עדות בנימין נתניהו, יום עדות 82 מתוך 97, 05.05.2026

שלום לכולם, צהרים טובים או אחר צהרים, השעה 16:00. אנחנו בתיק פלילי 67104-01-20 של בית המשפט המחוזי בירושלים, היום 5.5.2026 עד היום התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואנחנו איתכם, בבקשה.,

אחר צהרים טובים, מר נתניהו. אנחנו ממשיכים, משהו קטן שנשאר לנו מהדיון הקודם, אני אזכיר, עסקנו בדיון הקודם בשיחה שקראנו לה בכתב אישום שיחת המעקב, פילבר דיבר על שיחת ניטור, זאת השיחה שהוא אמר ששאלת אותו איך מתקדמים בשוק הקווי סלאש ההפרדה המבנית, ודיברנו על כתבה שפורסמה כמה ימים קודם. דיברנו על כתבה שפורסמה כמה ימים קו דם, בנוגע להחלטה שלך לבטל את ההפרדה המבנית, ככה היה כתוב בכתבה, להסבר שלך לקשר בין הכתבה לאותה שיחה ביום ראשון בבוקר, בסדר? זה מה שעשינו בדיון הקודם, אנחנו לא חוזרים לזה. ואני שואלת אותך מר נתניהו, אם היה לשיחה הזאת, שפילבר מתאר באותו יום ראשון בבוקר.

אני רק אומר שבגלל הצעקות בחוץ עלינו טיפה איחרתי, אני רואה שכבר כבודכם נכנס אז התנצלתי, אבל פשוט בכניסה יש חבורה. הכל בסדר, אני רק אומר שלא, אני הרי ממול, לא איחרתי וכבודכם הגיע בזמן, הגענו בזמן פשוט היו צעקות בחוץ והפגנות וקללות וכל, והרבה מילים בש' שממתינים.

אבל לא אמרנו, לא הערנו כלום.

בסדר, אני בכל זאת מצאתי צורך להגיד.

תודה בכל אופן. כן.

אוקיי, אני שואלת את אדוני אם היה לשיטת אדוני הסבר נוסף, הקשר נוסף לשיחה הזאת של יום ראשון בבוקר, אותו יום ראשון בבוקר.

אני חושב שעניתי על השאלה הזאת, אז מה את רוצה שאני אחזור עוד פעם על התשובה שלי או שאת אומרת משהו נוסף?

אני שואלת את אדוני אם היה הקשר מוסף נוסף הזאת, לשיטת אדוני, לשיחה הזאת של יום ראשון בבוקר של אדוני לפילבר, בעניין השוק הקווי, ההפרדה המבנית. זאת השאלה.

לא זוכר הסבר נוסף, אני אמרתי שאני זוכר שהיו דברים בתקשורת שאני נותן מתנות של מאות מיליוני שקלים לפילבר, אני לא זוכר בדיוק אם זה היה כתבה אחת או שתי כתבות, אבל אני זוכר שהדבר הזה הטריד אותי, כי אני רציתי... נותן מתנות.

בסדר

זה היה בסימן שאלה רק.

נותן מתנות בסימן שאלה

על זה דיברנו

נאמר לי שאני לא נותן מתנות

בסדר, אז למרות שאתה כרגע נותן את ההסבר הזה ולא זוכר הסבר נוסף, ולמרות שלטעמנו זה אומר משהו על הגרסה שלך בחקירה הראשית, על חוסר האותנטיות שלה, אני כן אני אציג לך, אגיד לך ואני אנסה להזכיר לך, שבחקירה הראשית שלך אתה אמרת שבריענו ן שלך אתה ראית עוד הקשר לשיחה הזאת וההקשר הנוסף שאתה אמרת שראית מסמך, בוא נראה אותו נ'4079 ו - 4080 אפשר רגע לראות את נ ',4080 נתחיל ממנו ואז נראה גם את נ ',4079, בסדר? אולי קודם את 4079 כי זה הראשון, אז נתחיל לראות אותו. נפתח? המסך שלנו לא דולק, אבל לא נורא, נסתדר. השני אבל גם לא דולק, הגדול. אתה אמרת כאן, אני מפנה לחקירה שלך מיום 17.3, תכף נראה את מה שאמרת, אבל כאן אתה אמרת שראית מסמך בהכנה, מסמך של הגברת שלומית ברנע פרגו שנעשה, אם תורידו קצת למטה אפשר לראות שהיא כותבת ב - 13.3.2016 בשעה 17:15, שזה אחר הצהריים של אותו יום ראשון שבו בבוקר יש שיחה שלך אל פילבר ב - 9:15, יש כאן שיח שהיא מקיימת איתך. עכשיו תעלו רגע למעלה אחרי שראינו את התאריך, שהיא מקיימת איתך בעניין ניגוד העניינים אחרי שקיבלתם, היא קיבלה פנייה בעניין הזה. ואתה אמרת כאן בחקירה הראשית שלך, ועכשיו אני מפנה לחקירה מיום 17.3.2025 בעמוד 43,932 לדעתי, תבדקו אותי, בשורה 2 את יכולה להראות את זה נועה?. ככה זה מתחיל. אני צודקת בעמוד? אוקיי, אז אני מראה לך. בהתחלה לפני כן מדברים איתך על ההקשר האחר, שדיברנו עליו בדיון הקודם, הקשר של הכתבה שפורסמה כמה ימים קודם עם כותרת שלדעתך היא שקרית בעניין ההפרדה המבנית, אבל עכשיו מראים לך את השיחה ב - 13.3, ביום ראשון, באותו יום בשעה 7:15 כמו שראינו עכשיו, ואז אתה אומר, שואלים אותך, שואלים אותך את השאלה על כך שלא הראו לך את זה בחקירה, על כך שלא הראו לך את המסמך בחקירה ואתה אומר קודם כל שאתה חולק, זה לא שגוי, זה שקרי ומכוון. בסדר, אבל אני מתכוונת רגע מהמילה שניים, בסדר? שניים, אני מדבר עם פילבר משני טעמים. פעם אחת זה ההודעה השקרית, הכתבה השקרית הזאת שצריך להזים אותה, והסיבה השנייה שאני עומד לדבר, קודם כל אני רוצה לדעת מה קורה במשרד התקשורת. קורה או לא קורה? מה זה הדבר הזה, מה זה הכותרת הזאת? זה הכתבה. פילבר טורח אחר כך להכחיש את זה או לפני כן להכחיש את זה, אבל אני רוצה לדעת ואני גם יודע שאני הולך להיפגש עם גברת פרגו ואני הולך להיפגש איתה ולענות על הטופס הזה של ניגוד עניינים. אני רוצה לדעת מה קורה. אתה עושה שם משהו, אתה לא עושה, אתה משנה וכו' ולכן אני רוצה לקבל את התשובה ולכן זה הייתה מטרת השיחה, כן? בסדר? אז זה הסבר נוסף שאתה נתת. אדוני זוכר את הסבר הזה עכשיו שהראיתי לאדוני?

לא אני לא זוכר, אני לא זוכר את זה. את מראה לי את זה, אז אני רואה את זה, הרי אמרתי את ה דברים. זה לא שאני מתכחש לזה שאמרתי. שאלת אם זכרתי את זה, לא, לא זכרתי.

אני שואלת את אדוני עכשיו כדי להבין האם אדוני אמר את זה כהסקת מסקנה אחרי שהוא ראה בריענון הזיכרון את המסמך של הגברת שלומית ברנע מאותו תאריך, אז אדוני מסיק הסקה לוגית שיכול להיות שהשיחה ביום ראשון בבוקר עסקה בזה גם או משהו כזה, או שאדוני זוכר את השיחה? זה מה שאני שואלת את אדוני.

אני עושה כאן הקשר שיכול להיות שהוא קיים, יכול להיות בהחלט שהוא קיים, אבל אני לא יכול להגיד לך בוודאות שהוא קיים. זה מה שאני אמרתי שאני זוכר פחות או יותר, זה מה שאני אומר. לא מעבר לזה. אבל אני יכול להגיד דבר אחד, בוודאות כל הכותרות האלה הביאו אותי, אני לא זוכר בדיוק, לדעתי הייתה יותר מאחת, הביאו אותי לצלצל לפילבר. זה היה הדבר המיידי שגרם לי לצלצל לפילבר.

אנחנו כבר דיברנו, מידי זה לא היה, אבל דיברנו על זה כבר

אבל מה לעשות, זה הדבר שמניע אותי. בזה אין שום ספק

אוקיי, אבל אני עכשיו בחלק השני, בסדר? כי אני רוצה להתמודד עם גרסתך, אדוני בסדר, בסדר גמור. אני אומרת לך מר נתניהו, אני רוצה להבין רגע מר נתניהו, בוא נראה רגע את נ', 4080 בסדר? כי התשובות שלך, השאלו ת של שלומית ברנע פרגו אליך והתשובות של אדוני אליה, בעקבות פנייה. כאן היא מעלה על הכתב את השיח של אדוני איתה, זה אותו דבר רק שהיא מעלה את זה על הכתב ואני אומרת לאדוני, קודם כל יש כאן את השאלות, אפשר רגע לראות למטה את השאלות, שהשאלות הן מה - 23.2 בסדר?

כן

ואז יש שאלות. אפשר לראות שבשאלות האלה אין שום דבר שקשור, השאלות האלה שלכבודן אתם נפגשים ב - 13, כי אני מזכירה זה נפגש שני. היה נפגש ראשון, בדיקת ניגוד העניינים החלה כבר בנובמבר והיה לך נפגש עם הגברת שלומית ברנע פרגו ואתה ענית לה על שאלות, ואז השאלות, התשובות נשלחו ומר דני חורין חוזר עם שאלות, ולצורך זה אתם נפגשים באותו 13. אנחנו רואים שבשאלות של דני חורין, אין שום שאלה שקשורה לא בשוק הקווי, לא בהפרדה המבנית וגם לא בכלל במה שקורה במפגש במשרד התקשורת כרגע, אלא השאלות מפורטות כאן. לכן אני אומרת לאדוני, שעל פניו אין שום הצדקה ושום הגיון שאתה תשאל את מר פילבר באותו בוקר איך מתקדמים הנושאים, כמו שהוא אמר מה קורה עם השוק הקווי וההפרדה המבנית, לקראת פגישה עם הגברת שלומית ברנע פרגו. כן, אני יכול לעשות את זה כמובן לידו, אני יכול לעשות את זה כשהוא יצא.

ברור שאתה לא תעשה את זה לידו, אם יש התנגדות.

לנו זה ברור, לכם זה אף פעם לא ברור. לנו זה ברור, לנו זה ברור.

אוי, עורך דין חדד נו באמת.

את ראית שלא אמרתי שום דבר, נכון? אז למה להגיד את הדבר הזה? את יודעת הרי שאני לא מדבר לידו, לא הפעם ולא פעם בפעמים אחרות, אז בשביל מה? כבודכם, המייל הזה הוא לא צד לו. שוב, אני מזכיר את הכללים שכבודכם ביקש מאיתנו כשאנחנו חוקרים בחקירה נגדית. האם הוא צד למייל? האם ראית את המייל הזה? האם אתה יודע מה השאלות שנשאלו? האם דווחת מראש לפני כן? אלו שאלות מקדימות הכרחיות לפני ששואלים אותו, הנה אני אומרת לך שמה שאמרת שאתה פוגשת את שלומית ברנע פרגו באותו יום בנושא.

ראשית אני חייבת להגיד שאני מופתעת, מכיוון שהמיילים האלה אנחנו לא גילינו את ההקשר הזה, שאנחנו גם חושבים שהוא לא נכון. המיילים האלה הוצגו על ידי עורך דין חדד, ראינו את, סליחה לא להפריע לי, אני שתקתי. המיילים האלה הוצגו על ידי עורך דין חדד במסגרת החקירה הראשית, כשהוא עוד ענה את התשובות שלו, ולכן מהרגע שהם הוצגו לו ועורך דין, מר נתניהו התייחס אליהם, אז אני לא מבינה מדוע אנחנו מנועים מלהציג לו את זה. אני אומרת לו שעל פניו הוא נפגש לצורך מסוים ואין שום סיבה שהוא ידבר על איך מתקדמים השוק הקווי והטלפוניה, על סמך השאלות כאן. אם העד יגיד אני לא ידעתי מה השאלות, אז הוא לא ידע מה השאלות, אבל זה הוצג לו. אני לא מבינה אני מציגה דברים,, אני מציגה דברים, אבל רק רגע, אני לא סיימתי. אבל אני לא סיימתי, אני לא סיימתי. אני מציגה לו דברים שהוצגו לו בראשית ועליהם הוא נתן גרסה. אני מתמודדת עם גרסתו.

כן, אני מפנה. לא צריך, אני מפנה את בית המשפט.

לא צריך, אני רק אסביר. השאלה אם לפני הפגישה הוא ידע שהולכים לשאול את השאלות האלו. זאת השאלה, לא אחרי. אני הצגתי את זה, אפשר להסתכל אם בית משפט רוצה בצורה מסודרת.

אתה לא. אתה הפרעת לי באמצע. אז אני רוצה לדבר בצורה מסודרת, אני מפנה לעמוד 43,932 בשורה.,

רגע, רק רגע.

זה על המסך גם, כבודכם.

זה מ - 17.3?

כן

רגע.

בשורה 6 באותו עמוד. ואם אפשר להשלים את ההתייחסות שלי.

אני לא השלמתי את ההתנגדות.

עורך דין חדד.

לא באמת, אני לא השלמתי את ההתנגדות כי בית משפט אמר לי שההתנגדות ברורה.

לא נכון, סיימת את ההתנגדות. אני קמתי להשיב. אני קמתי ואני השבתי בשקט.

אין בעיה, מקסימום תצטרכי להשלים את מה שתצטרכי להשלים, הכל בסדר.

אז אני אומרת, ברגע שחברי הציג לו את שני המיילים האלה וביקש את ההתייחסות שלו, אמר לו את כל הדברים האלה, אנחנו, והוא עונה לזה, אני חושבת שזה רק מתבקש שאני אציג לו את אותם מיילים שהוצגו לו בחקירה הראשית, ואני אנסה לדעתי לא בקושי רב לאתגר את תשובתו. זה בסיסי, זה פשוט בסיסי הדבר הזה.

אני לדעתי לא בקושי רב, אין דבר שאת מצליחה עם קושי ובלי קושי, אבל בכל מקרה.

אוקיי, אמרנו בנחת ובלי ציונים.

אז למה הוספת בקושי רב?

אני מדברת על הגרסה, לא, אני לא מדברת עליך, אני לא מדברת על התהליכי חקירה שלך, על הדרך שאתה שואל. אני מדברת על הגרסה.

את גיבורה על הלקוח שלי, להגיד לו האם אנסו אותך. בסדר, לנו אין, בסדר. לא, ההיתממות הזאת להעיר הערות עוקצניות ואז כשמחזירים בדיוק באותה הערה, להגיד למה אתה עושה את זה, את יכולה להימנע מזה.

לא, אתה יכול להימנע.

נורא, נורא. עורכת דין תירוש, באמת 16:20, בואי ננסה לעשות זה יותר נעים.

תתאמצו שניכם ובוא נשמע את ההשלמה או את התוספת או מה שאדוני רצה עוד להוסיף.

זה נורא פשוט, גברתי. אין מחלוקת שב - 13.3.2016 הפגישה היא בשעה 17:15 דקות, זאת אומרת בערב. יש שיחה שאנחנו רואים בבוקר. אם חברתי רוצה לבוא ולהציג לראש הממשלה את המצג כאילו לא יכול להיות שתדבר עם פילבר בנושא הזה, כי השאלות שנשלחו ב - 23.2.2016 הן שאלות אחרות, ולכן אגב פגישה עם היועץ המשפטית של משרדך בנושאים האלו, לא יכול להיות שזה יגרום לשיחה שלך עם פילבר, שזאת למעשה הטענה שלה, היא צריכה להניח תשתית שראש הממשלה ידע בבוקר לפני שהוא פגש אותה בערב שאלו השאלות, בסדר? לוח הזמנים הוא ברור, לכן זה שהצגתי את זה זה לא משנה. השאלה האם את השאלות האלו הוא ראה מראש. התשובה היא כמובן שלא ואפשר, היא יכולה לשאול אותו אם הראו לו. הרי אנחנו גם רואים בחומר, אנחנו רואים גם למי זה נשלח, אז אנחנו יודעים שיש פגישה בערב ולכן הניסיון שלה להתמודד עם הגרסה באיזו דרך לא דרך, להגיד הנה תראה שלומית ברנע פרגו קיבלה שאלות מדני חורין שלא נחקר ולא העיד, מדני חורין היא קיבלה ב - 23.2 סדרה של שאלות, והשאלו ת האלו הן לא שאלות שבגללן אתה תדבר עם פילבר, הגם שלא ידעת מראש מה השאלות זה דבר מטעה, כי יש פה הנחה. לא אומרים לו שהשאלות האלו לא הגיעו אליו. או שתגיד לו אני לא יודעת אם ראית את השאלות האלו מראש ואז בזה התנגדותנו מתמצה, או שלא תציג לו את המצג המטעה הזה, אבל אי אפשר להגיד לו שמראש אתה, הנה אלו השאלות ולכן אין סיבה שתדבר איתה לקראת הפגישה בערב, שאתה לא יודע על מה הפגישה עם אותה שלומית ברנע שהיא בשעה 17:00 כמו שאמרתי בערב ושיחת הטלפון בבוקר. בזה תמה ההתנגדות.

תירוש, איך זה בכל זאת מסתדר עם השעות? מה לפני, מה אחרי מבחינת לוח הזמנים בדבר הזה?

הפגישה של עורכת דין שלומית ברנע פרגו עם מר נתניהו בשעה 17:15 בערב. זאת הפגישה. בבוקר הוא מתקשר ושואל את פילבר איך מתקדמים השוק הקווי והטלפוניה, זה מה שהוא שואל.

זה מה שהוא שואל?

אבל, סליחה נו, אני מדברת ואתה מפריע לי. עם פילבר. ואני מציגה לו את המיילים האלה שהוצגו לו. המיילים האלה אחד מהם הוא לפני, אחד מהם הוא אחרי. אחד מעלה את התשובה שלו על הכתב. קודם כל גם בתשובה שלו, וזה גם בוודאי אני יכולה להציג, גם בתשובה שלו אין התייחסות לא לשוק הקווי, לא לטלפוניה ולא לשום דבר כזה. תכף נשאל אותו גם את זה, אבל גם בשאלות שמפנים לגברת שלומית ברנע, שאני בוודאי יכולה לשאול אותו את הדבר הזה, זאת תשובה של העדף אני לא ידעתי לפני כן, אני כן ידעתי לפני כן. הוא יכול להסתכל על המייל הזה, לבדוק אותו, יש לנו אותו גם לדעתי ב - copy Hard להראות לו ולהחליט הוא יודע, מה הוא ידע, מה הוא לא ידע. אני לא מבינה למה אנחנו צריכים להאכיל את הנאשם בכפית. אני רק אגיד, יש תהליך שלם.

רגע, הוא יענה לשאלה.

לא להגיד לו שיכול להיות שהוא לא קיבל, שהוא לא נחשף ל -

לא, אני צריכה להגיד לו?

איך הוא יודע את הנתון הזה?

אז הוא יגיד יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. לא מבינה.

ג ם... אומר שהוא לא קשור אליו הוא לא צד לו. הוא לא קשור אליו, הוא לא מכותב לו. באמת.

הוא אמר שהוא מסר.

הוא מסר את המייל הזה?

חבל על הוויכוח. הוא יענה, הוא יודע גם להגיד שהוא לא זוכר או לא יודע, הוא יודע גם לענות. תודה רבה.

מר נתניהו, מהמסמך אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות, בסדר? שאלה ראשונה שאני רוצה לשאול אותך, היא מה ששאלתי אותך קודם. אני אומרת לך שהשאלות שהפנה מר דני חורין כבר בפברואר, הגברת שלומית ברנע פרגו, שלשמן אתם מתכנסים לדבר, כי אתה צריך לענות לה על שאלות נוספות לא עוסקות בכלל במשרד התקשורת, ולכן לא ברור למה אתה מתקשר למר פילבר בבוקר, ולשיטתך בחקירה הראשית, ושואל אותו על מה שקורה במשרד התקשורת ומה הוא עושה שם במשרד התקשורת. נעזוב את הכתבה, שוב, הכתבה דיברנו עליה. נתת עוד טעם, אני מתרכזת בטעם הזה, אוקיי?

אמרת שאת רוצה לשאול אותי כמה שאלות

נתחיל בשאלה

אוקיי, אז התשובה ניתנה כבר. אמרתי שמה שהניע את כל הדבר הזה, כולל אותה שיחה שאני לא יכול לזכור אותה וגם את לא יכולה לזכור מה היה השיחה שלך ביום ראשון לפני שבוע, וכבודכם גם אתם לא יכולים, אני צריך לזכור מה היה לי לפני 10 שנים, מגוחך. אחד. שתיים, מה שהניע את זה, זה הכתבה. שנאמר בה שאני נותן מאות מיליוני או כמה שיש שם, הון עתק, לאדון אלוביץ׳, אלוביץ׳. עכשיו באה כאן בקשה, יש באותו יום שיח עם הגברת שאני לא יכול לזכור את כל הדבר הזה, אבל ניחא, מהעדות הראשית. אני אומר, בוודאי שאני אחשוב, שכיוון שזה על אלוביץ׳ אני רוצה לדעת, יש פה איזה משהו לא בסדר? הכתבה מניעה את זה. לא הפגישה, הפגישה היא תוספת כמובן, אבל הפגישה סביר להניח שיכולים לשאול אותי גם על זה, אז מה קרה? אז שאלתי אותו. מה אני צריך לרדת בדיוק למה חורין אמר לו וזה, והיא לא יכולה לשאול חוץ מזה? זה בכלל, זה מין דבר שהוא מחוץ לעניין? לא. אז אנחנו, כל הדבר הזה הוא אבסורד, הדבר הזה הוא פשוט מגוחך. אני הולך ועונה על הדברים האלה. כבודכם, אני אגיד לכם מה באמת אבסורד? ב - 24 שעות האחרונות אני דיברתי עם 4 ראשי מדינות, עם הנשיא טראמפ, אתם מתארים לעצמכם מה הנושא. דיברתי עם ראש ממשלת צ'כיה על הבעיות שאנחנו מתמודדים בהן באיחוד האירופי, דיברתי עם מנהיגים ערבים שאני לא אפרט, בנושאים מגוונים, ודיברתי היום עם מלדנוב ועם הצוות שלו כמה שעות על עזה שהולכ ת ומתפתחת, גם כן כהתפתחות מעניינת. זה בלי לדבר על 3 מפגשים מדיניים, אני מדבר עכשיו פחות מ - 24 שעות, 3 מפגשים מדיניים, סליחה ביטחוניים עם אנשי הביטחון וצמרת הביטחון של מדינת ישראל. עכשיו אנחנו לוקחים 5 שעות, זה 5 שעות, כי זה שעה להגיע שעה לחזור ו - 3 שעות כדי לדון על איך הגבתי לכותרת שמאשימה אותי במתן מתנות לאלוביץ' לפני כך, והאם חיברתי או לא חיברתי את זה לשיחה עם הגברת, סליחה ברע פרגו, שאומרת לי שזה יהיה על אלוביץ', בגין קשריו עם אלוביץ'. וכשאומרים שאני נותן לאלוביץ' מתנות. אז איך, מה יכול להיות שזה היה קשר בין הדברים? כן, מה זאת אומרת יכול להיות קשר? זה הגיוני שיכולתי לשאול על הדבר הזה גם את פילבר וגם ביחס למה שהתפרסם, וכמובן ביחס לאפשרות של פגישת ההמשך ובין אם זה כתוב ב - 6 השאלות שהביא לי חורין או לא הביא לי חורין. זה פשוט אבסורד על מה אנחנו מבזבזים את זמנה של מדינת ישראל. אם זה היה קריטי, אני לא מדבר על ביטחון המדינה זה מגוחך, אם זה היה קריטי למשפט הזה, זה גם אתם יכולים לשפוט יותר טוב ממני ואתם יודעים בדיוק לשפוט את זה, אבל אם זה קריטי אפילו לכתב האישום המטורלל הזה.

מר נתניהו, אנחנו עוסקים בגרסתך, מר נתניהו

אני נתתי לך תשובה.

ואני אמשיך, תודה

היה שהוא חשב שהביאו את השאלות אליו...

אבל סליחה, עורך דין חדד אתה לא תפריע לי ולא תעיר.

לא עורך דין חדד, זה בדיוק ההתנגדות.

ל א, התנגדות נדחתה, אתה אמרת שאתה לא מדבר לידו ואתה מדבר לידו. אני אמרתי שיש לי כמה שאלות על המסמך, אני רוצה להמשיך. מר נתניהו.

אני לא אמרתי שראיתי את זה, אני אמרתי שכשאני הולך אליה ואני הולך לדבר, אני מבין שהם מדברים על ניגוד עניינים עם האדון אלוביץ', אני יודע את הפרטים של השאלות? זה באמת מעניין.

אוקיי, בסדר, אחרי שעורך דין חדד אמר את זה כאן

לא אחרי, ככה

אבל לא חשוב שאתה, מתקדמים, מתקדמים. עורך דין חדד, אתם מפריע

הוא אמר שסביר להניח שיכולים לשאול אותו גם על זה.

אני רוצה לשאול אותך מר נתניהו, בדיקת ניגוד העניינים עוסקת, זה לא פעם ראשונה זה תהליך שכבר התחיל בדצמבר, היא עוסקת בשאלה אם אתה נמצא בניגוד עניינים. אתה אמרת לנו כאן כל כך הרבה פעמים, שאתה לא עסקת בטלקון, אתה לא, זה לא עניין אותך ואתה לא עסקת בזה בכלל. ואם חתמת זה היה כי הביאו אליך הגורמים המקצועיים, ואני מציגה לך את מה שאמרת לגברת שלומית ברנע פרגו. תעלו בבקשה את התשובה, זה גם בכתב יד וגם היא העתיקה את זה למסמך. כל החלטות שקיבל ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת, התקבלו בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים. זה המשפט שיש כאן שקשור להחלטות במשרד התקשורת. זה ותו לא. וגם הסעיף סעיפה שאתה לא מושפע ואתה מציע לבחון את החלטותיך על יסוד ההמלצות של ועדות מקצועיות. ואני אומרת לך מר נתניהו, שאת הדבר הזה אתה יודע לבד, אתה מרצה לנו על זה כל הזמן כאן, שאתה, רק רגע אדוני, ולכן אני או מרת לך מר נתניהו, אני מבינה שאתה ממהר ותקשיב לשאלה. לכן אני מציעה לך מר נתניהו, שלצורך כך אין לך שום צורך, שום הצדקה ושום צורך לפנות למר פילבר ולשאול אותו איך מתקדם השוק הקווי.

לא שאלתי את זה רק

רק רגע, מר נתניהו

את אמרת את זה

תן לי להשלי ם את השאלה שלי. לא נתקדם ככה. אין לך שום צורך לשאול את מה שפילבר אומר ששאלת אותו על השוק הקווי ועל ההפרדה המבנית, אין לך שום צורך לשאול מה קורה במשרד התקשורת, מכיוון שהעובדה שאתה לא מתעסק במשרד התקשורת לשיטתך ואת כל ההחלטות קיבלת בהמלצת הגורמים המקצועיים, היא תשובה, שזאת נתת למר שלומית ברנע פרגו ולא בפעם הראשונה, שהיא בידיעתך.

אני, רגע, אני מבקש שתצא ראש הממשלה. אז מה, אז מותר להטעות ככה? אני לא רוצה שאחר כך יגידו שאני.

הוא אמר שהוא לא שאל אותו, נתקדם.

אבל זאת לא הייתה השאלה שלי, אדוני. זאת לא הייתה השאלה. גם אם.

לא, זה ניחא אם הוא שאל אותו, אבל הוא הכחיש את זה.

זה לא הייתה השאלה

כן.

אני עונה לבית המשפט, גם זה אפשר לעשות כאן

נכון, כן.

שאלתי את עורך דין, את מר נתניהו לגבי השאלות של מר פילבר, אבל גם בהינתן זה שמר נתניהו אומר משהו אחר לגבי השיחה. לא איך מתקדם, אלא מה קורה, כמו שמר נתניהו אמר בחקירה הראשית, מה קורה במשחד התקשורת, מה אתה עושה שם, מה אתה לא עושה שם. גם אפיל ו לשיטתו של מר נתניהו, אני אומרת וזאת הטענה שלי למר נתניהו, שכדי להשיב את התשובה הזאת של אדוני, שהוא לא מתעסק שם, הכל בהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים, אין לך שום צורך לפנות למר פילבר ולשאול אותו את הדברים האלה, מכיוון שאדוני כל הזמן אומר את זה בעצמו וזה בדיקת ניגוד עניינים. האם אתה החלטת החלטות, או שאתה עושה מה שממליצים לך הגורמים המקצועיים. בשביל זה אתה צריך לפנות אליו ולשאול אותו מה קורה קדימה? מה הוא עושה, איך הוא עושה?

זאת השאלה, זאת השאלה שלך?

זה בידיעת אדוני, כן. הטענה היא שזה בידיעתך ואתה לא צריך לפנות למר פילבר.

אז כל מה שנאמר על מה שפילבר אמר וכולי, אני פשוט רוצה לדעת אם להתנגד.

כן, זאת לא השאלה.

זאת לא השאלה.

לא, אני מתייחסת לגרסתו של מר נתניהו עכשיו. מה שפילבר אמר אנחנו נראה בסיכומים.

אני קם בבוקר

גרסתו של נתניהו

קם בבוקר, לא זוכר בדיוק את התאריך וכולי, אבל נניח אני קם וקורא בעיתון שאני הלכתי ונתתי סכום עתק, מתנות לפילבר. אני יודע שאני לא עשיתי את זה, אבל אומרים שמישהו עשה את זה, אז זה לא אני בטוח. אני מצלצל לאדון פילבר ושואל אותו תגיד לי, מה זה הדבר הזה? מאיפה זה בא הדבר הזה? אז קודם כל זו שאלה לוגית הגיונית, זאת אומרת לא לוגית, היא שאלה מתבקשת אחרי שאתה רואה דבר כזה. וזה לא אחת אגב, לדעתי היו כמה כתבות כאלה. ואני שואל אותו באופן טבעי, עכשיו אני יודע שאני הולך גם להיפגש, אני מסיק, אני לא זוכר את זה בדיוק, אבל אני מתייחס לעדות שלי בראשית ואני יודע שהיא באה גם, היא תשאל אותי, היא יכולה לשאול אותי, בסדר גמור. אז כן, זה ניגוד עניינים, אז ניחא שבוועדה מיוחדת, בדוח מיוחד שאתם הסתרתם מבית המשפט ש ל גורמים מקצועיים, הכי מקצועיים שיש, שקבעו שגם אם היה ניגוד עניינים רק במובן אחד, שהוא היה חבר שלי ולא ידיד שלי ומכר שלי וכולי, דבר שהוא לא נכון, כן? הוא לא היה חבר שלי, אבל הוא היה מכר, ידיד, איך שאתם רוצים לקרוא לזה, אבל אומרים גם אם היה ניגוד עניינים במובן הזה, הם אומרים לא נפל רבב, כך הם אומרים, רבב בדברים שראש הממשלה עשה, הוא עשה רק לפי ההנחיות של הגורמים המקצועיים, כי זה מה שעשיתי בנושא הזה. עכשיו, כשאני שומע שאני הלכתי ונתתי, וכן נופל בזה רבב, נתתי מתנה של מאות מיליונים לאדון אלוביץ', מותר לי להרים ט לפון לפילבר ולשאול אותו, היי, on going Whats מה זה הדבר הזה? מאיפה זה בא?? הוא מכחיש כמובן. ומותר לי גם לחשוב שזה יכול לספק לי תשובה, במקרה שיעלו לי את השאלות האלה בניגוד עניינים וכולי. ניגוד עניינים שמי שנמצא בו זה לא אני, זה אתם. ואתם הסתרתם את הדוח המיוחד הזה, אתם הסתרתם את זה מבית המשפט, זה לא יאומן. שאמרו שגם אם נפל, גם אם הייתה שם שאלה של ניגוד עניינים במובן שאני תיארתי, וזה היה המובן היחיד שהם דיברו עליו, מה מידת החברות וההיכרות, לא נפל רבב במעשים שלי במשרד התקשורת כפי שאני אומר, כפי שאני מתאר כאן, בבקשה.

מר נתניהו, לגבי כבוד המוצגין בתיק, אני אומרת לך שאין שם את המשפט הזה לא נפל רבב בשום דבר, אבל נתקדם. זה לסיכומים, אני לא אציג את זה.

הצגת את הדוח הזה? תציגי את זה

תציגי, בואי נקרא ביחד, נראה מה נאמר שם.

עורך דין חדד, אני עכשיו בחקירה נגדית. אנחנו יודעים גם מה פילבר אמר על זה. הוא לא סיפר שום דבר לגבי דינה זילבר, כלום, הוא העלים ממנה הכל. נעזוב את זה, אבל אני לא שואלת על זה, אני עכשיו רוצה להתקדם בחקירה.

לא פילבר, דנה נויפלד דיברה איתה.

סליחה, עורך דין חדד עורך דין חדד אתה מפריע לי.,

אני לא מפריע לך. את מסתדרת להפריע לעצמך לבד, אני לא מפריע לך.

מה השאלה? כן גברתי.

היא לא תתקשה לערער את הגרסה שלו.

די עורך דין חדד, מספיק.

עורך דין חד ד, אני מבקשת למחות על ההתנהגות של עורך דין חדד שחוזרת שוב ושוב בצורה הזאת, של הערות לא קולגיאליות, לא מכובדות ולא מכבדות אותך בעיקר.

אני מבקש להעיר לתובעת, שאמרה שהיא לא תתקשה לערער את הגרסה של ראש הממשלה.

לא דיברתי עליך, דיברתי על הנאשם

אז אמרתי שוב, אז אמרתי שוב. אז אני, את מדברת עליו וחושבת שזה פוטר אותך מזה שאת מדברת על ראש הממשלה כמו גיבורה גדולה קוראת לו הנאשם. אני לא עושה כלום, אני יושבת ומקשיב גברתי.

אז אדוני יישב ויקשיב.

זה בדיוק מה שאני עושה.

אני ממשיכה. אני מבקשת להמשיך. הפרעת לי והוצאת אותי לרגע מריכוז, אבל אני אחזור לזה. אנחנו על הכתבה כבר דיברנו, אנחנו לא נחזור לזה, אתה לא התקשרת מיד, היא פורסמה כמה ימים קודם, אני לא חוזרת לזה. אני אומרת רק דבר אחד. כל מה שאמרת עכשיו, אני רק רוצה להבין, כל מה שאמרת עכשיו לגבי הסיבה שאתה מתקשר אל עורך דין, אל מר פילבר, שבקשר לעניין של שלומית ברנע פרגו, כמו שהבנו ממך עכשיו, זה לא מזיכרון חי, אלא זאת הסקה הלוגית של אדוני, נכון?

של מה? לגבי ההתקשרות עם פילבר?

לגבי הסיבה

לא, אני אמרתי

רק רגע אדוני, אדוני יקשיב לי רגע לשאלה

כן, בבקשה

סליחה. לגבי הטעם השני שקשור לגברת שלומית ברנע ולמפגש איתה, לגבי זה, זאת הסקה לוגית של אדוני. אדוני לא זוכר את השיחה ואת טעמיה במדויק, אדוני מסיק את זה מהחומרים שהוא ראה, מהדברים שהוא קרא. נכון, אדוני? זאת השאלה. אדוני כבר אמר את זה, אבל אני רוצה.

אני חושב שמה שיש כזה. אחד, קודם כול אמרתי שאני לא ידעתי, אני לא זוכר בדיוק מתי הגיעה אליי הכתבה, אמרתי את זה. לכן אני לא יכול ot place To ב11- בבוקר ביום ראשון. אמרתי לכם את זה וזה נכון. ולא בהכרח מגיע אליי, הרבה פעמים מגיעים אליי כותרות, קרה לי את זה הבוקר, דבר שפורסם לפני 4 ימים, לא ראיתי את זה בכלל.

אדוני, השאלה הייתה נורא פשוטה.

רגע, עכשיו

אבל זה חשוב, אבל היום.

אני אומר את התשובה

הזנב ארוך שהיא אמרה שזה לא באותו יום וכו.'

עורך דין חדד, עורך דין חדד לא להתערב.

אבל ראש הממשלה הגיב.

אם אדוני רוצה להתנגד, אז שהנאשם ייצא.

לא, בית משפט אבל קטע את ראש הממשלה בתשובתו, שזו תשובה חשובה.

עורך דין חדד, תאמין לי שאני אסתדר גם בלי העזרה שלך. אולי אדוני יישב רגע. מר נתניהו, אין לי בעיה, אדוני יענה מה שיענה, אני חוזרת ומדגישה שהשאלה הייתה אם נושא השיחה עם הגברת ברנע פרגו היא מזיכרון או שזה מסקנה.

נושא השיחה איתה?

ההקשר של אדוני

היא לא שואלת אותי על נושא השיחה, היא שואלת אותי על המוטיבציה לשיחה

הקשר

הקשר.

נכון, המוטיבציה לשיחה

הקשר, אם זה מזיכרון או אם זה מסקנה.

זה היה, בוא נגיד ככה. אני לא זוכר מה אמרתי, בוא נראה אם יש איזה הסבר נוסף אפשרי.

לא, אני שואלת אותך עכשיו שאלה

לא זוכר כרגע. תראי לי מה אמרתי, אני אגיד לך

לא, אני שואלת אם כרגע

כרגע אני לא זוכר, תראי לי את זה. אמרתי לך לפני כמה דקות שאני לא זוכר אפילו מה אמרתי, כמה זה היה? לפני כמה חודשים? תני לי לקרוא את זה, אני אקרא את זה ואני אגיד לך מה אמרתי.

מר נתניהו, אני לא שואלת אותך על מה שאמרת בראשית, אני שואלת אותך על מה שאתה מעיד כאן עכשיו. ואני שאלתי אם מה שאתה מעיד כאן עכשיו, על ההקשר בין השיחה למר פילבר לבין הגברת שלומית ברנע פרגו, זה מזיכרון או הסקה לוגית של אדוני, אדוני זוכר?

אני פשוט לא יכול להגיד לך כרגע שאני זוכר מה אמרתי, אני לא אומר, אבל אני לא יכול לזכור בדיוק השיחה לפני 10 שנים, זה לא בא בחשבון. אני לא זוכר את מה שאמרתי לפני כמה חודשים.

אני חושבת שהשאלה הייתה אם אתה זוכר היום, זה מה שאני מבינה.

כרגע לא, אבל אני יכול להיזכר יפה מאוד. אם יראו לי את מה שאמרתי, אז אני אזכר מצוין. לא קראתי את זה.

זאת הייתה השאלה שלי

אז תראי לי את זה, אז אני אגיד לך

אבל אני שאלתי משהו אחר, זאת הייתה השאלה שלי

האם אני זוכר? האם קראתי במהירות את מה שאמרתי? אני לא זוכר את מה שאמרתי. לא קראתי במהירות ולא זה.

האם אתה זוכר אירוע, זאת הייתה השאלה, האם אתה זוכר אירוע ולמה הוא קרה היום מזיכרון חי? זאת השאלה.

אמרתי לך מה שאני זוכר בדיוק

אוקיי, אז זאת התשובה שלך, בסדר

עכשיו נתקדם, כן?

כן, אני לגמרי מתקדמת. אני עוברת הלאה, אדוני סיימנו עם הדבר הזה. אני עוברת הלאה, בסדר. אוקיי. אתה סיפרת כאן על תחושה שהרגשת לאורך השנים, שעיתונאים באופן כללי לא באים לשמוע אותך בארץ. אתה עשית מאוד הבחנה בין הארץ לחו"ל, עיתונאים לא באים לשמוע אותך, הרבה פעמים הם באים לקטוע אותך, הם באים להפריע, הם באים להשמיע את השאלה שלהם. דיברת בעניין הזה הרבה על ההבדל בין הארץ לחו"ל, שבחו"ל שואלים אותך שאלות קשות, אבל נותנים לך להשלים את התשובה שלך, ובארץ זה הרבה מאוד פעמים לא קורה, נכון? אדוני זוכר?

כן, לא אגיד לך שאף פעם זה לא קורה, שאין יוצא מן הכלל, אבל כן אמרתי שזה קו כללי שמאפיין את התקשורת הישראלית. לא כל אחד ואחד ולא כל ריאיון וריאיון, לעומת התקשורת האמריקנית. גם שם יש מתפרצים ויש כל מיני כאלה, אבל יש שם תופעה פחות של מה שאנחנו רואים פה בבית המשפט של Gotcha. יש פחות Gotcha. אני צריך לתרגם Gotcha, כבודכם? או ש -

לא אני, אוקיי, גם הייתה לך איזושהי התבטאות כזאת של כלי התקשורת מתחרים ביניהם על מי ימנע ממך להשלים משפט, אתה זוכר את האמירות האלה של אדוני?

לא בדיוק, אבל בוודאי שזה מעת לעת קורה, כן

אוקיי וגם רן ברץ סיפר על זה באחד הראיונות שלו שהוגשו כאן, שכלי התקשורת לא נותנים לך לסיים משפט, ולכן הוא המליץ לך בשלב מסוים להתראיין רק בערוץ 20. אדוני ער להמלצה הזאת של מר ברץ?

אני לא זוכר כרגע את ההמלצה, אבל מתכוון ערוץ 20 שהפך ל - 14

כן, הוא אמר ערוץ 20 אבל התכוונה כמובן לערוץ 14. רק רגע אדוני. ואדוני גם אמר שמאחר וזה המצב, בהדרגה, או הרבה פעמים, היו לו הרבה תקופות ובהדרגה נמנע מלהתראיין.

ממעיט

המעיט להתראיין בגלל הסיבה הזאת, נכון?

באופן כללי זה נכון, אבל זה לא חובק עולם, יש יוצאים מן הכלל

ברור שיש יוצאים מן הכלל, אני אומרת באופן כללי

כן, פחות בוא נגיד באופן משמעותי

אוקיי. משפט שלך הם לא באים לשמוע, הם באים לתקוע, סליחה, להפריע בכל דרך שם שואלים אותך את השאלות הכי נוקבות, אבל ייתנו לך להשלים משפט, על חו"ל אתה אומר, אמ ריקאית, בריטית. אוקיי. ואתה אומר גם במקומות אחרים, לא וואלה ולא אחרים, לא נותנים להשלים משפט באופן כללי. אז אני מתקדמת. עכשיו אני רוצה לומר לך, סיפרת וגם אחרים סיפרו כאן, שהיה לך סיכום מוקדם בכל ריאיון שייתנו לך להשלים תשובה, כי זה תנאי ממש בסיסי שלך, שייתנו לך להשלים תשובה בריאיון, נכון?

האם זה היה תנאי מוקדם? זה בקשה. כן, בדרך כלל בקשה, לפעמים גם תנאי, כן שלא בהכרח מכבדים אותו.

לא בהכרח מכבדים אותו. אוקיי. אז באמת גם אתה סיפרת את זה שזה קורה, שזה אפילו כל הזמן קורה. וגם חפץ סיפר על זה שזה באמת סיכום שהיה לך חשוב לעשות עם כולם. היו לך כמה סיכומים חשובים, לא אהבת אחד - על - אחד, לא אהבת ראיונות שניים - על - אחד, אלא העדפת אחד - על - אחד. לא אהבת שיוכלו לערוך הרבה מתוך הריאיון, רצית שיערכו כמה שפחות מהריאיון אז סיכמתם על הדברים האלה, והתנאי הנוסף היה גם שייתנו לך להשלים תשובה. ועכשיו השאלה שלי היא כזאת, אני עוברת לעמוד 10, סליחה חברים, אני יודעת ששיגעתי אתכם, אבל. אז אני רוצה להבין מר נתניהו, אתה אומר לנו שבעצם יש לך, אתה ואחרים כמו שאמרתי, שיש לך סיכום מוקדם תמיד, אחד התנאים שייתנו לך להשלים משפט.

זה לא מה שהוא אמר.

רק רגע, סליחה, עורך דין חדד אל תפריע לי. אני אמרתי לו הרגע וכולנו היינו כאן, שיש לו 3 תנאים בראיונות בדרך כלל והוא השיב לי על זה כן.

הוא אמר לפעמים.

לא תמיד

אבל סליחה, אתם מדברים כשהוא נמצא בחדר, ואנחנו כולנו היינו כאן.

עורכת דין תירוש, אנחנו בבדרך כלל או בתמיד? אנחנו בבדרך כלל?

בדרך כלל, כן, אנחנו בבדרך כלל.

לא לחזור על השאלה, לא צריך לחזור על הדברים כי זה לא יוצר את ההתנגדות.

חלק מהשאלה.

מה השאלה? והשאלה היא אתה גם אמרת, שמענו את זה הרגע, שהרבה פעמים, גם אם לא תמיד, אבל זה מאפיין של המראיינים הישראלים, גם אם לא תמיד, אם צריך אני אראה לך את המקטע הזה, אתה אישרת לי אותו קודם.

מה השאלה, גברתי?

רק רגע, כבודכם שנייה. שהרבה פעמים קוטעים אותך גם באמצע הדברים שלך בתוך הראיונות. אני שואלת את אדוני, אני רוצה להבין, למה אחרי כל ריאיון שקוטעים את אדוני, או אחרי ריאיון שקוטעים את אדוני, אתה אפילו אמרת לא תמיד מכבדים את זה, למה אחרי כל ריאיון שקוטעים את אדוני ככה, למרות שאדוני בדרך כלל מסכם שלא יקטעו אותו ויש סיכום מוקדם כזה, מדוע אדוני לא יוצא מהראיונות האלה בחמת זעם ומבקש שהוא יצולם שוב? מדוע הוא לא עושה את זה?

סליחה?

למה אתה לא מבקש שיצלמו שוב את הריאיון?

למה את לא יוצאת מכאן? למה את לא טוענת שהוא פוגע בך? למה את לא יוצאת מבית המשפט כאן?

למה?

למה, אני אסביר לך למה

למה?

משום שבדרך כלל זה סימן של, את יכולה לפרש את זה בכל מיני דרכים, אנשים יפרשו את זה גם כסימן של אובדן עשתונות, או אובדן. זה ברור כשמש נו. לפעמים, אני לא זוכר אם עשיתי את זה אי פעם, יכול להיות, היו לי כל כך הרבה מקרים שעשו לי את זה. אגב, הדרך שהם קוטעים אותך זה לא בהכרח רק לקטוע אותך באמצע משפט, זה דרך אחת. יש גם דרך שנייה, צריך שתדעו את זה מראש. והדרך השנייה היא שקוטעים אותך בגמר משפט עם שאלה נוספת לפני שהשלמת. הם לא, הרי אני יודע מה אני רוצה להגיד, אני לא מגיע אפילו לקצה. אז יש שתי טכניקות, כן? לקטוע אותך באמצע משפט או להוסיף מיד שאלה נוספת כשאתה מסיים משפט כלשהו. למה אתה לא יוצא?

למה אתה לא יוצא ומבקש שיצלמו את זה שוב, את הריאיון מההתחלה?

גברתי, אני חושב שעניתי, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה, את לא יכולה

זה חייב להיות שאלות שיש בעיות במחלוקת בתיק כזה, אוקיי?

כן אדוני, רק רגע. אם אדוני.

אני חיכיתי, נתתי לגברתי.

לא נוהגים ל בקש לצלם מחדש, אלא אם כן זה קיצוני. עכשיו, במקרה שהיה לי עם האדון דב גיל - הר, זה היה מאוד קיצוני. מאוד קיצוני. זה היה גם ערב בחירות,... זאת אומרת, אנחנו דנים באמת בזמן קריטי, והאיש פשוט מפר את ההבטחה שלו. זה הכול. אבל לא תמיד עושים את זה. האם עשיתי את זה? אני צריך ללכת אחורה 20 שנה. ייתכן מאוד שיצאתי וייתכן מאוד שגם דרשתי. אני לא זוכר.

אני אומרת לך מר נתניהו, שאירוע מספר 100 בכתב האישום, הריאיון עם דב גיל - הר, בסדר? שלטענתך מה שהיה בעייתי בריאיון זה שהוא קטע אותך בניגוד לסיכום, אתה מתפרץ בכעס אחרי הריאיון, אתה יורה באלוביץ', יורה במירכאות, בשיחת הטלפון אחר כך. כבר ראינו את זה קצת, דיברנו על זה בהקשרים אחרים. אתה מבקש לצלם.

יורה באלוביץ?'

הוא אמר, זה משפט שלו. יורה במירכאות, יריתי בו. מבקש לצלם את הריאיון החדש, כן? ואני אומרת לך שאתה לא עושה את זה בראיונות אחרים כמעט. כמו שאמרת, זה לא מקובל בכלל לבקש לצלם ריאיון מחדש, ואתה יודע את זה היטב. גם אם קוטעים אותך וקוטעים אותך הרבה, וזה לא מקובל לעשות את זה, נכון אדוני?

תעצור, תעצור. סליחה ראש הממשלה.

זה קרה, זה קרה כמה פעמים, אב ל כיוון ששאלת, אני אביא לך כמה מקרים שעשיתי את זה. אני אביא לך, אחפש ואביא לך כמה מקרים.

מר נתניהו. לא צריך?

אם תרצי. אתה רוצה שאני אצא?

שנייה, שנייה, בוא ננסה לחסוך את זה.

הוא אומר שזה קרה גם במקרים אחרים.

שנייה, שנייה, גברתי.

זה 45 שנים, אני יכול להתחקות ואני אמצא כמה

כתבתי לך יפה גם, תעריכי את זה בבקשה. פשוט זה מתבקש.

רק רגע, אנחנו עוד לא שם. רק רגע. חברי רוצה שאני אגיד לך.

אבל זה נתון, כן.

חברי רוצה שאני אגיד לך, ואני אגיד לך למרות שאנחנו מקדימים את המאוחר, אבל חברי רוצה להגיד לך שבסוף לא צילמו את הריאיון מחדש, בסדר? בסוף לא צילמו את. עורך דין חן, אם אתה רוצה להתנגד לשאלה, אז אתה תקום ותגיד שאתה רוצה להתנגד, כי אני עכשיו דיברתי על משהו שאמרתי את זה לבקשת עורך דין.

מכיוון שננזפתי אז אני קם ומתנגד לשאלה.

אבל אני עוד לא שאלתי.

אז אל תנזפי בי. עד עכשיו אני לא דיברתי ואני מנסה בנימוס ובנחת. אני מרגיש כמו בכיתה ואת מחזירה אותי 60 שנה אחורה. מחר אני חוגג 60 שנה, מספיק. תודה רבה, זה אמרתי.

אבל אין מה להתנגד, כי עוד לא שאלתי שאלה.

לא אמרתי מילה, אני רגוע, לאט לאט.

גם כשרגועים לדבר שם בשקט, אני אומרת שהנאשם שומע את זה, ואני מבקשת לא לעשות את זה, זה הכול. אם אתה רוצה להתנגד, תקום והוא ייצא. זה הכול. אז אני מבקשת להמשיך.

אז אני מציע שנקליט את זה מחדש כמו שצריך.

תנו לה לשאול שאלה, אם תרצו להתנגד, תתנגדו.

אני לא יכולה להתקדם ככה, באמת.

מה השאלה?

עשיתי ג'סטה לעורך דין חדד שביקש שאני אגיד משהו, למרות שזה לא היה שאלה שלי כרגע בכלל. אמרתי לך רק שתדע, בכותרת, כשאני מדברת על זה שביקשת לצלם מחדש, אז אני אומרת לך הריאיון לא צולם מחדש, בסדר? היינו בזה.

הוציאו שם התייחסות למאיר דגן. זה העריכה שהייתה. התייחסות אחת על מאיר דגן, לפני שהם יגידו משהו הנה אני מדבר.

לא, זה לא לפני זה, בגלל שעורך דין חן אמר

מאיר דגן

עורך דין חן אמר כאילו שהייתה גם עריכה

הייתה. הייתה עריכה של משפט אחד

אנחנו לא בעריכה כרגע. אנחנו לא בעריכה

תשאלי את השאלה אולי. נעזוב את מה שאמר עורך דין חן.

זו אפילו לא הייתה עריכה, זו הייתה השמטה של דבר קשה שנאמר

אני בהחלט אשאל ברצף אם יאפשרו לשאול את זה

כן, עורכת דין תירוש תשאל את השאלה מההתחלה ואז תענה, כן.

אני אומרת לך מר נתניהו, שבחקירה שלך ביקשו ממך דוגמאות. הדוגמה היחידה שאתה נת ת שם זה על ישיבת ממשלה שהייתה שבוע קודם או תקופה קודם בדימונה, שבה בפתח הישיבה, כשאתה מצהיר הצהרה, אתה, קרה משהו וביקשת, ביקשו ממך להקליט את זה מחדש. אני אומרת לך שזה לא דומה בשום צורה לריאיון עם פוליטיקאי ערב בחירות בתקופת בחירות, כששואלים שאלות ואדוני עונה. זו הצהרה פתוחה. ואני אומרת לך שלא הבאת שם, לא בחקירה הזאת ולא בחקירות אחרות, דוגמאות לכך שאתה ביקשת לצלם ריאיון מחדש. לא הבאת דוגמאות לכך, זה ריאיון פוליטיקאי שביקשת לצלם אותו מחדש, למרות שבחקירות שלך, בהמשך החקירות, אתה הבאת כל מיני דברים.

אני מתנגד לשאלה, אבל אני רוצה לנמק.

אבל רק לפני כן, גברת תירוש אני מסתכל על אירוע 100, דרישה לעקב פרסום שנתן הנאשם נתניהו ודרישה לעריכת הריאיון. עריכת הריאיון זה הצילום מחדש?

לא.

אני רוצה להבין מה הכוונה.

לא, לא, עריכת הריאיון זה לא צילום מחדש.

אני שואל את גברת תירוש, לא את אדוני.

האירוע הזה היה אירוע שלם, שהתחיל בבקשה של מר נתניהו לצלם אותו מחדש, זה לא נענה, ואחר כך היו ענייני עריכה.

לא, כי זה מה שאירוע 100 אין שם צילום מחדש.,

בסדר, נכון, אבל האירוע הזה מתרכז בגיל - הר, כן?

לא, לא, לא.

יש התנגדות?

כן, בהחלט.

אז ייצא.

אני לא יודע אם חברתי מנסה למתוח או לשנות את גבולות כתב האישום. כתב האישום מדבר על עריכה. זה כתב האישום שלנו. הוא לא מדבר על צילום מחדש. זו לא הטענה למשהו ייחודי. דרך אגב, מהטעם הפשוט של לבקש לצלם מחדש, כשגם לא מצלמים מחדש. זאת או מרת לבקש, הטענה של חברתי שמעולם הוא לא ביקש לצלם מחדש, שכשוואלה בירס, אלוביץ' סרב, אף אחד לא חשב שזו היענות חריגה. ממילא הדבר הזה הוא לא חריג, ובכל מקרה זה לא בכתב האישום. כתב האישום מדבר את עצמו. חברתי באה ודיברה על פריט מספר. 100 הפריט הזה עוסק בעריכה. הוא לא עוסק במשהו אחר. כתוב פה.

אני חוזר על השאלה ששאלתי את גברת תירוש.

לא, אבל זה המשמעות המשפטית, שאתה לא יכול לבוא, אתה לא יכול, בוודאי. דרך אגב, אנחנו התנגדנו בעבר התנגדויות מהסוג הזה, לא מרחיבים את כתב האישום, לא משנים ממנו, לא בשאלה, ולא בשירה ולא בכלל, ולכן אנחנו מבקשים להיצמד למה שכתוב פה. כתב האישום מדבר על עריכה, זה הכול. עכשיו, אם חברתי הייתה עונה לבית המשפט, משם ההתנגדות, מה שיש בכתב האישום זה מה שחשוב, אנחנו לא טוענים אחרת, אבל זה לא מה שהיא טענה. היא אמרה זה ה תחיל בזה וזה המשיך וכולי, כלומר, יש פה איזו הרחבה של כתב האישום. ומכאן ההתנגדות. אם היא הייתה אומרת מה שכתוב, אנחנו טוענים על פריט 100 את מה שכתוב פה, אדוני אנחנו לא מרחיבים, ואני רשאית לשאול, כי זה עלה בחקירה הראשית או משהו כזה, הייתי מתיישב. על זה אדוני ראה שלא התנגדתי, אבל ברגע שאדוני שאל והתשובה לא הייתה כתב האישום קדוש, קדוש, קדוש, אלא כתב האישום הוא ההתחלה של הסיפור, זה מה שכתבתי מפיה, זו ההתחלה, העריכה זה כל הסיפור, זה רק ההתחלה של הסיפור, זה כבר פריצה של כתב האישום. אז תתכבד חברתי ותבהיר. אם זה סתם בשביל השכלה כללית ולא לצורך האישום, אז אנחנו שאלנו, רוצה לשאול גם היא? זה בסדר. אבל אם זה כדי להרחיב את כתב האישום, זה דבר שאי אפשר.

כן, אני, כבודכם, אני ביקשתי להתנגד, בסדר? אדוני דיבר על סעיף 100 והניסוח של העריכה ולא צילום. אני טוען לחוסר ר לוונטיות גמור. אנחנו זוכרים שהתיק הזה התחיל בטענה לסיקור אוהד, עבר גלגולים ומוטציות והגיע להיענות חריגה, וכאן אנחנו נמצאים בשאלות על אי - היענות חריגה. מדוע? משום שהשאלה מתמקדת בבקשה שלא נענתה. בקשה שלא נענתה היא לא רלוונטית לטענת התביעה על בקשות שנענו בצורה חריגה, ולכן השאלה היא לא רלוונטית. עכשיו, לא קמתי בשאלה הראשונה ולא בשנייה.

אומר שהדרישה נענתה....

אבל מה לעשות שלא?

לא, זו הטענה.

כן, אבל עכשיו היא שואלת אותו לא על הדרישה שנענתה, בידיעתו או לא בידיעתו, בניגוד גמור למה שהוכח במשפט בעדות של דב גיל - הר, במסמכים, במסמכים... נעזוב את כל זה, נעזוב את כל זה. היא שואלת אותו לא על ההיענות, היא שואלת אותו על הבקשה. עכשיו, הבקשה היא טוענת. עכשיו, היא לא שואלת אותו ביקשת כפתיח להיענות, היא אומרת לו ה בקשה היא חריגה לעומת מקרים אחרים שאתה לא ביקשת מאמצעי תקשורת אחרים. כלומר, אנחנו עכשיו נמצאים מילים, מילים מכתב האישום כפי שנוסח בסופו של דבר. החריגות שבעצם הבקשה, לא ההיענות. ההיענות מסכמת, היא נענתה או לא נענתה וכו.' החריגות בעצם הבקשה. וזה לא בכתב האישום וזו לא טענה בכתב האישום, ולכן השאלות האלה הן לא רלוונטיות. עכשיו, פה אני מתחבר, משום שראיתי כבודכם את הגישה, ובסדר מאפשרים ומאפשרים ומאפשרים. ואנחנו כבר, למדתי מושג, נקרא אס"ק, אווירת סוף קורס. אז יאללה, נגמור עם זה כבר. אבל בכל זאת, יש מקום שבו אומרים די, אנחנו שמענו מכם, נתנו, אפשרנו, שאלתם, נענה, ווכחני. אפשר להתקדם הלאה. לכן לא קמתי בפעם הראשונה וגם לא בפעם השנייה וגם לא בפעם השלישית, בפעם הרביעית. זה כבר ווכחני, על שאלה שהיא מילים מכתב האישום.

עורכת דין תירוש, אפשר לצאת מנקודת הנחה שאתם לא מבקשים לחרוג מכתב האישום.

ברור שלא, אבל אני כן רוצה להסביר. ברור שלא.

אנחנו נאפשר את השאלה, אבל שיהיה ברור שאתם לא חורגים ולא.

אנחנו לא מבקשים לחרוג מכתב האישום.

אז לא להביא את הצילום ביחס לעריכה? גברתי רוצה להבהיר את השאלות ביחס לצילום מחדש?

לא, אני, לא אדוני יש שאלות ויש, אני אומרת, אנחנו, אמרתי חברי הקדים את המאוחר, אנחנו נגיע גם לעריכה. זה לא שלא נגיע לעריכה אבל אנחנו לא טוענים, אבל כתב האישום מדבר על מערכת יחסים שלמה בין מר אלוביץ' לבין מר נתניהו.

אני עכשיו מרוכז בפריט 100.

בסדר, אבל רק רגע עם פריט 100. אני יכולה לשאול את מר נתניהו על התנהגויות מסוימות שלו במהלך השנים האלה, גם ללא קשר לפריט 100 אלא מה זה אומר? מה זה אומר, מה זה אומר שהוא מתעצבן ככה ורוצה לבקר, רק רגע, אדוני. מה זה אומר שהוא מתעצבן ככה ורוצה לבקש ומרשה לעצמו לבקש שם צילום? זה לא קשור לפריט במובן הזה שזה לא נענה, אין שאלה שזה לא נענה ולא אמרנו שזה צולם מחדש, אבל עצם הבקשה שלו בעינינו, יש לה משמעות ראייתית למערכת היחסים הכוללת. אני לא חייבת להוכיח את מערכת היחסים הכוללת רק דרך פריט כזה או אחר, ויש לזה משמעות למה שכתוב בכתב האישום, לא שום דבר אחר. כמובן שלפריט 100, מה שכתוב בפריט 100 אנחנו לא מתכוונים לפרוץ את מה שכתוב בפריט 100. ואנחנו לא אומרים שהבקשה היא חריגה, ואנחנו לא אומרים, אנחנו שואלים אותו שאלות כי יש לדעתנו משמעות להתנהגות שלו בכל פריט 100, שמלמדת בהחלט על זה שהוא ציפה בוואלה ליחס מיוחד. הוא ציפה ליחס מיוחד בוואלה ולכן הוא חותך ורידים כשהוא לא מקבל שם את היחס המיוחד הספציפי.

חותך ורידים.

זה speech of Figure.

חותך ורידים.

זה speech of Figure נו.,

גברתי תיזהר בהתבטאויות.

אז אני אזהר, בסדר. אז רק רגע, סליחה, התנצלתי. אני לא התכוונתי, אבל די, התנצלתי, זה speech of Figure ואתם יודעים את זה.

speech of Figure, אבל הזנב בידיים זה speech of Figure.

די נו. אבל באמת, עורך דין חדד, עורך דין חדד.

ראש הממשלה חותך ורידים.

אוי, די נו, באמת. כמה רעש.

כבודכם, רק אני הבנתי שאני גם אקרא לו, אז במובן הזה שאני אקרא לו, אני אומר גם עוד מילה אחת נוספת. המילה הנוספת זה שבדיוק מה שהיא אומרת, אז אחר כך תשמרי, את אומרת הרבה מילים. בדיוק מה שאני אמרתי. הרי היא שאלה אותו מה פתאום אתה מרשה לעצמך? והוא השיב כי זו הייתה התנהגות קיצונית של מר דב גיל - הר. הוא השיב לשאלה הזאת כבר, ולכן השאלה נשאלה ונענתה. לטענתי היא לא רלוונטית, אבל נשאלה ונענתה. הוא כבר השיב.

ההתנגדות שלך נדחית.

כולנו שמענו שהוא אמר קיצוני.

ועכשיו אדוני צריך לפרוע את השטר.

בסדר, אבל הוא ענה. תזכרו שהוא ענה.

אם גברתי רוצה לחזור אז רק על השורה התחתונה.

השורה התחתונה היא הייתה שאני אמרתי לך שהחוקרים ביקשו ממך דוגמאות. אתה הזכרת מקרה אחר לחלוטין, לא ריאיון שפה, של פוליטיקאי, אולי לא ערב הבחירות. ואני אומרת לך מר נתניהו, שאתה ידעת היטב שזאת בקשה, כמו שהעידו כאן גם עדין, זאת בקשה מאוד מאוד לא סטנדרטית לבקש לצלם ריאיון מחדש במקום הקודם, נכון מר נתניהו?

קודם כל

לא בכדי לא התנהגת כך במקרים אחרים

קודם כל, את לא תגידי לי שלא התנהגתי ככה, זה היה דבר שזכרתי כי הוא קרה. לא זכרתי, זה לא היה כל כך רחוק, אז נתתי את הדוגמה הזאת. במשך למעלה מ - 40 שנה בחיים הציבוריים, היו והיו גם מקרים כאלה שביקשתי גם ביקשתי. זה אחד. זה כולל הרבה מאוד ראיונות, מאות ראיונות בארצות הברית וזה קרה שם. זה קרה. אני יכול להיזכר, לחפש את זה גם בארץ, אבל אני לא מחזיק רקורד מפורט של כל ריאיון וריאיון שנתתי. אחד. שתיים, מה היה פה? כבודכם, הם פונים אליי, לא אני פונה אליהם. הם רודפים אחריי שאני אתן ריאיון ואני לא רוצה לתת ריאיון. ואחרי שידולים, בעיקר של אדון חפץ שמשדל אותי ואומר זה יהיה בסדר, אז אני אומר אתה תדאג בבקשה שזה באמת יהיה בסדר, שאני אוכל להשלים את הדברים, שאני אוכל לענות, שלא יקטעו אותי. וההפך הגמור, קוטעים אותי, קוטעים אותי, קוטעים אותי. או באמצע משפט, בסוף משפט, זה לא חשוב, לא נותנים לי לעשות. ואז אני מבקש לערוך, עד כמה שאני זוכר, 3 דברים. 3 משפטים. הם לא נותנים, הם לא נענים לי, הם לא נותנים. הפרו את הכללים בזמן בחירות אחרי שהתחייבו ונשברו, כן? ונקטו בחפץ, כן? בחפץ תרתי משמע, כן. ואני מבקש ובסוף מוציאים איזה משפט אחד ואני מואשם בהיענות חריגה, זה פשוט לא ייאמן. זה הכול הפוך, הכול הפוך. זו עוינות חריגה. אני לא זוכר ראיונות כאלה עוינים שאני זוכר במהלך בחירות כמו האדון גיל - הר, כן? עוינות חריגה. אין פה שום היענות חריגה. ועכשיו על זה אני בא להעיד פה במשפט. זמן קריטי, אני יודע זה הרי נושא קריטי, חשוב להבין. זה פשוט מגוחך הדבר הזה.

אוקיי. נתקדם. ותאשר לי שבאותה תקופה, של

כלומר לא הייתה, הייתה עריכה, הם סירבו לעריכה. הם השמיטו את העניין של דגן אני לא זוכר מה הייתה הסיבה, כי זה היה קשור גם למשהו, משהו ביטחוני, אז אני לא רציתי. את זה הצלחתי לחלץ, או חפץ הצליח לחלץ.

וצילום מחדש לא היה.

לא היה שום צילום מחדש

מר נתניהו, נתקדם. תאשר לי שבאותה תקופה של הריאיון עם דב גיל - הר, אתה היית מאוד מחוזר באופן טבעי וכולם רצו לראיין אותך, נכון? זה היה שבוע לפני הבחירות. אם אני אזכיר לך שמינואר היה לך ריאיון עם יונית לוי ועמית סגל, שלא מצא חן בעיניך ומאז לא התראיינת, ולכן כולם חיזרו אחריך ורצו לראיין אותך, גם בלי קשר לזה, אבל גם בגלל שלא התראיינת תקופה של איזה חודשיים בתקופת בחירות. אדוני זוכר שחיזרו אחריו?

אני מנסה לזכור אם זה היה במערכת הבחירות הזאת או אחרת, שאתה עושה את הדיאטה הזאת ואחר כך אתה מרבה בראיונות ב - 4, 5 שבוע ימים האחרון. משהו כזה.,

אז אני שואלת אם אדוני, אני יכולה להקריא לאדוני דברים שאדוני אמר?

תגידי, כן

שבתקופה הזאת היה ביקוש אדיר, כי לא התראיינת לכלי תקשורת. אדוני זוכר ביקוש גדול? להראות לך את זה?

למה צריך להיזכר, תגידי לי ואני אוכל

אוקיי, אז בוא נראה את הראשית, ת/329(ג'). הראשית, סליחה. נתחיל בראשית מיום 3.3.25, בעמוד 43063, שורה 22. מה הבנת לגבי האינטרס? מה הבנת לגבי האינטרס של וואלה בריאיון על הטעמים שלהם, להסכמתם, להבנות? ואז אתה עונה הם התחרו ב - 50 כלי תקשורת או כמה עשרות, משום שאני התראיינתי בכל מקום, מכל הצפון, לא יודע איך קוראים לזה, עד רדיו. א ז זהו, רצו להיות שם ולקבל פרסטיז'ה מהדבר הזה, שראש ממשלה שממאן להתראיין, אצלם מתראיין. אצלם, כמו שאחרים רצו את זה, אותו דבר. היה ביקוש גדול לזה, כי קודם לכן לא התראיינתי הרבה הרבה זמן. אני רק מזכירה לך, ואני גם אציג לך מהחקירה, ת'329(ג'), אתה אומר פחות או יותר אותו דבר, אני יכולה להקריא את המשפט כי אני לא התראיינתי לכלי התקשורת, היה ביקוש אדיר, ביקוש אדיר, בסדר? חבל להתחיל להציג את זה. וגם נראה את ברוך שי, בסדר? מהראשית שלו מה - 10.7.23 בעמוד 30752, שורה 1 נדמה לי. אוקיי, נעבור לדבר על אירועים ספציפיים וכולי, ואז שואלים אותו על הריאיון, והוא אומר שבוע לפני הבחירות. הבחירות היו אם אני לא טועה ב - 17.3, אנחנו מדברים על ה - 10 או ה - 9. היא אומרת לך זה ה - 11 אבל הוא לא זוכר את זה. אנחנו מקבלים הודעה שראש הממשלה,, אה, זה אולי לפני זה, רוצה להעניק לנו ריאיון שבוע לפני הבחירות. באותם ימים ראש הממשלה.

מי? מי?

אומר את זה ברוך שי

מי זה ברוך שי?

הוא היה ראש מערכת החדשות, אם אני לא טועה, בוואלה, בסדר?

אוקיי

אתר וואלה אז, בוא נאמר, לא נחשב לאחד משלושת כלי התקשורת המובילים בישראל דאז, גם עם הטלוויזיה וכולי. זה היה הישג משמעותי, ראש ממשלה מתראיין לפני בחירות. אז אני רק רציתי לדקור כאן.

איך זה כתוב בטלוויזיה והדברים האלה?

לא כתוב, אני אומרת.

את אומרת.

בסדר, אני אומרת לך, אני דוקרת נקודה אחרת.

דוקרת, מקודם בוורידים.

מספיק. דוקרת זה משפט בכלל של עורך דין בנצור, אז די, נו באמת, אפשר להפסיק עם הקטנוניות הזאת. אז אני אומרת לך מר נתניהו, שמה שאני רציתי להראות לך בסך הכול, זה שבאותה תקופה אתה לא התראיינת לכלי תקשורת אחרים, היה ביקוש אדיר, בסדר? וזה מה שרציתי לשאול אותך, אם אתה זוכר, ומאחר שלא זכרת אז אני הצגתי לך את זה. זה מזכיר לך משהו?

תחזרי בבקשה, רגע. אפשר לגולל חזרה? קצת. קצת. עוד קצת. לא, לא. תחזרו אחורה חזרו אחורה, תודה. לא, לא, אני חושב שחזרת יותר מדי. כן, שנייה אחת. לא, אני חושב שאני אמרתי שאני עשיתי את ה -

זה לא שלך, אמרתי זה ברוך שי

לא, לא, אבל קודם לכן היה משהו שאני אמרתי

קודם?

הוא רוצה לראות את המסמך.

מסמך אחר

אוקיי, אז אפשר להראות לך את הראשית, זה מה שהראינו לך. מה הבנת לגבי האינטרס של וואלה בריאיון על הטעמים שלהם?

אני לא זוכר, את יכולה לחזור לשם רגע?

כן

תודה

זה זה? אז הנה, זה מולך אדוני

אפשר קצת למעלה רגע? כן, הלאה. רגע, רגע, רגע. שנייה

אדוני, אבל אני

עוד למעלה, רק דקה אחת. אבל אני רוצה לענות לך, נכון? אני הייתי בבליץ ראיונות גדול כתוב כאן.

זה אחר כך. זה בימים, אני אזכיר לאדוני, בימים שלפני הבחירות, ביומיים - שלושה שלפני הבחירות, אבל כאן זה הריאיון של ה - 11.3 גם שאל אותך חברי בחקירה הראשית,. מדוע נתת את הריאיון הראשון שלך לוואלה? ואתה הסברת שחפץ, תכף נגיע לזה, בסדר? זה מה שקראת הרגע קודם. תוכל להסביר את הפער ככל שהיה פער כזה, כי כאן זה ה - 11.3, שזה 6 ימים לפני מועד הבחירות, שזה לא תואם. כי אני אזכיר לאדוני, אדוני אמר על ראיונות בוואלה ב -, 2013 שוב, בהתחלה אדוני אמר לא התראיינתי בכלל לוואלה. אחרי שאמרת ב - , 2013 ב - 2015 אמרת אני מתראיין בימים הסמוכים, ב - 48 שעות לפני הבחירות, כי זה ימים שאני לא יכול להתראיין בכלי תקשורת אחרים, כמו טלוויזיה וכולי בגלל ענייני חוקים, ולכן יש ערך בדבר הזה, יש ערך לאינטרנט, ואני נאלץ להתראיין איפה שאפשר, בכל מקום. הציג לך חברי את הריאיון הזה של ה - 11.3, שלא תואם את עמדת אדוני בעניין הזה של ה - 48 שעות מראש לפני הבחירות וביקש ממך התייחסות, ואז לגבי זה אתה אמרת חפץ שכנע אותי לגבי הריאיון הזה.

נכון

אבל לא הייתה מחלוקת שזה הריאיון הראשון לפני הבחירות. זה רק מה שרציתי לשאול את אדוני.

היו הרבה ראיונות גם לפני ה - 48 שעות, אבל זה הבליץ ראיונות הזה שאנחנו מדברים עליו.

אז אני מציגה לך שבאותה תקופה, ואני יכולה, א' הצגתי לך כרגע מספר מקטעים, וגם את מה שאמר ברוך שי, שבאותה עת לא התראיינת, ולכן הוא היה המופתע שאתה מתראיין

כי הוא לא ידע שאני עומד להתראיין הרבה, מאיפה הוא ידע?

אז בסדר, אני מבינה

אני שומר את זה לעצמי

כן, אני מבינה, אבל הוא אמר שהוא היה מופתע שאתה

אז הוא היה מופתע. מופתע, אבל הוא לא ידע שאני הולך לשפוך את כל הראיונות האלה. אז הוא קיבל, הוא בגלל הקטע שלו עם האדון חפץ, כן? יש לו את, אני לא יודע איך הם עשו את העניין ביניהם, אבל מי שבאמת, כמו שאני אומר כאן, קדח לי חור בראש, זה חפץ. זו הסיבה שעשיתי את זה. לא בגלל שאני בא להטיב עם וואלה. לא בגלל שאני רוצה לעשות איזה טובה לאלוביץ'. אלא משום שהם, ואפילו לא בגלל שהם קודחים לי את הראש, זה לא הם קדחו. הוא קדח לי את החור בראש. יש כל מיני שאלות אחר כך, למה הוא עשה את זה? מה היו הקשרים שלו עם וואלה ועם אלוביץ'? זה עניין אחר, כן? או עם בזק אפילו כפי שגילינו במשפט, דברים שלא ידעתי בכלל. אבל הוא קדח לי חור בראש. בסדר, אז דובר קודח לך חו ר בראש, אז אתה עושה את זה. ואחר כך מצטער על זה.

אוקיי. מה שאני שואלת אותך מר נתניהו, זו שאלה כזאת

כי את רוצה להגיד כאן דבר שהוא אבסורדי, שאני כאן בא ואני בא, הרי יש לכם את העדויות. יש את העדויות שחפץ לוחץ עליי, חפץ משדל אותי, שאני לא רוצה לעשות את זה. שאני גם בא ומעלה כל מיני תנאים וכי אני לא מרגיש טוב עם זה. אני לא רוצה את זה, אני לא בא לעשות את זה. זה חפץ משכנע אותי, אז איזה שאני עושה את זה. אז זו הטובה הגדולה שאני עשיתי לאלוביץ'? ואחר כך זה טובה גדולה שאלוביץ' עושה לי? שהוא שולח את הריאיון הנורא ה זה, ואחר כך מסרב גם לערוך אותו אפילו ולא שום דבר, בניגוד גמור למה שסיכמנו? איפה ההיגיון פה? מה השאלה?

אז אם תיתן לי לשאול, אדוני

שאלת, אני מחכה לשאלה על שאלה. אני לא מבין מה השאלה בתוך השאלה

אז אני אשאל את אדוני. אדוני אמר, והראיתי לאדוני ואני אומרת לך מהעדויות זה עולה, שאדוני לא התראיין הרבה זמן בינואר. שהוצגו לו. היה ביקוש, רק רגע. באמת, אי אפשר ככה, אני מבקשת להשלים שאלה.

לא, אני אמרתי משהו? אני לא.

הכול בסדר.

אז למה הדרמה שאי אפשר ככה?

עורך דין חדד, הוא יודע גם לענות.

בסדר, אבל לא, באמת. גברתי, אמר מקודם חברי על הנזיפות. לא אמרתי שום דבר, על פי הכללים.

הכול בסדר. מה שלא יענה בינתיים, שנראה אם יש התנגדות. גברתי יכולה לשאול.

אוקיי, אז אני שואלת אדוני. השאלה היא מאוד פשוטה, בסדר? אתה בוחר לתת את הריאיון העיתונאי הראשון שלך בתקופה, העיתונאי הראשון שלך אחרי תקופה שלא התראיינת לכלי תקשורת, בתקופת בחירות. אתה בוחר לתת את הריאיון העיתונאי הראשון לאת ר וואלה, אתר שאתה גם הגדרת אותו כאתר שולי וזניח, וגם הגדרת אותו כאתר וואלה חמאס. אתה הגדרת אותו. ואני אומרת לך מר נתניהו, שזה לא מסתדר. אם באמת היית חושב שהאתר הזה הוא וואלה אכבר, הוא אתר שהוא עוין אותך בצורה כזאת כמו אויבינו, או אתר זניח, ובטח שני הדברים ביחד, אתה לא היית בוחר להתראיין בו ריאיון ראשון.

זאת השאלה

זאת השאלה

אתה רוצה להתנגד?

תענה, תענה.

יענה אדוני.

אני עניתי על זה, כבודכם

אדוני יענה שוב.

אמרתי שבאמת לא הייתי בוחר בו. קודם כול, מה שהיה לפני זה לא אומר שלא באו ראיונות אחרי. אז אפשר לחשוב שזה דקל בודד שעומד במדבר וכולי. היו ראיונות רבים מאוד אחרי, זאת הייתה מדיניות. האדון חפץ בא אליי ואיך אומרים, me with Pleaded, לא אני רוצה להיות נחמד, לא נגיד שהוא קדח. Pleaded ושכנע ושידל וכו', ובכל דרך אפשרית ואני כמובן לא רציתי לעשות את זה, ובסוף כשהוא, איך אומרים, עלה לי על העצבים והעלה לי את הסעיף, אז אמרתי תביא לי, כיוון שאני באמת חשבתי שהם עוינים מאוד ובצדק חשבתי שהם עוינים מאוד, והוכיחו שהם עוינים מאוד בריאיון הזה עצמו. אז הוא ה עלה את התנאים האלה, הם כמובן הסכימו לזה, הסכימו לזה וכמובן הפרו את זה על המקום. זה מה שהיה שם. מזה להסיק שאני בא לעשות, בא ביחסי איזה גומלין מיוחדים? אם הייתי ביחסי גומלין, לא יודע למה היה צריך לשכנע אותי. אולי צריך לבוא לשדל, לא צריך לבוא מכל כיוון אפשרי לנסות להביא אותי, כי אני הרי ביחסים של תן וקח, או אני אמור גם לקבל וגם לתת? השד יודע. לא היה את כל התהליך הזה. כל התהליך הזה מוכיח את ההפך הגמור. מוכיח שלא היה פה יחס מיוחד. וגם הדרך שבה התקבל הריאיון ואחר כך הדרך שבה הגבנו לריאיון, מוכיח את בדיוק מה שאמרת י. אמרתי לו גם, אני זוכר שאמרתי לחפץ נו איפה, תודה רבה לך. איך אומרים, יריתי בו במירכאות, כן.

תודה רבה זה נאמר בציניות.

תודה רבה בציניות ויריתי בו נאמר באופן פיגורטיבי, ציורי ולא ממשי

תראה מר נתניהו, בהחלט יכול להיות שהיה ביניכם שיח על עצם קיום הריאיון, נראה מה שחפץ אומר, אבל אולי הדובר שלך המליץ לך על דרכי פעולה כאלו ואחרים בהם גם להתראיין לוואלה. אני בהחלט יכולה לקבל את זה, אבל זה לא מה שאתה אומר כאן. אתה אומר כאן.

מה זה כאן?

מה זה כאן?

גם כאן וגם בראשית שלו, גם כאן עכשיו וגם בראשית שלו. אתה אומר כאן שוב ושוב שהריאיון בכלל לא היה, אתה לא רצית, הריאיון לא היה חשוב לך והוא היה שולי. אני יכולה להפנות אותך לדברים האלה. ואתה אמרת ש אתה לא חושב שצריך לעשות אותו, אבל רק כדי להוריד אותו מהגב שלך אתה הסכמת לריאיון הזה. זה מה שאתה אומר. אתה לא אומר הוא המליץ לי ואני קיבלתי את המלצתו. ואני אומרת לך, אני מציעה לך, רק רגע אדוני, אני עם הגרסה שלך. הגרסה שלך הייתה שעשית את זה, אתה לא רצית את זה ועשית את זה רק כדי להוריד אותו מהגב שלך, כי הוא קדח לך או מילה אחרת. ואני אומרת לך שהטענה שלך שאתה מחליט על ראיונות לתקשורת בתקופת בחירות לאתר וואלה, בימים הקריטיים בשבוע האחרון לבחירות, רק כדי להוריד את חפץ מהגב שלך, היא טענה לשיטתנו, לשיטת התביעה, קיצונית, לא סבירה ולא אמינה. תגובתך?

אני אומר לשיטתכם אתם טועים, פשוט מאוד. התשובה היא חד - משמעית. לא היה לי עניין מיוחד לוואלה. מה שחשבתי עליו לא השתנה, גם לא לפני הריאיון הזה, ולכן רציתי את כל הביטחונות האלה וזו הסיבה ש...הוא לחץ ולחץ ולחץ. היום אני יודע דברים שלא ידעתי לפני המשפט, שהיו לו כל מיני יחסי גומלין כאלו ואחרים. אפשר היה לחקור את זה, זה היה מעניין מאוד, אבל עם בזק ועם שאול אלוביץ'. היום אני יודע את זה, אבל אז לא ידעתי את זה. הוא הסתיר את זה ממני.

אוקיי, אתה רוצה שנקבל את זה שהדובר, שבניגוד לעדויות הדוברים שלך ועדויות חפץ, שהדובר שלך מוליך אותך באף, שאתה לאן שהוא.

מתנגד. נשאל ונענה.

לא, רק רגע, תן לי להשלים את השאלה.

שאלת כבר.

אל תענה עדיין.

אז תתנגד. מוליך אותך באף לאן שהוא בוחר, שאתה מובל ולא מוביל ולא יכול לדפוק על השולחן כמו שאתה יודע לעשות, ואומר שאתה עושה במצבים רבים, ואתה הולך לאתר עוין שהוא חמאס ושולי והוא אללה וואכבר, ריאיון ראשון שבוע לפני הבחירות, רק כדי להוריד אותו מהגב שלך? זאת הטענה?

זה בדיוק מה שאני אומר

זה נשאל ונענה.

הוא כבר ענה.

כן, אני עונה לך לא בדרך שבה את מנסחת את זה, אבל אני עונה לך

אז אני אציע לך שאתה בשלב הזה מתראיין, בשלב הזה של ה - 11, שבוע לפני, לא בבליץ, בשלב הזה אני מציעה לך שאתה מתראיין רק לראיונות לעודד מנשה בערוץ המוזיקה, לדוד בן בסט מקורבך, ורק רגע, וליהורם גאון, כן? שלושת הראיונות האלה, אלה הראיונות שאתה עושה, לא בדיוק עיתונות נושכת. ואני מציעה לך שאתה מסכים לריאיון בוואלה, בגלל שאתה מצפה שם לעיתונות שהיא לא עיתונות נושכת, אלא מחבקת אותך.

אני מציע לך

הרי המערכת יחסים שלך עם מר אלוביץ.'

אני חושב שזה בדיוק

אני רוצה להתנגד.

תודה רבה על השאלה הזאת, אני עומד לענות עליה

אני רוצה להתנגד, באמת, הרי יש.

הוא בעצם משיב, הוא משיב. לא, הוא משיב אמרתי.

זה עולה מהראיות, זה לא

לא, לא, אני רוצה להגיד. זה בדיוק האתרים הזוטריים שאין להם שום משמעות. שום משמעות. זה מראה לך בדיוק כמה החשיבות, שגם אם הוא קודח לי את הראש, בסדר אז זה יהיה באתר, סליחה, הזניח וחסר החשיבות הזה. בדיוק הפוך. בדיוק הפוך זה מוכיח.

בנוסף אני מציעה לך

אבל פה הוא באמת היה צריך לקדוח

בסדר

גם בערוץ הזניח והרע הזה, כן? הוא היה צריך לקדוח לי חור

אני מציעה לך שמר חפץ מספר שהדבר שהוא היה צריך לשכנע אותך, הוא לא דיבר על עצם קיומו של הריאיון ולמיטב בדיקתנו אף אחד לא הציג לו גם שהוא שכנע אותך להתראיין בוואלה, אלא מה שהוא אמר שהתנגדת אליו זה המראיין דב גיל - הר. על זה הוא היה צריך לשכנע אותך והוא שכנע אותך. כך מר חפץ אומר, תגובתך?

אז הוא אומר. הוא היה צריך לשכנע אותי לעשות הריאיון הזה בוואלה, הוא היה צריך לשכנע אותי. אגב, לדעתי זה בא בעסקת חבילה ישר בהתחלה, אז בכלל הוא היה צריך לשכנע אותי, אבל מראש כל הוואלה הזה היה בערך שקול, כן לערוץ המוזיקה. בערך, כן, ערוץ המוזיקה. אז איך אומרים? זה לא היה דבר בעל חשיבות בעיניי, חוץ מזה שלא רציתי לעשות את זה כי היה ידוע מבחינתי, כפי שהוכח במשפט הזה מעל לכל ספק וכל אדם, תלכו לרחוב, תשאלו 100 אנשים באותה עת מה אתם חושבים, וואלה זה חיובי או שלילי לבנימין נתניהו? היו אומרים לכם שלילי, סופר. רובם היו אומרים את זה וצדקו, אז אני בוודאי חשבתי את זה. לכן לעשות את זה היה כן צריך לדחוף, כן צריך לשכנע. וגם אם הוא אומר את זה רק באופן חלקי, אני אומר לך את זה באופן מלא. לא הייתי עושה את זה אלמלא הלחצים שלו והביטחונות שהוא הביא יחד עם הלחצים האלה.

אתה אישרת שפנית לאלוביץ' מיד לאחר הריאיון, היית כועס מאוד, ביקשת לצלם מחדש וא ני מוסיפה לך, ואולי גם את זה תאשר, רק אמרת... על הדבר הזה?... זאת אומרת כן?

כן, זה כן במובן כן

כן זה כן

רק אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי לאלוביץ', אפשר לראות את זה אולי

בסדר

אני לא זוכר אם אמרתי לו לצלם מחדש או לערוך את זה, אני כבר לא זוכר

בסדר, זאת לא השאלה כרגע, אבל השאלה הייתה על הקטע שאתה התקשרת אליו כועס, אמרת יריתי בו במירכאות כמובן, כי מותר לפעמים להשתמש בביטויים שהם לא הביטויים המדויקים, אבל הם הסלנג שלנו, ככה זה. אבל, וגם אני מזכירה לך ואולי אתה תאשר לי את זה, תזכור את זה, שמר דב גיל - הר סיפר וגם מר אלקלעי, שאתה בסוף הריאיון תלשת את המיקרופון בכוח מדש הבגד בזעם, והטחת אותו על הרצפה או על השטיח, ויצאת בזעם מהחדר. זאת אומרת, מאוד זעמת וכעסת. אדוני זוכר את זה?

לא

לא זוכר את זה, אוקיי. גם אלקלעי תיאר דרמה בבלפור בהקשר הזה. אדוני אומר שהוא לא זוכר, אני מבינה.

לא

לא זוכר. אוקיי, בסדר

אבל מה השאלה?

רק רגע, אני אשאל אדוני. עכשיו אני אומרת לך מר נתניהו, וזאת השאלה, אדוני לא זוכר אבל סיפר את זה כאן דב גיל - הר, לא נראה את זה. ואני רוצה לשאול אותך מדובר באתר שולי, וגם אמ רת לפני כן, ואני אומרת לך יש הרבה קטעים כאלה, שאתה אמרת שהריאיון לא היה לך חשוב, אתה עשית אותו רק כדי להוריד אותו מהגב, את מר חפץ, ומלכתחילה לא ייחסת לו חשיבות. ואני אומרת לך אם כל זה נכון, יש חוסר פרופורציה, חוסר הלימה, בין ריאיון לא חשוב שאתה עושה אותו ר ק כדי להוריד את חפץ מהגב, באתר שולי ולא רלוונטי, והתגובה שלך שהיא תגובה קיצונית, שגם דב גיל - הר וגם אלקלעי סיפרו שהם לא נתקלו בדבר כזה. תגובתך?

אני מתנגד לשאלה. זו התנגדות נורא, הייתי אומר אותה לידו, פשוט אני לא רוצה לגרור. שאלה חברתי את ראש הממשלה שזוכר שתלש את המיקרופון והוא אמר שהוא לא זוכר, אז עכשיו היא שואלת אותו על התגובה של אנשים אחרים שאמרו שזה חריג, על אירוע שהוא לא זוכר. איך אפשר לשאול שאלה כזאת? זה בדיוק, אלו ההנחיות שקיבלנו מכבודכם. היא שאלה אם אתה זוכר שזרקת את המיקרופון על השטיח, כמו שהיא אמרה.

אבל היא הציעה לו שהוא הגיב תגובה קיצונית, אולי קיצונית מדי לשיטת התביעה. הוא יכול להגיד שכן, הוא יכול להגיד שלא.

לא, אבל זו לא הייתה שאלה. זו השאלה שלא התנגדתי. עכשיו באה שאלה בהמשך על אירוע שהוא לא זוכר, אז שואלים אותו עכשיו על עובדה. הם אמרו.

נעזוב את הפרטים, הוא הגיב תגובה קיצונית.

אבל על זה הוא השיב.

אולי אם תתקבל גרסתו איך זה מתיישב עם מה שהוא אומר.

עם מה?

בעצם השאלה.

על אירוע, בהינתן, דבר שאתה לא זוכר, אתה לא זוכר אותו, אבל עכשיו על האירוע הזה שאתה לא זוכר, איך זה יכול להיות?

נותנים לו הזדמנות להתייחס לגרסה שהושמעה. הוא לא שלל את הגרסה הזאת נכון לרגע זה. נותנים לו אפשרות.

אבל אדוני, כאילו שזה בכלל משנה משהו, אני לא כל כך מבין מה זה רלוונטי למשפט, אני חייב להודות במלוא ההגינות. אם כבר זה טוב להגנה.

אני מסכים שזו תגובה קיצונית.

טוב להגנה, אז אולי שיענה.

זו שההיענות חריגה.

זו לא היענות חריגה, זו לא היענות חריגה.

מה הקשר?

זו לא היענות חריגה. התגובה קיצונית כפי שנטען, ביחס להודעות.

מה, היא בדקה אם זה קיצוני? הביאו לנו איזה מד - קיצוניות?

היא מפנה לעדויות שיש בהן.

אני אראה לו את העדות ושיתייחס לעדות.

היא נותנת לו הזדמנות להגיב לזה.

לגבי ההזדמנות.

אני חוזרת בכך מהשאלה.

אבל אני רוצה גם להוסיף.

אבל רק רגע, אני רוצה לדייק את השאלה ואז תתנגד לשאלה שלי. זאת אומרת.

אז רגע, עכשיו נשמע את השאלה.

אני אבקש להציג למר נתניהו את דברי העד שנכח באירוע הזה, מה הוא מתאר. יכול להיות גם שזה יזכיר לו משהו או שתהיה לו איזושהי התייחסות לעניין הזה, ואני אראה מה הוא אומר על הדבר הזה.

לזה אין לי התנגדות. לרענן את זיכרונו, אין לי התנגדות.

השאלה הראשונה שתהיה, האם זה מרענן את זיכרונו לגבי מה שהיה בחדר.

רגע, אבל השאלה היא האם אחריה תבוא השאלה שעכשיו יש לה התנגדות, אז נשמע עכשיו את ההתנגדות.

אני אגיד לו אחר כך, אם זה לא מרענן את זיכרונו, אני אגיד לו שאני אומרת לו, אנחנו מציעים לו שלפי מה שמר דב גיל - הר, כי הרי אני נותנת לו את ההזדמנות להתייחס לזה, לפי מה שמר דב גיל - הר מציין, ביחד עם מה שהוא מתאר שהוא התקשר והוא ירה במר, ירה מטאפורית במר אלוביץ', אני אומרת לו שזאת תגובה קיצונית מאוד, אם אכן.

זאת אותה שאלה שהייתה.

כן, זאת השאלה השנייה.

זאת שאלה שכבר נענתה.

לא, זה היא לא נענתה. לא.

שוב, כדי לחסוך את הזמן של יציאה נוספת, אגב בזמן שיורים עכשיו טילים על האמירויות, אני מקווה שלא תהיה הסתה כנים לפה.

שאלתי אם צריך.

לא, זה, אנחנו חיים בהזיה, אבל לא חשוב, נשים את זה רגע בצד. כדי שלא נצטרך עוד פעם להיכנס ולצאת, גברת תירוש, עורכת הדין תירוש שאלה את מר נתניהו האם הוא תלש את המיקרופון והלך.

לא זוכר דבר כזה.

נכון, לא זוכר דבר כזה. ואז היא שאלה אותו האם היה עוד איזה ביטוי של כעס בתוך הריאיון, חוץ מהשלכת הזה, ואמר לא זוכר דבר כזה. ולכן השאלה שבאה ואומרת איך זה יכול להיות שזו התגובה הקיצונית שלך, היא שאלה שכבר אנחנו שמענו את התשובה לגביה. שמענו.

לא זו השאלה. השאלה לא אם הוא זוכר.

עכשיו.

אם תתקבל אותה גרסה שאומרת שכך הוא הגיב, איך זה מתיישב?

לא, גם זו לא הייתה השאלה. עכשיו השאלה.

השאלה שלו.

לא, השאלה הבאה עכשיו, הבנתי שהשאלה מתוקנת כי על זה הוא כבר נשאל, אתה אומר שלא הייתה תגובה כזאת קיצונית, אתה לא זוכר תגובה כזאת קיצונית. עכשיו אני רוצה לרענן את זיכרונך.

יש פה שני דברים. יש פה עניין של ריענון זיכרון... פעם שנייה בהינתן אותה גרסה. המדינה אומרת שיש לזה משמעות מסוימת ומאפשרת למר נתניהו להתמודד עם הטענה הזו. לא רואה סיבה לא לשמוע את זה.

לא, בסדר, אבל אני מזכיר לאדוני מדוע קמנו מלכתחילה, כי אנחנו התחלנו בעמידת ראש. אחרי שהוא אומר שלא היה אירוע כזה, היא אומרת לו אז איך התגובה שלך כזאתי קיצונית?

עורך דין חן, הועיל ויש.

אז סידרנו את זה, סידרנו. היא תנסה לרענן את זיכרונו ותגיד לו אחרי שניסיתי לרענן ולא רוענן, קבל מ מני שכך היה, אני כך אטען שהיה, ועכשיו בהינתן זה.

זה מה שהיא עשתה עכשיו.

לא בדיוק, זה לא מדויק.

עזרנו לה לעשות את זה כבודכם, אנחנו עזרנו, כולנו עזרנו לה לעשות את זה עכשיו.

א בל מזווית אחרת, אפשר לשאול את מר נתניהו האם הוא הגיב בצורה קיצונית, זרק, לא זרק. האם הוא הגיב בצורה קיצונית. אפשר לשאול אותו, הוא יגיד איך שהוא הגיב.

אבל אדוני, הוא נשאל פעמיים על זה.

שהוא הגיב בצורה קיצונית?

לא, הוא אמר שהוא. זה בדיוק העניין, היא אמרה לו.

הוא לא זוכר קיצונית, הוא לא...

אבל זה מה שהוא נשאל ונענה.

אני יודע, אבל שם באופן, מבחינת המסקנה ייתכן שהוא נהג בצורה אחרת, אינני יודע. ניתן לו הזדמנות זרק שם, לא זרק שם, אינני יודע. נשמע אותו,. נשמע אותו.

מה זה רלוונטי?

רבותיי, נשמע אותו בצורה שוטפת. נשמע, זה לא כזה דרמטי.

כן אדוני, אבל גם לא צריך גם לאפשר טקטיקה שבאה ואומרת, שעל מנת לאפשר בצורה שוטפת ו לסיים עם הדבר הזה כבר, בואו תשבו במקום שהחקירה הנגדית מתעסקת בדק על הדק עד לא נבדק בדברים אזוטריים, רחוקים מכתב האישום, בהיסק על היסק בתיק נסיבתי, על פגישת הנחייה שלא הייתה. נו באמת.

ההתנגדות מאוד רלוונטית עכשיו בפגישת ההנחיה.

לא, כבודכם, אני פשוט מנסה לכוון את עצמי להערות של כבודכם על אף חקירות נגדיות של עדים, בדרך כלל על עדי תביעה או עדי הגנה שאנחנו מביאים. לאן נלך משם? מה נעשה עם זה? שמענו, שאלתם, ענינו, קדימה. גם לנו יש מה לעשות.

כן

אוקיי, אני רוצה להראות אחד הדברים שאומר דב גיל - הר על הריאיון הזה. הוא היה נוכח שם בחדר, גם אלקלעי, יכול להיות שנעצור בדב גיל - הר. אני מפנה לעדות שלו מה - 17.7.23, בעמוד 31182, שורה 1 בסדר? זה המסך? אוקיי. ואז התחיל הריאיון והריאיון היה,, מה שהתחיל ככה באופן יותר נינוח, פתאום התחושה שלי הייתה שהפך למשהו מאוד לא נינוח. מר נתניהו נראה לי מאוד כעוס על מה שקרה שם, על השאלות, על אופן ניהול הריאיון. מה גרם לך לחשוב איך הוא התנהג? שפת גוף שאני זוכר שהייתה, הוא יותר ככה משהו, ממשהו נינוח יותר, יושב על קצה, על קצה הכיסא. אולי גם אני ישבתי על קצה הכיסא ואני חושב שהוא החליף מבטים עם אנשים שהיו מאחוריי, יועצים שהיו מאחוריי. אני זוכר שדימיתי לנפשי חד - משמעית שאני רואה זעם, ככה יוצא מראש הממשלה, אולי בצורת עדים לא קיימים, אבל משהו שהוא שידר בשפת הגוף שלו, שמשהו מאוד מאוד לא לגיטימי קורה כאן. הריאיון היה כבר כל כך ככה, הפך למשהו לעומתי כזה, זה שאמרתי בקבוקים, אני אשאל פתאום על בקבוקים של הגברת נתניהו, אז יהיה פה בכלל איזה פיצוץ רגשות. בסוף הריאיון אז השאלה נשאלה או לא נשאלה? לא נשאלה. שאלת הבקבוקים לא נשאלה. בסוף הריאיון אני אומר לו תודה אדוני, אומר לו תו דה ואז הוא עושה משהו שכמותו לא ראיתי באופן אישי אף פעם. הוא לקח את ה - mic Neck, שזה המיקרופון שכאן, תלש אותו מדש הבגד והטיח אותו בשטיח או ברצפה שם בחדר. עכשיו בדרך כלל בראיונות נגמר ריאיון, יש איזה Small talk, היית בסדר או לא היית בסדר, הגזמת, לא הגזמת או משהו. לא היה שום talk Small, נתניהו קם, חצה את האולם הזה בבלפור, האולמון הזה בבלפור, נכנס לחדר שלו ושררה איזה דומייה באוויר. אני מסתכל על אבי אלקלעי, היה משהו לא בסדר. זה כבר לא בנוכחותך. ואני שואלת אותך מר נתניהו, אם זה מזכיר לך את מה שהיה בריאיון הזה?

אני לא זוכר שקמתי ותלשתי את המיקרופון, אבל אני זוכר שבהחלט הייתי, כעסתי ולמה כעסתי? כעסתי כי הייתה כאן הפרה של הסכם ברור, של הבטחה. זה ברור. בא אדם, אחרי ששידלו אותך ושידלו אותך ושידלו אותך והסכמת, באים ומרמים אותך במצח נחושה. והוא עוד אומר אני לא יודע מה, הגזמתי במשהו? תודה רבה. הוא חסך את שאלת הבקבוקים של אשתי. בסדר, תודה רבה לך. זה אומר לכם רק איזה מין יחס יש פה, וכמובן שאני ראיתי את זה וכל הדבר הזה הוא אבסורד. אני מואשם בשוחד. עשיתי איזו עסקה פה. אני לא הייתי צריך לתת ריאיון אחד. הם היו יכולים לתת 10 כ תבות באותו יום חיוביות, כחלק ממה שהם אמורים לתת לי, אבל הם צריכים לרדוף אחרי הבחורצ'יק הזה כדי לתת את הריאיון הזה, שהוא ריאיון עוין בצורה בלתי רגילה. ואגב, גם ראיונות במוזיקה, אם אתה מקבל איזה, בערוץ המוזיקה אם זה מאוד שלילי זה מופץ לכל העולם דרך אגב, רק כדי להבין את זה, אבל בוודאי שלי לא היה אינטרס לעשות את זה אצלם. ואחרי שאני עושה, מה פתאום יש לך פה דבר כזה? הרי כל התזה היא הפוכה. הרי כל וואלה הייתה צריכה להיות משרתת שלי. היו צריכים לעשות ראיונות, היו צריכים 5 ראיונות. היינו צריכים לסכם אני ואלוביץ', או דרך איזו טלפתיה שעובדת בינינו, הוא היה שולח לי מראיינים הכי נעימים בעולם. לא היינו צריכים לעשות שום תנאים, הכול היה ברור. הרי זה היה הכול הפוך. העולם הפוך. אתה בא למישהו סופר עוין, למישהו שלא שולט בכלל באנשים שלו, הם באים ומשדלים אותך, נותנים לך תנאים, מפיר ים את התנאים. וגם אתם כבודכם, אם היו עושים לכם דבר כזה, אתם הייתם. לא, אני לא חושב שהייתם זורקים את המיקרופון ואני לא חושב שאני זרקתי את המיקרופון, אבל זה לא משנה לצורך העניין. הייתם מגיבים לזה לא בגלל, לא בגלל שום סיבה אחרת, אלא משום שפשוט זה יושר, זה הגי נות בסיסית. כמה אפשר להיות? אפילו בעולם של התקשורת שלנו, שהוא לא ידוע בדיוק באתיקה רצינית, יש בכל זאת גבולות לדברים האלה והם חצו את הגבולות האלה. אבל זה הכל הפוך. זה הכל הפוך. הרי אם יש פה הסדר ויש פה זה, לא צריך שום דבר, הכל עובד איך אומרים, על מי מנוחות, בהרמוניה. איך אומרים? פשוט הכל דבש. בדיוק הפוך היה כאן. זה מוכיח את מה שאני אומר, הכל הפוך כאן.

כבה המסך, אז הוא לא התייחס לשורה 8 שלא יחסר.,

עורך דין חן, זאת הערה באמת מיותרת עכשיו.

אבל המסך כבה. הצגת לו משהו שיתייחס, הוא שכח, ואחר כך יחשבו שהוא לא התייחס.

אז עורך דין חן ביקש, ותזכור את זה לסיכומים עורך דין חן, להתייחס לשורה 8 אנחנו מתקדמים.,

בכלל לא ראיתי אותה

לא, כשהוא יחליט לחקור אותך פעם, אז הוא יציג לך את שורה 8. לא בעת הזאת.

אנחנו מתקדמים. כן.

כן, אפשר גם להעיר לעורך דין חן על ההערות האלה תוך כדי.

מה, שהמסך כבה?

לא, לא שהמסך כבה, זאת לא הייתה הערה. שהוא לא הצליח להתייחס לשורה, 8 זאת הערה שלא צריכה להיאמר במסגרת חקירה נגדית.

שורה 8 אומר דב גיל - הר, אני רק אסביר על מה מדובר, שיצאו ממנו עדים בלתי נראים. אמרתי, אולי הוא ירצה להתייחס לזה, על העדים הבלתי נראים. זה הכל.

כן, נראה בפניו והוא קרא את זה. אז מספיק, נו, די. הערה מיותרת, מיותרת.

שאלה מיותרת ב - 2026.

אני אומרת לך שאי אפשר לחקור ככה חקירה נגדית, אין כאן שטף של חקירה. אני אומרת את זה קודם כל ואני ממשיכה.

למי את אומרת את זה?

לפרוטוקול. אני אומרת לך מר נתניהו, שבניגוד למה שאתה אומר, שום דבר ממה שאמרת לא נכון. האתר לא היה שולי בעיניך, הריאיון לא היה לא חשוב בעיניך. שום עניין תקשורתי בתקופת בחירות הוא לא שולי בעיניך ולא לא חשוב בעיניך, ודאי לא ערב בחירות ראיון ראשון, ואתה כועס מאוד בגלל שבגלל ההשפעה שלך והקשר שלך עם אלוביץ', אתה ציפית באמת ליחס מיוחד בריאיון הזה. ולכן אתה גם מתקשר אליו, בעל השליטה בבזק.

לא, לא ציפיתי ליחס מיוחד

מיד אחרי הריאיון

ואני אומר לך שכל מה שאת אומרת פה זה קשקוש מקושקש, ואני אגיד לך גם למה אני בא, הוא, הם יוצרים, הם פונים אליי, מתחננים אליי. אני לא רוצה. הם פונים אליי והם באים ומשדלים אותי שזה יהיה ריאיון הוגן. לא מחפש שום דבר אחר. ריאיון הוגן. אתה יכול לשאול שאלה, אני אע נה תשובה, כמו באמריקה. שואלים שאלות הכי נוקבות שיש, נותנים לך להשיב. אז אני לא מצפה שזה יהיה ריאיון מלטף, אם כי לפי התיאוריה שלכם, זה היה צריך להיות ריאיון דבש ניגר, לא פחות מזה. דבש ניגר כמו מי נהר, ממש. זה מה שצריך להיות שם. לא היה דבש ולא היה הוגן ולא היה מתקרב להוגנות, היה הכי בלתי הוגן והכי נבזי שיכול להיות. בוודאי שאתה מתרגז על הדבר הזה, אבל לא מתוך ציפייה שאני אקבל את הדבש. לא חשבתי שאני אקבל דבש, אבל את חשבת שהם צריכים לתת לי דבש, כי זה כתב האישום שלכם. כל כתב האישום שלכם בנוי על זה שהם משרתים אותי בכל עת, בזמן בחירות בוודאי. וזה הכל הפוך. ואת מוכיחה פה בשאלות שלך, בזמן הניגר שלנו, כן? הזמן הולך וניגר, את שואלת אותי את השאלות, את בעצם מוכיחה שזה בדיוק מה שקרה פה. שבמקום שיהיה את האתר החיובי הנפלא הזה וכולי, היה בדיוק הפוך. והיה ברור לי שזה הפוך ולכן לא רציתי, אבל איך אומרים? שידל אותי, כן קדח לי חור בראש האיש הזה ואחר כך באתי אליו גם בטענות.

מר נתניהו, אני אומרת לך גם

אני לא חושב שיצאו ממני עדים, ואם הם בלתי נראים אני בוודאי לא ראיתי אותם ואני לא חושב, אני לא.

השלמת את

אני לא אדם אלים בוא נגיד ככה

עכשיו אני אומרת לך גם, שמהראיות כמו שאנחנו קוראים אותן, בסדר? עולה שגורמים שהיו שם, גם בחדר וגם מחוצה לו, לא הבינו את, בוואלה, כן? לא הבינו את הכעס ואת הרצון שלך, רק רגע, תן לי להשלים את השאלה אדוני. אני אתן לך להשלים את התשובה, אבל תן לי ל השלים את השאלה. לא הבין את הצורך שלך בריאיון חדש. ההתרשמות הייתה שהיה לך ריאיון שגרתי מבחינת קטיעות, נתנו לך זמן לדבר, להעביר את המסרים שלך. אני גם אגיד לך אדוני, כדי להשלים את השאלה, שיש מוצג נ/765 בתיק ויש גם את הריאיון ואנחנו גם עיינו בריאיון הזה. ואני אומרת לך, מהסתכלות בריאיון הזה גם, ואנחנו לא נראה אותו עכשיו כי חבל על הזמן, שאלמלא אתה, אני אומרת לך, שאלמלא אדוני מצפה ליחס מיוחד באמת ולשאלות, רק שאלות מלטפות ולא שאלות למשל על דוח מבקר המדינה, זה לא אמור להקפיץ אותך בכלל. להקפיץ במובן להכעיס כל כך, בסדר? לא להקפיץ.

אנחנו מתנגדים לשאלה.

דיברתי על העדים וואלה. דיברתי על העדים וואלה.

את אמרת על הנוכחים שם. מדויק.

חברתי אמרה שהנוכחים אמרו שאין פה שום דבר חריג והם לא מבינים, בסך הכל שאלות, שאלות רגילות. בסדר, זה כמובן האנשים שקוראים לו קים ולאשתו אשתו של קים וכו' וכו'. אני מזכיר, כן? על שליט צפון קוריאה. אבל לפחות עד אחד, שהוא גם עד מדינה, עד בכל זאת רלוונטי, אומר בדיוק את ההפך הגמור. עד מטעם התביעה. אני לא יודע איך התביעה יכולה לקחת ככה שני דברים שהכעיסו, אומר חפץ, אני זוכר שני דברים הכעיסו את נתניהו, שהתפרצו על הדברים, לא נתן לו לסיים ושבאמת השאלות היו קנטרניות. זה אומר עד המדינה, ואחר כך הוא אומר שזה נתפס על ידינו, כלומר גם על ידו, כריאיון כשהשאלות הן כאלה שאנחנו תופסים את הריאיון, אנחנו זה גם בנימין נתניהו וגם אני, כך אומר עד המדינה חפץ. לא בגלל שוואלה זה אתר, לא, הוא אומר את ההפך לגמרי. וגם מכיוון שהשאלות בו לא באמת נועדו לשרת את העניינים הציבוריים, שהציבור עכשיו חשוב לו לפני הבחירות לדעת את העמדות של צד כזה או אחר, אלא נועד להראות לחברים שלך מהברנז 'ה העיתונאית שאתה גיבור גדול על נתניהו. זה אומר עד המדינה של התביעה, עכשיו אני, זה לא נראה.

היו אחרים שאמרו אחרת?

זה לא עניין של אחרים, זה לא.

אז אולי יש ויש.

זה לא יש ויש, עוד פעם כבודכם.

לא יודע, אני אומר ייתכן.

מה אכפת, באמת עם כל הכבוד, מה אכפת למר נתניהו מה חושבים, מה חושב דב גיל - הר שמראה את הרייכסטאג השרוף ומדבר על נתניהו? מה העניין לנו בכלל בדב גיל - הר איך הוא תופס את הדברים? זה בכלל לא שאלה רלוונטית, או במישהו אחר. עניין לנו אם כבר, ואם חברתי רוצה לשאול שאלות שהן באמת לגיטימיות ואולי יכולות לקדם את המשפט, אז איך זה. הרי התזה שלה באה ואומרת זה היה ריאיון שגרתי לגמרי, רגיל, שאלות רגילות באתר אובייקטיבי נחמד, כן, כולם צריכים לקרוא לך קים ג'ונג און, כולם צריכים לבוא ולהשפיל אותך וכו', זו הנורמה. ואם באו ועשו לך את זה ואתה כועס, זה משהו שהוא חריג ושגרתי ונובע מארוחת ערב בדצמבר 2012 שלא דיברתם שם על שום דבר וכו.', זאת למעשה התזה שלה. אבל הנתון הבאמת חשוב, זה מי שסידר את הריאיון ואומר אני נאלץ לשכנע את נתניהו לראיון הזה. הוא אומר את זה, אומר את זה ניר חפץ, זה חלק מהעדות שלו.

אז רגע, אפשר.

וניר חפץ היה שם?

כן, וודאי. ואומר ניר חפץ אני תפסתי את השאלות הקנטרניות, והוא אומר יותר מזה, זה לא. צריך להבין את עומקם של דברים. הוא אומר זה לא ריאיון שנועד לשרת את העניינים הציבוריים, שהציבור עכשיו חשוב לו לפני בחירות לדעת את העמדות של צד כזה, אלא נועד להראות לחברים שלך מהברנז'ה העיתונאית שאתה גיבור על נתניהו. הוא אומר אני חשבתי את זה ובנימין נתניהו חשב את זה. את זה לא מראים לו, אומרים לו בכת הסגורה הזאת שנקראת וואלה.

אדוני חוזר על ההתנגדות, כבר אמר את זה.

אני מבקש גם ברשותכם, שני משפטים, שני משפטים. השאלה.

רגע שנייה, אני רוצה עוד, עוד לא סיימתי, סליחה. עוד זה. עכשיו שואלים אותו גם על מה דיברת עם אלוביץ', אז הוא אומר זה אני זוכר גם שאני שוחחתי עם אלוביץ'. ואז הוא אומר, שואלים אותו 100%, אם ישועה אומר שהוא לא מודע לסיכום מוקדם, אז הוא אומר אז הוא משקר, הוא משקר, אני לא יודע אם הוא אמר את זה וכו'. זאת אומרת היה סיכום מוקדם. אין ספק שהסיכום המוקדם הזה הופר, זה מספר עד המדינה. הסיכום המוקדם הופר, שייתנו לו שיהיה ריאיון שייתנו לו לענות על השאלות וכו'. הסיכום הזה הופר. נתניהו תפס את זה כהפרה של הסיכום, ניר חפץ תפס את זה כהפרה של הסיכום. ניר חפץ אומר זה בכלל לא ריאיון, זה ללכת לחבר'ה בברנז'ה, בכת הסגורה.

זאת כבר פעם שלישית שאדוני אומר.

בסדר, נכון.

כבודכם השאלה, השאלה, אני מבקש עכשיו, אני בשלב ההטחות. אני מבקש ממך שתגיב לדבר הבא. אנחנו התביעה סבורים שהריאיון הזה היה ריאיון טוב, והתגובה שלך, שאתה מכחיש אותה באופן כזה או אחר לגבי הפרטים שלה, אבל אתה מודה שאתה כועס, היא לא פרופורציונלית. ולכן המסקנה שלי היא שציפית בגלל התזה שבכתב האישום או כל דבר אחר והכל בסדר גמור, 100%. לא קמים, שאלה לגיטימית בחקירה נגדית. היא נשאלה כבר, נענתה כבר, רוצה לשאול אותה עוד פעם? יאללה. אבל אנחנו חוזרים לתזת הזנה. מה היא עושה? היא מסכמת, היא לא שואלת. זה מכריח אותנו לקום, זה מכריח אותה להאריך, וזה מכריח בעיקר לעשות בלגן בפרוטוקול. למה? כי מה בין השאלה הזאת לבין מי שהיה נוכח בחדר אומר זה ריאיון רגיל? לא נכון, הנה עד המדינה חפץ. עכשיו היא מתקנת ואומרת לא, עדי וואלה אומרים זה ריאיון רגיל. ואדוני אומר אבל יש כאלה שרואים ככה ורואים ככה ולא נצא ידיים וראש מפה. ואחר כך היא באה ואומרת, ואנחנו גם צפינו בראיון.

אוקיי, מה מהות ההתנגדות?

מהות ההתנגדות היא מה שאני כל הזמן אומר. השאלה היא לא לגיטימית משום שהיא מניחה נתונים שהם במחלוקת, שמסיחים את הדעת, מבלבלים את הפרוטוקול, מבלבלים את דעתנו, מושכים זמן ומטעים את העד. תבוא ותגיד לו תגיב לזה שאני אומרת לך שהריאיון הזה היה ריאיון לגיטימי, נורמלי לחלוטין והתגובה שלך לא פרופורציונלית, אני יושב. קיצרנו את זמנו של בית המשפט, קיצרנו את זמנם של הצדדים.

אני רק רוצה להשלים. רגע, אני רוצה להשלים. חברתי גם אמרה לו שזה ריאיון לגיטימי. אני מזכיר את השאלות. שאלה ראשונה הייתה, אפשר בבקשה? זו ההתנגדות שלי, תודה. את עוד לא תעשי לי ruling Over להתנגדות, תודה. עוד לא הגעת לשם עורך הדין תירוש. זו השאלה הראשונה, גדעון סער לא איתך, גם לא כחלון וגם לא נשיא המדינה ריבלין, ועכשיו נראה שגם הציבור מפנה לך עורף, כך לפי הסקרים. האם יש מצב שאתה הופך לנטל במקום לנכס לליכוד? שאלה שנייה, יכול להיות שלא מדובר בעניין אסטרטגי, אלא שהציבור הספיק מכהונת נתניהו והציבור רוצה משהו אחר? שאלה שלישית, אתה לא מריח ריח של מהפך באוויר? שאלה רביעית, אתה בכנות רואה אפשרות שלא תהיה ראש ממשלה? שאלה חמישית, אבל זה אומרים לו, באים ואומרים לו. הרי הוא לא זוכר היום, הוא לא זוכר ב - 2026 הוא לא זוכר את הריאיון. אומרת לו התובעת זה דווקא ריאיון נהדר,, על מה בכלל, על מה יש לה תרעם? על מה? על מה אתה בכלל מתרעם? אני אומרת לך, אני אסכם בזה שזה ריאיון, כנתון זה ריאיון פנטסטי, ריאיון נפלא. מי לא מבקש ריאיון כזה?

טוב, עורך דין חדד.

ראשית, אני אשמח אם חברי לא יחקה אותי. זה דבר ראשון, ככה בקשה.

לא חיקיתי אותך, לא חיקיתי אותך, לא חיקיתי אותך.

אז כן חיקית וכולנו שמענו.

למען הסר ספק, להבדיל מארנון שחיקה את בית המשפט, אני לא חיקיתי אותך.

אני עכשיו מדברת על איך שאתה מתנהג מהרגע שנכנסנו כאן לאולם. אני ממשיכה. הפוך ממה שאומר היום עורך דין חן, הפוך. יכולתי להראות לו מה אומר דב גיל - הר, יכולתי להראות לו מה אומר ישועה, יכולתי להראות מה אומר אלקלעי, אנשים שאמרו איך הם הרגישו כשהם ראו את הריאיון. אני לא אמרתי שכל האנשים, סליחה, אבל אני רוצ ה להשלים. אין בעיה, אבל אני רוצה להשלים עוד משהו, בסדר? אין בעיה. אז ראשית, אני אמרתי גם עדי, אנשי וואלה. אמרתי את זה שזה אנשי וואלה. לא אמרתי כל העולם ואשתו וכל מי שנכח, ואין לי בעיה להבהיר את זה. אבל אני אגיד גם דבר נוסף, חברי נראה לי מתבלבל, מכיוון שמר נתניהו דיבר על סיכום מוקדם של קטיעות, היעדר קטיעות. אני לא דיברתי על זה ולא אמרתי שלא שואלים שאלות ענייניות ושאלות שצריכות להישאל בריאיון של פוליטיקאי, זה לא היה העניין. כל מה שדובר הוא האם זה ריאיון שלא נתנו לו להשלים תשובה, או כן נתנו לו להשלים תשובה והפ ריעו לו. על זה מה שהבנו, זה מה שנאמר על ידי מר נתניהו ועל ידי מר ישועה, אם אני לא טועה בסופו של דבר, שהיה הסיכום המוקדם. לכן, כל ההקראה של חברי לגבי תוכן הריאיון הוא לא רלוונטי בכלל. הריאיון, לא להפריע לי, הוא לא רלוונטי בכלל.

עורכ ת דין תירוש, גברתי עורכת הדין תירוש תדייק את השאלה.

אני אדייק את השאלה.

וגם גברתי לא תאריך יותר מדי בהקדמה שלא לצורך, כי זה מעורר התנגדות להתנגדות בצדק. אין בזה צורך.

אין בעיה, אז אני אאריך בזה שאני אראה את הציטוטים אם זה מה שכבודכם רוצים. אני אמרתי, סייגתי 1,000 פעם שזה כמו שאנחנו קוראים את הראיות, דבר ראשון, מה שחבריי אמרו כל הזמן בחקירות.

הם לא היו מתנגדים.

לא נכון, אני אמרתי מראש.

ההתנגדות התחילה מזה שנשמע לכאורה שכל הנוכחים בחדר חשבו אחרת.

אבל אני אמרתי כמו שאנחנו קוראים את הראיות.

וזה לא כך.

יש לנו פרוטוקול, אנחנו נראה בהמשך, אבל אני אגדיר עוד פעם ואני אומרת עוד פעם איך שאנחנו קוראים את הראיות. אני כל הזמן אומרת איך שאנחנו קוראים את הראיות, איך שהתביעה. אז הנה, זה לא טוב, זה לא טוב, בבקשה.

נעזוב רגע את הריאיון. ההתנגדות התחילה, אם הבנתי נכון, זה שנאמר שאחרים שהיו בחדר.

אני אמרתי עדי וואלה, וגם את זה נראה בפרוטוקול. אני אדייק.

אבל יש גם אחרים שהיו ואמרו אחרת.

אני אדייק.

מזה זה מתחיל.

גם עוד בקשה לגברתי, להשתד ל להימנע ממסקנות גורפות ביחס לנתונים ששנויים במחלוקת.

אז אין בעיה, אז אני אציג את הראיות. בסדר גמור אדוני. אני רציתי לקצר, אני אציג את הראיות ואני אבקש את ההתייחסות.

את כבר הצגת, עכשיו בסיכומים, בתזות, בהטחות.

אני לא בתזות ואני לא בסיכומים, אני בחקירה נגדית. מנסה לעשות חקירה נגדית.

נו, באמת.

באמת. בדיוק באמת.

טוב, נקבל גם כוכבים במחברת.

מר נתניהו, אני אנסח מחדש את השאלה, בסדר? אני אומרת לך גם שעדי וואלה, חלקם נכחו וחלקם צפו בריאיון, מר דב גיל - הר, מר אלקלעי, מר ישועה הוא לא נכח אבל הוא ראה, אמרו, סברו שזה היה ריאיון שגרתי מבחינת הקטיעות, שעל זה היה הסיכום המוקדם. נתנו לך זמן לדבר ולהעביר את המסרים שלך.

סליחה, ראש הממשלה, ראש הממשלה נלחם על החיים שלנו ועל המדינה שלנו, ועל זה אתם מתעסקים? ראש הממשלה אני רוצה להודות לך, לרעייתך שרה, לילדים שלך שאתם נותנים את כל הנשמה.

אדוני, תצא החוצה בבקשה. מי זה היה עכשיו? מי שאמר שייצא החוצה. מי שמספיק גיבור להגיד, שיקום גם וייצא החוצה, או שזה לא יודעים לעשות. כן.

ואני אומרת לך, אז אמרתי לך על שלושת הגורמים בוואלה, ואני מוסיפה כדי שזאת תהיה שאלה אחת ותענה לשאלה הזאת. גם מצפייה בריאיון עצמו, כשמסתכלים עליו, אני אומרת לך שאלא אם כן אתה מצפה ליחס מיוחד בוואלה, הוא לא מצדיק את התגובה הקיצונית הזאת שלך. תגובתך?

דב גיל - הר

שנייה, שנייה. לשיטתך. לשיטתך.

כל מה שאני שואלת, אבל זה בדיוק מה שאני אמרתי, באמת. זה לא היה צריך עכשיו לתת זמן למר נתניהו לחשוב, הוא יודע לענות את זה.

הוא צריך זמן? את חושבת שהוא צריך זמן לחשוב?

תנו לשאול ולענות.

מספיק עם ההערות האלו, מי צריך את ההערות האלו?

אי אפשר לשאול. הכל, כל שאלה שלי היא לשיטתנו, בסדר? ההגנה חולקת על כל משפט שאני אגיד.

דב גיל - הר, אלקלעי וישועה מופיעים אצ לכם ברולים שהראיתם לי כאן, שהראו בחקירה הראשית, כמְתעבים אותי. אין מילה אחרת. לא אנשים עוינים, מְתעבים. הם אומרים את זה, משתמשים במילים האלה, אוקיי? מכנים אותי קים ג'ונג איל או קים ג'ונג און, כן? את רעייתי אשת קים ושלא נדבר על ילדיי, מעת לעת הם גם מוסיפים תיבולים שם. הם שונאים. עבורם ריאיון עוין זה דבר, זאת אומרת, זה דבר נורמלי, זה לא איזו חריגה ממשהו. אבל כשאני ראיתי את הראיונות שהם נתנו, וגם אותם ראיתי פה ברולים עם פוליטיקאים ידועים, חלקם ידועים מאוד. ראיונות מלטפים, ראיונות נפלאים. אין בכלל מה להשוות לריאיון הזה של דב גיל - הר. אין מה להשוות לשום דבר, זה פשוט ראיונות ליטוף כאלה. ולא רק זה, לפעמים זה לא ראיונות ליטוף, זה פשוט מראש קובעים את הדבר, קובעים אפילו את הכותרות. ראינו גם את זה. כבודכם אתם וודאי זוכרים, אני לא צריך לחזור מפאת כבודו של אדם, כן? אני לא רוצה לחזור על זה. זה מה שהיה שם. זאת אומרת, מצד אחד אני קים ג'ונג און ומצד שני מלטפים, מגישים את זה ככה בצורה נהדרת, מעצימה. עכשיו, אני לא ציפיתי שיגידו לי זה מר ביטחון, זה מר כלכלה, דברים אחרים. לא. ציפיתי, וגם לא ציפיתי לראיונות המלטפים שלהם ולא ביקשתי לשנות שאלות, שום דבר. לא ביקשתי עריכה דרך אגב. אני חושב שאני הטעיתי אתכם, אני לא בטוח. אני חושב שאמרתי שאני ביקשתי להוציא את, ההתייחסות היחידה שהם הסכימו, שהם עשו, זה דגן. זה לא בקשה שלי, זו ההחלטה שלהם. החלטה שלהם. זאת אומרת, הם לא ערכו כלום, לא נענו לכלום. זה הריאיון? להם? וואו, איזו עדות יש פה של אלקלעי, ישועה ודב גיל - הר שמְתעבים אותי. זה לא נראה להם כריאיון בעייתי? בסדר. אני לא חיפשתי את הראיונות המלטפים שלהם, את הדברים שהם עושים שהם שוברים כל אתיקה עיתונאית עם אלה הפוליטיקאים היריבים שלי שהם רוצים לקדם. רציתי ריאיון הוגן. זה לא היה ריאיון הוגן מבחינת היכולת לומר את הדברים, להשלים את הדברים ועל כך יצאתי כמובן, כעסתי בעניין הזה. אבל אני אגיד כבודכם, אני רוצה להתייחס. אני לא יודע אם זה האיש הזה, אני לא מכיר אותו. אולי ראיתי אותו פעם, אבל אני באמת לא מכיר א ותו. אני לא יכול להגיד לכם מה שמו, לא דיברתי איתו, לא שלחתי אנשים. אבל הוא מבטא דבר אמיתי. הוא מבטא דבר אמיתי. הדבר היחידי שאנחנו רואים פה גברתי לשיטתי, את אומרת אני אתן לך עצה, אז אני אומר לך התיק שלך קרס מזמן. אין לכם מה לעשות. עם מה אתם מבזבזים את הזמן שלנו, אלוהים אדירים? עם השאלות האלה אם דב גיל - הר היה אובייקטיבי או לא אובייקטיבי? או על איזה, אם היה talk Small אחרי ריאיון לפני 10 שנים, שבעליל היה. על מה אנחנו מדברים פה? התיק שלך קרס, אין לך מה לעשות פה ואת מבזבזת את הזמן של כולנו.

אוקיי. מר דין חדד לפני כן, כשאתה היית בהפסקה, בחוץ, הקריא את מר חפץ שאמר ששאלו אותך שאלות קנטרניות. הריאיון, ככה הקריא עורך דין חדד כאן.

נו, גברתי.

הקריא עורך דין חדד כאן ששאלו

הקריא, אז מה הקראתי? תציגי.

הקריא שאלות.

קרא אולי

לא, לא, זה לא, הקריא את העדות של חפץ

את העדות של חפץ, כן.

תציגי, מה קראתי?

סליחה עורך דין חדד, תן לי להשלים את השאלה באמת. הקריא עורך דין חדד את העדות של חפץ ואם צריך, אני מבקשת מ מך אם אתה יכול לעזור לי, כמו שאני עוזרת לך. הקריא שמר חפץ אמר ששאלו אותך בריאיון שאלות קנטרניות, וכתוצאה מזה הוא גם הקריא כאן את השאלות עצמן ששאלו אותך בריאיון. אני שואלת אותך אם יכול להיות שבניגוד לאיך שאתה מציג את זה כאן, שמה שהפריע לך זה שהיה סיכום מוקדם על הקטיעות, מה שהפריע לך זה למשל ששאלו אותך על שאולי לציבור נמאס לאורח חיים פזרני כמו שעולה מדוח מבקר המדינה. אולי השאלה הזאת הטרידה אותך והכעיסה אותך, מר נתניהו?

אז צריך להזכיר מה אני הקראתי, כי או שתראה מה קראתי ואז שיתייחס. אני לא רוצה לומר בקול, יש שורות נוספות שקראתי אותן, בסדר?

אני אתקן את השאלה, בסדר?

אני לא רוצה להגיד, אני.

אני אתקן את השאלה כי זה לסיכומים ונעזוב את זה.

סיכומים.

אני אתקן את השאלה ואני שואלת אותך האם יכול להיות, בלי מר חפץ, בסדר? זה יהיה לנו בסיכומים. האם יכול להיות שמה שהטריד אותך בריאיון הזה זה שהיו שאלות, כמו למשל השאלה שאמרתי עכשיו, שהאם יכול להיות שלציבור נמאס מאורח החיים הפזרני כמו שעולה מדוח מבקר המדינה, שזאת שאלה שמאוד הפריעה לך, ולא ציפית שהיא תהיה בוואלה בעקבות הקשר שלך עם אלוביץ?'

לא, לא בעקבות הקשר שלי עם אלוביץ', בעקבות סיכום. לא סיכמתי על שום שאלות, אלא סיכמתי על היכולת, אופן מתן התשובה לשאלות, ואת זה הם הפרו בצורה בוטה וכל אחד מבין את זה. זה אחד. דבר שני, אם את שואלת על שאלות, יש שאלות קנטרניות. אני, מי כמוני רגיל לזה. אבל בכתבה לא הוגנת, אבל על גבול ההגינות, אז שואלים אותך גם שאלות ענייניות על מדיניות, על מה יקרה עכשיו, מה יקרה שם. לא רק האם, אני יודע מה, האם, אני לא רוצה לתת הקבלה עכשיו למצב הקיים, אבל אפשר לשאול שאלה עניינית על המצב המתהווה, ואפשר לשאול את זה בצורה קנטרנית. אבל אפשר לשאול גם כזה וגם כזה. אז יכול להיות שציפיית יתר לעירוב של שאלות קנטרניות עם שאלה עניינית פה ושם, זה אולי ציפייה באמת מוגזמת. זו לא הייתה הציפייה שלי, הציפייה שלי הייתה תן לי להשלים את התשובות לשאלות, ועל זה נתתי כבר את תשובתי. אני מעלה עוד רעיון שאפשר, יכול להיות גם איזה איזון בין שאלות. אבל מה שאנחנו רואים שאצל היריבים של וואלה אין שום איזון. אין שום שאלה אפילו מנו - קנטרנית. כלום, שום דבר. הכל ליטופי דבש, ליטופי דבש. אז לבוא ולהגיד שאדון גיל - הר, אלקלעי וישועה הם שופטים אובייקטיביים של טיב הריאיון והאובייקטיביות שלו, ויותר נכון ההגינות שלו, זה מגוחך.

אוקיי, אני מנסה להתקדם פה. אנחנו במה שקורה אחר כך, בסדר? אנחנו עוברים ל - 40-41 ואני אנסה להתקדם בדבר הזה. מר ישועה אומר לאנשים בתוך וואלה אחרי שמר אלוביץ', מה שקורה בוואלה, אני לא אכנס לזה, יש הרבה התרחשות שם והתנהלות שם, אבל מר ישועה אומר או שיעלה ריאיון חיובי שביבי יאהב או שלא יעלה.

מי אומר את זה?

מר ישועה. הוא אומר את זה לרובינשטיין, הוא אומר את זה לאלוביץ', הוא אומר את זה לאחרים. ואני אומרת לך ר גע שמר חפץ אמר, שאתה בשלב הראשון לא הסכמת שהריאיון יתפרסם. אנחנו מדברים על ה - 11.3, היום שיש את הריאיון. אתה בשלב הזה לא הסכמת בשלב הזה שהריאיון יתפרסם, ואלוביץ' נתן הוראה שבלי אישור שלך לא מפרסמים את הריאיון. אני שואלת את אדוני, אם אדוני, תגובתו של אדוני היא שאתה באמת אמרת שאתה לא מסכים? אמרת למר אלוביץ' שאתה לא מסכים לפרסם את הריאיון? נכון, מר נתניהו?

אני לא זוכר

אתה לא זוכר את זה?

את יכולה להראות לי?

לא, אני שואלת

אני לא זוכר את הדבר

בסדר, נתקדם

את יכולה להראות לי, אני אשמח לראות ולהגיב

בסדר, אני הצגתי לך את מה שמר חפץ אומר, אתה לא זוכר, נתקדם. אוקיי, אני אומרת לך שמר חפץ מקבל את הריאיון לעריכתכם. לעמדתנו הוא מקבל את הריאיון הזה לעריכתכם אחרי שהוא נערך במידה מסוימת, אוקיי? ונערך באופן מסוים על ידי או בהנחיית מר אלקלעי. וה וא מקבל, אנחנו רואים את זה במייל, שמר חפץ מקבל את הריאיון לעריכה. אתה ידעת את זה, נכון? סיפרת את זה קודם? או שלא הבנתי אותך? אתה ידעת ש -

שהוא נערך קודם לכן, אני לא מכיר את זה. אני יודע שאנחנו ביקשנו, אני לא זוכר, חפץ ביקש את זה.

את הריאיון לעריכה

כמה עריכות, זה מה שאני זוכר. והוא סורב בכל דבר. בכל דבר, בכל הבקשות של וואלה הוא סורב.

רגע, אם הוא סורב נגיע לזה. אני שואלת עכשיו על מה שאמרת. אתה זוכר שחפץ ביקש כמה עריכות, ואני שואלת אותך כדי לבקש כמה עריכות, השלב הקודם לזה זה לקבל את חומר הגלם כדי לדעת איזה עריכות לעשות. ואני שואלת את אדוני, אם אדוני יודע שמר חפץ קיבל מוואלה את חומר הגלם של הריאיון המצולם לעריכתכם, כדי שתגידו מה להוריד ומה לא להוריד?

לא יודע מה הוא קיבל או לא קיבל. הוא קיבל משהו ואחר כך הוא ביקש לערוך את המשהו הזה, והם לא ערכו את זה לפי בקשתו.

אז אתה יודע שהוא קיבל משהו?

אני יודע שהוא ערך, אני לא יודע

איך אתה יודע שהוא ערך? על סמך מה הוא ערך?

ברור שנתנו לו איזה החומר. אין לי מושג, אבל מה אני יודע?

אין לך מושג?

לא, יש לי מושג

אני שואלת את אדוני, אדוני בחקירה נגדית. אני שואלת אם יש לך מושג?

התשובה היא לא

אז איך אתה יודע שהוא ערך חלק?

כמו שאני זוכר, אני זוכר שהוא ערך, שהוא ביקש כמה עריכות ואני זוכר שלא התקבלו זה מה שאני זוכר.

זה מה שאתה זוכר. אוקיי, בסדר. אז, רק רגע. ואדוני, זה מה שאדוני זוכר. אדוני, אני אומרת לך שמהמיילים עולה שמר חפץ קיבל את הריאיון הגולמי, את חומר הגלם. כן, אני הבנתי. ואני שואלת, שאלה הבאה, שאלה הבאה.

כן, בבקשה

אני שואלת את אדוני, אם אדוני היה מעורב בעריכה של הריאיון הזה, של חומר הגלם הזה? אם אדוני נתן הוראות לעריכה?

א ני לא זוכר את חומר הגלם, אני גם לא זוכר בדיוק מה היה ההצעות. מישהו ראה את זה? הראו לי? ראיתי? לא זוכר את כל הדבר הזה. אני זוכר שהיו כמה הצעות עריכה, ואני זוכר שאף אחת מהן לא התקבלה.

אז אם מר חפץ אומר שהוא ישב איתך עם הלפטופ והראה לך, והוא כתב לעצמו את ה הוראות המדויקות של אדוני לעריכה ואדוני לא זוכר, אז אין לך סיבה להניח שזיכרון, זאת אומרת, אתה לא יכול לחלוק על מה שמר חפץ אומר.

כן, אני גם לא יכול לאשר את זה, אבל אני זוכר, אני מאשר רק דבר אחד, שהיו 3, אני חושב שזה היו 3 עריכות. אני לא זוכר, אולי אני טועה, אולי 4. אני זוכר שאף אחת מהן לא התקבלה. אני זוכר שהכניסו את העניין של דגן ולדעתי אני לא רציתי, אני חושב שאני, זה היה בניגוד לרצוני, אני חושב.

אוקיי, אז אתה לא זוכר את זה ומר חפץ הראינו שהוא זוכר, אנחנו מתקדמים, בסדר אוקיי, אז אני מציגה לך שאתה ידעת על, או בוא אני אשאל אותך. אמרת שאתה לא זוכר את מה שמר חפץ אמר לגבי העובדה שהוא ישב איתך עם המחשב, עם הלפטופ, ואתה נתת לו הוראות עריכה, בסדר? אמרת שאתה לא זוכר. אני אומרת לך, או אולי אני שואלת אותך אם אתה ידעת לכל הפחות על הסיכום שהיה, שתינתן לכם האפשרות לערוך מספר קטעים? סיכום שאתה אומר שגם הוא אחר כך הופר, נגיע לזה, בסדר, אבל אני שואלת אם אדוני ידע על הסיכום שהיה, שתינתן לכם האפשרות לערוך מספר קטעים?

אני מניח שאם חפץ היה עסוק בעריכה הזו, הוא לא עשה את זה סתם. בטח הוא דיבר איתם, אמרו להם אוקיי, תנסה, תצי ע לנו עריכה, או שהוא אמר אני רוצה להציע לכם עריכה. אני לא יכול להגיד לך מה היו השיחות בינו לבין וואלה, כי אני פשוט לא הייתי שותף, אני לא זוכר את זה.

אה, אני, בסדר, אני לא שואלת מה מר חפץ אומר, אני שואלת אם אדוני זוכר שהוא ידע את זה.

ששמה, שחפץ ערך את זה, או הציע עריכה? כן, אני זוכר את זה. זה מה שאני זוכר. מה אני יכול לזכור יותר מזה?

אדוני זוכר שאדוני אישר שתהיה עריכה וביקש גם לראות את הנוסח המוסכם?

גברתי, אני לא יכול לזכור. כבודכם, זה אבסורד הדבר הזה. אני צריך לזכור את השיחה שלי, אם אמרתי לו אני נותן לך? איך אפשר בכלל להעלות דבר כזה?

רק רגע אדוני, זה בסדר לא לזכור, אבל אני צריכה לשאול את אדוני. ואם אדוני לא זוכר, אדוני יגיד שהוא לא זוכר.

גברתי מדברת על סיכום אחרי הריאיון או על סיכום במסגרת ההסכמות לפני?

כן, ברור. ברור. לא, אנחנו סיימנו את הריאיון.

אחרי, בסדר.

כן, אנחנו סיימנו את הריאיון. יש בקשה לצלם מחדש.

אז הוא לא זוכר.

לא זוכר, לא זוכר. זה מה יש, מה לעשות?

אוקיי, אז אני.

כמה שאלות יש לנו בעניין הכתבה עדיין? יש עוד הרבה?

אנחנו, יש לנו עוד קצת שאלות בעניין הזה, לא הרבה.

יש דברים כבודכם שאני יכול לזכור. בכלליות אני זוכר שזה התאריך. אבל לדעת איך הוא דיבר איתי, ואני דיברתי לו ואישרתי לו? קורה. קרה כאן לא בטווח של 10 שנים, בטווח קצר מאוד אחרי לקיחת משכנתא, הגברת ליאת בן ארי, היה לה 250 לא זוכרים על שעתיים של חקירה, אני לא יודע כמה, יום, יומיים של חקירה. אז זה לא המצב, אני זוכר. מה שאני זוכר אני אומר לכם, אבל לא יכול לזכור בדיוק איך היה ההתגלגלות, האם חפץ אמר לי השגתי עכשיו את החומר גלם ותאשר לי עכשיו שנעבור על זה ואז נבקש. מי יכול לזכור דבר כזה?

בסדר. אז אדוני זוכר, זאת הייתה השאלה הקודמת לפני, שאדוני לא זוכר מה בדיוק היה. אול י אדוני זוכר שהוא ביקש לראות את הנוסח הסופי לפני שייצא? כך זה עולה מההתכתבויות. אז אני שואלת את אדוני.

אני לא זוכר את הפרטים. אני זוכר שהוא הגיש נדמה לי 3, אולי 4 עריכות, ואני לא מניח שהוא היה מגיש את זה בלי אישור שלי. אם זה מה שאת שואלת, כן, זה לא סביר שהוא היה עושה את זה, אבל אני לא יכול לזכור שאמרתי לו יופי, את זה תעביר הלאה וכולי ובוא נראה מה חוזר. אני יכול, אני באמת לא יכול לזכור.

בסדר

זה בסך הכל לפני כמה? 11 שנה? משהו כזה

אתה אמרת כאן, או לא יודעת אם אמרת, בוא תגיד אתה. האם זה סטנדרטי ומקובל לקבל חומר גלם של ריאיון מצולם של פוליטיקאי לעריכתו?

כן, עשיתי את זה שלשום

חומר גלם של פוליטיקאי לריאיון מצולם

כן, כן. מראיינים אותך, יש לפעמים, קורה הרבה פעמים, מראיינים אותך ואומרים הסיכום הוא שאני אוכל להוציא או לשנות או להעמיד. קודם כל, יש דברים ביטחוניים הרבה פעמים שזה קורה, אבל גם בלי זה, הרבה פעמים. זה משא ומתן. אתם לא חיים בזה, אבל אני חי בזה. וכאן יש פוליטיקאי.

קהל, קהל

סליחה, עד. אין ריאיון

אני מבקשת לא לנהל שיחות עם הקהל. שהקהל לא ינהל שיחות

אוקיי, אז אני אגיד. כן, בסדר, אז יושב פה חבר כנסת, מי לא מכיר את זה? וכאילו זה דבר לא שגרתי? הדבר הכי שגרתי שיש.

שמה?

אתה נותן ריאיון אפילו מוקלט, אתה מסכם מראש שאתה תוכל לעבור ולהוציא דברים מסוימים, כדי שתוכל לדבר באופן חופשי. קורה כל הזמן, כל הזמן קורה. ואצלי זה קורה הרבה מאוד.

אדוני סיכם על זה כאן מראש?

את מה? שאני אוכל לשנות?

אנחנו זורמים רגע עם גרסת אדוני. אני חולקת עליה

מה זה את חולקת?

עורך דין חדד.

יש לך ראיות לחלוק? יש ראיה לחלוק?

כן, יש לי ראיות, ועכשיו לא להפריע לי. סליחה, אני מבקשת להעיר לעורך דין חדד. הוא סתם מפריע. באמת, זה סתם הפרעות כל הזמן. כן, זה הפרעות.

חברתי סתם שואלת. אין לה תיק, אז היא סתם שואלת והיא מדברת בצורה גסה כלפיי. היא מדברת בצורה גסה כלפיי ואני מציע שבית המשפט יעיר לה. אני מבין את המצוקה שלה, אני מבין את חוסר התוחלת של הדיון. הכול ברור, כולם רואים את זה מול העיניים. היא חשבה שהיא תשאל והוא יגיד לא, זה הפעם לא קרה. זה קרה שלשום.

לא חשבתי, אני ראיתי את החקירות שלו.

גברתי תשאל שוב.

כן.

כן, מה השאלה?

השאלה שלי הייתה, אתה אמרת, אני שאלתי אותך אם זה סטנדרטי ומקובל. אתה השבת לי כן, זה סטנדרטי ומקובל ואתה אמרת רק לפני יומיים עשיתי סיכום כזה, כי זה עניין של משא ומתן ועש יתי סיכום כזה. תכף נגיע לסטנדרטי ומקובל, אבל עכשיו אני רגע עם הסיכום. תסכים איתי שכאן לא היה סיכום שחומר הגלם יועבר אליך מראש, לפני שהתראיינת. זה לא היה הסיכום שלכם מראש לפני הריאיון, כי דיברת על הסיכום, הסיכום היה קטיעות. נכון מר נתניהו?

כן, לא היה הסי כום הזה, אבל אני רוצה להגיד לך מה שני הדברים שקיימים. אחד, קיים נוהג של מה שתיארתי. הוא קיים. אני לא אמרתי שהוא היה קיים פה, אבל שאלת אותי אם קיימים דברים כאלה שאתה יכול לשנות אחר כך, התשובה היא כן, חד משמעית, זה קורה כל הזמן. יושב כאן חבר כנסת וישבו כאן הרבה נציגי ציבור, יכולים לספר על זה, זה קורה כל הזמן. אפשרות שנייה, זה גם קיים כשהסכם לא קיים. שפוליטיקאי או פוליטיקאית יכולים לבוא ולהגיד תשמע, אמרתי את זה, אבל אני מבקש ממך תשנה את זה. אנחנו לא עושים תמיד Gotcha, במיוחד אם יש יחסים שהם מתמשכים, יחסי גומלין, אז בדרך כלל מתחשבים. זה יכול להיות כי הפוליטיקאי או הפוליטיקאית אומרים תשמע, לא הצטלמתי טוב. משהו, אני יודע, בטלוויזיה זה פתאום אם שערה אחת יצאה החוצה מהכרבולת, כן? אז מבקשים לעשות זאת עוד פעם. אז אם זה קיים? כן, זה קיים בלי סיכום, זה קיים עם סיכום. האם זה היה קיים פה? לא אמרתי שזה היה קיים פה. אמרתי שהיה, סוכם שיהיה ריאיון שבו ייתנו לי להשלים את דבריי והם הפרו את זה בהפרה גסה.

מר נתניהו, אני רגע מציגה לך את זה כשאלה, אחר כך נתקדם משם, שבחקירה שלך גם ב - 26.3 וגם ב - 10.7, שאלו אותך אם אתה מכיר דוגמאות כאלה.

של מה?

שקיבלת את חומר הגלם של ריאיון מצולם להערותיך, ואתה לא הצלחת להיזכר בדוגמה כזאת.

אז לא הצלחתי להיזכר

ואמרת שאתה תבדוק את זה, וגם בחקירה השנייה לא הבאת דוגמה. ואני אומרת לך שאתה הבאת דברים לחקירות שלך המתקדמות. הבאת כתבות שעיינת בהן, הבאת דברים. לדבר הזה לא הבאת דוגמה. אני שואלת אותך מדוע?

את רוצה שאני אביא דוגמאות? אני אביא

לא, זה לא מה ששאלתי אדוני. גם לא הבאת

לא זוכר, הייתי עסוק גם בדברים אחרים. אם אתם חושבים שרוב הזמן שלי משועבד באמת לשאלות הסרק האלה, ושאין לי דברים אחרים לעשות במהלך כל המשפט הזה, אז התשובה היא, וגם במהלך החקירות, ראש ממשלה עסוק בכמה דברים, אוקיי? בשבילכם זה כל העולם איך להפיל אותי, אבל בשבילי זה לא כל העולם איך לענות לשאלות הסרק שלכם, כי יש לי עוד תפקידים לעשות בחיים.

אני רוצה להראות לך, מכיוון שאתה תגיד לי כשאני אראה לך את דבריו של דב גיל - הר, שאמר שהוא לא מכיר דבר כזה של שליחת חומרי גלם. אתה, תיארתי לעצמי שהנאשם צוחק, מאחר שבוודאי תתייחס לאנשי וואלה, למה אתה צוחק, מר נתניהו?

אני אראה לך למה אני צוחק, כי אתם הראיתם פה את הדוברת של איש ציבור ידוע נק רא לו, איש ציבור ידוע, מתאמת מראש, לא צריך את חומר הגלם, מתאמת מראש מה תהיה הכתבה, מה תהיה הכתבה. מתאמת מראש עם איך אומרים, אחד מהאנשים שוואלה רוצה להיטיב איתו.

אתה מדבר, אדוני מתבלבל. אתה מדבר, אני אגיד לך על מה אתה מדבר, אולי זה יזכיר לך, פשוט שזה לא יישאר פה בפרוטוקול ככה סתם. אדוני מדבר על מירנדה קראו לו, עורך ynet, שדיברה איתו הדוברת של מר הרצוג רגע לפני איזושהי הצהרה שלו ונותנת לו את הכותרת. אז קודם כל זה לא היה וואלה, דבר שני זה לא היה בעל השליטה, וזה לא היה בעל השליטה בכלי התקשורת, זה היה עורך שזה תפקידו של עורך ואפשר להיות איתו.

אז כבר סיכמנו שזה קרה

זה הדבר הראשון. אבל זה לא אותו דבר, אני מדברת

אני לא מצליח להבין את ההתנצחות המיותרת של התובעת.

מר נתניהו, אני מתקדמת, אני מדברת. זה לא התנצחות, זה שיח. זו חקירה נגדית, ככה זה עובד. מר נתניהו, אני שאלתי שאלה פשוטה על ראיונות מצולמים, לא על כותרת כזאת או אחרת. על לקבל חומר גלם לראיונות מצולמים. אתה בורח למשהו אחר.

לא בורח לכלום. קיים, וקיים גם קיים. וב - 40 שנותיי בדבר הזה, זה היה קיים אצלי גם כמה פעמים. אני פשוט, נדמה לי אפי לו, נדמה לי, אני צריך לראות אם זה לא קרה לפני חודש וחצי עם גורם מאוד ידוע, אפילו הייתי אומר ביטאון ידוע.

היו דמויות מאוד מפתיעות שעשו דבר כזה במהלך המשפט. מאוד מפתיעות.

סליחה, כבודכם.

לרבות מהצד הזה שנמצא פה לידנו.

סליחה כבודכם, עורך דין חדד מעיר, הוא לא מתנגד, באמצע חקירה נגדית. לא בפעם הראשונה היום, ואני מבקשת להעיר על זה.

גברתי צודקת.

מר נתניהו, אני מבקשת להראות לך דברים, אני חושבת בעמוד 79. אתה אומר, חפץ הוא היה דובר שלך, אתה לא חלקת על כך שהוא דובר מיומן, מקצועי, בעל ניסיון, עתיר ניסיון. בוא נראה דברים שהוא אומר. לא דב גיל - הר, לא הקאט, לא וואלה, לשיטתך הקאט, כן? עיתונאים. אז בוא נראה את זה, אני מפנה לעמוד 7343 בשורה 3. עד כמה אם בכלל יצא לך במסג רת ניסיונך המקצועי להעביר הוראות עריכה? אנחנו, הוא מדבר, הוא מעיד ב - 21 כן?', עד כמה אם בכלל יצא לך במסגרת ניסיונך המקצועי להעביר הוראות עריכה כאלה לכלי תקשורת לגבי ריאיון שטרם פורסם? זה לא קרה אף פעם. וצריך לומר, אנחנו נמצאים בתוך מערכת בחירות, אירוע יצרי בצורה בלתי רגילה והייתה שם סערת רוחות גם בהיקף שהוא נדיר. אתה יודע, לפעמים זה מתפוצץ, תקופה מאוד מתוחה. אני מבין שאתה מתאר את הצד שלכם, אני שואל מהצד של כלי התקשורת, כמו שאתה חווה את מידת הנכונות של כלי התקשורת, עד כמה אתה, עד כמה חווית מקרים דומים עם כלי תקשורת אחרים באותה תקופה? זה דבר עד כדי כך, אני לא נתקלתי בדבר כזה אף פעם בקריירה שלי פחות או יותר, מאיים את כל היסוד שעליו בנוי כלי תקשורת, את כל המהות שעליו עומד כלי תקשורת. נראה גם עוד מקטע בעמוד 7341, שורה 21.

רגע, שנייה, שנייה, שנייה, רגע. צריך שיקרא את הכל.

אתה רוצה להפנות אותו לשורה ספציפית?

אני לא רוצה להפנות לכלום, רק ביקשתי. אני רואה שהוא קורא ואת מושכת את זה.

כי זה ממשיך להתכתבות.

לא בטוח. אני לא רוצה להגיד שום דבר שלא תגידי שאני אומר משהו.,

כן, טוב, הוא אומר את זה. כן, נכון

וכאן הוא אומר עוד דבר. רגע, שנייה. בעמוד 7341. שם אגב, בסוף המקטע שראינו קודם, הוא סייג ואמר שיש איזשהו הבדל אחד, שכשמדובר ב - Print לפעמים קובעים. ואולי לזה אדוני התכוון. לפעמים ב - Print, אפשר לחזור עליו, לאירוע, לציטוט הקודם. לפעמים ב - Print בגלל שזה לא הקלטה, בוא נראה רגע את מה שהוא אומר. אגב, אני רוצה רק דבר אחד לסייג מהעבודה שלי. כן מקובל, ויש גם לפעמים התניה כזאת מראש, למשל בתעשייה לא של הטלוויזיה, של ה - Print, לשלוח למרואיינים כהתניה מראש את הציטוטים שלהם בלבד, מקסימום שאלת תשובה, אבל לא שום דבר שכלי התקשורת בעצמו כותב. ואם רואים שזה כן מדויק או לא מדויק הם יכולים, אבל אם זה לא דוייק בטלוויזיה זה לא מקובל, משום שטלוויזיה מתעדת את הדברים עצמם, אבל ב - Print יש פרקטיקה כזאת. ובוא נראה רגע עוד מקטע, בסדר? בעמוד 7341, בשורה 23. 23, נכון? כן. ואתה אומר אם אי פעם, אני אגיד לך למה הוא מתייחס, יש בינו לבין ישועה התכתבויות שהם מתאמים ביניהם שלא לספר למערכת בוואלה שהביאו את חומר הגלם הזה אליך, בסדר? זה מה שמוצג לו כאן, אבל לזה הוא מתייחס. ואז הוא אומ ר כן, מבחינת מערכת עיתונאית כלשהי, זאת חציית קו אדום לשלוח למרואיינים כותרות ומשניות לאישור. קו אדום אתי, ולכן הוא מבקש שאנשי המערכת, הרי אילן ישועה המנכ"ל, לא ידעו על זה. כלומר, הוא עושה פה מבחינתו מעשה חמור, אוקיי? אתה יכול להמשיך לקרוא. מפני שמשום שא,' יש בתקנות של חברת וואלה, יש הפרדה בין הצד המסחרי למערכי. הוא חוצה את ההפרדה הזאת בניגוד וכולי. ובעמוד הבא, תמשיך רגע לקרוא.

תהיה התנגדות ראש הממשלה, אז תמתין.

תרדו רק קצת למטה, בסדר? ואז עורך דין חן מסייע, תקרא עוד קצת. מבקש עכשיו אנחנו מ בחינתו, אני מסביר את הצד שלנו. אני באותה שעה לא עיתונאי, אני מנהל מטה בחירות. מצדי שכולם ישלחו לי את הכותרות לעריכה, זה מצוין, בסדר גמור. המחויבות שלנו לציבור שאנחנו מייצגים וכולי. ומישהו אחר שלח לך? הוא אומר מעולם, אני לא זוכר שמישהו אי פעם שלח לי כותרות, גם לא כלי תקשורת שנחשבים ידידותיים, לא שלחו אף פעם. עורך דין חן מתערב ועוזר, כמה סיכומים הפרו לך? צריך להיות כתוב. ואז הוא אומר הרבה סיכומים באותה תקופה. זאת אומרת, מה שאני אומרת לך מר נתניהו, שהרבה סיכומים הפרו לך באותה תקופה, ואף כלי תקשורת עד העדות שלו לפחות, לא יודעת מה קורה אחרי זה, אבל אני מדברת על אותה תקופה, על, 2015 הוא מעיד ב - 21 ', זה לא סטנדרטי, זה לא מקובל ולא בכדי. אתה לא הצלחת בחקירה שלך להיזכר באירוע כזה ולהביא אחר כך אירוע כזה.

טוב, אני מבקש להתנגד.

שייצא.

פה עכשיו לא מדובר, אני מקדים ואומר, על התנגדות שמזמינה קביעת ממצא טרם זמנו, מכיוון שיש לנו מן הגורן ומן היקב. המצג שהוצג לו בהטעיה גמורה ובוטה הוא מדברי חפץ. כלומר, חפץ מעולם לא נתקל באירוע כזה, ומכיוון שמעולם לא נתקל באירוע כזה, זה גם לא אגב הפרת סיכום, וזה מעיד על מה שהיא טוענת בכתב האישום. עכשיו, אני מפנה את כבודכם לעמוד 8403. זה מתחיל, אני כבר אומר כדי לא להקריא פה הכל, עמוד קודם, זה ממשיך גם לעמוד אחר כך. עמוד 8403 באופן קונקרטי ביחס לשאלה הזאת אומר אדון חפץ,. את זה אני כן אקריא. מעמוד 8403, בסוף העמוד מדברים איתו על העריכה. הוא מדבר על המניפולציות והשקרים של אילן ישועה, שכל דבר שלא היה להם נוח הוא אמר זה חפץ עורך, ואז על הסיכום והפרת הסיכום ואז שכתוצאה והפרת הסיכום.

לאן אדוני מפנה?

סליחה?

לאיזו שורה, לאיזה עמוד?

אני מיד מגיע לשורה ולעמוד. ואז כתוצאה מהפרת הסיכום, ואת זה אני רוצה לקרוא, פשוט זה נמשך על פני הרבה זמן, הוא אומר כתוצאה מהפרת הסיכום, אני מיד אגיד לגברתי, אני רק אגיד קודם מה הוא אומר ואז אני אפנה לשורה. ואז הוא אומר כתוצאה מהפרת הסיכום, שהיא שערורייתית והוא משתמש במילים ובכינויים וכו' וכו', כתוצאה. אני עניתי לבית המשפט שאני מיד מקריא, בסדר?

הוא ביקש שהיא תמצא כדי שנוכל.

בעמוד 8404 משורה 10 ועד 8405 שורה 7 עכשיו אני אקריא את זה כי מצאנו.. תודה, למה נדבר? נקריא. רצית שורה, נקריא. לא, את יכולה לתת לי לסיים בבקשה. אחר כך תציגי, כי לא תהיה לך ברירה. זה הכל הייתה הצעה שלהם. אני מוסיף, כתוצאה מהפרת הסיכום על ידם, נכון? תשובה הכל, חפץ מפיו, הכל בקונטקסט של כעס עצום על הפרת הסיכום. הצעה של וואלה, מכיוון שהם הפרו את הסיכום, הם באו עם הדבר הזה.

איפה זה כתוב?

שורה 10.

לא, זה לא היה כתוב. הכל בקונטקסט של כעס עצום על הפרת הסיכום.

ומה אמרתי?

מה היה המשפט? אתה המשכת וזה נראה כאילו אתה מצטט.

שורה 11 גברתי. הכל בקונטקסט.

מה? לא, לא, זה פשוט, זה מה שכתוב. אני לא מבין.

משפט אחד, נכון.

אז איזה הפרת הסיכום? לא הבנתי.

זה המשפט היחיד, אתה הקראת.

לא הקראתי, אמרתי הפרת הסיכום עם וואלה. הפרת הסיכום עם וואלה, השתמע שזו הפרת סיכום אחרת? את רוצה שנקרא עכשיו למעלה באיזה קונטקסט זה? נו, באמת? לכאן הגענו? חפץ, העד שלהם, אומר שהצעת העריכה באה מוואלה, כתוצאה מהפרת הסיכום והכעס שנבע כתוצאה מזה. כל המצג שהוצג עכשיו בשאלה האחרונה למר נתניהו, היה הפוך. עכשיו הוא ממשיך והוא אומר, אני בשום שלב לא הייתי עורך בפועל של וואלה, זה שטויות, זה חרטוט מארץ החרטוטים, זה שקר. כל פעם שאילן ישועה קיבל איזה מחומרי החקירה, תחבר את הכתבים לפוליגרף, יצא שאני ערכתי את וואלה. זה שקר מוחלט. כל מה שאני מקריא עכשיו זה ציטוטים. כי אילן ישועה יצר אצלם. כל דבר שכביכול נתניהו, הוא אמר להם חפץ. מה הוא יגיד להם?

רגע, אי אפשר, אי אפשר ככה.

אבל נתתי את העמוד והשורה.

8404.

נתתי גם את העמוד וגם את השורה.

עובדה שגם בית המשפט מצא את זה.

ולכן, שוב, פה לא מדובר בגביית ממצאים בסיכומים, אלא בהתנגדות ידועה ומקובלת במשפט הישראלי, שכאשר יש הטעיה ומראים אותה, ואם ניתן להכריע בה, אז מכריעים בה. עכשיו, כאן ועכשיו. המצג למר נתניהו היה הפוך ממה שהקראתי עכשיו מעדותו של מר חפץ, עד המדינה. עד המדינה. הפוך. ולכן מדובר בהטעיה. עכשיו, ככל שהגברת, עורכת הדין תירוש, מבקשת עכשיו להשלים את השאלה ולהראות לו גם את העמודים האלה, אז אני אשב. תבקש את התייחסותו. אבל אי אפשר להציג לו מצג כזה חלקי.

נדמה לי שחברי לא הבין אותי, אחרת, או שאני לא מבינה אותו, אבל אני לא רואה שום קשר בין המקטע הזה למקטעים שאנחנו הראינו למר נתניהו. אנחנו שאלנו את נתניהו, אנחנו יודעים שוואלה נתנו את החומר גלם, הרי זה כבר אמרנו קודם, ושניתנו הוראות עריכה וזה היה סיכום ולא היה, הכול בסדר. זה לא מה ששאלתי, זה לא העניין. אני שאלתי את מר נתניהו, האם לקבל חומר גלם של ריאיון זה דבר שגרתי ומקובל? זאת הייתה השאלה. האם זה קרה לו? האם זה דבר שגרתי? אל תתערב לי עכשיו. אני מדברת ועכשיו אתה מתבקש להיות בשקט. אז אני פשוט שאלתי אותו רגע את זה קודם.

רגע, אפשר לשמוע? רגע.

אני מבקשת רגע להשלים את התשובה שלי. בלי שיפריעו לי. אני שאלתי את מר נתניהו האם זה דבר. הוא קיבל את חומר הגלם, הוא אמר את זה שהוא קיבל את חומר הגלם, הם קיבלו, כי אחרת איך הם יעשו עריכה? ושאלתי אותו אם זה דבר מקובל וסטנדרטי. הוא אמר ברור, זה קורה כל הזמן. זה קרה לי אתמול, לפני שבוע, קרה לי לפני חו דש וחצי. אני אמרתי לו בחקירות שלך אתה אמרת שזה מקובל ולא הצגת שום דבר. הוא אמר עדיין מקובל. אני אמרתי לו אם דב גיל - הר אומר שזה לא מקובל והוא לא ראה דבר כזה? חוץ מהאירוע הזה, ברור שזה חוץ מהאירוע הזה, לא מתייחסים לאירוע הזה כאן. הטענה שלנו היא שההתנהגות של וואלה היא התנהגות חריגה, שהיא התנהגות לא שגרתית. אפילו אם הופר סיכום.

לא.

לא, רגע, לא להפריע לי. תן לי להשלים תשובה באמת. אני באמת כבר מתחננת, אי אפשר ככה.

שמת את הנקודה הלא נכונה בתשובתך, אבל את צודקת.

אבל אני מבקשת להשלים תשובה.

לא הייתה ברירה, יש יותר מדי מילים. מצטער, אני מצטער.

זה לא נורמלי מה שקורה כאן היום, אני אומרת, זה מוגזם.

מסכים. הנה הסכמה ראשונה שלנו היום. ולא רק היום.

אני מבקשת שקט, שתיתן לי להשלים תשובה. באמת, מה קורה כאן? לא רוצה לתת פרשנות פסיכולוגית, פשוט שקט. תנו לי להשלים משפט אחד לבית המשפט.

מה גברתי רוצה?

אפשר פשוט להתנצל גם לפעמים על ההתנהגות. אני משלימה את הטיעון שלי ואני אומרת, כל מה ששאלתי את מר נתניהו, שאלתי אותו אם אני אגיד לך שדב גיל - הר אומר שהוא מעולם לא נתקל בדבר כזה כמו שקרה כאן? צחק, כי זה דב גיל - הר ומה הוא יגיד. ואז עברנו לחפץ והראינו שחפץ אומר, כמובן שזה חוץ מהאירוע הזה. באירוע הזה ניתן ויש לו גם הסברים למה ניתן באירוע הזה, בסדר. אבל כל מה שאני אמרתי וכל מה שאני הצגתי לו, ושום דבר ממה שעורך דין חן אמר לא פגע בזה, שמעולם הוא לא נתקל בדבר כזה. שזאת חציית קו אדום מבחינתו שהעיתונות תעשה את זה. וזה היה גם על רקע זה שהראינו לו גם בחקירה הראשית, זה מה שגם אמרתי, שיש התכתבויות בינו ובין ישועה לא לספר את זה למערכת, שהוא העביר את חומר הגלם. זה דבר מוסתר מהמערכת שחומר הגלם עבר. ולכן שום דבר ממה שעורך דין חן אמר, המטעה הוא רק עורך דין חן, אני מצטערת לומר. בגלל ששום דבר זה רק רצון לספר לנו לבית המשפט, שמר חפץ אמר שזה ניתן כי הם הפרו את הריאיון. אנחנו יודעים שאת הסיכום המוקדם על הקטיעות, זה נמצא בתיק, זה בסדר. זה פשוט לא קשור בשום צורה לשאלה ששאלתי ולדברים שהצגתי, ולכן אני מבקשת לדחות את ההתנגדות ולאפשר לי לשאול את מר נתניהו על המקטעים האלה של חפץ, שחפץ אומר שמ עולם הוא לא נתקל בדבר כזה בשום מקום. וזה, ההתייחסות היא לא למה שקרה בוואלה, ההתייחסות בשאלה שלי ומה שחפץ אמר היא למה שמר נתניהו אמר שזה דבר שגרתי ומקובל לקבל חומר גלם של ריאיון מצולם.

כן, ומכיוון שהיו פה הרבה מילים כפי שאמרתי, קודם כל אני מצטער שהפרעתי לעורכת הדין תירוש באמצע דבריה. הייתי חייב, משום שהיא נגעה בדיוק בנקודה. היא אמרה זה לא קשור לסיכום וכך היא גם הציגה לו, שדברי חפץ, שלפי דברי חפץ העניין של העריכה, וניתן היה להבין, אבל את זה אני עוזב בצד ביוזמת מי זה היה ודרישה של מי זה היה ואם הי ה סיכום מוקדם לגבי זה, ואם לפני או אחרי או באמצע. נניח את זה. הראינו שזו יוזמה של וואלה. ולמה היא יוזמה של וואלה? בניגוד גמור לנתון שהוצג בשאלה. זו הנקודה.

זה נקודה אחרת, מר חן. הנקודה היא לא בעניין של וואלה, אלא.

עכשיו אדוני, עכשיו. השאלה שלגביה קמתי אני להתנגד, וזה השינוי ולכן נאלצתי להפריע לעורכת הדין תירוש באמצע דבריה, זה שבשאלה למר נתניהו נאמר, אבל חפץ אומר שזה חריג ללא קשר להפרת הסיכום. זו הייתה השאלה ללא קשר להפרת הסיכום. זה השתנה בתשובתה להתנגדותי על הטעיה, לא ללא קשר להפרת הסיכום, זאת אומרת נניח את הפרת הסיכום בצד, אני בכלל לא שואלת על זה. על עצם האירוע אני שואלת של העריכה. אז אני הראיתי שהאדון חפץ, בניגוד גמור לפרופוזיציה שהייתה בשאלה, כן קושר את אותו אירוע חריג לשיטתו להפרת הסיכום, בניגוד למה שהוצג למר נתניהו על ידי הגברת תירוש. לכן הפרעתי לה, אני מתנצל על זה, אני מצטער על זה, אבל לא הייתה לי ברירה. אמרתי צריך לצרוב את הנקודה. עכשיו, אם אני לא הבנתי נכון כפי שאומרת עורכת הדין תירוש, אין שום בעיה, מכיוון שאם אני לא הבנתי נכון יש סיכוי שגם הוא לא הבין נכון. סיכוי קטן. אז אני מציע או אולי אפילו עוד אחד באולם הזה חושב כמוני, או אולי המכשיר ההקלטה חושב כמוני, אולי המכשיר ההקלטה.

ההקלטה מדויקת, אבל אני אדייק שוב.

בדיוק, זה מה שרציתי להציע.

היא הייתה מדויקת, אבל אני אסביר אותה.

%100. אם היא הייתה מדויקת או לא נתווכח בסיכומים, כי יש מכשיר הקלטה, נכון? יפה. אז הצעתי תדייקי את השאלה, ואז אין שאלה בכלל שנפלה.

הבנו, הבנו. באמת עורך דין חן, יאללה.

מה?

קדימה, אני באמת רוצה להתקדם, באמת.

מה, לא דפקתי מהר מספיק? מה זה קדימה, אני עובד אצלך? מה זה הדבר הזה?

מר נתניהו, אני אדייק את השאלה שלי, בסדר?

כן, בבקשה

במקרה ולא הובנתי

שומע, כן

אדוני אמר שזה מאוד מקובל ומאוד שגרתי לקבל חומר גלם מצולם לריאיון. אדוני לא הצליח להביא בחקירות שלו דוגמה לזה, למרות שהוא התבקש. לא בחקירה הראשונה שהוא נשאל, וגם לא לאחריה. ואמרתי לאדוני שדב גיל - הר אומר דבר כזה, שהוא מעולם לא נתקל בזה, אדוני צחק. ואני הצגתי בסוף את מר חפץ שאומר שהוא, הוא אומר את זה ב - 2021, לא נתקל בזה מעולם, ושבעיניו באופן כללי זאת חציית קו אדום של מערכת עיתונאית.

טוב

תגובתו של אדוני?

תגובתי שאין לכם מושג לגבי הפרקטיקה. אני לפני כמה חודשים רואיינתי על ידי אחד מגורמי התקשורת המפורסמים ביותר בעולם, מאוד מוערכים דרך אגב, לא תמיד אוהדים. ויש כמה פרקטיקות. אחד אתה מתראיין Live, אז Live יוצא מה שיוצא. דבר שני, יוצא Live to tape. מה שTape. ויש גם אפשרות אחרת, למשל הם צריכים 5 דקות, אבל הם מראיינים אותך 30 דקות, ואתה מסכם איתם שאני אראה את החומר ואנחנו נבחר. זה קיים. עכשיו היה לי קיים, עכשיו, עם גורם סופר - מקצועי, כיוון שרצינו לבחון, כי יכולים היו להיות שם דברים מסוימים שלא רצינו. אמרתי אני רוצה לראות את החומר, אז ראיתי את החומר לפני שהם פרסמו את זה. אחר כך הם פרסמו את זה ברחבי העולם. אז קודם כל זה קיים. הדובר שלי, הדובר הנוכחי, הוא אומר אנחנו עושים את זה כל הזמן, כל הזמן, הדובר הנוכחי. אז מה חפץ הדובר אמר? איך אומרים, עד המדינה חפץ, כן? אחרי שהרסו לו את המשפחה והרסו לו עוד כמה דברים, זה עניין אחר. אבל הדובר שלי עכשיו אמר את זה, הוא מספר אנחנו עושים את זה.

מי אמר את זה? על מי אתה מדבר, אדוני?

הדובר שלי עכשיו, מי שדובר

אני שואלת את אדוני. אדוני אומר לפני רגע, אתה לא מתכוון למישהו שהעיד כאן, אתה מתכוון למישהו שאמר לך בצד שהוא עושה את זה כל הזמן.

נכון, נכון. שאלת האם אני יכול להביא, אז אני יכול להביא. אני צריך להביא דוגמאות לבית המשפט? לא יוד ע, אוקיי. עכשיו, זה אחד. לא צריך להביא, זה קורה כל הזמן. אתם לא מכירים את הפרקטיקה. הנה, מהנהנים כאן בראשם. אפשר לראות כאן, מהנהן בראשם. הוא לא עד, אבל מכירים, חברי הכנסת כולם מכירים שהדבר הזה קיים והוא קיים בצורות שונות. עכשיו, מה יש כאן? אתם הבאתם 315 פריטים, חלק מהם בכלל לא התקיימו, ואחרים לא הייתה היענות לכלום. זה היה הודעות, רובן הודעות לעיתונות סטנדרטיות ולא כלום. לא היה לכם כלום. אז הבאתם סעיף בכתב האישום, בכתב האישום הבאתם 3 סעיפים על כך שדרשנו וקיבלנו עריכה, אבל לא קיבלנו עריכה אז הייתם צריכים לשנות את כתב האישום. אז עכשיו לא קיבלנו את העריכה, הרי לא קיבלנו כלום. להיפך, קיבלנו כתבה עוינת ומאוד וולגרית ומאוד עוינת. ואז אתם אומרים אה, לא קיבלתם עריכה אבל קיבלתם את החומר, שזה בכלל מקרה חריג. זה לא מקרה חריג, כולם יודעים את זה. קיבלתם את החומר. אני לא יודע אם קיבלנו את החומר, אני לא זוכר את הדבר הזה, אין לי מושג בכל הדבר הזה, אבל אני כן יכול לדעת, להגיד שלא קיבלנו כלום. אז מה היה צריך להיות פה? זה הכל היה הפוך. אם היה לי הסכם שוחד עם אלוביץ', לא הייתי צריך את החומר ולא הייתי צריך כלום. היו קופצים לדום, ה יו עושים את הכל, היו עורכים מה שאני רוצה, היו משנים מכאן ומכאן. הרי לא היה את הדבר הזה. זה פשוט דבר שלא קיים. ולכן נופל לכם הדבר, נופל לכם כתב האישום. אתם משנים את כתב האישום, מחפשים אולי נמצא משהו, אולי אמרתם גם למפעיל תשמע, תפעיל את מכונת, אני יודע מה? תשלח להם את זה בתבנית זהב, אני יודע מה? את חומר הגלם. על מה אתם באים פה? זה הכל הפוך ממה שאתם אומרים, הכל הפוך. אתה רואה פה אתר עוין, אתה רואה פה יחס עוין, אתה רואה פה לא היענות חריגה אלא עוינות חריגה, באמת חריגה, משום שנותנים, ואתה רואה חריגה לא רק ביחס בכ לל, אלא ביחס במיוחד לכתבים שהם כן, או יותר נכון לפוליטיקאים שהם כן רוצים לפאר, לשבח ולקלס. זה מה שהם עושים, זה בדיוק הפוך. לכן אין כאן שום דבר. אתם לא מכירים, אני רוצה לחשוב שאתם לא מכירים. יכול להיות שאתם מכירים, זה עוד יותר גרוע. אתם לא מכירים את הפרקטיקה, היא קיימת. ובמה אתם נאחזים? שנתנו למישהו לראות את חומר הגלם, ואחר כך אומרים לו לך לעזאזל, אנחנו לא נותנים לך שום עריכה, אנחנו מסרבים לכל מה שאתה אומר? וזו ההיענות החריגה? על זה אתם בונים תיק שוחד? אין לכם, באמת, יצאתם.

אני רוצה להתקדם אדוני, בסדר?

עכשיו? היינו יכולים להתקדם, לחסוך את כל ההצגה המגוחכת הזאת

אדוני, אני רוצה לנסות להזכיר לך, אולי אדוני זוכר, שהריאיון באמת לא עולה ב - 11.3 אדוני זוכר את זה, שהוא לא עלה באותו יום, הריאיון הזה?.

לא

לא זוכר. אדוני זוכר שהוא עלה רק ב - 12.3, במקביל לכך שאדוני התראיין כבר לכלי תקשורת אחרים, וואלה איבדה נוכח ההסכמה להמתין לאדוני ולאישורים שלו, איבדה את ההישג העיתונאי של להעלות איתו ריאיון ראשון?

אני לא זוכר, לא, אני לא זוכר, אבל אני יכול להגיד דבר אחד. כל הדבר הזה והסיבה שהם בכלל העבירו את החומר, אם הם העבירו אותו, כי אני לא יודע, זה בגלל סיבה אחת. הם הפרו את ההסכם. זה לא שהיה כאן כלי תקשורת כשר מקצועי, אתי, הוא עושה את הדבר הזה ואז אומרים לו, באים בטענות והוא מעביר את החומר. וואו, רחמנא לצלן, זה לא קורה אף פעם, בדיחה. יש פה אנשי טלוויזיה הם יצחקו על זה, יצחקו על זה פשוט. אבל זה לא על זה. למה הם עשו את זה? רק מסיבה אחת, כי הם הפרו את ההסכם. זו הסיבה שהם עשו את זה. עכשיו, אני לא יודע מה קרה אחר כך, שידרו או לא, הם הפרו את ההסכם והם בוודאי לא עשו שום דבר אמיתי לתקן את זה, אבל אם הם שלחו את החומר נו, בסדר, אז שלחו את החומר.

כדי לקצר את ההמשך, אני אומרת לאדוני שלשיטתנו, אנחנו קוראים את הראיות באופן כזה שהאישור שלך לעריכת הווידאו, מר אלקלעי מעביר לישועה מייל עם וידאו ערוך בצורה חלקית ממה שביקשת, דברים מסוימים כן ודברים מסוימים לא, הוא מסביר שם למה. זה עו בר אליך לאישור, עובר לחפץ ולשיטתנו עובר אליך לאישור, והאישור שלך מתמהמה לשיטתנו, האישור שלך מתמהמה. ובשלב מסוים בוואלה, ב - 12, יום למחרת, מחליטים להוציא את הריאיון ללא אישורך, מכיוון שכבר פשטה שמועה לעיתונים אחרים שהתראיינת ושהם מעכבים את הריאיון. אדוני זוכ ר את הדבר הזה? מכיר את הדבר הזה? אדוני מכיר את הדבר הזה?

תעצור, תעצור רגע, תעצור רגע.

אמרתי לשיטתנו, איך שאנחנו קוראים את הראיות, כל הניסיונות האפשריים. שאני אראה מיילים, התכתבויות, אני אראה.

שיצא, שיצא, שיצא. לא צריך להראות שום דבר. חכי, לא שמעת את ההתנגדות שלי. אם אפשר להעלות את פריט 100 על המסך.

למה? למה זה קשור לפריט 100 השאלה הזו? למה השאלה הזו קשורה?

למה השאלה הזו קשורה. תכף נראה אותו ואז. השאלה של גברתי במקום באמת, למה זה קשור לפריט 100, אבל אנחנו נראה את הפריט ואז נבין את מקור ההתנגדות.

נראה לי שהקריאו אותו בתחילת ה -

נכון, אבל אני בטוח שאף אחד, לא נעבור בוחן סיכה על הפריט הזה, נכון? צריך לראות אותו כדי שנזכור כולנו. יש הרי שינוי דרמטי של כתב האישום. בכתב האישום כתוב הבקשה נענתה, נכון? גברתי זוכרת את זה. בית משפט שאל, שאל שביקשו עריכה והבקשה נענתה. זה, גברתי זוכרת את זה. אתה יכול להציג את זה על המסך? ועכשיו שאלו שאלה אחרת לגמרי. לא נענה, אלא סיפור כזה שלא מופיע בכתב האישום. בטח גברתי זוכרת גם את זה, שחיכו מהיום למחר לבקשתו, ואז ב - 12, שהעבירו בהתחלה איזה חלק של העריכה, בגלל שהוא התמהמה עם האישור והיו שמועות שרצו לפרסם, זה בריאיון אחר איתו, אז הם הלכו ופרסמו את זה בלי העריכה. זה, אם רצו לטעון טענה כזאת. אז תעבירו אלינו את השליטה ואני אשים את זה.

אתם לא רוצים את כתב האישום?

מקודם הצגת אותו, אני. אז לא צריך, נו אני לא רוצה להכביד עליכם. השעה מאוחרת, זה קורה לפעמים לכולם. אם אפשר גברתי, להעביר אלינו את השליטה?

עבר.

עכשיו, נקרא שוב. שמענו את השאלה. הם קודם התחייבו לבית המשפט בתקיעת כף, שלא משנים את כתב האישום ולא חורגים וכולי. אני מזכיר, בית משפט שאל, עבר פתק בהקשר הזה ובצדק עבר. אירוע מהימים כך וכך, דרישה לעכב פרסום שנתן הנאשם נתניהו ודרישה לעריכת הריאיון טרם פרסומו. הנאשם נתניהו מעורב בדרישה, הדרישה הועברה על ידי הנאשם נתניהו לנאשם אלוביץ' באמצעות חפץ ורובינשטיין. הדרישה טופלה, הדרישה נענתה. אז עכשיו אומרים לו לא הייתה העריכה ובכל זאת היה איזה ריאיון אחר, ובגלל זה באו ופרסמו את זה בלי העריכה. אז אם הם רוצים לשנות את כתב האישום, אם חוזרים לטענת הדרישה נענתה, אז שיגישו בקשה לבית המשפט עם כתב אישום אחר. אי אפשר, גם לא בשאלות, זה ממש, זה לא רקע, זו חריגה ממש מכתב האישום. בשאלה מכיר, לא מכיר, זה לא משנה. זו ממש חריגה. זה סיפור שונה לחלוטין ממה שכתוב פה. פה יש סיפור על עריכה, אז הם נחקרו העדים, הראינו להם, יש הודעת WhatsApp של חפץ עם דקות, הראינו שהדקות נמצאות בתוך הריאיון, כל הדקות מופיעות. זה מה שעשינו כדי להראות שהדרישה לא נענתה. אז עכשיו מספרים איזה סיפור אחר שלא רלוונטי, על בקשת עריכה שלא התקבלה, ועושים את זה בזריזות ידיים כדי שלא נשים לב כי השעה מאוחרת, זה אי אפשר לעשות.

נו, באמת. שוב הוא ממשיך. שוב ממשיך. זה פשוט.

אלופי הזנב, אלופי הזנב. יש לכם זנב שיכול להקיף, באמת, אפשר מפה לירח כמה פעמים.

אבל עורך דין חדד, אדוני התנגד. התוספות מיותרות.

אני ממש מסכים, רק חבל שכשהתביעה מביאה תוספות מיותרות, לא מקבלים את אותו דבר.

אפשר לעצור את ההתנגדות בלי תוספות מיותרות.

אני רק מבקש את הנחרצות של גברתי ביחס לתוספות מיותרות, שהיא במקום. באמת במקום, אני מקבל את זה גם עליי. אני רק מבקש אותה נחרצות גם כשהזנבות האלו משתוללים בלי סוף ומאיימים לחנוק את כולנו, זה הכל. גם מהצד השני, הזנב שלנו לא מסריח יותר מהזנב שלהם. הוא לא זנב פחות יפה, הוא לא פחות נעים. הוא אותו זנב, אותו זנב בדיוק. ואני מסכים שהוא מיותר, וסיפרתי. לא אתנצל, ממש לא אתנצל. היחס שלך היום הוא יחס באמת אלים.

עורך דין חדד, סיימת עם ההתנגדות?

כן, כן.

תודה רבה.

כבודכם, אני גם רוצה להצטרף להתנגדות.

התנגדות אחרת או להצטרף?

לא, אני רוצה להצטרף, אבל במיקוד מעט שונה ורק לומר שזריזות ידיים, עם המחאה שקמה פה וכבודכם העיר לנו, לא שונה מיאללה קדימה שאני קיבלתי. שמה לא ראיתי שהייתה תגובה, הייתי צריך להחיש את צעדיי בדרך לדלת, לדפוק יותר מהר. אוקיי? אז בואו, כל אחד חס על כבודו, כל אחד נורא רגיש לכבודו, כל אחד מסתכל על עצמו. לפעמים צריך להסתכל קצת גם על האחר. זה נכון להגנה, נכון. זה נכון גם לתביעה. אבל העניין הוא שאנחנו חווים Gaslighting. אתם ואתם ואתם ואתם, ויש פה איזה פרח אל תיגע בי. אז שיסתכלו על עצמם, שיקשתו את עצמם קודם.

טוב, עו"ד חן לגוף העניין.

בסדר, אני, יאללה קדימה.

לגוף העניין.

אדוני יותר מנומס, אדוני לא יגיד לי לעולם יאללה קדימה. לגוף העניין, זו לא טענה פורמלית רק העניין של שינוי החזית, אבל אמרתם נגעת - נסעת, את זה צריך להסביר. אנחנו ניהלנו הגנה על בסיס כתב האישום.

הדברים מובנים.

לא, אבל אני רק רוצה להשלים משפט ואני יושב. מובן מאליו, נכון, אבל צריך להדגיש את זה כי זה חשוב לנו. אנחנו בפרשת התביעה ריסקנו את הטענה שזה נענה.

מה ההתנגדות? עורך דין חן, זה לא התנגדות. אנחנו לא קובעים עכשיו ממצא.

לא, לא ממצא.

הטענה הייתה שאי אפשר לחרוג מכתב האישום.

אבל זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. אבל מדוע אי אפשר לחרוג מכתב האישום?

אנחנו יודעים מדוע. אבל אנחנו יודעים.

אה, טוב, אז יאללה קדימה. זה גם תלוי כבודכם, זה נכון איך מקבלים גם את ההערות. גם לזה צריך לשים לב, בסדר? יש יאללה קדימה ויש יאללה קדימה.

אנחנו לא, אמרתי כבר בתחילת הדיון הזה, אנחנו לא פורצים את גדרי כתב האישום. יחד עם זאת, העדים בתיק הזה נחקרו על העיכוב, כי זה הנסיבות הכלליות שאופפות את כל האירוע. ובינינו יש דברים שגם מלמדים על מערכת היחסים. ויש גם עניין של מידע ורקע, ולפני ואחרי, ויש סיפור שלם.

אפשר לטעון דבר והיפוכו.

למה דבר והיפוכו? ראשית, שנייה.

כי אומרים הסנגורים שהתזה שגברתי עכשיו מציגה, היא מביאה למסקנה שהדרישה לא נענתה, או היא אמירה מפורשת שהדרישה לא נענתה, כשכתב האישום אומר הדרישה נענתה.

הם דיברו על כך, ראשית, הדרישה, אנחנו לא, רק רגע, שנייה. הטענה של כתב האישום מדברת על דרישה לעריכה כמו שכתוב שם וכולי. אנחנו אומרים שהדרישה חלקית נענתה, חלקה לא נענתה, כי כבר אמרתי לפני כן, אני לא יכולה לדבר ככה.

אני מדבר, אני רוצה למצוא משהו. אני אדבר טיפה יותר בשקט, בסדר.

לטענתנו, כבר כשמר אלקלעי העביר את חומר הגלם אחרי הסקנדל שהיה בוואלה בעקבות ההתנהלות של מר נתניהו, כבר כשאלקלעי, ורואים את זה מהראיות, אנחנו גם נראה את זה בסיכומים, כבר כשאלקלעי העביר את חומר הגלם, הוא העביר חומר גלם ערוך במידה מסוימת, עם קטיעה פחות, עם, ערוך במידה מסוימת. אז קודם כל חלקית ה יא נענתה במובן זה. נכון, ואנחנו אומרים את זה, שהדרישה הנוספת שלו, החלק הנוסף שבשלב מסוים נתנו להם את חומר הגלם הזה, הערוך כבר, בגלל הכעס הגדול נתנו להם את החומר לעריכה נוספת, את הדבר הזה, את העריכה הנוספת, לא ביצעו בוואלה. זה נכון, אני מסכימה שאת העריכה הנ וספת לא ביצעו בוואלה, ועדיין מותר לנו לשאול על העובדה שהריאיון פורסם רק למחרת, שהריאיון עלה ביחד עם ראיונות אחרים. מותר לנו לשאול את זה, זה הרקע. עדים נשאלו על זה במשפט, גם על ידי התביעה וגם על ידי ההגנה.

גברתי, הטענה היא שכתוב כאן דרישה לעריכה הריאיון טרם פרסומו באתר, הדרישה נענתה.

אוקיי, אז יכול, אז יכול.

אז זו המשמעות של עריכת ריאיון, אם בסוף לא עושים בזה כלום, זה אומר שדרישה נענתה?

אבל גברתי, אני חושבת שהשאלות האלה הן שאלות לסיכומים. האם נעמוד.

אבל גברתי מדייקת עליה, רק חלקית אני שומע פה, אז דרישה נענתה באופן חלקי או לא?

אנחנו חושבים שהדרישה נענתה באופן חלקי. לא כל העריכה של מר.

זה נאמר.

אז בסדר, אז יכול להיות שאחר כך.

האם העריכה, רגע, אני אשאל שאלה עובדתית. האם בסופו של דבר אותה עריכה שנעשתה על ידי מר חפץ נכנסה לכתבה שפורסמה ב - 12 לחודש, או שזה פורסם כפי שהוא בלי התיקונים?

אז אני אומרת, אמרתי את זה קודם. אחרי הכעס של מר נתניהו ביום הריאיון והשיח, מר אלקלעי הבטיח למר ישועה לערוך את הריאיון בצורה יותר טובה, וכך הריאיון מועבר עם עריכה טובה יותר אל מר חפץ, בסדר? כבר השלב הזה קיים. רק רגע, גברתי, אני, אבל אפשר לא להפריע ל י? מה, מה? אז תנו לי לדבר עם בית המשפט ולהסביר. יש כאן אירוע מתמשך. ואגב, אני גם חושבת שיש הבדל בין מה בדיוק נוכיח בפריט הזה בסוף היום בסיכומים ובכתב בסיכומים, לבין מה שמותר לנו לשאול היום. זה שני דברים שונים. כל העדים נחקרו, גם על ידי ההגנה וגם על ידי התביעה, על כל הנסיבות שקשורות לפריט הזה. זה דבר אחד. ומותר גם לנו לשאול את מר נתניהו על האירוע הזה. גם מה שקרה ב - 12, גם מה שהוא עשה ב - 12. זה דבר אחד. זה לא קשור לעניין של גדרי כתב האישום. לעניין גדרי כתב האישום ולעניין ההוכחה, אני אומרת היה כאן שלב ראשון ביום הראשון ב - 11.3, שמר נתניהו כעס מאוד ומר אלוביץ' ומר ישועה עשו מאמצים כדי שדברים יתרחשו. ומר אלקלעי אמר שהוא יעביר את הריאיון ערוך יותר. הוא יעביר ריאיון ערוך למר ישועה, כדי שזה יעביר לחפץ. אז קודם כל יש שלב אחד שהריאיון ערוך יותר, שיש בו קטיעה אחת פחות לפחות או דברים כאלה, זה קיים וזה בראיות, אנחנו נראה את זה בסיכומים. זה לא למר נתניהו, רק אמרתי לו את זה מתישהו, אבל זה לא, זה לא לו. השלב השני, שמר חפץ אומר שהוא ישב עם מר נתניהו ונתן לו הוראות מדויקות על הלפטופ, אנחנו נראה מהראיות בסוף שההוראות האלו עברו למר אלקלעי. מר אלקלעי הסביר שהוא יכול לעשות חלקית והעביר ריאיון נוסף, חומר גלם נוסף, חלקית ערוך לפי ההנחיות שלו. לא התקבל אישור עד שעות הערב, זה מה ששאלתי אותו, לא התקבל אישור עד שעות הערב ממר נתניהו להוציא את הריאיון באופן הזה, ובוואלה הוציאו אותו בגלל שהיו פרסומים אחרים שמר נתניהו התראיין והם מעכבים את הריאיון, הוציאו את הריאיון. זה הסיפור של האירוע הזה, זה הסיפור. כשבוואלה עולה כבר הריאיון, הוא עולה במקביל לזה שמר נתניהו מתראיין לערוץ. 2

הוא עולה ערוך או הוא עולה מקור?

אז אני אומרת הוא עולה, הוא עולה לא המקור - מקור, הוא עולה, וגם לא הערוך מספר 2 שחפץ נתן הוראות. הוא עולה הערוך שאלקלעי העביר לחפץ. זהו, זה מה שעולה. זה מה שעולה. אבל זה לא קשור בעינינו בכלל לשאלה שאני שאלתי אותו, כי אני שאלתי אותו בסך הכל שאלה שקשורה לכך שהאם הוא יודע שביום חמישי הריאיון עולה בשעות הערב כבר, במקביל לכך שהוא מתראיין בערוץ 2 ובמקומות אחרים, בגלל הסיבה הזאת שהוא לא נתן עוד עדיין את האישור, והיו פרסומים זרים על כך שבוואלה מעכבים ריאיון איתו יומיים. זאת הייתה השאלה, והשאלה הזאת מותר לי לשאול אותה.

אני רוצה לפני שכבודכם מתייעץ, אני רוצה בכל זאת להסביר, כי קרה פה דבר זר ומוזר. חברתי מדברת, אם אפשר שוב אני אציג את הפריט הרלוונטי.

יש לנו אותו.

מצוין, מצוין, אז כולנו מסתכלים עליו, אז אני לא אציג אותו. חברתי מדברת על עריכה ראשונה. עשיתי משהו למחשב. חברתי מדברת על עריכה ראשונה שלא מופיעה בכלל בכתב האישום, שהיא לא בידיעת נתניהו, היא לא בידיעת ראש הממשלה, אין מחלוקת על זה. לפי מה שהיא אומרת, היא לא לבקשת ראש הממשלה. זה לא לא נכון, זה מאוד נכון. זה מה שאת אמרת. הרי אין לך, לא, בכל זאת אני לא רוצה שהאמירה הזאת תישאר יתומה. שתציג ראיות שנתניהו מודע לעריכה שעשה, בין אלקלעי לבין ישועה. שתראה בדל ראיה כזאת, בסדר? לא יודע מה זו העריכה הראשונה הזאת.

תחזור למסלול.

כן, אני פשוט, לא, אז אני, אני דיברתי על זריזות ידיים, בית משפט אמר לי בלי זנב, אני מקבל את זה. אבל עוד הפעם, במקום לתת תשובה נכוחה, לא הבקשה לא נענתה, לא זה עלה בלי העריכה, שמענו סיפור ארוך שחורג שוב מגבולות כתב האישום, ולכן דיברתי את מה שדיברתי מקודם ואני מוותר על הזנבות. הטענה פה היא טענה מאוד פשוטה בכתב האישום. חפץ העביר הוראות, ההוראות בוצעו, עלה הריאיון קצוץ קטעים. זאת הייתה הטענה בכתב האישום. כך התנהל המשפט עד עכשיו, זה מה שמופיע פה. אני מזכיר שכשיש אירועים שהם לא בידיעת נתניהו, בסדר? אז זה דבר מופיע. אני אקרא עכשיו, למה רציתי שנראה את הפריט? כי כתוב דרישה לעכב פרסום ודרישה לעריכת הריאיון טרם פרסומו באתר, הנאשם נתניהו מעורב בדרישה. העריכה הראשונה, אין טענה שנתניהו המעורב בדרישה. זו לא דרישה, זה לא היה מעורב. היא אומרת שהורידו שם איזה הפרעה אחת, בכלל חשבתי שלא הפריעו, אני לא יודע איך בכלל פתאום יש הפרעה, אבל זה לא הסיפור שלנו. לא כתב האישום שלנו. כתב האישום שלנו הוא מאוד פשוט. כתב האישום שלנו מספר סיפור על עריכה שלשיטת כתב האישום הייתה.

את הדבר הזה כבר אמרתם את זה.

נכון, אבל, לא, אבל עכשיו, יש פה איזה אירוע כמעט של התפצלות של תא. עריכה אחת מתפצלת לה לשתי עריכות.

עורך דין חדד, אבל אנחנו מבינים את זה.

אבל אני רוצה להוסיף משהו שלא אמרתי, סליחה. הדרישה היא גם דרישה לעיכוב. אה, לא סיימתי?

לא, לא סיימתי, לא סיימתי. עכשיו, מקודם בכלל נאמר שזה לא חלק מסבב ראיונות, עכשיו נאמר שזה כן חלק מסבב ראיונות. אנחנו בסוף מדברים על כתב האישום הזה. כתב האישום הזה הוא נורא ברור, כולם הבינו אותו לאורך כל הדרך. בכלל גם העדים, העדים של התביעה העידו שזה, בוא נמצא את ישועה.

לא, אבל גברת תירוש הבהירה שלשיטתה הייתה היענות חלקית, אם אני מבין נכון, לדרישה הזו במובן נוסף, ולאחר מכן הייתה איזשהי התפתחות שלא קשורה כל כך לאירוע, שאלה ההיענות הכללית שממנה מבקשת לגזור מסקנות.

מה זה, היענות חלקית למה?

לא, לאותה דרישה של עריכה.

של עריכה, אבל לא נכון.

לא על העיכוב, סליחה.

אז זה בדיוק כמו. עורכת דין תירוש, באמת, את כשעושים לך את זה את כל כך מקפידה וכל כך, ומעזה בעוז, נאמר את זה בשפה נעימה. אדוני הנה, אפילו חברתי אמרה לא על העריכה. היא עכשיו אומרת על העיכוב. אז קודם כל, כפי שבית המשפט ביקש לדעת זה, לכן, אנחנו בכתב אישום, כן? אדוני מרגיש מבולבל, מה אנחנו מרגישים? כנאשמים בתיק הזה. קודם כל אני מזכיר, הטענה הייתה הטענה לעריכה, העיד ישועה, אבל העיד ישועה בנושא הזה, היו עדים שהעידו בנושא הזה וההגנה הציגה לראשונה, הפריכה את הטענה שהדרישה נענתה במסגרת מאמצי ההגנה, כי אף אחד הרי לא עשה את הבדיקות על ידי התביעה, שא' זה לא דרישה וב' זה לא נענה. זה נעשה על ידי ההגנה. עכשיו, במקום לבוא ולהגיד, זה אלקלעי? בוא נקריא את זה, תביא אני אקריא את זה. תקריא, תקריא בבקשה. זה לא עניין של ממצא, אבל בית משפט, אדוני יש דברים שבמחלוקת, ואז צד אחד טוען א' וצד אחד טוען מינוס א', ונו באמת בית משפט עכשיו בשעה 19:00 בערב יבוא ויקבע מי צודק. פה יש שאלה.

השעה זה לא העניין.

לא, בסך הכל זה תוספת כדי שיהיה חיוך, זה לא יותר מזה. אבל בית משפט שאל, גברתי שאלה אתם טוענים שהייתה, הדרישה נענתה? הייתה עריכה או לא? גם אדוני שאל, אנחנו זכאים לדעת ב - 2026 אם הייתה.

אבל זאת ההתנגדות.

נכון, זו הייתה ההתנגדות.

הרגע הראשון, אין צורך בשביל זה את העדות של אלקלעי.

לא, אני רק רוצה לומר שלאורך כל הדרך זאת הייתה טענת התביעה, בסדר?

לא, אבל אדוני, ברשות אדוני יש לי גם הסבר. לא הייתה מעולם טענה של היענות חלקית. פעם ראשונה שאני שומע את זה, פעם ראשונה שאני שומע את זה.

את זה אנחנו מבינים.

אוקיי, אז רק, אני מתיישב ונותן מספר לפרוטוקול.

לא צריך מספרים.

של פרוטוקול.

הבנו, לא צריך. לא אלקלעי ולא על עדות זו או אחרת.

מבחינתנו, קודם כל נחזיר אותנו למסגרת בעיניי, בסדר? לשיטתנו. אנחנו שאלנו אותו על עיכוב העלאת הריאיון. זאת הייתה השאלה, אני מזכירה, על העובדה שזה עלה ב - 12 לחודש בשעות הערב, במקביל לכך שהוא מתראיין בערוץ 2, והאם הוא יודע את הדבר הזה. זאת הייתה השאלה. ואני אומרת לו שזה עלה בשעה הזאת, הם חיכו לאישור שלו ולכן הם התעכבו. אני מזכירה שהדרישה היא דרישה לעיכוב, ועל זה אנחנו אומרים שהדרישה היא נענתה. היא מורכבת משני חלקים, יש דרישה לעיכוב ויש דרישה לעריכה. יש דרישה לעיכוב, דרישה לעכב פרסום, ובעניינו הדרישה הזאת נענתה, מאוד נענתה. רק רגע, בלי להפריע לי עכשיו. הדרישה לעיכוב נענתה מכיוון שנתניהו הטיל וטו על פרסום הריאיון עד שהוא יאשר אותו, והוא לא אישר אותו, והוא לא אישר אותו והוא לא אישר אותו. ריאיון שבדרך כלל, והעדים העידו, מתפרסם מיידית באותו יום, הוא לא פורסם יומיים. אז השאלה שלי בכלל הייתה.

לא, לפני השאלה, באירוע ב - 100 זה לעיכוב, זו הדרישה הנענתה, או לעריכה? אני צריך להבין. גם וגם?

מר נתניהו, כן.

לא, גם רשום פה, אני לא... עד המדינה.

סליחה, כבוד השופט, כן. השאלה, לטעמנו הדרישה נענתה, כי הייתה כאן דרישה שמורכבת גם מעיכוב וגם מעריכה ולשיטתנו, וזאת תהיה הטענה בכתב האישום, רק רגע, סליחה, זאת תהיה הטענה בכתב האישום, שגם אם לא כל מה שמר נתניהו ביקש, גם אם לא מה שכל, עדיין אין.

לי לא ברור. הדרישה לעריכה נענתה, כן או לא?

אני לא יכולה לענות ככה. אני לא יכולה.

לא, היא לא טוענת שכן, היא לא טוענת שכן.

עורך דין חדד שוב מפריע לי ואני מדברת עם כבוד השופט בר - עם. לא יכולה לדבר עם כולם במקביל.

בהמשך. השאלה של גברתי התייחסה רק לעיכוב כרגע, מבחינת פרסום למחרת, או שהיא קשורה כרגע גם לעריכה?

לא, השאלה הייתה כזאת, אני מזכירה.

את השאלה אנחנו זוכרים. למה היא התייחסה מכל הדבר הזה?

מהרכיב של ה -

כן.

לעיכוב כמובן. לעיכוב כמובן. אבל אני רק אשלים תשובה לאדוני. אנחנו טוענים שהדרישה נענתה, למה היא נענתה?

דרישה לעיכוב נענתה.

לא, אנחנו לא הסברנו כאן מה זה נענתה. אמרנו הדרישה מורכבת מעיכוב ומעריכה.

כמו שהיא נובעת מזה, הגברת תירוש. לכאורה בסעיף, עכשיו אנחנו, זה מחודד, יש יותר מדרישה אחת. שתי דרישות, עיכוב ועריכה. הסעיף לעומת זאת מדבר על דרישה בודדת שנענתה. עכשיו אנחנו עוסקים בהלשון היא לא מדויקת, מה אפשר לעשות? עכשיו אנחנו גם שומעים איזה ניואנס נוסף, שהדרישה של העריכה נענתה בחלקה.

אז אני אומרת, זה לא עניין של ניואנס נוסף.

הגברת מבינה את הקושי שהמצב דברים זה יכול ליצור.

אז רק רגע, אני אגיד לאדוני. אני מבינה שזה נושא, לשיטתי זה בהחלט נושא לסיכומים. שאנחנו נגיד לכבודכם שבין, אני אגיד, אנחנו נגיד לכבודכם שבינינו עדיין במצב כזה הדרישה נענתה, כי כך זה מנוסח ולא ביקשו לפרק את זה, ההגנה, לדרישה כזאת ודרישה כזאת, אז בסך הכל אנחנו כאן רואים דרישה שנענתה, גם אם לא כולה נענתה. אז אנחנו חושבים שזה לסיכומים, זה דבר ראשון. לא כולה, רק אדוני.

הקושי, אני רק רוצה לחדד את זה לגברת את הקושי.

כן, סליחה.

הקושי שההגנה מעלה נוגע לתחימת המסגרת של הדיון. תחימת המסגרת של הדיון, על פניו זה לא עניין לסיכומים, אלא זה עניין לניהול המשפט.

מסכימה.

וזה, זה לא כל כך.

בסדר, אדוני.

בסדר?

בסדר אדוני. אז אני אומרת ככה, מבחינתנו הדרישה, אפשר לומר שהדרישה הזאת נענתה אדוני, מבחינתנו, סליחה. מבחינתנו אפשר לומר שהדרישה נענתה גם אם לא כולה נענתה. זה לעניין הזה שאני אומרת. אבל אני חושבת, בכל הצניעות שאני יכולה להגיד, שזאת לא שאלה רלוונטית כרגע, מה שחבריי מעלים לנושא השאלה שאני שואלת את מר נתניהו.

בגלל שזה סב על העיכוב.

בגלל שזה סב על העיכוב.

הבנתי, הבנתי.

זה הכל, זה מה שהתכוונתי. בגלל זה אמרתי זאת לסיכומים, לא בגלל שזה לא רלוונטי.

אז דרישה לעריכה נענתה, כן או לא? אני יכולה לקבל תשובה?

לא, זו לא הנקודה שאני שואלת אותה. אני לא שואלת על העריכה כרגע.

אדוני, אפשר לדעת אם הדרישה לעריכה נענתה או לא? מה זה? זה מורכב? זה באמת יותר מדי?

תגיש בקשה. אמרתי. אני חושבת שאמרתי הכי ברור שאפשר. אמרתי הכי ברור שאפשר. אנחנו מתייחסים.

למה... את זה? אנחנו רוצים לדעת האם הטענה של התביעה, שהדרישה לעריכה נענתה או לא? מה זה? בית המשפט שואל את זה 3 פעמים.

ואני עניתי על זה. אני עניתי.

לא, לא ענית. את התחמקת.

לא, לא התחמקתי. הסברתי הכי מדויק את האירועים. הכי מדויק.

לא, גברתי, גם אם בית משפט מוחל על כבודו, כבודו לא מחול. בית משפט לא קיבל תשובה. אני שמעתי את השאלה של כבוד השופט בר - עם.

רגע, רגע. אנחנו בעיכוב כרגע.

כרגע בעיכוב. אז אם בעיכוב כבודכם, רק שאלה.

אנחנו נכנסים לשאלה שנצטרך להידרש אליה.

%100 אז עכשיו אנחנו בעיכוב. כדי שלא תיפול, בעיכוב, לא בעריכה. לא בעריכה. הם כבר כתבו ולכן הם לא יחזרו. נגעת - נסעת וזה הכל. עכשיו אנחנו בעיכוב. אבל גברתי, בעניין העיכוב אני רק רוצה להבהיר שוב, כדי שלא נקלע לכלל טעות. השאלה לא הייתה קשורה לדרישה על עיכוב. היא הציגה תזה שבשל העריכה, שהראינו שזה היה בהזמנת וואלה בגלל הפרת הסיכום, זה התעכב. עכשיו לכן, אני רק מזכיר מה רוצים ממנו בהקשר לשאלה הזאת, לא רוצים להוסיף עוד מילים.

השאלה קודם כל הייתה אם הוא יודע.

נכון, אבל זאת הייתה השאלה ועל זה קמו חבריי.

כולנו שאלנו, רצינו ולא קיבלנו תשובה.

לכי ישר לסוף בהנחה שהוא זוכר את השאלה.

אני שאלתי את אדוני אם אדוני יודע שבגלל שאדוני, שבגלל שאדוני ביקש לא להעלות עד שהוא רואה את הנוסח הסופי, הריאיון התעכב ולא עלה עד הערב ביום ה - 12 לחודש.

לא, התשובה היא לא, אבל אני רוצה להתייחס לפני הזנב, כן? של השאלה. את אמרת, אם שמעתי אותך נכון לפני כמה דקות, שחלק מהדברים הם ערכו וחלק מהדברים לא ערכו. זאת אומרת קיבלו חלק, עשו חלק. אני רוצה לדעת מה מהדברים שאנחנו ביקשנו הם עשו. כי אני רוצה, למיטב זיכרוני הם לא עשו כלום, ולכן יש כאן, אני מציע, כמו שאתם אומרים אני מציע, אם אני זוכר נכון, שאת אינך אומרת אמת לבית המשפט. ולא רק פה, לאורך כל הזמן. אני רוצה לדעת מה הם עשו ומה הם לא עשו. אני לא זוכר כלום, אני לא זוכר שהם עשו.

אוקיי, האם אדוני

עורכת דין תירוש, הוא חייב ללכת. איפה גברתי עומדת?

אפשר לשחרר אותו?

אפשר.

תודה רבה. תודה.

גברתי תירוש, מה קורה?

אנחנו כמעט מסיימים את העניין הזה.

מחר יהיה. אה, העניין הזה?

העניין הזה, כן. אדוני, לא קרו הרבה דברים מאז שאדוני שאל אותי. אדוני שאל אותי ביום רביעי בבוקר, אני אמרתי לאדוני שביום שלישי אני אסיים.

ביום שני וביום שלישי.

אז אמרתי שביום שלישי אני אסיים. אני לא יודעת אם את כל היום, תלוי בשעות שיהיו, וחשבתי אפילו צהרים ביום שלישי. מאז ביום רביעי, מאז שאמרתי את זה לאדוני ביום רביעי, שעתיים וחצי או שלוש התחלנו בעצם, וב - 13:00 היה לנו הפסקה מאוד מאוד גדולה וזה המצב, וביום שני לא היה וביום שלישי היום היו 3 שעות. ולכן אני ממש, ככל שיהיו מחר שעות דיון ניכרות, אני ממש שואפת ומקווה בלי שום נדר לסיים מחר.

בעזרת השם.

בעזרת השם.

בסדר גמור.

תודה רבה לכולם, לילה טוב. - ההקלטה הסתיימה - הוקלד על ידי עופר קוצ'ינסקי