אז ההנחה שזה, שזה מתקיים. נכון?

כן

טוב, אוקיי. הסדר הזה של הפגישות, שורר 24 בפברואר, רובינשטיין 4 במרץ, שורר 19 במרץ, לא עשו לך בחקירות. נכון?

אני לא, לא יכול להתחייב אם הראו לי תאריכים או דברים כאלה

אני יכול להתחייב שלא לדעתי. אוקיי. ואני לא מדבר עליך משהו אקלקטי. כלומר, אני מדבר איתך על בנייה של ציר זמנים.

לא, לא, בנייה של לוח זמנים לא היה לי

לא. אוקיי. בוא נדבר על זאב רובינשטיין עכשיו. זאב רובינשטיין ראה בך חבר

נכון

נכון. אתה אומר,

מכירים כמה שנים טובות

נכון. בחור טוב, יש לו לב טוב. נכון?

יש לו לב טוב מידי. כן

לב טוב מידי. קשר חברי,

כן

דאגתם להיפגש, כל פעם כשהוא היה בישראל

וכשאני הייתי בארצות הברית או במשלחות וזה, תמיד נפגשנו

אוקיי. מאה אחוז. הוא גם חבר טוב של שאול

נכון

נכון

חבר טוב של שאול, של המשפחה

הוא גם עבד עם שאול

עבד עם שאול. הוא גם היה חבר טוב של השר שטייניץ שעבדתי איתו תקופה ארוכה

איש, איש רעים, ככה, נכון? פעלתן. נכון?

כן, מאוד

אפשר להגיד את זה ככה?

מאוד אנרגטי

מאוד אנרגטי. אוקיי. ואז בוא נראה מה אתה אומר על הפגישה, או מה מספר לך זאב. עמוד, כן, עמוד 35 שורות 18-20. "זאב סיפר", "פרט על השיחות שלך עם זאב רובינשטיין בנוגע לאישור העברת אמצעי שליטה. זאב סיפר לי שיש מספר בעיות שקשורות לבזק, ששאול והקבוצה מאוכזבים שזה תקוע. עושים בעיות ותקוע. וטוענים שזה סתם תקוע. וזה חושב שחבל שלא מטפלים בזה ברצינות". רואה?

כן

אז הנה עוד גורם שמשתמש בדיוק באותם ביטויים, בעיות ותקוע. ראינו את שורר. וזאב אומר לך את אותו דבר. נכון?

כן

אוקיי. וזאב גם אמרת שהוא אדם שיודע לשבת לך על הזנב

לכולם

לכולם

כן

בסדר. אוקיי

לא אישית

בסדר. וזאב ידע שאתה ועמיקם בקשר חברי. נכון?

נכון. כן

אוקיי. ואתה מעדכן אותו, כי הוא פשוט, לא רוצה להשתמש חס וחלילה, חופר ככה נקרא לזה.

הוא נכנס בין לבין לנסות לעזור לחבר שלו שם

טוב

והוא יודע שאני יכול אולי לסייע בצד השני, אז הוא מנסה ללחוץ כל הזמן על העניין הזה

אוקיי. עכשיו בוא נבין רגע מה יש לנו עכשיו מההתכתבויות. הנה הודעה מה - 25 בפברואר בין שורר לבין אלוביץ'. זה נ/3127. זה הודעה ששולח זאב ושאול מעביר אותה. מעביר אותה מעמיקם. אתה רואה? למטה זה מזאב. "דוד טוען שלא אמרת לו שחשוב להעביר את הנושא," סליחה. התחיל מלמעלה. "שאול, כרגע אני מדבר איתו". אני זאב, מדבר איתך. "עמיקם לא אמר לו", לך, שרן, "שזה חשוב לפני. אני מציע שבמקום שאתה ואני נחליף הודעות, שעמיקם יתקשר אליו ויבהיר", "יתקשר אליו, יבהיר לו וגם יכתוב לו. ככה נוכל להיות על אותו עמוד."

אוקיי

ואז כותב שאול לעמיקם"דוד טוען שלא אמרת לו שחשוב להעביר את הנושא למועצה לפני הטיסה לארצות הברית. אז אנא אמור לו שוב או תסמס לו". בסדר?

אוקיי

מה אנחנו מבינים פה מזמן אמת, בהתכתבות הפנימית נקרא לזה של, של יועצי או חברי בזק? שעמיקם לא הבהיר לך,

לא הבהירו לי את כל התמונה לגבי האירוע הזה

נכון, אוקיי. ולכן, וצריכה להיות טיסה שלך ושל נתניהו לארצות הבית

של נתניהו, אני התלוויתי

ולכן כדאי שאולי יעשה את זה איתך לפני, נכון? לפני הטיסה

כן

אוקיי, טוב. ומה שחשוב, מה שהם אומרים לך, כך אנחנו למדים מההתכתבויות, שחשוב להעביר את הנושא למועצה.

כן

מתוכן השיחות שלך עם נציגי, נקרא לזה yes בזק, חברים שלהם, שזה מה שהם,,

שזה מה שהם רוצים

מה שהם מעבירים לך. נכון?

כן

אוקיי. יפה. אנחנו רואים איפה זה נולד כל הדברים האלה, מההתכתבויות. עכשיו, ואז זה ממשיך. הלאה. טוב. בסדר. הוא כותב, אבל שים לב לטרמינולוגיה, כי היא חשובה לנו.

כן

"על מנת שאני אנעץ אותו", אני זאב, אנעץ אותך שרן, "הוא צריך לשמוע מעמיקם. אני כותב לך מתוך ישיבה עם אנשים מבחוץ."

אוקיי

מה, מה אנחנו למדים מפה? ואני מבקש שאתה, כרגע אני מראה לך את ההתכתבויות ביחס אליך.

כן

אוקיי? אני לא מבקש חוות דעת כלליות

בסדר. שבשביל לסגור את העניין שלהם זאב בטוח שאני צריך לשמוע מעמיקם, כי אני מעריך את עמיקם כאיש מקצוע בעניין. וגם כתוספת, כי הוא חבר שלי, אז אולי לא יהיה לי נעים לאכזב אותה.

אוקיי. וצריך גם לנעוץ אותך, כלומר, כי אנחנו רואים שאתה קצת דוחה את הפגישות. ראינו קודם.

כן. הם בלחץ, אני פחות

בדיוק. הם בלחץ ואתה פחות

נכון

אפילו הרבה פחות

כן

נכון? תכף תראה עוד התכתבויות שבדיוק באותו, באותו הקשר

כן

אוקיי. בוא נתקדם ואז אני אשאל אותך. אז אנחנו רואים פה ששני חברים שלך או ידידים שלך, עמיקם מצד אחד, זאב מצד שני, שמתואמים ביניהם וזה בסדר גמור. כולם מבקשים שתבדוק איפה זה עומד. כל אחד פועל מכיוונו הוא.

אני חושב שגם ציינתי את זה בחקירה. כמעט בטוח. שאמרתי שלחץ חברים זה עדיין לחץ שאני יודע לעמוד בו. זה שמטרטרים לי בראש זה לא מחייב אותי לפעול.

אוקיי. אין, אין שאלה. כל מה שעשית בעניין הזה זה במקרה המקסימלי זה לבדוק

כן

נכון? או להפנות. אוקיי. עכשיו, אגב, רק תאשר לי שאם נתניהו הבוס ואומר לך יש בעיה, תבדוק, משהו כזה. אתה לא היית דוחה את הפגישות ולא היה צריך לנעוץ אותך.

לא, לא, זה כבר עולמות אחרים. הם לא מעורבים כבר

ברור. אוקיי. תשמע, א' בכלל הם לא היו צריכים להתאמץ

צודק. זה אף אחד לא היה צריך להתאמץ, זה היה אחריות שלנו לקדם ולהעביר את זה

מאה אחוז. אוקיי. עכשיו, אז הנה אנחנו יודעים שיש לנו גם שיחה עם זאב רובינשטיין, מהתכתובות מה - 25 בפברואר. עכשיו, גם שורר מעיד פה, מעיד בחקירה, סליחה, לא פה. נכון. שבעצם הם פעלו בשני וקטורים. בסדר? אני אראה לך. מולך הכוונה. בסדר? יש וקטור אחד, זה בהודעה שלו.

אז אני אמרתי, פעם זה, הם פעלו כמו שכל חברה עסקית פועלת כשיש לה בעיה רגולטורית

ראינו את, את הדבר הזה. לוחצים שדברים יזוזו, בסדר?

כן

בסדר, אוקיי. אגב, אתה לא היחיד, הם גם פנו לצפריר, פנו לברקן

כן, הם פנו לכולם

פנו ללוקר, הם פנו לכולם. בסדר? בייאושם כששר התקשורת לא משיב להם.,

אני מניח שהם עשו פעולה פשוטה, זה לפתוח את הלוח, לראות מי משפיע על ההחלטות שלהם, מי יכול להזיז אותם ושלחו כל אחד לכיוון שהוא יכול להשפיע עליו.

כפי,

כפי שכל חברה נוהגת

מאה אחוז, אוקיי

ואמרתי, זה כולל גם חברות ממשלתיות שפעם אחר פעם צריכות סעד מול הממשלה, הן נוהגות באותה צורה.

בסדר גמור. אוקיי. אז יש לנו שני וקטורים, דיברנו על זה. עכשיו בוא נראה עוד התכתבות שישנה, כי היא מעידה מה הם, בבזק מה הם עושים. עושים במובן של איך הם פועלים ומה תגובות שלך או חוסר התגובה שלך, כי זה חשוב. וקודם כל, תאשר לי רק שההתכתבויות האלה, בטח לא במלואן, לא מוצגות לך בחקירה שלך.

אני לא יכול להגיד לך מתוך כל אלה מה אני זוכר שראיתי או לא

טוב, אוקיי. למשל אתה זוכר שראית ש - אנעץ אותו?""

לא זוכר

טוב. לא. אוקיי. טוב. בוא נתקדם. הכל בסדר, מסודר. נדמה לי שזה, לא רוצה קומפלימנטים לאף אחד, אבל בצורה מסודרת זה נעשה רק בנגדיות. כך אני חושב, דרך אגב. ומלאה. לא, ככה אני חושב וככה זה מלאה. לא 'אמרת בחקירה'. בוא נתקדם. כן, אוקיי. בוא נתקדם להודעה נוספת. מהמכשיר של הגברת, של איריס. תראה, ראינו, "חייבים שעמיקם יישב לו על הזנב. אני מבין שהוא מתאם פגישה עם מועצת הכבלים, מזאב. תשלח לו S.M.S. ואם לא יענה תתקשר בבקשה. צריך לחמר בו". לחמר בו, המשמעות בעברית, אתה יודע, להחיש את פעילותו, לא עלינו,

שיהיה פעלתן יותר

נכון. כן, שיהיה פעלתן יותר. כן. אז מה שאנחנו מבינים פה, אז קודם כל צריך לשבת לך, לנעוץ אותך ולשבת לך על הזנב ולחמר בך. זה הכל ממי,

שיח של חברים

שיח של חברים. ושיח של חברים שאתה,

לא זז

לא זז. נכון? אוקיי, כך אנחנו מבינים. נכון?

כן

אוקיי. עכשיו, אנחנו גם יודעים, אנחנו נמצאים בתקופת בחירות

נכון

הבחירות הן במרץ, 17 כמדומני

כן

2015 שורר פונה אליך בפברואר. בסדר? אנחנו נמצאים כבר בתוך תקופת הבחירות. נכון?

נכון

אוקיי. אז בבחירות אסור לקבל החלטות מאג'וריות, אנחנו,

לא, אני אמרתי גם שאנחנו הקפדנו על זה. ראש הממשלה הקפיד,

אוקיי

שלא נעשה שום שינוי, אם תסתכלו על זה לרוחב היריעה, בדברים מהותיים, לפני הבחירות ואני מזכיר לכם עוד פעם שהאמונה המלאה שלנו הייתה שאנחנו לא נהיה יום אחרי הבחירות שם. שאנחנו מסיימים את התפקיד ומישהו אחר נכנס.

אוקיי. אז עכשיו בוא נשים לב לכמה דברים. בכל ההתכתבויות שאומרים מה אתה אמרת או מה לא אמרת, אין שם אחד שמופיע בו. מה השם שלא מופיע? בכל ההתכתבויות תשב איתו, דבר איתו, עם נגה, עם שרן, עם רובינשטיין, אני אנעץ אותו, צריך לחמר בו. איזה שם לא מופיע בכל ההתכתבויות האותנטיות בזמן אמת?

אתה רוצה שאני אגיד?

כן, תגיד אתה

ראש הממשלה נתניהו

נתניהו לא מופיע. נכון? אוקיי

כן

עכשיו, הכי פשוט בעולם שאם נתניהו היה מדבר איתך, אומר לך איזה מילה, לא היה צריך לא לחמר בך, לא לנעוץ בך, לא לשבת לך על הזנב. ולא שתלך לפגישות נניח עם נגה רובינשטיין. היית אומר חברים, הכל בסדר. נתניהו פנה אליי, אמר שיש בעיה, אני בודק. נכון? לא היה צריך את כל הסשן,

אם נתניהו היה דורש מאתנו לטפל בזה, הם לא היו שיח בעניין

לא היו בני שיח בעניין. וגם היית אומר להם

כן, הייתי אומר להם מצטערים, קיבלנו הנחיה לטפל. מזמינים את המנכ"ל, מזמינים את אנשי משרד התקשורת ומתחילים לראות למה זה תקוע ולמה, מה הסיבה האמיתית שהם עוצרים את זה.

ואם נתניהו אומר לך תשמע, יש בעיה בבזק. לך תבדוק, תטפל. אתה היית אומר להם חברים, אין צורך שאני אפגש אתכם,

לא, לא, אז זה לא היה אצלנו בכלל

זה לא היה אצלך

היינו מריצים את זה בנתיב רגיל במשרד התקשורת. ואני מניח שגם ראש הממשלה היה מבקש שמנכ"ל משרדו יטפל בעניין ולאו דווקא אני. מנכ"ל משרד רוה"מ.

אוקיי. אתה, הפגישות שאתה עושה זה פגישות שפונה אליך חבר. אומר שנעשה עוול מסוים

נעשה עוול, כן

ואתה עושה את הפגישות כדי לבדוק אם,

אם זה נכון, כן

כן. כדי להפנות אותם לגורמי המקצוע. זה המצב. נכון?

נכון. כמו גורמים אחרים. כן

יופי. עוד דבר אחד, זה חשוב לכרונולוגיה. אנחנו נמצאים בתקופת בחירות

נכון

אוקיי. לפני נסיעה לארצות הברית. ראינו, נכון?

כן

מבחינתו של נתניהו זה אירוע משמעותי. הנסיעה,

הנסיעה, כן. לא זה, כן

נכון? גם הבחירות זה אירוע משמעותי

כן

נכון? תסכים איתי שהדבר האחרון שבעולם שנתניהו יעשה אותו זה (לא מדבר למיקרופון,) ערב הנאום בקונגרס, זה שהוא ידבר איתך על עמיקם שורר ובעיה של בזק.

קודם כל, אני לא יודע אם הוא מכיר בכלל את עמיקם שורר. ואני מניח שאם הייתי בא ואומר לו תראה אדוני ראש הממשלה, יש בעיה עם בזק. הוא היה אומר לי תגיד לי, אתה השתגעת? מה אתה עושה עם זה עכשיו?

נכון. ובטח הוא לא יבוא ביוזמתו ויגיד לך משהו כזה, בשלב הזה

ברור

ברור

טוב, העניין מוצה אני חושב.

כמעט אדוני, כמעט. כמעט. טוב, אז התקדמנו בלוח הזמנים, נתקדם. אז אני אציג לך עוד סדרה של התכתבויות, אני אפילו לא אשאל. אני אומר לך שמההתכתבויות עולה שהם, נקרא לזה במירכאות, רודפים אחריך. בסדר? כדי,

ברור, כן.

ברור. אוקיי, טוב. אנחנו נרכז מספר התכתבויות ולא נשאל שאלה לגביהן.

טוב מאוד. אז אדוני יתקדם עד שהם יארגנו את הכל.

בסדר. אז אני רק אראה לך את, רק אני אראה לך התכתבות אחת.

כולן חדשות?

האחרון הוא חדש. יש פה, פשוט זה הופק כברקודים שונים.

אתם רוצים שנסמן את הכל כקובץ? לסמן את כולם כקובץ אחד?

כן.

טוב. זה נ/3231.

אני אראה לך רק דבר אחר מה-5 במרץ. אתה מצד אחד וזאב מצד, צריך להיות מצב שני. אתה מצד וזאב מצד, סליחה, יקשה עליו לחמוק. התחושה שלהם היא שצריך להפעיל שני,

שהלחץ יעזור להם, כן.

הלחץ יעזור. ואתה לא, אתה בקצב שלך, לא בדיוק,

הם כנראה מבינים שאני לא זז בקצב שהם ציפו

נכון. בסדר גמור. אוקיי

כן

מאה אחוז. הלאה. כי מה שאני מבין מההתכתבויות ממה שהם כותבים בינם לבין עצמם, כולל משקפים מה קורה איתך, שהם לא נמצאים באיזה שהוא סדר עדיפות משמעותי שלך.

לא. ואני זוכר גם מחלק מההתכתבויות וגם מהחקירה, שהם למעשה אומרים שיש בעיה איתי. שאני לא זז בקצב שהם רוצים.

נכון. אתה לא זז. צריך לחמר, לזנב בך, לנעוץ אותך וזה

כן

טוב.

הלאה, נתקדם. נגיש, 449? אנחנו רק נרכז את החומר. אני, יש לי מספר שאלות על ההתכתבויות, אבל אני חוסך אותן. אני אגיש אותן ואני לא אשאל שאלות, לפי, פה זה הנחיה נדמה לי של בית המשפט. כן. כן. עכשיו, אנחנו גם יודעים שצפריר, אני רק אומר, אז צפריר אנחנו יודעים שקיבל בפקס את המכתב. ראינו את, את ההודעה שלו. אני נוטה להניח שהוא מעדכן אותך בכך, נכון?

שהמכתב בידיים שלו, כן.

שהמכתב בידיים שלו, הוא מעדכן אותך, נכון?

כן. כן

בסדר גמור. אוקיי. ואתה מעדכן, אז אתה יכול גם לעדכן את מי שחודש וחצי או חודש רודף אחריך. נכון?

יכול להיות, כן

יכול להיות. בסדר, זה מופיע. עכשיו, מפה, אז אחר כך ראינו רק דבר אחד. לא מהצד שלך, ממה שמייחסים לך, ולא מהצד של אנשי בזק, אף פעם לא מופיע שמישהו דיבר מילה עם נתניהו. לא משנה מילה, מטוב ועד רע.

לא, לא שאני ראיתי

מה זה?

לא שאני ראיתי

לא שאתה ראית. גם אנחנו לא ראינו. אני יכול ברשות בית המשפט לעשות את ההפסקה עכשיו? אני מניח, אני כבר אומר לכבודם,

זה יקצר?

מבחינת סדר הזמנים. כן. אני אנסה בשעה וחצי לסיים את החקירה. ואז אם אפשר עכשיו, אני אנסה להדק את זה יותר.

אז נעשה הפסקה עכשיו? אוקיי. תראה אם אפשר.

כן.

בסדר, אז נעשה עכשיו. תודה.

אולי אפילו אני אנסה לקצר קצת.

הפסקה

לאחר הפסקה

שבו בבקשה. אפשר?

אני צמצמתי את זה לכשעה, משעה וחצי. תודה. בזה אני אסיים. מר שרן, אז בוא נתקדם עם הדברים. ראינו מה אמרת בהודעה הראשונה שלך. שלא היה, לא דיבר איתי על בזק, בצורה חדה.

כן.

כמו צפריר. אני רוצה להראות לך שגם בתחילת החקירה השנייה שלך אתה נאמן לזיכרון ולעדות שלך. אני מפנה כבודם להודעה השנייה בעמוד 55, משורה 33. שואלים אותך למה אני צריך לעדכן את הראש שלו? אתה יודע, מי אתה צריך לעדכן, דרך אגב? אתה אומר את ראש הממשלה לצורך העניין. אתה אומר אוקיי. "את ראש הממשלה אתה מעדכן? לא". זאת אומרת, אתה מעדכן את הבוס שלו, אבל את הבוס שלך, הבוס שלך אתה שלחת הודעה. אני אראה לך את ההקשר. שלחת הודעה לאלוביץ', שנפגשת עם שורר. אתה זוכר.

זוכר. גם ראיתי את זה בריענון כן.,

ראית את זה בריענון. שלחת הודעה והסברת שאתה מעדכן כי אתה נפגש עם שורר. אתה רוצה לדעת שזה על דעתו של הבעלים.

נכון

נכון

כיוון שאני גם הכרתי אותו בעבר. זה לא,

נכון

מישהו שלא הכרתי

כן. "אבל את הבוס שלך אתה לא מעדכן?" שואלים אותך. הבוס שלך זה את,

נתניהו

נתניהו. והחוקר ממשיך ואומר לך"זה נשמע הזוי", לא פחות מזה, "מה שאתה אומר. אם המפקד שלי שולח אותי למשימה זה עניין רשמי. אני מעדכן", אני מקצר. "אני מעדכן את הבוס שלי. צריך לעדכן את הבוס שלו, ככה הדברים עובדים, ככה הדברים, ככה העולם עובד. אתה מכיר את זה טוב מאוד, היית בצבא. אתה יודע איך זה עובד. הוא מעדכן את הבוס שלו, אתה מעדכן את הבוס שלך וככה זה עובד."

טוב, מה השאלה אליו?

עכשיו, רגע, ואז התשובה שלך. אני מגיע לתשובתך, חקירה שנייה: "בסדר, אני לא זוכר את זה ככה". ואני אגיד לך עוד משהו. כלומר, התיאור שלו שככה העולם פועל וזה חייב לפעול, שאתה חייב לעדכן את נתניהו, אתה אומר לו אני לא זוכר.

לא, הוא גם הדגיש שם דבר חשוב. הוא אומר אם אני נשלח למשימה. אני לא נשלחתי למשימה.

נכון. אתה אומר לו"אני לא זוכר את זה ככה". נכון?

כן

חקירה שנייה. התיאור שלך חוקר יקר, שזה ככה העולם,

שאני לא עובד ככה. כן

זה לא עובד. אוקיי, טוב. ואז גם אתה מסביר באותה חקירה בעמוד 72, שורות 18 עד 31, אתה מסביר הסבר. אני אקצר אותו. שראש הממשלה אתה צריך לנקות אותו מרעשים. לא להעמיס עליו רעשים.

נכון

הלכתי לביקור. ביקור, ראינו, עם שורר. ראיתי טענות שלהם. הלכתי למנכ"ל, אתה מספר פה על משהו אחר.

לדעתי זה מדובר על המלט, על מפעל המלט

נכון מאוד. אוקיי. ואז אתה מנסה לפנות אותו. כלומר, אני מקצר. מה שאתה אומר פונה אליי איזה שהוא גוף. מתאר. אני לא הולך עם כל רעש לראש הממשלה.

נכון

אלא אני, אני מפנה אותו

מצמצם לו רעשים מיותרים, כן

ואני מספיק מוסמך ומספיק עם כתפיים רחבות לעשות את הבדיקות האלה בעצמי

נכון

ולא צריך לעדכן וזה לא מעניין אותו בכלל. נכון?

נכון

אוקיי, טוב. ואז באותה חקירה, בעמוד 91, קטע קצר נקרין, בעמוד 91. אנחנו בחקירה ראשונה. בשנייה ראינו את העמדה המאוד ברורה שלך.

אוקיי

כן, זו החקירה, חלק מהחקירה השנייה מוקרן סרטון באולם בית המשפט )( הקלטה הופסקה )(

משהו על המסך. בסדר, סליחה. צריך לחזור על משהו?

לא, לא, זה היה ממש על הסרטון.

בסדר, אנחנו נקרין עכשיו את הטקסט של הסרטון שהשמענו אותו. מה שאתה, הוא אומר לך, שוב, שאתה מסויג ואתה לא עושה דברים בלי שאתה מקבל הנחיות. אתה רואה?

כן.

כמו שהוא חייב לקבל הנחיות. ואז אתה אומר"אבל לא, זה לא נכון, כי חלק גדול", מול שורה 13 תסביר מה? נקטעת. מה זה"אבל לא, זה לא נכון, כי חלק גדול", חלק גדול מה?.

חלק גדול מהלו"ז שלי והתפקיד היום יומי שלי אני מבצע בלי לקבל הנחיות מראש הממשלה על כל דבר.

נכון

כמו כל בן אדם בתפקיד שלו. כל אחד ברמה שלו. וכשהתפקיד העיקרי שלך לקדם הנחיות ישירות של ראש הממשלה ולנקות לו את לוח הזמנים ואת החשיבה שלו ואת העיסוק שלו לדברים אחרים, אז אתה ברוב הדברים שעוברים לידך אתה אמור לטפל לבד. אלא אם כן זה דבר שהוא מערכתי ודבר שבוער בו ואתה גם מבין שזה בוער בו.

מאה אחוז. וזה לא המקרה שלנו

ממש לא

טוב. ואז בעמוד 92, משורה 1, אתה אומר שהוא לא ישב איתך על צ'ק ליסט, על דברים. "נתן לי הנחיה אחת". אתה אומר הנה, זו ההנחיה שהוא נתן לי, אתה תפנה לי רעשי רקע. אני לא רוצה שכל דבר יגיע אליי. ואז אתה אומר פה, מסביר גם למה, מה הרקע לדבר הזה. בסדר?

נכון

ואז אומר לך החוקר"אני לא רוצה לברוח". מה שאני אומר לך, זה הדבר האחרון מבריחה מה שאתה מסביר בעצם, גם בחקירה,

צורת העבודה, כן

צורת העבודה. ולכן כשהחוקר אומר לך אתה חייב שנפגשת עם עמיקם שורר ובדקת, שזה תוצר של איזה שהיא אמירה. אתה אומר לו זה לא כך.

נכון

זה הפוך. אני מסביר לכם, ראש הממשלה לא מעורב בכל הדברים האלה. זה מתוקף התפקיד לי וההנחיה ההפוכה שהוא נתן לי אל תעסיק אותי בכל מיני דברים בלתי משמעותיים. נכון?

בגלל זה נתתי את הדוגמה של מפעל המלט בבית שמש ועוד מספר דוגמאות. בגלל זה גם נתתי דוגמה בזמנו על מינויים, בזמן בחירות. שאני סירבתי למנות, כולל אנשי משרד המשפטים, לא הלכתי לקבל את רשותו אם אפשר למנות או לא, אני עצרתי את זה. למרות שהיועץ המשפטי לממשלה רצה שאני אקדם את זה, אני עצרתי את זה כי היינו ערב בחירות. לא רצתי אליו בשביל זה.

מאה אחוז. וזה ממשיך באותו, באותה רוח, בעמוד 92, משורה 18 ואילך. אתה ממשיך באותו קו. אתה אומר"בסדר. אבל כשכל פעם בן אדם פנה אליי אי פעם, גם בדברים שלא קשורים למשרד שלנו, משרד התקשורת, הדבר הראשון שעשיתי זה קודם כל תמיד, קודם כל תמיד לבדוק. בכל נושא הלכתי ובדקתי, גם אם אני יודע בסוף. מול מי אתה בודק? מול גורמי מקצוע, מול גורמים מבחוץ. מה בדקת? כל מיני דברים, כל מיני נושאים". ואתה, אתה אומר: אני אומר באופן כללי, בדקת מה הבעיה. אתה אומר"זו האופרציה של העבודה. זו האופרציה של העבודה שלי, איך שאני עבדתי. פה היא לא", שונה צריך להיות, "מאשר מקרים אחרים."

כך עבדתי גם כשהייתי כמעט ארבע שנים רמ"ת במשרד האוצר, והבאתי את צורת העבודה שלי הזאת שלי גם למשרד ראש הממשלה. כל אחד יכול לעשות אחרת. אז לדעתי, זה ניקה את ראש הממשלה מרעשי רקע מיותרים והפנה אותו לדברים המרכזיים.

עכשיו, אתה אומר, אתה מספר על הפרקטיקה הכללית. בזווית אבל שהחוקר אומר לך שלא יכול להיות בעולם מצב, שהוא השתגע מזה, שאתה לא מופעל. או שאתה לא מונחה. אתה מסביר לו אני לא מונחה, כי ככה הפרקטיקה של העבודה שלי. נכון? פה אתה,

נכון, חד משמעית

חד משמעית. אוקיי. ואתה חוזר על זה גם בעמוד 92 ו - 93. להקרין? אוקיי. לא נקרין, אלא רק,

הוא חוזר. אפשר להתקדם, עו"ד בן - צור.

נתקדם, בסדר. אוקיי. אותו דבר. חלק גדול מהדברים לא צריכים להגיע אליו,

שוב אותו דבר.

נתקדם הלאה. בסדר, אני מקבל. עכשיו, בוא נבין עכשיו, נראה את השינוי וכמה אתה מהוסס בשינוי, בסדר?

כן.

שישנו. אתה אומר בשורה, בעמוד 93, מול שורה 22, הנה. כן, בשורה 23, סליחה. "אנחנו הסקנו"אתה אומר, "מזה שזה ברור שזה מעניין אותו". אוקיי?

כן

ואז שואלים אותך"אבל מה הוא אומר לך בעניין הזה?" "הוא"זה נתניהו

כן

לא, אני לא. מעבר לעדכון של הפגישה אצלו,"" סליחה, "של הפגישה אצל מועצת הכבלים והלוויין אצל יושבת הראש מה אתה מעדכן בעניין?" ואז אתה אומר: "תקשיב, אצלו, חוקר: בעניין הטיפול שלך בנושא הזה מול עמיקם. מול", ואז אתה אומר: "לא, לא דיברתי איתו. לא דיברתי איתו אף פעם על עמיקם. וגם לא על איתן."

לא על איתן

אני יכול להגיד לך שמבחינתו, מבחינת המערכת שאתה עובד עם בן אדם כמוה," 90% מהזמן שאתה יכול להמשיך לטפל לו כדי להרגיע את רעשי הרקע, גם הוא צריך להבין שאתה מכיר את העניין הזה. אז אם הוא ואיתן דיברו שיש בעיה עם בזק, עם הדבר הזה, את הדבר הזה אני לא פוסל"כלומר, אז אם הוא ואיתן דיברו שיש בעיה עם בזק, את זה אני לא פוסל..

נכון

אוקיי. הנחה הכי מסויגת, שאם הוא דיבר עם איתן על בעיה עם בזק, את זה אתה לא יכול לשלול. נכון?

כן. גם לאור העובדה שנכנסתי ויצאתי כל הזמן מפגישות, אז אני לא עד לזה

נכון. אבל זה, וזה, והשאלה של החוקר בושרה לפני זה, 28, כן, ראינו שאיתן אמר לא היה ולא נבראה. בסדר?

כן

זה כבר ראינו. שורה 28 שואל אותך החוקר שאלה ישירה: "מה הוא אמר לך? מה הוא אומר לך או מה אתה מעדכן אותו בעניין הזה?" אתה אומר: "לא. אני, ישירות? לא היה."

לא. כן

אוקיי. אני לא פוסל שאולי משהו היה, איתן אמר

נכון

אוקיי. אנחנו יודעים, מה לעשות, שאיתן שולל. עכשיו, כשאתה לא פוסל, זה בטח משהו שאתה לא יודע. נכון?

נכון

לא פוסל. אוקיי. טוב

לא הייתי נוכח כנראה

נכון. אוקיי. ואז עכשיו, תראה, אז פה אנחנו רואים את ההתחלה של השינוי נקרא לזה, בסדר?

כן

פה בנקודה. עכשיו, בוא נתקדם. בעמוד 94, כן, שורה 1. ממשיך החוקר: "זה כי איתן אומר לך שראש הממשלה הנחה אותו?" שים לב, "בעניין בזק?" אתה עונה לו, "לא". הוא אומר לך את זה שראש הממשלה, אתה אומר: "יכול להיות שהיינו בפגישה אני, הוא ואיתן, כן. ויכול להיות ש - ". אתה, "שאלה: אתה, ראש הממשלה ואיתן? כן. מה הוא אומר לך? יכול להיות אמר ש -, בלי יכול להיות אני מבקש באמת". אז אתה אומר לו: "אני מניח". אוקיי. שים לב מה, אז בלי אני מניח. לא יכול להיות ולא אני מניח. והתשובה מהתמליל, מה שחסר בשורה 17 השורות הלא ברורות כבודם: "אני לא יכול להישבע על התנ"ך על הדבר הזה". זה,, שמקשיבים. אז הנה, תראה איך פתאום אחרי ששללת ושללת והיה לך זיכרון מאוד ברור, אתה לא פוסל שראש הממשלה ואיתן דיברו על, על בעיה של בזק.

נכון

אתה לא יכול לפסול את זה. איתן פסל. אוקיי. ואתה אומר: 'תשמע, יכול להיות, אני מניח.' והחוקר אומר לך 'סליחה, שים בצד את ההנחות, אני רוצה אותך נחרץ'. נכון?

נכון

אוקיי. אז הנה, ככה יוצאים לדרך, לדרך בנושא הזה. ובוא נמשיך מהמקום שעצרנו בעמוד . 94 עוד פעם החוקר, החוקר ממש עייף. "עוד פעם, גם בלי אני מניח, לא יכול להיות ולא אני מניח". אוקיי. ואז, "אבל זה בדיוק העניין שאני רוצה"הוא אומר לך, "תיצמד לדברים. תיצמד לעובדות. 'אמר לך גם כן אני מניח' זה לא ראיה. 'יכול להיות' זה לא ראיה". אוקיי. בוא נבין רגע את הדבר הזה של זה לא, זה לא ראיה. מה אתה מבין מזה שהוא אומר לך 'אני מניח' ו - יכול להיות' זה לא ראיה?'

שאני לא מספק לו את הסחורה שם

נכון, נכון. ומה הסחורה שצריך לספק?

לספק את מר נתניהו. את ראש הממשלה

נכון, אוקיי. ואז אתה אומר לו, תסתכל, בשורה 25. ואתה מדבר על המפקד. אתה אומר "הבנתי ש - יכול להיות' זה לא ראיה". אתה מבין.'

נכון

אם אתה מניח או מעריך או מן הסתם - זה לא ראיה. אתה מבין את העניין הזה, נכון?

נכון

אתה מבין שהמסויגות שלך היא לא ראיה. נכון?

נכון

אוקיי. "וזה אבל אני אומר לך כי אני לא זוכר במאה אחוז איך זה עבד". כלומר, אתה מבין שזה לא ראיה, אבל אתה לא יכול לתת לו את הסחורה בשלב הזה, כי,

נכון

אוקיי

כי אני לא זוכר

אתה לא זוכר. אוקיי. ואז אוקיי, מה אתה זוכר? אתה אומר: "אני נפגש, יושבים, מקשקשים". מי זה אנחנו? ראש הממשלה ואיתן? יפה.

כן

אני מזכיר לך שעוד לא חלק מהשיחות שלו ושל איתן לא הייתי נוכח. חלק נכנסתי כל פעם." אוקיי, בחלק שאתה נכנס ואתה נמצא"?

דרך אגב, אני מתאר לעצמי, כן? שאם לא היה לי את העניין של 3000 על הראש, כן?

כן

והייתי חושב שהם לא בצד שלי, כאילו, בצד של גילוי האמת, אז הייתי הרבה יותר נחרץ ואומר להם די עם זה כבר.

נכון

אבל לא הרגשתי שאני במלחמה איתם. גם לא הרגשתי שאני יכול להיות במלחמה איתם, כי אני פה חלש ומתחתם. הם הרי באיום תמידי עליי.

אני מבין

אבל כן הפלגתי וכל הזמן ניסיתי לראות איך אנחנו יכולים להגיע למשהו. ועוד פעם, לא האמנתי שהם יראו לי דברים שהם לא קיימים. אז,

כן, כן

האמנתי למציאות שלהם

או שלא מראים לך דברים שהם קיימים גם קיימים, כפי שראינו

כן

אוקיי. ואז אתה אומר: "בחלק שנכנסתי ויצאתי אני מניח מן הסתם". עוד פעם, אתה אומר שמע, או שאני הייתי בפנים או שלא הייתי בפנים. ובכל מקרה, יתכן שלא הייתי בפנים. אבל בחלק, אם היית בפנים, אני מניח מן הסתם. נכון? עוד פעם,

נכון. אין ידיעה שם. כן

אין ידיעה. והחוקר לופת את שערותיו, את ראשו, ואומר"עוד פעם מניח". נכון? מה הוא רוצה?

לא. אני חושב שלאט לאט הוא חושב שהוא מתקדם

לאן הוא חושב שהוא מתקדם?

לשינוי גרסה. אם בהתחלה הייתי ב - "לא", אנשים שהם מבינים את המקצוע. מבינים שאני פתאום עכשיו באזור של אולי כן, אולי לא, אז הוא מבין שהוא מתקדם לאט לאט.

ואתה מבין,

אחרת הוא היה מסיים עם זה מהר

כן. ואתה, למה אתה מבין שאתה צריך בעצם להתאים את הדברים ולשנות מהעמדה הקודמות?

קודם כל, אני מבין כי אני אומר שוב, זה היה נראה לי לוגי מה שהם הציגו. אז התלבשתי על זה. לא היו לי עזרי צד כדי לראות אם זה מטעים אותי או לא. ב', בפעם הלא זוכר כבר כמה, אמרתי שאני כל הזמן חששתי שתוך כמה דקות או מתישהו זה יעבור לחקירה תחת אזהרה ואני במסלול 3000 הידוע.

אוקיי

אבל אמרת קודם שאלמלא תיק 3000 היית יותר נחרץ. מה הייתה הכוונה? מה זאת אומרת יותר נחרץ?

הייתי מרגיש שאני יכול לעמוד מולם קצת יותר ולהיות יותר נחוש ולהגיד אמרתי לכם 20 פעם שלא, אז תפסיקו לחקור את זה. קודם כל, יש לי בעיה, אני טיפוס מנומס, אז קשה לי לעשות דבר כזה. אבל גם בגלל זה וגם בגלל ההתנהלות אני לא ראיתי בהם יריב שלי, בחוקרים. ניסיתי להגיע לאיזה מקום שמניח את הדעת ומוסכם לאמת שהייתה.

אוקיי. אתה זוכר גם, אני אראה לך, שאמרו לך, אני אראה לך אחרי זה. אמרו לך גם שזה שנפגשת עם נגה רובינשטיין אתה גלשת, אתה חצית. וזה ביטויים שהשתמשו כלפיך.

כן.

אתה זוכר את זה?

לא זוכר בדיוק. אבל כל, כל פגישה עם גורם חוץ זה היה, ניסו להראות את זה כאילו שזה עבריינות לשמה.

יופי. ולכן, אם אתה תגיד כן, אוקיי, אני מוכן להגיד אולי משהו אמר נתניהו,

כדי לא להיות, לא לחצות את הרוביקון ולהיות שם. כן

בעצמך

עליי, כן

טוב, זה מספיק. תודה, אוקיי. עכשיו בוא נתקדם. אוקיי, עכשיו בוא נראה פה, באותה, בעמוד 95, פשוט מראים את ההתפתחות. משורה 3 עזוב שזה משהו שגור בפיך וזה חבל. כלומר,. עזוב את, בוא, כן. כי בשורה 1 אתה אומר: "בוא נעשה ככה, אני לא מניח", בסדר?

כן

מה זה אומר"בוא נעשה ככה, אני לא מניח"? מה? בוא נמחק פשוט את ההנחה. נכון?

כן, כן

כן. אתה גם נאנח

בוא נוריד את חוסר הנעימות הזאת בינינו, כן

בדיוק, כן. בוא זה. ואז הוא גם אומר לך"עזוב את"כלומר, את ה - מניח, "זה משהו שגור בפיך כל הזמן וזה חבל". ברור שזה חבל, צריך לחקור את האמת. זה חבל שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה. לא את האמת. "תספר מה היה בחלק שאתה נמצא בפגישה עם איתן וראש הממשלה. מה נאמר לך, איזה נושאים הוא רוצה לקדם, מה על הפרק?". ואז אתה אומר: "מכיוון שאני לא זוכר באלף אחוז את המלל אז אני אומר לך בלי המילה שאתה לא אוהב שאני אומר, נו, שיש לבזק בעיה". תראה את הדבר הזה. אתה אומר לו כך: אחרי, דיברנו על הלחצים ו-, ו-, ו-, אני מוכן, תרד לי כבר מהגרוגרת או מהצוואר, אני, סליחה? כן. אני לא אגיד את המילה מניח, כי אתה לא אוהב לשמוע את המילה מניח?

כן

נכון?

כן, כן

אוקיי, תהליך. כן. וראינו שמה ששמעת לבזק יש בעיה, שזה הדבר היחיד שאתה יכול להגיד - זה שמעת מעמיקם ושמעת מרובינשטיין.

כן

כן. ראינו, נכון?

כן, ראינו כמה פעמים את זה. ועדיין זה לא אומר משהו

נכון. מה זה לא אומר משהו? סליחה

מבחינת התנהלות לשכת ראש הממשלה. גם אם היה לי דבר כזה. זה לא אומר כלום

כי אתה לא זוכר דבר כזה

כן

עכשיו, כשאתה מעיד כאן בבית המשפט, ושהיו לך גרסאות ב - 2018 לפני חמש שנים, שאמרת חד משמעית לא דיבר איתי, לא דיבר איתי, לא אמר לי בזק. זה הזיכרון שלך היה אז ועכשיו.

נכון. ובאמצע אני שיניתי, כי אמרתי שלוגית זה היה נראה לי מוזר

לוגית. בסדר, אנחנו במה היה או לא היה

כן

גם ראינו מה, מאיפה הכל נבע. זה לא שאנחנו רק אומרים. הרי הראינו את הכל, את כל הצירים, את כל הפניות.

כן

הלאה. עכשיו, 93? סליחה כבודם. טוב. עכשיו, האם אתה זוכר שגם, אני מקצר קצת, כי גם קיבלתי פה הנחיה ואנחנו מקיימים מהר הנחיות של בית המשפט, כי אני לא אגיד שאני אקיים אותה בעוד חודשיים, בחקירה של העד ה - 17 אחרי זה. הגרסה שנתת, אחרי שאני מניח, טוב, אני מוכן להוריד את המניח, אני מבין שזה לא ראיה. היא גרסה מאוד רזה. שראש הממשלה אומר לך במין איזה שיח מאוד משונה וסתום 'יש בעיה עם בזק.'

נכון

נכון? הוא לא אומר לך איזו בעיה עם בזק, מה צריך לעשות עם הבעיה. אתה לא שואל אותו אוקיי, ראש ממשלה אומר לי, כשאתה אומר לי יש בעיה עם בזק, מה אתה רוצה שאני אעשה עם הבעיה עם בזק? כאילו מן גרסה,

גם לא אמר לי לך תטפל בה

ולא לטפל בה

כן

אז מה, מה? אני רוצה להבין, זה שיח מאוד סתום. זאת אומרת, לפי הגרסה הכי מאוחרת שלך זה, ואכן אני אומר שזו אינדיקציה שאין זיכרון. כי ההנחה היא שאם אני ראש ממשלה ואתה ראש סגל, אני אומר לך תשמע, יש בעיה א', ב', ג', אני מבקש שתעשה. אגב, בשלושה משפטים, לא צריך יותר. אני מבקש שתלך לפלוני אלמוני, תבדוק, תראה. נכון? כמה משפטים,

נכון. עובדה,

עם התחלה, אמצע וסוף

עובדה שהיה את זה ברשות השידור, בגולן טלקום, בערוץ 10

ופה לא היה שום דבר?

ופה לא היה

לא היה

לא היה לנו הנחיות לביצוע, לא שמעתי דבר כזה

אה - אה. עכשיו אני אראה לך יותר מזה. אני אחסוך כבודם את כל המופעים. היה לי פרק שלם על שינויים.

אין צורך, אפשר לעבור.

טוב, יש הרבה מופעים שהטקסט משתנה מפעם לפעם. הוא תמיד נשאר רזה, אבל הוא משתנה. אני אחסוך את זה. זה מופיע בתוך החקירות. רצינו לעשות על זה פרק שלם, אני אעזוב את הדבר הזה. מה? כן, כן. עכשיו, אבל אני אגיד לך רק דבר אחד. גם החוקר בעמוד 100 אומר שזה נורא מוזר, התיאור שלך. אני אראה לך מה הוא אומר. 615. עמוד 32, עמוד 194, שורות 32-34 אומר לך החוקר: "תשמע, לפי התיאור המאוחר שלך,. הכל שם בפנטומימה", כלשונו. "כנראה נעשה, אני באמת לא מבין. זאת אומרת, אתם מבינים אחד את השני איכשהו בלי להגיד את המילים המפורשות"?

כן

תסכים איתי שהוא מבין שהבעיה האמיתית היא שזה שיח שלא מתיישב עם כלום

נכון

כי זה בדיוק פנטומימה, נכון?

נכון

אוקיי. עכשיו, גם לא אתה וגם לא ראש הממשלה לא מדברים ביניכם בפנטומימה. אתם מדברים, מדברים. כמו בני אדם.

זה יותר זריעת זלזול כאילו בתשובות שלך. זה בתכלס מה שהוא אומר

החוקר,

החוקר, כן, כן

נכון. הוא אומר לך שמע, הגרסה שלך לא יכולה להחזיק מים

שאם הייתי חופשי באותו רגע ומרגיש קצת יותר זה, אז הייתי אומר תפסיק לעשות צחוק ותשאל אותי שאלה אמיתית. לא הייתי מנסה להבליג על שאלה כזאת.

כן. אבל החוקר לוקח את הגרסה שלך, שהגיעה בסוף. אוקיי, אתה יודע מה? אני מוותר על המילה 'מניח', מוותר על 'חושב'. יש בעיה. הוא אומר לך תשמע, זה לא שיח מתקבל על הדעת. כי ראש הממשלה יודע להגיד דברים ואתה יודע להשיב דברים.

נכון

ואם זה הכל נעצר ב - יש בעיה, אז זה אין לזה, אולי זה התחלה, אבל אין אמצע ואין סוף

נכון

ולכן הוא אומר לך, זה לא מתקבל על הדעת שאין ארבעה משפטים רציפים שאתה מצליח להגיד אותם, כי אז זה בפנטומימה. הוא אומר לך משהו, אתה לא מגיב בצורה מסודרת לעניין הזה. ולכן השיח כשלעצמו הוא שיח לא מתקבל על הדעת.

נכון

ולכן זו עוד, כן, בבקשה, סליחה

והוא גם אמר, מישהו מהם אמר, אני חושב, שבפגישה אחת מסתבר שלי עם יפעת שגב חי החוקרים טענו שלא דיברנו על בזק, אבל כולם הבינו על מה אנחנו מדברים.

אני אגיע לפגישה איתה. אני אראה לך,

אז פתאום זה לא מסתדר להם, כן

אוקיי. אני אראה לך מעוד מקום. אני אראה לך גם מהפגישה איתה איך הדברים לא מסתדרים. אבל תסכים איתי שזה גם מה שהחוקר פה בהקשר הזה אומר. ראינו איך התפתחה הגרסה, ראינו את הזיכרון האותנטי שלך.

נכון

ראינו מה שאמרת, חברים, אם חצי שעה פגישה לדעתי זה סיפור אחר. לא עומד, בשום פנים אני לא עומד על איזה שהיא טענה לזיכרון מאוחר. שגם מעצמו, מעצמו, משני המשפטים שהצליחו לגרד ממך זה לא מתקבל על הדעת שזה היה השיח, כי אחרת זה באמת, כלשונו של החוקר, פנטומימה.

נכון, נכון

נכון. הלאה. עכשיו, אני אעזוב כרגע את הפרק, על עמיקם, מי פנה למי ראשון. כי זה קשור, אבל אני לא אפתח את זה. נשאיר את זה פשוט, זה נקודה משמעותית, אבל נדלג עליה. טוב, עכשיו אנחנו נעבור, וזה הנושא האחרון שלנו ונעמוד בלוח הזמנים. על הפגישה שלך עם יפעת בן חי שגב. בסדר?

אוקיי

ראינו את לוח הזמנים, הנחנו אותו בפניך. מ - 24 בפברואר, פגישה ראשונה עם שורר. ראינו את התהליכים שהיו לפני הפגישה, בסדר? עם הגברת, עם יפעת בן חי שגב.

כן

ראינו מר שורר, מר שרן, שנפגשת עם שורה של גורמים, בזק. נכון? דיברנו על זה

כן

אוקיי. ואתה גם אמרת בחקירה שלך ששמעת מאיתן ועמיקם שזה תקוע. ורצית להבין מיפעת איך התהליך מתבצע.

נכון

נכון? אוקיי, זאת ההודעה שלך מ - 18 בפברואר, ברקוד 529 עמוד 29 שורות 24-25. ואתה גם סיפרת ואמרת שאיתן בעצם, הרקע האמיתי של הפגישה עם יפעת זה שהיית צריך לחזק את איתן.

לחזק אותו, כן

את המעמד שלו. נכון?

נכון

אתה עושה להם איזה מן פגישת היכרות. נכון?

נכון

אוקיי. ואמרת שלפני הפגישה עם יפעת, שלך ושל איתן, אמרת טוב, אני לא, לא נעים רק שאני אגיד על היכרות.

נכון, הייתי צריך תוכן

תוכן. ואז אמרת הנה, יש לנו פה נושאים שכדאי לעלות וזה אחד הנושאים. נכון?

בדיוק

אוקיי, מאה אחוז, טוב. טוב. וזה גם הייתה בקשה של צפריר אליך, זה מופיע גם בחקירות

כן

שצפריר ביקש שאתה תעזור לו מול גורמי הביצוע בתוך המשרד. נכון?

הוא היה צריך חיזוק. אמרתי את זה גם בראשית, הוא היה צריך חיזוק מול גורמי המקצוע במשרד.

נכון. אוקיי, טוב. ואז מה שאנחנו רואים בנושא הזה, פה יש לנו עניין שיש לו התחלה, אמצע וסוף. במובן זה שלצפריר יש בעיות במעמד שלו, אנחנו מכירים. הוא מדבר איתך. אתה, כולל שהוא רוצה את, מול יפעת בן חי שגב. ואתה מקיים את הפגישה. נכון?

נכון

נכון? זה הרקע לפגישה

נכון

ולפני זה אנחנו גם יודעים שאתה שומע משורר, רובינשטיין ורובינשטיין,

שיש את הבעיה שם

על הבעיה שישנה. נכון?

כן

אוקיי. עכשיו בוא נסכים שבפגישה עם יפעת אתה לא אומר לה שום דבר על שורר. נכון?

נכון

אוקיי. אני מראה לך,

לאיתן

מה?

לאיתן אתה מתכוון?

לא

אה, ליפעת, כן

אני כרגע בפגישה עם יפעת

כן, לא הזכרתי את,

לא הזכרת את שורר. נכון?

נכון

גם היא העידה, חקרנו גם אותה והיא אומרת שזה לא הוזכר. אתה לא אומר לה שום דבר על זאב רובינשטיין.

נכון

נכון. ותראה עוד דבר, אתה גם לא אומר לה שנתניהו דיבר איתך

נכון

יופי. עכשיו אני רק רוצה להבין. אם נתניהו דיבר איתך, נתניהו השר, סך הכל הוא אומר לך לך תבדוק, שיש בעיה. אם הוא אומר לך דבר כזה, הדבר הראשון שאתה צריך להגיד 'שלום גב' יפעת בן חי שגב, שר התקשורת אמר לי לבדוק איזה שהיא בעיה.'

שואל, כן

ואני באתי לבדוק איפה הדברים עומדים.''

נכון

נכון? לא צריך לשתוק בעניין הזה. ההיפך, אני הייתי, הייתי בא,

משתמש בזה

משתמש בזה. נכון?

כן

זה הכי טריוויאלי, נכון?

נכון, נכון

זה, אין תיק 4000, אין כתבות, אין כלום. כולה, מרץ 2015, אומר לך, אם היה אומר לך השר יש בעיה בבזק, לך תבדוק. היית בא 'שלום גברת יושב ראש מועצה. השר ביקש ממני לבדוק ואני באתי לבדוק.'

זה כמו שהסברתי על אירועים אחרים, שאם השר, אם ראש הממשלה נתן הנחיה, היינו נפגשים מיידית. והיינו אומרים ראש הממשלה רוצה לפתור את הבעיה הזאת, קדימה.

בדיוק. אבל, אבל זה שלא אמרת לה, מה זה מלמד?

שזה לא היה אצלו

בדיוק, שזה לא היה אצלו. שאחרת היית אומר

נכון

תודה. וגם אמרנו שהיית אומר את זה גם ליפעת, והיית גם אומר את זה לכל,

לא, גם הייתי מזכיר את זה לאיתן והייתי אומר לכולם,

נכון. אוקיי. ולא היית, לא היית צריך שינעצו אותך, יזנבו בך,

לא, לא הייתי צריך אף אחד. הייתי מריץ את התהליך לבד, נותן לאיתן לרוץ, כי הוא האחראי שלנו במשרד התקשורת,

נכון

ורק בודק אם הוא רץ מספיק מהר

וכל מה שאני מראה לך עכשיו מההתכתבויות ומהראיות ומהתוכן של הפגישה עם יפעת, מה נאמר ומה לא נאמר. לא נאמר נתניהו ביקש שאני אבדוק.

נכון

איזה מסקנה זה מוליך אותנו? שנתניהו לא דיבר איתך

נכון

תודה. הלאה. עכשיו, שנייה. כן. עכשיו, אומרת יפעת לגבי הפגישה, היא אומרת שהיה פיל בחדר. כך זה לשונה. בסדר? היא מתארת פגישה, תראה, אני אגיד לך ככה: היא ואמרת שהייתה פגישה משולשת. שהשם של בזק לא עלה. שלא נאמר בפגישה שום דבר מפורש, כך עדותה. והיא אומרת בחקירה שלה 'היה פיל בחדר'. אוקיי?

כן

יופי. עכשיו, הסכמנו שלא אמרת לה דיבר איתי רובינשטיין, דיבר איתי שורר. נכון?

נכון

אוקיי. וגם לא אמרת לה מה שאם היה, דבר הכי מתבקש, 'נתניהו אמר לי ללכת לבדוק.'

נכון

נכון?

כן

גם זה לא נאמר. אז, ואז אם היית אומר את זה כמובן לא היה שום פיל בחדר. זאת אומרת, מה הבעיה? נתניהו ביקש לבדוק איפה הדברים עומדים. שלום, באתי לבדוק.

ברור, כן

נכון? לא צריך שום פילים בחדר, נכון?

נכון

אוקיי

יש לה גם אמרה אחרת, דרך אגב

כן?

שהיא מתארת, ראיתי את זה גם בריענון שהיא מתארת את זה שאני, שאנחנו אותה משפחה, אותו צד, משהו כזה. ואני מפחד להזיז את הדברים קדימה. בגלל זה,

נכון

הדברים הפוכים

אני אגיע, אני אגיע לזה. אוקיי. כי בוא נבין רגע. פיל בחדר זה משהו שקיים, אבל לא מדברים עליו.

נכון

אבל אם יש, אמרנו, אמירה מנתניהו לבדוק, אומרים אין שום פיל בחדר. נכון?

כן

יופי, אוקיי. עכשיו אני אראה לך S.M.S נוסף שמתחבר לזה. בזמן אמת. זה, איזה מוצג זה?

נ/3129.

נ/3129 יש תיאור של הפגישה שלך עם, עם יפעת. בסדר?.