איך זה עובד
שפת האולם, בקצרה
ליד כל יום דיון מופיע סוג החקירה שנערכה בו. אלה שלושת השלבים שכל עד עובר, לפי הסדר:
- חקירה ראשית
- הצד שהביא את העד שואל אותו ראשון, ופורש את גרסתו.
- חקירה נגדית
- הצד שכנגד חוקר את העד ומנסה לערער על דבריו.
- חקירה חוזרת
- הצד שהביא את העד שב ושואל, כדי להבהיר מה שעלה בחקירה הנגדית.
עוד שני דברים שחוזרים כאן: יום עדות 6 מתוך 15 אומר שזהו היום השישי שבו אותו עד יושב בדוכן, מתוך חמישה עשר ימים בסך הכול. ומתחת לשם של כל דובר בפרוטוקול כתוב מה תפקידו באולם - מהרכב השופטים, מטעם התביעה, מטעם ההגנה, נאשם בתיק, או העד בדוכן.
איך פועל החיפוש
החיפוש הוא מילולי. הוא מוצא את המילה עצמה בתוך התמליל, ועמה גם נטיות וכתיב חלופי בעברית - תחיליות, צורות רבים וצורות נפוצות של אותו שורש - כדי שלא צריך יהיה לנחש את הניסוח המדויק. התוצאה היא רשימת אמירות אמיתיות, כל אחת בהקשר שלה ועם דרך לקפוץ לנקודה המדויקת בפרוטוקול.
מילת החיפוש שהיא שם של עד מביאה קודם את ימי העדות שלו, ורק אחריהם את המקומות שבהם המילה נאמרה. בכל רשימה יש חיפוש בתוך הרשימה עצמה, ובכל יום דיון אפשר לחפש מילה בתוך אותו יום בלבד.
מה שהחיפוש אינו עושה: הוא אינו עונה על שאלות ואינו מסיק מסקנות. הוא מראה לכם איפה נאמר מה שחיפשתם, והקריאה היא שלכם.
על התקצירים
התקציר של כל יום נבנה מהפרוטוקול של אותו יום, והוא נועד לכוון אתכם - לומר במה עסק היום, מי נחקר ועל מה - ולא להחליף את המקור. כשמשהו בתקציר נראה לכם חשוב, הפרוטוקול המלא נמצא במרחק לחיצה אחת, ושם נמצאת האמת המחייבת.
מה כן נגענו בו
בטקסט עצמו לא נגענו. בשמות של הדוברים כן: אותו אדם נרשם בפרוטוקול בכתיבים שונים - שם השופט משה בר-עם, למשל, מופיע במקור בעשרות צורות, ובראשי תיבות שאינם אומרים דבר לקורא. איחדנו את הכתיבים לשם אחד, הסרנו תארים ("עו"ד", "מר") כדי שאותו אדם לא יופיע כשניים, ותיקנו מקרה אחד של שיוך שגוי. ליד כל דובר מופיע גם תפקידו באולם - שופט, תובע, סנגור או העד בדוכן - כדי שהקורא ידע מי מדבר.
גבולות
- דיונים שהתנהלו בדלתיים סגורות אינם מתפרסמים, ולכן אינם כאן.
- הפרוטוקול הוא תמליל בזמן אמת, ויש בו שגיאות הקלדה ושמות משובשים. החיפוש מנסה לגשר על כך, אך לא תמיד יצליח.
- שיוך יום דיון לעד נעשה לפי העד המרכזי באותו יום; ביום שבו העידו כמה עדים, השאר לא יופיעו בכותרת.