עדות אילן ישועה, יום עדות 31 מתוך 33, 05.10.2021

שבו בבקשה. טוב, בוקר טוב. היום 5 באוקטובר 2021. אנחנו בתיק פלילי 67104-01-20. מתחילים קצת באיחור בגלל משהו בלתי צפוי. מאותה סיבה נצטרך גם לסיים קצת קודם, אז אנחנו נסיים את הדיון בלית ברירה ב - 14:45. נקצר קצת את הדיון. נקווה להספיק כל מה שהיה מתוכנן, ננסה לזרז את העניינים. מר ישועה, בוקר טוב.

בוקר טוב

כבודכם, יש לנו, כפי שאמרתי אתמול, הגשה של המיילים. זה יצורף להתכתבויות שהגיש עו"ד בן צור במרוכז בשם כולנו. אפשר לעשות את זה עכשיו, אפשר לעשות את זה בסוף הדיון. קצת מנהלות. בסוף?

זה משהו, אתם לא מתייחסים לזה בחקירה, נכון?

לא, לא, זה מה ש -,

אז תגיש דרך המזכירות, כדי שזה גם ייסרק.

בסדר.

בסדר?

זה פשוט, אז ניתן לתביעה.

זה, זה מאורגן הכל.

זה מאורגן, עם מספר התיקים.

אז תגישו, אם אנחנו לא צריכים את זה לדיון כאן כרגע,

לא צריכים.

אז תגישו דרך המזכירות.

מאה אחוז.

גם הייתה לנו איזה אי הבנה. לנו הייתה אי הבנה ואת המוצגים שהגשנו, וגם את אלו שנגיש היום, בחקירה שלי, אנחנו לא הגשנו עוד למזכירות. אנחנו נעשה את זה,

זה עוד לא הוגש רשמית. זאת אומרת, זה מוגש אחד אחד.

רק היום הבנו את זה. אז אני קודם כל מתנצלת. ושנית, אם זה בסדר, נגיש את זה שבוע הבא.

תגישו את זה כשתסיימו את החקירה. לא רציתם להגיש את זה לפני.

כן, כן.

כשתסיימו לחקור על המוצגים,

מעולה.

תגישו את זה למזכירות.

בסדר, תודה.

רק שימו לב לרשום על המוצגים את המספר. כי אלה שאצלנו הם עם,

הכל רשום.

הם עם מספור בצד.

לא, לא, הבנו, גם זה טוב שהבנו היום, שזה בלי דגלונים ובלי הכל.

בסדר.

ואני מקווה שבזה זה יסתדר.

יופי, תודה רבה לכם. ואנחנו ממשיכים.

כן, תודה. בוקר טוב מר ישועה.

בוקר אור

לפני שנתחיל, רק נקודה אחת, שגם היא כדי לדייק בדברים. לפי מידע שנמסר לנו, בעקבות החקירה אתמול, הגב' עדה אלוף, מי שאתה קראת לה"הבחורה שמכינה טבלאות", היא, גברת שהיא אנליסטית. כפופה ישירות למנכ"ל. נכון? זה המקצוע שלה.

היא לא בדיוק אנליסטית עדה, התחילה את דרכה כמי שעוזרת לעשות,

סליחה?

היא התחילה את דרכה, אני לא חושב שהייתה עושה אנליסטית

אנחנו בדקנו והיא אנליסטית

טוב, בסדר. אבל נדמה לי מיניתי אותה. עוד פעם, היא התחילה בתור מי שעוזרת לעשות הצגות לישיבות דירקטוריון וכדומה וישיבות הנהלה. לאט לאט עבר קצת יותר לעזור גם באיסוף של מחקרים ודוחות. כן. אני לא בטוח שבדיוק היה שם את ההכשרה של האנליסטית או תואר של אנליסטית.

אתה לא חושב

לא

טוב. אני מן הסתם, דובר לא מזוהה: כמה שנים היא הייתה שם?

כן, כן, מן סתם. גם זה ייבדק וייבחן היטב במסגרת חקר האמת. רק תגיד לנו בבקשה, כמה שנים היא הייתה שם בוואלה?

הרבה שנים

הרבה שנים. כמה שנים?

מרגע שהגעתי אני חושב שהיא הייתה

ברגע שהגעת היא הייתה. והגעת בשנת אלפיים ו-?

6. סוף 2006

סוף. 2006 ואנחנו מדברים על, ראינו, הבדיקה שהיא עשתה גם בעניינה של הגב' נתניהו, גם בעניינו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו. גם בהשוואה ל - ynet. אותה בדיקה שעבר עליה גם אודי הירש לבקשתך הייתה בסוף שנת 2014. אוקטובר 2014. 2015 סליחה.,

2015 כן.,

2015 סליחה. כן? כלומר,, אפשר להגיד שהיא הייתה מאוד מאוד ותיקה בעבודה הגב' אלוף

היא הייתה ותיקה, כן

כן

אבל זה לא המקצוע שלה אנליסטית היה, בסדר

כן, אבל המקצוע שלה,

היא (מדברים ביחד) לאט לאט

אבל העבודה שלה הייתה ככל הנראה מספיק טובה כדי שתשאיר אותה גם כשנכנסת בשנת 2006, לעבוד איתך, לפחות עד אוקטובר 2015.

הייתי משאיר אותה גם אחרי זה. היא, היא עשתה עבודה טובה. עוד פעם, היא עשתה,

היא נשארה אחרי זה

כן, כן. אני גם, זאת אומרת, אני גם הייתי משאיר אותה אם הייתי נשאר. אני אומר עוד פעם,

מתי עזבת?

2019

ב - 2019 כלומר,

בעצם, אני לא זוכר אם ב - 2019 היא כבר הייתה. יכול להיות, אני, אני לא זוכר

הבנתי

אני לא זוכר. שלא יובן, עוד פעם, היא בחורה מצוינת והכל

גב' מצוינת

בסדר. גברת מצוינת. זה לא המקצוע שלה אנליסטית. זה לאט לאט התפתח לתוך הסיפור הזה.

התפתח

כן

או. קיי. אז אני ברשותך אמשיך לנקודה שעצרנו אתמול

בבקשה

הגענו ליום 29 באוקטובר

איזה מוצג? מה האחרון?

2015 נ /.1,410 ו - נ/1,411 נ /.1,410 זה מייל שגיא הדס שולח ביום 29 באוקטובר בבוקר. וזה למעשה הפרסום הראשון של כתבת התחקיר של גידי וייץ בדיגיטל של הארץ. אני מזכיר שוב, התחקיר המלא פורסם במוסף שישי ביום למחרת, ב - 30 באוקטובר. אבל הפרסום הראשון היה ב - 29 בשעות הבוקר המוקדמות. נכון? אני פשוט ממקם אותנו על הרצף, על הרצף של הזמנים. בסדר? זה מייל מגיא הדס, אליך, לשאול אלוביץ' ולמוטי שרף. בסדר? יש לך משהו להוסיף על זה או שאני יכול לעבור למוצג הבא?

לא, לא, אפשר

אפשר? והמוצג הבא הוא נ/411 אם אפשר להקרין אותו בבקשה

1,411.

נ/1,411. זה רצף ההתכתבויות בינך לבין גורמים שונים בעקבות אותו פרסום. אז ראשית יש לנו, איתן מדמון שולח לך"נשימה עמוקה". כן?

כן

אחר כך אתה כותב לאיתן מדמון"יצא באתר, כבר שלחתי לך". וההודעה הבאה מ - 8:19, לעמוס שוקן"תודה על המאמץ". למה אתה מודה לו?

הרי פגשתי אותו, אני ביקשתי איזה נקודה שתיים שם שימתנו,

כן

בהתבטאויות שלי נדמה לי לעניין שרה וכדורים נגד בחילה. נקודה שתיים בצד האישי, שלא רציתי שיופיעו גם.

אז זה התפרסם בסוף

כן, בסדר

אבל הוא, אתה מודה לו על המאמץ

על המאמץ, לא על התוצאה

לא על התוצאה, אבל הודית לו על המאמץ. כן?

כן

כן. והתכוונת לזה

התכוונתי שהוא יבין שאני מודה לו על המאמץ

שאתה מודה לו על המאמץ. כן

לא, אני חושב, האמנתי לו שהוא ניסה

האמנת לו שהוא ניסה

למרות שזה מאוד מאוד חריג אצלו, עוד פעם, שהוא בכלל ינסה לעשות כזה דבר

זה חריג, אבל האמנת (מדברים ביחד) חריג. חריג, האמנת שהוא ניסה. אתה מודה לו על המאמץ ולא על התוצאה. אחר כך ב - 8:26,

זה היה גם תודה וגם טיפה,

כן. לא עזר

כן

ואז אלקלעי ב - 8:26 כותב לך כמה רע? אין לי קוד מנוי, לא יכול לקרוא", כי זה בדיגיטל." ומדמון אומר לך שגם הוא לא מצליח להיכנס. ואז אתה כותב למדמון, תראה בבקשה בשעה 8:43: "הוא עשה כמיטב יכולתו לבקר אותי, נקרא לזה ככה, אישית". אתה מתכוון לגידי וייץ, נכון?

כן

"וכמובן שעמוס לא סייע, למרות שהבטיח ולמרות שאמר שזה לא לעניין". שתי שאלות: האם עמוס שוקן באמת הבטיח לסייע, כפי שכתבת למדמון? והאם הוא באמת אמר לך שהפרסום הזה הוא לא לעניין?

כן. היו שם שתי נקודות שהן בצד האישי. אמרתי מה זה מועיל לכם להוסיף שם את הנקודות האלה שאני אומר שאני לוקח כדורים נגד בחילה? וזה היה משהו נדמה לי על גב' נתניהו, אני לא זוכר מה. אמרתי אתה מכניס אותי לקו האש בדיוק בין ראש ממשלה לבין לא יודע מה. ואם אפשר, את זה תמתנו, זה לא קשור לעניין. אם אתם רוצים לדבר על מה שאתם רוצים לדבר, בליבו של העניין, אז תדברו במהות. למה צריכים לתת גם את הדברים האלה? הוא אמר אתה צודק, זה לא זה. אני אנסה.

זה לא זה, זה לא בעניין?

משהו, כן. זה,

כן. טוב, או. קיי. ואז אתה שולח למדמון את הטקסט בגוף המייל. ומדמון אומר לך"אמרתי לך"בתשובה לתלונה שהעלו אותו גידי וייץ ועמוס שוקן"מכיר את הסחורה."

כן

או. קיי. ובדיוק אז, אחרי כל ההתרחשות, לא, לא כל ההתרחשות מר ישועה. משום שהיה איזה אירוע אתמול. אני באמת פתחתי פתח בכל מה שקשור לאלקלעי, אני אגיע אליו מיד. אני כבר אומר לך מה יהיה הפרק הבא, אז אני אחזור אחורה. אבל לפחות לפי מה שראינו בלי אלקלעי, התרחשות מאוד משמעותית בין ה - 13 באוקטובר עד מועד הפרסום ב - 29 באוקטובר. המון התעסקויות ותגובות ואיך נגיב, ופגישות וטלפונים. וניסיונות שלך ישירות בכל מיני ערוצים לנסות למתן. גם בפגישה עם הכתב גילי וייץ וגם בטלפונים לעמוס שוקן. ראינו שזה העלה חרס, ראינו את התגובות אתמול. בשיא הלחץ, ב - 29 לחודש, בדיגיטל יוצא הפרסום שמועבר ב - 7:15, ב - 7:00 בבוקר גם לשאול אלוביץ', ואני רוצה להפנות עכשיו לשורה 13,918 לרול הישן. ובוא נראה מה מטריד את מר אלוביץ.' 13,918 לרול הישן. ושוב, כבודכם רק שימו לב, אני, כל החומר שהגשתי, החומר החדש, מידי פעם אני הולך לרול הישן פשוט כדי, כי רק ככה אפשר להבין אותו.

אנחנו עליו.

רק ככה אפשר להבין את מה שהוגש כאן בחקירה הראשית. "היום ב - 3:00"כותב לך שאול אלוביץ', "עזרא סיידוף ואחריו שרה נתניהו יעידו בבית משפט בירושלים, במשפט של עובד המעון גיא אליהו נגד המדינה. חשוב לסקר את עדותם ובייחוד עדותה". בבוקר מתפרסם התחקיר. ראינו את כל מהומת האלוהים שהתעוררה סביב זה או לקראת זה. ובשעה 16:24, למה אצלי כתוב 12:16? אני לא מבין. סליחה, בשעה 12:00 בצהריים שאול אלוביץ' לא הוטרד בעניין הזה, אלא יותר לעניין הסיקור שיהיה בוואלה למשפט של עובד המעון גיא אליהו נגד המדינה, בעניינה של הגב' נתניהו. נכון?

נכון שזה מה שהוא אמר. האם זה משקף, אם זה מוטרד או לא, אינני יודע. יכול להיות שהוא מוטרד,

אין בעיה. אבל זה מה שהוא אמר

ספציפית אני זוכר,

אני מיד אראה לך ספציפית

שאחרי גידי וייץ הייתה הפוגה מסוימת, קצרה. זה לא היה בעוצמה שהיה לפני זה, אבל חזר אחר כך.

כן. זה כבר העדת בחקירה הראשית. אבל אנחנו רואים פה שיותר מידי הפוגה לא הייתה, כי חולפות 4 שעות. אז אתה התכוונת להפוגה ב-4 שעות, אז אני מסכים איתך. אבל אם ההפוגה היא יותר גדולה, אז זה קצת קשה מול התכתובות ומול החומר החדש. אבל תראה בשעה 6:48 באותו יום, כבר התנהל המשפט או היה דיון בעניינו של עובד המעון גיא אליהו נגד המדינה. ושוב שאול אלוביץ' כותב לך מייל, על בסיס הסיקור שהיה בוואלה. וואטסאפ, סליחה. "לקחו את", ואני מפנה, יש לכם את המסך?

1398.

או. קיי? "לקחו את המשפט הכי לא מוצלח שלו, לכל הטקסט. חמצמץ. ושרה כבר מעידה שעה ואין כלום". אחר כך, "שים לב לרעים כגון ynet והארץ וחדשות 2." בסדר?

כן

וערוץ 10. וערוץ 10. זה כדי להשלים את התמונה של התכתובות שלו איתך באותו יום, בהקשר הזה של פרסום כתבת גידי וייץ. אבל זה לא רק שאול. עכשיו אני חוזר איתך אחורה. אתה זוכר שאת הסקירה אתמול התחלנו בהקשר של כתבת גידי וייץ ב - 13 באוקטובר? אני חוזר ל - 19 באוקטובר. 19 באוקטובר, אני רק אזכיר, כן? זה שורה 13,777 לרול הישן. אני מזכיר, הראיתי לו את זה אתמול לעד. זה הזמן שבו ישועה כותב, דובר לא מזוהה: אלקלעי כותב.

סליחה, אלקלעי כותב למר ישועה. וייץ מחפש אותו כבר זמן. ומבקש לשבת איתו כמה דקות על הדבר הזה. כן? יום למחרת, ב - 20 באוקטובר, 2015 אני רוצה להפנות ל - נ/1,412. מתרגש עליכם תחקיר של גידי וייץ. אתה בזמן הזה כבר מבקש מהגב' עדה אלוף ואודי הירש להיערך לקראת הפרסום. להביא לך סטטיסטיקות שאחר כך מקבלות ביטויים בתגובה. ראינו שאתה מראה שהסיקור הוא לא סיקור נגד בני הזוג נתניהו. ובאותו יום ב - נ/1,412 אבי אלקלעי מעביר לך טקסט מאושר, כשהכותרת שלו היא"נתניהו: הבנייה בהתנחלויות היא רק תירוץ. יש ירידה בהיקף הבנייה". וכותרת המשנה והכתבה. מן נוהל כזה שאבי אלקלעי מאשר אצלך ידיעות שקשורות במר נתניהו. נכון?

כן

כן. ביום 21 באוקטובר 2015, זה במקביל לטלפונים של גידי וייץ שראינו אתמול, שהוא מתקשר ומבקש לשוחח איתך על מנת להיפגש. נ/1,413. גם זה בחומר החדש. אם אפשר להגדיל בבקשה. שוב, העורך אלקלעי מעביר לאישורך כתבה של נתניהו. מגיב לסערה. "לא התכוונתי לפטור את היטלר מאחריות לשואה אתה רואה, נכון?".

כן

כן. ביום ה - 23 באוקטובר, למחרת, 1,414. עוד כתבה שאבי אלקלעי מעביר לך לאישור. כותרת נתניהו. נכון?

כן

כן. ואז ב - 25 באוקטובר 2015, שורה 13,876 לרול הישן, בחומר הישן. 25 באוקטובר, 13:41, מעביר לך אלקלעי"ראה אייטם ברנז'ה במייל. לדעתי אין בו נזק. יכול לשפץ כמה מילים וכדאי לתת לדוד לפרסם". דוד זה דוד ורטהיים. נכון? עורך וואלה ברנז'ה.

כן

כן. וגם פה הוא מבקש את אישורך לפרסום ידיעה בברנז'ה, נכון?

כן

כן. והמייל בו מדובר על אותה ידיעה בוואלה ברנז'ה נשלח אליך ממש באותם רגעים. גם זה בחומר החדש, נ/1,415 שלא נישאר בחשכה של הרול הישן ונדע על מה מדובר. אברמוביץ ', משיב לנתניהו: על מה הוא נזעק, לא הוצג כמופתי". בסדר? העיתונאי אמנון אברמוביץ' מופיע בידיעה בוואלה ברנז'ה, שעוקץ את ראש הממשלה נתניהו בקשר לאיזה שהיא תלונה של ראש הממשלה לשעבר על האופן שבו הציגו אותו. נכון?

כן

זו הידיעה בברנז'ה

כן

ועכשיו אני חוזר איתך לפרסום התחקיר של גידי וייץ ביום ה - 30 באוקטובר. בקיצור, לצד ההיערכות לתחקיר ראינו מה מעסיק אתכם באותם ימים. ולצד פרסום התחקיר ב - 30 באוקטובר, נ/416 חומר חדש, זה בפני כבודכם. אתה כותב למוטי שרף, לגיא הדס ולשאול אלוביץ': "קמפיין מלא". מה זה קמפיין מלא? תסביר, דרך אגב. אני מבין מה זה כתבה מלאה או ידיעה מלאה או כתבת תחקיר מלאה או, (מדברים ביחד). קמפיין זה כבר אפיון של הכתבה, הידיעה, התחקיר. למה התכוונת כשאתה פונה לאותם אנשים, שאול אלוביץ', מוטי שרף וגיא הדס ואומר להם"זה קמפיין". למה, למה התכוונת?

הצורה שזה טופל בכיוונים בין הפלטפורמות השונות של הארץ. לדיגיטל, למודפס, לדה מרקר, לארץ. שזה קודם בכל הפלטפורמות שלהם. במלוא העוצמה.

הבנתי. יצאו בבליצקריג

כן

קמפיין מלא, לזה התכוונת

כן

או. קיי. ואז אתה מוסיף: "הם לא כללו התגובה המלאה שלי. כמובן השמיטו חלקים בהם אני מפנה לבדיקה שמראה שיש יותר אייטמים נגד מאשר בעד."

כן

ראינו כבר את הבדיקה שאתה עשית. ראינו בתגובה שהפנית לבדיקה הסטטיסטית. אתה אומר שבתגובה הם השמיטו את הבדיקה שעשית על חוסר ההטעיה של האתר. אותה בדיקה שעשתה הגב' עדה אלוף ובדק אותה גם אודי הירש. ואז אתה כותב: "כמובן שהם השמיטו אותה". למה כמובן שהם השמיטו אותה? אולי זה מתחבר לקמפיין שאמרת קודם? יש בזה קונוטציה פז'ורטיבית, שלילית. כמובן שהם השמיטו. זה לא מובן מאליו שישמיטו דבר כזה.

אני כאילו, הוא, מחזק את התזה שלי שזה קמפיין מגמתי

שזה קמפיין מגמתי. או. קיי. וזה מה,

אני חושב שזה קמפיין

וזה מה שאתה אומר למוטי שרף, לגיא הדס ולשאול אלוביץ'. ושוב, אותה בדיקה סטטיסטית שאתה עשית, או אותה בדיקה שעשית. לא סטטיסטית, מאוד מפורטת לכל שנת 2015, אולי היא סטטיסטית לגבי כל השנים. וזה הושמט מהתגובה וזה אתה על זה מלין בפניהם. אני מדלג. עכשיו, אנחנו רואים שגם אחרי הפרסומים 1,417 וגם אחרי הפרסום, אתה לא מרפה מעמוס שוקן ומבקש לדבר איתו. אתה רואה? 30 באוקטובר, 17:08.

כן

אנחנו יום שישי, לפני כניסת שבת. אתה כותב לעמוס שוקן"זמין?" והוא שואל אותך למחרת, ביום ראשון, ב - 8:00 בבוקר"האם אתה יכול עכשיו לדבר?". אתה זוכר אם דיברת איתו, אם נפגשת איתו?

יכול להיות שנפגשנו, אני לא,

אחרי התחקיר

יכול להיות, כן

אז אני אזכיר לך. נ/1,418, גם מהחומר החדש. פה אנחנו רואים שאתה יוצר קבוצה חדשה בלי גיא הדס. אני מזכיר, ביצירת הקבוצות, אנחנו נראה את זה בחומר, פשוט חבל לי לבזבז על זה זמן. בהתחלה, בתחילת המשבר או לקראת התחקיר אתה יוצר קבוצה: אתה, שאול וגיא הדס, הדובר של בזק. כי הוא קיבל שאילתה גם. מאוחר יותר, כמה ימים, כשמוטי שרף מצטרף לעגלה בתשובה לשאלה של גיא הדס לשאול"האם לצרף את מוטי שרף"אתה פותח או מצרף אותו לקבוצה, של מוטי שרף, ראינו את זה. ועכשיו אתה פותח קבוצה חדשה בלי גיא הדס. נשארים רק אתה ומוטי שרף ושאול אלוביץ'. בסדר? אבל זו הייתה הערה טכנית, רק שנכיר את המשוחחים. אבל פה אתה מדווח להם על הפגישה שהייתה לך עם עמוס שוקן. זו המהות. נכון?

כן

כן. ואתה אומר להם על הפגישה עם עמוס שוקן שהעברת את כל המסרים. "הוא התנצל על חלק ממה שקרה"לא פירטת בפניהם על איזה חלק. "הדגשתי העובדה שנראה כמו קמפיין מטורף". אז אם קודם ראינו קמפיין ואמרת כי זה פשוט היה בכל מיני פלטפורמות, אחר כך ראינו את המילה"כמובן"שמוסיפה לזה נופך שלילי למילה קמפיין. אז עכשיו זה כבר קמפיין מטורף. "אמר שזו משנתו של רולניק. כדי להשפיע יש לחזור על הדברים. אבל איני בטוח שזה אומר בהכרח שיש המשך". כלומר, אם אני מבין נכון מהדברים האלה, אתה רצית לברר עם מר עמוס שוקן האם הם מתכוונים להמשיך הלאה בקמפיין המטורף הזה.

אהה, לא בטוח,

סליחה?

לא בטוח שרציתי לברר, אם בקמפיין הוא לא היה נותן לי את המידע הזה. בגדול, לנסות להקטין את זה. זה, תשמע, זה קמפיין, לא, לא עם איזה, אין איזה אייטם ברור שהוא, שהוא לברר. בגדול, בגלל שהיו בינינו יחסי הערכה וידידות, אז לנסות להקטין את, אולי את המומנטום. למרות שידעתי, עוד פעם, שהסיכוי שהוא יתערב הוא קטן.

כן

אבל לא היה מה להפסיד

סליחה?

לא היה מה להפסיד

כן. לא היה מה להפסיד. "תודה. נמשיך להיות זהירים"כותב מוטי שרף, "ולעקוב. מבין שזה לא יוצר כרגע שיחה ברשת. צריך להשאיר את זה ברנז'אי". אגב, הדיווח הזה שהעברת להם, אני חייב לשאול אותך, הוא נכון? הוא משקף נאמנה את השיחה שהייתה לך עם עמוס שוקן?

כן

כן. אגב, אחרי פרסום הכתבה, כשבעצם כבר לא צריך, כי זה כבר פורסם, ב - נ/1,419, אתה מבקש. פונה אליך נתי יעקובי. מי זה נתי יעקובי?

מיפעת

יפעת. הוא איש עסקים, יש פרסום. הוא אומר לך"היי אילן, מה שלומך? ראיתי שאתה ב - דה מרקר. אם תרצה להזמין מחקר תקשורת"מה כתוב? "מגוף אובייקטיבי, כמו יפעת, לגבי הסיקור של נתניהו בוואלה, יש אפשרות. תודיע לי אם רלוונטי. שבת שלום, נתי". אגב, את מחקר התקשורת האובייקטיבי מגוף רציני כמו יפעת הציג לך עו"ד בן צור במהלך החקירה הנגדית שלו. המעניינת פה, התשובה שלך: "כן". רואה? אתה עונה לו"כן". זוכר?

עכשיו אני נזכר

עכשיו אתה נזכר. במה אתה נזכר?

מה שרשום פה אני נזכר

שמה? שאמרת לו כן?

כן

ומה בעקבות הכן?

אני לא, לא חושב שהזמנו. לא זכור לי שהזמנו, לא

אתה לא זוכר שהזמנת

לא ש"י כי התפרסמה כתבת התחקיר וזה כבר מים מתחת לגשר. כן.

לא רק,

סליחה, אני, חברי מציג לו דברים מסוימים מתוך הקבוצות וזה בסדר. אני רק אומרת שאנחנו, אני לא רוצה לדבר ליד העד, אולי עדיף שהעד יצא. כדי שלא,

רגע, רגע.

יטענו וש - עדיף ליתר ביטחון.,

העד יוצא. חברי מציג לו מתוך התכתבויות שונות ובא, את מה שהוא חושב שצריך להציג. וזה בסדר. ואז הוא בא ושואל אותו אתה בעצם אחרי התחקיר, אתה לא צריך עכשיו את הכתבה. חברי ער לזה, וגם אני ערה לזה, שיש חוץ מהתחקיר, פניות מכל מיני, בעקבות התחקיר, באותם ימים ואחרי התחקיר. פניות מכל מיני גופי תקשורת שעושים up follow על התחקיר הזה. לכן יש בזה, כשהעד לא זוכר כרגע את הדברים האלה, מטבע הדברים. כששואלים את העד אתה עכשיו אחרי התחקיר, אתה מבקש עכשיו משהו מיפעת, למה אתה צריך את זה? והוא לא יודע והוא לא זוכר מה שאנחנו רואים בהתכתבויות בקבוצות האלה, על פניות מכל מיני גופי תקשורת - אני חובשת שזה עלול להטעות.

להטעות, אה?

מבחינה תוצאתית,

מדברים ביחד) ניתנה אפשרות להראות את זה.(

מבחינה תוצאתית זה עלול לגרום לתוצאה מוטעית של העד, שהוא לא זוכר את, את הדברים. זה הכל.

כבודכם, אני מפנה אולי במענה. א', אני לא מבין את ההתנגדות. אין שום דבר מטעה במה שאמרתי. באמת כלום. סתם, יצירת דרמה על כלום. הנה, נתנו את הכותרת להיום, עוד הטעיה. יופי. עשית את שלך, נפלא. עכשיו, אני באמת לא מבין מה, מה פשר ההתנגדות הזאת. פשוט לא מבין. אבל כדי להניח את דעתכם עוד יותר, מכיוון שחזקת התקינות וכו' וכו' וכו.' ייקח הרבה מאוד זמן עד שייבקע בקע ונראה את הדברים כפי שהם באמת. אז אני מבקש להפנות אתכם למוצגים,

לפני שאדוני מפנה אדוני יסביר מה אדוני מבין מההתנגדות. כי אני לא,

אני לא הבנתי אותה. התחלתי,

איך אדוני רוצה להסביר אם אדוני לא מבין את ההתנגדות?

לא, אני רק אומר שכדי לצמצם עוד מחלוקות, אחרי שלא הבנתי, היא אומרת שאני לא מפנה למקום מסוים. אז אני רוצה להפנות אתכם למוצגים שבפניכם בהמשך החקירה. כדי שתראו שגם ההתנגדות לא במקומה וגם היא מתערבת בחקירה נגדית. וגם נותנת כותרת שלא במקומה. פשוט אין, אין לזה פשר. אני לא מבין את זה. אז עכשיו אנחנו נתחיל להתעצבן ונתחיל לריב, וככה זה ילך.

א' לא צריך, לא צריך לצעוק.,

החקירה הייתה בנחת. אני הצגתי לעד,

אבל גם ההתנגדות הייתה בנחת.

כמעט שאלות פתוחות. אני הצגתי לעד,

אני לא מבינה למה חברי מתעצבן כל כך.

ההתנגדות,

ומתפרץ כל כך.

ההתנגדות לא הייתה בנחת.

מדברים ביחד) הטעיה.(

ההתנגדות,

עם כל הכבוד (מדברים ביחד.)

ההתנגדות,

עו"ד תירוש. עו"ד תירוש,

באמת.

א', אי אפשר להיכנס לדברי עו"ד חן באמצע. הוא נתן לגברתי לומר מה שרצתה לומר ואי אפשר להיכנס לו באמצע. בכל מקרה, זה לא עילה להתנגדות. אז לא צריך להמשיך ולא צריך להתעצבן.

נמשיך,

אם לגברתי תהיינה השגות מהסוג הזה, אנחנו כמעט ערב החקירה החוזרת. גברתי תעלה את זה בחקירה החוזרת.

בסדר. עדיין, עדיין גברתי, אני כן רוצה לומר, שכשאני מתנגדת, גם אם בית המשפט סבור שההתנגדות אינה במקומה וגם אם חברי סבור שאין ערך בהתנגדות הזאת - אין שום סיבה להתחיל בהתלהמות הזאת. להציג כל התנגדות כטענות להטעיה. אני התנגדתי,

את השתמשת,

אני אמרתי את דבריי בצורה נעימה ונינוחה וללא דרמה, כשביקשתי גם שהעד יצא כדי שאני לא אכניס לו דברים לפה. לא צריך גם להתלהם בחזרה ולעשות מכל דבר אירוע דרמטי. באמת, עם כל הכבוד.

וזה, לא, לא צריך, לא צריך להשיב עכשיו שום דבר. ההתנגדות הזאת, ככל שזו הייתה התנגדות, נדחית. אפשר לעלות את הנושא בחקירה חוזרת. אפשר להחזיר את העד וחזרנו לחקירה על מי מנוחות. אפשר להחזיר אותו.

סליחה.

לא, מילא אני, אבל יכול להיות שאת גם מוקלטת, שימי לב.

לא, לי לא אכפת שכל מה שזה מוקלטת. פשוט לא רציתי אתכם.

טוב, אנחנו ממשיכים. כן. בבקשה עו"ד חן.

אגב, אתה מכיר את אמיתי זיו מ - דה מרקר?

אה, כן, מכיר את השם

מכיר אותו. כן, גם השם שלו עלה בניכם, בהקשר מסוים באותם זמנים ממש. אגב הקמפיין המטורף ואגב הטענות שהיו לכם לגבי ההטעיה של עיתון הארץ. נכון?

אני לא זוכר

לא זוכר. אז אני רוצה להראות לך את נ/1,420. בוא נראה עוד שיח מלבב בקבוצה. גיא הדס שולח צילום מסך של ציוץ של אמיתי זיו, כתב דה מרקר, בטוויטר. עכשיו אני מתנצל, אני לא אכפה על עצמי צנזורה, מה שעשיתי בהודעות קודמות, כי זה היה ללא צורך. אבל פה זה כן הצורך. הציוץ שלו אומר כך. אם אפשר להראות. "מעניין מה היה קורה אם היו אומרים לביבי שהוא חייב לזיין חזיר בשביל להעביר את מתווה הגז". זה הכתב של דה מרקר. זה עולה אצלכם בקבוצה. אני מניח שכדי לשכנע אחד את השני ולהראות אחד לשני כמה הם קיצוניים שם ב - דה מרקר, שהעלו כמה ימים קודם את אותה כתבת תחקיר נגדכם. נכון? כי כותב גיא הדס"עם האנשים האלה אנחנו מתמודדים. מוטי, אולי אפשר לעשות עם זה משהו? לדבר"? ואז מוטי שרף דווקא לא חושב שיש משהו לעשות עם הדבר הזה, מלבד זה שיש לאמיתי זיו ראש מעוות ומסוכן. הוא מסביר את, שזה פרפרזה על פרק בסדרה מראה שחורה. "מכיר את הסצנה, קשה לצפייה". האירוע הזה בשיח ביניכם מדגים, זה המשך למה שאתה כתבת להם על הקמפיין המטורף ושהתלוננת לעמוס שוקן על קמפיין מטורף. ועכשיו גיא הדס מעביר כל מיני אמרות שפר הגותיות, מעמיקות של כתב דה מרקר אמיתי זיו, בקשר לראש הממשלה לשעבר. נכון? זה הקונטקסט.

כן. התבכיינו אחד לשני ביחד

התבכיינתם אחד לשני, בסדר. בכלל, בהתכתבויות שהגשנו ועוד שנראה, לקראת הכתבה של גידי וייץ והתחקיר ואחרי הכתבה של גידי וייץ והתחקיר. ובהקשרים אחרים שאותם אני גם אזכיר לך אחר כך, אתם מרבים להתבטא על כך, בצורה אותנטית ביניכם, שאתם לא מוכנים להיסחף אחרי הקו האנטי ביבי המובהק והקיצוני שיש באמצעי תקשורת אחרים כמו: ynet, מאקו, הארץ. ומכיוון שאתם לא מוכנים להיסחף בקו הזה, באים אתכם חשבון. והנה עליכם כתבת התחקיר הזאת. זאת הייתה ההתבטאות בתוך הקבוצה. נכון?

כן. זה נרטיב שחזר הרבה פעמים

נרטיב שחזר הרבה

נכון

תראה את נ/1,421 למשל. שאול אלוביץ' מעביר לך מייל וכותב"סתם חומר למחשבה", שהוא קיבל מאחד בשם יואב קפלן. אני לא יודע מי זה. שהתקשר ורצה להעביר מסר. מי זה יואב קפלן? אתה לא יודע.

לא זוכר

אומרים לי פה, הצלחתי לשמוע, מנכ"ל IBI משהו כזה.,

אה, או. קיי

לא חשוב. "יואב קפלן התקשר, הוא רצה להעביר מסר שמנהל התוכן החדש של וואלה," אנחנו מדברים על ה - 20 בינואר 2015 כמה חודשים קודם. לוקח את וואלה שמאלה בדעות,, בניגוד לינון מגל שכתב בצורה ימנית. ולדעת יואב זו טעות, כי רוב העם ימני ואם וואלה יקחו פוזיציה שמאלנית אזי ישראל היום, שמעלה אתר בקרוב, ייקח את מרבית השוק". את זה כותב דורון תורג'מן. תזכיר רק לבית המשפט מי זה דורון תורג'מן?

היה מנהל מקבוצת יורוקום

מנהל מקבוצת?

מנהל מקבוצת יורוקום

מנהל בקבוצת יורוקום שולח לשאול אלוביץ' שמעביר לך ואומר לך"חומר למחשבה". נכון?

כן

כן

זאת אומרת שבשנתיים של ינון 13-14 הכל היה בסדר

תגיד שזה בציניות, הפרוטוקול לא קולט את הציניות שלך.

בסדר

לא, לא, אני כופה על עצמי לא להיגרר. זה לא מה ששאלתי, זה לא מה שענית, אני ממשיך הלאה. כן ציני, לא ציני. אני לומד תוך כדי תנועה גברתי. בסוף אני אצליח, כשהוא יסיים את עדותו.

בסדר. זה עובד.

כן. אני מזכיר לך שגם אתה כך התבטאת והראינו את זה לפני הפגרה. אם תרצה, אני אראה לך שוב לרענן את זיכרונך. אני חושב שזה מיותר, כולנו זוכרים. גם בפני אמיר טייג, גם בפני עמוס שוקן, ברוח הדברים האלה. נכון?

אמרתי כבר שההתבטאות שלי הייתה במסגרת נרטיב שאימצתי כדי להגן על מה שאנחנו עושים.

והראיתי לך גם זה שאמרת נרטיב וכל דבר, אומרים לך מה לעשות ואומרים לך מה לחשוב אז את המחשבות שאומרים לך לחשוב אתה גם רושם לעצמך בתרשומות הפנימיות בטלפון שלך. שזה לא ידעת שיש לנו, משום שאנחנו קיבלנו את זה אחרי ריענון העד שהיה לך. ואז הצגתי לך את זה בחקירה הנגדית וזה דברים שרשמת לעצמך. בסדר? למשל נ/24 כבודכם. כן?

לא קיבלתם את זה אחרי ראיון העד.

כן קיבלנו את זה אחרי ראיון העד.

ממש לא, זה היה בחומר החקירה סרוק. לא קיבלת את זה אחרי ראיון העד.

קיבלתי את זה אחרי ראיון העד. נ/24.

לא, זה היה בחומר החקירה הסרוק.

וחבל להתווכח.

או. קיי,

התשובה היא לא.

יש מחלוקת ואפשר להמשיך.

נפתור אותה. זה מופיע בפרוטוקול. חברתי, חברתי טועה כאן. אבל אם היא לא טועה, אז אני אתנצל. בכל מקרה, זה לא חשוב. אבל זה,

זה באמת לא חשוב.

אני אזכיר, ה - נ/24 בא בצמוד למזכר של חוקרת שעשתה חיפוש בטלפון בעקבות דיון בבית המשפט העליון. ומצאו את התרשומות האלה. ואת זה הם לא העבירו לנו. וכשהראיתי את זה לעד הוא בעצמו אמר"הפתעת אותי."

העברנו את זה עם מוצגי, עוד בזמן, זה בחומר החקירה המקורי, הסרוק ובמוצגי התביעה.

אז יכול להיות שאני לא,

טוב, עכשיו לא לנהל על זה ויכוח,

יכול להיות שאני מבלבל וקיבלנו,

מדברים ביחד )(

אבל אני לא, אני לא מתווכח.

עו"ד חן, תתקדם, גמרנו.

אני מתקדם.

זה לא רלוונטי.

נכון. מאוד נכון. יכול להיות שאני טועה, אז אני מתנצל.

זה לא חושב.

אבל זה לא חשוב.

טועה, לא טועה. הלאה.

זה לא חשוב.

לא קשור. אז אפשר לא להגיד אם זה לא,

עו"ד תירוש, אני צריכה להגיד לגברתי אותו דבר? זה עובר רק את חצי הדרך? גמרנו, זה לא חשוב. גמרנו.

או. קיי? וזה תרשומת שאתה רשמת לעצמך. ב-1 בנובמבר 2015. עכשיו אנחנו מבינים שזה לקראת הפגישה הזאת עם עמוס שוקן שהראיתי לך עכשיו. נכון? מהחומר החדש. זה שם אותנו בקונטקסט. למה כתבת את התרשומת לעצמך כהכנה לפגישה,

רק רגע, איך זה מסומן?

נ/24 גברתי.

מה השאלה?

שנייה. קודם כל, חוב גם לחברתי וגם לבית המשפט. חברתי צודקת, שותפתי עו"ד מיכל רוזן עוזר מזכירה לי שעם הזכ"ד, מה שהיא רואה בראיון העד, זה היו השיחות המוקלטות הנוספות שהופקו מהטלפון. או. קיי? אז, אבל זה לא חשוב. כי עכשיו אנחנו יכולים לראות בקונטקסט הנכון וזו המהות וזה מה שחשוב, את התרשומת שלא הבנו את פשרה מה-1 בנובמבר 2015 שעשית לעצמך ונושאת כותבת"עמוס שוקן". מתוך הטלפון שלך. או. קיי? מתוך הטלפון שלך. ואם אתה זוכר, אני הראיתי לך קודם, שאתה נפגש עם עמוס שוקן,

כן, כן

ומדווח על הפגישה ב-3 בנובמבר. ולכן זה כנראה ההכנה לפגישה עם עמוס שוקן

אחרי, אחרי שהכתבה התפרסמה

אחרי שהכתבה התפרסמה. אז עכשיו יש לנו את הקונטקסט המלא למה כתבת את הפתק נ/24 בזכות החומר החדש. ואם אפשר,,

אני חייבת להגיב. מצטערת גברתי, אבל אם הדברים האלה לא חשובים למה יש לנו את זה ומה שחשוב זה רק להציג את זה, אז בסדר, אז גם חברי יכול להימנע מלומר את זה. אבל ככל שהוא אומר 'יש לנו את זה רק בזכות הרול החדש', כשבעצם הוא חקר על ה - נ' הזה. היה לו ברול הישן,

לא.

היה לך ברול, מדברים ביחד )(

עו"ד תירוש,

שנייה, תן לי להשלים.

למה זה חשוב עכשיו?

אז אם זה לא חשוב, אפשר גם שחברי לא יגיד.

לא כל הערה, לא כל הערה, מדברים ביחד )(

דברים לא נכונים.

עורכת הדין,

גם אירוע ישן היה כבר שהוא נפגש עם עמוס שוקן.

עו"ד תירוש, עו"ד תירוש, כמה פעמים צריך להגיד? אז הוא אמר משהו. או. קיי? כל דבר שהוא אומר צריך לקום? אז לא,

אם חברי אומר דברים, דובר לא מזוהה: מדברים ביחד) ונתקדם.(

די, גמרנו. לא, לא צריך,

לא חשוב, אז לא צריך להגיד.

אני מראה לך, אני מראה לך את כל ההקשר, מהרול החדש ומה שמשתלב עכשיו בזה.

הוא אמר את זה כבר קודם, זה קיים ברול הישן.

מדברים ביחד )(

שיש פגישה עם עמוס שוקן. הכל,

לא, לא, זה סתם, סתם כי זה מרגיז. וזה מרגיז אותנו לא סתם. כל הזמן אנחנו עדים לאופן שבו גם פה ואחר כך בתדרוכים, כל מה שאנחנו שומעים כל הזמן זה איך ההגנה מטעה. בתיק שבו אנחנו גילינו חומרים שלא גולו לנו, בתיק שאנחנו היה מצופה מאתנו להגיד את זה כל הזמן.

אנחנו לא חוזרים לזה עכשיו.

אבל אני יודעת שאנחנו לא עוסקים בזה.

אנחנו לא חוזרים לזה.

אני, אני יודעת שאנחנו לא עוסקים בזה. אבל זה מה שקורה להגנה בתיק הזה כל הזמן. וזה חייב להיפסק. לא יכול להיות שעו"ד חן אומר חצי משפט וכל הזמן קופצים עליו,

הוא התנצל, כי זה לא נכון, אחר כך. נו, באמת.

לא, לא עוזר,

עו"ד רוזן עוזר, סליחה שאני מפריעה לגברתי באמצע.

סליחה. סליחה. סליחה, אני מתנצלת.

אבל סיימנו.

אני מתנצלת.

סיימנו עם הנקודה הזאת.

אני מתנצלת.

הלאה.

אני מודה שזה הרגיז אותי, אני מתנצלת.

אנחנו סיימנו עם הנקודה?

כן. עכשיו,

אנחנו ממשיכים את החקירה. גמרנו עם הדיבורים על זה.

גברתי, אני לא מגיב לדברים האלה.

ממשיכים עם חקירת העד.

אני ממשיך עם העד. וכדי שלא ייפול בלבול, כי עוד פעם נקטע חוט המחשבה על הרצף. אני מפנה ל - נ/1,420 שזה המסמך הקודם שהראיתי לעד. ובוא הוא מדווח ביום,

אגב, זו שאלה לעד עכשיו? אדוני שואל את העד שאלה עכשיו?

לא, לא.

אז תשאל את העד שאלה. הלאה, גמרנו. תשאל אותו שאלה.

לא, אבל גברתי,

הוא כרגע בחקירה, תשאל אותו.

בסדר. אני הראיתי לך,

לא אכפת לי (מדברים ביחד.)

אני, אני אשאל אותו שוב שאלה

לא אכפת לי שלא ישאל

סליחה?

שנשחרר אותך מפה. כן, השאלה הבאה. מה השאלה?

ב-1 בנובמבר, נ/1,418 תסתכל בבקשה.,

על הפתק שלי לא שאלת אותי שאלה

אני אחזור לפתק, אל תדאג. הפריעו לי בפתק, אבל אני חוזר שנייה אחורה. נ/14, אני תכף אשאל אותך על הפתק.

תודה

תודה. בדיון הקודם לא הודית. נ/1,418

יש לי את זה פה?

הכל בסדר

יש לי את זה?

הנה, יש לך את זה. זה, זה הדיווח שלך למוטי שרף ולשאול מה-1 בנובמבר 2015,

אה, דיברנו על זה

על הפגישה, כן, דיברנו על זה, עם עמוס שוקן. תסתכל על התאריך מצד שמאל

כן

1 בנובמבר, נ/1,418 כבודכם. זה בפניכם, זה בחומר החדש

או. קיי.

עכשיו, נ/, 24 כן, כן. הראיתי לך לפני כן, עוזרת לי חברתי, לפני כן הראיתי לך שאתה שואל אותו אם הוא זמין ביום שישי בערב.

נכון

והוא אומר לך ביום ראשון כן. ובעקבות, וזה ב - 30 באוקטובר

ב - 30

ובעקבות זה הפגישה

נכון

כל זה בחומר החדש. ברול הישן יש לנו פגישה, אגב, במאי בכלל, חמישה חודשים קודם, עם עמוס שוקן בהקשר של הכתבה של אמיר טייג.

נכון

נכון. מהחומר החדש אנחנו למדים על הפגישה שהתקיימה עם עמוס שוקן, מהדיווח שלך לחברי הקבוצה, כפי שהראיתי לך. נכון?

כן

כן. עכשיו אני מגיע ל - נ/24. הנה, נתתי את ההקשר מדוע אמרתי על סמך החומר החדש אנחנו למדים מה היה פשר הפתק נ/24.

שאלה לעד.

כן. זה פשוט לא בפניו

זה אצלכם.

אבל המסך הושחר

בסדר?

לי אין. בסדר, עכשיו יש

אה, לא עשינו עותק, כי זה מוצג כבר.

תודה

נגדיל את זה, בסדר?

בסדר, זה בסדר

ועכשיו, ממש באותו יום שאתה מדווח להם, כך על פי החומר החדש, על הפגישה עם עמוס שוקן ביום 1 בנובמבר 2015 אתה כותב לעצמך את הפתק. ולכן אני מסיק שהפתק הזה, נ /,24 הוא רישום שעשית לקראת הפגישה עם עמוס שוקן באותו יום. או,

צודק

נכון?

כן

יפה. זה כל מה שאמרתי, שאפשר להבין את מה שהיה אז על סמך החומר החדש

בסדר.

או. קיי. עכשיו אתה כותב שם לעצמך, לקראת הפגישה עם עמוס שוקן: "ניפוח והגזמה, נגדי, נגד וואלה, נגד שאול. קמפיין. יש יותר מאמרים נגדו מאשר בעדו". אנחנו עכשיו גם יודעים מהחומר החדש למה אתה כותב את זה. כי עשית בדיקה מקדמית שמראה לך שאכן יש יותר מאמרים נגדו מאשר בעדו. "למה הדעות הפוליטיות שלי רלוונטיות". סליחה?

העד הנהן בחיוב.

כן.

פשוט תגיד שהוא הנהן.

כן. "למה הדעות הפוליטיות שלי רלוונטיות? גידי הסביר ואמר שיפטרו אותך. לא נורא, יש לך הרבה כסף". אני מניח שעל זה אתה מתרעם, על האמירה הזאת, אם כן הייתה. "אני נוהג תמיד בהגינות בדברים אישיים ואף לפנים משורת הדין ברחמים, זו גישה ליברלית עמוקה." נדלג, על זה אני לא אבקש את התייחסותך. "וואלה עיתון מרכזי וימינה ושכזה לא יוצא אוטומטית נגד הממשלה". אגב הקמפיין ואנחנו מסרבים להיות בזרם שהולך נגדו בכל הכוח. אני מנהל אסרטיבי ולא סמרטוט של אף אחד. מרוכז בהצלחת וואלה."" אתה אכן מנהל אסרטיבי ולא סמרטוט של אף אחד, נכון?

אני אסרטיבי ולפעמים כן הייתי סמרטוט

ולפעמים כן היית סמרטוט. הבנתי. "ברגר, ארדן, התנהלו בצורה מטורפת נגד בזק". זה אגב הטענות בכתבה על ארדן. נכון?

אני לא חושב. כי, נדמה לי שפה בכתבה של גידי וייץ, אנחנו מתכוונים הרי בכתבת גידי וייץ אני לא חושב שאני הולך איתו אחורה עכשיו לאמיר טייג.

לא, לא, כתבת, כתבת גידי וייץ, הוא העביר לך שאלות על זה שהורדת כתבה על ארדן

נכון

ואתה מסביר לו הורדנו כתבה על ארדן מכיוון שהוא פוגע בבזק. הוא וברגר

כן

שהעידו כאן. פוגע בבזק. ולכן זה הוא טוען שוואלה מקבוצת בזק נפגעת פה, אם אני מבין נכון את הקונטקסט.

הקונטקסט האמיתי כתוב

סליחה?

זה לא אינטרס של וואלה

כן, של בזק

מדברים ביחד )(

וואלה שייכת לבזק

זה אינטרס של,

אינטרס של?

האינטרס הוא של קבוצת בזק. שזה, אני מונחה בעניין הזה על ידי שרף. אנחנו,

בסדר. הבנתי. וואלה שייכת ל-?

בזק

כן. או. קיי

בסדר

אז זה רצית שאני אזכיר לך, אז הזכרתי לך למשל. ועכשיו אני רוצה לעבור ולבדוק איתך ושוב, מצטער, אתמול שלרגע נפל לי בלבול, דילגתי על ה - 26 לחודש, מייל 511 שהקראנו אותו יחד. הוא נמצא בפניכם. עכשיו מגיע פרק, כל דבר בזמנו ובעתו.

לא שאלת אותי שאלה על הפתק. רצית על הפתק לשאול שאלה

אה, כל מה שאתה רוצה. אני מאמץ את שיטת בית המשפט. אחרי כל מה שאני שואל, אם יש לך משהו להוסיף.

כן. תחזיר את הפתק

בבקשה. בבקשה

אני לא רואה אותו

תשאל שאלה. אתה רוצה להציג לו?

אה, עכשיו הוא רוצה לנסח לי גם את השאלות. עד עכשיו רק התובעת ניסחה.

הפתק, הפתק.

הפתק נעלם

לא, בית המשפט אומר לי תשאל אותו שאלות.

הוא רוצה לראות את הפתק כדי לענות.

לא, לא, ודאי, איזה שאלה.

הוא שאל אותי אם יש לי משהו להוסיף

אין לי עותק נייר, כי זה נ/24 זה כבר הוגש.

אתה יכול להחזיר את מה שהיה לפני רק?

בוודאי, בוודאי

הבנתי שאדוני עובר לנושא אחר עכשיו. לא?

כן, כן. אבל העד ביקש להוסיף משהו על הפתק שירד מהמסך. אז עכשיו כולנו נעלה אותו חזרה.

הוא אימץ את הנחייתה של כבודה, לשאול האם יש לי משהו נוסף לומר על כל פתק

שכחתי לשאול אותו האם יש לך משהו נוסף, לפי הנחיית כבודה.

או. קיי.

יש לאדוני משהו להוסיף?

כן

בבקשה

כן. משפט אחד רק. העובדה שאני כותב לעצמי פתק לפני שאני הולך, לעצמי, כן? פתק, לפני שאני הולך לפגוש את עמוס, שאני האיש שפוגש אותו, זה לא אומר שכל מה שאני כותב פה הוא נכון. זה הטיעונים שלי. שמבטאים את הנרטיב שסוכם בקבוצה. אני רק מדגיש את הנקודה. כי אתה הדגשת כמה פעמים 'זה פתק שלך שכתבת לעצמך ולא ידעת שיש לנו'. אני מדגיש בהקשר הזה.

או. קיי.

חלק הוא נכון וחלק לא נכון. כמו בתגובה. הרי זה מייצג את הדברים שאמרנו בתגובה

טוב.

חלק נכון וחלק לא

ואגב התוספת

בבקשה

אז אני בכל זאת אתקן, נוכח התוספת. היא מולידה עוד כמה שאלות. כדי להתעמק קצת,

בבקשה

בדברים שאתה אומר. תראה, אין מחלוקת, ואני עכשיו אומר לך את חוות דעתי האישית. אני לא אומר את זה כדי להחניף לך, אני באמת חושב ככה. שאתה אדם מאוד אינטליגנטי. כך אני חושב. זו דעתי. אם אני לא טועה, גם חילקו לך מחמאה כזאת בעין השביעית וציינו אפילו את מידת ה - IQ המרשימה שלך.

IQ.

סליחה?

לא חשוב.

לא, לא. את זה הוא לא הכחיש. וכשאתה כותב לעצמך פתק לשיחה עם עמוס שוקן, אתה כאדם אינטליגנטי, לאדם שאתה הגדרת אותו כמנטור שלך. אדם שנמצא עשרות שנים בתקשורת ואדם שבוודאי אתה מחשיב אותו כאדם מאוד רציני ואינטליגנטי. נכון?

כן

כן. ולכן בוא אני אהיה הכי פשוט, אתה בוודאי לא רושם כל מיני בובה מייסעס על איזה פתק שאתה מנסה למכור אותו לעמוס שוקן. אתה כותב שם דברים שאתה משוכנע, אתה חושב או בסבירות גבוהה לפחות, אתה חושב שתוכל לטעון אותם ולשכנע בהם אדם רציני. כאדם רציני לאדם רציני. נכון?

אני כבר אמרתי גם בתכתובת שהייתה לגבי אמיר טייג ואני חוזר ואומר את זה גם פה להערתי, גם בשיחה הזאת עם עמוס, שאני אוהב אותו ומעריך אותו ומכבד אותו והוא היה דירקטור והיה מנטור שלי וכדומה. מתוך התפקיד שאני מילאתי יש מקומות שבהם פה אמרתי דברים לא נכונים.

לא, לא. אבל יש דברים שאותם, אתה יודע, טענת חצי איש. יש דברים שאותם ניתן לבדוק אתה יכול לבוא ולהגיד לעמוס שוקן אחד מאלה העיתונות הישראלית. שושלת של מיילים, עשרות שנים בתקשורת. כן, כן, אני אמשיך, אני אמשיך. אני עכשיו מאמץ, אני מדבר, כמו שאומר עו"ד בן צור, ישועית. אתה לא יכול לספר לאיש הזה שבדיקה סטטיסטית בוואלה תגלה שמר נתניהו לא זוכה שם least the say לענייה. אתה לא יכול לספר לו דבר כזה, זה לא רציני. אם זה לא נכון. ולכן כשאתה כותב לעצמך וואלה נוקטת בקו הזה, אבל יש יותר מאמרים נגדו מאשר בעדו, אתה לא היית, נאמר עכשיו בשפת העם והלא מליצית, מתבזבז ומבייש את עצמך לומר דבר כזה, שבלחיצת כפתור, קליק. לא שלי, כשאני לוחץ קליק, מתגלה לי חומר חליקה. לחיצת עמוס שוקן קליק, מגלה את האמת.

עורכי הדין שלך בכוונה מכבים לי את זה כל פעם

סליחה?

מכבים לי את זה כל פעם. אתה,

לא, אף אחד לא מכבה לך בכלל כל הזמן. יש פה כבל,

אני רואה שהיא מכבה את זה

אתה עדיין צריך את זה?

כן, כי הוא מתייחס לנקודות מסוימות. זה עוזר לי שאני מסתכל על מה שאני מדבר

בבקשה, בבקשה

אין בעיה, הנה הוא. תשאירו אותו שם עד שנסיים עם הקטע הזה.

או. קיי. אז אתה צודק, אתה צודק שיש פה הרבה דברים נכונים ובהם אני משתמש. ולצידם, יש כמה דברים לא נכונים. נזכיר לך שגם בשיח הקודם שלי סביב אמיר טייג אני אומר לו תשמע, אנחנו לא רוצים להקים חינמון ואנחנו לא רוצים. לא חינמון, סליחה, אני לא זוכר מה היה שם. לא רוצים, לא, שי לחץ עליי להקים גוף חדשות או משהו כזה וכזה. והוא אומר הנה, אני מתרשם שהנקודה העיקרית היא לא זו. הנקודה העיקרית האם יש עליכם לחצים והשפעה. אז גם פה יש מסכת של טיעונים. חלקם,

עמוס לא אתה לא מדייק., מדברים ביחד )(

היה אז משהו שהוא,

לא, אבל,

היה אז משהו, לא, דוח שיח, תן לי רגע שנייה לסיים

לא, אז אני ארשום

אפשר לדבר שלוש שעות על הפתק. אני אומר עוד פעם, אני מכין את הפתק, מדברים ביחד )(

רגע, תן לו לסיים את התשובה.

חלקן לא נכונות ואני יודע שהן לא נכונות. זה, זה הנקודה. כי הרי גידי וייץ שאל שאלות ספציפיות, על דברים ספציפיים,

אמרת"לא נכון", אני רק רוצה להבין את מה שיש בפתק.

בבקשה

אני לא, תגובה לעיתון מרכזי שלא יוצא אוטומטי נגד הממשלה. זה דבר לא נכון או כן נכון? אני מנסה לחפש מה לא נכון.

אממ,

אין פה איזה וידוי אישי יוצא דופן. אני רוצה להבין רק מה אדוני אומר לא נכון.

או. קיי. אז אני יכול לעבור מלמעלה. ספציפית אני הולך למשל על שיטות להכחשה, אני הולך לדברים כלליים. יש ניפוח והגזמה. אני לא עונה הרי בתשובות הספציפיות. הוא מדווח עם זה ועמוס עימת אותי עם הדברים האלה. יש יותר מאמרים נגדו מאשר בעדו. או. קיי, זה היה לי נניח מתוך מה שקיבלתי. מה הדעות הפוליטיות שלי רלוונטיות, זה בסדר. כי גידי הכניס את הדעות הפוליטיות ואני טענתי שלא חייבים במאמר כזה שדן באם יש סיקור, הוא לא חייב להכניס את הדעות הפוליטיות כאיזה משהו אישי נגד. וואלה עיתון מרכזי וימינה, ושכזה לא יוצא אוטומטית נגד הממשלה. שוב, פה זה טיעון לא נכון, שזה הנרטיב שאימצנו. אנחנו לא הולכים בקו הזה, אנחנו הולכים בקו כזה. ידעתי שזה בכלל לא, זה היה,

מה לא נכון?

הטיעון שלנו היה. אני אענה,

אדוני רשם לעצמו פתק אישי, לעיונו של אדוני בלבד,

כן

שאמור לשמש את אדוני, דבר שהוא לא נכון? זאת אומרת, אני רוצה להבין את,

זה גם באופן עקרוני,

היא יוצקת לדברים אחרים, אני רוצה לדעת איך אדוני נוהג פשוט.

תראה, יש,

בנושאים של פתקים אישיים.

להוסיף, זה פתק הכנה לקראת השיחה?

נכון

מה אתה הולך להגיד בשיחה למישהו אחר.

נכון, נכון

זה, אלה נקודות, נקודות,

בשיחה הזאת אני הרי הולך, יודעים על זה, שאול יודע על זה, מוטי שרף, כולם יודעים. אני לא משרת את האג'נדה שלי פה. אני מתחיל ביש ניתוח בהגזמה נגדי, נגד וואלה, נגד שאול.

כן.

אז אני נכנס למסרים שקשורים אליהם. ברגר וארדן התנהלו בצורה מטורפת, שזה גם כן מסר שגם בעבר. שתקפו אותנו על נושא ברגר אמר הם התנהלו בצורה מטורפת. היו לדעתי מאוד ברורות בעניין. הם מגנים וכדומה. האם אני יודע שזה נכון או לא נכון? זה מה שנאמר לי הדברים האלה. האם וואלה הוא עיתון מרכזי וענייני וכזה לא יוצא אוטומטית? הרי זה התשובה שלי ללמה יש, מה שהם קוראים סיקור מוטה לטובת ראש הממשלה. אני יודע שלא זאת הסיבה שבגלל זה ייתן לי את הידיעות. אני יודע שהסיבה היא אחרת. אני לוקח את הנרטיבים הנוחים לי, שעליהם סיכמנו. שם את זה על הפתק. את הצורה שאני יכול לתפור אותה הכי, כמו שהוא אומר בצדק, בצורה שאני יכול לתפור אותה הכי הגיונית מול עמוס. האם זאת תשובה כנה, מלאה לעמוס, שמתארת את המצב? לא. בדיוק כמו שתגובתנו לגידי, שהכחישה את זה ואת זה ואת זה, ושילבה בתוך זה דברים אחרים.

אבל מתי נדע שאדוני, אני באמת מתקשה, אני חייב לומר, לאורך כל החקירה של אדוני. מתי אפשר לדעת שמה שאדוני אומר, חושב, סבור, כותב, זה נכון ומתי לא נכון? אדוני יכול לתת סימנים? כדי שנבין. אנחנו הרי בוחנים את הכתובים.

כן. תראה, אני אומר עוד פעם. אני הציר שבתוכו אני נמצא בבעיה. הסיטואציה שבתוכה אני נמצא,

אדוני נותן לי הסבר. אני שואל אם אדוני יכול לתת סימנים לגבי אמירות בכתובים מהם אפשר ללמוד מתי כן נכון, מתי לא נכון? סימנים שאדוני אומר אותם, לא אחרים אומרים. מה שאחרים אומרים זה בסדר אם אדוני לא מקבל.

או. קיי. אני אתן את הסימנים. קודם כל, אני אומר שאם בן אדם כותב לעצמו פתק של נקודות שהוא ידבר עם מישהו אחר, זה לא אומר שהוא לא יכתוב בתך זה טיעונים שהוא חושב שהם גם לא נכונים. הוא מנסה להציג את העמדה,

אתה נותן לי הסבר שוב. אני שאלתי אם יש סימנים.

בסדר. אז אני אומר, אני אומר, הסימנים, אני לא יודע. אני מנסה לגבש את זה, כאילו בזמן שאתה, בזמן שאתה שואל אותי. בגדול, המקומות בהם,

כן.

אני נמצא במצוקה, שאני צריך להגן על החברה, על שרף, על ראש הממשלה, סביב זה יש שיח עם קבוצה ומגבשים. אני נשאל פה על ידי כבודו על משהו שהוא כאילו אני קמתי בבוקר ועכשיו אמרתי טוב, את מי אני משקר היום? יש פה סיטואציה שבה אני פועל בתוך סיטואציה מסוימת, שבה אני נדרש לעשות פעולות שאני בדיסוננס לגבי הפעולות. אני יודע שחלקן לא אתיות. אחר כך מגיעות תגובות. וסביב כל אחת, כמה פעמים זה הוטח בי פה לכל אורך ה - 32 ימים האלה. אמת, לא אמת, מה אתה אומר? איפה זה קרה? זה קורה בקטע ביני לבין עיתונאים. אני רוצה לתת סימנים. הסימנים זה בסיטואציה לפעמים.

סיטואציה.

אני נמצא, ביני לבין עיתונאים של תחקירים שתוקפים את הנושא של הסיקור המוטה. על מי אני מגן? אז אני מגן. מההתחלה, מהעין השביעית, דרך אמיר טייג והכל אני מגן. האם כששואלים אותי שם על מפרסמים, שזה דבר לא נוח לי להודות, על זה אני משקר. על עצמי לא. אני אומר נכון. כן, אני מתחשב במפרסמים. הייתי מבין אלה שחטפו מאז הכי הרבה, כי הוא משעבד את הדברים, על ארוטיקה שאלו, אמרתי אני חושב שקצת יש היפוקרטיות ואפשר לקרוא ארוטיקה. אבל אני מגן על הדברים האלה. אז בקטע, תשובה לאדוני ספציפית. במקום שבו אני נמצא, בבאפר, ההגדרה של הבאפר, בין לבין. ואני נמצא מול העיתונאים, אז זה היה מקום אחד. מקום שני שאדוני שאל אותי על זה, זה לגבי, אתה אמרת לי אתה אומר לאלקלעי משהו, אתה אומר לשאול משהו, למעלה אתה אומר לא נכון ולמטה אתה אומר לא נכון. אז אני אומר, אם לוקחים נקודה אחת ספציפית, דוח שיח אחד ספציפי, אז אומרים פה הוא שיקר לאלקלעי ואמר לו אתה שמאלני. ולאבי, ולא העביר לו מלמעלה. ולשאול הוא אמר משהו, שהם שמאלנים או לאבי הוא לחץ שאתם לא בסדר. אני לא יודע מה. התשובה שלי היא קודם כל אחת, שזה היה טיבו של הבאפר, להיות בין שני הצדדים האלה. והתשובה השנייה שלי, שכולם ידעו. גם אבי וגם שאול וגם איריס, על אותו דיסוננס. כולם ידעו. אבל זה לא שלוקחים אותי ואומרים אילן פה דיבר פעם אחת ופה ופה הוא שקרן. באמצע גם עשרות פעמים אני אומר לאבי 'טוב אבי, אתה יודע על מה מדובר. כאילו, אז בוא נעשה'. ואני לא משקר. אחרי זה לשאול אני גם אומר 'על איזה שמאלני אתם מדברים? על מה אתם מדברים?' והם עצמם מדברים. זה, הציגו לי פה פעם משהו איריס אמרה שהיא לא רוצה להיות ביביתון. ואני הראיתי לגב' מיכל רוזן עוזר ששתי שורות לפני זה היא אומרת אני רוצה להיות ישראל היום. אז היא משקרת? אני משקר? אנחנו נמצאים בתוך שיח שמנסים להצדיק דבר לא תקין. בתוך השיח הזה שמנסים להצדיק דבר לא תקין, אני טוען עוד פעם, מול העיתונאים בחוץ היינו חזית אחידה, שפעלה להסתיר את הקשר עם ראש הממשלה ועם שאול. ושיקרתי במקרים האלה. מול האמת. ומול עיתונאים בתוך החברה ומול שאול הייתי באפר. זה היה התפקיד שלי. אני רק טוען שהם ידעו ואלו ידעו וזה מולתה לתקופה מסוימת. נכון. אז נכניס את השקרים. אני אשב עם אנשי עסקים ומשקר להם? לא שיקרתי לאנשי עסקים, כל החיים שלי. לוקחים פה אמירות קיצון שלי על פני עשור של פעילות. אם מי שיקרא את המיילים, את אלפי המיילים. קראתי, ואני ראיתי מנכ"ל חרוץ, ישר, שעובד חזק לטובת החברה שלו ויוצר הצלחה. וזה מה שאפיין כל חיי. לוקחים את כל הדברים האלה וכל הדבר הזה הוא מאפיין אותי ואת אישיותי ואת מה שאני עושה. לא, זה נמצא בתוך סיטואציה. אז יכולתי להתפטר.

איך אני אומר את זה, מר ישועה, בלי להיגרר לוויכוח ולהסית את הנקודה. אבל אי אפשר להשאיר את הדברים כך. בעקבות התשובה שלך לבית המשפט.

בבקשה

ראשית, אני לא מסכים עם כל התיאור שאתה נתת פה. אבל זה לא לך עכשיו, להתחיל לפרק מילה מילה, פסיק פסיק, נקודה נקודה. את זה אנחנו נעשה, ברוך השם יש לנו אלפי עמודי פרוטוקול עד עכשיו להתעסק בהם ולראות. יש לנו גם אולי עשרות אלפי שורות של התכתבויות בזמן אמת שיסייעו לנו בזה. אבל מה שמאפיין את התשובה שלך, אם אני מבין נכון, לבית המשפט, הוא הדבר הבא. כששיקרתי, שיקרתי בנושא המשפט כאן. כלומר, בקשר לסיקור משפחת נתניהו באתר וואלה. שם השקרים. זה הסימן שאתה נותן לבית המשפט. בכל שאר הדברים אני, וקראתי את ההתכתבויות שלי, אני אדם חרוץ וישר. אני מסכים איתך לגבי החרוץ. ושם אני לא משקר. זו הייתה התשובה שלך. אני רוצה לומר לך,

רגע, הוא עושה כן עם הראש. שיירשם.

לא, הוא עשה"כן"רק שהוא מבין מה שאמרתי, שזו התשובה שלו. יפה. עכשיו אני רוצה להציג לך בקשר לתשובה הזאת, לתת לך הזדמנות להגיב ולהמשיך הלאה. יש לנו בחומר שהגשנו, שנגיש, שהוצג לך ורשום עלי פרוטוקול, ושיוצג לך, עשרות שקרים שלך שלא קשורים לחלוטין למשפחת נתניהו ולסיקור שלה באתר. ולכן הניסיון שלך עכשיו לצמצם את עולם השקרים למשפחת נתניהו והסיקור באתר, הוא ניסיון לא צליח. בכדי לא צליח. עכשיו, האם אתה רוצה אולי למתן או לעדן את תשובתך במקצת? אני נותן לך הזדמנות.

אני רוצה להגיד. ה -,

כי זה כתוב

בסדר, הבנתי מה שאתה אומר. תראה, זו תשובתי וזה, זה, זה המקום והתווך שבתוכו אני פעלתי. אני לא אומר שזה בסדר. אני רק אומר זה התווך שבתוכו פעלתי. לעניין דברים אחרים, עלו פה מספר דברים שלמשל היה קטע עם, אני זוכר את הדברים, כי זה כמובן כאב לי מה שנאמר. זה דברים שמטרידים. למשל עניין מפרסמים. נדמה לי שגם כבודו שאל אותי איך, אין שום אתיקה במכירות? זה כבודו שאל אותי איזה שהוא יום. שאני אומר למישהו תשמע אח שלי, תשים אצלי', נדמה לי שזה היה על רבעון. 'הרבעון הזה רבעון מאוד קשה.'' נדמה לי שנשאלתי או על ידי, או על ידך או על ידי בועז, אינני זוכר. זה באמת היה רבעון קשה? ואמרתי יכול להיות שלא. יכול להיות שזה היה הרבעון הכי טוב. ואז, וגם יכול להיות שהוא אומר לי 'תשמע, היה לי אתמול 300,000 שקלים ונשאר לי 20 שקלים ואין לי מה לתת לך'. והוא יודע שיכול להיות שזה הרבעון הכי טוב. אז אמרתי שבמסגרת שיחות של מכירות, הוא יודע ואני יודע,

או. קיי

שאנחנו עושים את זה אגרסיבי. אני אומר, יש דברים,

בסדר, מר ישועה, לא צריך (מדברים ביחד.)

שכשמנכ"ל פועל (מדברים ביחד.)

מה שאני אומר, אני לא רוצה להפריע לך. אבל בוא, הזמן שלנו קצר

בבקשה,

אמרת מכירות. אז היה לנו משפחת נתניהו והסיקור באתר, אחד. מכירות, שתיים. אני אזכיר לך רק בכותרות, בלי דוגמאות. למשל בחקירה הנגדית של עו"ד בן צור ולשאלות בית המשפט, כשמראים לך את, נקרא לזה שוב, אנחנו לא רוצים להתקוטט ולשמור על שפה תרבותית ומנומסת.

לא, זה בסדר

קומפלימנטים שאתה נותן להרבה מאוד אנשים, מכל קצוות הקשת הפוליטית. מימין רחוק עד שמאל רחוק. ואת כולם אתה נפעם ויושב באוטו ומקשיב לרדיו ו - וואו, וואו, וואו וכיוצא באלה דברים. ושאל אותך בית המשפט פעם אחר פעם, במפגיע, אם אתה מתכוון, מתכוון לזה, מתכוון לזה. ואתה אומר לא, לא, לא, כן. לא, לא לא, כן, כן. לא, לא, לא. כלומר,, במרבית הפעמים לא התכוונת לדברים שאמרו לך. למשל, ככותרת. לא קשור למשפחת נתניהו. קשור לאנשים אחרים. אז עכשיו אנחנו בקטגוריה שלישית של שקרים. אתה הודית שזה שקרים. נכון?

שוב, אני אומר, אתה לוקח, שם איזה מילים, מילים קשות. יחסים של מנכ"ל,

אל,

אתה רוצה,

לא אמת. אתה אמרת לבית המשפט לא חשבתי ככה. כתבתי ככה, אבל לא חשבתי ככה. נקרא לזה כך, אתה צודק. לא נקרא לזה שקר.

אני אמרתי, תקרא לזה מה שאתה רוצה. בסדר?

טוב

אני רק אומר עוד פעם, אני חושב שיש שקר ויש שקר. באיזה מובן? מנכ"ל לפעמים, ויכולים לצלוב אותי על זה ואחר כך צולבים אותי עוד אלפי פעמים בחוץ. זה בסדר. אני הודיתי פה שאני מתייחס לזה אם מפרסמים והודיתי. וצלבו אותי על הרבה דברים. מנכ"ל לפעמים, בחלק מהשיח שלו, הוא מתחנף לאנשים. ואז הוא אומר להם דברים שהוא לא מתכוון להם. לפעמים לא עד הסוף ולפעמים לא בכלל. זה חלק מהפעילות המסחרית של מנכ"ל ללקוחות שלו. ולפעמים זה מה שנאמר. לא התכוונתי שכל אחד אח שלי ולא התכוונתי שזה גאון. ולפעמים כן התכוונתי. וזהו. אבל זה לא הופך, לא, שמיעה שאני משקר כל הזמן לעובדים ואני משקר כל הזמן לאנשי עסקים שאני מדבר איתם. אני לא משקר לאנשי עסקים. עבדתי עם אנשי עסקים ביושר כל החיים ואף אחד לא האשים אותי בתעשייה שאני משקר אנשי עסקים או שאני רימיתי בעסקים שאני עושה. אני לא נמצא שם. ואני גם בתוך החברה אפשר לשאול את העובדים שעבדו איתי, האם אני מנכ"ל שקרן. אפשר לשאול את העובדים.

אה,

זה נכון שמורכב. אפשר לשאול את הדירקטוריונים שעבדו איתי. לא את שאול. רק שנייה, רק שנייה. אפשר לשאול, אפשר לשאול, אתם לוקחים, תראה, אני מבין את תפקידכם ומכבד אותו. אני מקבל אותו באהבה. אתם לוקחים שורה של נקודות ומתוך 100,000 מיילים מתארים, ומתוך זה, מתארים נקודות שהופכות אותי למישהו שהוא משקר כל הזמן וכדומה. יש נסיבות מסוימות, שהן נסיבות שקשורות לתיק. ואתה צודק שיש נסיבות אחרות שאני אמרתי אותן ביושר פה, שאמרתי שמנכ"לים הם הרבה פעמים בהודעות PR שלהם מעגלים את הפינות. ואמרתי שיכול להיות שגם אני אהיה מנכ"ל בעתיד, יכול להיות שעוד פעם אני אעגל פינות. למה קיימים משרדי יחסי ציבור? תאמר לי. למה קיימים? סתם, סליחה שאני שואל. כנראה אסור לשאול אותך. למה הם קיימים?

כבודכם, (מדברים ביחד) נמשיך ככה עד הכרב.

שיקום המנכ"ל ויגיד את האמת

בבקשה

שיקום המנכ"ל ויגיד את האמת. למה צריך משרד יחסי ציבור? בדיוק בשביל לעגל את,

מדברים ביחד) זמן.(

בדיוק בשביל להגיד,

רק שלא יהיה על חשבון הזמן שלי

לכן אני אומר, יש תמונה מכל המיילים. ואני לא שיקרתי, לא רימיתי. אני עוד לא, אפשר לשאול את הדח"צים שלי, אפשר לשאול את הדירקטוריונים כולם, לפני ואחרי שאול. האם הדירקטורים מישהו מהם חושב ששיקרתי. שאל את עמוס עצמו, ששיקרתי לו פעמיים ואני הודיתי בזה, במסגרת התפקיד שלי להגן על החברה. האם עמוס היום, לא דיברתי איתו, האם הוא היום חושב שאני שקרן? או שמה שיותר מאפיין אותי זה ההיפך? לא שם.

טוב, אני חושבת שהדברים הובנו.

בבקשה. סליחה

ולשאלת בית המשפט כבר ענית ואנחנו יכולים להתקדם.

תודה

כי אני מרגישה שאנחנו חוזרים אחורה.

הוא השיב גם לשאלת בית המשפט. הוספנו עוד שתי קטגוריות. אני אניח את זה כאן. יש עוד. לא נמשיך להתווכח, כי זה יימשך עד הערב.

התחושה היא שאנחנו כבר חוזרים אחורה.

חוזרים אחורה. אז עכשיו אפשר להגיע,

רק מילה אחת על הכינויים. אני מוכרח להגיד את המילה על הכינויים. בסדר? כמו שאמרתי, נשארו עוד שני חברים ובטח עד סוף החקירה, גם הם כבר לא יהיו חברים שלי.

על איזה כינויים? מה?

לא, לא, שכיניתי אנשים בכינויים, בתוך, אמרת שכיניתי אנשים בכינויים בתוך ה -. עזוב, לא משנה.

אין שאלה כזאת, אז בוא נתקדם.

בסדר. נתקדם

אם זה יעלה שוב, אז תענה.

בסדר

אני לא יודעת על מה מדובר.

לא חשוב

או. קיי, עו"ד חן, הלאה, אנחנו מתקדמים.

כן. היינו,

סליחה על המונולוג. אתם מדברים על זה, אתם מדברים על זה שהנאשמים הם בני אדם, אבל גם אני בן אדם.

נכון, והנאשמים הם בני אדם

אני מסכים ומכבד את זה

או. קיי

טוב, הלאה.

הם היו שמחים להתחלף איתך, האמן לי

מה?

נעבור ל -,

איפה אנחנו?

רק אדוני לא נאשם, זה בסדר.

מה?

אדוני אומר נאשמים בני אדם. אדוני לא, לא בסטטוס של נאשם.

לא, הוא אמר גם עדים בני אדם.

גם עדים. אה, חשבתי נאשמים בני אדם.

גם אני בן אדם.

הוא אמר גם אני בן אדם.

לא, אמרתי שהנאשמים, אומרים תמיד שהם בני אדם. ואני מקבל את התהליך כולו באהבה ובהבנה מלאה. לא שזה היה עוזר לי לא לקבל אותו באהבה.

מר ישועה, תודה. אלף ארבע מאות ו-?

יש לי תחושה שאתה ממש מגרד את הקצה של עכשיו לדחוף אותי איתך לשיחות פילוסופיות

עו"ד חן, אני אחזיר אותך מהקצה. אלף ארבע מאות ו-?

אבל בית המשפט רואה את זה והוא מחזיק אותי. אז בוא, לא נעשה את זה.

תודה על הסבלנות

אלף? אלף ארבע מאות וכמה? הלאה.

כן, אז הנושא שרציתי להתחיל בו כבר הוא הנושא של אלקלעי. שוב. זו בועה בהתרחשות שהראיתי אתמול והיום בבוקר, שדילגתי עליה כדי,

זה 62 לחודש?

בדיוק.

או. קיי.

כדי לייחד לה פרק תחת הכותרת אלקלעי. שוב, במסגרת התפיסה האותנטית בתוך האתר, בשיח הפנימי, מה הם חשבו בזמן אמת. הנה, אני אומר לך כבר את מטרת החקירה הנגדית. למה? כי הכל כתוב. עכשיו נמשיך. אני רוצה להראות לך את נ/1,422. ב - 25 באוקטובר, אני רוצה, ב - 25 באוקטובר מר אלקלעי מעביר לך את טיוטת התגובה הראשונה שהוא הכין לשאלות של גידי וייץ. אתה רואה?

כן

יש את גם נתניהו בפניך? תודה

כן

עכשיו, מחמת החשיבות של העניין, חשוב שנקרא את זה ביחד ואני מבקש את התייחסותך לתגובה הזו שהוא הכין. יש לנו בחלק הראשון של הדף, אם אתה רואה למעלה את השאלות. והוא שתל מתחת לשאלות את התשובה שלו. בסדר? "גידי שלום", אתה רואה? למעלה זה השאלות"לכבוד אבי אלקלעי שלום רב"וגידי וייץ חותם. ולמטה"גידי שלום". זה הטיוטה הראשונה. ה - 25 באוקטובר, בשעה 15:14 עוד לא הגעתי, גם על זה דילגתי גברתי..

אנחנו עוד לא ב - 26.

נכון.

בסדר.

אבל היה חשוב הדילוג של ה - 26 אני מגיע אליו לפי הסדר.,

אין בעיה.

שעוד לא דילגנו. ה - 25 לא הפריע. "גילי שלום. כעורך אחראי של אתר התוכן הגדול במדינה, כמובן שאני נתון, כמו רבים מעמיתיי למקצוע, ללחצים כבדים מסוגים שונים: פוליטיים, מסחריים, אתיים ומוסריים. בתשובה לשאלתך האם אני מטה, פוסל, משתיל ומוריד, התשובה היא לא (מודגש)". עד כאן, האם מה שאבי אלקלעי אומר הוא אמת?

האם מה?

מה שאבי אלקלעי כותב,

כן

לגידי וייץ, מהמשפט הראשון שהקראתי לך, הוא אמת לתפיסתך?

לא

כן או לא?

לא

לא אמת. אני ממשיך. "האם אני מנסח כותרות, מדייק מישניות"מישניות, משניות, יחי ההבדל. "עורך טקסטים ומחליט על מיקומים? התשובה היא כן. אילולא עשיתי זאת לא הייתי עורך אחראי". עד כאן אני מניח שזה נכון. נכון?

כן

כן. עכשיו הפסקה השלישית: "האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מאותרג בוואלה ניוז? התשובה היא לא". תגובתך, האם המשפט הזה הוא אמת בתגובתו של אבי אלקלעי?

לא. לא אמת

לא אמת. אני עובר למשפט הבא: "האם ישנה בחינה מדוקדקת של הטון שעל פיו הוא מסוקר? התשובה היא כן". אמת?

כן

כן. "האם סוגיות רגולטוריות הקשורות בבזק הן הסיבה לדיוק הטון בו מסוקר ראש הממשלה? התשובה היא לא". זה, לתפיסתך?

לא נכון

לא נכון. "האם גודלה והרכב תפוצתה של וואלה ניוז היא הסיבה לטיפול המדוקדק שמקבל בה ראש הממשלה? התשובה היא כן". המשפט הזה? כן או לא, לתפיסתך?

אני לא יודע איך להתייחס לזה

אתה לא יודע איך להתייחס

לא יודע מה זה, מה זה,

מה שאתה לא יודע להתייחס זה גם תשובה. בוא נעבור הלאה

לא יודע להתייחס

יפה

לא מבין מה הכוונה. (מדברים ביחד,)

בסדר. "אני מניח שקיימת אצלך ציפייה שכעורך המזוהה עם השמאל הלונדון - קירשנבאומי היית רוצה"כי הוא היה עורך לונדון וקירשנבאום, אני פותח סוגריים. נכון?

הוא היה המייסד של זה

כן. "היית רוצה לראות את וואלה ניוז בעריכתי מצטרפת למחול ההדחה התקשורתי של ראש הממשלה נתניהו. אז זהו, שלא. על אף שתפיסת עולמי נוטה 180 מעלות מזו שלו, אינני סבור שבמסגרת תפקידי אני מחויב להצטרף לעדר השועט אחר ראשו. אילו הפצת דרך אותה", לא, סליחה, "הפצת דעותיי הייתה משלח ידי, הייתי שמח להיות"מחורר אצלי. כנראה כתוב "בעל טור בעיתון שלך. כעורך אחראי של גוף תוכן מוביל. וואלה ניוז איננה מנמיכה ואיננה מדיחה ובכך שומרת על כוחה ומובילותה". הפסקה האחרונה כולה היא פסקה קצת אפולוגטית. אני לא רוצה את ההתייחסות שלך, מלבד רק שתאשר לי שאכן זה עוד ביטוי לאותו נרטיב של אנחנו מסרבים להיסחף בעדר השועט. נכון?

כן

כן. עכשיו הפסקה האחרונה: "טועים הפרשנים המייחסים את בסיס כוחו הפוליטי של ראש הממשלה לעיתון ישראל היום. בסיס כוחו הפוליטי של ראש הממשלה הם אותם גופי תקשורת שבחרו להדיחו, בין אם לפני הבחירות ובין אם לאחריהן. אז אמור לי אתה, מי מבינינו נדרש לחשבון נפש? אתה או אני?" זו תגובת, זו הטיוטה שמעביר לך מר אלקלעי. הוא כתב אותה. נכון?

כן

כן. ביום ה - 26 באוקטובר 2015 יראה כבודכם ברול הישן,, 13,884. שוב, אני מביא את זה רק כדי שיהיה לנו רצף ישן חדש. אלקלעי כותב לך ב - 7:39 בבוקר. כלומר, למחרת טיוטת התגובה שהוא מעביר לך: "יש לי רעיון למשהו אחד," 3,884. "יש לי רעיון למשהו טקטי מול וייץ. דבר איתי כשתוכל". אתה זוכר מה היה הרעיון למשהו טקטי מול וייץ?

לא

סליחה?

לא

לא זוכר. טוב. באותו יום בבוקר הוא מוסיף וכותב לך חצי שעה אחר או 40 דקות אחר כך, שורה 13,886: "עוד משהו. צריך להדגיש מאוד בשיחה עם וייץ", כי אז כבר דובר על להיפגש עם גידי וייץ. "את הפיטורים של העורך מ - ynet עם התמונה בפייס. מוזס לא נחשד שהוא מבקש לקבל דבר מביבי. ומה עוד?" אה, וזה, לא יודע. "והנה עוד דוגמה לכלי תקשורת גדול שנוקט צעד פסול ביסודו, מתוך החשש לאבד גולשים. מוזס התחיל את הכל עם קמפיין ההדחה של ביבי וכולנו כעת מגיבים. חייבים לשתול פה סוגסטיה עם כוח". כך הוא כותב. בסדר? ועכשיו ברצף, בשעה 10:16 נ /,1,423, אלקלעי שולח לך ביוזמתו עוד מייל, שהוא מתקן קמעה את הנוסח הקודם של התגובה שהקראתי לך.

או. קיי

אם נראה בצהוב, הוא אומר מהם התיקונים. הוא אומר את המילה"כבדים"הורדתי. את המילה כבדים, אם תראה בנוסח הקודם, תאשר לי, זה בפניך, לא צריך עכשיו לעשות הקרנות. זה לחצים כבדים, אז הוא נשאר בלחצים, הוריד את המילה"כבדים". נכון? מכל קצוות הפוליטית, עסקיים, מסחריים, אתיים, מוסריים. אלה הלחצים שעורך עומד בהם, הוא הוריד את המילה"כבדים". נכון?

כן

כן. זה תיקון אחד. התיקון האחר, כתוב"הוא ואחרים". חיפשתי בנוסח הישן הוא ואחרים, לא מצאתי. אז אני מניח שככל הנראה הייתה ביניכם איזה שהיא שיחה. אתה הצעת לו עזוב רק נתניהו, תכתוב נתניהו ואחרים פונים אליי. משהו כזה. זה הניחוש שלי. אתה כמובן יכול לשלול אותי, כי אין לי סימן מה זה"הוא ואחרים". אבל הוא כותב"לא הכנסתי, זה טעות. זה מחליש את כל הרציונל בתגובה. זה גם שקר ואין בתגובה שלי מילה אחת שהיא שקר. סמוך עליי שכל מילה מדודה ומדויקת וביחד עם שיחת ההבהרה שאני מתכוון לקיים איתו מזעור הנזק הוא מקסימלי". כבודכם, רק שיהיה ברור לפרוטוקול, כל ההדגשות כאן, הן במקור. גם ההצללה בצהוב, גם ה-"מחליש", גם ה-"מדודה"וגם ה-"מדויקת". הדגשים הם של אלקלעי. עכשיו שאלתי אליך היא: כותב לך אלקלעי על התגובה שלו, שעל מרביתה אמרת שהיא שקר. לך הוא כותב, לך, אותך הבן אדם לא יכול היה לרמות. בשיח אינטימי ביניכם. אתה רואה? אבי אלקלעי, אילן ישועה. זה רק אתה והוא. כל, אין בתגובה שלו מילה אחת שהיא שקר. עכשיו תסביר בבקשה, את הבנתך, את הדיסוננס הזה. אתה אומר לנו פה שזה שקר, מרבית התגובה שלו. הוא בכלל כותב אין בתגובה שלי מילה אחת שהיא שקר. אנא הסבר. אני מקווה כבודכם שבמסגרת חקר האמת, חקירת ההשלמה שמתקיימת במקביל למשפט הזה, לא תקבל הדים מהאולם לתוך חדרי החקירות. אנחנו לא יודעים אם מר אלקלעי כבר נחקר או ייחקר או נחקר ברגעים אלה. אבל אני מרגיש טיפה לא נוח,

נשים איזה פאוזה, מה התכנית? את יודעת מה?

אז אני אשמח שהעד יצא, אני לא רוצה להגיד את זה לידו.

(מדברים ביחד)

הכל, אני רוצה להגיב רגע וחשוב לי שהעד יצא.

אבל אולי לפני כן שיגיב על השאלה שלי?

אין בעיה, כן. בסדר.

תודה.

תראה, העובדה היא שהתגובה של אבי כוללת פה דברים שהם שקר. זאת העובדה. הוא, אני באמצעותו הוא פעל, בצורה מאוד ברורה, לאתרג את ראש הממשלה. והוא אומר האם ראש הממשלה מאותרג? התשובה היא לא. האם זה קשור לסוגיות רגולטוריות? הוא כותב שלא. והתשובה היא כן. זאת אומרת, לכאורה הוא לא יכול לדעת את זה. אבל זה עובדה שכן. הוא גם יודע את זה, כי גם דיברנו על זה. אז קודם כל, אני הולך לקטע העובדתי. שבקטע העובדתי זה לא נכון, מה אני יכול לעשות? עכשיו, אבי פה מנסה בעצם להיכנס תחת האלונקה ולעזור לחברה להעביר את זה. לדעתי הסיבה, אני פה ספציפית עכשיו חוזר. קודם כל, אמרתי עובדתית זה לא נכון. עכשיו אני חוזר לנקודה שלך, למה הוא כותב לי שאין בתגובה שלי מילה אחת שהיא שקר? הצורה שאני יודע וגם דיברתי איתו סביב זה. הוא חוב שהוא ניסח את זה בצורה שהוא הצליח לעקוף את זה. וזה ניסוח שהוא עוקף את השקרים.

זה, רק שאני אבין, אתה לא יכול לדעת למה אלא אם הוא אמר לך. הוא אמר לך שזו הסיבה?

אני,

כי אתה לא יכול להעיד על מה הוא חושב ולמה. האם אתה יודע על זה?

הוא נשאל.

בסדר, אבל השאלה אם הוא יודע.

אני,

השערות שלו,

חד משמעית,

אלא אם אנחנו רוצים השערות והנחות שלו, אם זו השאלה.

לא, זו לא השערה

מדברים על השערות או על עובדות?

כבודה,

חוץ מזה הוא לא נשאל גם,

זה לא השערות

אם הוא יודע למה הוא כתב. זה לא מה שהוא נשאל, כבודה.

לא, שאלת אותו.

ממש לא. אני שאלתי, וזה מה שעו"ד תירוש אומרת ששאלתי וזה מה שהעד הניח לעצמו כשאלה והזמין את עצמו לענות.

אולי,

זו לא הייתה השאלה שלי. אבל אני, אבל אני, השאלה שלי הייתה, אתה אמרת על מרבית התגובה שהיא שקר. אבי אלקלעי אומר שאין מילה אחת שהיא שקר. האם אתה יכול להסביר את הדיסוננס. אלה היו המילים המדויקות שלי.

או. קיי.

מכאן נספחים הצידה, נשאלו שאלות שאני לא שאלתי. אבל לא חשוב. השאלה של בית המשפט היא מאוד חשובה. כי ברור שהשערות שלו אין להן משקל. איך בית משפט יתייחס להשערות? השאלה אם אבי אלקלעי אמר לו, כפי שהוא אמר, או שלא. הוא אמר, לפני שגברתי שאלה, כך הצלחתי לשמוע, ותקן אותי אם אני טועה, שהוא גם שוחח עם אבי אלקלעי על זה ואבי אלקלעי הסביר שהוא ניסה,

זו הסיבה ששאלתי, כדי לדעת האם,

כך הבנתי.

האם הדברים שהוא אומר הם דברים שהוא שמע מאלקלעי.

בדיוק.

או דברים שהוא,

בדיוק.

מנחש, מניח.

וזה קריטי.

מר ישועה, מה שאתה אומר זה דברים ששמעת? כי אם אתה אומר דברים שאתה חושב או מניח אתה צריך להגיד לנו שזה המחשבות שלך.

זה לא סברה

להבדיל מעובדות.

אני מבין כבודה. כבודה, זה לא סברה או הנחה

מה הוא אמר? מה הוא אמר?

אבי ואני דיברנו. הרי זה היה משבר נורא. דיברנו על זה כל הזמן, דיברנו על זה נונסטופ והשאלה הייתה איך עוקפים את,

לא, מה הוא אמר בהקשר,

לא, מה הוא אמר שהוא כתב שאין מילה אחת שהיא שקר?

שנינו דיברנו על זה,

סליחה

שנייה, אני, אני רק אגיד את זה במילותיי ותחדדו אותי. שנינו דיברנו על כך שמה לעשות? הרי דיברנו באיזה שהוא מקום איך זה הכל דולף מפה? הוא אומר לי באיזה שהוא מקום. מה זה דולף מפה? זאת אומרת, דיברנו על זה יום יום. 3, 4, 5, 6 פעמים ביום על הדבר הזה. היה ברור שצריך לתת תגובה שאנחנו מצליחים איכשהו לעבור את הצרה הזאת כשהוא גילה את מה שקורה אצלנו. גילה זה את האמת. חד משמעית זה היה ברור. והוא מנסה לעשות מסאז' לדבר הזה. כשאתה שואל אותי ספציפית על הדבר זה שקר ולמה הוא כותב את הדבר הזה? זה סביב שיחות שאנחנו יודעים שאנחנו משקרים. וזה הניסוח שלדעתו זה הניסוח הכי טוב.

תראה, אני רוצה להציע לך אופציה אחרת,

בבקשה

מר ישועה

בבקשה. סליחה,

אתה,

רק עוד מילה

כן?

גם, זה לא נופל על איזה, כאיזה שהוא רעם ביום בהיר. שהרי אני מבלה את החודשים ההם בקרב קשה עם אבי, שמתקומם על דברים שאנחנו עושים. אז מתחילת השנה הוא הגיע, פחות או יותר. הראיון, דב גילהר וכדומה. אבי נמצא בחזית הראשונה. וביני ובין אבי יש אינסוף התכתבויות שהוא מתקומם על מה שאנחנו עושים. והתועבה הזאת שאנחנו עושים שמאתרגים את ראש הממשלה. אז פתאום הוא כותב אני לא מאתרג את ראש הממשלה ועוטף את זה במשפטים? אבל השאלה אם נאמר, אם זה סברה או נאמר? דיברנו על זה יום יום על מה שקורה.

אז אני רוצה להציע לך פתרון לקושיה הזאת

בבקשה

משום שאין, הדעת לא נותנת שלך הוא כותב שאין מילה אחת שהיא שקר, כאשר כמו שאתה אומר אתם כל הזמן מדברים על זה שזה שקר. פשוט אני לא מצליח להבין את הסיטואציה. שבה לך הוא כותב"אין מילה אחת שהיא שקר. כל מילה מדודה". אז אני רוצה להציע לך פתרון שאולי מביע את מה שאתה אומר בצורה מסוימת.

בבקשה

אבל מסדרת לנו את זה בהיגיון. אתה יכול לשלול את זה כמובן או לאשר. ראש הממשלה נתניהו לא היה מאותרג בוואלה ניוז. ראינו את הבדיקה הסטטיסטית שעשית, ראינו את המוצרים של החקירה הנגדית של עו"ד בן צור. ראינו את הבדיקות האובייקטיביות של יפעת. הדבר האחרון שאפשר לומר זה שראש הממשלה נתניהו היה מאותרג באתה וואלה. אתה וואלה היה אתר עוין לראש הממשלה נתניהו, באופן מובהק. מובהק. היו יותר כתבות נגד מאשר בעד, כפי שכותבת לך ברחל בתך הקטנה, שחור על גבי לבן, אחרי בדיקה שהיא עשתה, האנליסטית, הגב' עדה אלוף ובדיקת עורך המשנה שלך אודי הירש. לכן המשפט הזה הוא נכון. מה שאולי זה לא מדייק, זה מה שאתה אומר. שכן היו לחצים מצידו של שאול אלוביץ,' אנחנו רואים את זה בחומר. למה זה ככה? למה אתם כאלה? למה ככה שעות? למה דווקא עכשיו? למה, למה, למה. אז תעשו ותשנו וכו'. ופניות של הדוברים זה דבר רגיל ופניות של שליחים זה גם דבר רגיל. זה חסר בטקסט. על זה העדת. אבל האם ראש הממשלה מאותרג? אומר לך אבי אלקלעי, לך אילן ישועה שאי אפשר לרמות אותו. "לא". ולפי מה שראינו, באמת לא. עכשיו, ההבדל בינך,

טוב, הוא כבר ישכח איפה התחלת.

לא, אני לא חושב שהוא שכח גברתי. אני יכול לחזור מההתחלה.

או, לא.

לא לחזור?

לא, תן, תן לו להגיב.

זה סברה שאדוני מציג.

אבל אני רוצה שהוא ייתן,

צריך להיצמד לעובדות.

אז אני רוצה שהוא יתייחס גם לסברה הזאת, כאשר אני מציג לו עוד משפט אחד שאומר שלהבדיל מאבי אלקלעי שכותב לך פה במייל פרטי דברים שאין מילה אחת של שקר והכל מדוד, הוא פה לא בשום פוזיציה. בעוד שאתה על דוכן העדים בפוזיציה גם פוזיציה. אז אנחנו בוודאי שנאמין לו לפניך. כך אני מטיח בך ואנא התייחס.

לא בזמן אמת.

וכמובן לא, לא עכשיו. הוא כותב בזמן אמרת, אתה מעיד שלא בזמן אמת

טוב. אני אגיד את זה בשלושה משפטים קצרים. התשובה שלי, לסכם את זה. בתגובות שלי בנושא גידי וייץ שאבי גם הכיר אותם וכדומה, שיקרתי. בתגובה שלו אבי אלקלעי שיקר. אותם שקרים על אותו ציר. אם ראש הממשלה היא מאותרג והאם היה סיקור זה קשור לרגולציה. שני הדברים האלה היו הנקודות העיקריות. לגבי שתיהן ציינתי שהוא שיקר. מה שהוא כותב פה, הרי דיברתי איתו באותה תקופה. זה פשוט קשור סביב נקרא לזה ההתעמלות שאנחנו עושים בשביל לעצב את הידיעה. זה קשור לניסוח. שהוא חושב שזה ניסוח שהוא כאילו יכול להיתפס כלא, כלא שקרי. כאילו, זה עבודה של עורך אין או משהו כזה, שאולי, סליחה, לא התכוונתי. אולי לוקח משהו שהוא, שהוא לא אמת ומנסה להציג אותו כחצי אמת, או משהו כזה.

מר ישועה, התחלנו כל כך יפה היום. אתה לא רוצה שאני אעלב

זו, זו התשובה.

לא, כן גברתי. זו תשובתו. באמת. אני, אני מנסה לפייס אותו.

יש כאן הרבה כאלה. אז זה לא היה, מדברים ביחד )(

בסוף כולנו נדליק מדורה וזה יהיה בסדר.

לא הכל אני מתכנן, זה יצא

טוב, זו תשובתו לתזה שאדוני הניח לפניו.

מה?

זו התשובה שלו לתזה שאדוני הניח.

בסדר גברתי. לא, לא התכוונתי להפריע. פשוט הוא אמר משהו על עורכי דין. אמרתי למה ככה?

מדברים ביחד) לוקח את זה בחשבון.(

לא, אבל יש כאן הרבה כאלה, אז לא צריך להתייחס.

מה, זה ששייקספיר אמר,

נכון. ואני חושב שאני שייך למקצוע מאוד מכובד, של הרבה כאלה, שלא מצדיק התייחסות כזאת מהעד.

אבל שייקספיר אמר lawyers and doctors on kill… we first, אז אני לא, לא רוצה להרוג אותך.

אבל אני מקבל, אז (מדברים ביחד). אני רוצה לומר,

אני חייתי עם אבי. אנחנו ביום יום רבנו על הדברים האלה. ומה טוב ומה זה, ומה עושים עם זה ומה יהיה.

טוב, זו התשובה.

והוא נכנס מתחת לאלונקה והודיתי לו על זה

טוב, זו התשובה. עכשיו, עו"ד תירוש, אנחנו פשוט, אם זאת התשובה שלו, זו תשובה לבית המשפט, איפה עומדים הדברים עם אלקלעי? אז אם אתה יכול בבקשה.

כן?

רגע, יש התנגדות?

לא שיש שם משהו. אני לא,

רק אם יש התנגדות. שגברתי תחשוב מראש אם יש מקום להתנגדות.

מה?

את רוצה להסביר את?

לא, לא התנגדות. הפעם לא התכוונתי להתנגד.

גברתי לא יכולה להסביר.

לא, כבוד בית משפט, לא, בית משפט שאל אותי על התכנית ביחס לאלקלעי. ועל זה רציתי לומר מה קורה עם זה. עדכון עובדתי. ולכן,

אז נעשה את זה אחר כך.

אין בעיה, פשוט,

אחרי הפסקה או משהו.

אין שום בעיה.

אין צורך שהוא ייצא, נעשה את זה אחר כך.

אין שום בעיה.

אין צורך שהוא ייצא.

או. קיי. או. קיי, אז עכשיו אני מציג לך את נ/1,423,

לא, 1,423 זה זה, סליחה.

אז סליחה, אז אני, אז הבא.

אני הטעיתי אותו, סליחה.

לא, הכל בסדר. 1,424. הוא שולח לך שוב טיוטה מתוקנת ב - 26 באוקטובר 2015, 10:35 כבודכם, לא להיות במתח. אנחנו עוד מעט נגיע למסמך שחברתי הפנתה אליו אתמול.. עוד לא הגענו אליו. פשוט היה דילוג בין כמה מסמכים בדרך, עד שנגיע אליו. מיד נגיע אליו. נ/1,424, טיוטה נוספת. עכשיו, פה תשים לב, מעניינת הכותרת. אם אפשר להגדיל את הכותרת. התוכן הוא אכן לא שונה, אבל השינויים מקרינים מבחינת האפקט על הטקסט. אתה טוען"חבל, אתה מחליש את התגובה ואתה לא מבין את זה". עכשיו, מכיוון שלא קיבלנו בחומר את התיקונים שאתה מבקש ממנו להכניס. יכול להיות שזה היה בשיחת טלפון, יכול להיות שזה היה במלל כתוב אחר שאותו לא קיבלנו. אז נאלצנו לעשות מלאכת השוואה. אני אעזור לך בה, בסדר? תיקון אחד זה להוריד את המילה"מדוקדקת". אתה זוכר את"אם יש בחינה מדוקדקת"? אז נשאר בחינה בלי המילה"מדוקדקת". אתה זוכר?

כן, בסדר

כן, זה תיקון אחד. בשורה החמישית נכתב, אתה יודע, אין כל כך משמעות לשינויים. אלא אם כן אתה רוצה שנעמוד עליהם. אם לא, אני יכול לחלוף. אנחנו נשווה אותם בסיכומים.

אין לי בעיה

יש עוד שני תיקונים, לא בעלי משמעות. ראינו את הכותרת. הכותרת היא שהתוכן לא משתנה

אפשר להתקדם.

אפשר להתקדם, טוב. ואז אנחנו מגיעים ל - נ/1,425. בשעה טובה ומוצלחת, זה המסמך כבודכם שנמצא בפניכם, שאתמול נטען שדילגתי עליו.

לא נטען, שאלתי. עוד פעם,

אז הנה התשובה.

מדברים ביחד) מתעסקים בדיון הזה,(

טוב, זה המסמך. הלאה.

אנחנו מאוד רגישים,

כן.

לדברים שהושמעו כאן. הוא מ - 26 באוקטובר 2015, בשעה 2:00. ופה מוטי שרף אומר "קראתי בעיון. האם ישנה", קראתי את זה אתמול גם לפרוטוקול. אפשר לקרוא את זה שוב. האם ישנה בחינה של הטון על פיו הוא מסוקר? התשובה היא כן. זה ציטוט מסוכן של אבי," הייתי מוריד. דבר שני, כעורך ראשי הוא מודה שיש לו", צריך להיות למערכת, "למערכת שיקולים המרגיעה את הטון נגד נתניהו. שיקלו שוב אם להוציא את התגובה שלו בכלל. זה מוסיף לגידי כותרות ומאושש לו את הבדיקה. ובחשיבה שנייה, נראה לי שבפגישה איתו הוא עלול להוכיח לו הפוך שאכן נתניהו מאותרג. לשיקולכם, מוטי". עכשיו, אני רוצה להציג לך את הפרופוזיציה ואת תגובתך. הפרופוזיציה היא אתמול ראינו מתי מוטי שרף הצטרף לספינה. אחרי 4 תגובות שאתה שלחת והעברת לו אותן. ב - 25 לחודש, ב - 23:00 בלילה, הוא כותב"קראתי את התגובות שהעברת לי", אותן העברת לו בשעה, בשעת ערב מאוחרת באותו יום. זה יום לפני. ושם הוא קורא בתגובות שלך שאין לחצים ואין משהו שונה והכל אתי והכל מוסרי וכו' וכו' וכו'. ראינו אתמול. אז על הבסיס הזה הוא קורא את התגובה של אלקלעי ואומר יש פה דיסוננס. עד כאן תיאור נכון? אם כך זה המצב, פה יש דיסוננס עם מה שאלקלעי כותב. ולכן צריך לשקול מחדש אם לשלוח את התגובה שלו בכלל. זה רק מאשש את מה שגידי וייץ טוען. פגישה איתו, אני אוסיף, או התגובה הזאת, רק יכולה להוכיח לו הפוך, על רקע מה שהוא קרא. ולכן אם זה הקו שאין דבר כזה, אז צריך להתמיד בו. זה מה שהוא אומר, נכון?

הפרופוזיציה, או כפי שאתה קורא לזה, קצת מתוחה

קצת?

מתוחה. היא נמתחת, סטרץ.'

סטרץ', אבל עוד לא נקרעה

לא, כמעט. בגדול, עוד פעם, זה לא שמוטי קרא את מה שאני ועד עכשיו הוא מנתח,

לא, זה בדיוק כן

בסדר. אני אומר עוד פעם, מוטי, יכול להיות. אבל אני אומר, בסך הכל מוטי יודע מה קורה הוא מדבר עם שאול. שאול זה הלקוח שלו. שאול מזמין אותו, שאול משלם לו, הוא דואג לאינטרסים של שאול בסיפור. ו..., הוא אומר אולי הוא חושש פה. אם זה בא ממה שאני כתבתי או מזה שהוא דיבר עם שאול או מהכל, כנראה שזה בא מהכל. יש סיבה שהוא אומר "נראה שבפגישה איתו הוא עלול להוכיח את ההיפך". דרך אגב, אותו דבר הוא גם נוקט בגידי וייץ הבא.

הבנתי

הוא אומר 'עוד יכולים לגלות את האמת.'

אבל אתה לא הסכמת איתו

עם מי?

עם מוטי שרף וההערה שלו

כן

סליחה?

יכול להיות

עוד פעם? כן, יכול להיות, לא. תבחר אתה. עד שאני אראה לך את המסמך הבא, אתה לא תדע לבחור בין שלושת האפשרויות?

או. קיי, מה, מה השאלה?

אני שואל אותך, האם אתה זוכר שאתה לא הסכמת עם ההערה הזאת של מוטי שרף?

תראה, אני לא זוכר את כל הפרטים. אני מניח שכן, כי אבי פגש אותו. יכול להיות שבאמת לא הסמכתי. על הפגישה אתה מדבר.

לא, אני לא מדבר על הפגישה

או. קיי

אני מדבר על זה שאתה לא הסכמת, במפגיע לא הסכמת עם הדברים האלה של מוטי שרף

איזה מהם? איזה מ -,

עם ההערות שלו כאן, הן לא מרובות

יכול להיות

יכול להיות. אז אני רוצה להראות לך את נ/1,426

כן, בסדר

עכשיו, התשובה שלך למוטי שרף. והנה אנחנו חוזרים לפער בין מה שאתה כותב בתוך הקבוצה לבין מה שאתה מעיד פה היום. "מוטי, אני חושב שהדברים", של אלקלעי אני מזכיר לך, שעליהם אמרת שהם כולם שקר, "כפי שהם כתובים,"

לא אמרתי

הוא לא אמר.

לא כולם, סליחה. את הקטעים שהקראתי לך. אני, אני מודה לאדוני. "אני חושב שהדברים, כפי שהם כתובים, נראים יותר אותנטיים ולא מכובסים. אין שום פסול בזה שעורך ראשי בוחן את הטון של הכותרות הנוגעות לראש הממשלה. במיוחד כשזה בא משפט אחרי שהוא אומר שהוא לא מוטרד. אני רוצה לאשר לאבי לשלוח את זה כפי שזה וגם בהחלט לאשר לו לפגוש את גידי לשיחת רקע. אני חושב שכעיתונאי לעיתונאי הוא יכול רק להועיל. עברתי עם אבי על המסרים בשיחה, אני בטוח שהוא לא יהפוך דברים. אין לנו מה להפסיד כרגע, הכתבה רעה מאוד. אני מאשר לאבי לשלוח את זה ולאחר מכן לפגוש את גידי. לא יתכן שאבי לא יגיב, כי הוא קיבל פנייה ישירה מגידי. אי תגובה של אבי, שעה ששאול ואני מגיבים, כמוה כאישור לגידי שאבי לא מוכן לסתור את טענותיו". אתה כותב למוטי תגובה מאוד מאוד קוהרנטית ביחס להערות שלו.

נכון

ובראשה אתה אומר, אתה עומד אחרי תגובתו של אלקלעי. ולא רק שאתה עומד מאחורי תגובתו של אלקלעי, צועק לי הדיסוננס פה. מוטי שרף הורה לי, עם האצבע עשית, הורה לי ושינינו ושיקרנו. אז הנה עוד מופע של מוטי שרף פה. לא הוראה ולא קיבלת ואתה עומד על שלך. ותכף נראה גם מה קרה עם התגובה של אלקלעי עד תומה. מה אתה אומר על זה?

על הקטע של ההוראה של מוטי, שלא קיבלתי?

אחד, אתה צודק ששמתי שתי שאלות במשפט ארוך

אז (מדברים ביחד), תגיד לי את שתיהן

אתה יודע, השאלה הראשונה, אתה כותב בפתח המייל"אני חושב שהדברים כפי שהם כתובים נראים יותר אותנטיים ולא מכובסים". הדברים של אלקלעי כמובן.

טוב. אתה אמרת לי שאני אינטליגנטי והחמאת לי. תרשה לי להחזיר את זה לך. אתה מבין מה אני כותב פה בשורה הראשונה. אני לא כותב"זה דברים נכונים, זאת האמת". "נראים יותר אותנטיים". זה, זה הדרך הכי עדינה שלי להגיד את מה שאמרתי מקודם במילים אחרות. שניסינו למצוא את הניסוח, שהניסוח הוא יהיה, שייראה הכי אותנטי. אז אומרים חצי אמת ולידה אמת ולידה חצי שקר. זו הכוונה. יש לזה אותנטיות לדבר, שהוא לצערי לא אותנטי. לגבי הקטע,

על זה אין לנו ויכוח, כי ראינו את הבדיקה הפנימית וראינו את כל שאר הדברים שהציגו לך בחקירה, אבל את זה נשים בצד.

בסדר

תמשיך

דיברנו על זה

דיברנו על זה

נכון, דיברנו על זה

ולגבי החלק השני?

בקשר לקטע של, צריך לראות את כל הדברים שמוטי אמר ואיזה עמדה הוא מייצג. אתה טענת שכל קו ההגנה על וואלה, על דרישות של שאול, שאלו היו הטענות שהסיחו. על המקור לדרישות של שאול, על המניע לאותן דרישות, זה בא ממני, עם מוטיבים שלי. אני ציינתי שזה בא משאול. מוטי שרף הוא אחד הכלים שלו. שאול עצמו הוא גם אחד הכלים שלו. יש לי את ההתכתבויות, יש שיחות טלפון בינינו. אני קיבלתי הוראה מאוד מפורשת להגן עליהם. מתוך הדברים שמוטי שרף אומר רואים שבכל מקום שבו יש איזה שהוא חשש לקשר לשאול, הוא עושה את עבודתו ומגן על הלקוח שלו. זה לא סותר,

על בסיס,

זה לא סותר את מה שאמרתי

על בסיס התגובה, ארבע התגובות שאתה העברת לו ערב קודם. אתה ולא אחר. אתה ולא מלאך, אתה ולא שליח ולא שרף.

אני לא יודע איך העובדה שאני לצערי בליבו של הציר. ואני פה מביא ומוציא. ואני עושה את מה ששאול אומר ואני מנכ"ל החברה. וממילא אני נמצא בחזית התגובה לגידי, כי גם אליי פונים. אז אני לא מבין איך העובדה שאני ניסחתי את התשובה, בהתאם למדיניות שנקבעה ולהנחיות שקיבלתי. והתייעצתי על זה עם ידיד, אז הידיד הוא אשם וכדומה. וזה הייתי צריך להזכיר בחקירה. אני לא מבין איך ההיגיון הזה סותר את זה שיש פה ליווי של שאול ואנשיו. ולא רק אנשי בזק, אלא גם יועצי תקשורת הפנימיים שלו, האישיים שלו. שמנסים לנתק את שאול מהדבר הזה, שזה האינטרס שלו. וזה מחזק את מה שאני אמרתי. אני לא יודע מה לומר מעבר לזה.

אז אתה לא מאשר. אתה גם לא עונה לשאלה שלי. ונתייחס לזה הלאה, חבל להתעכב

בבקשה

אולי הדבר האחרון ביחס לתגובה הזאת. אתה אומר למוטי, למוטי שרף, במפגיע, התייחסתי לזה קודם. נחזור על שוב, שאתה לא מקבל את הצעתו. אתה מאשר לו להיפגש כפי שאכן הוא נפגש. ואתה מאשר לו לשלוח את התגובה. שהוא אכן שולח אותה ואנחנו נראה, יש גם עוד תיקון מסוים. אבל הוא שולח אותה, על אפו ועל חמתו של מוטי שרף. נכון?

כן

כן

התגובה היא של החברה, כן

ופה אתה מאשר לו ואתה לא מקבל את עמדתו של מוטי שרף. נכון?

נכון

נכון. טוב

אתה צריך להבין, אתה צריך להבין שהתהליך שבו זה נעשה הוא תהליך שבו שאול נמצא בתוך התהליך, בתוך הלופ. כששאול, כשמשהו לא נראה לו, אז הוא אומר. זה לא שהוא צופה אינרטי מהצד. אם יש לו משהו להגיד, חזקה עליו, הוא תמיד היה אומר. שהוא רוצה משהו. או שהוא היה אומר בטלפון או שהוא היה אומר זה. אם שאול היה רוצה לתקן בזה משהו, לתקן איזה שהוא שקר, אז הוא היה אומר. או שהוא היה חושב שיש פה איזה זה, אז הוא היה אומר.

מצוין

אבל הוא קיבל את דעתי

מצוין. אז מר אלוביץ' בתהליך

כן

ועל אפו ועל חמתו של מוטי שרף, הוא מקבל את דעתך. זו התגובה של אלקלעי, שכך צריך להוציא אותה, כי כך אומר המנכ"ל שלו של אתר וואלה, אילן ישועה. עכשיו נעבור ל - נ/1,427. גיא הדס מזכיר למוטי שרף, הדובר של בזק, הטון בעייתי. הוא מציע שהתגובה תשלול באופן קטגורי השוואה פוליטית עסקית על החלטות העריכה. ושוב, תתבסס על המלצה שהביאו בפניהם. ואז אתה אומר, אם אפשר לעלות למעלה. "כפי שכתבתי, אבי חייב לתת תגובה. זה משרת אותנו. התגובה טובה. היא אותנטית, לא מכובסת. הוא לוקח אחריות על עצמו. אני רוצה לשחרר את זה". אתה עדיין בשלך, נכון?

כן

כן. נ/1,428 מה שמעניין את מוטי שרף זה הכותרות שיצאו בהמשך לתגובה. והוא אומר, חוזר על אותו משפט. חוזר ש - "כדאי שיוריד את המשפט שציטטתי לגבי הטון. זה יכול להפוך לכותרת ניגוח נגדנו. הוא איש תקשורת, הכותרות מעניינות אותו. יכול להפוך לכותרת ניגוח נגדנו. השאר בהתאם לשיקול דעתך". כלומר מוטי שרף נסוג. הוא עדיין מביע את דעתו. השאר לשיקול דעתך. נכון?

כן

יופי. ואז בשעה 3:34 שלא נחסר, שלא נחסיר, סליחה, נ /,1,429. אתה מחפש את מוטי שרף בדחיפות. ככל הנראה התקיימה ביניכם שיחה. אנחנו לא יודעים את תוכנה. יש לך הזדמנות לגלות אותה עכשיו בתוכן אם אתה רוצה ואם אתה זוכר אותה.

אני לא זוכר

אתה לא זוכר. נתתי לך אפשרות

מה?

נתתי לך אפשרות

אינני זוכר

אתה לא זוכר. בסדר. ובשעה,

אני מאמין שזה היה התלבטויות אחרונות. לא, מה ההתלבטויות. למה אתה צוחק?

זה בדיחה שלי עם עצמי. אני את עצמי, אני האדם היחיד שאני משעשע

בסדר

עכשיו בשעה 3:38 נ /,1,430. שוב, שכל התמונה תהיה בפני בית המשפט ובפניך. אתה כותב לאלקלעי שאתה יכול להוסיף משהו. שהוא יכול להוסיף משהו,

כן

בסגנון"כמו שכל עורך ראשי בכל גוף תקשורת אמור לעשות". אני מניח, אני מציע לך. אתה לא חייב לקבל, יכול להיות גם שזה לא נכון. שככל הנראה, בעקבות הוויכוח שהיה לך עם מוטי שרף לגבי הטון, זה הפתרון שמצאתם יחדיו. הוא מקובל על שניכם. ואתה מציע להוסיף את המשפט הזה: "כמו שכל עורך ראשי בכל גוף תקשורת אמור לעשות". כך אתה מציע. מה אתה אומר? יכול להיות. קודם כל, זה הצעה שלך לאלקלעי. זה התיקון היחיד שאתה מציע לו על בסיס הטיוטה האחרונה שהוא שלח לך. התיקון היחיד הנוסף. נכון?

זה 4 דקות אחרי השיחה עם מוטי שרף

ולכן זה סביר מה שאני אומר

יכול להיות

יפה. זאת אומרת, להשאיר את התגובה כפי שהיא, כבר לא על אפו ועל חמתו, כי הוא מסכים איתך, זה שיקול דעתך. הוא רק אומר, אתם מסכמים אולי להוסיף את המשפט הזה. ואז ב - נ/1,431 אלקלעי מתקן ברוח המוצעת. אם אפשר לסמן בצהוב את התוספת. לא בדיוק במילים האלה שהצעת, אבל הוא מוסיף את המילים שמיד נסמן בצהוב. היית מכיר, לא, לא, לא זה. למעלה. "מכיר עורך,"

כן, ראיתי

כן, אבל, הנה. לא, עוד אחד למעלה. עוד למעלה. "מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת?". זו התוספת לעומת הטיוטה הקודמת.

נכון

כן? ואם אנחנו נשאל את מר אלקלעי הוא יגיד בוודאי שהוא לא מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת. אז אני מניח, מה אתה אומר על זה? זה אמת או שקר התוספת הזאת?

רק רגע, תן לי לקרוא את המשפט

המשפט אומר ככה: "האם ישנה בחינה של הטון?". אתה זוכר? הוויכוח עם שרף בסופו של דבר הצטמצם למשפט הזה.

כשאתה, כשאתה מדבר כשאני קורא, אז אני מתבלבל

אה, לא, בסדר, אבל אני רוצה שנייה אחת. אז רגע,

בבקשה

אני אקרא. "האם יש בחינה של הטון על פיו הוא מסוקר? התשובה היא כן". המשפט הזה הפריע להדס ולמוטי שרף. זה בסוף הוויכוח ביניכם הצטמצם למשפט הזה. "האם ישנה בחינה של הטון על פיו הוא מסוקר?" זה ראש הממשלה לשעבר נתניהו.

נו, ואז לזה מוסיפים את,

ולזה מוסיפים"האם אתה מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת?". זה אמת או שקר, התוספת הזאת?

יכול לעבור

יכול לעבור. זאת אומרת,

כן

יכול לעבור. יכול לעבור, כלומר לא שקר, אם אני אגיד נכון

לא. כשלוקחים את המשפט הזה בפני עצמו,

אז זה לא שקר

אז הוא יכול לעמוד

יכול לעמוד. יפה

ראש ממשלה, עורך ראשי,

בסדר

מסתכל על הידיעה,

בסדר

יש, יש סבירות שכן

לדורותיהם

כן

של ראשי ממשלות. אפשר לעלות רגע את המייל למעלה,

מה שנכון, נכון

זה הכי למעלה? כן, את הכותרת. כותב לך אבי אלקלעי, וראינו את השינויים שעשית עד עכשיו במילה פה, מילה שם. מרוב שהוא דייק וכל מילה שלו היא אמת מדודה ושום דבר שהוא כתב לא שקר. "סופי. כל פעם שאני עולה אליך זה רק נחלש". אתה מוסיף לו תוריד את המילה מדוקדקת. עכשיו תוסיף"האם אתה מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת?" ואומר זה סופי. דרך אגב, יש עוד תיקון. יש עוד תיקון. אני, אני אביא בפניך, שלא חלילה יצא שאני לא מביא לך תיקון נוסף. תסתכל. במקום, זה היה בטיוטה קודמת. "כמה מילים על מושא הסיקור הבסיסי של עיתונך על ראש הממשלה בנימין נתניהו", זה בפסקה האפולוגטית. נכתב: "וכמה מילים על מערכת יחסים בין גוף תוכן מוביל ובין ראש ממשלה נבחר". בסדר? במקום"עורך אחראי של גוף תוכן מוביל"נכתב"עורך אחראי של גוף תוכן גדול". כלומר, החלפת את המילה"מוביל"ב - גדול". אתה רואה?"

או. קיי. או. קיי

אנחנו ב - נ/1,4,

פה זה"מוביל", כן? ואתה אומר שבסוף עשינו"גדול?"

כן

או. קיי

בסדר? ובאירוע, בשביל להשלים את התמונה לגמרי. גם לגיא הדס היה מה להוסיף. אותו הטריד הטון האפולוגטי כלפי עיתון הארץ והוא מציע לרכך את הטון הזה. הוא הציע לרכך את הטון הזה. וכך נעשה. בשעה 4:17 ב - נ/1,432, אתה כבר מעדכן את שאול, את גיא הדס ואת מוטי שרף שתגובתו הסופית, כפי שאתה אישרת לו להוציא אחרי שהדפת את הערות גיא הדס ומוטי שרף, כבר נשלחה.

פה אני רואה נשאר"מוביל."

כן, קודם זה היה"גדול"עכשיו החלפתם ל - מוביל.""

אה, חשבתי שאמרתם ההיפך. סליחה

לא, אני אמרתי לך שיש עוד שינוי שאני לא אתקן אותך עליו,

בסדר

אבל שלא יגידו שלא הצגתי לך אותו. אתה רואה, זה בשביל יחסי הציבור של וואלה היה חשוב לכם להוסיף. בסדר? "אבי, שלח התגובה אחרי שהוסיף המשפט המסומן בצהוב - מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת?" או. קיי? זה היה התיקון היחיד. יצירת המופת של מוטי שרף, ששמענו אותו עשרות פעמים עד היום בתור זה שהורה לך לשקר. או. קיי. ובשעה 6:54 אתה מעביר לאלקלעי את התגובה בשם וואלה, נ/1,434. אז זה היה ככה התגובה של אלקלעי שאתה מעביר לאחרים. עכשיו אתה מעביר לאלקלעי את התגובה בשם וואלה.

כן

נ/1,434

תודה

ועכשיו אני רוצה להציג לך מתוך החומר הישן, שורה 13,908. התכתבות של אבי אלקלעי עם גידי וייץ.

או. קיי. זה לפניי, כן? זה לא קשור? זה קשור? זה לעזוב?

כן, זה תעזוב, לא קשור. כותב,

אבי אלקלעי כותב,

או. קיי. השיח הזה, יש, הנייר הזה בפניו?

לא, זה הרול הישן.

אה, סליחה, זה הרול הישן. אז אם אפשר גם לגלול אותו לאט לאט, שיקרא את כל הקונטקסט רגע.

זה לי הוא כותב?

שנייה

או. קיי

שהוא יגיד את זה. פשוט תקרא את זה, תגיד מה זה כאן?

ממי למי? זה אבי כותב למי?

אבי כותב לך

אה, לי? או. קיי

לך. אבל תגיד לנו מה הוא כותב לך? או רמז, מה הוא מעביר לך? עד ההודעה של 16:24:20 אפשר לגלול לו שיקרא, למטה?

רגע, אני לא מספיק לקרוא את זה

טוב, תגיד מתי אתה רוצה שנוריד. פשוט תקרא את ההקשר

אבי מעביר לי בעצם מה שהוא מדבר עם גידי?

גידי

או. קיי

בסדר? אז נעבור על זה

בסדר

לא על הכל

טוב

גידי וייץ מתכתב עם אבי אלקלעי. הנושא הוא יפגשו, לא יפגשו ולמה לא להיפגש. בסדר?

מי, אז מי כותב פגישה כן, לא? גידי,

גידי וייץ,

גידי כותב או אבי?

כותב לאבי אלקלעי"פגישות? כן? לא?" הוא לא יודע גם מה החלטתם. ראינו את ההתלבטויות.

בסדר

או קיי? ואז הוא מוסיף וכותב לאלקלעי"זה לא כל כך עיתונאי. אתה לא חושב."?

או. קיי

אנחנו מדברים בתוך הברנז'ה

ועכשיו אבי עונה

ואז,

על זה אבי,

ואז אבי עונה: "אשמח לפגוש אותך, אך יש בעיה", אבי אלקלעי כותב לגידי וייץ

או. קיי

"בכך שננהל שיח מוגמר שבו אני בעצם לא יכול להבין דרך הפרטים את התמונה במלואה."

טוב

ואז אלקלעי כותב, אני, אני אגיד לך את האמת, אני כבר לא יודע מי כתב את זה. זה יכול להיות גידי וייץ, יכול להיות שאבי אלקלעי, לפי הקונטקסט. יהיה כאן אבי אלקלעי, יסביר. אבל זה לא הקטע כל כך שאני רוצה להתעכב עליו, כי פה אנחנו מגיעים בשעה,

או. קיי

3:15 לדברים שאומר, כותב אבי אלקלעי לגידי וייץ ומעביר אליך

או. קיי

ראינו מה הוא אומר לך בפרטי. כל מילה אמת, שום דבר לא שקר, הכל מדוד ומדויק. וראינו כמה הוא מתעקש איתך על להוריד מילה פה, מילה שם. עכשיו בוא נראה מה הוא אומר לגידי וייץ. טוב, בהתחלה: "לא, אני לא חושב. אני חושב שמה שעיתונאי שקיבלת ממני תגובה אישית ומאוד כנה". כלומר, לגידי וייץ הוא אומר את מה שהוא אמר לך. התגובה היא מאוד כנה, "שמכסה את מנעד הסיפורים שאתה הולך להציג. אתה מרגיש שאתה יושב על הר געש של סיפורים אפלים של עריכה קומוניסטית ואתה ממש לא. אתה יושב על ערימה של סיפורים שקורים כל יום בכל מערכת תוכן. ההבדל היחיד אולי הוא שיש מקומות שמלאכת העריכה נעשית בחדרים סגורים לאור נאון. ויש מקומות כמו וואלה ניוז, שהעריכה נעשית לאור יום ובפומבי. זה נובע מאופי העובדים כאן ומהאופי שלי. אני תמיד עובד בשקיפות מלאה." הדברים האלה שהוא כותב לגידי וייץ, בהמשך לתגובה שהוא העביר לו, שלך הוא אמר שאין בה מילת שקר. עכשיו הוא אומר לו שהיא מאוד כנה. הדברים האלה, אתה מסכים איתם? לא מסכים איתם? הם אמת או שקר?

הם לא נכונים

הם לא נכונים

הכל?

תראה, עוד פעם, אני לא לוקח פה כל מילה. אבל בגדול, המסר, הוא מנסה לשכנע את גידי שלא קורה משהו שקורה.

או. קיי, נמשיך. פה הוא נותן לו דוגמה על צנזור של איזה ראיון שנעשה במקום אחר. אני לא רוצה להתעכב על זה, זה פחות מעניין.

אני, אני רוצה,

אלא אם אתה רוצה להתעכב על זה, כמובן

אני רק אומר עוד פעם, בורחים מההתמודדות עם השאלות הספציפיות

מה זה בורחים מההתמודדות עם השאלות הספציפיות?

שנייה, אני רוצה לענות. רצית,

לא, אתה לא עונה

ביקשת שאני,

אתה מחלק ציונים, אתה מכניס מתחת לחגורה

אבל זו תשובתי

תשובתך זה שמה?

אני אגיד אותה

למה? לאיזו שאלה? לאיזו שאלה זה התשובה,

אני מסביר (מדברים ביחד.)

לא, לא, אני עכשיו שואל, לאיזה שאלה אתה משיב עכשיו?

אז הוא עונה לך לאיזה שאלה,

אדוני ביקש אם יש לו מה להוסיף.

אם יש לי מה להוסיף, האם אני מסכים למה שנאמר

מה הייתה השאלה?

' עוד לא שאלתי.

אתם מדברים אחד בתוך השני, לא ישמעו אתכם. מה הייתה השאלה שעליה אתה עונה עכשיו?

היו שתי שאלות: האחרונה הייתה אם יש לי מה להוסיף למה שנאמר פה. והנקודה הקודמת הייתה, שאלה קודמת הייתה האם אני מסכים עם מה שנאמר פה, אמת לא אמת. על הקטע של האמת, לא אמת, רציתי להוסיף מילה. אבל אם אתה לא רוצה, אז אני לא אוסיף.

לא, לא, אני, תשיב. אבל זה לא שהוא לא, זה לא שהוא לא השיב. הוא השיב. נגמר. אמרתי לו עכשיו את הדוגמה של הרופא אני לא אתעכב עליה. ואז הוא אמר עוד משהו, רצה להוסיף.

נכון

מה שהוא, ופתח ואמר"בורחים מהנקודה". אז אמרתי לו למה בורחים מהנקודה, זה תשובה איזה שאלה? זה מה ששאלתי אותו.

לשאלה אם הוא,

למה התוספות האלה?

אם הוא רוצה להוסיף משהו.

נכון.

זה מה שאני מבינה.

נכון.

השאלה אם הוא אמר אמת או לא. אני, אני לא בורח מזה. הנקודה אם זה אמת או לא אמת מה שהוא כותב פה. לשאלה הזאת אני רציתי להוסיף משהו.

בסדר.

יש פה, כשמשהו שקר, אז אומרים זה שקר. כשמשהו, צריכים לתת פה אידיאולוגיות שלמות וכדומה, עריכה קומוניסטית וזה. הוא, הוא נותן פה נאום שלם. ובסופו של דבר, בתוך הדיון הזה, הוא מנסה דרך האמירות הכלליות להכחיש את הדבר שהוא זה. אבל, אבל אני אומר, אנחנו יודעים, אני יודע והוא יודע שזה לא נכון. אז הוא יבוא ויעיד פה, בסדר. אבל אני לא, לכן אמרתי שזה לא נכון ואתה יכול לקחת פה ולהגיד האם זה בדיוק עריכה קומוניסטית, בסדר? אתה, אתה לימדת אותי שהקצנה זה שיטה של בריחה. אז אני מיישם את זה. הוא מקצין, האם זה עריכה? הוא לא כתב לו עריכה קומוניסטית, הוא כתב לו משהו אחר. אני לומד ממך. אז אני אומר, הוא לוקח את השיטות האלה, של הקצנה, שזה מכחיש משהו שהוא לא אשם בו. ותוך כדי זה הוא לא מכחיש משהו שהוא האמת. זה, זה מה שניסיתי להגיד. למוד 32 ימי העדות. טוב, לומדים, לומדים פה קצת. גם סופרים את הימים.

מה?

גם סופרים את הימים

בשביל זה אתה מאריך?

טוב, אפשר להמשיך.

מה אתה רוצה, שאני לא אענה?

אפשר להמשיך.

אני אמשיך ואני אפילו לא אתאפק מלתת ציון לאין תוספת האחרונה שנתת, בשיעורי הקומוניזם וההקצה.

טוב

טוב. טוב. יש מסמך אחד, אני לא יודע אם הגשנו אותו. זה המוצג הבא, שזה מה שעונה לו גידי וייץ. אני לא רוצה להתעכב עליו, אבל צריך להעביר אותו לתביעה אם לא העברנו. 1,433. זה מה שעונה לו גידי וייץ. בסדר?

טוב, בסדר.

הלאה. בסדר

מסיימים עם מר אלקלעי?

אני מפחד אדוני, כי אם יש משהו שאני אדלג עליו עכשיו אני עוד אחטוף. אז רגע, רק אני מוודא שאני מכסה את הכל, כדי שנציג את כל התמונה ולאף אחד לא יהיו טענות. מיד אני מסיים עם אלקלעי. כן, יש עוד נקודה אחת מאוד חשובה עם אלקלעי ובזה אני מסיים, עם אלקלעי, ואז אני עובר הלאה. קודם כל, אני מבקש להראות ברול, שורה 13,915 ברול הישן. שאלקלעי כותב לך, ושוב, ללא החומר החדש מבחינתנו זה היה סתום. היינו מתווכחים בסיכומים למה הוא מפנה. אבל בזכות החומר החדש שהוא מורה נבוכים אנחנו תכף נראה למה הוא מתכוון. "ראה מייל, משהו שחשוב לי להעלות", כותב לך אלקלעי. תסתכל ב - 28 באוקטובר, בשעה 9:15 בבוקר. בסדר?

ב - 28 או. קיי

ב - 28 כן. או. קיי?

זה יום אחרי של בוקר הכתבה בעצם?

ב - 28 זה ערב הכתבה. זה ערב הפרסום הראשון של הכתבה

בדיגיטל

כן, בדיגיטל. ה - 29 זה יום חמישי, ה - 30 התפרסם במוסף שישי

בסר

ה - 28 זה יום רביעי. בסדר?

כן

ב - 28 באוקטובר 2015 נ /,1,435, בשעה 11:31, כלומר, כמה שעות אחר כך. שעתיים שלוש אחר כך. כותב אבי אלקלעי לך ולאודי הירש את המייל הבא: הכותרת היא"נקודות למחר, ישיבת עורכים מורחבת ל - 10:30 בבוקר". אתה רואה?

כן

כן. עכשיו, ספר רגע מה זה ישיבת עורכים מורחבת? ישתתפו בה העורכים, סגניהם ומי עוד?

לא יודע

אני מניח,

כל העורכים כנראה. יש אולי את העורכים הראשיים, אז אולי כל העורכים כולם

כל העורכים כולם

כל הוורטיקלים, לא רק הבכירים

לא רק הבכירים

לא יודע,

הוורטיקלים, אולי סגניהם, משניהם וכאלה? מורחבת

כנראה שכל העורכים, כולל של ורטיקלים יותר קטנים. לא רק עורך ספורט, לא רק חדשות, כל התרבות.

כל העורכים

אלא גם נגיד של ורטיקל בודד אז,

לפני שהוא עונה. יש עוד מיילים מאותו יום. אתה מניח בפניו שזה המייל שאליו הוא התכוון. אני לא יודעת מה התשובה, אבל,

לא, לא הנחתי בפניו את זה.

אמרת, הקראת את מה שהוא אומר"יש לי עוד משהו להעלות". אני רוצה להעלות משהו, יש משהו במייל. ואז הראית לו את המייל הזה ואמרת אלמלא החומר החדש לא הייתי יודע מה ההקשר. עכשיו, אני אומרת לך שיש עוד מיילים מהיום הזה. ואתה שאלת על ההתכתבות הזאת גם. אז אולי תניח בפניו, אם אתה רוצה, או שתניח בפניו את כל המיילים ותגיד לו למה הוא התכוון או שרק אל תעשה את ההקשר שאתה לא בטוח שזה ההקשר. ותציג לו את המיילים עם התשובות למה שאתה רוצה לשאול אותו על זה.

לא הבנתי.

לא הבנת? אני יכולה להסביר עוד פעם.

לא, לא, אני לא חשובה, זה רק שם צריך להבין, לבית משפט.

אני אבדוק אצלי למה חברתי מתכוונת. אני מציג לך עכשיו שתי אופציות. אופציה, אני צריך לבדוק אצלי. פשוט אין לי כרגע תחת ידי את הנתונים.

או. קיי.

הוואטסאפ נכתב ב - 9:15.

אבל זה מה שהצגתי לו. אמרתי לו הוואטסאפ,

המייל, המייל הוא מ - 11,

גם את זה,

ויש מייל מ - 9:20.

אבל שנייה. אני,

השאלה אם יש עוד מייל בשעה יותר קרובה לוואטסאפ?

אדוני, אני הצגתי לו את כל הנתונים האלה. למעט הנתון האחרון, בעקבות התערבות חברתי, שזה נתון שאין לי, שאני אציג אותו עכשיו. אחד, כתבתי לו שהוואטסאפ נכתב בשעה, ציטטתי את השעה. אחר כך הצגתי לו את המייל ופתחתי ואמרתי המייל בשעה 11:31, כמה שעות אחר כך נשלח. או. קיי? אני עשיתי את החיבור שהצגתי לו בין הוואטסאפ לבין המייל. אומרת חברתי שבין לבין יש עוד מייל, משעות יותר קרובות. אין לי את הנתון עכשיו לראות את זה. אני, אני מיד אראה ואסתכל.

אין בעיה, תבדוק.

בסדר. אבל בכל מקרה, עוד לפני שאני רואה, אני מציג לו את האפשרות שיש קשר בין הוואטסאפ לבין המייל שעכשיו יוקרן על המסך או למייל אחר. מה? אני לא מצליח להבין.

אתה יכול לבוא לראות אצלי.

אפשר לראות את זה, גב' תירוש יכולה להראות.

כן. אתה רוצה לראות את זה?

אבל איפה, איפה,

אתה רוצה לראות את זה, את המייל בשעה 9:15 ממש.,

כן, כן, תודה. אפשר לראות?

כן. אתה רוצה שאני אחבר?

אני אקריא אותו.

שנייה, אנחנו מחברים את זה למסך הגדול. אני מתבדח, אני מקריא לך את המייל.

טוב, תקריא.

אני מקריא את המייל. ואני לא מציץ על ההודעות האחרות.

המייל מאיזה שעה?

המייל משעה 9:15"כותרת: חוטבלי מאיימת על המשילות של נתניהו.".

לא, זה לא הכותרת של המייל.

זה כן הכותרת של המייל.

לא. הכותרת של המייל"חשוב לי להעלות את זה". "חשוב לי,"

"חשוב לי להעלות את זה. בעיניי עובר כי הדגש הוא על הסוררים בממשלה"ואז ידיעה, כותרת: "חוטבלי מאיימת על המשילות של נתניהו. בעולם עקבו במבוכה ביממה האחרונה אחר הפער בין ההצהרות הנחרצות של ראש הממשלה נתניהו בנושא הר הבית, לבין ההצהרות הנחרצות לא פחות של שרים בממשלתו". ברוח חמש הידיעות שהראיתי לך מקודם, שבזמן ההכנה לתחקיר, בזמן הבדיקות שאתה עורך, בזמן התגובות שאתה מנסה יש מיילים שמעביר לך אילן ישועה לאישור לפני העלאתן, זו עוד אחת מהן."

תעביר לי, אבי אלקלעי.""

סליחה?

תעביר לי את אבי אלקלעי.""

כן. הראיתי לך פה 4 או 5 דוגמאות שמעביר לך אבי אלקלעי לאישור ידיעות בעניין, שנושאן קשור בנתניהו באופן כזה או אחר.

או. קיי

זו עוד אחת מהן. אומרת חברתי, אני חייב לומר שאני נוטה להסכים איתה, שהוואטסאפ שהראיתי ברול הישן קשור למייל הזה יותר מאשר למייל האחר, ולו בשל סמיכות הזמנים. אני פשוט ברח לי. בסדר? אותו לא ראיתי. זה מהחומר החדש?

כן.

כן. בסדר, טעות לעולם חוזרת. זו הפעם השישית שאני מודה לחברתי. הפעם היחידה שהיא תיקנה אותי. אבל זה דומה. גם זה לא כל כך משנה, כי זה לא המהות וזה לא העיקר. למה זה לא המהות ולא העיקר? אנחנו מיד נראה. כי אבי אלקלעי שולח עוד מייל, בשעה 11:31 בבוקר. אתה רואה?

כן

11:31 בוקר. והוא המהות והוא העיקר. המייל הקודם קשור למיילים אחרים שהראיתי לך על התערבויות במהלך תחקיר גידי וייץ בעניינו של נתניהו. אז זה עוד אחד. המייל הזה הוא פונה אליך ואל אודי הירש ב - 11:31 ואומר שמחר עומד לצאת תחקיר של גידי וייץ במוסף הארץ, המנסה להוכיח קשר בין התייחסות בוואלה ניוז לראש הממשלה ולעורר מהומות פוליטיות ובין הצרכים המסחריים של קבוצת בזק, זה המשפט הראשון. אתה זוכר שזה תחת הכותרת"נקודות למחר, ישיבת עורכים מורחבת". אז הוא כותב לך מה הוא מתכוון להציג שם. הדבר הבא שהוא מתכוון להציג בפני עורכים כולם, כולל הוורטיקלים, של וואלה, שנמצאים בתוך המערכת ויודעים מה נעשה באתר וואלה, הוא הדבר הבא: "לא סוד הוא שבוואלה ניוז, כמו גם בכל קבוצת תקשורת אחרת במדינה, יש חשיבה מערכתית ביחס לאופי הסיקור של פוליטיקאים וסוגיות פוליטיות, ביניהן ראש הממשלה. הדבר אינו קשור בשום צורה לצרכים המסחריים של חברת האם או הקבוצה". הנקודה הבאה: "וואלה ניוז הוא אתר התוכן הגדול במדינה, שכולם נובעים מן הצורך לתמוך באוכלוסייה, פלח האוכלוסייה הגדול ביותר. להימנע מזהות פוליטית שמרחיקה"וכו'. זה בוודאי שיקול מסחרי. ואחריהם "שלא כמו בגופי תקשורת אחרים הנחת היסוד בוואלה ניוז היא שהחדשות אינם מייצרים קמפיינים. לא המלכה ולא הדחה של פוליטיקאים". פה זה ברמז בוטה לגופי תקשורת אחרים שנותנים לעצמם את החירות או התפקיד להנמיך או להדיח פוליטיקאים שהם מחבבים או שפחות, על פי תפיסתם הפוליטית. "למרבה הצער, בשנים האחרונות גופי תקשורת אחרים כן רתמו את מחלקות החדשות שלהם לקמפיינים כאלה. את התוצאות ראינו במערכת הבחירות האחרונה". כלומר, באו לברך, יצאו מקללים אם אני מבין נכון. זה מה שהוא אומר.

להיפך.

לא, באו לברך יצאו מקללים, מתוך תפיסתו הפוליטית. הקמפיינים האלה עשו רק נזק. נכון? זה מה שהוא אומר.

אני חושב

נכון. "וואלה ניוז תמשיך לנקוט במדיניות הזאת". ולסיום הערה: "התנהגות אחראית שכזאת היא זו שמונעת מקרים מצערים, כפי שראינו אצל המתחרים שעוסק בדסק חדשות נמצא אצלו מפוטר בגלל פוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו". זו הדוגמה שהוא נותן גם לגידי וייץ בהתכתבות שראינו קודם, מאתר חדשות אחר. פה הוא משתף אותך במה שהוא הולך לומר לאנשים יודעי דבר, יודעי חן בתוך המערכת ממש. זה אני מציג לך עוד ביטוי אותנטי של, של אדון אלקלעי. עכשיו, לא כהצעת תגובה לגידי וייץ. עכשיו בוא נספר את זה בתוך המערכת פנימה. אז זה קצת קשה לבוא ולהגיד שמדובר בשקר. נכון?

קל לי מאוד להגיד שזה אוסף שקרים

סליחה?

קל לי מאוד להגיד שזה אוסף שקרים

אוסף שקרים. בסדר

קל לי מאוד

מעולה

תראה, אבי יודע, אני יודע את אותה קל שעשינו כלפי חוץ עושים אותו כלפי פנים

מה שאמרת קודם.

נכון. וזה נדחה גם, התגובה על המערכת הייתה על הכתבה הזאת אווירת נכאים. הייתה אווירה מאוד מאוד קשה.

אוסף שקרים של אבי אלקלעי. נמשיך

טוב.

זהו?

לא, הנה. אני, אני, כי אז אני באמת אחסיר. מכיוון שאני לא כל כך נחרץ כמוהו בהטחת האשמות כאלה,

אני לא מאשים אותו

אנשים שיכול להיות שברגעים האלה נחקרים במשטרה.

אני לא מאשים אותו. אני מאשים, עוד פעם, אני אומר עוד פעם,

אוסף שקרים מדברים ביחד.)(

אבי מילא את התפקיד שלו,

בסדר

סליחה, תראה

הבנתי

אני מבין, אני מבין מה אדוני עושה,

אז אתה נכבשת, הוא נכבש,

רגע, תן לו לענות.

וכולם נכבשו

אדוני, אדוני, מה אתה כל כך מתפלא? שכולם נכבשו

כן

מה שהיה, היה. והתגובות הן תגובות שבאו החוצה וכבר העדתי מהיום הראשון שלי, שבתגובות האלה שיקרנו. וכאן אבי, אז מה? הוא יום אחרי, כשמדברים עם העורכים, הוא יכול היה או להתעלם מזה, שאולי זה היה הכי טוב. או שהוא חוזר על הנרטיב בעצם של, של מה שהוא אומר להם. הוא יודע שזה לא נכון ואני יודע שזה לא נכון. זה לא אישי נגדו. בסך הכל אבי פה, אני הערכתי את זה אז, נכנס מתחת לאלונקה וניסה לעזור. אני בטוח שאחרי זה הוא הצטער על זה.

הבנתי. אתה בטוח שאחרי זה הוא הצטער. עכשיו אני מראה את נ/1,436, כדי לראות את הלבטים האמיתיים של אבי אלקלעי. בינו לבין עצמו, שבהם הוא משתף אותך. והוא מבקש לדייק עוד יותר את התגובה. כי בכל זאת, יכול להיות שמה שהוא כתב קודם היה נחרץ מידי ועכשיו הוא מן, אני לא יכול לקרוא את זה באופן אחר חוץ מאשר התלבטות פנימית. אבל שבסופו של דבר, השורה התחתונה שלה היא, כן? התגובה שהוא כתב והדברים שהוא מתכוון לומר. נגיד גידי וייץ, שאני מספר לעצמי סיפור. לא, זה להשלים את התמונה, כדי שלא יגידו לא הצגתי מייל. הוא רוצה לומר משהו. אני מציג בפניו, כפי שבית משפט הורה לי,

חשבתי שאדוני שאל אותו משהו.

סליחה?

חשבתי שאדוני רוצה לשאול אותו משהו.

לא, לא. מכיוון שהתביעה רוצה שאני אביא את כל המסמכים, אני אביא אותם. ומכיוון שבית המשפט,

אני לא רוצה כלום.

בהמשך אומר תשאל אותו, אז אם יש לו משהו לומר על המסמכים שהתביעה רוצה שאני אציג אז אני אשאל אותו. האם יש לך משהו להציג?

אני לא רוצה שהוא יציג שום דבר. כשיש משהו שאני חושבת שמוצג בצורה לא מדויקת, כשאומרים כרונולוגי וזה לא כרונולוגי אני אומרת.

טוב.

אין לי שום עניין שיוצג שום דבר ספציפי. חברי חכם מספיק, אין, אין חקר לתבונתו.

מר ישועה, יש לך מה להוסיף על מה שאמרנו?

מילה אחת,

או שזה אותה תשובה?

במילה אחת. רק שאבי פעל פה בתוך דיסוננס בתוך התפקיד שלו. וזהו

מה שאמרת.

נכון

הבנתי

הלאה.

ועכשיו אני רוצה להראות לך עוד מסמך, נ/1,437. עזבנו את, סיימנו את נושא אלקלעי. אני ממשיך הלאה. נ/1,437. עכשיו אלה דברים שאתה רושם לעצמך. זה נ' מאוד מעניין. אני לא מוצא את הזה שלו. 437. אתה כותב לעצמך, אתה רואה? אילן ישועה To איתן ישועה, נכון?

אמת

אמת. מייל. ואחר כך אתה מוסיף עליו. עכשיו, אם אפשר לרדת בבקשה למייל המקורי, לפני שמוסיפים עליו. ואתה נותן פה איזה שהיא סקירה. הכותרת היא: "רינו צרור, נקודות לשידור". זה לקראת ראיון לך אצל רינו צרור?

כן

כן. התראיינת אצלו לבסוף?

כן

ואמרת את הדברים שהכנת את עצמך לומר פה?

אני חושב שכן

אתה חושב שכן. או. קיי

חלקם, אני לא יודע אם את כולם

אז בוא נלחץ על play. אז בוא נראה מה רשמת לעצמך לומר אצל רינו צרור. הנקודה הראשונה, "חינמון, לא חינמון. מהלך כלכלי לגמרי. מי היה נגד ומי היה בעד". זה פחות חשוב לנו. זה היה סביב אירוע של שיתוף הפעולה בין גלובס לבין וואלה, אם אני מבין. ועד העובדים של הגלובס יצא נגד זה, כי לצד פיטורי כתבתים בגלובס היה הכנת מגזין על ידי עובדי וואלה. הם לא הבינו את ההיגיון. אם יש, רוצים לעשות מגזין, אז שעובדי גלובס יעשו אותו. היה שם מאבק סביב זה. אז אני מניח שהנקודה הראשונה שאתה מתייחס אליה פה והנקודה השנייה נוגעת למאבק הזה. נכון?

כן. לא היה מדובר במגזין. היה מדובר על מוסף

מוסף, או. קיי

חדשות. גלובס זה עיתון כלכלי, וואלה עוסקת בחדשות,

לא, זה לא כל כך מעניין למשפט כאן. באמת, אני רוצה לקצר

בסדר

באמת לא מעניין למשפט. אם אתה מתעכב, חשוב לך, בוער בעצמותיך, תאמר

לא, לא, חשוב לי (מדברים ביחד.)

אבל רק אני רוצה, כל מה שאני רוצה להגיד לך, זה לא שייך לענייננו. אז בוא נעבור למה ששייך לענייננו. בסדר?

בבקשה

אני יורד למטה, דיון. "יש להם תזה ששאול רוצה את זה", זה שוב קשור לעניין הזה של המוסף. נכון?

איפה אתה, סליחה?

תחת הכותרת"דיון."

כן. כן

יש להם תזה ששאול רוצה את זה, אבל הרי זה התגובה הרפלקסיבית"וכו.'" גם כל מה שקשור בהמשך קשור לאותו מאבק סביב המוסף של גלובס ושיתוף הפעולה עם וואלה. נכון?

כן

טוב. כולל סעיף 3: "אלוביץ' התנגד כי הארץ במסע צלב והיה ברור שיעוטו על זה כמוצאי שלל", גם המשפט הזה. נכון?

כן