פרוטוקול 07.08.2024

תמליל פרוטוקול מוקלט

אב"ד: אפשר?

כן.

אב"ד: בוקר טוב לכולם היום 07 באוגוסט 2024 תיק פלילי 67104-01-20 שלום לכם, איך הפגרה?

נפלאה. מעולם לא הרגשנו חופשה, פגרה יותר, יותר ידידותית. אני בטוחה שכבודכם מאוד שמח לפגוש גם אותנו.

אב"ד: אנחנו מאוד שמחים, למה לא?

לא נדברתם, עשיתם בכל זאת.

אז אה, כן. אני אגיד שבשבועיים האלה גם לא הייתה לנו באמת פגרה אלא המשכנו, הצדדים המשיכו לעבוד ולהידבר ויש אה, הרבה מחלוקות שצומצמו ובעצם אני, אני חושבת, אני אומרת את זה בזהירות, שהמקומות שבהם אנחנו נצטרך את עזרת בית המשפט או את החלטת בית המשפט הם מאוד מאוד מצומצמים אממ... כי חלקם, או שהגענו להסכמה או שיש לנו החלטה שנודיע לכם אז אה, אה, אני, אני אתחיל רגע להגיד מה, מה יש ואני אחלק את זה קודם כל, וכמובן כל דבר שאני אה, אנחנו נגיד ו-, וחבריי כמובן אה, יגידו את מה שהם מוצאים לנכון. קודם כל לגבי העבר,

נעשה את זה במרוכז.

כן, אני עושה את זה במרוכז ואז אם יש לכם, אלא אם כן אתם רוצים להתייחס ספציפית לדברים אבל אני ניסיתי לכתוב לעצמי גם את כל ההערות שלכם אז אם אני מפספסת משהו תעקבו אחריי גם. קודם כל לגבי העבר, אני מפרידה את זה לגבי דברים שכבר הוגשו לבית המשפט שזה אה, עובדות מוסכמות שהוגשו והודעות שהוגשו ואחר - כך נדבר על מה לא סיימנו גם לקראת הדיון האחרון ובינתיים סיימנו אבל אני כן רוצה להתייחס לעבר אה, אז אה, ההגנה והתביעה באו בדברים ביניהם כמו שאמרתי אה, אני מצהירה לפרוטוקול שחבריי בדקו, שוב, לגבי כל עד ועד של העבר ושלחו לנו בעצם רשימה של עדים אה, שבהם הם כן, לשיטתם, נתנו הסכמה מפורשת לאמיתות התוכן ואני רוצה להקריא את זה לפרוטוקול כי לגבי זה יש לנו בעצם הסכמה רלי לשם, העד רלי לשם ת /.680 ההודעה מוגשת לפי סעיף 10 ב) לאמיתות התוכן. רגע, יש לי משהו בשבילכם,(

מתנה?

רשימה חדשה, סליחה.

זה על בסיס מה ששלחנו לכם?

הכל זה על בסיס מה ששלחתם. פשוט עשינו אה, אז נתתי לכם לעקוב טבלה ועשינו טבלה,

אה.

זה לא לבית משפט זה רק אה, רק להם, בסדר?

תודה.

זה בסדר לכם אחד כרגע?

אם יש עוד אחד אז ניקח, אם לא אז נסתדר.

טליה גרסלר ת/682 ההודעה מוגשת לפי סעיף 10(ב) לאמיתות התוכן. קים לוי שזה ת/686 ו - 688 ההודעה מוגשת לפי סעיף 10 ב) לאמיתות התוכן. מוטי אלמליח זה ת /(684 אה, היא מוגשת על - פי סעיף 10(ב) לאמיתות התוכן בכפוף לתוספת מוסכמת שאני אקריא אותה לפרוטוקול 'לפי המועד בו החל השיח בין מר מוטי אלמליח לבין מר ניר חפץ באשר לאפשרות העסקתו של האחרון בחברת בזק בינלאומי, התקיים בחודש 11/2014 (על - פי יומנו של מר ניר חפץ) הפגישה בין השניים התקיימה ביום 13/11/2014 וטיוטת הסכם העסקה הועברה למר ניר חפץ ביום 01/12/2014.' מבדיקה פשוט שערכנו גברתי התוספת הזאת לא הוכרעה בזמנו לפרוטוקול בעת הגשת ההודעה ולכן אנחנו הקראנו את זה כרגע היום, אני מתייחסת לפרוטוקול מיום 04/07/2022. אייל חיימובסקי ב - 03/23 במסגרת דיוני 140,

אב"ד: איזה מוצג?

מה?

אב"ד: מה המספר מוצג?

אז זהו שלא היה מספר מוצג. ב - 03/23 במסגרת דיוני 144 אצל כבוד השופט עודד שחם: הודענו על הגשת הודעתו בכפוף להשחרות. לבדיקתנו היא לא הוגשה רק הודענו את זה, זה נשמט מהצדדים. כעת, לאחר דין ודברים אנחנו מגישים אותה ללא השחרות אבל עם כן שתי הסתייגויות שצורפו וסומנו והכל מוגש לפי סעיף 10(ב) לאמיתות התוכן ואנחנו מגישים את ת/1593 וההסתייגויות שזה שני הסעיפים ש - הם ת /,150 אלף,,

אב"ד: רק שניה, שניה. ת/1593 בפעם שעברה הייתה לנו סדרה של מוצגים, רק רגע. שניה אחת. שניה אחת. כשדיברנו פעם שעברה, עורכת - דין תירוש,

כן.

אב"ד: אממ... רשום גם ב -, בהחלטה שיצאה באותו יום, הגענו ל-, הייתה סדרה של מוצגים שלגביהם לא הייתה הסכמה לכן הם לא הוגשו. אחד מהם היה ת/1593 זה היה זה? זאת אומרת זה אותו אחד?

זה לא היה זה אבל נעזוב אותו בצד, אנחנו סימנו עכשיו מחדש את מה שלא הוגש, כל מה שלא הוגש,

אב"ד: אוקי.

סימנו מחדש חוץ מכאלה ששריינו אותם אז, יש מוצגים ספציפיים ששוריינו אז.

אב"ד: שוריינו אלף חמש מאות (לא ברור,) 1590.

נכון.

אב"ד: שזה היה המסרונים. מחת"קים 1591,

נכון.

אב"ד: ועוד שניים שנשארו פתוחים,

כן.

אב"ד: אז זה אחרים.

נכון.

אב"ד: אוקי.

אז אני מגישה בעצם את הודעת העד אייל חיימובסקי לאמיתות התוכן ת/1593. בת/1593(א) יש שתי עובדות נוספות מוסכמות אז אני מגישה אותן יש כאן אה, גם עותק ל - ,

אלה לא עובדות אני רוצה להבהיר, אלה לא עובדות.

אז הסתייגויות?

זה לאמיתות התוכן בכפוף לשתי ההבהרות האלה.

אב"ד: שתי ההבהרות האלה, כן.

מדברים ביחד )(

פשוט כדאי שנקרא את ה(לא ברור,)

מאה אחוז, בסדר גמור.

הוא מעיד על משהו כללי כשהוא השתתף ב(לא ברור,)

אב"ד: זה הבהרות לגבי ההסכמה.

נכון.

אב"ד: הבהרות לגבי ההסכמה.

לגבי התוכן שאנחנו מסכימים.

זה לא הבהרות על ההסכמה זה הבהרות של אה,

כן, זה מה שאמרתי.

אז כן, כן. (לא ברור – מרוחק מהמיקרופון) עצמו.

אב"ד: אה וזה ההוספה (לא ברור – רעשי הקלטה) וזה המשך לא ברור), בסדר גמור.(

בסדר?

אב"ד: אוקי.

אז אני מגישה את זה ויש כאן עותק שניתן לסריקה.

אב"ד: אוקי, בסדר גמור.

ועוד עדה מהעבר שלומית ברנע פרגו שזה ת/1437 שהיא הגשה לאמיתות התוכן לפי סעיף 10(ב) תוך שמירת ההסתייגויות המקובלות שההגנה חזרה עליהן.

באישום הראשון.

באישום הראשון, כן. כן. היא נחקרה נגדית אז,

כן, כן.

בהקשרים האחרים.

נכון.

אוקי. יש עדים נוספים, עד כאן העדים מהעבר שהוגשו שיש עליהם הסכמות. עכשיו אני עוברת לרשימת עדים שהוגשו בעבר שאין עליהם הסכמות. אני מדברת על איה בן פורת ת/1447 שזה עובדות מוסכמות, אני מדברת על ברוריה מנדלסון שזה הוקרא לפרוטוקול,

רגע, איה בן פורת הוגשו עובדות מוסכמות?

הוגשה עובדה, הוגשו עובדות מוסכמות. תכף אני אגיד את ה -, אני רק משרטטת לנו במי אנחנו עוסקים כרגע, משהו שאין,

אז אולי נלך אחד אחד?

לא אדוני אני רוצה להגיד רגע משהו באופן כללי, בסדר?

טוב.

אב"ד: ברוריה מנדלסון הוקרא לפרוטוקול?

ברשות, ברשות חברתי פשוט אה, אני לא רוצה להפריע אבל אה, זה, זה, זה מה שטיפה מבלבל ואני חושב שבעקבות זה גם באה הערת בית המשפט. זה לא עדים שאין לגביהם הסכמות. יש עכשיו אי הסכמה לגבי מה שהוסכם.

כן, כן, נכון. זה ברור.

היו הסכמות,

זה עדים שהוגשו,

נרשמו בפרוטוקול הסכמות,

נכון.

הוצהרו לפרוטוקול הסכמות,

נכון.

' לכן חשבתי שכדאי שנלך אחד אחד אבל בסדר הגברת תלך בדרכה.

אדוני, אדוני ישמע, אדוני ישמע את מה שאני אומר ויעדיף שזה יהיה ביחד.

אין שום בעיה.

סמוך עליי.

אבל אולי כדאי להבחין בין מצב שבו מוגשות עובדות מוסכמות לבין הודעות של עדים שלגביהם,

אני מסכימה גם עם זה אדוני אני, אני מיד ישרטט את זה כי אני, אני מסכימה עם שני הדברים שכבודכם אמרו.

אב"ד: פרוטוקול ישיבה עמוד?

איה בן פורת ת/1447 הוגש עובדות מוסכמות, מדברים ביחד )(

אב"ד: לא ברור,)(

מיום 29/01/24.

אב"ד: לא ברור) ברוריה מנדלסון?(

לא, זה היה איה בן פורת. ברוריה מנדלסון,

אב"ד: עובדות מוסכמות מיום?

אין לי את ה-, את ה - תכף צריך למצוא את זה,,

אב"ד: עובדות מוסכמות מיום?

אם את רוצה,

כן.

עובדה מוסכמת הוקראה פרוטוקול ביום 29/01/24.

29/01/24 עובדה מוסכמת שהוקראה. רובל והולצמן זה ת/1448 גם עובדות מוסכמות.

רובל והולצמן? זה שני אנשים שונים?

הולצמן. שני אנשים ו -,

מתמחים ממשרד שמרון.

מתמחים ממשרד שמרון זה נמצא באותו מסמך.

זה בזוג כאילו?

כן זה נמצא באותו מסמך אדוני.

מתי זה הוקרא לפרוטוקול? כדאי להפנות את בית המשפט למראה המקום של ההסכמה, של גדר ההסכמה.

אז אני, אני, בסדר.

ב - 08/07.

אוקי.

במהלך העדות של (לא ברור.)

בסדר. ב - 08/07.

כן.

אב"ד: רגע זה,

הולצמן ורובל.

אב"ד: של המתמחים?

רובל והולצמן כן.

כן.

אב"ד: ב - 08/07?

כן. יונתן שכטר שזה ת/1393 יש שם גם הודעה וגם עובדות מוסכמות.

אב"ד: שוב פעם, ת?/

מתי זה הוקרא?

1393 אנחנו, אני לא חושבת שזה הוקרא לפרוטוקול, נראה לי ש - אולי כן? אלון הביא את זה?

תראי את המייל ששלחתי.

לא, אתם הפניתם למיילים בינינו.

וגם לפרוטוקולים.

לא בטוח. לא כתוב, אני לא רואה שכתוב. רגע, שניה, יש לי את זה.

ב - 11/03/24. ב - 11/03/24.

כן, אוקי. בסדר. רפי שמיר ת/1449 שהוקרא לפרוטוקול,

08/07/24.

ב - 08/07/24 וטלי שלי זה עובדה שהוקראה לפרוטוקול מיום 15/03/23. עכשיו לגבי ה-, קבוצת העדים הזאת שבאמת כפי שכבוד השופט בר - עם העיר, מתחלקים רובם זה עובדות מוסכמות, יש שם שניים שזה הודעות שזה העד רפי שמיר והעד יונתן שכטר שיש לו גם עובדות מוסכמות באישומים האחרים. כפי שהובהר בדיון האחרון על - ידי חבריי ולנו יומיים קודם לכן או שלושה ימים קודם, אני לא, שלא יתפסו אותי במילה, בעצם חבריי הודיעו לנו שלא מדובר בעובדות מוסכמות כמו שכתוב בכותרת של עובדות מוסכמות וכמו שאנחנו הבנו את זה, כמו שלדעתנו אין דרך אחרת להבין את זה אלא מדובר לשיטתם בגרסת עד מוסכמת חלף ראשית ונגדית זאת אומרת זה מה שהעד היה אומר במקום ראשית, הם הוא, לו הוא היה כאן בדוכן בראשית ובנגדית. אנחנו מבקשים לומר בעניין הזה כמה דברים.

אבל בשעה שהוסכם על עובדות מוסכמות במובחן מהודעות,

אב"ד: משה תסתכל על זה.

אני רוצה להבין, לא, רק חידוד אחד כדי שאני רוצה להבין פשוט אם אפשר.

אב"ד: אוקי.

בשעה שהוסכם במועד ההסכמה, האם העובדות המוסכמות הוגשו כעובדות או על דרך של הצגת הודעת העד ושהתביעה ביקשה,

לא, היה מסמך שכתוב עליו בכותרת עובדות מוסכמות וזה גם נאמר עובדות מוסכמות,

ככה זה הוגש?

והסייגים שנשמעו לפרוטוקול נשמעו סייגים שמדברים על, מדברים ביחד )(

לא ברור) סייגים,(

עדות שמועה, סברה,

לא ברור,)(

אבל ככה זה הוגש ולטעמנו זה הוגש ככה וזה דובר בינינו ככה, גם עצם ה -, הקריאה של דבר בשם עובדות מוסכמות ועובדה,

רגע, רגע, גברתי לא משיבה לי,

כן.

ולצד זה גם הוגשו הודעות של עדים שלגביהם, גברתי מבקשת לראות בהם גם סוג של עובדות מוסכמות? אני רוצה להבין אם,

לא.

באיזה אופן זה,

אז לגבי, אני רוצה להפריד,

כן.

בין העובדות המוסכמות רגע,

כן.

לבין ההודעות בהסכמה, בסדר?

אז זה מה שאני רוצה לשמוע, כן.

אני רוצה רגע לדבר על העובדות המוסכמות תכף נדבר על ההודעות בהסכמה.

אוקי.

שתי ההודעות בהסכמה. לגבי העובדות המוסכמות,

כן.

אנחנו סבורים שהעמדה הזאת של ההגנה היא עמדה שלא יכולה להתקבל לא, אין בה כל סבירות אה, נקרא, זה נקרא 'עובדות מוסכמות' זה לא נקרא 'גרסת עדה מוסכמת' או 'עד מוסכם' אה, היא הוקראה לפרוטוקול לא נשמעו סייגים שלא מדובר בעובדות מוסכמות. יותר מזה, אם כבודכם יבחן את העובדות המוסכמות עצמן ואני אומרת לכם שמאחורי העובדות המוסכמות היה משא ומתן ממושך בין ההגנה לתביעה על כל פסיק ו-, ו -, ונקודה ופרט שם ולפעמים הפשרה הייתה שהוכנס משפט לדבריה של העדה אה, כך וכך אז אם הכל זה 'לדבריה של העדה' למה צריך להכניס בפסקה מסוימת 'לדבריה של העדה'? הרי הכל זה 'לדבריה של העדה'. לכן, אנחנו חושבים ואנחנו רואים בהתנהלות הזאת, אני אפתח כדי שאני לא אכעס ואני לא כועסת אני רק אומרת שזאת התנהלות בעינינו לא מקובלת אה, לחזור מהסכמות במובן הזה שיומיים לפני הסוף כשאנחנו מבינים שזה הרגע האחרון ואנחנו מבינים כולנו שאנחנו רוצים להתקדם עם ההליך הזה ואחרי שנשמעו עדים וויתרנו על עדים שהתכוננו הרבה לדיונים האלה וויתרנו להם אחרי משא ומתן ארוך וקשה עם ההגנה, לפעמים לילות שלמים אה, אני וגברת פירר בן נון ובהסכמות למשל על הגברת איה בן פורת על כל פסיק ומילה, היום להגיד או יומיים לפני הדיון לבוא ולהגיד 'בעצם זה לא עובדה מוסכמת' כמו שכתוב עליה וכמו שדיברנו 'אלא רק הסכמנו שזה מה שלדברי העדה הכל' בעינינו זאת התנהלות שאין לה מקום ו -, והיא לא אה, מקובלת בשום צורה ואנחנו גם אומרים כמו שאמרנו בדיון הקודם, לא בנקל, ויש על זה פסיקה, משתחררים מהסכמות צריך לבקש את רשות בית המשפט, צריך להגיש טעם מיוחד לדבר הזה ולא הוגש דבר כזה. לפני שאני אגיד מה המסקנה שלנו מהעניין אני רגע רוצה לעבור להודעות אה, שהוגשו.

אב"ד: שניה, שניה אחת. שניה.

אפשר רק להפנות אותנו איפה זה נאמר? האם זה הוגש על דרך של מסמך לבית המשפט העובדות המוסכמות?

כן.

זה הוקרא לפרוטוקול?

לא, אני הצגתי את ה(לא ברור) שהוגשו לבית המשפט,

אב"ד: אני מחזיקה, אני מחזיקה,

אני רוצה למשל להפנות,

אב"ד: אני מחזיקה את ההחלטה ב - 48 פתוח.

של מי זה?

אב"ד: רובל והולצמן.

כן.

אב"ד: 'הסכמה זו מבלי לוותר, מבלי לגרוע מטענות ההגנה מתואר על - ידי רלוונטיות שעה שסוגיה זו אינה מוזכרת בכתב האישום ושיטת ההגנה לא נוגעת לסוגיות השנויות במחלוקת, הסכמה זו אינה מהווה ויתור ואינה גורעת מטענת ההגנה בדבר' אה זה חיסיון 'אין לראות בהסכמה זו ויתור על טענות חיסיון, הפרתו ביחס לעדים בכלל' זה, זה אנחנו בחיסיון. אממ...

יש לגברתי את ההסכמה הזו? אני יכול לעיין בה?

אב"ד: יש לך את זה.

לא, אני לא מצליח להיכנס.

אין לי, לא הבאתי איתי את כל ההסכמות אדוני.

אני לא, לא הצלחתי להיכנס דרך ה - זה, אז לכן אני,,

אב"ד: תיכנס לתיק.

כי זה חשוב גם באיזה אופן זה הוגש.

אב"ד: תיכנס לתיק.

אוקי בואי נראה תכף.

בפרוטוקול נאמר כך,

אב"ד: שניה. שניה.

אני רק אומרת מה נאמר,

אב"ד: רגע, רגע.

סליחה.

נאתר את המסמך.

אב"ד: ת/1448 רגע..

איפה זה בפרוטוקול?

אב"ד: 1448.

בפרוטוקול מיום 08/07 עשרים, וואי אין לי את המראה מקום. 08/07/24 אני אקריא אין לי את המראה מקום.

אב"ד: זה היה ממש בהתחלה, לא?

מה? אז אני אומרת 'כמו שכבודכם יודע ההגנה והתביעה עשו מאמצים לא מעטים לכדי להגיע לכל מיני הסכמות ביחס לעדים שונים. אנחנו לא מגישים היום את כולם כי אנחנו עדיין בדין ודברים טיפין טיפין אני,'

יש לכם, גברת תירוש,

כן.

סליחה שאני קוטע אותך.

כן, סליחה.

יש לכם דרך למצוא את המקום?

כן.

אם אתם מקריאים מהפרוטוקול פשוט כדאי שאנחנו נדע באיזה עמוד זה.

בסדר. תכף חברתי תאתר. אני רק אומרת, בסוף אני אומרת 'אני מגישה מספר מוצגים בהסכמה' מציינת לפרוטוקול את המוצגים. עורך - דין חן אומר ש'כל זה חלף עדויות מעבר לשניים שנותרו לפרשת התביעה'. השופט שחם,

אב"ד: אנחנו בעמוד 40545.

ועורך - דין חן אומר 'אנחנו מנסים לקדם ולקצר חלף עדים'. עכשיו, חבריי בעצם באים ואומרים אה, ש-, ו-, ו -, ולעיתים גם במיילים. נכתב לנו לעיתים 'כן' לעיתים 'לא' שזה חלף ראשית ונגדית. אני אומרת שכשמדובר בעובדות מוסכמות וכתוב על זה עובדה מוסכמת לא משהו אחר,

אב"ד: עורך - דין ז'ק חן אומר שם את מה שגברתי אמרה שהם טוענים היום, שזה חלף עדות.

אז אוקי.

מדברים ביחד )(

אב"ד: גברתי אמרה 'מוסכם שזה מוגש כאילו העד אמר (לא ברור,')

לא, אני לא אמרתי את זה שזה מוסכם שהעד אמר, זה לא, זה לא, אני לא אמרתי,

אב"ד: גברתי אמרה קודם שה -,

הגנה, זאת הפרשנות של ההגנה.

אב"ד: שהגנת העד, (לא ברור) נאמר גם אז.

איפה זה נאמר אז?

אב"ד: חלף עדות. כל זה חלף עדות.

חלף עדות, ברור שחלף עדות. איפה חלף עדות זה אומר שזה לא עובדות מוסכמות? עובדות מוסכמות חלף עדות. זאת המשמעות.

ברגע שמגישים עובדות מוסכמות,

אז זה עובדה מוסכמת.

רגע. מתי שמגישים עובדות מוסכמות בהיבט הדיוני פחות חשוב מי אמר מה אמר, זו עובדה מוסכמת,

נכון אבל זה לא מה שחבריי אומרים היום.

אוקי בסדר אבל לא, אם זה מוגש אמנם כותרת 'עובדות מוסכמות' אבל יש הפניה לעדות וכך הלאה וחלף וחקירה נגדית אז זה כבר משנה את התמונה כי באופן עקרוני זה מצביע יותר על הודעה מאשר על עובדה מוסכמת.

אנחנו, עוד פעם, אנחנו לא יודעים על מה זה מצביע. אנחנו יודעים איך הדברים נאמרו, איך הדברים לובנו בינינו, שכתוב על זה 'עובדה מוסכמת' חבריי הקריאו סייגים מאוד מאוד ברורים, יכלו להגיד 'זה לא לאמיתות התוכן, זה לא עובדה מוסכמת' רבותיי זה לא עובדה מוסכמת זה רק עובדה שהעדה אמרה את זה פה.''

זה ראיה לאמיתות תוכן אולי אבל זה לא שולל מההגנה לטעון טענות.

לא, אבל הם אומרים שזאת לא ראיה לאמיתות תוכן זה בדיוק העניין.

זה ראיה.

זאת הטענה שלהם שזה לא לאמיתות תוכן.

אם הם יסכימו שזו ראיה זה בסדר?

אבל רק רגע. יתנו לי כבודכם רגע,

לא, אבל אם גברתי מסכימה,

מה? שמה?

שמדובר בראיה לאמיתות תוכן לא שולל את ה -, לא שולל מההגנה את האפשרות לטעון כנגד הראיה כמו בכל ראיה שמוגשת כראיה לאמיתות תוכן.

לא, כשראיה, אלף חבריי חולקים על זה שזה ראיה לאמיתות תוכן,

לעזוב את חבריי, שאלתי את גברתי על העמדה של גברתי האם גברתי מסכימה,

כשראיה מוגשת לאמיתות תוכן,

כן.

אז מה שזה נאמר שאי - אפשר להגיד שהעדה הזאת שיקרה למשל.

מה זאת אומרת? אני לא מכיר בהליך הפלילי שמוגשת ראיה כראיה לאמיתות תוכן ששוללים מההגנה לטעון טענות כנגד הראיה. זה גם בכל, זה פשיטא כמעט.

אם יש הסכמה, לא,

זה לא אומר שהטענות יתקבלו,

זה ברור, הסכמות בין הצדדים לא מחייבות את בית המשפט אבל כשהצדדים מסכימים,

לא, אבל איך גברתי רואה את הדברים?

אז אני אומרת, כשהצדדים, לא כשאני מגישה ראיה לאמיתות תוכן, אם התביעה מגישה ראיה לאמיתות תוכן אין הסכמה מהצד השני יכולים לטעון מה שהם רוצים, אם יש הסכמה,

לא, יש הסכמה להגיש את הראיה, יש הסכמה להגיש את ההודעה או את אותו עניין, לא רוצה להשתמש במילה עובדה מוסכמת כי לטעמי זה משקל אחר אבל נעזוב את זה לרגע, מגישים את זה כראיה לאמיתות תוכן במובחן מראיה לעצם אמירת הדברים. זו ראיה. השאלה האם בכך גברתי מבקשת,

כן.

או סבורה שההגנה מנועה מלטעון כל טענה למרות שזה הוגש כראיה.

לא, בוודאי, ברגע שמסכימים על עובדה, אנחנו רואים את זה כך. ברגע שמסכימים על עובדה, שני הצדדים מסכימים על עובדה,

עובדה זה מוציא מגדר הדיון.

נכון.

אם זה עובדה ש - לכן אני אומר,,

אז חבריי לא יכולים לטעון כנגד העובדה אבל הם באים ואומרים היום בניגוד אגב לעדים מסוימים שהם כן הסכימו, לגבי העדים האלה הם אומרים 'אמנם כתוב על זה גם עובדות מוסכמות אבל כאן אנחנו לא מסכימים שזה עובדה מוסכמת אנחנו כל מה שאנחנו מסכימים זה שהעד אמר את זה'. אני רגע רוצה להתקדם שניה ברשותכם להודעות ואני גם יגיד את המסקנה שלנו בסופו של דבר מזה. לגבי הודעות אה, שני עדים הוגשו הודעות בהסכמה ש -, הוגשו עוד אבל לגבי שניים חבריי בעצם באים ואומרים 'ההודעות האלה לא הוגשו לאמיתות התוכן אלא הוגשו רק לעצם אמירת הדברים חלף ראשית ונגדית.'

זה משהו אחר.

זה מה שהם אומרים זה העד יונתן שכטר והעד רפי שמיר אה, הם בעצם מצביעים על,

איפה? שנראה איזה הודעה זו, סלחה.

רפי שמיר זה הודעה ת/1449 אדוני.

אוקי.

ויונתן שכטר זה,

1393.

1393.

בסדר. בבקשה.

הם בעצם באים ואומרים 'כשאנחנו אמרנו חלף ראשית ונגדית זה לא הסכמה לאמיתות התוכן זאת רק הסכמה שזה חלף ראשית ונגדית' זאת אומרת לאמירת הדברים בראשית ובנגדית. אני אומר אה, בזהירות ואני מפנה בעניין הזה לפסקי דין,

איפה הדברים האלה משתקפים בחומר שבפנינו? העמדות של הצדדים, יש איזשהו הודעה על, סליחה, הודעה שקיבלנו על הסכמה? יש איזה נייר?

אני אגיד, אני אגיד, כן, אני אגיד לגבי רפי שמיר,

עמוד בפרוטוקול.

לגבי רפי שמיר בפרוטוקול מיום אה, 08/07 זה מה שהקראתי עכשיו,

כן.

אנחנו אומרים שאנחנו מגישים,

עמוד, עמוד.

מוצגים בהסכמה.

עמוד?

עמוד, מצאנו את זה?

שניה.

תכף. כתוב 'חלף עדים' אבל אה,

מה נאמר שם בפרוטוקול? שמה?

בפרוטוקול שהוצהר זה כתוב, עורך - דין חן אומר 'חלף עדים,'

ב - 08/07.

כן, ב - 08/07.

אני רואה את ה-, אני עכשיו ב - 08/07 אני רק רואה את האמירה הספציפית לגבי העד הזה.

כן.

אנחנו מדברים עכשיו על שכטר ועל שמיר.

על שמיר ועל שכטר. כן. ולגבי שכטר אממ... כתוב, זה בפרוטוקול אממ...

שכטר זה 1393 אמרנו, נכון?

פשוט בפרוטוקול נכתב רק 'טרם הדיון הוגשו לנט המשפט המוצגים כך וכך' שזה הודעת יונן שכטר ועובדות מוסכמות ובמיילים בינינו,

איפה זה כתוב? כל זה כתוב בפרוטוקול?

פשוט זה, זה הוגש כהודעה. ההודעות האלה של יונתן שכטר הוגשו כהודעה אז לא נאמר שום דבר אה,

אני פשוט מנסה למצוא את המקום המדויק שבו הדברים נאמרו כדי לקרוא בדיוק מה היה הטקסט שהיה בפנינו.

של יונתן שכטר.

למיטב זכרוני, אנחנו נמצא את העמוד, אבל למיטב זכרוני כשהוגשו הודעות, אולי נחפש את,

אני לא רוצה שנעבוד עם זיכרון,

לא, זה לא הוגש על ידינו,

אני רוצה לראות את הטקסט של הפרוטוקול.

כן, כן.

זה הוגש, זה לא הוגש בבית המשפט, זה הוגש לנט,

כן אבל זה,

יונתן שכטר,

אה זה לנט?

יונתן שכטר הוגש לנט אה, כן. אה ת/1393 ו - 1394 זה,

אני בפרוטוקול של ה - 08/07 רק תפנו אותי לאיפה זה? זה בעמודים הראשונים צריך להיות.

אני לא יודעת אם זה,

איזה עמוד? 4543?

רפי שמיר יונתן שכטר.

לא, יונתן שכטר זה לא בפרוטוקול הזה. יונתן שכטר זה, זה דיון שאלון היה כאן, עורך - דין גילדין היה כאן.

מדברים ביחד )(

מה זה?

40544.

40544 זה רפי שמיר.

רק רגע, 40544? אוקי. שניה אחת.

זה לגבי רפי שמיר כבודכם.

אז מה לטענתכם נאמר שם על רפי שמיר?

לא, כל מה שנאמר הקראתי, שזה חלף עדים.

חלף עדויות.

כן. אני רוצה להגיד רגע משהו מעל זה אני, אין לי, אני בהחלט מודעת לזה,.

אני רואה שהגברת אמרה כך 'כרגע אני מגישה מספר מוצגים בהסכמה' ואז היא מתחילה להגיד את המוצגים.

נכון.

'1446, 1447 ככה אני קורא.'

נכון.

ורפי שמיר זה 1449.

נכון.

אני מבין. ואז יש, ואז נאמר משהו על 1447 שזה לא רפי שמיר עובדות מוסכמות כבר הוגשו וכולי לא רלוונטי. וזהו. זה כל מה שנאמר.

נכון.

טוב, אוקי.

מדברים ביחד )(

רגע אדוני יקשיב,

אני לא, לא עושה פרשנויות,

אדוני יקשיב.

אני כרגע קודם כל רוצה להבין איפה אני נמצא.

כן. אני, אני אומר. אני גם אגיד יותר מזה, במיילים בינינו, בין ההגנה לתביעה, היו בהחלט מקומות, אני חושבת שרפי שמיר זה אחד מהם וגם יונתן שכטר זה אחד מהם, שנכתבו המילים 'חלף ראשית ונגדית', הם אמרו לנו 'אנחנו מגישים אותם חלף ראשית ונגדית' אני רוצה רגע לומר משהו,

ומה המשמעות של חלף ראשית ונגדית?

אז אדוני זה בדיוק מה שאני רוצה לומר.

כן.

אנחנו מכירים שהודעה מוגשת חלף ראשית ונגדית אין דרך להגיש הודעה או אנחנו לא הכרנו ולא מכירים דרך להגיש הודעה מלבד סעיף 10(ב) שזה כשאין מחלוקת על תוכן הגרסה. גם פסק הדין, אני מפנה לפסק דין בעליון רע"פ 10383-06 בעמוד 5 לפסק הדין בנבו ועמוד 7, שם בעצם בית המשפט העליון משרטט שתי חלופות ביחס להגשת הודעה בהסכמה. אחת שזה לאמיתות התוכן והשנייה כשמדובר בהסכמה מסויגת היא הגשה חלף ראשית. חלף ראשית ואז ההגנה יכולה לבחור לחקור נגדית או לוותר על נגדית אבל זאת ההסכמה המסויגת שבית המשפט העליון משרטט, לא הסכמה,

איזה פסק דין? סליחה, מה הפסק דין?

06 - 10383 בעמוד 5 ובעמוד 7 לפסק הדין בנבו. אין לי מראה מקום מדויק אלא, וגם אני מפנה לערכאה דיונית אמנם, מחוזית, בית דין צבאי לערעורים 5-12 פרץ נגד התובע הצבאי עמוד 30 עד 31. למעשה חבריי מציעים חלופה אחרת שאנחנו לא הכרנו ואליה לא כיוונו. אני גם יגיד שבמיילים שאנחנו העברנו לחבריי,

שמה החלופה?

החלופה היא חלף ראשית ונגדית.

מה זה אומר לשיטתה כפי שגברתי מבינה?

זה אומר, מה שאני מבינה זה שזה מה שהעד אמר.

כן.

זה מה שהעד היה אומר,

אב"ד: זה מה שהעד היה אומר,

על הדוכן.

אב"ד: אם הוא היה על דוכן העדים.

נכון.

אב"ד: נניח שהעד היה עולה על דוכן העדים,

זה מה שהוא היה אומר.

אב"ד: אומר בחקירה הראשית ובחקירה הנגדית בדיוק את מה שקשור, ככה היה נראה הפרוטוקול,

נכון.

אב"ד: ואי - אפשר היה לטעון שום דבר כנגד העדות הזאת?

אנחנו לא מכירים הגשת, במשפט,

אב"ד: אני שואלת, האם זה היה הפרוטוקול שלנו?

כן.

אב"ד: העתק הדבק.

בוודאי שאפשר היה לטעון מה שרוצים אבל בית משפט היה מתרשם מהעד. זה כל ההבדל במשפט פלילי, בית המשפט היה מתרשם מהעד. כאן חבריי, ולכן לדעתנו בא סעיף 10(ב) כדי להגיד הדרך היחידה במשפט פלילי שעד, לקבל את אמרת העד בלי שבית המשפט יתרשם מהעד זה כשיש הסכמה בין הצדדים על תוכן הגרסה.

לא, אבל השאלה אם זה מונע מההגנה לטעון כל טענה, לטעון, אני לא אומר שהיא תתקבל, אני אומר מה המשקל של טענה בשים לב לעובדה שהם הסכימו או יותר נכון ויתרו על חקירה נגדית שלהם, האם זה מונע מהם לטעון כל טענה? שתעלה הטענה תיבחן לגופה.

אז ראשית,

בוודאי שמי שמבקש לטעון בנושא מהימנות העד שהוא ויתר על חקירה נגדית בהעדר טעם משכנע זו טענה,

בסדר, אדוני ברור, נכון,

אז מה הקושי לאפשר להם לטעון את הטענה? אני לא מבין.

זה לא עניין של לאפשר,

אלא מה?

זה לא עניין של לאפשר זה עניין של איזה הסכמה הייתה כאן,

זו הסכמה.

ואיזה הסכמה ניתן היה לעשות. לשיטתנו איך שאנחנו מבינים את הפסיקה, את הדין, ההסכמה, אנחנו לא מכירים את ה -, אנחנו, אני רק יגיד כי יש לי גם המשך שכבודכם בוודאי אה, אה, ישמח עליו אבל אני כן רוצה להגיד את הדברים.

אב"ד: כן.

אנחנו לא הכרנו שיטה כזאת.

אב"ד: שנתחיל מהשמחות?

מה? לא, היה לי חשוב להגיד את הדברים כמו שהם כי אנחנו כן מלינים על ההתנהלות הזאת. אני רוצה להגיד כבודכם שאנחנו העברנו בחלופת,

אב"ד: רק שניה, שניה. שניה. עורך - דין חן שומעים עד פה שיח, בסדר?

סליחה אני מתנצל.

בחלופת מיילים בין הצדדים,

אבל אני רואה בפסק הדין שהגברת הפנתה אותנו אליו,

כן.

קודם כל רע פ בדן יחיד אני מניח את זה בצד."

כן.

'משהוגשו הודעות עדי התביעה בהסכמה ונותניהן לא נחקרו בחקירה נגדית יש לראות במבקש כמי שוויתר על חקירתם הנגדית של העדים.'

נכון.

בסדר. 'בנסיבות אלו קביעת משקלן הראייתי של האמרות מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט על - פי המבחנים הנוהגים לעניין' זאת אומרת כל המבחנים, יש, אנחנו מכירים מבחנים פנימיים ומכירים מבחנים חיצוניים אז אני לא, לא, לא כל - כך מבין, זה אומר שגם כשקיבלנו לפי 10(ב) לא נפל העיפרון. אפשר לטעון טענות לפי המבחנים הפנימיים, אפשר לטעון טענות לפי המבחנים החיצוניים, זה לא אומר שהעובדות האלה הן מוסכמות. עובדות מוסכמות זה משהו אחר לחלוטין. עובדות מוסכמות אומרות שביום פלוני הייתה פגישה או ביום פלוני לא הייתה פגישה.

נכון. זה לא חשוב מי אמר את זה, זה הודעה מוסכמת.

בדיוק. אין אמרה ואין זה יש עובדה. אנחנו לא פה. זה הכל.

אוקי.

נדמה לי שאני מסתכל אפילו דרך הפרספקטיבה של פסק הדין הזה, אני אגיד במאמר מוסגר, הוא לא אומר משהו אחר ממה שאפשר היה להבין מהחוק, לא בטוח שאני רואה את המחלוקת.

אוקי. אנחנו ראינו מחלוקת בכך,

אם זה הטענה המשפטית שלכם אני לא רואה כאן שום דבר שההגנה, אני גם לא ראיתי שההגנה עושה 'לא, לא, לא' עם הראש כשאני דיברתי,

אני,

אז לכאורה,

כן.

אני אומר את הדברים בזהירות המתחייבת, יש פה קומנ - גראונד משפטי,

אוקי. אני על העובדה ההיא שההגנה לחלק מההודעות הסכימה לפי 10(ב) וחלק מההודעות אמרה 'אנחנו לא מסכימים' ולא אמרה 'זה יהיה חלף ראשית ואנחנו מוותרים על נגדית,'

מה זאת אומרת 'אנחנו לא מסכימים'? רק סליחה גברתי,

אלא אמרה 'זה חלף ראשית' לדעתנו המציאה מושג,

גברתי כל מה שאני אומר,

מושג חדש,

אני אומר,

'חלף ראשית ונגדית' לטעמנו אין דבר כזה,

אני אומר גברת,

המשמעויות המשפטיות יכולות שאני,

אני אומר לגברת, נדמה לי ש -, אני לא בטוח שהגברת צודקת גם לפי פסק הדין הזה.

אוקי.

כל מה שאני אומר הוא שכשיש עובדות מוסכמות יש עובדות מוסכמות. זה לא גרסה וזה לא עדות וזה לא תוכן אמרה וזה לא שום דבר כזה. יש עובדות ועליהם אנחנו לא נתווכח.

מסתבר שמתווכחים גם על עובדות מוסכמות.

אבל גם, גם כשהסתכלתי על אותם שני מתמחים אה, רובל ואני לא זוכר את שמו של האחר,

הולצמן.

אז אני רואה מה כתוב שם, מה שכתוב שם, חלק מהדברים, חלק לא קטן, הם לא עובדות.

אבל אצל איה בן פורת אדוני יראה דברים אחרים.

אז אני אומר שגם כשהכותרת היא 'עובדות מוסכמות,'

נכון, זה תלוי מה כתוב.

מסתכלים על התוכן רואים שזה לא בהכרח באמת עובדות מוסכמות. הוא אומר 'למיטב זכרוני' 'אינני זוכר' 'יתכן שכך', כל השלושה דברים האלה הם לא עובדות מוסכמות.

אוקי.

זה גרסה. אז חזרנו לעולם של מבחן פנימי, מבחן חיצוני וכן הלאה.

בסדר.

אז אני אומר, ברמה הפרקטית שאני צריך בסוף לגשת לחומר ראיות ולהגיד 'אוקי מה עולה מה לא עולה' אני לא בטוח שהמחלוקת היא כל - כך חדה כפי ש,

אז אני, אלף יש עובדות,

כפי ש-, כפי ש - כפי שהוצג,,

כן. אז אני רק אומרת, יש עובדות מוסכמות גם אחרות,

בסדר.

שהוצגו כאן, שהם עובדות לא רק זיכרונות.

בגלל זה אני יורד לרזולוציה הזאת ואני הולך אחד אחד.

ושם זה עובדות מוסכמות.

טוב.

אבל מעבר לכך, אנחנו כן מבינים את ה-, אה, אה, הצעה של חבריי כ -, או ההבנה של חבריי כהבנה ייחודית שלא באה, שלא ראינו אותה, מדברים ביחד )(

אני עדיין (לא ברור) גברתי אני לא מבין מה ההבנה של חבר -,

אבל אדוני ייתן לי לסיים אני באמת מנסה לסיים,

לא, אבל אני לא מבין את ההבנה, גברתי מנסה להציג את ההבנה לשיטתה,

כן.

ואני לא מבין את זה,

אוקי.

אז לכן קשה לי ללכת למסקנה, אני לא מבין מה זה 'ההבנה של חבריי?'

כן.

נדמה לי, אני באמת, אני,

כן.

אני מאוד מאוד משתדל לומר דברים,

כן.

אני לא רואה פה מחלוקת, זאת אומרת מה שאני מבין מכל העניין, גברתי מוכנה לקבל, נדמה לי, את העובדה שההודעות יוגשו כראיה לאמיתות תוכן,

אבל הם לא מקבלים את זה.

רגע, רגע, אני מדבר על גברתי לא עליהם. תכף נדבר, גברתי תגיד לי 'כן' אני אפנה אליהם.

כן. נכון.

כראיה לאמיתות תוכן,

נכון.

נקודה.

נכון.

המשמעות של קבלת הודעה כראיה לאמיתות תוכן לא שוללת אפריורית מהגנה לטעון כל טענה כפי שטוענים בעניין כל ראיה. עכשיו, איזה משקל אם תעלה טענה שנוגעת למהימנות וכיוצא באלה במקום שהם ויתרו על חקירה נגדית, נשים את זה בצד, זה בית המשפט ישקול אבל אין, לא ניתן לשלול מההגנה לטעון טענות, אני לא מכיר הליך כזה. העובדה שאלא אם כן ופה אני מסכים עם חברי, אם הוגשו עובדות מוסכמות זה משהו אחר לא משנה מי אמר אותם.

מה ההבדל, אני אשאל את אדוני מה ההבדל,

אז אני רק, אני רק ישלים, אני רק ישלים,

בין הסכמה, בין הגשת הודעה לאמיתות,

אני רק ישלים,

להגשת הודעה שלא לאמיתות תוכן?

אני אשלים. אני, רגע, רגע, אני תכף יאמר גם את זה אבל לפני כן, קודם כל את האבחנה הבסיסית שאני רואה אותה, שמצהירים לפרוטוקול על עובדות מוסכמות מה זה משנה מי אמר את זה? מחר זורחת השמש זו עובדה מוסכמת זה לא רלוונטי זה לא שנוי במחלוקת, לא יהיה ניתן יהיה לטעון כנגד זה,

אוקי.

זו עובדה מוסכמת. שמוגשת הודעה תוך ויתור על חקירה נגדית, בסדר, יטענו טענות. עכשיו, יש כמובן,

זה לא מה שהם אומרים אדוני, הם לא אומרים 'הגשנו את ההודעה,'

גברתי מסכימה לזה?

וויתרנו על חקירה נגדית,''

אבל רגע, אבל גברתי מסכימה לזה?

בוודאי שאני מסכימה לזה.

זאת אומרת גברתי מסכימה שהם לא יהיו,

אבל זה לא מה שהם אומרים הם רוצים ליהנות מכל העולמות,

לא מכולם העולמות, לא, לא.

בוודאי שכן. 'לא ויתרנו על חקירה נגדית זה מה שהעד אמר אבל זה לא לאמיתות תוכן'. לשיטתנו זה יצור שאין לו,

אבל גברתי, אבל עם כל הכבוד גברתי לא משיבה לי.

כן.

גברתי מסכימה שאם ההודעות יתקבלו כראיה לאמיתות תוכן,

כן, אני מסכימה איתך.

זה לא שולל מההגנה לטעון כל טענה כפי שגברתי,

לא, לא כל טענה.

למה לא?

לא כי, כי בדיוק,

לטעון, לא אמרתי לקבל. כן.

לטעון, לפי סעיף 10 ב) הם לא יוכלו להגיד,(

שמה?

העד שיקר' לא,'

יוכלו להגיד, למה לא יוכלו להגיד? איפה זה כתוב בחוק?

אז מה המשמעות של אמיתות התוכן?

אז אני מסביר לגברתי,

זה סתם להגיש לבית משפט?

לא, אני מסביר לגברתי,

אני לא מבינה.

את האבחנה הבסיסית שבעיניי זה מוסכמות יסוד בין עובדה מוסכמת שאי - אפשר לטעון שום דבר כנגד העובדה,

אבל, אבל אני לא,

אני אסביר.

אב"ד: גברת תירוש.

כן.

אני אסביר, אני אסביר.

אב"ד: בהקלטה זה לא ילך אם אתם אחד בתוך השני.

אוקי סליחה.

כשמגישים הודעה, מגישים הודעה, אמרה, כאמרה שהיא ראיה לאמיתות תוכן אז היא מוגשת לבית המשפט כראיה, כלומר היא קבילה אבל ההגנה יכולה לתקוף את משקל הראיה כפי שזה נעשה בכל מקרה,

סעיף 10 ב) מדבר על משהו אחר אדוני,(

רגע, רגע, נעזוב את 10 ב,)(

לא על קבילות.

אני מכיר את 10(ב) נעזוב רגע את 10(ב) אני מדבר לגבי המהות כרגע. אחרי זה נמצא את העיגון הפורמלי לזה גם אם צריך. אני לא בטוח שאמרו בפרוטוקול 10(ב) וגם אם נאמר זה לא סותר, לטעמי לפחות.

אוקי, בסדר.

אבל העובדה שמוגשת ראיה לאמיתות תוכן לא מונע מההגנה לתקוף את הראיה לשיטתם בכל דרך אפשרית, על - פי הדין. זה לא אומר שבית המשפט יקבל את הטענות, אנחנו נבחן את הדברים לגופם. בין היתר, טענות שנוגעות למהימנות ואמינות יש משקל לעובדה, זו הפסיקה שמונחת גם בפניי בהקשרים אחרים שההגנה ויתרה על חקירה נגדית, יש לזה משקל.

אוקי.

עכשיו, אני לא אומר שזה סותר לחלוטין,

טוב.

אם גברתי מסכימה לפרופוזיציה הזו אני אעבור להגנה לא צריך לשמוע את גברתי יותר.

רק רגע. אני, אני מסכימה לפרופוזיציה הזאת אני רק אומרת כן,

כן.

אני אומרת, אנחנו אומרים, המדינה אומרת שלפי, לפי, לשיטתנו כשמגישים הודעה בשונה מכל ראיה יש דרך חוקית לעשות את זה היא נעשית לפי 10(ב). אני גם יגיד שבמיילים שאנחנו פני -,

גברתי לא משיבה לי וחבל.

כן, אני אומרת,

שאלתי אם גברתי מסכימה,

אבל אם אדוני ייתן לי באמת אני חושבת שאין בינינו,

לא, אם היא מסכימה לא צריך לתת,

אין, אין,

אז אני אפנה להגנה.

לא, מדברים ביחד )(

גברתי תסכים אז אני אפנה להגנה לשאול למה הם (לא ברור,)

אבל אדוני יקשיב לי, אין צורך.

כן.

באמת שאין צורך.

אין צורך?

באמת, אני תכף,

אוקי בבקשה.

תכף יניח את דעתו של אדוני.

בבקשה. בבקשה.

אני מבטיחה להניח את דעתו של אדוני.

בבקשה.

ומעולם לא הבטחתי ככה, ככה שאני אעשה, הפעם אני מבטיחה.

בבקשה.

אני אומרת, זאת עמדתנו המשפטית. אנחנו אה, גם במיילים שהעברנו להגנה כתבנו לא פעם, לדעתי פעמיים אני ספרתי, שהדרך להגשת הודעות היא לפי סעיף 10(ב) ולא קיבלנו הסתייגות מזה רק יומיים לפני הדיון, מה שמלמד שגם חבריי לא הרגישו הכי בנוח כי מצאו לנכון לכתוב הצהרה כזאת, למען הסר ספק גם לאחור. אני אה, אני,

זה פשוט לא נכון.

בסדר אז אתה תגיד את מה שאתה רוצה.

לא, אבל עובדתית מה שאמרת זה לא נכון.

אז אני, אתה רוצה שאני אפנה למיילים האלה? אני אפנה למיילים האלה, בסדר.

לא, זה אומר בדיוק הפוך שכשנאמר 10(ב) נאמר 10 ב.)(

שניה.

כשלא נאמר 10 ב), לא נאמר.(

לא, לא נכון. לא נכון.

איך את הופכת את זה?

אני,

פעם, פעמיים נאמר 10 ב.)(

חברים אנחנו,

אני מבטיחה,

אתם, אתם רוצים שאנחנו עכשיו נשמע ראיות על השיג ושיח ביניכם? לא נשמע עכשיו הרי עדויות וראיות על זה, יש, יש גבול גם לדברים האלה צריך לזכור גם את זה.

אוקי. אני כן רוצה,

אנחנו לא מקיימים עכשיו,

לא, בסדר אני מבינה את זה.

משפט על תוכן חוזה, בסדר? עם עדויות מה אמר פלוני למי.

אוקי.

צריך לעצור את זה באיזשהו מקום.

בסדר אה, אני, בסדר. אני לא יציג ראיות אבל אנחנו אמרנו שלמען הסר ספק,

גם אנחנו לא נציג ראיות.

למען הסר ספק הודעות בהסכמה מוגשות לפי סעיף 10(ב) ככה אנחנו מבינים את הדברים.

טוב.

יחד עם זאת, ואחרי שאמרתי,

אדוני אני אצטרך להתייחס לזה כי זה אמירה לא נכונה.

אב"ד: רגע, רגע, חכה, תן לה,

אדוני הנחה לא להיכנס לראיות נאמר בדיוק הפוך.

לא, אז אני צריכה להקריא.

אב"ד: תן לה לסיים.

מייל. מייל מיום 17/12/23,

בבקשה.

'למען הסר ספק, למען הסר ספק הודעות בהסכמה מוגשות בהתאם לסעיף 10 ב) לפקודת הראיות. היינו, שתוכן האמרה אינו שנוי במחלוקת.( נא עדכנו'. אני פונה לכל עורכי הדין אבל הפניה הייתה לעורכת - דין נועה מילשטיין כי הם ביקשו לחקור את שלומית ברנע פרגו,

לא יאומן.

מה 'לא יאומן'? תן לי להשלים.

זה בכלל לא בתיק שלנו.

מה הקשר? אני פונה לכולם אנחנו מגישים,

כי בתיק שלנו,

רגע, תן לי להשלים תן לי לדבר, אתה תקום אחר - כך אני לא אפריע לך.

בסדר.

אב"ד: הנה זה.

המהלך היה כזה דבר, בכל ההסכמות אנחנו פונים לכל הסנגורים.

גברת תירוש אתם שוב גוררים אותנו לבדוק,

אבל חברי אומר 'זה לא נכון' אז אם זה לא נכון אני אקריא.

בוודאי שזה לא נכון.

אב"ד: עורך - דין חן ניתן לך לדבר.

בסדר אבל אני לא אחסם בעניין הזה כי היא מציגה מצג לא נכון.

אב"ד: עורך - דין חן, עורך - דין חן, עורך - דין חן,

תאפשר לה להשיב.

אב"ד: הבנו שיש מחלוקת גם על המחלוקת.

נכון.

אב"ד: עכשיו נשמע מה, מה שיש לעורכת - דין תירוש לומר.

בלי קונצים.

אני רק יגיד שבית המשפט ידע על זה. בלי קונצים אני אומרת את האמת איך שאני מבינה אותה. אני ראיתי שאתם מבינים דברים אחרים.

אני מבקש,

כן.

גברת תירוש,

כן.

זה בקשה שלי, לא של חבריי,

כן.

להתרכז במה שהוצג לנו, בסדר?

אוקי, בסדר.

מה שהיה ביניכם אני לא בטוח שיש לנו את הכלים,

אוקי.

או מעבר לזה, לבדוק בדיוק מי אמר מה ומה נובע מזה.

אם חברי לא יכנס לזה אני גם לא אכנס לזה.

אבל נכנסת לזה.

אם, אם חברי רוצה להתייחס אני,

אב"ד: בואי,

אני אשלים.

אני מדבר עכשיו עם הגברת.

בסדר.

כשחברך ידבר אני אדבר איתו, אני לא מדבר עם שניכם ביחד.

אז אני אעזוב את זה אדוני, בסדר?

בסדר?

אני אעזוב את זה. בכל מקרה, זה מה שרציתי לומר, אחרי שאמרתי את כל הדבר הזה ופרסתי את עמדתנו וגם שאנחנו סבורים שההתנהלות של ההגנה בעניין הזה לא הייתה התנהלות תקינה ונכונה אה, אנחנו מתוך רצון לקדם את שמיעת התיק והאינטרס הציבורי שיש לכולנו בקידום ההליך, בחנו את ששת - שבעת העדים הללו שנותרו בעצם במחלוקת לגבי איך הוגשו הדברים, המחלוקת היא על ההסכמה ואנחנו לא נבקש לזמן מתוכם, לפרק את ההסכמה שחבריי מסכימים לה, להביא עדים נוספים מתוכם ואנחנו מתקדמים על זה קדימה. עם ההסכמה כפי שהוצגה לפרוטוקול שזה בעצם הסכמה לעצם אמירת הדברים על - ידי העד.

בסדר, נו, זה אפשר לפתוח בזה.

לא, אנחנו, היה לנו כן חשוב להגיד את הדברים.

היא דיברה 40 דקות על העניין הזה.

אני כן יגיד שהודעה ת/1449 הודעתו של רפי שמיר וצרופותיה שהוגשה לבית המשפט בדיון הקודם, בשל טעות ההודעה הוגשה ללא השחרות שהוסכם עליהן, לא רבות אבל בכל זאת היו שם כמה השחרות,

אב"ד: היא נסרקה?

שהוסכם עליהם עם חבריי, אנחנו הודענו לחברינו ברגע שגילינו את זה ואנחנו נבקש להחליף את המוצג הזה במוצג שכולל את ההשחרות.

אב"ד: שניה אחת. שניה, שניה.

זה 1449?

כן.

אב"ד: כן. רק רגע.

זה הוגש ב - 08/07.

אב"ד: רק רגע אחת. יש איזושהי בעיה עם זה.

מה הבעיה?

אב"ד: בעיה, אני לא מצליחה לפתוח את זה בכלל.

זה לא משנה זה עניין טכני.

אב"ד: אני רוצה להפוך את זה לחסוי, זה לא טכני זה להפוך אותו לחסוי.

להפוך לחסוי?

אב"ד: זה מסמך בלי השחרות הוא צריך להפוך לחסוי קודם.

אבל זה עניין טכני המזכירות תהפוך את זה לחסוי. דברי עם מחשוב, לא עכשיו.

זה מייל מה - 17 אה כן.?

רגע, את עוברת להסכמות האחרות?

כן, כן.

אז שניה אני מבקש אולי בנקודה הזאתי שנשיב ואז נעבור להסכמות האחרות.

אב"ד: רק רגע.

מדברים ביחד )(

היה נדמה לנו שהמדינה מטעמיה (לא ברור,)

אז אני לא מבין, אז בשביל מה? בשביל שיכתבו עוד פעם שהתביעה מעכבת את סיום פרשת ההגנה? והשופטים נחמדים עם ההגנה? בשביל מה זה היה כל ההצגה הזאתי 45 דקות?

זה לא עניין של הצגה,

לכבוד מה זה היה?

יש לזה מבחינתנו משמעות לעמדה הזו,

עורך - דין חן, ;

עמדה משפטית,

היא מסיימת ואומרת 'ולמרות זאת אנחנו הולכים לשיטת ההגנה,'

אמרת לי לא לכעוס היום ואתה כועס.

לא ברור.)(

אז זה להניח את דעתם של מי? אנחנו סטטיסטיים פה? בית משפט למה? יש לזה שמות בעולם המשפט, ניצול לרעה של הליכי משפט למטרות זרות וכיוצא באלה דברים,

סליחה?

למה? למה זה נעשה 45 דקות?

חברי התחיל את הבוקר ואמר לי לא לכעוס,

אגב זה,

כן.

לא לכעוס,

להגיד את הדברים בנחת אז אני מציעה את אותו דבר.

אז אני מבקש לטעון, אני מבקש לטעון בעניין הזה.

אב"ד: ניתן לך,

כדי להגיד שההתנהלות שלנו לא תקינה,

אב"ד: עורך - דין חן,

כדי להגיד שהיו הסכמות שלא הגענו,

אב"ד: עורך - דין חן,

כדי לקרוא דברים לא נכונים שנאמרו בינינו,

אב"ד: עורך - דין חן בוא נסיים קודם כל עם עורכת - דין תירוש אחר - כך נראה מה קורה אתכם, חכה.

מה קורה איתנו? אני באתי לטעון.

אב"ד: בסדר. בסדר.

היו לי דברים אחרים לעשות היום, מדברים ביחד )(

אב"ד: לא ברור) הטיעון (לא ברור,)(

והיו לי גם דברים אחרים לעשות בישיבה הקודמת כבודכם,

אב"ד: עורך - דין חן,

של אלו עדיי, ובין לבין,

אב"ד: עורך - דין חן,

לקרוא כותרות בעיתונים.

אב"ד: עורך - דין חן,

היו לי הרבה מאוד דברים לעשות,

אני שמחה לגלות שהכותרות,

גם ברגע זה יש לי מה לעשות.

אב"ד: עורך - דין חן,

אנחנו רואים שלכותרת יש הרבה משמעות זה דבר שלמדנו.

אני מבקש את הזכות להגיב על הדברים הקשים שנאמרו כאן ללא תכלית.

אוקי.

עכשיו מה?

אני רוצה להגיש את ההודעה המושחרת ת/1449.

אב"ד: שני עותקים? למשוך, למשוך, אני מנסה לבדוק מה קרה עם העותק הקודם ואני לא מצליחה לראות שזה לא נסרק בינתיים פתוח. בסדר. אוקי.

בדיון הקודם ביקשנו להגיש מסמכים שנתפסו על - ידי העדה פולינה גובזמן קריב, בהמשך להחלטת בית משפט מיום 27/07 אני רק אזכיר, בסוף הדיון של הגברת גובזמן קריב ביקשנו להגיש מסמכים,

המסמך היה מה - 27/07?

כן החלטה מיום 27/07/23 אבל אני רק יגיד שהפרוטוקול של הדיון של הגברת גובזמן קריב התחיל ב - 10/01 נדמה לי 23 בסוף הדיון ביקשנו להגיש מזכרים שהיא תפסה,. מסמכים שהיא תפסה ביניהם גם מסרונים. ההגנה התנגדה להגשת המסרונים אם כבודכם זוכר אה, בכל מיני טענות, היה על זה דיונים גם בכתב וגם בעל - פה ובסופו של דבר בית משפט נתן החלטה התיר לנו להגיש ואמר לנו להשחיר שיח פרטי שאינו רלוונטי. אני רק יגיד שחוץ מהמסרונים יתר המסמכים אמרנו שנגיש אותם כבר ביחד עם המסרונים. לגבי המסרונים, למעשה לפני הדיון הקודם הודיעו לנו ההגנה שהם מתנגדים, אני רק מזכירה לבית המשפט, שהם מתנגדים להגשת מסרונים בתקופה שאינה רלוונטית לכתב האישום היינו 2017 אנחנו הודענו להם,,

זה שמענו בדיון האחרון.

נכון. אני רק אה, אנחנו הודענו להם,

כן, כן.

למה אנחנו מתנגדים להתנגדות שלהם ושאין לזה זכר בהחלטה, בית המשפט למעשה אמר לנו שכל צד יכתוב אה, פסקה, אנחנו בעניין הזה הגענו להסכמה שלפיה קיבלנו את הצעת בית המשפט ש -, וכך אנחנו עשינו במסמכים שנגיש לבית המשפט, הוצאנו את התקופה שאינה רלוונטית לבית משפט, אנחנו שומרים,

כתב האישום, כתב האישום.

כתב האישום, כן. זאת אומרת 2017,

כן בסדר, בסדר.

זאת אומרת 2017 אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות,.

בסדר.

להגיש אותם במהלך פרשת ההגנה, חבריי הציבו את התנאי שזה יהיה בכפוף לרלוונטיות וזה מקובל עלינו. זאת אומרת אם הם ירצו כשאנחנו מגישים להתנגד למשהו זה מקובל.

התנאי, התנאי שכתוב בפקודת הראיות.

זה ברור.

זה הכל.

זה ברור. לא,

זה הדין.

לכן זה ברור,

לא בדיוק נכון,

לא, לא התכוונו שזה כר אה, זה,

אז לכן, אז לכן,

אז אנחנו מגישים עכשיו את המסרונים האלה,

אב"ד: 1572,

ללא 2000 זאת אומרת עד סוף 2016 ואנחנו גם מגישים מסמכים. עכשיו, לגבי המסמכים, בדיון הקודם כבודכם אולי לא שם לב אבל חבריי שאלו על שני מסמכים מתוך המסמכים, אמרתי שהגברת פולינה תפסה עוד מסמכים שלגביהם לא הייתה במהלך הדיון לפני שנה ומשהו טענה כלשהי ולכן הכנו אותם אה, אה, להגשה. שני מסמכים, חבריי פנו אלינו בעניין הזה ושאלו אותנו מכוח מה אנחנו מבקשים להגיש אותם, לגבי שני מסמכים. מדובר בשני מסמכים שכתוב עליהם, אני יכולה להראות אותם לבית המשפט, כתוב עליהם אה, לא כתוב אה, (פג), זאת אומרת שזה ראשי התיבות של הגברת פולינה גובזמן קריב אלא כתוב עליהם מתוך, מתוך (דמ), אוקי?

כתוב עליהם בכתב יד.

בכתב יד. הסימון של חוקר כתוב 'מתוך.'

טוב.

במהלך ריענון הזיכרון העדה זיהתה אותם כמסמכים שהיא תפסה ובמזכר לריענון אנחנו כתבנו סעיף כללי אני יכולה להראות אותו לבית המשפט, סעיף כללי שמדבר על זה שאנחנו נגיש עם העדה מסמכים שהיא תפסה ושלחנו מייל עם רשימת המסמכים כולל שני המסמכים הללו. לא באה אז התנגדות, בקשת הבהרה או משהו כזה וגם בדיון כשאמרנו לא באה התנגדות או בקשת הבהרה.

הם לא הוגשו בסוף?

שניה. בינתיים הם לא הוגשו כי חיכינו עם כל המסרונים. חברי, חבריי באים עכשיו ונשמע מה הם אומרים. אני מקבלת את זה, חבריי אומר 'מה? את תופסת אותי על מה שהיה בעבר? ואם פספסתי את זה?' אז יכול להיות.

אם היא תסכים לשמוע אותי אז אני לא אגיד 'מה? את תופסת אותי.'

בסדר, אז אני לא יודעת,

טיעון כמו שצריך לבית משפט.

אז אני אשמע, אני אשמע טיעון כמו שצריך אני לא יודעת לגבי שני המסמכים האלה מה עמדת חבריי כי לא קיבלנו עדיין תשובה לדבר הזה אז בינתיים אני רגע מגישה הכל,

אז יש כרגע שני מסמכים בצד.

אוקי.

כן אדוני.

מה קווים לדמותם? כאילו איך הם מסומנים?

מדברים ביחד )(

אני יציג אותם.

אני נותן לבית משפט אותם? יש לי עותקים.

אב"ד: לא, שיהיה לנו לפרוטוקול.

רק שנדע פשוט, אני רוצה פשוט רגע להבין, אני מסמן לעצמי כאילו,

אתה יכול להראות לו.

בסדר אין בעיה, מאה אחוז.

אב"ד: רגע זה, זה,

זה שני מסמכים?

אב"ד: לא, זה, לא יודעת מה, מה,

אולי יש פה שלושה העתקים.

אב"ד: יש פה ארבעה עותקים? שלושה? מה?

הנה, הנה סליחה זה פשוט אה,

אב"ד: לא, זה בסדר, זה עותקים של אותו הדבר?

לא, לא נורא,

אצלך יש שלושה עותקים.

אב"ד: מה אני מחזיקה?

לא ברור?)(

אב"ד: ארבעה יש לי.

יש לי עוד.

אב"ד: מה שאני מחזיקה,

סליחה על הבלגן.

אב"ד: רגע, רק רגע.

מסומנים?

מסומנים, מסומנים.

אב"ד: קודם כל זה, זה, זה אפשר להחזיר לעורך - דין חן,

אז רגע זה אותו דבר לפי דעתי מה שלקחתי ומה ש -,

לא, יש אחד שכתוב עליו אה, יש הבדל בנמענים.

אצלי על כולם כתוב משהו (דב)1 22680.

מתוך.

דמ.)(

דמ )(. 1

מתוך (דמ)1 כן.

הם נראים מאוד דומים אבל,

אז על כולם, על כולם כתוב אותו דבר.

באחד מהם,

כן.

אם כולכם יראו את ההבדלים, באחד מהם יש עוד שרשור על (לא ברור,)

אב"ד: תחלק את מה שאצלך.

לחלק?

אב"ד: אתה קיבלת שלושה. לא, לא, שלושה.

לחלק לכם.

אב"ד: כן.

כבודכם צריך עוד?

כן, שניה אחת.

אב"ד: שניה אחת.

אז זה דבר אחד, ומה השני?

אב"ד: רגע, רגע.

זה המסמך השני?

אב"ד: אני לא יודעת אם זה השני.

מדברים ביחד )(

השני זה (לא ברור.)

לא, זה גם (לא ברור.)

אב"ד: זה נראה כאילו אני מחזיקה אותו מסמך.

שניהם מתוך (דב)1

נכון.

אז לא היו מסמך, זה המסמך (לא ברור,)

לא, זה לא אותו מסמך אני לא יודעת מה יש לכם,

אב"ד: יש לנו, זה מה שיש לנו,

זה מסמך נורא דומה אז (לא ברור), זה הכל.

דב )(2 מה זה (דב ),2?

שהוא אה, שהוא לא בסוף הוא בהתחלה.

מדברים יחד לא ניתן להבין )(

עכשיו תירוש רק נתנה כדי שנוכל להשוות, את רואה? צריך להיות אחד כזה. מר חן, את זה אדוני לא נתן לנו, נכון? את הדבר הזה.

נתתי הכל.

אב"ד: כל מה שיש לנו נראה אותו דבר.

אדוני נתן לנו מה שהם קראו (לא ברור,)

לדעתי פשוט זה חולק לשתי חבילות.

לא, לא, לא.

אב"ד: רגע, תן לי רגע את מה שהוא נתן.

את זה החזרתם לי? את זה החזרתם לי?

זה מה שהם מכנים ת/ אחד, אחד,

אב"ד: יש לנו הרבה כאלה. הרבה מזה יש לנו.

זה מה שהתביעה מכנה ת/1580 א,)(

אב"ד: עוד מזה ועוד מזה.

אבל יש גם ת/1580 ב) אדוני רואה עם הלוגו הזה של בזק?(

כן.

שזה לא נמצא על הת/1580 א) פשוט זה מסמך אחר.(

אב"ד: רגע, משה,

כן.

אני לא ראיתי.

אב"ד: משה תן לי רגע את שלך.

אולי יש אני לא ראיתי.

אב"ד: רגע, אני מחזירה לך את מה שנתתם. עודד תן לי רגע את מה שהם נתנו. אני נותנת לכם חזרה הכל.

בסדר.

אב"ד: תבדקו.

אז עכשיו אנחנו יודעים מה הסימון 1580 א,)( 1580 ב.)(

לא, זה הסימון, זה התפים.

כן, כן בסדר זה בשביל הרפרנס שלנו שנדע מה אנחנו מדברים.

כן.

שני המסמכים,

אני לא אומר שאני מסמן או לא מסמן.

אה בסדר.

שני המסמכים חופפים כשבמסמך אחד יש תופסת,

זה מה שאמרה הגברת תירוש, בדיוק.

שאול אלוביץ' אה,

בדיוק.

אב"ד: אור אלוביץ.'

אור אלוביץ.'

אב"ד: נכון.

ראיתי, בסדר. זה הלוגו הזה שראיתי שם.

נכון.

כן.

בסדר. אוקי.

אב"ד: הנה משה.

כן.

אב"ד: באחד יש תוספת. אוקי. עכשיו מה לגבי המסמכים האלה? יש מחלוקת?

אז זה מסמכים שתפסה הגברת פולינה גובזמן,

אב"ד: הם לא מוגשים כרגע.

אנחנו רוצים להגיש אותם לא לאמיתות התוכן אגב שמה שכתבה שם מישהו נכון או לא אלא לזה שזאת הייתה ההתכתבות שנמצאה במחשבים והיא תפסה אותם ואני לא רואה מניעה להגיש את זה אה, אנחנו הודענו לחברינו, לא שאלנו על זה שאלות זה נפל,

איפה אנחנו רואים, אני מבין ש -,

אב"ד: רגע אבל החזרתי לכם גם את הראשון.

אבל היא עכשיו (לא ברור.)

אני מבין שאין לנו מזכר מזמן אמת,

נכון.

שמתאר את תהליך ההפקה של המסמכים האלה.

נכון.

רעשים ודיבורים ברקע )(

מה שיש לנו אם הבנתי נכון מה שהגברת אמרה זה שבראיון שנערך לגברת לא ברור) היא התייחסה להפקת המסמכים האלה.(

היא, במזכר הריאיון אנחנו, היא, הצגנו לה מסמכים שונים שהיא תפסה לגבי שני המסמכים האלה, הצגנו לה אותם גם ושאלנו 'מסמכים שתפסת' ואז מה שכתבנו להגנה במזכר ריאיון זה סעיף כללי שאומר,

אני נותן להם את מזכר הריאיון.

בסדר, שיהיה בפנים.

לא, אז תיתן להם גם את המייל, בסדר? אם אתה רוצה.

כל מה שאת רוצה רק שהם ידעו מה שהמזכר הריאיון.

בסדר.

איזה סעיף זה?

לא ברור) אחרון.(

רבקה, רבקה קחי.

סעיף אחרון במזכר?

במזכר וזה המייל ש -,

אז רק שניה אחת.

ש(לא ברור) ביחד. כן, סעיף אחרון במזכר.

סעיף אחרון במזכר 'עם העדה יוגשו מזכרים שערכה'? סעיף הזה?

כן.

אב"ד: מסמכים שונים שתפסה.

ותפסה. ואז יש מייל שמפרט את המסמכים הללו ובתוכם,

מאיזה תאריך?

עשרים ו -,

שנוכל לאתר פשוט.

05/12 תכף אני אסתכל.?

25/12?

אני לא בטוחה תכף אני אה, אולי כבוד השופט שחם יגיד לנו איזה תאריך יש על המייל שחבריי יוכלו לאתר.

25/12/2022 ואיפה אני רואה כאן הגברת תירוש (דמ ).1? בפירוט. אני רואה פא גימלים, איפה אני רואה דלת ממים?

זה במייל הזה? אה, ללא ברקוד כן, סליחה. לרגע נבהלתי. בסוף,

כן.

אדוני יסתכל ללא ברקוד ואז כתוב,

אהה. אוקי. בסדר, טוב. מאה אחוז.

זאת הייתה הדגמה מה קורה שמנסים לחפש את המטמון.

בסדר, חבריי יודעים לחפש היטב ופונים אלינו כשרוצים.

דלתנו פתוחה.

בנפש חפצה.

לכל פניה שלכם.

לכל פניה שלכם ובאמת כשאמרתם לנו השבוע של איזה מסמכים שלחנו לכם את המסמכים עצמם, אז למה לזלזל ב'דלתנו פתוחה'? ואם היית מבקש ממני, מדברים ביחד )(

לא ברור.)(

חברים. חברים, חברים. בעדות שלה הייתה איזושהי התייחסות ספציפית על שני המסמכים האלה?

לא.

לא.

בראשית או בנגדית?

לא.

לא הייתה.

לא התכוונו. התכוונו להגיש את זה כמסמכים תפוסים.

הכל בסדר אני שואל שאלות עובדתיות,

כן.

כדי להבין מהי התשתית שיש לנו.

לא.

זה הכל, זה כל הסיבה שאני שואל.

לא.

טוב. מאה אחוז.

אז לזה מתנגדים למסמכים האלו להגיש אותם?

אני לא יודעת נשמע, לא קיבלתי עדיין תשובה כי אני אגיד, מדברים ביחד )(

את ההצעה של,

לא קיבלנו תשובה כי לפני יומיים הם ביקשו מאיתנו את המסמכים, לא איתרו אותם, שלחנו להם הם ביקשו מאיתנו אתמול עוד דבר ולא הספקנו לקבל מהם כנראה תשובה אז נשמע מה התשובה, לא, לא יודעת.

בסדר, אז אנחנו נשמע מסודר אחר - כך, בסדר.

אב"ד: הלאה. מה עוד יש לנו?

כן, זה. אז אני רגע, אז אני לא מגישה עוד את פולינה כי זה חלק מזה. אפשר,

אפשר להגיש את פולינה כפוף לשני המסמכים האלה שנשמע מה ההגנה אומרת.

אוקי אז אני מגישה אותם.

אב"ד: אז מה אתם מגישים כרגע?

לא, זה כבר אצלנו אפשר להגיש את זה.

אז אולי, אולי כבודכם לפני ההגשות הטכניות כי בזה חברתי סיימה את הטיעון שלה, יש לנו בעצם שתי מחלוקות,

לא, יש לי עוד דברים, מה זאת אומרת?

לא, לפני שאת מגישה אני אומר, טכנית עכשיו.

אה, אני שאלתי.

כי עכשיו הצבת בפני בית המשפט את נושא העדים של העבר ואת שני המסמכים של פולינה, נכון?

נכון.

יש מחלוקות נוספות?

כן.

אה יש מחלוקות נוספות.

אז אני מציע לרכז את זה.

נכון.

יהיה לנו בלגן נורא.

אז הנה אז,

נכון, נכון.

אב"ד: למה? זה רק להגיש.

מדברים ביחד )(

(לא ברור) להחזיר וזה, אחר - כך ההגשות זה רץ הם גם לא צריכות להעסיק אתכם בזה.

עורך - דין חן, אני חשבתי שנעבוד במתוכנת של כל נושא ל(לא ברור,)

גם אני חשבתי.

עורכת הדין תירוש מעדיפה לרכז את כל הדברים ש-,

לא, לא אכפת לי. לא, אין לי, אין לי,

אין לי בעיה שתרכז אני רק אומר שעכשיו אין צורך להעסיק את בית המשפט עכשיו ולהגיש קלסרים על קלסרים על קלסרים על קלסרים. זה כל זה מוסכם זה הסכמנו, יש הרבה הסכמות. את זה תשאיר לסוף. יש עוד סוגיה במחלוקת תרכז,

אב"ד: מה זה משנה בסוף או בהתחלה? היא תשים את זה על הדוכן וזהו.

לא, אפשר לסרוק אצל אריאל אצל ה(לא ברור) שם.

הוא רוצה להחיש את התהליך עכשיו.

ועכשיו גם כשהדברים טריים, שמעתם פה שמעתם פה,

אין לי בעיה לעצור גם.

אב"ד: טוב שימי את זה בצד, תנו לנו בסוף,

לא, אין לי בעיה יש עוד (לא ברור,)

לא, זה הדבר השלישי שבמחלוקת, יהיה בלגן אני למוד לקח מהישיבה הקודמת.

לא, רגע. אני כן הולכת, סליחה רגע. יש סדר של מוצגים שאנחנו הולכים לגביהם כי גברתי מסמן את המוצגים לפי סדר ויש מוצגים שהם בהסכמה אבל אני מקריאה את זה לפרוטוקול כמוצגים בהסכמה.

מה שאת רוצה. אין בעיה, מה שאת תרצי.

אם אתם רוצים לעצור רגע ולדון בפולינה אפשר, בגברת גובזמן, אפשר. אם אתם רוצים, מה, מה ש - באמת,,

שניה. אמרת שיש עוד סוגיה שבמחלוקת.

יש אבל רק רגע.

היא אמרה יותר מסוגיה אם הבנתי נכון.

נכון.

יותר מסוגיה?

כן.

טוב, פספסנו משהו.

קודם כל יש את, אני רק מקריאה לפרוטוקול ת/1591 זה מחת"קים שהם מסומנים אצלנו, נגיש את זה אחרי זה, לא צריך. הם מסומנים אצלנו (א) עד (י), מחת"קים של מר אילן ישועה, גברת איריס אלוביץ', בית אלוביץ' 073 שזה מחת"ק מעון ראש הממשלה, משרדי יורוקום, ניר חפץ, קים לוי, שאול אלוביץ', שלמה פילבר וגיל שפר, כל אלה מסומנים ת/1591 מ(א) עד (י) גברתי. זה מוצג ששוריין בפעם הקודמת.

אב"ד: כן. זה אתם מגישים עכשיו?

אנחנו כן.

אב"ד: אין בעיה? אין מחלוקת?

אנחנו אחר - כך נגיש את הכל אבל אני רק אומרת את זה. זה מוסכם.

בסדר.

מוסכם כמו שאמרתי (לא ברור) לגבי המשמעויות והמשקלים והפרשנויות, זה מחת"קים. אנחנו לא,

נכון, מחת"קים.

לא, לא כופרים בנתונים עצמם שזה,

אז אני לא, לא רשומה לי,

קשור לזה כמה שניות באיזה תאריך.

ברור, ברור, ברור, ברור.

אבל מה האקסטרפולציות על המסמך,

מה המשמעויות, ברור, ברור.

כן, ברור.

זה לא עובדות, זה לא עובדות מוסכמות.

זה רק מחת"קים. עכשיו, דבר אחד שלא אמרתי ולא ביקשתי המסרונים,

כן רק שניה, רגע, סליחה רגע שניה, עוד דיוק. עוד דיוק.

רק סליחה, רק לדייק, מה שכתבנו לכם במייל,

אז סליחה, פספסתי.

עוד דיוק וזה גם כתוב במייל, כל מה שיש במסמך זה מה שיש במסמך. כלומר, אם כתוב שמנוי זה מספר טלפון התקשר למנוי מספר טלפון אז זה מנוי למספר טלפון ולא הבת דודה של ההוא שמחזיק את הטלפון שהתקשר.

ברור, ברור. מה שיש יש, מה שאין אין.

נכון, בדיוק.

אבל זה ברור מה שאדוני אומר.

כן. דבר נוסף שלא אמרתי וכדאי שאני אגיד שאנחנו ביקשנו, אנחנו מבקשים שמוצגים מסוימים של המסרונים שהגברת גובזמן קריב תפסה לא יסרקו לנט בגלל עניינים של סודיות עסקית וכיוצא ב -, בעיקר זה. אז אם אפשר לבקש את זה. אני אגיד איזה מוצגים זה שהם יסרקו כחסויים לציבור ופתוחים לעיון הצדדים, זה בעצם מה שאנחנו מבקשים. היבטים שקשורים באו חיסיון או סוד מסחרי ככל שיטענו,

אב"ד: שיחה כחסוי איזה מוצגים?

1578 עד 1580.

אב"ד: עד אחת חמש,

שמונה אפס. אחר - כך,

אב"ד: 78 עד 80.

כן. 1582 עד 85.

אב"ד: כן.

1589 עד 1590.

וגם לגבי אותם מסרונים אם אפשר להוסיף, יכול להיות שהחמצתי וחברתי אמרה, כבודכם אלה המסרונים שהיו במחלוקת וכבודכם נתן החלטה ארוכה בעניין הזה לקבל במגבלות שכתובות בהחלטה שלכם, זאת אומרת ככל שמדובר באמרת נאשם שאול אלוביץ,'

נכון, נכון.

האחרים אתם לא מוצאים לנכון לנתן כדי להבין את ההקשר אבל זה רק לעצם אמירת ה - הבנת ההקשר, אוקי? אז אנחנו כשהסכמנו לזה הסכמנו כמובן בגדרים של ההחלטה.,

ההחלטה שלנו נשארת אדוני.

נכון.

ההחלטה נשארת אבל אנחנו נותנים הסכמה אז כדי שלא יבואו ויגידו,

ברור.

אנחנו הלכנו צעד נוסף,

לא התכוונתם לחרוג מהפרמטרים שקבענו בהסכמות.

ברור שלא.

יפה.

תוך כמובן, כבודכם ובכל הכבוד, שמירת הטענות, הרי אנחנו אז התנגדנו להכנסת המסמכים אני אתן לכם דוגמא פילבר פספסו לשאול אותו אז הכניסו באותה הזדמנות, אור ושאול אנחנו טענו שזה שיח חסוי על - פי חוק בין אב לבן,

לא, הטענות שמורות. בזה לא הכרענו גם נדמה לי ששמרנו את זה באופן מפורש.

נכון.

כן.

לא, אבל השיח נכנס.

נכון.

אנחנו חשבנו שאי - אפשר להכניס,

השיח נכנס אבל לא הכרענו בטענות בחיסיון וכן הלאה ולכן הטענות האלה שמורות לכם.

תודה.

אב"ד: רק שניה אחת. כל המוצגים שגברתי דיברה עליהם עכשיו לסרוק כחסוי נמצאים שם בקלסרים?

של הגברת פולינה גובזמן כן.

אב"ד: אז אולי כן תגישו אותם כי עכשיו יש לי חסויים ואין לי מוצגים. זה שני עותקים?

כן. אחד זה צד אחד וסריקה של,

אב"ד: מה יש לנו שם? תני לי לפרוטוקול מה יש שם.

יש שם מת/1572 עד,

אב"ד: 72?

1572 עד ת/15890 כשת/1580(א) ו(ב) זה השני המסמכים המדוברים שעותק אחד נמצא אצל כבודכם אז הוא נלקח מאחד הקלסרים שם, בסדר?

אב"ד: כן.

אני נתתי להם עוד שלושה מכל אחד.

לא, בסדר אבל אלה מסומנים ב(א) ו(ב) אז זה מתוך הקלסרים שם שאחר - כך יהיה שם חסר אז צריך יהיה לשים את זה שם.

אב"ד: אוקי.

בסדר?

אב"ד: כן.

אם, אם בית המשפט יקבל את זה.

אב"ד: אם יוגש להוסיף אם לא יוגש להוציא מאחד הקלסרים.

נכון.

אב"ד: אוקי.

זהו. רגע. עכשיו,

שניה, שניה.

סליחה.

מקודם בעניין המחת"קים זה המסמך הקודם שהוגש בהסכמה אז אחרי שחברי אמרה אנחנו הוספנו הסתייגויות בעל - פה מתוך הזיכרון אבל עכשיו אני רואה שגם לא דייקנו עד הסוף כי יש עוד איזושהי תוספת. אני מבקש פשוט להקריא את ההסכמה לפרוטוקול ואז אין, אין ולא תהיה מחלוקת ו-, וזה, כך נכתב לחברתי וזו הייתה ההסכמה להגשת המחת"קים. 'נסכים להגשת כל המחת"קים של נאשמים ועדים שהעידו בהליך. הסכמתנו היא לכך שבתאריכים הנקובים במחקרי התקשורת אכן יצאו והתקבלו שיחות והודעות ממספר המנוי שלגביו הופק מחקר התקשורת אל מספרי המנוי השונים המופיעים שם, אנו שומרים על כל טענותינו באשר למשמעותן, משקלן והרלוונטיות של מחקרי התקשורת'. עד כאן כבודכם אמרתי פחות או יותר לפרוטוקול בצורה מבולגנת קצת אבל זו התוספת 'וכן על טענות נוספות הקשורות בהפקה ובסינון שנעשו בעת הפקתם' שלמשפט הנוסף הזה קמתי ואמרתי את כל ה -,

אין בעיה.

בסדר.

מקובל. נשמט מאיתנו כנראה.

הכל בסדר.

אנחנו מגישים, אנחנו מגישים את דקלה שמש בעניינה אנחנו מגישים גרסת עדה מוסכמת. אלה העדים שבדיון הקודם לא הגענו עדיין להסכמות בעניינם ומאז גם עשינו שני הצדדים עוד עבודה. אז אני אומרת העדה דקלה שמש זאת גרסת עדה מוסכמת כמו שאנחנו קוראים לה כרגע זאת אומרת זה מסמך שאומר מה העדה הייתה מעידה כאן,

אב"ד: הייתה מעידה בדוכן.

להבדיל מעובדות מוסכמות.

להבדיל בעינינו מעובדות מוסכמות.

בסדר.

מדברים ביחד )(

אב"ד: לא ברור.)(

מה?

אב"ד: איך סימנתם?

מסומנת 1594 וכן צרופה שהיא תכתובת מייל מתאריך,

להבדיל מאמיתות התוכן.

כן להבדיל מאמיתות התוכן, וכן צורפה שהיא תכתובת מייל שסומנה ת/1594 א.)(

יש לך (לא ברור)? זה בנוסח האחרון ש(לא ברור?)

אב"ד: יש לי פה שניים, שני עותקים יש פה?

כן. אחד אה, כן.

אב"ד: שלא יחסר.

העדים הבאים הם גם, הם ביחד. שם אנחנו מגישים עובדות מוסכמות בעניינם של העדים אלידור בלייטנר, מאיר לוין ואבי ליכט. המוסכמות לאמיתות התוכן תחת ההסתייגויות הכלליות של ההגנה,

אב"ד: תאמרי לי שוב את השמות.

אלידור בלייטנר, מאיר לוין ואבי ליכט. בעניינם אנחנו מגישים עובדות מוסכמות לאמיתות התוכן תחת ההסתייגויות הכלליות של ההגנה ביחס לעדויות סברה ושמועה וכן צרופות לעובדות האלו ואנחנו נבקש לסמן אותם ת/1595 והצרופות הן (א) עד ח) אותו דבר.( דובר לא מזוהה: ת/19?

5 והצרופות,.

75?

1595.

מה אמרתי?

1595 והצרופות הן (א) עד (ח.)

אב"ד: זה בלייטנר לוין?

כן וליכט. העדה הבאה היא הגברת שירה גרינברג אנחנו נבקש להגיש בעניינה עובדות מוסכמות לאמיתות התוכן תחת ההסתייגויות הכלליות של ההגנה ביחס לעדויות סברה ושמועה ת/1596. לא, פשוט (לא ברור) נועה אנחנו נשלח לך במייל. אין מספיק עותקים אבל,

כבודכם רק בלי להפריע לחברתי, כל העדים האלה שהם העדים שלא העידו (לא ברור) שהגענו להסכמות ביניהם, חלק לעצם שזה חלף ראשית ונגדית רק הגרסה, חלק לאמיתות התוכן כפי שחברתי מציגה, חברתי לא הכינה לנו העתק של מה שהוגש ואני אגיד זה בסדר, זה בסדר,

לא ברור.)(

רק רגע. מה הקושי? הרי אנחנו הגענו להסכמות האלה אחרי אינסוף התכתבויות ואז ויתורים הדדיים ואלה מורידים את הפסקה הזאת ואנחנו מורידים את הפסקה הזו וכולי וכולי וכולי. בסופו של דבר יש מוצר מוגמר. את המוצר המוגמר שהוגש עכשיו חברתי העבירה לנו במייל, כן? אבל אנחנו לא עשינו את ההשוואה ושוב, מחמת כל הניירת שמא נפלה שגגה אז אנחנו נבדוק את זה, לא יודע לא יודע זה בסדר, אנחנו נבדוק את זה בנט שזה מתאים,

שזה מתאים להסכמות, ברור.

בדיוק כי כמו שהייתה טעות בעניין ההבהרה שמה אז אם יש איזושהי טעות אז אנחנו,

אין בעיה, אנחנו, אנחנו לשיטתנו הדפסנו נוסחים סופיים אבל,

טעות לעולם חוזרת.

הכל בסדר.

עורך - דין חן זה ברור.

בסדר.

גם אם נפלה טעות לא קרה כלום, זה טעות.

בסדר. לגבי מר אבי אלקלעי כן. יש, רוב הדברים בהסכמה ויש כאן איזושהי מחלוקת קטנה שאנחנו,

כן. קודם כל מה הרוב?

הרוב זה ת/אחת, חמש, אני רק יזכיר לכבודכם במה מדובר. במהלך העדות של אבי אלקלעי בתום היום הראשון של העדות אני שאלתי את כבודכם, היה עוד להמשיך חקירה ראשית למחרת, שאלתי את כבודכם אם תהיה הסכמה להגשת מיילים במרוכז של אבי אלקלעי כדי שאני אקצר את החקירה הראשית. כבודכם שאלו אם זה לא כמו, תכף נגיע למחלוקת אבל בקיצור התשובה הייתה כן, שאני אגיש במרוכז מיילים כדי שאני אקצר את החקירה הראשית וחבריי הסכימו, תכף נדבר על המחלוקת אבל אני רגע שמה בצד את המחלוקת לגבי הסכמה, ולכן יש כאן מיילים בהסכמה של אבי אלקלעי שהוסכם להגיש אותם במרוכז. אנחנו העברנו למרות שהייתה החלטה כזאת אבל העברנו לחברינו רשימה של כל המיילים, לרוב המיילים הם הסכימו וזה מוצגים ת/1597 עד 1632 זה מיילים שיש לגביהם הסכמה.

1632?

כן.

אב"ד: שלוש, שתיים.

וגם שני מוצגים שהוגשו בחקירה של אלקלעי ת/6969 ות/970,

אב"ד: עוד פעם, ת/שש,

ת/969 ות/970 אנחנו מבקשים להגיש אותם בצבע, בסדר? יש שם עניינים של כיתוב אנחנו מבקשים להגיש אותם מחדש בצבע, גם על זה הודענו להסכמה וזה מקובל.

טוב.

אז את זה קודם כל אני מבקשת להגיש.

לא הסכמנו על הצבעים.

רגע,

זה תציפו אחר - כך.

איזה צבע בחרתם בסוף?

אנחנו נטען בעניין הזה.

בדיוק.

היום הייתי בוחרת רק צהוב.

יש התנגדות גורפת.

מה נותר במחלוקת?

כן. מה שנותר במחלוקת בעצם כששלחנו לחברנו את ה -, את המיילים, הם ציינו בפנינו, אני עושה רגע פרפרזה ואם אני לא אדייק אז חבריי ידייקו בוודאי. רק רגע, שניה. בעצם הם אמרו שיש קובץ, יש מספר מיילים שהוא לא נשאל עליהם שום דבר ולכן הם מתנגדים להגשתם. בעניין הזה אני רוצה קצת להזכיר את מה שהיה, בדיון כשאנחנו ביקשנו את הרשות הזאת להגיש,

עמוד?

בדיון?

כן.

בדיון אדוני אומר?

כן, כן, כן.

רגע.

שנוכל כולנו לראות במה מדובר.

בסדר, רק שניה. דיון מיום 12/09/23 עמוד 32059 ואילך. שלושת העמודים האלה 32059, 32060 ו - 32061 בדיוק כשאני ביקשתי,.

רק שניה אחת.

סליחה, סליחה.

אב"ד: שלוש, שתיים,

אפס, חמש, תשע,

זה סוף הדיון אני רואה.

סוף הדיון. זה בעצם עמוד אחר - כך. 32060 מתחיל בשאלה שלי.

כן.

עכשיו, אני בעצם מבקשת לדעת ואני גם מסבירה שיש שתי קבוצות מיילים גם בעמוד הזה וגם בעמוד הבא בהמשך הדברים שלי אני מסבירה שיש שתי קבוצות מיילים. יש קבוצת מיילים אחת שהוא אה, הוצגו לו בחקירה, הוא נשאל שאלה כללית שאמר שזה משקף את הדברים, לא שאלות פרטניות ויש מיילים פרטניים יותר וגם מיילים שאנחנו הצגנו לו בריענון ונתן אמירה פרטנית וכולי. אנחנו כן הצגנו לטעמנו בדיוק את מה שהיה וגברתי אפילו שאלה באיזשהו שלב 'רגע, אנחנו לא עוד פעם בדיון של ינון מגל?' כי כפי שכבודכם בוודאי זוכרים לינון מגל לא הוצגו המיילים בחקירה, בריענון אמנם הוצגו לו מיילים אבל הוא לא נשאר לקרוא אותם אז בעצם לא הוצגו לו בכלל אז היינו בסיטואציה שלא הוצגו בכלל וזה מה שאני אומרת בעצם לגברתי שזה לא אותו דבר בגלל שכאן זה מיילים שהוצגו לו בחקירה במרוכז לעומת מיילים, הוצגו לו גם מיילים פרטניים וגם בוכטה של מיילים 'תסתכל עליהם' ושאלה כללית ואנחנו ביקשנו להגיש אותם.

אז אין מחלוקת שזה הוצג בחקירה?

בוודאי שיש.

יש מחלוקת כנראה.

מה זה הוצג?

כנראה יש מחלוקת, רגע. כנראה יש מחלוקת,

טוב, גברתי מסכימה שאם זה לא הוצג בחקירה זה דומה לינון מגל? אם זה לא הוצג.

אם זה לא הוצג בחקירה זה דומה ל -,

מה זה המחלוקת?

זה דומה לינון מגל ואז גם אי - אפשר להתנגד,

אוקי,

כי בית המשפט נתן החלטה שזה לא לאמיתות התוכן אלא לעצם אמירת הדברים אפשר להגיש את ינון מגל אז גם לזה אי - אפשר להתנגד לחלוטין,

הבנתי.

אבל אנחנו אומרים לא, זה הוצג ואני רוצה להפנות בהקשר הזה, אני מפנה בעניין הזה בעצם אם אה, יש לנו מייל שבו הם אומרים לנו איזה מיילים לא מסכימים וזה שלוש קבוצות מיילים, בסדר? שלוש קבוצות מיילים. אחד זה מתוך (פג)100 לא נמשיך את הכל אני רק עושה סדר לבית המשפט, בסדר? אחד זה מתוך (פג)100 אחד זה מתוך (פג ),200 והשני זה מתוך (עע)20. שלוש קבוצות של אה, בחקירה של העד הוא נשאל מציגים לו את הקבוצה (עע)20 נניח, מראים לו תכתובות ספציפיות אבל אז,

יש לנו את ההודעה?

מהלך החקירה נמצא בפנינו?

לא.

לא.

ההודעה לא הוגשה אני יכולה להגיש, להפנות.

את רוצה להראות לנו את הקטע הספציפי אולי כדי שנוכל להתרשם?

כן.

אוקי נעשה את זה עכשיו.

רגע. רק שלצערי יש לי העתק אחד.

אב"ד: בסדר, רק כדי שנוכל לעקוב.

אפשר להקריא (לא ברור?)

אב"ד: יש לך את זה במחשב להקריא?

יש לך במחשב להקריא?

אב"ד: איפה, איפה בהודעה? גברתי יכולה להפנות?

כן, אני מפנה בהודעה. זה מתחיל בגיליון,

זה מה זה זה? שלושה קבצים?

אב"ד: שלושה קבצים, זה לא,

כן זה הודעה 145(ב) גיליון 46 למעלה כתוב הגיליון,

אפשר לחבר ואז להקריא?

שניה, שניה.

אב"ד: גיליון 46.

יש לכם את המסמך?

כן. אתם רוצים (לא ברור?)

כן, אם אפשר.

אב"ד: מה, שורה 5 שמה (עא) זה מתוך (פג) זה תעבור בבקשה על המיילים?

זה קבוצה אחת של העדים,

של המיילים.

של המיילים. אני רוצה להפנות,

אב"ד: שיש בהתחלה גם,

זה עמוד 46 מה עוד יש?

רגע, שניה. זה הקבוצה שמראים לו ואז השאלה הרלוונטית שאני מתייחסת אליה, כי בהתחלה מראים לו מיילים ספציפיים מתוך הקבוצה הזאת.

כן.

אב"ד: כן.

בסדר? אבל אז אני מפנה לעמוד 48 שורה 3.

אב"ד: רגע. 'ביחס לכל יתר התכתובות,'

'המוצגות כאן' כן. כי כך זה נעשתה החקירה הזאת. הראו לו דברים ספציפיים ושאלו אותו שאלה כללית. אני מזכירה שזאת חקירה, חקירת השלמה.

הגברת מפנה לעמוד 46 בחקירה שלו?

46 כדי להראות על איזה קובץ מדובר שזה קובץ כללי (עע)20 שמתוכם יש לחברי התנגדות למיילים מסוימים והשאלה ה -,

48 שורה. 3

שורה 3 נכון.

זה (עע)20.

20 אחר - כך,

(לא ברור). בסדר, אני אסתכל אחר - כך.

אחר - כך יש בשורה 14 בעמוד 48,

אני רוצה לרשום. זה (עע)20.

נכון. בשורה 14,

עכשיו היה פה (פג)100,

בשורה 14,

שורה 14 בעמוד?

48.

כן, מה נאמר שם?

אנחנו מציגים בפניך אסופת מיילים נוספת המסומנת (פג )'100 והשאלה המתייחסת לזה,

אב"ד: תעיין בבקשה,''

תעיין,''

'תעיין בהם בבקשה' בעמוד הבא בעמוד 49 אחרי שמתייחסים לתכתובות ספציפיות 'מה עוד רואים במיילים?' 'פחות,'

אב"ד: שורה?

שורה 6 ואילך,

אב"ד: אה 6 אני רואה, כן.

פחות או יותר את אותו הדבר התייחסויות לכתבות ביקורתיות' וכולי וכולי '' האם זאת הייתה שגרת העבודה?' וכולי. זאת שאלה כללית.'

זה בא בזיקה להיום.

כן.

טוב, הגברת מפנה אותנו לדברים לא, כדי שנראה ש - את מה היה המהלך,,

כן.

המהלך היה מציגים מיילים, מציגים דברים ספציפיים ושאלה כללית. זה. עכשיו אני גם מפנה לקובץ האחרון,

כן.

כן.

בעמוד 50 שורה 1 זה פג )(200 ואני מפנה לשורה 11.

אב"ד: כן, 'תעבור בבקשה על התכתובות, מעיין בתכתובות,'

מה שורה 11 זה השאלה??

כן. השאלה הכללית אחרי השאלות הספציפיות.

אהה. טוב.

אב"ד: אוקי.

זה היה מהלך החקירה.

אז מה שאתם מבקשים שאנחנו נעשה הוא שנקבל גם את הדברים האלה?

אנחנו מבקשים לקבל את המיילים האלה גם כי זה מיילים שהוא העד הזה היה צד להם הוא נשאל עליהם באופן כללי,

לאחר שהוא עיין בהם.

אנחנו על השאלה הכללית הזאת כבודכם ויתרנו בגלל ה - ההסכמה של חבריי,,

ברור.

במהלך הדיון. גם עברה מאז, עברו מאז כמה חודשים טובים אנחנו לא ביקשנו להביא אותו שוב כדי לשאול אותו את השאלה הכללית הזאת ולכן אנחנו מבקשים מכל הסיבות האלה להגיש את המיילים האלה.

טוב, בסדר.

גם את המיילים האלה.

אז זה אלקלעי.

כן.

אוקי.

טוב, (לא ברור) סיימנו, נכון?

זה שישה מיילים כבודכם רק אני אומרת.

פג )(100 (פג ),200 (עע ),20 ביחד שישה מיילים?

לא, זה קבוצות מיילים ומתוכם יש כאלה שהם הסכימו כי כאלה שהייתה התייחסות פרטנית של העד בין אם בחקירה ובין אם בריענון, הם מדברים, הדלתא של,

אז אולי אם הגברת רק תגיד לפרוטוקול על מה המחלוקת, על איזה מיילים בדיוק.

אוקי.

מייל מיום כך וכך, מייל מיום כך וכך וכולי.

בסדר.

שלא, שלא,

בסדר גמור.

שיהיה ברור על מה מדובר.

בסדר גמור כי זה מתוך, אני רק רציתי להראות את המהלך אבל אה, אני אגיד, יש לי את זה בעצם גם במייל שלהם אני חושבת.

מייל שלנו מה - 23/07.

יש את הטבלה ש -,

רגע. לא, לא, שניה.

זה להבדיל מזה שאני צריך לחפש בנט מה ש -,

לא, אז רק צריך שהפרוטוקול ישקף, אנחנו לא צריכים לראות, איפה המחלוקת.

מדברים ביחד )(

אב"ד: לא ברור.)(

לא, את המייל.

אה.

היא אמרה שזה במייל שלנו הרישום הפרטני של הניירת.

כן. בסעיף. 1

בדיוק ואז זה (לא ברור,)

אב"ד: עניינו לאחר מעבר על הטבלה הנוספת איננו מתנגדים,''

אז מה המיילים שבמחלוקת?

יש שמה את הפירוט שלהם.

הנה יש שם את המיילים זה לא שישה מיילים זה שישה שרשורי מיילים.

חברתי אמרה רק כדי שאפשר יהיה להתמצא שהיא הפנתה ל(פג)100, 200 ועוד איזה,

עע )(20.

המיילים האלה כולם שייכים לתוך קבוצות המיילים שהפניתי אליהם.

הבנתי. אני פשוט עכשיו מורה נבוכים.

זה המיילים ש(לא ברור,)

מדברים ביחד )(

במייל לא כתוב (פג)100, 200,

נכון.

אלא כתוב שם 'המיילים הספציפיים.'

אני רציתי בדיוק את זה אבל שהפרוטוקול ישקף,

בדיוק.

כדי שנדע אחר - כך על מה אנחנו נדרשים,

והמיילים האלה, מה שאני אומרת המיילים שמופיעים בסעיף 1 של מייל ההגנה הם מתוך (פג)100 (פג ),200 ו(עע)20.

אב"ד: מה מייחד את השישה האלה מכל האחרים?

שישה אמרנו? כן.

מה?

אב"ד: מה מייחד את השישה האלה?

לא מייחד שום דבר פשוט החקירה לא הראתה כל דבר, אגב היא לא הראתה גם את כל היתר. יש כאלה שאנחנו השלמנו בריענון הזיכרון ומסרנו להם גרסה על זה הם לא חלקו. הם, באופן טבעי בחקירה זה קבצים רבים הם לא עוברים דבר דבר, אז הם נתנו,

אב"ד: השישה האלה לא, לא, לא עלו ספציפית בחקירה?

לא עלו ספציפית בחקירה.

אב"ד: זה מה שמייחד אותם, אוקי.

כן. שלא עלו ספציפית בחקירה.

אבל כפי שהשישה לא עלו לא עלו גם מיילים אחרים שלהם אולי ההגנה לא מתנגדת. היא מתנגדת דווקא רק לשישה הללו?

הם מתנגדים לשישה הללו מתוך האמירה שאין לגביהם גרסה של העד ואנחנו טוענים יש גרסה כללית של העד, הוא נשאל באופן כללי יש גרסה כללית.

המספרים שכתובים כאן זה מספרי עמודים בפרוטוקול שדברים נסגרו בהם?

לא. המספרים שכתובים זה מספרי ברקודים של מיילים.

כתוב כאן 'מיילים שנושאם פגישת קרי נתניהו.'

קרי 21251366,

ברקודים.

ברקודים אלה?

זה לא ברקודים אפילו זה סימון חקירתי, מספרים, מספרי המיילים.

הבנתי. ואם, אם אנחנו נסתכל ב(עע)20 אנחנו נראה את המספרים האלה?

לא.

אז איך אנחנו נדע בסוף, הרי אנחנו צריכים לדעת על מה אתם מדברים.

אנחנו השארנו אותם בצד אדוני, לא שמנו אותם בפנים.

אז צריך להביא אותם בפנינו.

יש אותם אני יכולה להביא אותם פשוט לא סימנו אותם כי זה במחלוקת.

אין בעיה אבל צריך להביא את זה בפנינו כדי שנדע על מה אנחנו נדרשים להחליט.

אז אנחנו נביא אותם.

אוקי.

נביא אותם בפני כבודכם.

לא בשביל לקבל אותם אבל בשביל להחליט.

אב"ד: השאלה, הטענה, ההתנגדות היא ספציפית בגלל התכנים או כללית כי הם לא הוצגו לעד?

הם, לפי מה שהבנו, חבריי הסבירו יותר טוב אבל לפי מה ש-, לפי מה ש -,

אין לגביהם גרסה של העד.

אין גרסה, הם טוענים שאין גרסה של העד.

אב"ד: התכנים שלהם, לצורך ההחלטה שלנו התכנים שלהם מבחינתכם לא רלוונטיים,

לא ברור,)(

אב"ד: אם הם הוצגו יחד עם המסרון,

נכון.

אב"ד: ולכן אפשר להגיש אותם.

העד הוא צד להם, העד התייחס אליהם באופן כללי ודי בכך כדי להגיש את ההודעות. משקל? שיגיד, אפשר להגיד כל מיני דברים אבל לצורך הגשת קבילותם הם, הם בוודאי קבילים בדרך הזאת כשהוא צד להם והוא אף נשאל, נשאל שאלה כללית לגביהם.

ברור.

אב"ד: זה מה?

אין הכרח לשאול על כל דבר, כל מסמך ומסמך שעד צד לו.

שניה אחת תכף נציץ בזה.

יש שם איזה אקדח מעשן באחד המיילים?

אני לא יודעת.

כבודכם כבר שנה אנחנו מחכים לאקדח המעשן.

שנה?

שנה.

אז רגע זה נדמה לי היה של עורך - דין חן, נכון?

לא יודע אבל אם אדוני אומר אני לוקח.

אני חושב, כן. אז עכשיו מה יש לנו? יש לנו פה, מדברים ביחד )(

זה לא (לא ברור,)

אב"ד: תחזיק גם את ההודעה (לא ברור,)

שניה, שניה. יש לנו,

אב"ד: נצטרך אותה.

בסדר. יש לנו שישה שמרדפים כל אחד מהם זה החלופת מיילים הרלוונטיים?

כן.

יפה. איפה האמרה? זה נושא 2 אני מארגן את זה לפי נושאים עכשיו.?

יש לנו עוד עותק אם כבודכם, יש לנו עוד עותק כי הרי הביאו לנו שני קלסרים. יש לנו עוד עותק.

יש לכם עוד העתקים בסדר, יופי.

הם לא מסומנים אבל זה,

לא צריך.

כבודכם אין מחלוקת שכל המיילים שמפורטים במייל שלגביהם התבקשנו לתת את ההסכמה,

כן.

ואז בודדנו את אלה שלגביהם הייתה גרסה. אם המיילים האלה שלטענתנו הם גרסה מופיעים בקבוצות שחברתי ציינה.

בסדר גמור.

פג )(100, 200 (עע ),20.

לא, אני ביקשתי לראות אותם כדי לראות במה מדובר כי מבקשים שתינתן החלטה.

בסדר זה לא התוכן זה פשוט אין גרסה זה העניין.

צריך לראות על מה מדובר ומה הייתה ומה הוא אמר בחקירה ולנסות לקבל,

לא ברור) חקירה יש גם בית משפט, אדוני יחפש לראות מה הוא אמר בבית משפט,(

סליחה לא, אבל בבית משפט אני התבקשתי לחתוך את החקירה.

ויתרה על זה, כן.

ברור.

לא על אלה.

על הכל כן על אלה.

בסדר.

תראה את ההודעה ש -,

סיימנו את הנושא של מר אלקלעי?

שתי שאלות.

סיימנו את הנושא של מר אלקלעי?

מבחינתי כן.

רק מבחינתך,

רק את אלקלעי.

כי לא שמענו את ההגנה.

נכון.

אוקי.

יש עוד גברת תירוש?

על אלקלעי? לא.

לא, בכלל.

כן, יש עוד. שניה.

יש עוד. טוב.

קצת. טוב. אז אני ממשיכה. רק אני אומרת ש -, אוקי בסדר, אם יהיה צריך אז נסמן אותם בסוף אלה לא סומנו לעומת, נגיש את מה שכן אמרנו שסימנו כבר, מה שבהסכמה, בסדר? שזה ת/1597 עד 1632.

אב"ד: שלוש שתיים או שלוש תשע.

שלוש שתיים. כן. זה המיילים שהסכמתם להעביר.

של (לא ברור.)

(לא ברור) כן. דני ברכה. נבקש להגיש עובדות בעניינו לאמיתות התוכן תחת ההסתייגות הכללית של ההגנה ביחד לעדויות סברה ושמועה ת/1633.

אב"ד: רגע, רגע. עוד פעם, שמו ברכה מה?

דני.

אב"ד: 1633.

כן. זה עובדות מוסכמות לאמיתות התוכן תחת ההסתייגות הכללית של ההגנה ביחס לעדויות סברה ושמועה.

היא מאוד מקפידה להיצמד לעובדות המוסכמות.

מדברים ביחד ומרוחקים מהמיקרופון )(

לא, היה שם (לא ברור) רלוונטיות גם כן?

של שרה אני חושב.

לא, זה לא (לא ברור) דני ברכה, זה עוד לא.

לא, לא, זה לא שרה, דני ברכה, זה ה -,

זה עוד לא, תכף אני אגיד את זה. מה שרלוונטיות אני אגיד. מה שכתבתם.

חכה, חכה לשרה גם.

העדים ערן רופאלידיס ומיכל שרביט,

אב"ד: ערן?

רופאלידיס. ריש, וו, פא, אלף, למד, יוד, דלת, יוד, סמך. ומיכל שרביט ביחד זה עובדות מוסכמות לאמיתות התוכן תחת ההסתייגות הכללית של ההגנה ביחד לעדויות סברה ושמועה ושמירת הטענות שלהם בעניין רלוונטיות הנושאים הקשורים לגברת שרה נתניהו. בנוסף אנחנו מגישים גם צרופה אחת שהיא חלק מההתכתבות זה ת/1634 זה העובדות ות/1634 א). מה? לא אמרתי טוב?(

בסדר, זה ההסתייגות (לא ברור,)

אני ציטטתי מה שאמרתם לי.

לא, לא, הכל בסדר, הכל בסדר. הכל טוב.

העתקתי מהמייל.

למה חשוב להגדיר את זה כעובדות מוסכמות? אני רק שואל, כדי שלא תעלה מחלוקת בהמשך,

כן, למשל, מדברים ביחד )(

זה (לא ברור) גרסה ראיות לאמיתות התוכן,

לגבי דקלה שמש,

עובדות מוסכמות זה בדרך כלל,

רגע, שניה.

סוגר את העניין.

בסדר אבל ראינו שבעבר זה לא היה ככה ולכן לגבי העדים מכאן ואילך עשינו את האבחנה. דקלה שמש, חבריי לא הסכימו לעובדות מוסכמות, לא הצלחנו להגיע לעמק השווה. הסכמנו שזאת גרסת העדה,

גרסה, כן.

אם היא הייתה מעידה פה. לגבי יתר העדים הסכמנו שאלה עובדות מוסכמות לאמיתות התוכן, חבריי הסכימו לזה אז אנחנו אומרים את זה הפעם ברור לפרוטוקול כדי ש: -,

הסכימו, הסכימו.

עוד דבר אחד שהסכמנו עליו זה כרטסת יורוקום שמוגשת,

שניה.

כן.

עדיין ביחס לאלה, חברתי, נשמט,

רופאלידיס ושרביט?

כן.

כן.

כדי לצמצם בסוף את התשובה שלי אז אני מפריע באמצע פשוט. בהסתייגות היא גם לגבי המסמך המצורף אותה לא ציינת.

אוקי. מה?

'אבקש להגיש את המקטע שלהם בתוך ברקוד 4015' ואז 'ההגנה מבהירה כי הסכמתה להגשת המקטע האמור אינה גורעת מכל טענה מטענותיה לרבות ביחס לחיפושים בלתי חוקיים,'

אוקי.

'להפרת הוראה בסעיף 17 לחוק יסוד הממשלה.'

בסדר גמור.

זו הייתה הבהרה,

בסדר גמור.

סליחה.

ביחס למסמך המצורף.

אב"ד: בסדר.

טוב.

אנחנו נעבור אחרי זה ונראה מה נכעס ואם נשמט משהו,

אין בעיה, בסדר גמור. כרטסת יורוקום ת/1635 אני מצהירה גם בהסכמה,

לא ברור) סליחה?(

כרטסת יורוקום, אני מצהירה בהסכמה שמדובר בכרטסת בנק וספרי יורוקום בי. די. אס. שנשלחה על - ידי מר בר לב לחוקר רשות ניירות ערך ליאור שפיץ ביום 18/10/17. הדבר הבא שיש לנו להגיש זה עובדות מוסכמות בעניין אליה סייג. אני אזכיר,

אב"ד: בעניין?

אליה סייג. מר אסייג. אני אזכיר שבאמצעות תנ"צ לשעבר אומרים? אליה סייג, הוגשו,

בדימוס.

בדימוס, אולי. צרופות למזכרים שערכו אנשי המשטרה ב -, תחתיו, לתיעוד בדיקות שביצעו בעניין פרסומים באתר וואלה, באתר פאסט פייג'ס. חלק מהמזכרים עצמם הם, הם הרי לא הוגשו, חלק, המזכרים לא הוגשו וחלקם כללו כל מיני עובדות ואנחנו הגענו עם חברנו לעובדות מוסכמות ואנחנו נבקש עכשיו להגישם בסימון קטן (א) תחת צרופות שכבר הוגשו אז אנחנו נותנים אותם.

אב"ד: תני לי פירוט.

אז אני לא יכולה להקריא כי הם לאו דווקא בסדר רץ וזה הרבה מאוד, יש טבלה. איפה, זה כאן. זה כל זה.

העברת לנו את הסופי? אני לא זוכר, את הטבלה הסופית? אוקי. את הטבלה הסופית?

ויש לי גם שתי הערות של ההגנה ביחס לשתיים מהעובדות שתכף אני, אבל מה לגבי זה? 13 מספרים שלא הוגשו?

לא ברור.)(

כתוב לי כאן ת/אחד, שש (לא ברור?)

אני לא יודעת. לא יודעת.

שניה כבודכם. תסתכלי רגע. מה זה זה? זה. טוב, אנחנו תכף נסדר את זה רגע. אנחנו מיד נסדר את זה רגע אז אני אשאיר את זה שניה בצד כבודכם. יש כאלה שצריכים סימון חדש ויש כאלה ש -, תכף אנחנו נראה. אמורה להיות טבלה אולי זה יקפוץ לי. אנחנו מיד נסדר את ה - את העניין הזה של אה, של אה, אה, אסייג ואני, אני כבר אחזור לזה,, בסדר? אנחנו שריינו לזה, אני עוברת לדבר הבא שיש לנו עם זה גם איזושהי מחלוקת קטנה. מר שמרון. כזכור לכם במהלך הדיון של העד שמרון ביום 07/09 אישור בית המשפט לתביעה להגיש מקטעים של ההודעה של שמרון ביחס לסתירה שהתגלתה בין דבריו בבית המשפט לבין דבריו בחקירה. אני אזכיר את הסתירה, הסתירה נגעה לתשובה לשאלה 'לו היית יודע או היה נאמר לך שראש הממשלה מעביר דרישות לסיקור מסוים,'

אין, אין מחלוקת.

אין מחלוקת, קדימה.

עד כמה שאני זוכר כתבנו לך שאנחנו מסכימים.

לא, כתבתם ששני קטעים אתם חולקים עליהם.

כן אבל הם כל - כך לא חשובים.

אין בעיה אם אתם לא חולקים אז לא חולקים.

אז עכשיו נבזבז עוד עשר דקות.

אין מחלוקת זה טוב.

אם אין מחלוקת אז אין מחלוקת.

אב"ד: ככל שהייתה מחלוקת כבר אין מחלוקת.

אין מחלוקת זה מה שנאמר וזה לשיטת התביעה מצביע על הפעלת שיקול דעת (לא ברור,)

נכון, נחפזות או אי נחפזות.

כן.

אם אין מחלוקת,

אגב לא מצאנו לנכון להביא עכשיו עוד עשרות עמודים של חוסר הפעלת שיקול דעת לאיזה מחוזות הגענו.

עוד משהו?

אנחנו, אני מזכירה שאנחנו הצענו להגיש את כל ההודעה ואתם ביקשתם שלא.

נכון.

אז אם אתם רוצים להגיש את כל ההודעה כדי להראות מה שאתם רוצים אנחנו תמיד נשמח.

אנחנו לא מסכימים,

אוקי.

וגם אתם מתנהגים לא ראוי כי (לא ברור,)

לא, אני לא אמרתי אבל חברי העיר שהם לא מפנים לקטעים אחרים שמראים אחרת,

נכון,

אז אני מזכירה שאפשר להגיש את כל ההודעה אם אתם רוצים ואתם מבקשים שלא.

אני מבהיר שזה שאנחנו מסכימים אנחנו כמובן לא מסכימים למסקנות ול(לא ברור) וכל זה, זה ברור.

מדברים ביחד )(

אב"ד: בואו נתקדם.

שמהבן דוד של הבן דוד אפשר להסיק על דרך השלילה אם נעצום עין אחת ונסתכל על השמש, ראיה נסיבתית שהולכת לסוגיה שהיא בכלל לא במחלוקת. לא מסכימים. מראש אני אומר.

אב"ד: עורכת - דין תירוש,

כן.

אב"ד: נתקדם הלאה חבל.

נתקדם, כן.

בסדר אנחנו תכף,

אב"ד: כל דיבור פותח פה,

בסדר. אנחנו תכף נגיש ונסמן, נבקש לסמן את זה, בסדר? אנחנו פשוט בודקים סימונים קודמים כדי שיהיה רצף.

לא האמנת שנסכים אז בכלל לא הכנת להגשה.

הכנתי להגשה אבל לא סימנתי כי רציתי שבית משפט יכריע,

הכל בסדר.

כי כך אמרתם לנו.

זה בחיוך הכל טוב.

טוב, הדבר הבא שיש לנו להגיש זה מוצגים של הגברת דנה נויפלד, אם כבודכם זוכר ובטוח שלא כי גם אני לא זכרתי את זה אבל במהלך עדותה שהייתה כבר באמת לפני שנים, לאור התנגדויות ו -, הוחלט שאנחנו נעביר לחברינו במסודר את המוצגים שאנחנו רוצים להגיש איתה, הם יוכלו להעיר לנו, בקיצור הגענו שם להסכמות מלבד מוצג אחד. אז קודם כל זה מוצגים שכבר קיבלו סימונים אז נמשכו כדי לעשות סדר בין הצדדים אבל יש להם סימונים, אנחנו מגישים אותם כרגע לבית המשפט כמובן העברנו לחברינו וזה אחרי סיג ושיח וחלקם ירדו,

כן.

דקה, אנחנו לא מגישים. אלה המוצגים. רגע אני תכף יגיד,

אבל זה מה שהיא אמרה,

אני אגיד. אלה מוצגים שאנחנו מגישים לבית המשפט מוצגים מוסכמים.

אב"ד: מספרים.

ואני רוצה להעיר כמה הערות לגבי המוצגים האלה שרשומים אצלי,

אב"ד: קודם כל מספרים תנו לנו.

אז אנחנו, יש, זה מספרים שכבר סומנו אבל אני רק אומרת,

אב"ד: בסדר רק שנדע מה הגשתם.

לפרוטוקול. המסמכים שאנחנו מבקשים להגיש זה ת/354, 445, 446, 447, 449, 450 א,)( 451, 452,

אב"ד: רגע. כן.

452 א,)( 453, 454,

אב"ד: רגע.

סליחה.

אב"ד: 454,

455, 457, 460, 462, 464, 465, 466, 467, 468, 470, 471, 479 כן?

סליחה, 471 הסכמנו שהחלק העליון מושחר.

כן מושחר תכף אני, אני אומרת ש - 471 זה מוצג שאנחנו נבקש למשוך את המוצג הקיים ואנחנו מגישים תחתיו, נמצא כאן מוצג שחלקו העליון מושחר אז הוא נמצא כאן, אנחנו בגלל זה מגישים בעצם אותו מחדש. 479 אני לא יודעת אם אמרתי, 480, 481, 482, 485, 488, 493, 291 ו - 506.

על כל זה הסכמנו?

ביחס למוצג ת/451 המוצג שסרוק כרגע תחת הסימון הזה הוא מסמך ניגוד העניינים, אנחנו נבקש לסמן אותו מחדש כת/451 א.)(

אב"ד: למה?

אנחנו, זה לא, זה לא סתם אנחנו פשוט בדקנו בפרוטוקול, לפעמים יש אי התאמה בין מספר, גם זה נעשה בהסכמה, בין מוצג שנכתב מספר לגביו לבין מה שנשאלה העדה וראינו שיש אי התאמה.

אב"ד: אוקי.

וביחס למוצג ת/451 נבקש להגיש מייל מיום 15/01/15 משלמה פילבר לדנה נויפלד, זה נמצא בתוך ה -, בתוך הקלסר. זאת אומרת ראינו שהיא דיברה על מוצג אחר ממה שבעצם קיבל את המספר ולכן אנחנו מזיזים.

אב"ד: יש, יש, הבנתי.

זאת אומרת מה שהיום ת/514 יזוז ל(א) ת/451 א) ואת ת /(451 נבקש לסרוק מחדש עם המסמך שאנחנו מגישים, שוב, בהתאם לפרוטוקול ולבדיקה שלנו שיש חוסר התאמה.

כן.

וביחס לחמישה מוצגים אנחנו נבקש כך, ת/469 לאור בלבול בפרוטוקול אנחנו נבקש להבהיר כי הת/ הזה, 469, מתייחס לברקוד 3754 ות/739 מתייחס לברקוד 3750. זה מה שכתוב לי. מה?

ת/739 ת /?739 מתייחס לברקוד 3750 כן, בסדר..

בסדר?

אב"ד: והמסמכים האלה סרוקים?

כן ואין בעיה בנט. בפרוטוקול יש בעיה.

אב"ד: בשביל מה ההערות?

כי יש בעיה בפרוטוקול.

בשביל שכשנקרא את הפרוטוקול,

נכון.

אב"ד: אוקי. אז את זה אני, אז כאן לא צריך לעשות כלום.

כאן לא צריך רק הבהרתי לפרוטוקול.

אב"ד: אוקי.

ת/503 נבקש מבית המשפט למשוך את המוצג בהסכמה זה ברקוד 3685.

אב"ד: שלוש,

שש, שמונה, חמש.

שש, שמונה, חמש.

זה הברקוד. הת/ הוא ת/503 אני אומרת את הברקוד ליתר בטחון..

אב"ד: למה למשוך אותו?

למשוך אותו בגלל שכשעברנו על הדברים ראינו שאין הצדקה, יכול להיות שהיא לא עדה שזה עבר דרכה או,

אב"ד: אוקי.

נכון? דברים מהסוג הזה.

ההסכמה הייתה בעדות נויפלד להגיש מוצגים שקשורים אליה.

שקשורים אליה.

מסמך שעדים הם לא קשורים אליה שאחרים יעידו, מה שלא העידו,

נכון, מה שבדקנו ולא העידו, ת/471 כבר אמרתי. יש את ת/476.

אב"ד: מה איתו?

אני אגיד, מדובר במוצג שהוצג לעדה, היא נשאלה אם היא מכירה אותו היא אמרה שלא. הוא נמצא בנט אנחנו חשבנו שצריך להשאיר אותו לא כראיה לתוכן אבל כדי שיהיה ברור למה היא מתייחסת אבל חבריי ביקשו שלא, כדי לייתר מחלוקות אנחנו נבקש למשוך אותו. ועכשיו מסמך שיש לגביו,

אב"ד: רגע ואנחנו מוציאים את 503 ואת 476.

כן.

אב"ד: אוקי.

יש מסמך שיש לגביו מחלוקת ואנחנו נבקש סיוע של בית משפט בעניין הזה. לטעמי אגב, לטעמנו אין למעשה מחלוקת או לא הייתה בזמן אמת מחלוקת אבל כרגע יש עליו מחלוקת. אני מתייחסת לת/487,

תחת הכותרת 'התנהגות לא תקינה.'

זה מסמך סרוק. לא נתתי שום כותרת. אני גם מבינה שיכולות להיות טעויות זה לא העניין, כאן אני חושבת שזו טעות.

לא ברור.)(

אב"ד: שניה אחת.

אני חושבת שזו טעות.

מה המחלוקת?

המחלוקת היא, קודם כל אני אגיד שזה ת/ שהוא סרוק כרגע וההגנה, זאת מחברת בכתב ידה של העדה.

אב"ד: זה חלק מקלסר או משהו.

לא, זה,

אב"ד: רגע אחת,

כתוב שהוא הוגש בתוך קלסר.

יש לנו עותק אחד אני יכול לעזור לכבודכם.

אב"ד: כתוב לי שזה הוגש בתוך קלסר מוצגי הנאשמים.

תודה.

אב"ד: זו ההערה שרשומה לי במוצג.

זה המסמך כבודכם, אני מגישה את ה -,

כן נתתי להם עותק אחד, נתתי להם.

אז יש פה עוד שני עותקים.

אב"ד: יש אותו במחשב. אוקי.

זאת מחברת בכתב ידה,

כן.

זה לא מחברת זה שלושה (לא ברור) מתוך מחברת.

מתוך מחברת, כן.

אחת הבעיות.

בסדר.

אנחנו מדברים עדיין על דנה נויפלד?

כן אנחנו עם דנה נויפלד. שניה כבודכם.

מה, מה המחלוקת?

אז מה המחלוקת?

שניה.

אב"ד: מה הבעיה עם זה?

כן, המחלוקת היא כזאת. חבריי בעצם מבקשים למשוך את ה -, את המוצג הזה ולהשאיר רק את נומרטור 2 עד 5 שזה נומרטור שהעדה נשאלה עליו שאלות במישרין, שאלות ספציפיות והיא ענתה עליו.

נומרטור 2 עד 5?

מול כל דף יש נומרטור כן, יש מספר.

כן, יש מספר.

אני רואה את הנומרטור.

יש מספר בצד, בצד שמאל.

5 מתייחס לישיבה מסוימת שהפרוטוקול הרשמי שלה,

אב"ד: שניה, אני חוזרת שניה אחורה לרישום שיש לי על המוצג,

כן.

אב"ד: שהוגש בתוך קלסר מוצגי נאשמים. זה אומר ש -,

לא יודעת מה זה אומר.

אב"ד: זה משהו שאתם הגשתם כנראה זה נמצא בפנים.

אני לא יודעת כי לי, לי נאמר שזה סרוק לבית המשפט, הת/ כולו.

אב"ד: זה סרוק, הוא סרוק.

כשזה הוגש איפה זה היה בפרוטוקול, אתם יודעים להגיד?

אצל דנה, כן, אני יודעת כי ב - 08/03/2022,

אב"ד: רק רגע. שניה.

אה, כשזה הוגש?

אב"ד: 08/03/2022?

אני יש לי את הדיון אז אני לא יודעת אם שם זה הוגש אה, 08/03/2022 אה,

המקום שפשוט זה הוגש.

אבל אני לא יודעת אם שם זה סומן כי, רק רגע, דיון שמתחיל, כן, 487. 10838, עמוד עשר,

עשר, שמונה,

שמונה, שלוש, שמונה,

שלוש, שמונה.

זה מתחיל הדיון וכאן כתוב 'מסומנת ת/487' וזה ברקוד 3284, יכול להיות שזה חלק ממוצגים ב-, בהסכ - בתחילת הדרך הגשנו קלסרי מוצגים,,

אב"ד: כן, אני זוכרת.

ויכול להיות שזה היה שם ולכן זה כבר מסומן כי אני רואה כאן ש -, שחברתי עורכת - דין וולקן לא מבקשת מגברתי לסמן את זה אז לכן זה לא קלסרי נאשמים זה אולי קלסרי מאשימה או,

אז אם אני מבין נכון הוויכוח לגבי המוצג הזה זה עמודים 1 ו-6 עד 13?

כן.

המחלוקת היא מעמוד 6, נומרטור. 6

גם עמוד. 1

עמוד 1 גם.

כן, נכון. אז אני, אני רוצה לומר לגברתי, לכבודכם שמעיון בפרוטוקול,

אב"ד: צריך להיות, זה צריך להיות המדינה, אני רואה ב -, בתחילת הפרוטוקול בהגשת מוצגים מסמכים מתוך הקלסר שהוגש על - ידי המדינה, זה טעות פה. נתקן את זה.

לא ברור.)(

אנחנו לקראת הסוף.

אב"ד: אוקי, מה לגבי המסמך הזה?

מה, אז מה המחלוקת?

אז המחלוקת היא שחבריי בעצם ביקשו להגיש רק את הנומרטור שעליהם היא נשאלה באופן ספציפי ואני אגיד שני דברים לעניין הזה.

נשאלה בעדות של,

בעדות שלה.

בחקירה.

ראשית, כבר בהתחלה ואני מפנה לאותו עמוד שהפניתי 10838 היא אומרת,

רגע, רק רגע. איפה? באיזה מקום?

בשורה 15.

עמוד?

10838.

כן.

כבוד השופטת שואלת אותה 'מה זה המסמך הזה?' והיא אומרת 'של מי תרשומת הזאת?' היא אומרת 'שלי, כתב ידי' ואחרי זה בהמשך היא, היא מסבירה קלות מה זה ה-, הדפים האלה שזה מתוך מחברת שהיא הביאה לחקירות וצולמה על - ידי החוקרים ונכון שהשאלות הספציפיות נוגעות לעמודים כאלה וכאלה אבל מעבר לזה שבעינינו לא יכולה להיות שאלה ש - זה בוודאי קביל באופן טכני אבל אני אגיד יותר מזה,, הייתה מחלוקת כזאת באולם, עורך - דין ז'ק חן התנגד אבל בסופו של דבר,

מקום?

בעמוד 10853,

לא, עוד לפני כן.

רק רגע.

זה כל הרצף.

רק רגע.

עשר,

אבל אני מפנה רגע עכשיו לסוף.

בסדר, עורך - דין חן נעשה את זה מסודר.

כן.

אומר השופט בר - עם 'אם חברתך לא שואלת על המחברת לאדוני אין התנגדות שהיא תוגש כראיה?' ואז הוא אומר 'המחברת כן, לאיזה צורך?' 'לצורך התיעוד' אומר השופט 'אבל יש לנו פרוטוקול' ואז יש דיון כבוד השופט אומר 'אבל זה תיעוד נוסף מזמן אמת' ואז יש כזה דיון על זה קצת ואז כבוד השופט בר - עם אומר 'זה הכל', בעמוד הבא, 'לכאורה זה פתרון שנותן מענה אז אם זה מקובל על שני הצדדים אפשר להתקדם' ועורך - דין חן אומר 'עליי זה מקובל' זאת אומרת להגיש את המחברת ולא לשאול יותר שאלות כי היא לא נשאלה עוד ב-, עוד בחקירה. אז הפתרון הזה של להגיש את הדבר הזה מקובל עורך - דין חן אומר את זה, עורכת - דין ניצן וולקן גם אומרת את זה ואני לא מבינה מדוע, אני מניחה שהעמודים האלה נשמטו מעיני חברי כי אני לא מבינה אם כך מדוע לפתוח מחדש את הדיון הזה. אם פותחים מחדש את הדיון הזה אני אומרת, מאחר שהיא אישרה שכל התרשומת הזאת היא בכתב ידה יכול להיות שאפשר להגיד דברים לעניין הרלוונטיות של דברים שהיא לא נשאלה, המשקל של דברים שהיא לא נשאלה או כן נשאלה אבל הם כולם רלוונטיים, זה כולם פרוטוקולים שיש לנו גם בחומר החקירה פרוטוקולים מודפסים אבל כמו שכבוד השופט אמר זה תיעוד מזמן אמת שהיא אישרה שזה תיעוד שלה מזמן אמת, אני לא מבינה מדוע לא ניתן להגיש את זה גם על בסיס ההסכמה וגם אה, וגם בכלל. זה הטיעון שלי בעניין של ת/487 אני חוזרת רגע ומגישה את המוצגים של, כבר לקראת סיום.. את המוצגים של מר אסייג שחלקם מוצגים שלא צריכים סימון מחדש בגלל שזה למעשה צרופות שלצרופה הזאת הייתה עובדה וכמו שכבוד השופטת ביקשה מאיתנו בעבר בעניין קנר ופשוט הגשנו אלף לצד ה -,

אב"ד: מספר.

כן, עם המספר הזה. אוקי, אז, וזה כולל את הכל?

כן.

גם את המסרונים? אז יש כאלה פה שמסומנים ויש גם 13 מזכרים חדשים שלגיהם לא הוגשו צרופות אלא רק עובדות ולכן אלו צריכים סימון חדש ואנחנו מבקשים לסמן אותם זה הכל נמצא כאן, ת/1636,

אב"ד: רק רגע. 1636,

עד 1648.

אב"ד: עכשיו, איך נדע מה הצרופות שאתם עכשיו מגישים?

גברתי תראה שזה ברור כי יש כאלה שכתוב (א) ויש בהמשך,

אב"ד: אני רואה.

את אלה שהקראתי עכשיו שלא כתוב עליהם (א.)

אב"ד: אוקי.

שהם מוצגים חדשים.

אב"ד: אוקי בסדר.

ואז אני אבקש להגיש בעצם את ההודעה של שמרון שחיכינו איתה כדי לסמן קודם את אסייג, שזה יהיה 1649,

אב"ד: רק שניה. הודעת, רגע, רגע. ת/

1649. קבצי הווידאו זה 1650 יש לך אותם? סבבה. אבל זה, זה לא הכל, נכון? יש פה מהקלסרים? של מי?

לא ברור.)(

אוקי. נכון, נכון. רק אחד יש לנו מזה?

לא ברור.)(

כמה יש לך פה?

לא ברור.)(

צריך אחד ואת השאר אני אתן להגנה גם שיהיה להם שניים אז תביאי לי עוד אחד.

יש לנו ארבעה (לא ברור), יש לנו (לא ברור) שחסרים (לא ברור), בסדר?

כן, כן. זה לבית משפט. לא, יש לנו.

אה סבבה.

עוד משהו?

קבצי וידאו ו -,

אוקי. כן.

אני רק אגיד שגם לגבי שמרון אנחנו נגיש ב(א) בהמשך ואני אבקש החלטה מבית משפט תכף אני אסביר, שתאפשר לנו להגיש מקטעים של ה -, אצל שמרון זה מקטעים ויזואליים של החקירה, הקטעים שהגשנו בתמלילים אנחנו ביקשנו כבר אז שנוכל להגיש אותם גם ויזואלית אבל עוד לא הספקנו,

אב"ד: אתם רוצים חלקים מההקלטה.

כן, צריך לתת את למשטרה לחתוך את זה ואנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד.

קטעים שחופפים,

קטעים שחופפים וגם,

לא התרנו את זה בהחלטה כבר אז?

לא, התרנו לגבי מקטע מסוים שבחוזרת הצגנו, לא לגבי כל המקטעים, נכון אדוני.

אה.

והדבר האחרון שאני מבקשת להגיש באמת זה אנחנו הגשנו במהלך הדרך תמלילים של עדויות שונות ולא הגשנו תמיד לפחות את ה -, אה, ויזואלי או האודיו. לפעמים זה אודיו כמו הקלטה או משהו כזה אז אנחנו מבקשים להגיש את זה, זה בהתקן חיצוני בגלל שזה גדול. אנחנו עוד לא סיימנו את הכל ונבקש החלטה של בית משפט שתאפשר לנו מול המזכירות להגיש את הנותרים. זה בעצם נניח רק חקירות נאשמים אז יש פה חקירת עד מדינה שהוגשה אז אה, שיהיה לבית המשפט גם את האפשרות אם צריך להתרשם ויזואלית.

כן.

אב"ד: מספרי המוצגים?

מה?

אב"ד: מספרי מוצג שלנו.

של הווידאו זה החדש העמודה הכי ימנית.

326 זה המוצג המקורי.

כן והכי שמאלי זה התמליל שזה מתאים אליו.

אב"ד: אוקי. מה שיש משמאל זה המוצגים שכבר הוגשו.

כן, כן.

נכון בדיוק. והוספנו אחד כזה ליד ה -, זהו. אנחנו חוץ מהדברים שבית משפט צריך להחליט אנחנו סיימנו ואני מתרגשת להגיד גם אלה עדיי.

אב"ד: תודה רבה.

מתקשה או מתרגשת?

מתרגשת, אמרתי מתרגשת.

התביעה הסכימה, הקדימה להגיד אלו עדיי לנוכח הדברים שנותרו במחלוקת שעוד לא עניתי עליהם אבל בסדר.

רגע, אתה רוצה לחזור מהסכמות?

אלו עדיי זה סיבה למסיבה אבל מחוץ לבית משפט אחרת, אני דווקא שמח שיש לך עוד עדים. כל העד היה רק עד הגנה זה בסדר.

אז אתה רוצה ש(לא ברור) את ההסכמות?

לא, לא, הכל טוב, הכל טוב.

אב"ד: טוב.

הכל טוב.

כן, מה נותר במחלוקת?

מה נותר אני חושב שבאופן אמיתי יוותר הרבה אז אני אתחיל מהסוף.

אצלי יש, אצלי יש שלוש סוגיות.

דנה נויפלד, אלקלעי ופולינה.

נכון.

זה הטיעון וזה ההסכמות, ואלה ההסכמות. אז אני אתחיל מהסוף ואפשר באמת לייצר, שוב אני אומר, לא כחברתי 45 דקות אני אחזיק אתכם במתח כדי להגיד לכם בסוף 'אני מסכים', אני אגיד מראש איפה, אחרי חילופי הדברים שהיו כאן אני כבר מסכים ומייתר אבל עם איזושהי תוספת קטנה או הסתייגות או הבהרה, בסדר?

מאה אחוז.

אני כן ארצה להתייחס בסוף דבריי לנקודה רביעית שאדוני לא רשם וזה לגבי התנהלותנו הלא תקינה 45 דקות כדי להגיד 'אני מסכים.'

לא רשמתי את זה כמחלוקת.

מה?

לא רשמתי את זה כמחלוקת. אני הבנתי מה שאדוני אמר,

אדוני ודאי לא חושב שאנחנו מסכימים שההתנהגות הזו תקינה.

זו לא סוגיה מהותית.

הבנתי, הבנתי.

מחלוקת אופרטיבית.

ברור לי אבל מכיוון שנותרה מחלוקת,

אני הבנתי מה,

סביב 45 דקות אני אבקש חמש דקות להשיב על זה.

בסדר.

לא יותר.

בסדר.

זה לא יכול להישאר כאן אה, כאמירה.

מר חן בסדר, ללא מענה, כן.

מלכתחילה זה היה מיותר אבל משזה נאמר, אז ככה. לגבי דנה נויפלד יש לנו את ה - 13 עמודים,

כן.

קודם כל העמודים הרלוונטיים בפרוטוקול זה לא 10838 שחברתי הפנתה ואז קפיצה אלגנטית לעמוד 10854 ששם ניתנה הסכמה, אני מיד אציין, אלא כל הרצף עד אז ומדוע זה חשוב? ואני מקדים ואומר כבר, אנחנו נסכים, נסכים להגשת 13 העמודים שנתתי לכבודכם לעיין בהם, חברתי גם נתנה, כן? בכפוף להבהרות הבאות אבל חשוב פה להעמיד דברים על מכונם. ההתנגדות שמה הייתה כפולה. אחד, משום שזה 13 עמודים שנלקחו מתוך מחברת, ה - 13 עמודים הם לא המחברת,

אב"ד: אתה מדבר על ת/487.

כן, כן.

נכון.

הם נתלשו מתוך מחברת, הם לא המחברת. אם כבודכם זוכר הרי אז אנחנו ביקשנו שהגברת דנה נויפלד, היא סיפרה שהיא שמה בארגזים ועברה דירה, ביקשנו שתחפש, היא חזרה ישיבה אחר - כך ואמרה 'חוץ מזה שיש לי שמה דברים פרטיים' זה היא אמרה קודם לא מצאתי גם את המחברת' כולה.'

כן.

אז ההתנגדות הייתה קודם כל מבחינת הסלקטיביות של התפיסה, זה תחת הכותרת סלקטיביות. הדבר השני היה נעוץ בכך שלמעט המספרים שמסומנים שם 2 עד 5, 1 ו-6 עד 13 היא לא נשאלה, אוקי? עכשיו, על באמת לא להרבות מחלוקת,

יש משמעויות לסיכום.

על מנת לא להרבות מחלוקת ולקצר אנחנו נסכים שכל ה - 13 עמודים יישארו בתיק בית המשפט כמוצג, בסדר? אנחנו שומרים על כל הטענות שלנו ביחס למה שכתוב שם שהעדה לא מסרה גרסה ולא נשאלה, אגב זה ובסוגריים, הקטע שחברתי הפנתה אליו בהמשך להבהרת כבוד השופט בר - עם שמה הרי שמדבר איתה, צריך לעשות שמה אבחנה, זה לגבי מה ניתן לשאול אותה פה בבית המשפט בהעדר גרסה במשטרה ובראיון העד, להבדיל מהסימון הטכני לצורך שלמות התמונה כשיש לנו את הפרוטוקולים הפורמליים לצידם. עכשיו, מה היחס? יש לנו, יש שמה כמדומני ב - 13 העמודים האלה התייחסות לארבע ישיבות במשרד התקשורת. אז קודם כל ברור שזה לא ממצה את כל הישיבות במשרד התקשורת אחד, שניים, הפרוטוקולים הרשמיים של אותם ארבע, אותן ארבע ישיבות על - פי תאריכיהם נמצאים בתיק בית המשפט, הם נמצאים בתיק בית המשפט. יש פער על דרך ההקטנה, לא על דרך הסתירה, יכול להיות גם על דרך הסתירה פה ושם אבל על דרך ההקטנה בעיקר, בתרשומות בכתב יד לעומת הפרוטוקול הרשמי המודפס שהוגש אז גם על הטענות ביחס שבין הרישומים לבין הפרוטוקולים וזה בעקבות הערת כבוד השופט בר - עם אז בזמן אמת, כמובן אנחנו שומרים על מה שנרשם בכתב יד ועל מה שלא נרשם בכתב יד ועל המשמעות שלא נרשם בכתב יד,

ברור.

וכיוצא באלה דברים.

אב"ד: אוקי.

אבל, אבל מכל הטעמים האלה שאת הפרוטוקולים הרשמיים יש לנו ממילא ועברנו על ה - 13 עמודים האלה, כבודכם, זה לא רק שבכל העדים שהיו והוגשו היום ובמסמכים שהיו והוגשו היום אין אקדח מעשן, גם ב - 13 עמודים האלה, כן? זה, זה,

לא ברור) נתקדם. אולי (לא ברור,)(

לא, אין, אין, אין כלום אז חבל סתם מחלוקת.

אב"ד: אדוני אומר לא צריך הכרעה כרגע אפשר לשים את זה בצד.

כן. אבל בכפוף להבהרות שהבהרתי איפה היינו ביחס לזה, למה הסכמנו, למה לא הסכמנו,

בסדר, ברור.

לקטע הרלוונטי בפרוטוקול לא רק לעמוד ההוא שהיא הפנתה וכולי.

אוקי. טוב.

טוב.

עכשיו, לגבי אלקלעי, העד אלקלעי. חברתי הפנתה, אם כבודכם זוכר מדובר על שישה שרשורי מיילים שהובחנו מהרבה מאוד אחרים שלגביהם הוא נשאל, מסר גרסה בבית המשפט. מה שמסר גרסה אנחנו הסכמנו, מה שלא מסר גרסה בהתאם להחלטה העקרונית שנתתם בעניין הספציפי של ינון מגל ב - 20/02 כמדומני, 24,

הטענה שזה הוצג לו.

סליחה?

הטענה שזה הוצג,

לא, אז אני מיד אומר. אנחנו באנו ואמרנו אנחנו בגדרה של ההחלטה העקרונית של כבודכם, מה שלא הוצג לעד בבית המשפט, מה שלא הוצג, לא הובא לו כגרסה ואין גרסה לגביו אז לא יוגש. מה שיש גרסה לגביו יוגש. מתוך הדברים שעלו כאן בדיון אנחנו רואים שהפער הוא שחברתי אומרת 'כן הוגש' איפה, איפה הוצג לו? הוצג לו בצורה של, במשטרה אחד, ולא בבית משפט.

ביקשו ממני לקצר.

שניה, אבל לקצר זה, לקצר זה אומר שלא צריך להראות עכשיו פגישת ראש הממשלה עם ג'ון קרי, אני מראה לך שרשור מיילים עכשיו בוא נתחיל 17 שאלות על זה. לקצר במובן של כל היתרה, בדיוק כמו במשטרה, אחרי ששאלת נקודתית ולזה לא התנגדנו כמובן, להגיש את שרשורי המיילים, שאלה כללית וכל היתר אותו דבר? אז כמו שהוא אמר, כמו שעשו במשטרה וכמו שהוא אמר במשטרה היו עושים בבית המשפט. לא הייתה הסכמה מראש שעכשיו מבקשים ממך לקצר אז חוזרים הביתה ומתחילים מהסוף מכל הבא ליד כשלנו אין גרסה לגבי זה. הרי כבודכם יודע שאם העד היה מעיד,

לגבי המשמעות אדוני יוכל לטעון מן הסתם גם ליצור הרחבה בהמשך, העובדה שזה הוגש די כפוף לטענות שאדוני טען לגבי העובדה שהוא לא נשאל על כך בבית המשפט, נתקדם.

כבודכם אני, אני אגיד לכבודכם מה שינה את כל התפיסה שלי ביחס לזה כי אמיתי, לא הייתה הסכמה ולא הייתה כוונה שפה אנחנו נכניס פה מסמכים במן רכבת לילה לקהיר, איזה כיף בית משפט אמר ככה אבל אני, אני כל הזמן שומע את הערת בית המשפט על איפה האקדח המעשן, אני לא רוצה להיות במצב שאנחנו מונעים הכנסה ולכן אני גם נותן לכם, כשתראו את המחלוקות כל הזמן אני נותן לכם את המסמכים שתראו אין בזה כלום, באמת אין בזה כלום, אבל אני לא רוצה שמתוך כך ושנדחקנו לפינה ואקדח מעשן וחברתי תגיד 'נמנעו ראיות ובית משפט אמר אין שוחד ולא ראה את כל הראיות' וכולי אז אנחנו נמצאים במצב שאנחנו חסרים, אז בכפוף לזה בהסכמת חבריי, בכפוף לזה שכמובן אנחנו שומרים את כל הטענות המהותיים לגבי העדר גרסה, מקום שצריך היה לקבל גרסה ולו בצורה של אותה שאלה כללית,

שאלה כללית, הבנו.

שנשאל במשטרה, כאן בבית המשפט, מה שלא נעשה, כן?

רק לעצם הקבילות,

אולי רק לעצם הקבילות הטכנית שאנחנו מסכימים שזה מיילים שהיו, שמה שכתוב שמה בפרטים,

שנשלחו.

שנשלחו, בין מי שכתב ששלח למי שכתב שהתקבל אצלו העתקים כנ"ל, תאריכים כנ"ל, אז כדי שכל התמונה תהיה פה ואנחנו לא, לא נחסום,

טוב.

אז אם זה מקובל על חברתי גם התגברנו על זה.

אני רק יעיר בעניין הזה שאנחנו נשמור את טענותינו ו -, כמעט התאפקתי לא להגיד שאולי מיהרתי להכריז אלה עדיי כי אנחנו קיצרנו,

אמרתי לך שמיהרת.

רק רגע, כי אנחנו, אני כן מעירה על הפרוטוקול, אנחנו קיצרנו את החקירה באותו יום של מר אלקלעי בהתאם למה שדובר בבית המשפט, לא הייתה לי שום בעיה להראות לו עוד ועוד ועוד מיילים וגם את המיילים האלה ולשאול אותו שאלה כללית והדבר, הסיבה שלא עשינו את זה היא בגלל ההחלטה שהייתה באותו יום וההסכמה של חבריי.

טוב נרשם, בסדר.

אב"ד: לא צריך כרגע לתת החלטה גם בסוגיה הזו, התגברנו.

התקדמנו.

טוב, בסדר.

זה לגבי אלקלעי. עכשיו אנחנו בפולינה, בפולינה זה הולך להיות עוד יותר קצר אפילו.

כן.

כל - כך מדוע? ראשית אני לא רוצה להתייחס כי אני כבר מראש אומר, בכפוף לתשובה או הבהרה שחברתי תיתן עכשיו לשאלה שנשאלה ולא השיבה לנו, אולי לבית משפט תואיל להשיב כי היא מבקשת את עזרת בית המשפט בעניין הזה אז אולי ננצל את הפודיום הזה לצורך קבלת ההבהרה הזאת, אנחנו נסכים. לגבי שני המסמכים שנותרו בעניין של דנה נויפלד. גם מתוך אותם טעמים שאמרתי קודם, אין לנו סודות, אין שדים ואין רוחות, מדברים ביחד )(

לא ברור.)(

לא, לא, לא, הוא אמר, הוא הפנה לטעמים של דנה נויפלד ואמר אותם טעמים.

אותם טעמים, כן. אז אנחנו נסכים מראש אבל זה דורש הבהרה. אגב פה אני שם סוגריים, בכך אין כדי לקבל, כן? את מה שחברתי תיארה בדרך הארוכה ביחס לראיון העד של דנה נויפלד, זו הסיבה שגם נתתי לכם, שמתוכה ניתן היה להבין שהיא תפסה את המסמכים,

פולינה אדוני.

פולינה.

אדוני אמר דנה נויפלד.

עכשיו טעיתי. קודם אדוני, קודם לא עכשיו כן.

פולינה.

פולינה (פג), גברת פולינה גובזמן קריב. כן. חברתי תיארה שמה שכבר בראיון העד נשלח לנו מסמך שבו בסעיף 15,

18.

18 כן?.

18, 18.

18.

מפנים אותנו לשני המסמכים האלה. לא כך הוא,

לא, זה לא מה שאמרתי.

אבל שניה אני לא סיימתי.

אמרתי שבאופן כללי וזה הוצג בפני,

אבל אני לא סיימתי.

אוקי.

כן.

לא סיימתי. והוסיפה ואמרה שבעקבות אותו ריאיון עד שבסעיף הכללי נרשם לעדה לסגור מסמכים שתפסה, למה אנחנו מתכוונים? נשלח מייל להגנה,

נכון.

ב - 25 לחודש,

נכון.

ששם אדוני בהתחלה לא ראה את הסימון (דמ) ואחר - כך היא הפנתה לשורה האחרונה בטבלה,

שם לא היה סימון אבל זה היה המסמכים, כן.

ששם היה סימון ולא היה מסמכים, יפה. אז ראשית ככה, קודם כל לא היה סימון.

טוב.

שניים, אנחנו לא הכרנו את המסמכים ולכן רק עכשיו על זה, על זה יתכן ששם הייתה הטעות המקורית. אנחנו ביקשנו עכשיו מחברתי כשהיא ביקשה להגיש את זה שתפנה אותנו לשני המסמכים, הסכמנו לכל הטבלה בכפוף לגדרים והסייגים של החלטת בית המשפט, המסרונים וכולי, אני לא אחזור על זה,

כן, כן, כן.

ולגבי השורה האחרונה, ביקשנו לראות את המסמכים כי לא ידענו על מה מדובר. כשראינו אותם ראינו שהסימון הוא מתוך (דמ)1,

אז אדוני מקבל את זה.

עכשיו, מתוך (דמ)1 אומרת חברתי אם נלך את כל הדרך שבראיון היא אמרה לנו שאלה מסמכים שהיא תפסה וזה כתב ידה, היא לא אמרה את זה פה בבית משפט, היא לא אמרה שזה כתב ידה לבית משפט, גברתי לא מעידה על זה. כבודכם גם יראה את שני המסמכים, בפירוש אחד מהם זה כתב ידה, השני זה לא כתב ידה, זאת אומרת זה לא אותו כתב. אני לא יודע אם זה כתב ידה או לא אני רק יודע ששני אנשים שונים רשמו את זה, את ה -, מתוך דמ )(1 הזה, זה לא אותו כתב, לכן גם זה מוקשה. ולכן פנינו לחברתי ואמרנו לה קודם כל תביאי לנו את המסמכים, הביאה לנו ברוב טובה. משהביאה לנו את המסמכים, מכיוון שכתוב זה לא אותו כתב יד, כתוב (דמ)1 בשניהם וזה לא (פג), אנחנו אין לנו מומחיות בעניין כתב ידה של הגברת פולינה גובזמן, אמרנו בואי נקדם הסכמות, שלחנו לה מייל אמרנו נקדם הסכמות, תגידי לנו רק, תפני אותנו איפה זה נתפס או משהו כזה או איך זה, למה, למה באמצעותה של פולינה ושניים מה הרלוונטיות? כי מבקשים מאיתנו הסכמה אז לפחות על מנת שנסכים, כן? שנדע על מה אנחנו מסכימים. אנחנו לא פה בוורדל, מילאתי דבר כזה היום בבוקר עשיתי אז זה נותן לך (ו) ו(י) וחמש אותיות 'תשלים', אנחנו לא פה באיזה אנסין, בוורדל, אנחנו נגיש ואתה תנחש מה המילה הנכונה, זיכוי, לא. תגידי לנו למה זה, עם כתיב מלא, אני לא יודע מה ה-, רוצים להדגיש את זה, אני לא יודע מה ה -, מה המטרה, אז כשרוצים הסכמה לפחות המינימום הנדרש יגידו לי 'אוקי אני צריך את זה כדי' נסכים, אני מראש אומר, לא משנה מה חברתי תגיד מה הרלוונטיות של המסמכים האלה, מראש הנה אני שם שטר, אני מסכים להם, אבל אני זכאי לדעת למה אני מסכים. אז חברתי ענתה לי 'פולינה תפסה' סה - טו. המשפט השני אני בכלל,

לא באינטונציה הזאת.

לא באינטונציה הזאת כי זה היה בכתב וגם בלי הסה - טו שזה בצרפתית והחלק השני בכלל לא ענתה. אמרנו מה הרלוונטיות? אין תשובה. תסכים. כי אנחנו כבר ב -, נכנסנו לשוונג של ההסכמות, זה, קוראים לנו 'ההגנה מסכימה' בצוותים המורחבים זה הכינוי שלנו 'ההגנה מסכימה'. אז אנחנו 'הגנה מסכימה' אין לי בעיה עם זה אבל אם אפשר בבקשה רק מה הרלוונטיות אני מסכים, נגמר האירוע.

אתה רוצה שאני אגיד?

רק מה הרלוונטיות, בבקשה.

אז אני אגיד. זה מסמך מה - 23 אם אני לא טועה, לנובמבר אלפיים,

26.

לא, יש שם עוד אחד קודם, 23, מדברים ביחד )(

כן, כן, זה (לא ברור,)

נכון. המקורי. 11/2014 אה, בכתב האישום גם מתוארת אה, פגישה של מר שאול אלוביץ' עם חפץ בתאריך הזה אם אני לא טועה או סביב התאריך הזה עם חפץ שהוא נותן לו את מסמך הממונה על ההגבלים, איזשהו מסמך כדי שמר חפץ ילך עם זה למר נתניהו ויגיד לו שהוא מבקש דחוף דחוף ולטענתנו מר נתניהו קובע פגישה עם מר אלוביץ שמתבצעת ב - 28/11 לכן המייל הזה שאנחנו רואים שהמסמך של, האישור של הממונה מגיע אליו למר שאול אלוביץ' בתאריכים האלה הוא בהחלט רלוונטי לאירוע ואני חושבת שגם חברי עם כל הכבוד יודע את זה.

אז את אומרת שזה משתלב בגרסתו של מר חפץ.

נכון.

אוקי.

לא, זה בעיקר משתלב בגרסתי משום שכבודכם אני קודם כל מודה לחברתי שהבהירה ומשהבהירה אני חושב שזה מאוד רלוונטי, מאוד, ולמה? כבודכם אלף זוכר, בית זו לא עובדה שנויה במחלוקת, גימל העיד על זה עד המדינה, דלת, יש על זה איכונים. הפגישה הנטענת בנושא הזה התרחשה ב - 23/11 בשעות הבוקר.

נכון.

המיילים, כבודכם יראה, ושם הוא מעיד העד המדינה שנתן לו שאול אלוביץ' את המסמך הזה,

לא את המסמך הזה, משהו אחר שיצא מהאינטרנט, מה לעשות?

כן, כן, לא. כבודכם יראה,

הטיימינג, הטיימינג חשוב.

מדברים ביחד )(

הטיימינג (לא ברור,)

לא, אבל אז זה לא רלוונטי למה שאת טוענת,

בדיוק, מאוד רלוונטי.

יופי, אי - אפשר ל-, זה לא לאחוז את ה -,

לא ברור,)(

אבל עכשיו את מפריעה לי אני לא הפרעתי לך. עכשיו, עכשיו מה היופי בדבר?

אב"ד: מאיזה שעה המייל?

לא ברור.)(

יפה. אחד מהם בשעות אחר הצהרים המאוחרות והשני בשעות הערב. טו שיי.

בשעה תשע.

מתי זה היה? באיזה שעה התקיימה הפגישה? תשע?

כן, בבוקר.

לא ברור) הפגישה בשמונה בבוקר המייל בתשע בערב.(

הדיוק, שמונה בבוקר הפגישה הנטענת, תשע בערב המסמך שהוצא. אז אחרי שהבהרנו את זה השאלה שאנחנו נסכים בכפוף לאמירה הבאה, אחד, כמובן ש -, טענת הרלוונטיות מצידה של חברתי, בלי הנתון שהוספתי עכשיו לגבי השעות, היא מסופקת בעינינו, טענותינו שמורות, תטען מה שהיא רוצה אנחנו זה, ושניים, אנחנו מבקשים להגיש את זה משום שזה מסמך, עוד מסמך שסותר במהות שלו את התוכן הנטען לאותה פגישה של הבוקר שהיא לכשעצמה לא במחלוקת רק התכנים שלה היו שונים הוצגו לעד המדינה בעדות שלו. עוד טענה מ -, מדברים ביחד )(

הסכמה (לא ברור,)

אב"ד: אז,

מה?

אב"ד: אז ההתנגדות הוסרה?

לא, אין התנגדות.

אין התנגדות, הייתה בקשת הבהרה.

היה רצון להציג את הדבר הזה בפני בית המשפט.

בעזרת בית המשפט,

אב"ד: לא ברור) משותפת, ברור.(

בעזרת בית המשפט שמענו מה הרלוונטיות,

נכון.

טוב.

ולא נשמר לסיכומים, מצוין.

בסדר גמור.

עכשיו,

אב"ד: מה היה, מה היה הסימון של (לא ברור?)

רשימת המחלוקת הסתיימה.

זה היה,

אב"ד: רגע, רק שניה אחת.

אני אקצר.

חמש דקות להתנהלות אדוני רצה.

אני, אני, אני,

רגע,

אב"ד: שניה, לפני שאדוני מתקדם אני רוצה רק שיהיה סדר,

אני מזכירה שהיו שני מוצגים,

אב"ד: רגע.

כאלה אצל כבודכם,

אב"ד: אני,

צריך להכניס את זה, אם כבודכם רוצה שאנחנו נעשה את זה, למקום הרלוונטי בקלסרים.

אב"ד: רגע אחד.

1580 א) ו(ב.)(

זה המוצגים.

אב"ד: לא, אני יודעת. הם לא סומנו ב - הם כן סומנו על ידיכם.,

הם סומנו (א) ו(ב.)

אב"ד: רגע, אז איך הם מסומנים?

1580 א) ו(ב.)(

אב"ד: חמש, שמונה, אפס?

כן.

הגברת תירוש, יש כאן מסמכים אני חושב שקיבלתי מכם, עם שמרדפים. נדמה לי שזה מכם.

אב"ד: יש כאן גם מסמך, מסמך לריענון,

גם לריענון, זה גם שלהם לדעתי.

כן, כן, עותק נוסף.

אה הוא החליף (לא ברור,)

לא, לא, אפשר, אפשר,

אמרנו ש(לא ברור) אנחנו, בסדר, בסדר, וזה, פה יש את הגברת נויפלד, נכון. וזה יש את הריאיון עד.

אב"ד: רגע, מה עם המיילים? רגע,

מייל של (לא ברור,)

אב"ד: אז קחו את העותק השני.

כן.

וכאן זה המייל שעבר עם ה-, שורה שמה של המסמכים שלא, לא קיבלו ברקוד.

נכון.

אב"ד: רגע, את אלה אולי תכניסו לקלסרים 1580(א) ו(ב)? לדעתי הוצאתם את זה מאחד הקלסרים.

כן. בסדר.

אב"ד: אז קחי את זה קח. משה..

כן.

אב"ד: תן לה את זה רק, אני לא יודעת באיזה מהם זה חסר.

בשניהם. אה באחד יש. אז למעשה הסימון האחרון גברתי היה של ההודעה של שמרון,

לא, של הווידאו.

אה, של הווידאו. לא, הווידאואים זה לא היה סימון חדש זה רק של שמרון, גברתי יכולה להגיד לי מה הייתה,

אב"ד: של שמרון,

כדי שנסמן את המיילים של אלקלעי.

אב"ד: 1649 ת /,1649.

אוקי. איפה זה היה? תכף אני אמצא לך את זה.

תמצאי לי את זה.

הנה.

מה זה?

הערות הגנה על שני מוצגים של אה, שתי עובדות מוסכמות שהוגשו לאסייג,

כן.

אני פשוט שכחתי להקריא אותם,

כן, כן, כן. כן.

אז או שאני אקריא או שאתה תקריא.

אני אקריא אותם.

אוקי.

זה של (לא ברור.)

כן. בסדר?

כן. אני מודה לחברתי היא הפנתה אותי לשתי הבהרות או הסתייגויות ביחס למיילים של אלקלעי שחברתי שכחה להקריא,

של אסייג.

של אסייג, סליחה. של אסייג. שחברתי שכחה להקריא ואני שכחתי להעיר לה שהיא שכחה להקריא, בסדר? אז אה, אז אלה שתי ההערות אני אקריא אותן לפרוטוקול 'ביחס לת/1191(א) מובהר כי אין בעובדה המוסכמת כדי להרחיב את יריעת המחלוקת כפי שנקבעה בנספח (א) לכתב האישום' בסדר? ו'ביחס לת/1203(א) מוסכם כי ההגנה תוכל לטעון בנפרד בעניין זה ולא במסגרת הסכמה על תיאור פעולות חקירה שביצע החוקר כי, ציטוט: לאור שינוי שנערך באתר פאסט פייג'ס במועד הגשת העובדות המוסכמות לא ניתן לגשת למועד הרלוונטי ולוודא את הדברים'. כבודכם, הסוגיה הזאת עלתה באחת העדויות שפאסט פייג'ס שינה את פניו וכבר עכשיו אי - אפשר ללכת אחורה על כל המשמעות שיש לדבר הזה.

כן, כן, כן.

בסדר? אז אני, תודה לחברתי שהפנתה את תשומת ליבי.

טוב.

אתה רוצה להגיש את עומר יוחנן?

כן. עכשיו, יש לנו חובות, יש לנו חוב, לפני שאני אתייחס לעניין האחרון ובזה סיימנו, יש לנו,

מה שהשארת אז אם אתה רוצה (לא ברור,)

נגיש את זה ככה יש את כל העותקים.

פה יש שישה עותקים, שלושה, אחד,

אב"ד: יספיק לנו שניים. יספיק לנו עכשיו שניים, אחד לסריקה ואחד שיישאר פה.

כן.

אב"ד: מה אתם מגישים?

לגבי שלושה עדים בעניין הפאסט פייג'ס אחרי ויכוחים שהיו גם ב - 144 וגם אחר - כך, בסוף הגענו לאיזושהי הסכמה בהובלה של בית משפט, במקום לשים בטבלה אחת כשהתביעה טוענת וגם מה שההגנה מבקשת להוסיף, אז שהתביעה, נסכים לטבלה של התביעה כנוספה לעצם ההגשה שלה ונוסיף את ההערות שלנו בנפרד. חברתי לא רצתה שזה יהיה באותה טבלה עמודה של הערות ההגנה אז עשינו הפרדה וביחס לשלושה עדים נשאר לנו חוב להגיש את טבלאות ההגנה או הערות ההגנה ביחס לאותם מוצרי פאסט פייג'ס.

טוב.

זה ביחס לעומר יוחנן.

זה ביחס לעד עומר יוחנן.

אב"ד: איך זה מסומן?

זה לא מסומן אנחנו עכשיו מגישים.

אב"ד: רגע אז שניה, תן לי רגע לראות, רק רגע. רגע אחד. תן, תן לי לבדוק מה היה הנ/ האחרון. עוד רגע.

מה הנ/ האחרון?

אב"ד: עוד רגע אחד,

אין לנו מושג כי זה היה תיק 1000 לא ברור.)(

אב"ד: האחרון 2678 או שאני טועה? 2678? בסדר? זה לדעתי אולי,

אנחנו כבר ב - 3000.

אב"ד: רגע, לא, לא, לא, בכלל לא, בכלל לא. סליחה, אני לא במקום הנכון.

לדעתי 3808.

אב"ד: רק רגע אחד. רגע אחד.

אתם רוצים גם עוד? אז איך זה סומן?

כנראה 3809 כנראה.,

אב"ד: נ/3807 היה האחרון, בסדר?

אז זה 3808 עומר יוחנן.

אב"ד: אז אנחנו בנ/3808 כן?

כן. זה ביחס לעד עומר יוחנן.

אב"ד: רגע. רגע. זה העד,

עומר יוחנן.

אב"ד: עומר יוחנן ו-?

נ/3809 ביחס לעד שלומי פרג'ון.

אב"ד: רגע. רק רגע. אוקי.

נ/3810 ביחס לעד אלי אסייג. אגב כך, אני מבקש רק להבהיר שיש לנו עוד חובות כלפי בית המשפט, להגנה. היינו עסוקים כל - כך הרבה בשאריות ה -, משולחן הטי של התביעה שפחות התעסקנו בזה. למשל, יש מסמכים שקשורים לעד רובינשטיין שבהסכמות שהגשנו ברובינשטיין אז צירפנו רק את ההפניה לקישור האינטרנט, לכתבות, אבל אמרנו שנגיש את זה,

כן.

למשל. אבל עוד.

אב"ד: טוב.

לא הספקנו לעשות את כל העבודה הזאת כי באמת עבדנו כפי שחברתי אומרת באמת מסביב לשעות כדי לנסות לצמצם מחלוקות ולהגיש כל מה שחברתי הגישה עכשיו אז אנחנו פשוט,

תשלימו את זה.

נשלים את זה, בסדר?

בסדר.

כמובן אחרי שנראה לחברתי ו - נעבור דרכה.,

ברור.

לפני שאתה אומר רק אני אגיד לבית המשפט ואנחנו נכניס את זה, המיילים שעכשיו הוסכם שנגיש של מר אלקלעי זה החל מת/1650,

אב"ד: רק שניה. אוקי. ת?/

1650,

אב"ד: עד?

עד 1655 חברתי תכניס את זה לקלסרים של מר אלקלעי..

אב"ד: אוקי.

כן.

ביחס לנושא האחרון,

כן.

אלה עדי העבר, אני הבטחתי לקצר אני אקצר מאוד מאוד, אי - אפשר להשאיר את הדברים כך ללא איזושהי אמירה נוכח 45 דקות טיעון שהסתיימו ב'אני מסכימה' אבל בכל הדרך היה כדי לצייר התנהגות לא תקינה של ההגנה, אבל אני אסתפק באמירות פשוטות כדי לסיים ברוח טובה ובלי עכשיו אה, ועוד בפניכם להתחיל לעשות כאן מחול של חרבות. כל מה שחברתי אמרה לגבי מה ש'נזכרנו מאוחר' אז אלף אני שמח גם אם זה היה נכון, טוב שהבהרנו את הדברים, זה סופר חשוב, אז מה? היינו נקלעים לטעות ומתחילים עכשיו בתוך הלחץ של חקירות נגדיות ופרשת ההגנה לנסות לברר את הנקודה הזאת? אז טוב מאוד שניתן לזה הזמן גם בינינו וגם מול בית משפט, להבהיר את הדברים. בית לגבי הכוונות, מעבר לזה שאני מסתפק באמירה שזה בוודאי לא מאוחר, זה עלה, אגב מזל שזה עלה אגב התכתבות ופתאום נדלקה נורה רגע, אנחנו מדברים על שני דברים שונים אז זה לא אה, חס וחלילה לפגם זה טוב מאוד שזה עלה ואני שמח.

כן.

דבר שני, אנחנו התכוונו ואנחנו אמרנו גם לחברתי למה שהסכמנו לו בפרוטוקול בגדרי אותה הסכמה. כשרצינו לפי סעיף 10(ב) והתביעה ידעה להפנות ויש לי ואני לא אראה, אני מכבד את מה שבית המשפט אמר שהוא לא יכנס (לא ברור) למה התכוונו הצדדים בהתכתבויות ביניהם ודי לו בפרוטוקול, אז צוין במפורש 10(ב) לאמיתות התוכן וכשלא צוין במפורש 10(ב) לאמיתות התוכן זה לא נאמר, אי - אפשר להפוך את זה עכשיו הפוך ולבוא ולהגיד 'לא אמרתם שזה לא לאמיתות התוכן לכן התכוונתם שזה לאמיתות התוכן' ההפך הוא הנכון. כשזה נאמר לאמיתות התוכן זה נאמר ברחל בתך הקטנה והראינו לחברתי, לבקשתה, כי היא שאלה 'בואו תראו לנו את עדי העבר, איפה גדר ההסכמות שאתם טוענים להם?' כי לפני כן אמרנו לה, אנחנו טענו 'מה שאמרנו והסכמנו בפני בית המשפט אנחנו עומדים מאחוריו' 'תפנו', הפננו לכל העמודים בפרוטוקול ולכל ההתכתבויות בינינו בנושא הזה ושמה נאמר לגבי קבוצת עדים מסוימת מתוך עדי העבר לפי סעיף 10(ב) או לאמיתות התוכן ועל זה אמרנו לה 'הנה, זה לאמיתות התוכן.' 10 ב) זה אמיתות התוכן בשפה של,(

כן.

בשפה של הפקודה, ואנחנו מסכימים ואיפה שלא נאמר 'לאמיתות התוכן' זה לא לאמיתות התוכן. עכשיו, יותר מזה כבודכם, ובזה, ושוב, כדי לא, אז, אז לכן אני, אני לא רוצה להתייחס מעבר לזה לאופן הצגת הדברים נוכח גם השורה התחתונה של חברתי שעל מנת לא להרבות מחלוקת ולא לפתוח מחדש וכולי, היא מסכימה בסייגים שלנו, גם לגבי ההודעות של אותם שני עדים וגם לגבי העובדות המוסכמות, אבל אני חושב שפתור בלא כלום אי - אפשר לגוף העניין זה מאוד חשוב, מאוד חשוב כי אנחנו לא עסוקים לא במחטפים ולא ב -, להנות מה -, מהספק. אנחנו רוצים מעבר לספק סביר ובהקשר הזה כבודכם אני רוצה להראות לכם דוגמא וכבודכם יבין מדוע ההתעקשות. לפחות זה קריטי וגם שחברתי תבין. אני רוצה להפנות למסמך של העובדות המוסכמות של עורכת הדין איה בן פורת. אפשר להראות להם?

אב"ד: יש לו סימון?

הנה לנוחות אני גם הכנתי. כבודכם יראה פשוט הדגמה, זה מסמך של עובדות מוסכמות,

לא לאמיתות התוכן.

לא לאמיתות התוכן למרות שיש כותרת 'עובדות מוסכמות' ובהסכמת חברתי עכשיו אין לנו על זה מחלוקת, אבל אני רוצה להדגים מעבר ל -, זה לא מעבר לנדרש, אני רוצה להדגים מדוע זה חייב להיות ככה ולא יכול להיות אחרת. כבודכם יראה בסעיף 17 למשל, סליחה, נתחיל אולי מסעיף 15 לעובדות המוסכמות. סעיף 15. סעיף 15 מחזיק ארבע שורות. בשלוש השורות הראשונות כתוב ש'העדה מסרה שלוחות הזמנים שהציגו בזק לעניין ביטול ההפרדה התאגידית לא היו ברורים ולכן ביקשה לקבל בקשה מסודרת שתסביר את הסיבה לדחיפות, בקשה מסודרת בכתב לא התקבלה, הלשכה המשפטית לא קיבלה אישור מבזק כי כספי המיסים זה נקודה פחות חשובה' אבל זה אנחנו מדברים על לוחות הזמנים, בסדר? שבזק נתבקשה ולא הביאה. אבל כבודכם יראה את השורה האחרונה שהיא תוצאה של הדין ודברים שהוחלף בינינו ב -, עד שהגענו לעובדות המוסכמות, הרי לא יכולנו להסכים לשלוש השורות האלה כי אנחנו יודעים שמצב הדברים האמיתי הוא לא כזה,

ולכן נכתב 'העדה מסרה' כאן.

אבל שניה, לא, שניה.

זה בדיוק ההבדל, מקום שבו, מקום שבו רציתם כתבתם שהעדה מסרה,

עורכת - דין תירוש,

אב"ד: עורכת - דין תירוש, גברתי, גברתי טענה מה שטענה, עורך - דין חן רוצה לענות.

ובשורה הרביעית כתוב 'העדה לא נכחה בדיון' ת/495 בו הסבירה וזה באמצעות מצגת, לא סתם הסבירה וזה גם הוצג פה לבית המשפט בחקירות העדים, את לוחות הזמנים. כלומר יש לנו שני מצבי עולם. יש מצב עולם שבו העדה, שהיא עורכת - דין בלשכה משפטית כעובדה מוסכמת כך אומרת, וזה מוצג לבית המשפט על כל הטענות שאפשר אחר - כך לתת, התביעה תיתן, אם לא הייתה לנו את השורה האחרונה ל'ההגנה נמנעה מחקירה נגדית, היא עורכת - דין, אין לה סיבה לומר דברים לא נכונים, צריך לתת את מלוא המשקל ואת מלוא המהימנות לדברים האלה' כשאנחנו יודעים שמצב הדברים העובדתי בפרוטוקול כתוב אומר אחרת, אנחנו לא יכולים להסכים לזה כעובדה לאמיתות התוכן בשום פנים ואופן לא. ולכן, זה שזה מה שהעדה אמרה אנחנו מוכנים חלף חקירה ראשית ונאמר אפילו ובמובן הזה אני מתחבר למה שאדוני אמר, בחקירה נגדית אני לא אוכל למשל לטעון על מהימנות, פה יכול, אני גם לא צריך, יכול להיות שהיא טעתה יכול להיות שהיא לא זכרה אבל אני לא אגיד 'היא לא מהימנה' אם אני ויתרתי על חקירה נגדית.

ברור.

אבל אני בוודאי אוכל ואם אני לא אעשה את זה אני חושב ש -, ראשית כל אני אטעה אתכם. שנית, אני חב חובת נאמנות ללקוח שלי איך אני יכול להסכים לעובדה שאני יודע שהיא לא נכונה כדי לצמצם מחלוקות ולהתקדם ולזרז ולא לקבל כותרת 'התביעה תוקעת את המשפט.'

ההגנה.

ההגנה, סליחה. אז אותו דבר כבודכם יראה בהשוואה מסוג אחר בין סעיף 17 לסעיף 19 באותו מסמך. יכולתי לעשות את זה עם כל עד ועד, לקחתי רק דוגמא אחת, כן? בסעיף 17 יש את מה שהתביעה הייתה מקבלת בחקירה ראשית בהתבסס על מה שהיא אמרה במשטרה והיא אומרת שמבחינתה זה מצבם הדברים. כך היא אומרת, הנושא הוא פה לא חשוב, חשוב ה -, הנושא 'מדובר על הכריכה של ההפרדה המבנית עם פריסת התשתיות' אותו רעיון שפילבר הביא 'בוא נעשה את הכריכה' המקל והגזר כבודכם זוכר את ה -, וגם עם הוט הוא עשה את זה וכולי, לגוף העניין לא רוצה לפתוח אבל נושא הכריכה. העדה אומרת הפתעה 'לא מכירה כריכה רק בסוף הוא שלף', עם זה באו לבית משפט, אנחנו עשינו עבודת נמלים על מסמכי הרגולציה והראינו לא דובים ולא יער,

לטענתך.

הכל לטענתנו, זה שיש עכשיו אור בחוץ זה לטענתי את רשאית לחלוק על זה.

אוקי.

הראינו כבודכם למשל את ימי ה-,

אב"ד: אסטרטגיה,

האסטרטגיה, עם כניסתו לתפקיד עם כל הגורמים המקצועיים בפרוטוקולים רשומים מאז שהוא מעלה את הכריכה. הקראנו לכם נאומים שהוא נותן על הכריכה בפני פורמים,

תכנית שנתית,

של הכל. הראינו לכם את התוכנית השנתית מינואר שמדובר על הכ - הכל הראינו,, במסמכים, והעדים אישרו את זה כשהראינו להם את זה (לא ברור) ואחרים, לכן אנחנו לא יכולים לחיות עם סעיף 17 שהתביעה באה ואמרה 'הסכם הקניה של ורסאי מבחינתה של העדה עורכת הדין איה בן פורת לשכה משפטית, כל הכריכה זה המצאה מאוחרת, תחתמו אם לא, לא נגמרה המלחמה ואני לא אכריז אלו עדיי' אז אמרנו בסדר אבל יש סעיף 19. סעיף 19 בא ומביא את גרסת מה שאנחנו היינו מראים לעדה בחקירה נגדית, אני לא צריך לקבוע חלילה שעורכת הדין איה בן פורת היא לא מהימנה. היא שכחה, היא טעתה, לטעמי מה שקרה לרוב העדים במשפט הזה, לפני שאנחנו הולכים למחוזות המרחיקים של חוסר מהימנות, זה חקירה שהייתה מאוד מאוד מאוד מכוונת מטרה בלי להראות להם את מרבית המסמכים שאותם אנחנו הראינו להם בחקירה נגדית. אבל הנה, כשמשווים את סעיף 17 וסעיף 19 נשאלת השאלה תחת הכותרת 'עובדות מוסמכות' למה הסכמנו? לסעיף 17? מצב עולם אחד, הפתעה, או לסעיף 19? מצב עולם הפוך, לא הפתעה, ששנתיים קודם. כלומר מתוך העניין אנחנו מראים כיצד בהגדרה לא יכול להיות שהתכוונו לאמיתות התוכן באופן שחברתי הבינה אותו. כבודכם, ביחס לדברים האלה אני אפסיק, יש לי, היא חזרה, היא חזרה בה מהדבר הזה אני רוצה רק שתי הערות אחרונות שלא קשורות לזה, בזה אני סיימתי, שתי הערות אחרונות. האחת, יש את העניין של כרך, אצלו זה היה כרך ב, ג ו - ד אחר צמצמנו לכרך ב, ו - ג ואחר - כך לכרך (ב.)

הגנה מן הצדק.

כל פעם נוסף עד נוסף פרק להגנה מן הצדק.

כן.

אבל מה שקרה זה בגלל ריבוי,

מתי?

סליחה?

מתי אדוני רוצה להגיש?

הו. הגענו לכך שאנחנו אוספים, אוספים, אוספים, לא התפנינו בגלל משימות אחרות גם לנסח ולכתוב ולגם להקדיש לזה את המשאבים המוגבלים שלנו לשבת ולעשות את זה ולכן זה נמשך ונמשך. זה נמצא בשלבי כתיבה אבל מאוד מקדמיים, לא נעמוד בהגשה של זה, בלוחות הזמנים כפי שאז חשבתי עד ספטמבר אבל יותר מזה, זה התייתר לא באופן של הטענה, הטענה שרירה וקיימת ואנחנו נטען אותה בסיכומים אבל זה התייתר גם נוכח ההחלטה של כבודכם אגב ה - 02/12 שקיבל את עמדת המדינה שמשזה יוגש, וכאמור אני לא אספיק לעשות את זה עד ספטמבר, יינתנו לבקשת חברתי, ואני מבין אותה, חודשים ארוכים על מנת שחברתי תגיב לזה,

כן, אנחנו נתקדם בינתיים.

ואני שמעתי פה שנה ולכן אנחנו ממילא נגיע לסיכומים שכולנו נשב אז ונקרא את הפרוטוקולים, בסיכומים. אז מכיוון שכך אני לא מתכוון (לא ברור) לוחות הזמנים זה פשוט אני שמעתי שנה אז מכיוון שכך ומכיוון שאנחנו ממילא מגיעים לשמה, כן? אז לא נהפוך את הסדר, זה יהיה פרק (א) בסיכומים שלנו,

מצוין.

אבל אני חייב לומר לבית המשפט, מדברים ביחד )(

אב"ד: אז לא תוגש (לא ברור,)

עורך - דין חן,

אני לא מתנצל, זה בשורות טובות, אני הכל ברוח טובה,

מצוין, בסדר גמור.

זה יהיה פרק (א) בסיכומים,

בסדר גמור.

שלא תהפוך את הסדר.

מאה אחוז.

טוב. אין היגיון שכבודכם דקה לפני הסיכומים ייתן החלטה בהגנה מן הצדק כאשר עוברים אחר - כך לסיכומים,

ברור.

זה החשבון שאנחנו עשינו, בסדר?

נכון.

טוב. והדבר האחרון זה ברוח מסיבת הסמסטר אז תודה רבה לכבודכם על הסבלנות בפרשת התביעה, גם לתביעה וגם להגנה, אני מודה בשם שני הצדדים אני בטוח ואני שמח שחברתי אמרה אלו עדיי ואני מאוד מאוד מקווה שעד ה - 02/12, אני שוב אומר ולא מתוך עמדת חולשה, כפי שאמרתי לכם, כפי שפרסמתם באותה החלטה, לא מתוך עמדת חולשה, שהזמן הזה ינוצל על - ידי התביעה בכל זאת לשעות להצעת בית המשפט שניתנה פעם ופעמיים לעניין הגישור ודברים אחרים שנאמרו על - ידי בית המשפט כדי שהתביעה תעשה קלקולציה. אני חושב ש -, ואני חייב לומר לכם, עינויי הדין שהלקוחות שלי עוברים הוא, הוא גיהנומי ממש. ממש, ממש, ממש. בכל מובן שהוא. זה שנים ארוכות ארוכות מאמצע , 2017 אנחנו ב - 2024 והדרך עוד ארוכה היא ורבה ואחר - כך סיכומים ואחר - כך הכרעת דין וכולי. זה עונש שלא כתוב בשום ספר וזה עונש שעולה בהרבה מאוד מחירים, גם במעגלים ה-, של אדם עם עצמו וגם במעגלים המשפחתיים הקרובים והמעגלים המשפחתיים הרחבים וגם מעגלים החברתיים, שלא לדבר על המעגלים העסקיים שהם ללא תקומה, זה נגמר כבר לפני שנים וגם במשאבים הכספיים חייבים לומר, כבודכם רואה אני חושב ופה לא צריך להיכנס באמת לעובי הקורה, אפשר רק לדמיין איזה עבודה בתיק כזה על המאפיינים, לא רק הגודל שלה אלא גם המאפיינים שלו, זה הרגולציה וכמויות המסמכים וכמויות העדים וה -, מכיוון שאנחנו בעולם של נסיבתי אז כל ניואנס הופך להיות, כל צד נאחז בו כאילו הוא אוחז בקרנות המזבח, המשאבים שהוקדשו לתיק הזה הם, הם, הם, הם יותר מענקיים כי כשאני מסתכל אחורה בעיניי הם אפילו פלאיים, ממש. בתנאים מאוד מאוד קשים. בסדר. אבל נכונה לנו עוד דרך ארוכה ורק מהטעם הזה אז אני הצעתי את הגישור רק מהטעם הזה, אני חוזר ומציע את הגישור, זה יכול להתחבר גם למשואים משפטיים כשאנחנו מדברים על אפקטיביות ההליך הפלילי בחלוף הזמן, יש פסקי דין של העליון, היום כבר לא חוזרים על זה, התייאשו אני חושב אבל על אפקטיביות ההליך הפלילי אחרי זמן, מזמן ביצוע המעשים ועד זמן הכרעת הדין וגזירת העונש אם יש הרשעה, בוודאי בנסיבות שכבודכם אמר את מה שאמר כדי למנוע את זה ואני מודה לכבודכם, במקום שדי צפוי ולכן אני חושב שבנסיבות האלה ומכיוון, אנחנו נתכונן ל - 02/12 כפי החלטת כבודכם, אנחנו נתכונן ל - 02/12 אבל אני רוצה להגיד לכם גם אם לא היינו מסכימים היום וחברתי הייתה, לא הייתה אומרת 'אלו עדיי' והייתה מבקשת להעיד שניים או שמונה עדים בחודש ספטמבר, לא ביקשתי בישיבה הקודמת ולא התכוונתי לבקש עכשיו דחיה של ה - 02/12, ההפך, מתוך אותו רעיון של עינוי דין, אז היינו מכינים את עצמנו ומקסימום דוחסים עוד איזה ישיבה שתיים שבוע שבועיים של הוכחות. אנחנו באמת עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לצמצם, זו גם ההזדמנות להודות לחברי ש -, אני חושב שזה יהיה המופע האחרון שלו במשפט הזה, ולחברתי, על העבודה המצוינת שעשינו ביחד באמת מתוך הבנה שאין בינינו יריבות או ניגודי עניינים ביחס לקו ההגנה אל מול הנטען בכתב האישום ושניים, וזה החשוב, ובעניין הזה אני באמת מודה לחבריי שמייצגים את נאשם אחד שהם הבינו את הצורך שלנו לצמצם ולקצר עד כמה שניתן וזה בא לידי ביטוי גם בהסכמות המשותפות וגם בהסכמה שלהם לחלק את העדים כך שמי שחוקר לא יחקור פעם, חברו לא יחקור פעם שניה ואפשר לקצר בחצי את מה שניתן, גם במהלכים אחרים כשביקשתי להקדים את 144 וכשביקשתי להתחיל מתיק 1000 ו - 2000 ולא מ - 4000 אני קיבלתי הסכמה, זה אני מודה להם אבל זה מעבר לעבודה המעולה שאני למדתי ממנה המון ואני מבקש להודות להם באופן אישי אז אני הייתי מבקש באמת אם אפשר גם, ולא חייב להשיב, אני פשוט מבקש מהטעמים האלה עד 02/12 אפשר לשאול את זה שוב.

אב"ד: רק, רק הערה אחת כי דיברנו על 02/12 לפני, קודם כל תודה רבה. הערה אחת רק לעניין המועדים, אנחנו רוצים לשנות אחד המועדים של דצמבר בגלל עניינים של בית המשפט. במקום יום שני ה - 09/12 להוסיף, להוריד אותו ולהוסיף את יום ראשון ה - 15/12. אנחנו נאלצים לבטל את ה-9, אז יום ראשון ה - 15 זה שאני לא אשכח וזה מתחבר. בבקשה.

אני לא בדקתי ביומן משום שבאמת גם שמה אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו זה גם מתחיל איתנו וכולי, כבודכם רק זוכר שיש תיק אחר שמתנהל בתל אביב ש -,

אב"ד: איזה מהם?

בזק. תיק בזק. אלוביץ'. בהקשר של אלוביץ', תיק בזק. שמתנהל בתל אביב וגם ככה היה מאוד קשה למצוא, גם כשהוא לא נוכח בגלל כל מיני סיבות, עוגמת נפש, עינוי הדין וכולי, הכבדה, וכולי אבל הקשב שלו מחולק לשני אולמות בכל זאת גם כשהוא לא נוכח פיזית אז אה, אז זה מאוד קשה היה למצוא איזושהי נקודת איזון שבה אנחנו לא מכבידים עליו יתר על המידה שיש לו שני משפטים ומשפטים חשובים שמתנהלים ממש בו זמנית עם נאשם אחד שאוזן אחת שלו צריכה להיות פה ואוזן אחת שמה, אצלנו היה, אנחנו כל הזמן אומרים לבתי משפט שני, שלישי, רביעי מתוך הנחה שראשון וחמישי אז שיקבעו לנו, עכשיו שכבודכם קובע ביום ראשון אני רק מבקש,

באופן חד פעמי.

בדיוק, אני מבקש שזה יהיה באופן חד פעמי לפחות בהיבט הזה של שאול אלוביץ' שאפשר יהיה,

אב"ד: זה אילוצים מערכתיים פה.

אז אין בעיה אנחנו נתאים את עצמנו זה בסדר גמ -, אני אפילו לא יודע אם קבוע דיון באותו יום אבל גם אם כן נתאים את עצמנו.

טוב.

בסדר אז תודה רבה, תודה רבה.

אני מבקש ממש שלוש דקות בשלוש סוגיות. סוגיה ראשונה הייתה העניין האחרון לגוף העניין לגבי טיבה של ההסכמה. אני רוצה לומר כמה, כמה דברים. הייתה, כשנתנו הסכמה לתוכן או הסכמה לחלף, הייתה בזה, מאחורי זה חשיבה ולוגיקה. אני אסביר מה הייתה החשיבה ומה הייתה הלוגיקה. מתי נתנו את ההסכמה לתוכן ואז דרך 10(ב)? או שזה עניין לא מטריאלי, גם בעדים שאנחנו דיברנו חלקים מהם, חלק מהם לא מטריאלי או שזה עניין ממוקד שאין משהו אחר שאנחנו יודעים עליו או למשל הגברת ברנע פרגו שזה בהחלט עניין מהותי אבל יש גם תרשומת שהיא רשמה בזמן אמת אלה הדברים שאמר לה מר נתניהו, הסכמנו שאלה הדברים שנאמרו, לשיטתנו זה גם מוסיף לא נשאל, השיב, אני כרגע לא אנהל את פרשת ההגנה תוך כדי האמירות האלה. איפה לא הסכמנו? לא הסכמנו שהיו עדים שהיה ברור שיש עולמות שלמים שאמירה שלהם לא יכולה להיות נתון שאי - אפשר לחלוק עליו. רק דוגמא קטנה מהשמות שעלו. למשל היה עד בשם רפי שמיר שלא היה לו תפקיד מהותי אבל הוא למשל נשאל 'מה מבחינה תקשורתית מה הייתה חשיבות' אני מקצר 'של אתר וואלה?' אז הוא אומר 'הוא היה משמעותי אבל גם מאקו', בסדר? ניהלנו משפט שלם עם שורה של עדים שהציגו את ההיררכיה ומה הייתה החשיבות ומתי הייתה החשיבות ואם הייתה חשיבות ולכן ברור שאי - אפשר להגיד הסכמתם, יש איזה הסכמה לתוכן וזהו, אמר רפי שמיר, כבודו במקומו מונח כמובן וואלה ומאקו וזהו, ונשכח פה, נשכחו שלוש שנות ניהול של, של, של משפט. בנקודה האחרונה שאמרה חברתי היא אמרה 'אני לא מבינה את מקור הסמכות אם זה לא דרך סעיף 10(ב) אז איך זה יכול, איך זה יכול להיכנס?' אז כמובן שהסכמה זה הסכמה והסכמה הנוכחית תוכיח גם לגבי העדים עכשיו שהגשנו, דקלה שמש אמרנו חלף ראשית ונגדית ואחרים אמרנו בסייגים ש -, בגדרים שאמרנו זה נכנס לאמיתות התוכן, עובדה. זאת אומרת איך, איך, איך, איך? אז הנה הראיה שזה מה שעשינו ולכן הדיון הזה לטעמנו הייתה חשיבות להבהיר את הדברים. זו הנקודה הראשונה. נקודה שניה חברי התייחס לעניין של האם תוגש בקשה, אז מטעמה של ההגנה כן תוגש בקשה,

בקשה של נאשם. 1

בקשה של נאשם. 1 אנחנו כשלעצמנו בתיק 4000 נגיש עניין, ככלל אני אומר, נגיש תביעה בעניין ממוקד, מה שקרוי לטעמנו הפרת חוק היסוד ואולי עניינים נלווים. חברי עורך - דין חדד יגיש את אשר יגיש, אנחנו נגיש את זה כמובן, נעשה מאמץ להגיש את זה בתוך פרק זמן סביר בגלל ההערה של בית המשפט שזה לא יגרום לעיכוב, אנחנו כמובן לא נחכה שבוע לפני פרשת ההגנה אבל יכול להיות שנרווח לעצמנו קצת את העניין. נקודה אחרונה. חברי התייחס לעניין של הגישור, אני לא אשב כאן ואשתוק, אני אגיד בצורה מפורשת, כאז כן עתה, אנחנו כבר אמרנו בפעם הקודמת אחרי המלצה של בית המשפט שאנחנו מסכימים לכך ואני אומר את זה כרגע בצורה אחראית כי אנחנו גם עכשיו מסכימים לכך ואני חושב שיש לנו חלון של זמן, אם היה בזמנו איזושהי טענה שזה יגרום לעיכוב בניהול המשפט יש כרגע כארבעה חודשים אז כמובן ליבי על משרד חדש שיצטרך כרגע להרים את פרשת ההגנה תוך כדי הדברים האלה אבל יש כעת זמן של ארבעה חודשים זה פרק זמן לא מבוטל, פגרה, חגים אבל עדיין יש ימי עבודה אפשר לעשות את הדברים ולכן הנימוק של מה יקרה עם ניהול המשפט לטעמנו מתייתר, לא בטוח שהיה קיים מלכתחילה אבל משעה שזה המצב אנחנו חושבים שזה דבר נכון לעשותו. גם אנחנו נמצאים פה יחד עם עורך - דין חדד עד תחילת פרשת ההגנה, אני חושב שזה דבר אחראי, דבר נבון וצריך מידה של שכל ישר ואחריות לפעול בדרך הזו, כמובן עניין שלהם.

אין מה להפסיד, מה יש להפסיד?

נכון.

מה יש להפסיד?

תודה. תודה רבה כבודם.

תודה רבה.

תודה רבה.

אני כמובן רוצה גם להודות לכבודכם בשם המדינה וגם בשם ההגנה על התקופה הארוכה הזאת שכבודכם יושב בתיק הזה ושומע את הצדדים. אני רק אגיד למען הצדק ההיסטורי שהיועצת הזמינה את הצדדים לשיח ישיר וחבריי לא הרימו את הכפפה בעניין הזה אז גם את זה צריך להגיד כשמציגים עוד פעם את נושא הגישור, שהדבר הזה לא התרומם ויכול להיות שחבריי רוצים עכשיו בתקופה שעד ה - 02/12 לנצל גם את זה והם יכולים לעשות את זה חוץ מ -,

משפט אחד שחברתי לא תצטרך להשיב עליו, בסדר? אבל הנה פה זה נעוץ. אנחנו היום התווכחנו על הגשת, לא חשוב, תבחרו מה, באמת לא חשוב, עובדה מוסכמת בפריפריה של הפריפריה של הפריפריה של הפריפריה של משהו שבינינו לא הצלחנו לבאר מה אפילו אבל אמרנו אוקי, היו הפתעות,

הרבה פעמים הסכמנו דווקא.

והרבה דברים לא. ואז חברתי באה,

לא ברור.)(

לא, לא, מאה אחוז אנחנו מגיעים להסכמות אבל אז חברתי באה ואמרה 'אנחנו צריכים את עזרת בית המשפט' ובית המשפט עזר לנו, אנחנו יוצאים היום כשכל הצדדים הכינו את שיעורי הבית שלהם בעט אדום יכתבו 'מינוס עשר נקודות לתביעה' 'מינוס שתי נקודות להגנה' על זה שיכולתם לעשות את זה גם בלעדינו אבל עזרתם לנו, היכולת של הצדדים להידברות ישירה, כן? בגלל כל מיני דברים שהם לא מעניינכם, היא מוגבלת ולכן באתי עם הרעיון הזה, אמרתי יש צד אחד ויש צד שני אני מוכן ללכת אתמול, בגלל עינוי הדין לא בגלל שום דבר אחר ושמעתי גם את כבודכם ואמירה גם לגוף העניין של כבודכם ואין אקדח מעשן אז אנא, אין לי בעיה, אבל כל צד צריך להכיר את מגבלות הצד השני, זה העניין של השכל הישר שחברי מדבר עליו. אי - אפשר 'דלתי פתוחה נפש חפצה' ולהשתמש בכל איברי הגוף הפנימיים כדי לתאר כמה הם נפלאים וטובים והנה הדרך והם אפילו יממנו מונית ובכניסה יגידו לנו שלא יעכבו אותנו ונתפס לקומה שלישית. הבנו, אבל אנחנו בתוך עמנו אנחנו חיים, יש קושי של הידברות ישירה פה אנחנו צריכים את עזרת בית המשפט, זה הטעם היחיד. עכשיו, מה, מה יקרה? בית משפט לא יצליח, אז היה טעם של זמן? הוא כבר לא רלוונטי, גם אז הוא לא היה רלוונטי, זה מה שהסברתי אז ליועצת, הוא לא היה רלוונטי כי לא ביקשנו לבטל דיונים אבל גם אם היינו מבטלים היינו מבטלים ליומיים ולפי כל תורת משחקים שנה א' שווה להקריב שבועיים בשביל התוחלת של לקבל, אלוהים מה לקבל? לא. לא. אבל דלתנו פתוחה אבל לא. העקשנות הזאת שהיא, היא לא מתחברת למשהו שהוא חוץ מרוחות ושדים.

אולי גם אתם עקשנים טיפה, לא?

במה?

במה? בלא לבוא ולדבר, אם אתם רוצים (לא ברור,)

מדברים ביחד )(

אבל אמרתי את מה שאמרתי.

אמרנו תודה רבה.

תודה.

תודה רבה, תודה רבה לכם.

אב"ד: תודה רבה. - הישיבה ננעלה -