פרוטוקול 16.11.2021

תמליל פרוטוקול מוקלט

הוגשו לנו הודעה ושתי בקשות. בקשה אחת בעניין פרסומים, אני שמה אותה כרגע בצד. הבקשה הראשונה היא לא לשמוע את עדותו של מר חפץ היום. מי טוען לבקשה הזו? בבקשה.

גברתי, אנחנו בשעה יחסית מאוחרת אתמול, בשעה שתיים ומשהו, קיבלנו הודעה מטעם המאשימה שבתקופה האחרונה מבוצעת מה שהם מכנים השלמת חקירה, ותכף אני אדבר על השונות והמוזרות של ההודעה הזאת ושל מה שלכאורה נעשה. סיפרו לנו שנחקרו כמה עדים בפרשה השלישית, בפרשת, 1000 ואמרו לנו שאפילו היה חיקור דין שאחד מהעדים נגבתה הודעתו מעבר לים ולא סיפרו לנו יותר מזה שום דבר. אנחנו מצאנו את עצמנו כמו יושבים בחושך, לא יודעים במה מדובר, על איזו השלמת חקירה. התקשרתי מיד לנציגי המאשימה לנסות ולהבין במה מדובר, מה כוללת השלמת החקירה, ונציגי המאשימה אמרו לי שהם לא יכולים לספר לי שום דבר, הם לא יכולים לשתף אותי. רק להיעזר בסבלנות עד שאני אקבל את החומר ואז אני אדע. והשעות נקפו. האמת, לא חלפו הרבה שעות ואז ראיתי ציוץ ראשון, שסיפרו לי שמדובר בצמיד. אחד הכתבים, כתבנו את זה לכבודכם בבקשה שעוסקת בהדלפות. אנחנו לא יודעים במה מדובר, אבל אביעד גליקמן או לפני כן ברוך קרא כבר ידע שמדובר בטענה לגבי צמיד. הדקות חולפות, תמר אלמוג מפרסמת שמילצ'ן מסר הודעה. שוב, אנחנו בחושך המוחלט, לא יודעים כלום. כוכבים שמבזיקים בשמיים מגלים לנו מהתקשורת. השעות חולפות, אביעד גליקמן מספר לנו עוד פרטים שהוא ידע לפני כן, מה אמרו על עוד דברים שטוענים שניתנו או לא ניתנו, והדברים מגיעים לשיא כשבשעה שמונה במהדורה של ערוץ 12 אילנה דיין כבר יודעת לפרסם לא רק מה נאמר אלא גם להציג לנו תמונות ומסמכים מתוך החקירה, וככה אנחנו מוצאים את עצמנו ביום האתמול כשאין לנו במה מדובר. דרך אגב, קצת לפני השעה שמונה רצו לשלוח לסניגורים שני דיסקים עם החומר, כנראה שזו כמות שצריכה שני דיסקים, ואנחנו סירבנו לקבל מהטעם הפשוט שלא רצינו שייווצר מצב שבו גם ידענו שתכף הולך להתפרסם בעניין הזה בערוץ 12 ולא רצינו שיהיה מצב שבו יטענו שמי מטעם ההגנה לקח את החומר הזה והעביר אותו לתקשורת. זה יום האתמול שלנו, כך אנחנו"מבלים"את יום האתמול. עכשיו, יש פה השלמת חקירה שהיא כנראה מאוד משונה, תכף אני אדבר, אבל היא כנראה מסיבית במובן ההיקף שלה וכמות החומרים שנאספו, הם אוחזים שני דיסקים. ניר חפץ: הוא עד מדינה, הוא עד שהמדינה סבורה שהוא מעיד בשלוש הפרשות, יש לנו מה להגיד בנושא הזה אבל כשנגיע לגשר נחצה אותו, ואנחנו חושבים שלא יכול להיות שאנחנו נגיע לאירוע כזה, אירוע שבו יש מעין השלמת חקירה – דרך אגב, אני פותח סוגריים ואומר, שאנחנו לא מבינים את תכלית השלמת החקירה במובן הבא. נחקרו, כך מהתקשורת, עדיין לא ראינו עמוד אחד מהחומר, הדס ומילצ'ן, אולי גם אחרים, יש קבלות, אבל את שרה נתניהו אף אחד לא חקר. את בנימין נתניהו אף אחד לא חקר. מה שאומר לנו שאין כוונה לתקן את כתב האישום ואז ממילא אם זה לא בתוך כתב האישום אז מה העניין השלמת החקירה הזאת והדרמה הגדולה והפרסומים בתקשורת וההדלפות הלא נורמליות האלה? ואם כן הולכים לתקן את כתב האישום איך עושים את זה בלי לקבל גרסה בנושא הזה – זר ומוזר. עכשיו אנחנו, כי אני מדבר כאן בשם כולם, אנחנו זכאים ואולי אפילו חייבים לפעול לא בגלל שנעשה ונשמע. נעשה ונשמע זה כשאין ברירה. כשנותנים תורה אז אומרים "נעשה ונשמע", אבל כשהפרקליטות מודיעה שיש השלמת חקירה אנחנו זכאים לשבת לרגע, לשמוע, לקרוא, לכלכל את צעדנו, להבין, ואז לשמוע או לא לשמוע את עדותו של ניר חפץ. אני חושב שזה דבר אלמנטרי, כבודכם, ובהקשר הזה המדינה אפילו, ששוב, לא בקלות היא אומרת שאפשר לדחות דיונים. אפילו היא בסעיף האחרון להודעה שלה היא אומרת"בשים לב לעיתוי". שוב, נוכח עיתוי הבאת החומרים אז לא הועברו החומרים אבל בסדר, נניח שהם ידעו שבכוונתם להעביר את זה בזמן הקרוב, אנחנו קיבלנו אותם, אמרתי, בשמונה רצו לתת לנו אותם, אנחנו סירבנו ועכשיו הביאו לנו אותם בבוקר. אנחנו חושבים שאנחנו זכאים להסתכל בתוך החומר ולהבין מה יש שם ומה אין שם, מה המשמעויות של הדבר הזה, איך אנחנו צריכים לפעול עם זה, האם צריכים להגיש בקשות בעקבות האירוע הזה, להתכונן לחקירה הראשית של חפץ. הרי גם בחקירה הראשית אנחנו צריכים להיות מוכנים עם כל החומר, והדברים לשיטת המדינה עצמה משיקים. היא טוענת בהודעה שלה שהוא מעיד בשלוש פרשות. ולכן אנחנו חשבנו שזו בקשה כמעט מתבקשת מאליה, כבודכם, בעקבות הודעת המאשימה.

עו"ד חדד, מה הבעיה עם האפשרות שהעד יתחיל להעיד ולא יתייחס לאישום השלישי, שזו השלמת החקירה, למה הוא לא יכול להתחיל להעיד לאישומים האחרים, בפרט כשזה חקירה ראשית כרגע.

אני אסביר לכבודכם. א', אין סטריליות בעדות, אנחנו ראינו את זה גם עם ברגר, למרות שבסופו של דבר הוא לא העיד ביחס ל - 1000 אבל אנחנו ראינו שהגבולות הם לא תחומים. אבל אני חושב שהאירוע הזה הוא גדול בהרבה מהפרשה השלישית. האירוע הזה הוא אירוע שמקרין ומשליך על כל האישומים ואני חושב שהמינימום זה שאנחנו נקבל שהות. שוב, לא באנו ופנינו לכבודכם ואמרנו אנחנו מבקשים להתראות בעוד חודשיים. אמרנו, המדינה אמרה--

עו"ד חדד, העד יעיד בחקירה ראשית על מה שנקרא תיק 4000, לא יתייחס עפ"י הנחיה מפורשת אם צריך לאישום השלישי. מדובר על דחייה של שתי ישיבות לשבוע הבא, אדוני יקבל את כל החומר ולא עד לסיום החקירה הראשית, ממילא כל זכויותיו של ההגנה נשמרות, למה צריך לעצור את הדיון כאשר לכאורה גם המדינה, כך טוענת, אין קשר--

לא, אבל כבודכם, יש פה את הנחת המבוקש. הרי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין קשר ואז אנחנו אומרים: אם אין קשר אז מה הבעיה. אבל זה מה שצריך להוכיח.

אם העד יעיד רק על תיק 4000 וזה חקירה ראשית, לא התחלנו חקירה נגדית, חקירה ראשית לא תסתיים בישיבה אחת או שתיים. שבוע הבא לאדוני לא הייתה מניעה כן לקיים את הדיון, כך אני מבין, זו קריאה לכאורה לביטול של שתי ישיבות. איזה נזק ייגרם מבחינה דיונית?

אחד, כמו שאמרתי מקודם, איננו יודעים מה תוכן הדברים. אנחנו פשוט לא יודעים. יש לנו את ההנחות בתקשורת. אני מוכן להניח, לצערי, שהעיתונים יודעים יותר ממני. אני מוכן להניח, ככה זה נראה. כשאילנה דיין מפרסמת חומרי חקירה בפריים טיים, צילומים של קבלות, אז אני מניח שהיא לא יושבת ומקלידה את זה בבית ואז מגיעה לטלוויזיה אני מניח שמישהו נתן לה. אבל אנחנו זכאים, א', לעצור לרגע,, להבין מה המשמעות של זה א' לעדות הראשית, והעדות הראשית אנחנו מכירים את המשמעות של הדברים, אדוני, אנחנו ראינו את זה כבר בעד אחד ואני אומר שוב, גם עפ"י הנחיה, אנחנו לא יודעים איך הדברים יהיו שזורים בזה בזה. אבל אני מדבר לרגע מחוץ לנושא הזה. אנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה ביחס לכל ההגנה. יש פה אירוע שהוא אירוע לטעמנו חמור ביותר.

אדוני מבקש להפסיק את העדות לחלוטין?

אדוני, אני באתי לפה עם בקשה צנועה--

לא, לא, לא כרגע, אדוני אומר הוא לא יודע מה ההשלכות

אדוני, אני לימדו אותי לא לנחש בבית משפט, ככה לימדו אותי. ואני חושב שאנחנו באים לפה עם הבקשה הצנועה ביותר שהיא למעשה מידותיה הן לא המידות שאנחנו קבענו אלא לקחנו בסך הכול את סייפת הדברים שאומרת המאשימה. היא אמרה, בכל זאת יש פה אירוע שהוא מז'ורי, אני רוצה שנדמיין לעצמנו לרגע תיק אחר, לא בתיק הזה, בתיק הזה הכול מורכב, בתיק אחר – שבו אנחנו פתאום מגלים ערב התחלה של עד מדינה שיש שני דיסקים שלא נמסרו להגנה. יכול להיות שזה בנושא אחר לגמרי. אני לא מכיר מקרה שבו לא נבוא ונאמר אם זו דחייה קצרה של שבוע, למעשה של שתי ישיבות אפילו, לא של שבוע שלם, אנחנו לא נמתין כדי לראות מה המשמעות. יכול מאוד להיות שמה שאומרת המאשימה ברישא של סעיף 4, שאין קשר בין הדברים, אנחנו נקרא. אתם יודעים מה? אין קשר. יכול להיות שנקרא ונגיד יש המון קשר אבל אני חושב שלהגנה זאת אולי הזכות או המעט שיש לסניגוריה זה לשחק עם הכלים השחורים. אנחנו זכאים קודם כול לדעת בפני מה אנחנו עומדים. אני לא הולך וקודם כול עושה את המסע שלי לפני שאני יודע מה עושה הצד השני.

אוקיי, עו"ד חדד, רציתי לשאול אם אדוני טוען בשם כולם.

לא, לא בשם כולם.

אם יורשה לי לומר כמה מילים, אני מתנצלת על הקול שלי אבל אנסה בכל זאת. הנקודה המרכזית היא, כבודכם, שאנחנו לא יודעים, והגנה לא אמורה לנחש תוך כדי הליך פלילי באיזה מצב היא נמצאת. זה הכללים הכי הכי בסיסיים של שיטת המשפט שלנו. חומר החקירה מגיע בזמן שמוגש כתב אישום ואז ההגנה יודעת ואז ההגנה לומדת, היא מכלכלת את צעדיה. כך מתנהל הליך פלילי. הסיטואציה הזאת שהחקירה ממשיכה להתקיים תוך כדי ניהול ההליך הפלילי היא סיטואציה שכולנו פה לא יום יומיים במערכת המשפט, אנחנו לא מכירים דבר כזה. אנחנו לא מכירים דבר כזה וזה מאוד מאוד חריג, אולי כבודכם מכירים, זה מאוד חריג לפחות. וזו לא הפעם הראשונה, עכשיו אנחנו בפעם השנייה. זה אירוע שלא צריך לשים אותנו במקום שאנחנו נהיה מנחשים: אולי אפשר, אולי אי אפשר, אולי בחומרים האלה יש דברים שהם דרמטיים, אולי בחומרים האלה אין דברים שהם דרמטיים, אנחנו רק לא אמורים להיות במקום מנחש. זה המינימום, המינימום, המינימום זה אותם יומיים. ואני רוצה להגיד עוד משהו כי אנחנו לא בתיק 1000, אנחנו זה עו"ד ז'ק חן ואני והלקוחות שלנו, אבל המאשימה כרכה את התיקים האלה. אנחנו קיבלנו את חומר החקירה בתיק 1000 ו - 2000 והיא לא כרכה אותם סתם. יש קשר בין הדברים. יש קשר בין העדויות, יש השלכה לדבר על דבר אחר, הדברים הם לא נפרדים ולכן הם קשורים אחד בשני. והדבר המרכזי שאנחנו באים ואנחנו אומרים: אנחנו לא אמורים להיות במשחק 'פרה עיוורת' עם העיניים קשורות ומנחשים איפה אנחנו נמצאים. אז היומיים הם באמת המינימום הנדרש כדי שנוכל לכלכל את צעדינו. אני רוצה להגיד עוד משהו, ואני אומרת את זה בזהירות המתבקשת. העיתוי פה הוא שאלה. אנחנו לא בחרנו את העיתוי, אנחנו בכלל פה רק שחקני תגובה בעולם הזה. העיתוי הוא שאלה אבל הוא לא שאלה אלינו, הוא שאלה למה עכשיו? ערב העדות, ברגע האחרון, וזה לא נכון בעיניי לומר שהמאשימה אמרה שאין קשר כי המאשימה אמרה: אנחנו חושבים כך או אחרת אבל אנחנו לא נתנגד לבקשת דחייה. בשביל מה הם אמרו את זה? משום שזה לא בדיוק שאין קשר, הכול קשור בהכול. אבל את העיתוי לא אנחנו בחרנו, לא אנחנו יצרנו מצב שבו דקה לפני הופכים לנו את העולם ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל לנחש. אנחנו לא צריכים להיות במרוץ אחרי חקירה שממשיכה להתנהל אחרי חומרים שממשיכים להגיע. ובעניין הזה יכולה להיות לנו גם טענה כללית ביחס לתיק. אנחנו לא יודעים. העניין הוא שאנחנו לא יודעים וזכותנו לדעת. זכותנו לנהל את ההליך הפלילי כשאנחנו יודעים מול מה אנחנו מתמודדים. זה המינימום, המינימום, המינימום. זה עוד לפני הא' - ב.'

תודה לגברתי.

כבודכם, אני מבקש אבל ממש בקצרה ובהמשך לדברים של חברתי, אני מצטרף לכולם. כבודכם, יש שתי אפשרויות בעולם הזה, אחת – כשמדובר בעיתוי שהוא שרירותי, לחלוטין לא קשור בעדותו של העד, כך צריך היה להיות וזה [לא נשמע.] יכול להיות שזה יעורר שאלות העיתוי, לא רק במובן שלא אנחנו בחרנו את זה עכשיו ערב עדותו של עד מדינה אחרי טרללת של שבוע או שבועיים לקראת עדותו, שאנחנו חיים אותה, יכול להיות שיהיו לנו טענות במישורים אחרים לגבי העיתוי שנבחר. יש הליך, ההליך הזה מפאת כבודו של בית המשפט וחשיבותו של ההליך וכמעט קדושתו של ההליך הפלילי וזכויות הנאשמים, צריך לשמור עליו. אי אפשר, אם לא יהיו תשובות מספקות לגבי העיתוי, להתנהל כאילו שום דבר לא קרה. בעולם המגיבים כפי שאמרה חברתי. יש אפשרות שנייה, ואין אפשרויות נוספות, שאכן זה היה צריך להיות כאן משום שזה כרוך בעדותו ולכן ממה נפשך. אם זה כרוך בעדותו, פשיטא שעדותו לא יכולה להישמע. אנחנו לא בשם היעילות עכשיו נקריב באמת מושכלות ראשונים כי מצלצלים הפעמונים בחוץ ואומרים לנו"דיו". אין דבר כזה בעולם, ולא אנחנו מייצרים את האירוע. ואם זה לא כרוך בעדותו, שאלה ענקית שתצטרך לבוא לפתחכם, אנחנו נצטרך לחשוב מה עושים עם זה. זה מדוע העיתוי הזה נבחר עכשיו, לקראת עדותו של עד המדינה, כאשר קצות העצבים של כולם ממילא חשופים באופן הזה. ואני חושב שהמינימום שאנחנו זכאים לו הוא לפחות רגע, בנחת, לא בפזיזות, לראות על מה מדובר ולהבין בכלל באיזה עולם אנחנו חיים. עכשיו, התביעה במקרה הזה בהגינותה, כתבה את הבקשה לבית המשפט ושלא כדרכה באה ואמרה (במקרה הזה ובמקרים אחרים, אני מדבר על המקרה הזה באופן ספציפי במקרה הזה), באה ואמרה לביהמ"ש: אנחנו מבינים שיש כאן אירוע ולכן אם ההגנה תבקש זה לקוח מביטויים ממחוזות של ארצות צפוניות, הצפון של הצפון, אם ההגנה תבקש אנחנו לא נתנגד. במילים אחרות, אנחנו מבקשים לבטל את הדיונים, זו בעצם האמירה.

זו לא אמירה, האמירה היא מה שכתוב.

לא, לא, מה שאני אומר לגברתי, האמיני לי. זו בעצם האמירה.

טוב, נשמע אותה.

נשמע אותה. ולכן אני חושב שבעניין הזה אין מחלוקת בינינו.

אוקיי, תודה עו"ד חן. עו"ד בן ארי, לפני שגברתי מתחילה יש לי רק שאלות. אני מבינה שהחקירה הסתיימה אתמול.

נכון, גברתי.

מתי היא החלה?

העדה כפי שכתבנו גם בהודעה לבית המשפט, העדה הגיעה למשרדנו ב - 11 לאוקטובר, כלומר לפני פחות מחמישה שבועות, אנחנו העברנו את הנושא מיד למשטרה, לאחר אישור היועמ"ש.

ממתי אישור היועץ?

אישור היועץ נדמה לי מה - 23 לאוקטובר.

ז"א החקירה מתנהלת כחודש.

קצת פחות כי ה - 24 ואנחנו נמצאים היום ב - 16, שלושה שבועות, כאשר אחת מפעולות החקירה מתבצעת גם בחו"ל. היא בוצעה למעשה ביום חמישי האחרון, מה שגזר עלינו בגלל בידודים ועניינים אחרים שלמעשה פעולת החקירה האחרונה הייתה אתמול בשעות הבוקר.

אוקיי, האם מר חפץ הוא אחד מהנחקרים בחקירה הזאת?

לא, גברתי.

מה היה קורה אלמלא הדחייה של הדיון בשבוע הבא? העד היה אמור להתחיל להעיד ביום שלישי, אנחנו ביטלנו את הדיון לבקשת הצדדים אבל הוא אמור היה להתחיל ביום שלישי שעבר.

התחבטנו בשאלה הזאת, גברתי, וחשבנו שאנחנו נצטרך באיזשהו אופן ולא ידענו באיזה, ניהלנו על זה ישיבות כי זה באמת הטריד אותנו, לא בגלל שהדברים קשורים באופן ישיר לעדותו של מר חפץ, כפי שגם כתבנו בהודעה שלנו לבית המשפט, אבל בגלל חלק מהטענות שנשמעו ע"י חבריי הסניגורים. אנחנו חשבנו שזה לא נכון שמר ניר חפץ: יעלה על דוכן העדים כאשר הסניגורים לא יודעים דבר וחצי דבר על השלמת חקירה שהיא מבוצעת בימים אלה. אבל כיוון שגם יש עניינים של חקירה שמתנהלת וחששנו מאוד לא משיבוש – שלא יישמע חס וחלילה שחשבנו שמישהו ישבש--

גברתי, למה זה תמיד ברגע האחרון, העיתוי מטריד.

אנחנו לא ביקשנו מהעדה, כבודכם,

לא, בסדר, אני לא יודע באיזה נסיבות היא נזכרה, הגיעה וכך הלאה, אין לי מושג כמובן, אבל צריך לשאול.

אבל אנחנו יודעים, כבודכם, וגם עבורנו העיתוי מאוד מאוד לא נוח ואני אומר לכבודכם שהיינו מעדיפים, אם זה לא היה קורה גם, אין מה לעשות אבל כאשר מובא בפנינו מידע חדש שלא היה ידוע לנו קודם לכן, אין לנו ברירה, אני רק מנסה לחשוב מה היה קורה אם העדה הייתה מוסרת לנו את הדברים, אנחנו היינו שמים אותה במגירת השולחן שלנו ואחר כך לימים, רגע לפני שהיא עולה לדוכן העדים במסגרת ריענון היינו אומרים, אה, כן, וגם לפני כך וכך חודשים היא באה אלינו ואמרה כך וכך, הזעקות כנראה היו רמות, שלא כמו שהיום. אז אנחנו מחויבים ומצויים לנהוג, יש הנחיה חוקית במדינה מאוד סדורה בעניין של השלמת חקירה. כמו שאמרתי, העיתוי הוא לא נתון היה בידינו, גם אנחנו וגם המשטרה עשינו ככל שלאל ידנו כדי לבצע את החקירה הזאת בהקדם האפשרי ועד כמה שניתן גם לצמצם ואכן צמצמנו, ולא כל מי שהיה לו פוטנציאל להיחקר גם נחקר, בגלל הנושא של העיתוי ובגלל העובדה שאנחנו נמצאים בהליך משפטי מתנהל ועד כמה שניתן לא רצינו שהוא יופרע או יעוכב.

שאלה נוספת לגברתי. לפי ההודעה שלכם החקירה קשורה לאישום האחרון.

נכון, גברתי.

יש לה איזשהו קשר לאישומים האחרים?

אין קשר לאישומים האחרים.

עד כמה אפשר להפריד את החקירה או לפחות את תחילת החקירה הראשית של העד כך שלא תיגע באישום השלישי ותתייחס לשני האישומים הראשונים או לאישום הראשון?

זו שאלה שגם התחבטנו בה והדברים שנכתבו בהודעה שלה נכתבו אחרי חשיבה ומאוד מאוד בזהירות. אם היינו רוצים להגיד שאנחנו מבקשים לבטל את הדיונים אז אנחנו יודעים גם לכתוב את זה, למרות שעו"ד ז'ק חן חושב שכתבנו בפולנית, אם יסלח לי. אבל אנחנו חשבנו שזה באמת הדבר הנכון לשים על השולחן, וכתבנו את זה ככה: חומרי החקירה שנאספו במסגרת ההשלמה המתוארת אינם נוגעים ישירות לעדותו הצפויה של מר חפץ ובוודאי לא לעדותו בימים הראשונים במסגרת תיק 4000.

אז אני חוזרת על השאלה.

יחד עם זאת, לאורך כל הדרך אנחנו מדברים על כך שמדובר בכתב אישום אחד שכולל שלושה אישומים, ויש השקה בין האישומים, אי אפשר לומר שהם מנותקים לגמרי אחד מן השני. ולכן אפשר לחקור את ניר חפץ רק על תיק 4000 ואנחנו יכולים לעשות מאמץ מבחינתנו וגם לא לשאול שאלות שיכולות לגלוש, אבל גם העד בסופו של דבר עונה את תשובותיו ואני לא יכולה לדעת אם הוא לא יענה תשובה שקשורה באיזשהו אופן, למרות שהקשר הוא רחוק והסניגורים כאשר הם יעיינו בחומרים, מי שהסכים לקבל אותם היום אז יעיין בהם היום אני מקווה, מי שלא הספיק יגיד לנו מתי הוא מסכים לקבל את החומרים. מה שעומד לנגד עינינו וכבודכם צריכים להבין הוא שחושבים שבסופו של דבר בהליך פלילי התנאים צריכים להיות שווים בין התביעה לבין ההגנה ולכן אנחנו חשבנו שאם ההגנה תחשוב שיש מקום מבחינתה לעיין בחומרים לפני שהעד יעיד, אנחנו לא נתנגד לדחייה הזאת. זו בעצם הייתה האמירה שלנו. כי אמרנו, יכול להיות שהסניגורים שאמונים על תיק 4000 הם יבחרו שכן העד יעלה ויעיד והם יחשבו שזה לא מפריע בשום צורה ואופן.

לא הבנתי. אתם שואלים את השאלות. אנחנו חקירה ראשית, אתם הכנתם חקירה ראשית שאמורה להתחיל היום, אתם יודעים מה אתם עומדים לשאול, החלק הזה לא קשור לסניגורים.

לא, אבל אנחנו חשבנו שאם הסניגורים לא יהיה אכפת להם שהחקירה תחל היום אז מבחינתנו אין בעיה כי אנחנו יכולים לחקור רק על תיק 4000 זה הכול..

מה אתם עושים בעניין ההדלפות, באמת, זה דבר שהוא ממש לא ראוי, זה לא צריך להכביר מילים בעניין הזה.

כבודכם, אנחנו הזדעזענו לא פחות.

טוב, זה יפה שמזדעזעים, השאלה מה עושים.

אבל זה לא הפררוגטיבה שלנו, שלי, אני מציעה לחבריי הסניגורים לפנות במכתב עוד היום בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בנושא ההדלפות. זה בטח לא הפררוגטיבה של בית המשפט, זאת הדרך הנכונה, הוא הגורם--

המשנה לפרקליט המדינה זה לא פררוגטיבה שלך?

אני לא יכולה להורות על פתיחה בחקירה על הדלפות.

אבל בית המשפט יכול להורות. במסגרת היבטים נוספים יכול להורות על הדבר הזה.

אני לא הפרעתי לכם.

נכון, צודקת.

ולכן אני חושבת שצריך לפנות בדחיפות ליועץ המשפטי לממשלה, וכבודכם... 25.23 מה אנחנו נמליץ בעניין הזה.

לגברתי יש עמדה בעניין אבל כשרואים ראיות, ראיות של ממש בתקשורת, לפני שהובאו לבית המשפט, זה כבר לא טיעונים, זה ממש-- מה יהיה בהמשך אם זו ההתחלה? זה חמור מאוד.

חמור מאוד, אין לי מה לומר, כבודכם, אני יכולה להיות אחראית על הצוות שעובד איתי, קודם סיפר עו"ד חדד איך נראה היום שלו אתמול, אני יכולה לספר לכם איך נראה היום שלנו אתמול, אנחנו היינו כל היום ביחד במשרדי, עברנו על החומרים, ארגנו את החומרים כדי שהכי מוקדם שאפשר יהיה להעביר אותם לסניגורים. אני יכולה להיות אחראית על הצוות שיושב פה. מעבר לזה, כבודכם, אני אומרת שוב, היינו מזועזעים באותה מידה כמו ההגנה.

כבודכם, אמרנו לפנינו שאין חקר לתבונתו של סניגור, אז [מילה] וצריך להוכיח שהסניגור עומד בתנאי הזה, ובכל זאת, אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים איך נוכל להשתמש בחומר הזה לאחר שנקרא אותו, ואני חושב שלא נכון ואסור אפילו לנו כסניגורים לאפשר לעד להעיד כשאנחנו לא מכירים את כל החומר. אני רוצה לומר משהו שאני חושב שדווקא חברתי אמרה אותו בנאום פתיחה שלה בקשר לפרשות כפרשות שמתקשרות האחת עם השנייה. אני לא יודע איך חברתי תוכל להעיד את ניר חפץ: בתיק 4000 בלי לעבור בדרך בחלק מהנתיבים של תיק 1000. אין דרך בעולם לעשות את זה. אני אומר לכם את זה באחריות כמי שמכיר את החומרים. אין דרך. אין דרך להגיע מירושלים לטבריה בלי לעבור את כל הדרך, אנחנו לא נעלמים במקום אחד ומופיעים במקום אחר, יכול להיות שזה יהיה בעתיד, בינתיים אין את זה. לא בעולם הפיזי וגם לא בעולם המשפטי. אין דרך כזאת. ואני חושב שגם חברתי בהגינותה אמרה, אני הקשבתי לדברים, מסתבר שז'ק צדק, זה נכתב בפולנית, כי חברתי אמרה: לא נכון שיעלה להעיד ניר חפץ כשהסניגורים לא יודעים. זה לא רק שאנחנו מותירים לשיקול דעת או לא נתנגד אלא היא אמרה מילה פוזיטיבית: לא נכון שהוא יעלה כשהסניגורים בעלטה. זה מה שהיא אמרה. ואם זה לא נכון כשאנחנו לא ידענו שיש השלמות חקירה זה גם לא נכון כשאנחנו לא מכירים את החומר. זה פשוט לא נכון. ולמה שבמודע אנחנו נעשה דבר שהוא לא נכון? בית המשפט שאל שאלה יפהפייה וחכמה כל כך – הוא שאל מה היה קורה אם היינו מתחילים עם חפץ לפני. אז בתשובה לזה התקבלו הדברים שאמרה עו"ד בן ארי. וצריך להבין, א', יש לנו יתרון מסוים, שחפץ לא יתחיל להעיד. זה יתרון שאני לא חושב שנכון לבזבז אותו, במובן הזה שיש הבדל בין עד שכבר על הדוכן והוא מעיד לבין עד שעוד לא התחיל. זה מצב שהוא שונה בתכלית.

לצורך העניין הזה במה הוא שונה?

אני אסביר לגברתי. נניח לרגע שהוא מתחיל להעיד ופתאום אנחנו מגלים שבחומר הזה יש בהחלט מספיק כדי לעצור את עדותו.

כבר היה לנו אחד כזה.

ודאי שהיה עדיף מלכתחילה לא להגיע לסיטואציה הזאת אלא להמתין לרגע, במיוחד שאנחנו לא מדברים פה בהרבה רגעים אלא ברגעים ספורים. אנחנו יודעים למדוד אותם, בשני מועדים. לתת לנו לקרוא את החומר, לכלכל את צעדינו ולא לכפות עלינו להגיע לסיטואציה שאפילו המדינה אומרת: לא נכון. ובאמת העיתוי מטריד, לדעתנו הוא מטריד מאוד, רק אני חושב שאת הדברים שיש לי להגיד אני אומר בנושא הזה אחרי שאני קורא את החומר, יש לנו הרבה מה להגיד על העיתוי, על האופן, על הסיבה, על הדרך, אנחנו נגיד את זה אחרי שאנחנו קוראים את הדברים. אמרתי, ההפרדה היא מלאכותית במובן הזה שאין אפשרות להגיע מנקודה לנקודה, אני חושב שגם בהקשר הזה אם כבודכם ישאל את חברתי אני חושב שבהקשר הזה הדברים לא יספקו ע"י המאשימה ואני חושב שעם מה שהיה אתמול זה אירוע שהוא כמעט ניסוי במעבדה ביחס להדלפות. בדרך כלל קשה לבודד, המדינה אמרה פעם שעברה כשהיה אירוע כמעט דומה עם הקלטת ישועה, היה אירוע שחומר לא נמסר לנו בגלל תקלה, אבל זה חומר ששכב הרבה מאוד זמן אצל המשטרה ואצל המאשימה והם דיברו על מעגלי היודעים שיש אין ספור יודעים פה, ולכן לא נתחיל לחקור את כולם. אנחנו חשבנו אז שזו טעות, עו"ד חן ומיכל הם הלכו וניסו, אפילו הלכו לבג"ץ בנושא הזה, שקבע כמה קביעות, שכדאי להקשיב להן. אבל במקרה הזה יש לנו אירוע שכמות היודעים ביחס לחומר היא מצומצמת שבמצומצמת. זה לא שכב חודשים ארוכים בהרבה מאוד מחשבים, ושם טענו שהייתה תקלה והגישה הייתה גישה מדי רחבה להרבה אנשים – אין את זה. אנחנו עכשיו באירוע שהוא תחום, אפשר להסתכל עליו, ממש זה כאילו נקודת לייזר. ובאירוע כזה, כשאנחנו סבורים שכל ההדלפות האלה יש להן מטרה של תיאום גרסאות, תיאום עדויות, אנחנו חושבים שבאירוע כזה בית משפט יש לו חובה, הוא מנהל את ההליך, יש לו חובה לדאוג, לא רק להתחשב בסוף במשמעות של זיהום ההליך. הרי לכאורה יכול אולי לטעון, בסוף נתחשב בזה. התשובה היא שכשאפשר למנוע, לבית המשפט יש זכות וחובה למנוע אירועים מהסוג הזה ולכן אנחנו מבקשים מבית המשפט או להורות או לחלופין להפנות את זה באופן דחוף, היום, ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שחברתי אמרה, להפנות את זה ליועץ המשפטי לממשלה, דרך בית המשפט, אנחנו נפנה במכתב, אנחנו לא נשאיר את המילים של חברתי מהדהדות באוויר, אנחנו ניקח אותן, נעלה אותן מיד על הכתב ונשלח. אנחנו חושבים שביהמ"ש הזה צריך להוציא החלטה בנושא הזה שמופנית ליועמ"ש שקוראת לו לבחון את הדברים אם לא להורות לו, זה עניין של כבודכם, אני לא מתערב בהחלטות של כבודכם, אני רק יכול לבקש, לא להחליט. אבל אני חושב שהאירוע הזה הוא כל כך נקי, כל כך מדויק, הוא אלגנטי בחוסר אלגנטיות שלו, בזה שיש לנו כמות יודעים קטנה מאוד וצריך לעקור את התופעה הזאת. לא יכול להיות שכולנו נשב פה בחושך וכל האגף שנמצא שם נמצא באור, הוא יודע בדיוק מה היה, הוא מכיר את החומרים, יודעים לספר לנו על איזה יום נישואים זה היה לכאורה וכו' – זה דבר שלא יעלה על הדעת, זה לפרטי פרטים.

טוב, הדברים הובנו.

כבודכם, קצר ואני אבקש לחבר בין שני הדברים ולדייק בשאלת העיתוי. אומרת חברתי בהקשר של ההדלפות, זאת פררוגטיבה של היועץ המשפטי לממשלה, הם היו מזועזעים – אגב, אני לא מבין למה כל כך מזועזעים הרי זאת מנת חלקנו במשך שנים. כועסים אני יכול להבין, אנחנו מאוד כעסנו, אבל בוא לא נוכה בתדהמה. לא נוכה בתדהמה. אבל ניחא, נניח את זה רגע בצד. היא פררוגטיבה של היועץ המשפטי לממשלה, לכן אומרת חברתי למה הם פונים לבית המשפט. אז הסביר חברי מדוע לבית המשפט יש מה לומר על הליך שמתנהל בפניו ומה האחריות שלו, נכתבה בפסיקה, בדיון הקודם גם דיברנו והבאנו אותה, ולכן הייתה הפנייה לבית המשפט. אבל כאן מתבקשת השאלה שלא הוצגה כאן בקשר לשאלת העיתוי: למה מצאה המאשימה לא בעיתוי הזה לחקור כי הייתה תלונה ב - 10 בנובמבר או ב - 11 באוקטובר והיא לא שולטת על זה, אלא מדוע מצאה המאשימה לפנות לבית המשפט עם האינפורמציה הזו, שהמשמעות לפנות לבית המשפט עם האינפורמציה הזו, אם כולנו פה דנים בשאלה למה זה רלוונטי בכלל – למה זה רלוונטי? הרי הייתה השלמת חקירה, כל כך חשוב, ואלה כל דבריה של חברתי, אליהם היא כיוונה, שההגנה תדע, שולחים מכתב להגנה, מצרפים לה שני דיסקים, אומרים לה, השלמנו חקירה, תעשו מה שאתם רוצים. למה ערב עדותו, זו שאלת העיתוי המחודדת – ערב עדותו של עד מדינה כשכל העצבים חשופים, כשמסביב יהום הסער, ברכת הבוקר טוב שלנו, כמה טוב ריח נפאלם על הבוקר, קבלו דרך בית המשפט את ההודעה הזאת. למה? עכשיו, לא נתחיל עכשיו בנאומים מה זה אומר על חולשת תיק התביעה ובאיזה תכסיסים וספינים צריך להשתמש בהם כדי לייצר כאן אירועים ודרמות – לא צריך. היה לנו את זה עם מאבטחים והיה לנו את זה עם הדלפות והיה לנו את זה עם כל מיני דברים שבאו מכל מיני כיוונים. נדבר על זה, גם לזה ייוחד פרק, אבל השאלה בהקשר הספציפי הזה, כשההגנה באה ואומרת, רגע, אנחנו לא מוכנים להשתתף במשחק הזה, אנחנו אפילו לא שחקנים, התפקיד שמיועד לנו כאן הוא של ניצבים, כבודכם. אנחנו לא ניצבים על בימת תיאטרון. יש לנו תפקיד מהותי. אומרים לנו, הייתה השלמת חקירה, אומרת המדינה אם ההגנה תבקש לא נתנגד לבקשת הדחייה. היא אומרת, היא מכירה את החומרים. אז אנחנו נגיד קדימה בואו נמשיך ונראה מה תוך כדי תנועה נתגלגל? המשפט הזה מתנהל כסדרו וצריך להתנהל כסדרו, הוא לא יכול להתנהל פרטאצ' – אפוד, נשק, קסדה תוך כדי תנועה כי אין זמן, כי מצלצלים לנו בפעמונים ודוחקים בנו ואם ביהמ"ש לא יגיד"עכשיו"אז נקבל מאמר מערכת באחד מהעיתונים שנוזף בבית המשפט נו - נו - נו. הקורליס יחכה והגרדום בסופו יחכה, אבל אנחנו לא מתכוונים ללכת כשיים או עגלים בתוך הקורליס הזה, לפחות לא בלי להנעיד טיפה את עצמנו כדי שנשמע את שקשוקי הברזל.

אם יורשה לי כמה מילים בתוספת לדבריו של עו"ד חן שאני כמובן מצטרפת אליהם באופן מלא. גברתי שאלה את חברתי עו"ד בן ארי שאלות לגבי מה אפשר ומה אי אפשר בזמן החקירה ואני פתאום חשבתי שאני מוצאת את עצמי במשהו שהוא אפילו פחות מדיון במעצר, שהצד השני מגיש דוח סודי, בו אפילו כבודכם לא יודע על מה מדובר כי גם כבודכם לא ראה את חומר הראיות, ומתנהל שיח בין בית משפט לבין התביעה כאילו בית משפט מחויב לקבל את עמדת התביעה וכאילו לנו אין עמדה בעניין הזה. עכשיו, הסיבה שאין לנו עמדה בעניין הזה היא פשוט כי אנחנו לא ראינו את החומר אבל אולי יש לנו דעה? אולי אנחנו למשל אחרי שנקרא את החומר אנחנו נחשוב שלא, אי אפשר, אולי אנחנו נחשוב עם טעמים טובים לתמוך את טענותינו מתוך החומר, שאי אפשר לעשות את הדבר הזה. ופתאום כשחשבתי לעצמי שאני בדיון מעצר. יש שיח, אני בכלל לא חלק ממנו, שואלים את התביעה, התביעה עונה, ולי אין מה להגיד. זה כל כך קיצוני תוך כדי הליך פלילי. עכשיו אני רוצה להגיד, אנחנו כולנו אנשים באופן יחסי נעימים, מדברים יפה, אפילו לא צועקים, הכול בסדר. זה אירוע אלים. האופן הזה שבו מתנהלת חקירה תוך כדי הליך פלילי ואנחנו עומדים פה, אפילו לא ניצבים, סליחה על תקן אידיוטים, שאפילו לא יודעים להגיד שום דבר בשאלות של גברתי לחברתי עו"ד בן ארי, אנחנו לא יודעים להגיד כלום כי אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו אומרים לכבודכם, רחמים שנייה, אנחנו כן יודעים שתיק 4000 ו - 1000 ו - 2000 קשורים, אנחנו יודעים כי את החומרים שקיימים אנחנו מכירים ואנחנו מכירים את הקשרים, אנחנו גם נחקור עליהם. אז אנחנו צריכים להיות פה בתפקיד הטיפשי הזה, סליחה על המילה הזאת, שאנחנו אפילו לא יכולים להגיד כלום? כי מה ביקשנו, יומיים? איך זה יכול לקרות לנו בכלל? ולכן אני אומרת, בנעימות, כי כל הדברים האלה הם חשובים, אני לא מזלזלת בחשיבות של דיון תרבותי, חלילה, אבל בל נתבלבל, זה אירוע אלים, והלקוחות שלנו שהם תוך כדי ההליך הזה גם הזכויות שלהם נרמסות, הם בני אדם, יש להם זכויות, מותר להם לדעת מה החומרים נגדם, מותר להם שעורכי הדין שלהם יוכלו לענות לשאלותיו של בית המשפט ויוכלו להגיד: עו"ד בן ארי, עם כל הכבוד לעו"ד בן ארי, איננה צודקת. כי הם ראו את החומרים וכי הם יודעים מה להגיד. יש ללקוחות שלנו את הזכות שזה ייעשה פה ועל הזכות הזאת אנחנו עומדים.

אוקיי, תודה לגברתי. עו"ד בן ארי, שאלה: מבחינת הערכה שלכם למשך החקירה הראשית של העד, על כמה ישיבות אתם מדברים?

בתיק 4000 אנחנו חושבים שבערך יהיו חמש ישיבות ובתיק 1000 ו - 2000 אנחנו מעריכים עוד ישיבה אחת או שתיים.

ז"א שש או שבע ישיבות סך הכול. אתם מתכננים להתחיל עם תיק 4000?

כן, גברתי.

זה עיקר הישיבות. טוב, אנחנו נצא לכמה דקות.

רק ברשותכם אני רוצה להגיב לדבר אחד שנאמר ע"י חבריי ונאמר ע"י חברתי, לכנות את האירוע הזה אירוע אלים זה ללכת הרבה צעדים קדימה. אני לא מצליחה להבין איך אפשר בכלל לומר על אירוע כזה כאירוע אלים. בסופו של דבר גם לתביעה יש חובות, כמו שלהגנה יש חובות ואני מכבדת את החובות האלה, אבל גם לתביעה יש חובות וכאשר מגיעה עדה ומספרת לנו סיפור, גם החוק מאפשר את זה, אני מפנה לסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי, וגם הנחיות פרקליט המדינה מתייחסות לפרמטרים לביצוע השלמות חקירה וכך נעשה ואנחנו הודענו לבית המשפט ברגע הראשון שיכולנו להודיע ועשינו את זה בכבוד רב ואני חושבת שכדאי שחברתי על המילה"אלים"לפחות תתנצל בפנינו.

אני מבקש רגע משפט אחד. אני לא עוסק בהתנצלויות, אני עוסק אבל באיזשהו עניין של מהות ולשאלה אם זה אלים או לא אלים אני אתייחס פה. יש פה סוגיה שנולדה בבית משפט, שחברי חידד אותה, יש סוגיה של העיתוי שהוא תמוה ויש סוגיה של ההדלפה והדברים אחוזים ושלובים זה בזה. ההדלפה הזו הייתה יכולה לצאת ממקום אחד ויחיד, שהוא המקום שאולי המוסד צריך לחקור את עצמו באיזשהו אופן, הרי זה המצב. ולכן יש פה איזה דיסוננס בנושא הזה. כלומר, הוא מאוד מוטרד אבל מישהו מתוכו הוציא את החומרים האלה. המלך הוא עירום וצריך להגיד שהמלך הוא עירום. החומרים האלה יצאו בכוונת מכוון – אגב, בבקשה שהגיש חברי עמית חדד: יש עוד אירועים: ביום שישי וביום ראשון, חומרים שיוצאים אחר כך בחלק מהמקרים החומרים לא נמצאים בידי הסניגורים, יום שישי זה לא בידי הסניגורים, יום ראשון אין אינטרס לסניגורים, יום שני זה רק בידי התביעה ואין אינטרס לסניגורים – ולכן התוצאה, חברתי השתמשה בביטוי"אלים", אנחנו לא מבקשים הכרעה של ביהמ"ש בסוגיה אלים כן או אלים לא – זה אלים, זה אלים מוסדית. זה אלים מוסדית, אבל זה לא העניין. העניין המרכזי כרגע, שהדברים אחוזים ושלובים זה בזה ולכן הבקשה שלנו שאומרת תנו לנו לבחון את החומר, להתייחס אליו, בקשר לעדות של מר חפץ, בקשר לבקשות רחבות שתוגשנה או שלא תוגשנה, אבל הדברים האלה צריכים להימדד ולהישקל, בפרק הזמן של יומיים, בעיתוי שלא אנחנו יצרנו אותו, וזה פה דפוס קבוע במשפט הזה. אנחנו לא יוצרים עיתויים, התביעה יוצרת, לא מעבירה חומרים, אז אנחנו מבקשים ואז יש תוצאות ואז יש פתאום איזושהי תקשורת, מה פתאום, איך זה נעצר, אבל אי אפשר לשקול את השיקולים האלה. השיקולים האלה בסוף מצריכים דיו - פרוסס, הליך נאות, זכויות נאשמים, והבייסיק, הדבר הבסיסי זה לאפשר להגנה לראות חומר. ולכן הבקשה שלנו היא בקשה מאוד מידתית ומאוד צנועה: תנו לנו את היומיים הללו לראות את החומר ואז נבחר כהבנתנו איך לנהוג. דרכי הפעולה רבות.

חברתי ביקשה התנצלות, בעניין הזה שוב כדי לא להסית את הדיון ולייצר אירוע שאינו אירוע, אני מבקש להסביר, והדברים של חברתי נאמרו גם על דעתי. לא הכוונה חס וחלילה לאלימות של האדון והגברת ליאת בן ארי, צוותה וצוות התביעה. משפט פלילי מעצם מהותו הוא אירוע אלים. בתוך האירוע האלים הזה אנחנו כולנו צריכים לנהוג בזהירות. הטענה היא שכאן, דרך ההודעה לבית המשפט, שבכלל לא הייתה מחויבת, אפשר היה בדרך אחרת, ודרך חקירה בתוך האירוע האלים הזה, מדובר באירוע אלים. לא אירוע אלים שחברתי לבשה כפפות אגרוף ובאה להרביץ לאף אחד. לכן אין מקום להתנצלויות ואין מקום גם להיעלבויות.

גמרנו, בלי התנצלויות, בלי היעלבויות, אנחנו יוצאים לכמה דקות הפסקה.

אני חייבת פשוט לציין גם לפרוטוקול – עו"ד בן צור מנוע מכל דבר שקשור בתיק 1000 כיוון שהוא היה בא כוחם של הגברת הדס קליין--

לא, הוא טוען כרגע בקשר לתיק 4000.

אבל עדיין אני חושבת שהדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי, גם בפרוטוקול, צריך לשמור על הדבר הזה, ועו"ד בן צור התחייב בפנינו שבכל מה שקשור לתיק 1000 הוא לא יהיה מעורב--

הוא לא טען בעניין תיק 1000.

אני לא מצליח להבין את ההערה הזו, אני אומר את זה בצורה ברורה. עייפתי וקצתי מפרומים שמוציאים לתקשורת חומרים חסויים, לא אמרתי באופן פרסונלי, אני לא יודע, אבל אני יודע שזה מהמוסד שלהם, כי החומר נמצא רק אצלם. וזה פוגעני ואחרי זה עוד להטיף מוסר קשה. אז אני אומר את זה בצורה מאוד מאוד ברורה: דיון כזה שפתוח לעולם הרחב ויש לנו מעמד, זה קשור לתיק 4000, אני אהיה גם אהיה בנושא הזה. בחקירות של עדים בתיק 1000 לא אנכח.

אוקיי, תודה לכולם.

הפסקה ][

לפנינו בקשה של ההגנה לביטול הדיונים הקבועים השבוע לשמיעת עדותו של העד מר ניר ניר חפץ: , לאחר שהמדינה הודיעה כי התקיימה השלמת חקירה שהסתיימה אתמול בנוגע לאישום השלישי. המאשימה ביקשה להעביר את חומר החקירה החדש לידי ב"כ הנאשמים עוד אתמול. בסופו של דבר חומר החקירה הועבר או יועבר לסניגורים היום ובשלב זה הם אינם יודעים מה החומר המצוי בו. המדינה הודיעה כי איננה מתנגדת לבקשת ההגנה. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים אנו נעתרים לבקשה. מתגובת המדינה בדיון עולה כי חקירתו הראשית של העד אמורה להתחיל באישום הראשון. עם זאת, לדברי ב"כ המאשימה האישומים קשורים זה בזה ולא ניתן להבטיח כי העד לא יתייחס בעדותו גם לאישום השלישי. מאחר שתוכנו של חומר החקירה החדש אינו ידוע בשלב זה ונוכח עמדת המדינה, יש לאפשר להגנה להיערך לעדותו של העד גם בהקשר לחומרי החקירה החדשים ולשם כך נדרשת דחייה קצרה של הדיון כפי שהתבקשה. אשר על כן הבקשה מתקבלת. אשר לטענות בדבר הדלפת חומרי חקירה לתקשורת, אנו סבורים שלא ניתן לעבור על כך לסדר היום מקום בו הודלפו חומרי חקירה ערב הדיון ואנו מצפים מרשויות החקירה שיפעלו לבירור העניין ושיעשו כל שנדרש למנוע הדלפות בעתיד.

זו ההחלטה. השאלה שלנו היא האם אפשר לקיים מחר את הדיון לפי 144 שקבענו ליום שני, לאחר שאנו לא מתחילים את עדותו של ניר חפץ. האם אנחנו יכולים לנצל את היום מחר לדיון הזה?

לטעמנו זה לא יהיה יעיל, אנחנו צריכים עוד זמן כדי לעבור על הדברים ולהשיב תשובה.

אוקיי, לא נייעל בזה שום דבר.

לא נייעל.

אוקיי, אז אם כך הדיון מחר מבוטל ומתחדש ב - 22 בנובמבר, יום שני, בעדותו של מר ניר חפץ. תודה רבה לכולם. סוף הקלטה ][ הוקלד על ידי דקל חמד