עדות בנימין נתניהו, יום עדות 92 מתוך 97, 09.06.2026

טוב, בוקר טוב לכולם. 9.6.2026, תיק פלילי 67104-01-20, בית המשפט המחוזי בירושלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואנחנו מחכים למר נתניהו. אנחנו נצטרך לסיים את הדיון היום ב - 14:00 אנחנו כבר אומרים לכם., זה המסמכים השניים, אוקיי.

בוקר טוב.

בוקר טוב. פתחנו את הדיון, רק עדכנתי שאני צריכה לסיים את הדיון ב - 14:00 היום.

ב - 14:00?

כן. אז אני כבר, לכל מי שזה משנה לו למשהו. עורך דין תדמור, בבקשה. ע"ה 1 – נאשם 1 – משי ב לשאלות עו"ד יהונתן תדמור בהמשך חקירה נגדית

בוקר טוב, כבודכם. בוקר טוב, מר נתניהו. אנחנו ממשיכים. התחלנו בישיבה האחרונה לשוחח על הפגישה החמישית, שהיא הפגישה השנייה שהוקלטה. שאלתי כבר כמה שאלות, אני מתקדם עכשיו, ואני רק שואל את אדוני, אם אדוני זוכר, שהוחלט שהרו, מר ארי הרו, לא ישתתף באותה פגישה, למרות שבסופו של דבר אנחנו נראה שהוא כן השתתף בחלקים. בכל מקרה, מי שהקליט זה אדוני. הטלפון עם ההקלטה היה בז'קט של אדוני, נכון?

לא זוכר

אומר מר הרו ואיפה, ב - 9.5.23, עמוד 27,586, משורה, 22 איפה הטלפון היה במהלך הפגישה? בתוך הז'קט של ראש הממשלה. זה מזכיר לאדוני?

לא, אני לא זוכר את זה

נתקדם. עכשיו, אתה אמרת בדיון האחרון, שבעצם רצית להשיג בפגישה הזאת שלושה דברים. אחד, זה לבלום את החוק. השני, זה לקדם מכירה, והשלישי לבדוק אפשרות לחוק מרוכך אחרי הבחירות במצב ביניים. מצב ביניים, אדוני תיאר, שלא תהיה הכרעה ברורה מבחינת הבחירות לכנסת. כלומר, לא הפסד מוחלט או ניצחון מוחלט. אז אני רוצה רגע לגעת עם אדוני בשלושת האלמנטים האלה שהובילו את אדוני לקיים את הפגישה הזאת עם מר מוזס ב - 13.12.14. אז אני אומר לאדוני שבעניין בלימת החוק, אדוני יאשר שבשלב הזה זה לא נימוק, כי הכנסת כבר פוזרה. כמו שאמרתי, החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית כבר ב - 8.12, ולכן לא קיימת כנסת שאפשר להעביר בה את החוק הזה. ויותר מזה, חוקים שעברו בקריאה ראשונה בכנסת קודמת, אמרתי ראשונה? טרומית, בכנסת קודמת, לא, אין אין רציפות. מאשר, אדוני?

זה נכון

זה כן. לעניין המכירה, אני אומר לאדוני לפני שאנחנו ניגע בזה, השיחה עורכת כשעתיים, אין בה ולו מילה אחת על מכירה. אדוני, זוכר? לא זוכר? שלא דובר? לא דובר.

זה לא אומר שלא חשבתי על מכירה, זה לא אומר שלא תכננתי

חש בת על זה, אדוני, אבל לא הבאת את זה לידי ביטוי במילים

כי לא אני מביא את, איך אומרים, את ההצעות. כשיש לך הצעה קונקרטית, תביא אותה. וזה מה שעשיתי במהלך.

אני מדבר על נימוק

השנים וגם במהלך החודשים

רק אם אפשר, בבקשה, לתת לראש הממשלה לסיים את תשובותיו.

בוודאי, בוודאי.

זה קורה כל הזמן.

לא חושב שזה קורה כל הזמן.

זה קרה עכשיו פעמיים וחיכיתי.

מקבל את הערה, גברתי, או עורכת הדין מילשטיין. אדוני, אין מילה אחת. זאת הסיטואציה זה שאדוני חשב, אדוני ביקש את הפגישה ואמר שזה הנימוק לקיימה.

נכון

רק שהנימוק הזה לא בא לידי ביטוי

זה לא קשור. אני מייצר איתו את הקשר. נדמה לי שגם מדברים על זה ששלדון יגיע, ועם שלדון ועוד איך רציתי לקדם את המכירה. אני אומר, כשתגיע ההצעה, היא תגיע אליו, אל תדאג.

הבנתי. עכשיו, לעניין האפשרות של קידום חוק מרוכך אחרי הבחירות, אני רוצה לשאול כמה שאלות. אז לגבי הבחירות, קודם כל, אדוני יאשר שאנחנו מדברים בסוף דצמבר, הבחירות היו.

אדוני רק רוצה עט ונייר

אדוני יקבל עט ונייר

תודה לך

יש לכם או שנוציא מהמדפסת? עורכת הדין מילשטיין, יש לגברתי או שנוצא מהמדפסת?

נייר חלק אם יש לנו. הנה.

תודה רבה

מתקדמים

כן, בבקשה

אז קודם כל, אדוני יאשר שאנחנו מדברים על חצי שנה לפני שבכלל אפשר יהיה לקדם חקיקה, כיוון שיש לנו 3 חודשים עד הבחירות, וממוצע של כ-3 חודשים עד שמורכבת ממשלה וניתן בכלל לפתוח את הדיונים בקידום חקיקה. אנחנו מדברים על חצי שנה, ואדוני יסביר איזה היגיון יש בדיון על חקיקה שהיא בכלל תלויה בתוצאה שהיא עוד בלתי ידועה, והזמן הוא חצי שנה, שאני קטונתי, אבל אני מתרשם שאדוני יסכים שבחצי שנה במדינה כמו מדינה שלנו, בטח במערכת בחירות, עולם ומלואו עוד יכול לעבור.

קודם כל, טכנית זה לא נכון מה שאמרת עכשיו

אוקיי

משום שאתה יכול לחוקק מיד עם כינוס הכנסת החדשה, אתה יכול לחוקק. עשינו את זה דרך אגב בכמה מקרים. אז זה לא חצי שנה, זה 3 חודשים. אחד. שתיים, אני בהחלט חושב, אני רוצה להדגיש את זה כבודכם, זו הנקודה כאן. החוק המרוכך לא עובר בזמן הזה, אין שום אפשרות כזאת. ואם אני מנצח בצורה חזקה ומשכנעת, הוא גם לא יעבור, אבל אם אני חוזר לאותה קואליציה, אז ברור שזה יכול לחזור. מה מונע מהדבר הזה לחזור לאותה מסכת גיהינום כזאת של הפלת החוק או מניעת הפלת החוק? תנסה להגיע להסכם מראש או לפחות ליצור איזה בסיס אצל נוני, להבין שאולי במקרה הזה כן צריך ללכת לחוק מרוכך. ויש גם אפשרות שאני מפסיד, אז בטח אני רוצה לקדם חוק מרוכך ולעשות כל מה שאפשר למנוע את סגירת ישראל היום. זה לגמרי לוגי.

אני מתקדם. עכשיו, לגבי החוק המרוכך, תסכים איתי שמה שחשוב זה לדון על הפרטים, באיזה דרך הוא יהיה חוק מרוכך. כי חוק הרי כבר קיים, רק הוא גרוע מאוד לשיטת אדוני, החוק של כבל. ועכשיו צריך לדון בפרטים של איך ייראה החוק המרוכך הזה, נכון? בשל כך אדוני חשב שנכון להיפגש עם מר מוזס?

אני חשבתי שקודם כל ראוי להיכנס ולהיפגש איתו מן הטעם שהדבר הזה יכול לחזור על עצמו, ולכן צריך לנסות למצוא איזשהו נתיב.

הנתיב נוגע בשיח על האופן שבו יהיו המגבלות

לא נכנסתי ולא כתבתי הצעת חוק, אבל הרעיון המרכזי הוא לאזן. לדעתי אני גם אומר את זה, ממה שאני זוכר מההכנה. אני גם אומר את זה. אני אומר לו שצריך למצוא את האיזון הזה בין שאלת הDumping, שתמיד, אני חייב להגיד, הייתה לנגד עיניי באותו זמן. היום מתברר שזה היה בלוף, כי ישראל היום פתאום לא מאיים על ידיעות אחרונות, חי וקיים, מעריב חי וקיים, הארץ חי וקיים, כל העיתונות הכתובה הקיימת. אבל בעיניי, וזו האמת, אני חשבתי שאולי באמת יש כאן איום. שלדון חשב שזו בדיחה. אגב, בזה הוא צדק, אבל אני חשבתי שזו לא בדיחה. אז למצוא את האיזון בין בעיית הDumping לבין הבטחת קיומו של הביטאון הזה. זה היה רצוי. איך עושים את זה בדיוק? אפשר לדבר הרבה, אבל זה לא היה משנה הרבה. קודם כל העקרונות האלה ואם יש סיבה להעביר את החוק המרוכך, זה מאחד משני מצבים, או שניצחתי באופן כזה שחוזרת אותה קואליציה, או הפסדתי. שתי האפשרויות האלה. וזו הסיבה היחידה להעביר חוק מרוכך.

מר נתניהו, מה שאני מציע לאדוני, או מזכיר לו, שאדוני אמר שצריך לדון באפשרות אם ניתן להעביר חוק מרוכך, אבל בשיחה, ואני אראה את זה לאדוני במהלך הבוקר כמה פעמים, אדוני אומר למר מ וזס שוב ושוב שפרטי החוק לא מעניינים, והוא מבטיח שוב ושוב שתקדם את, אתה מבטיח שתקדם את החקיקה אחרי הבחירות. זאת אומרת, אני מציע לאדוני שגם הנימוק של בחינת האפשרות וכולי, הוא לא הנימוק שהוביל את אדוני לפגוש את מר מוזס באותו ערב. ואני אציע לאדוני, ומיד אני את חיל גם לשאול שאלות בכיוון הזה, שמה שהיה חשוב לך, זה שמוזס לא יתרגז נוכח התשובה השלילית שאדוני נותן אחרי בדיקה עם לוין ואלקין, שאי אפשר לקדם את החוק בתקופת הבחירות, שזה מה שמעניין את מוזס, ואדוני מנסה לשמר את מוזס במצב של שיח, ולא במצב של התקפות על אדוני באמצעות כלי התקשורת, שהוא הבעלים שלהם.

האמירה שלך, שאתה מצטט אותי, שאתה אומר פרטי החוק לא מעניינים, זה ברור שאני לא הולך להיכנס לפרטי הפרטים של החוק. אני דיברתי רק על העיקרון, ואני חושב שאני מדבר עליו גם בשיחה לדעתי. אם תיתנו לי.

מיד נראה את זה

תית נו לי את הטקסט הזה, אני אשב בחוץ, אני אמצא את הדברים. אז זה אחד. אז פרטי החוק לא מעניינים, אבל העיקרון של איזון בין Dumping לקיום ביטאון או כלי ביטוי לציבור גדול, אלה שני הדברים החשובים. ביחס למוזס אני צריך להיות מטומטם, אין מילה אחרת, לבוא ולהגיד לו בפגיש ה הזאת שיש לי עוד כמה חודשים של בחירות, למה לי להוריד עליו את הנבוט? למה לא להגיד, אני אנסה, אני אשתדל, אין אפשרות. ברור שאם הסיקור החיובי הוא מה שאתם אומרים, אז אני פשוט פעלתי נגד ההיגיון שאתם מעלים פה, שהוא היגיון מופרך. לא היה דבר כזה.

אני כבר אראה לאדוני מה אדוני מנסה לעשות, אבל אין ספק שהתשובה הברורה של חברי הכנסת אלקין ולוין שאי אפשר להתקדם בנתיב החקיקה בתקופת הבחירות, טרפה את הקלפים גם לאדוני. זאת בדיוק הנקודה, וזו השיחה הזאת, ומיד ניגע בה ונראה מה נלמד ממנה על מה שהתנהל עד אותו שלב, ומה שקורה גם קצת אחריה. עכשיו, הפגישה מתחילה באווירה חברית.

זאת שאלה, זה?

לא, רגע, קודם כל, זו אמירה שעומדת בסתירה לכתב האישום, אני מזכיר. בכתב האישום נכתב במפורש, שראש הממשלה לא התכוון להעביר את החוק, ולכן האמירה של מר תדמור, שהיא טר פה את הקלפים, יש בה איזושהי רמיזה, כאילו עד אותה נקודה התכוונו להעביר את.

אז אפשר לחזור לכתב האישום, וכתב האישום מדבר על זה שראש הממשלה נתן למר מוזס להאמין, שיש אפשרות, שאפשר להניח בפני ראש ממשלה הצעת שוחד, ושראש ממשלה ידון בה, ויצור מצג שהוא מנסה לקדם אותה. כתב האישום ברור, כבודכם.

למה אנחנו נכנסים לזה? יש שאלה, אדוני שאל. בלי תוספות.

אז התוספת הזאת היא תוספת שהיא בניגוד לכתב האישום.

היא לא בניגוד לכתב האישום.

בסדר, תיקח את כתב האישום.

אנחנו מתקדמים והיא ממש לא בניגוד לכתב האישום. מר נתניהו, השיחה מתחילה.

בוא, חבל על כל הוויכוח הזה עכשיו. שאלה הבאה, חבל.

השיחה מתחילה באווירה נעימה וחברית, כמו בפגישה הקודמת שהסתיימה, ואני לא, אדוני בוודאי, או לא זוכר, אבל זה לא כל כך משנה כרגע, ואדוני בעצם מיד אחר כך חותר לעניין, ואומר למוזס שהוא רוצה לומר לו שלושה דברים. אני אגיד לך כבר בדיוק מה נאמר. הדבר הראשון שאדוני אומר למוזס, זה שהחוק הוא דבר נכון. אני מראה לאדוני מתוך ת/1366, בעמוד 3 משורה 71. חברתי עומדת כי היא מתנגדת?

אני רק רוצה להגיד, התמליל קיים. הסיכומים או התקצורים הם לא מקובלים עלינו כמו שהם מוצגים. יש את התמליל, הדברים.

תודה לגברתי, כן.

הדבר הראש ון שאתה אומר למוזס, שהחוק הוא דבר נכון. לא הבנתי איזה סיכום נעשה פה, אבל אני מתקדם. מר נתניהו ראה, תראה, קודם כל, כל החוק, חשבתי על החוק הזה, החוק זה דבר סביר ונכון. למה? הוא מאזן בין שני צרכים. צריך לשמור על חופש הביטוי, וצריך גם לשמור על האיזון הכלכלי של עיתונות כתובה. זה אדוני זוכר?

כן. אני לא זוכר את המילים המדויקות, אבל לפני רגע אמרתי. בדיוק את זה אמרתי לפני רגע

וזה משקף מה שאדוני חשב?

כן. בוא נגיד שחשבתי שאם אני הייתי מנצח לא צריך את החוק בכלל, אבל אם אני, זה הכל קשור בתוצאות הבחירות. כל החוק הזה נוגע בעצם לאפשרות, שאנחנו לא יודעים אם היא תתממש או לא, שאו שהפסדתי בבחירות או שקיבלתי את אותה קואליציה מחדש, ואז כדי לא לחזור על מדורי הגיהינום האלה, להביא את החוק הזה. והנה שני העקרונות החשובים. לא הפרטים בדיוק כמה פה וכמה שם. אמרתי, נתתי תשובה.

נכון או לא נכון מה שאדוני אמר?

האם אני זוכר. כשאתה מראה לי את זה, זה טוען את מה שאני זוכר, את מה שאמרתי לפני דקה בבית המשפט.

האם אדוני חשב שהחוק נכון? זאת שאלה פשוטה

הוא ענה לך. אתה עסוק...

אני אני עסוק בהקשבה, ואדוני לא יעיר הערות כאלה.

הוא ענה. זו תשובתו.

בסדר, אני מתקדם.

עוד פעם, אם אני צריך לדעת, החוק הוא בא רק כדי, במצבים לתכלית מסוימת לאחר הבחירות, ובטח שאני לא אגיד לו, שמע, החוק הזה הוא לא בסדר. הנה החוק, זה מה שצריך להיות, לאזן בין Dumping לבין קיום של ביטוי צבאי. זה החוק, ומבחינתי זה בסדר גמור. בוא נדבר על זה, ואם נצטרך להעביר את זה, רק שאני לא אגיד לו שאם אני מנצח, אני שם את זה בצד. זה לא אמרתי לו. אני מול יריב פוליטי, אני צריך לפעול, אבל הנה אני מנסה להתחבר לאינטרס המשותף, זה הכל.

ואדוני יסביר אז רגע את הדברים שלו בחקירה ראשית, 27.5.2025, ובתשובה לשאלותיה של עורכת הדין קלינמן, חברתי, 46,623, משורה 3 חברתי שואלת אותך על החוק הזה..

תגיד טיפה יותר לאט, זה יעבוד יותר מהר.

בהחלט, 46,623, שורה 3 עכשיו גם נסביר את זה. נציג את זה, סליחה. שואלת אותך, חברתי, אתה מסביר שהחוק הוא נותן איזון נכון, אגב, עד כמה חשבת שהחוק מרוכך בכל הבעיות שעלו בשיחות, או להבדיל מחוק כבל נניח, הוא באמת משקף איזשהו איזון, החוק שדובר בו, כן? אני חושב שלא צריך אותו בכלל, אבל אני צריך לקחת אותו בחשבון אם אני מפסיד בבחירות, זה בעצם מה שאדוני אומר, וזה משקף את.

או מפסיד בבחירות ואני מוסיף לכם גם, או לא, זאת אומרת, יכול להרכיב ממשלה, אבל עם אותה קואליציה, אז אני אחזור בדיוק לאותו מקום.

לכן החוק הוא לא דבר נכון, הוא תלוי בסיטואציה הפוליטית, מה שאדוני אומר

תגיד, אתה חושב שזה כאן איזה מציאות אפלטונית, יש חוק אידיאלי, יש איזה חוק אידיאלי שהוא נכון. החוק הוא נכון בנסיבות האלה, אם, אני אומר את זה ביושר, כן? אני חושב שלא צריך אותו בכלל, אני אומר. אם אני יכול לנצח ולא צריך אותו, אני אשים אותו בצד. אבל למצב שאני צריך אותו, זה יהיה חוק נכון.

אני מתקדם. עכשיו, אני אומר לך גם שכדי לשכנע את מר מוזס ברצינות של ההתייחסות שלך לדבר הזה, אתה אומר לו שהתמיכה שאתה תיתן לחוק יכולה לסייע לו לעבור משפטית. אדוני זוכר את הדבר הזה?

אני זוכר שהיה משהו כזה, היה איזה דיון כזה. אבל תראה לי את זה

אז אתה, אדוני חושב, אני שואל את אדוני, מה שהוא חשב, זה שאם מישהו יעתור כנגד החוק, תמיכה של אדוני בחוק יכולה לסייע להדוף עתירות כנגדו?

אם תראה לי, אני אוכל לראות את זה

אני אראה לך. זה מאותו קטע. תעלה שוב, מר הירש, בבקשה. שוב, סליחה, זה, לא, לא, לא, שיחה שנייה. ת/1366, כבודכם, עמוד 3 משורה 71. אנחנו, עד שורה 80, אנחנו קרובים לשורה 80. זה עוד לא עלה, עוד רגע. אדוני רואה? בדיוק בשורה 80.

תן לי רגע לקרוא, רק שנייה. מה השאלה?

כן, אז אדוני מאשר, שאדוני, שהוא חשב שתמיכה שלו בחוק, תסביר למר מוזס שיש לו פחות סיכוי שבית המשפט הגבוה לצדק יתערב בו?

אני לא זכרתי שאמרתי את זה במילים כאלה, אבל אני רואה שאני אומר את זה. כן, אם אני אתמוך, זה יעזור, זה מה שזה אומר. אולי, אני לא יודע, לא מכיר, לא משפטן דגול.

טוב, עכשיו

אני לא משפטן דגול

עכשיו, אדוני יראה שהוא מתחיל בעצם לדבר על החוק באופן מהותי, שהוא חוק מאוזן. אדוני עיין, בדיוק איפה שהוא נמצא, נכון? שם זה הזה. כן, אז אדוני יאשר לי, שהדברים שאדוני מדבר ביחס לחוק בפני עצמו, הם בהתא ם לתדריך של עורך דין שמרון, שאדוני צריך לדבר על החוק באופן מהותי בשיחות המוקלטות או בשיחה המוקלטת, כדי לא לייצר קישור בין החוק לגופו לבין הסיקור שאדוני מעוניין בו בידיעות אחרונות.

אתה רוצה להראות לי בבקשה את הדברים של שמרון?

אני מציג לך עמדה

תראו לי אותם, אני לא מכיר דבר כזה

אני שואל את אדוני, אם אדוני זוכר, אדוני העיד עליהם בשתי ישיבות

אני לא מכיר דברים כאלו, בוא תראה לי את זה ואני יכול להתייחס

אדוני זוכר ששמרון אמר לו?

שהוא אמר לי לדבר על מהות החוק?

כן

לא, אני לא זוכר

לא זוכר, נתקדם

אוקיי

עכשיו תראה, אני רוצה להראות לך את מה

אז סליחה, הוא אמר לי או לא אמר לי?

מר נתניהו, אני מיד אגיע לזה, זה, בוא, אני שואל את השאלות, האמן לי. אני רוצה, תתייחס לדברים שאמר הרו בחקירה פה בבית המשפט ב - 9.5.23, 27,570 משורה, 15 הצלחתם? אומר מר הרו פה בבית משפט והוא היה כמובן בשיחות, כבר נגענו בשיחה עם שמרון, הגענו לזה. בשיחה שהייתה בין עורך דין שמרון לבין מר נתניהו על העניין הזה שצריך לדבר על החוק מכיוונים, חוק ישראל היום, מכיוונים מהותיים ועל דברים אחרים לדבר בנפרד. למה? ממה ששמעת, למה צריך להגיד את זה ככה? טוב, אני לא עורך דין, אבל למה, מה ששמעת? שלא יהיה הקשר בין הדברים. זה מזכיר לאדוני?

לא ממש לא

אוקיי. ואחרי שאדוני אמר את הדברים כפי שהוא אמר בשיחה, חזרתי לשיחה, אז אדוני בעצם, מה שאנחנו מבינים, מפיל על מוזס את הבשורה שלשמה להבנתנו התכנסתם. אני מפנה את אדוני עוד פעם, 1366 זה ת/, השיחה השנייה, מעמוד 3 שורה 85, ואתה אומר בדקתי, שנייה, זה כבר יעלה. בדקתי, אז הם אמרו לי, מה שהם אמרו לי זה נכון, אמרו לי יש אפשרות טכנית להעביר את זה, כלומר אפשר להביא ועדה מיוחדת בכנסת. עכשיו חזרתי לנושא, מתי זה היה, שלשום? הרו אומר אתמול, זה היה אתמול, שלשום. אין, אני עכשיו במהות, אין יש אפשרות טכנית, אין אפשרות מעשית. זאת האמירה, אז אני רוצה רגע להתחיל. אתה יכול, אדוני יכול רגע לעיין אם הוא רוצה גם עוד בקטע, כי מיד ניגע פה בכמה שאלות. אז קודם כל עניין המועד באמת, אתה שואל את הרו מתי נפגשתם איתם, שלשום, הוא מתקן לאתמול, וזה עוד פעם, הוא אומר שלשום. אדוני ראה בפגישה הקודמת שאתם באמת נפגשתם יום קודם, אלקין ולוין. זה אדוני זוכר, נכון?

אבל ארי אומר שלשום.

אני שואל שאלה, הוא אומר, הוא מתקן אותו לאתמול ואז הוא אומר שלשום, אמרתי את זה בדיוק. ואדוני גם באמת זוכר שלפני הפגישה הזאת עם מר מוזס, בישיבה הקודמת אדוני אמר 30 שעות, 30 שעות זה לא שלשום, אבל אדוני זוכר שלפני הפגישה הזאת עם מוזס, הוא נפגש עם אלקין ולוין וזה מה שעולה פה, נכון? הרו באמת היה נוכח, זה גם נכון.

אבל אתה שואל נכון.

גברתי, אז.

זה לא שאלה, הוא לא שואל שאלה.

מה קורה לכם? בוקר טוב, הכל בסדר? סליחה, קצת נימוס.

עורכת הדין מילשטיין, הכל טוב, זו שאלה - שאלה, תן לו לענות ואז תשאל את השאלה הבאה.

גברתי, אני מקבל. מר נתניהו, נפגשת עם, עוד פעם, נפגשת עם חברי הכנסת לוין ואלקין בסמוך לפני אותה פגישה עם מר מוזס שעליה אנחנו מדברים?

אני זוכר שהייתה לי שיחה לדעתי עם שניהם, ככה אני ז כרתי את זה באופן כללי, אבל את הזמן המדויק כאן לא זכרתי, ואני זוכר שהם אמרו לי בדיוק את מה שאני אומר, שיש, באופן תיאורטי האפשרות הזאת קיימת, באופן מעשי היא לא קיימת, ואני אומר את זה למוזס.

אכן לא חשבתי שתהיה מחלוקת כאן. אז עכשיו, קודם כול, והרו היה בישיבה הזאת, נכון? עם לוין ואלקין.

אני לא זוכר

אתה לא זוכר, הוא זוכר. עכשיו, כשאתה אומר הם, אתה באמת מתכוון ללוין ואלקין, אין מה להתעכב.

אם אפשר להשאיר את התמליל על הלוח במקום. אתה שואל אותו על הטקסט, אז רק להשאיר אותו, אז רק אני מבקשת להשאיר אותו.

זה לא הנחיה שעורך דין תדמור כל שניה להעלים את זה, זה כמובן, זה רק טכני.

אגב, זאת הייתה ההנחיה, ולמה המילה להעלים? מי מעלים פה משהו? ממש, באמת. לא, את לא תגידי לנו, גברתי, מה להתכונן ומה לא. באמת, אני מבקש, כבודכם. מה קורה פה הבוקר?

שנייה, רק אני רוצה שיהיה.

להעלים?

אני לא אמרתי להעלים, רק אם אפשר, כשאנחנו הצגנו לעדים, אנחנו משאירים את זה על הלוח כל הזמן, לאורך כל השאלות. פה כל פעם מראים לרגע, מכבים את המסך, נערכים או לא נערכים לציטוט הבא, זה לא מעניין, בסוף אם יש שאלה, זה צריך להיות על הלוח.

יש לנתניהו עותק?

בוודאי שיש לו, גברתי.

חוץ מהמסך.

זה קשה למצוא

בהחלט.

ראש הממשלה אמר שהוא מתקשה לעקוב ככה. הוא אמר, הוא אמר את זה עכשיו.

כן, אולי לנצל את הזמן, לא לדיונים האלה שאני לא. אני כמובן מכבד את חבריי מאוד, אבל צריך לאפשר לחקור. יש עותק בהארד קופי, יש מוקרן, יש גדול, יש קטן, יש בצדדים, איך שרוצים.

עורך דין תדמור, הלאה, להתקדם.

כן, אז אדוני יעיין, הוא, בהמשך הדברים, אדוני רואה שמוזס מופתע, יש מישהו שאמר אולי מתרעם, כי זה סותר. תרד קצת מר הירש, זה סותר את המצג שאמרת בפגישה הקודמת, והוא שואל, למה לא אמרו את זה לפני שבועיים או שלושה?

איפה זה? תפנו בבקשה.

שורה?

כבר אני אומר, אדוני, הנה, 97 לא אמרו, שבועיים שלוש, לו לא אמרו והוא היה בישיבה., אוקיי? תסתכל, אתה רואה?

כן, אני רואה

95, הוא אמר, למה לא אמרתם? תראה 95. למה לא אמרתם את זה לפני, שואל מר מוזס? אז אתה אומר, לא אמרו, והוא אומר שבועיים - שלוש, מר נתניהו, לא, לא אמרו, והוא היה בישיבה, לא ברור. אז עכשיו.

מה?

עוד לא שאלתי שאלה

מה השאלה אליו?

כן. אדוני, מאשר שבאמת במהלך השבועיים האלה, וכפי שכבר הוא גם הציג למר מוזס ורואים את זה פה בהפתעה הברורה שלו, המחשבה הייתה שניתן להעביר את זה בתקופת בחירות, וזה המסר שאדוני העביר למר מוזס אחרי שהוא דיבר עם מר אלקין, דיברנו בזה בישיבות קודמות, והנה עכשיו הוא בא עם מידע מפתיע בעקבות הפגישה האחרונה עם השניים, שהעניין אולי אף נכון תיאורטית, אבל מעשית הוא לא אפשרי ולא יקרה.

רק שנייה.

אני מתקשה להבין, 3 שבועות זה הרי לא תקופת הבחירות, הבחירות.

אני לא מבין מה זה ההתנגדות, אני לא מבין מה חברי טוען.

מה אתה לא מבין?

אני לא מבין מה לא בסדר במה שאמרתי ושמצדיק התנגדות.

אני לא רוצה פשוט, לא, אבל מי אמר שזה על זה?

רגע, כבודכם, אני.

הרי 3 שבועות.

שיענה. הוא שאל שאלה, יאשר, לא יאשר. זאת השאלה.

למה אתה עונה לפני הנאשם?

לכן לא הרחבתי.

לא, באמת. רק אמרת מי אמר.

עו רך דין חדד, הוא יאשר או לא יאשר.

מי אמר שזה על זה? זה עניין אובייקטיבי, הרי הבחירות.

לא, זה לא עניין אובייקטיבי, זה קריאה של מה שהיה שם בשיחה, ואני שואל את ראש הממשלה שאלות, כשהכל מוקרן בפניו, מודפס בפניו.

שיענה לשאלה.

לא, לא, אני רוצה להתנגד.

אז בבקשה, אז מר נתניהו תיאלץ לצאת.

שלא יענה לשאלה.

כן, מה ההתנגדות עורך דין חדד?

שוב, שבועיים שלושה זה לא יכול להיות. הרי הבחירות הם לא, אני מזכיר את המועדים. 2.12 מפטרים את לבני ולפיד. 3.12 קריאה ראשונה., 4.12, פגישה. 4

על מה אדוני מתנגד, למה שכתוב פה בטקסט?

אפשר שנייה?

הוא שואל אותו על הטקסט, כתוב שבועיים שלושה.

נכון, אבל השאלה אם זה על זה, כי לכאורה 3 שבועות זה לא יכול להיות.

הוא יענה. הוא שואל אותו על הטקסט, יענה מה שהוא יענה.

מה מורצת השיחה את מורצת השיחה? לפני לאחר 10 שנים.

מר חדד.

לא, אבל צריך לזכור את זה, אדוני. לא, אבל אדוני מתעלם מהעובדה שעברו 11 שנים ולא חקרו אותו על זה.

עורך דין חדד, צריך לזכור את זה, זה בסיכומים. צריך לזכור את זה אם הוא יגיד שהוא לא זוכר את זה. זו השאלה.

אדוני חושב השאלה שגויה בגלל שהוא לא זוכר?

לא, לכאורה יכול. שוב, כבודכם קבע, אבל באופן אמיתי, שהיו מציגים לו את כל לוחות הזמנים ואז שואלים אותו, אבל בית משפט קבע. נתקדם, שיענה. לא, לא נכון, לא אמרת לו את רצף המועדים שעכשיו הזכרתי. כבודכם כבר הכריע, הוא לא פה.

מר חדד.

אבל עניתי לחברי שאמר משהו.

אבל זה מיותר. זה הכל.

כן, אדוני, אני מציג לך שוב את הטקסט. מר הירש, תעלה רגע למעלה שמר נתניהו יראה את זה עם השאלה ועם ההקשר של הדברים. בגלל שבדיוק כשאדוני אומר, יש אפשרות טכנית, אין אפשרות מעשית, בטח לא להעביר את זה, זה לא ילך לתוך התהליך הזה. והתגובה של מר מוזס היא, אז למה לא אמרתם את זה לפני? לא אמרו, אתה עונה, ונוני אומר שבועיים, שלוש. לא, לא אמרו והוא היה בישיבה. אז אני מזכיר לאדוני, מזכיר לאדוני את שאלתי לפני ההתנגדות, שאדוני נתן למר מוזס תחושה במהלך התקופה שבין הפגישה הקודמת לפגישה הזאת, הקודמת הייתה ב - 4.12 ועכשיו אנחנו ב - 13.12, והבחירות, ואדוני פיטר את השרים ב - 2.12, כשבועיים קודם, ובזמן הזה אדוני נתן למר מוזס את התחושה שניתן יהיה להעביר את זה, את החוק בתקופת בחירות, את החוק המרוכך, והנה הערב, ב - 13.12 במפגש, אדוני אומר טכנית אפשר, מעשית לא. אדוני, זוכר שאלה היו סדר הדברים? זה סדר הדברים?

אני זוכר שאמרתי לו שטכנית אפשרי, מעשית לא בתקופה הזאת. לגבי השבועות לפני כן, אני עדיין מנסה קודם כול להבטיח שלא מפילים אותי באי אמון קונסטרוקטיבי, ואני עוסק איתו בכל מיני דברים. וגם לגבי החוק הזה, יכול להיות שלא הייתה ברירה, אני יודע אם אני לא מצליח, נקלענו לאיזה מצב, אז החוק הזה יכול להי ות לכאורה בכנסת הקיימת, אבל בהלכה למעשה, ברגע שפיזרת, אתה עובר כבר למהלך הבא.

כן, ואז אתה, לאור הדברים האלה, אתה שואל את מר מוזס מה אפשר לעשות. מה אדוני ציפה, אדוני יכול לזכור? מה אדוני חשב. תסתכל רגע, אדוני, משורה 104.

כן, מה אפשר לעשות? אז מה? לא? מה?

אדוני יכול להתייחס לזה? למה הוא אמר את זה? מה הוא חשב שמר מוזס יכול לעשות בסיטואציה כזאת?

לא, אני לא זוכר מה ההתייחסות. איך אני יכול לזכור את ההתייחסות הזאת? זה לפני 11 שנה, זה דיון, אני יודע כמה? 60 עמודים, אני יודע כמה? ואני צריך לבוא לשיחה בין שני שועלים, רובה סאטירית אפילו, כמו לקחת את, אני יודע מה? את ארץ נהדרת ולהגיד זה החדשות, ארץ נהדרת. הם אמרו איזה משפט, ואז זה רציני. אני לא יודע על מה הם מדברים פה בכלל.

אני לא חושב שהשיחה בין שני האדונים הנכבדים האלה היא איזה ארץ נהדרת. רק שני האנשים הכי חזקים.

בהרבה מקומות זה יותר מצחיק מארץ נהדרת

אחד לפי שיטת אדוני שולט בעולם התקשורת, והשני הוא ראש ממשלת ישראל

נכון, כל אחד

זאת לא סאטירה

כל אחד עובד על השני

זאת לא הייתה שאלה

איך היינו טובים איתך בבחירות הקודמות

כן

כן ממש, כן. אתם טובים, כן, ממש. התייחסתי לזה ברצינות. אתם מתייחסים לזה ברצינות,, אבל זה שיח שהוא, שיח לא רציני.

אז אוקיי, אדוני שאל, ולמוזס באמת יש רעיון, ומוזס מציע לצרף את הדיונים על החוק הזה לוועדה שקיימת בכנסת שדנה בעניין ערוץ 10 ולנסות להעביר את החקיקה בחוק, כן? המרוכך, או חוק שאתם דנים בו, באמצעות חיבור לחוק אחר. את זה, אדוני, זוכר שהאפשרות הזאת עלתה?

תראה לי את זה רגע

אני אראה לך. ת/1366, בעמוד 4, משורה 107 כבר מר הירש יעלה את זה

לא, לא, רעשי רקע

אוקיי, סליחה. כן, אדוני יעיין. אומר מוזס, תראה, השאלה, יש עכשיו דיונים, חוזר רגע על ערוץ 10, יש ועדה שעכשיו צריכה להחליט מה יקרה עם ערוץ 10 מבחינת. עכשיו אדוני עונה בראשות, להכניס לוועדה הזאת, תיקון שאומר שבעל עיתון יכול להחזיק לא 5%, 23%, לא חשוב המספר. אדוני רואה?

כן

מזכיר לאדוני שבאמת עלתה האפשרות הזאת?

זה מזכיר לי שמוזס רצה באמת להדביק את זה לאיזו ועדה אחרת ומעשית זה גם לא היה, זה לא היה ניתן לביצוע.

אדוני גם אומר פה, אדוני יראה שהוא אומר אלא אם כן נאריך את זה. תסתכל רגע. כבר אני אומר לכבודכם. 116, אלא אם כן נאריך את זה. למה אדוני מתכוון פה? אני מציע לאדוני שהוא מתכוון פה לזיכיון של ערוץ 10.

לא יודע, לא זוכר

מה? אתה לא זוכר, אדוני?

ממש לא

כי אדוני אמר פה בבית משפט שעד שיהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה דאז, נפגש איתו וכפה עליו, אדוני לא חשב להאריך את הזיכיון, ופה אני רואה שאדוני, ואנחנו חודש קודם.

אין אפשרות, אין אפשרות להאריך את החוק או להדביק את זה, אין אפשרות מעשית להעביר את זה. יש אפשרות תיאורטית, אבל היא קשורה. מה שראיתי את זה, אם לא ראיתי את זה פה, אז ראיתי את זה בהכנה, זה קשור רק למצב ביטחוני קיצוני ו כו' וכו'. אז זה לא מעשי, זה לא.

אבל העניין הזה שערוץ 10 כן חוקק במהלך הבחירות, אדוני זוכר את זה?

אני לא זוכר

ב-6 בינואר זה עבר

לא זוכר, איך אומרים?

למרות שזה לא ביטחוני

כשהפרקליטות והייעוץ המשפטי רוצים להעביר משהו, אז פתאום יש אילוץ ביטחוני לאומי לאומית. איזו שאלה?

כן, בסדר

מה פתאום מפסיקים, בדיוק השאלה, מה פתאום מאריכים את ערוץ 10 כשרוצים, כן? אז כנראה, כשרוצים אז פתאום נהיה ביטחוני. אני לא יודע, אני לא בקיא בזה, אמרתי לך, אני לא משפטן דגול. אבל איך היה שם הדיון.

זה חוק שעבר בכנסת ישראל?

איך יכול בכלל להיות דיון כזה בזמן הבחירות על ערוץ 10, אבל אי אפשר לעשות את זה, והם אומרים את זה בצורה הכי ברורה. זה לא שהם אומרים אפשר לעשות, אבל נגיד לנוני שאי אפשר לעשות. זה האמת, אי אפשר לעשות, אי אפשר להדביק את זה ואני לא יודע איך ערוץ 10 הסתנן לשם. אין לי מושג איך הם עשו את זה.

אני מתקדם, מר נתניהו. בהמשך השיחה, אתה אומר למר מוזס

אני חשבתי שאת ערוץ 10 צריך לסגור, נקודה. זה עזר לי כקליפת השום

פה אתה אומר אולי נאריך, אז אני מתקדם. עכשיו, לצד זה שאתה אמרת למר מוזס שאין אפשרות לקדם את החוק, אני אראה לאדוני מיד שאדוני העלה כיוונים אחרים לפעולה, ואתה בעצם מציע למר מוזס הצעה חדשה, והיא שאתה תקדם את החקיקה הזאת אחרי הבחירות, אבל שאתה תפנה למר שלדון אדלסון כבר עכשיו, אדוני זוכר את האפשרות הזאת?

תראה לי בבקשה

אני אראה לאדוני, כן אדוני לא זוכר. אני מפנה את אדוני לת /,1366 מעמוד 6, בשורה 194 אז, סליחה? בשורה 194. כבודכם, אם אפשר כמה דקות את המזגן, אנחנו פה מאוד חם. אה, ראיתי שגם מר גילדין זה בכלל, זה יש לי. מר נתניהו רואה? אדוני אומר, עכשיו השאלה, מה עושים עכשיו? אז קודם כל אני אומ ר, בוא באופן מעשי, ואומרים לנו על עצמם, אדוני, אני קורא ב - 194. אוקיי, אז אחד צריך לדעת את האמת. קודם כל אדוני אומר את האמת, אומר את האמת כפי שהיא באה בפניו. אדוני מתייחס לטכנית, אפשר מעשית לא. זה דבר אחד. עכשיו בינתיים, יבוא הנה הבחור, בא אליי, מתי הוא בא? סוף שבוע הבא? עונה מר הרו, לא, לא הבא, הבא אחריו. זאת אומרת, הוא יגיע, כנראה לקראת סוף דצמבר, עוד 3 שבועות אתה שואל? לא, שבועיים, שבועיים, אני חושב שסוף שבוע הבא, כן, לא הקרוב, מתקנים פה את, אדוני, מר הרו מזכיר לו. מי זה הבחור?

ההתייחסות כנראה היא לשלדון

שלדון אדלסון, יפה. אז עכשיו, נרד עוד למטה, ואדוני אומר דיברתי איתו, משורה 205. אגב על סבירות של החוק, לא, אבל אני יכול לדבר איתו, יכול לנסות לשכנע אותו, ואני לא בטוח שאני יכול להוציא ממנו הסכמה, אבל הוא כן יכול, אם הוא רוצה וישתכנע, הוא יכול להחליט לתת סימנים. הוא יכול לתת סימנים. הוא יכול, בהקשר, הוא יכול לעשות כלום, הוא יכול להוריד, הוא לא יודע, הוא יכול לעשות, הוא יכול גם ללכת לכיוון הפוך. הבחור הזה, אין לו בעיה, הוא יכול לשלש תפוצה. אז אדוני, קודם כל מאשר שמדברים פה על שלדון אדלסון, אדוני מתאר, הוא לא זכר בדיוק שבועיים, או 3, או שבוע הבא, ארי הרו מדייק עוד שבועיים, ואדוני בעצם אומר למר מוזס שאומנם את החוק נוכל להעביר רק אחרי הבחירות, אבל בפנייה למר אדלסון אפשר יהיה לבקש ממנו לתת בהם סימנים, ומהם הסימנים? שמר אדלסון ייקח על עצמו מגבלות תוך כדי תקופת הבחירות, ברוח ההסכמות שאדוני ומר מוזס מגיעים אליהם. זה אדוני זוכר שזאת הייתה הצעה ושהוא חשב שהעיתון ישראל היום יגביל את עצמו ברוח שיח שיש לאדוני עם מר מוזס?

לא, לא חשבתי את זה משום ששלדון, אני אומר את זה כאן, הוא יכול לעשות כל דבר, הוא יכול לשלש את התפוצה, הוא יכול לעשות ככה, הוא יכול לעשות אחרת.

אדוני אומר פה אני יכול

אבל הדבר העיקרי שצריך להיות עם שלדון אדלסון, וזו ההתייחסות, זה מה שחשבתי אז, שיש מצב שאנחנו באמת נצטרך, לחוקק את החוק הזה בזמן הבחירות אי אפשר, אבל יכול להיות שנצטרך לחוקק את החוק הזה אחר כך. עכשיו, אפשר לעשות את זה יחד איתו, מה שנקרא, The way easy או way hars The way. hard The זה כשהוא מתנגד, ואפשר עדיין להעביר את זה. The way easy שהוא רוצה את זה, אם הוא ירצה, אבל אי אפשר להניח על שלדון שום דבר, כלום, שום דבר.

התוצאה לא כרגע חש ובה. מה שמעניין אותי, אדוני, זה האם אדוני זוכר שהוא אמר שהוא יכול לנסות לשכנע אותו, כדי שמר מוזס ייתן סימנים? מה זה, אדוני?

אני יכול להגיד דבר אחד, שעם שלדון, אם אתה רוצה לדעת, באמת, אני לא חושב שיכולתי לעשות שום דבר.

לא שאלתי אם יכולת לעשות או לא, אלא אני שואל את אדוני למה אדוני מציע את זה למר מוזס. אדוני, ואני מציע לאדוני, וזאת בדיוק הנקודה, מנסה לשמר את מר מוזס לא כועס, אני אומר בשפה פשוטה, מר מוזס לא שובר את הכלים בשיח בין אדוני לבינו, ולכן אדוני אומר שאומנם ערוץ החקיקה נחסם על ידי שני המומחים הכי משמעותיים שיש לאדוני, ואולי בכלל, בענייני הכנסת וחקיקה, והם אמרו לא בעניין הזה, אבל אפשר במקביל לייצר את אותן הבנות בשיח מול אדלסון, ואדוני אומר אני אנסה לדבר איתו, הוא מגיע עוד שבועיים.

אני אנסה לדבר איתו כדי להביא אותו להסכמה, אם אפשר, לגבי החוק העתידי. לגבי מה שאתה אומר, אין היגיון במה שאתה אומר, משום שאני בא ומוריד עליו את הנבוט שלא יכולתי. יכולתי גם לא להוריד עליו את הנבוט עכשיו.

איזה סימנים?

איזה סמנים? הסימן הכי חזק שאני נותן למוזס

לא, לא, אדלסון

אני לא יודע איזה סימנים, אני אומר לך מה אני אומר

אתה אומר את הסימנים

תקשיב למה שאני אומר. הסימן הכי גדול שאני נותן לנוני מוזס, זה נבוט על הראש, שאומר לו אין לך דרך להעביר את החוק הזה. כל השאר זה קשקושים. אבל אם הייתי רוצה למשוך אותו, שייתן לי, שיהיה יחד איתי, בעד הסיקור האווילי הזה, שאתה חושב שהוא משאת נפשי, למה לי להגיד לו, אין אפשרות כזאת? יכולתי למשוך אותו לפחות חודש, 6 שבועות, 7 שבועות, עדיין אנחנו מנסים. למה לי להוריד את הנבוט הזה?

אדוני אומר לו את האמת ולא מייצר אשליות בלתי אפשריות. אני אשיב לאדוני ואדוני ישיב לשאלה שלי ולתזה שלי, ואני אומר לאדוני שזה בדיוק מה שאדוני עושה פה. אדוני מבין שערוץ החקיקה הוא בלתי אפשרי, הוא לא משלה את מוזס סתם. מוזס מבין, כאמור, כמו שאדוני אומר, עניין, והוא היה מגלה את זה עוד רגע. ואדוני מציע אופציה חלופית, בדיוק כדי לא לתת למר מוזס את אותו נבוט על הראש שאדוני כרגע אמר.

אני שולל את זה לחלוטין. יכולתי בקלות למשוך את זה, עם הסיקור שהיה משאת נפשי, יכולתי למשוך את זה, ולמה לי להכניס את זה עכשיו? לך תדע, יש אפשרות, ערוץ 10, יש אפשרות עם חוק כזה, ועדה כזאת וכולי. יכולתי לשחק את זה. אני לא משחק את זה, משום שהסיקור לא מעניין אותי, כקליפת השום. אני, כן מעניין אותי, אולי אפשרות להכשיר את הקרקע לחוק מרוכך, אם זה אפשרי, לחוק מרוכך בהמשך, אם אני אצטרך אותו, וזה מה שמעניין אותי כרגע. מבחינתי, הפוץ' ירד, הצלחתי לעשות את זה, זה נכון, אבל החוק, או היעלמות, יותר נכון, היעלמות ישראל היום, לא ירד כאפשרות, וזה תלוי בתוצאות הבחירות. עכשיו, אם אני יכול להכשיר את דעתו של מוזס לקראת הדבר הזה, אפילו שלדון, אם אני יכול להכשיר את דעתם לקראת ההמשך, שיהיה לי אופציה לא להפיל את החוק הזה, אלא להעביר חוק מרוכך, כי קיבלתי את אותה קואליציה, אוקיי, הפסדתי את הבחירות, מה טוב? זה מה שעניין אותי.

כן, עכשיו אני רק אפציר לאדוני שבחקירות, אדוני לא ציין את זה שהוא זה שהעלה את האופציה לפנות לאדלסון באותה עת, על מנת לנסות להכניס אותו לאירוע, ושהוא יפעל מיוזמתו בהתאם להסכמה בין אדוני לבין מר מוזס, אלא מה שאדוני אמר בחקירה, זה שיכול להיות שמר מוזס ביקש מסילות כאלה או אחרות לשלדון, אני אראה לאדוני, ואדוני יסביר לי מה הוא אומר פה. בחקירה מה - 5.1 זה ת /,826 ג' בעמוד 16 אדוני רואה?

כן

אדוני מייחס את העניין הזה של פנייה למר שלדון אדלסון, זכרונו לברכה, בכלל למר מוזס, והנה ראינו פה בשיחה, שמי שמעלה את האופציה הזו, זה אדוני, בסדר?

זה לא מה שאני אומר כאן. אני אומר יכול להיות

אוקיי, אז כנראה שזה לא יכול להיות

זה מה שאני אומר

כן. עכשיו, כשאדוני אומר שהוא יכול רק לנסות לדבר עם מר אדלסון, אבל הוא לא מבטיח, אלה כמובן דברי אמת, נכון? הוא לא יכול לשלוט בתוצאה, אלה לא דברי סרק, נכון?

אי אפשר להבין מה אתה אומר.

כשאדוני אומר למר מוזס.

חוזר לתמליל?

כן, לא פה באמת. תחזור לתמליל מר הירש, כדי שיהיה ברור למר נתניהו ולחבריי. אותו מקום, אדוני, משורה 208 הוא יכול להחליט, הוא יכול לא לעשות, וכך הלאה. אדוני רואה? סליחה,. שורה 210 מר נתניהו, בסדר? אתה שם? אלה דברי אמת, כמובן.,

לגבי שלדון אדלסון?

כן

אמת באיזה מובן?

רגע, רגע

רגע, התנגדות, אז שמר נתניהו ייצא. בוא נדבר מה זה אמת.

נכון, מה לעשות? אי אפשר לדבר על אמת או שקר על היפותזה עתידית, בהגדרה. לא יכול להיות אמת על אירוע שהוא ספקולציה על מה יקרה בעתיד. זה לא יכול להיות אמת בהגדרה. אמת זה על אירוע שקרה, ואז אירוע שהוא קרה או שהוא לא קרה, או שהוא נכון, או שהוא לא נכון. איך אפשר לשאול אותו בכלל אם זה אמת או לא אמת? אי אפשר להבין את השאלה, מה הכוונה זו אמת? על אירוע שהוא אירוע ספקולטיבי? איך אפשר בכלל לשאול, זה אמת? אז זה אתה יכול לשאול, האם חשבת או לא חשבת את זה באמת, לא האם זה אמת. הרי גם יש פה, רק נראה, יש פה את כל המצבים לכאורה. רק נבין שנייה מה השאלה. האם זה אמת.

אתה רוצה לשאול אותו אם זה מה שהוא חשב? אוקיי אז תשאל.

גם שנבין, יש פה, יכול להיות שהוא.

מר חדד, הטקסט בפנינו. הטקסט בפנינו.

מר נתניהו, אני מפנה אותך שוב לקטע הזה. זה מה שאדוני חשב שניתן לעשות, נכון? אדוני לא משלה כאן את מר אדלסון.

משלה את מר?

סליחה, את מר מוזס

אני מדבר על דבר אחד, שיש אפשרות, אולי, לרתום את שלדון, לתמוך בחוק הזה, משום שאני מעוניין להציל את העיתון. הוא מעוניין לסגור את העיתון, או לרסן אותו, כמו שהוא. אני מעוניין להציל את העיתון, אני מחפש דרכים, כי אני לא יודע מה היו תוצאות הבחירות. היום, בראייה בדיעבד, הכל בסדר, אבל ממש לפני הבחירות אין לך מושג מה קורה. ולכן, לקראת האפשרות שאני לא אקבל קואליציה שמורידה את האפשרות של סגירת העיתון, אני צריך קואליציה שכן. ואם אדלסון יכול לעזור בזה, מה טוב?

יפה. עכשיו, בסוף הקטע הזה, מר מוזס בעצם מבהיר שהוא מוטרד משני דברים. אחד, הוא מסביר לאדוני, שבניגוד, שתכף נראה, שזה רחוק. ושתיים, שאין לו ביטחון שאדוני בכלל יקדם את החוק אחרי הבחירות. זאת אומרת, הוא מוטרד שאתם מדברים עכשיו, אבל מה שיהיה בעוד תקופה, ותכף נראה מהי, יכול להיות אחר לגמרי. בוא, אני אפנה את אדוני. ת/1366, בעמוד 7, משורה 218.

איפה זה?

אדוני רואה את זה?

לא

218 מצב שאני באוגוסט, אני לא יכול ביבי, זה בגלל הבחירות. סביבות מרץ, עכשיו מאי, למה ככה, למה ככה, כי עכשיו נפתח מושב. מר מוזס עושה את החישובים האלה, אדוני, כינה אותו יו"ר הקואליציה, יו"ר האופוזיציה. אני לא חושב שזה נכון, אבל מר מוזס, מניסיונו, מבין שהבחירות במרץ, לפני מאי המושב לא נפתח, והנה אנחנו בדצמבר, זאת אומרת יש חצי שנה. וכמו שאמרתי לך קודם, אדוני, הוא אמר שזה לא נכון, אבל הנה זה עולה. ואז זה רחוק, הוא אומר לך. והדבר השני, היותר מהותי, שאין ביטחון מוחשי, שיהיה ממש לא, כן? רק תראה, ואתה אומר יש ביטחון אחד. אדוני זוכר שמוזס היה מוטרד מהדבר הזה? ושבעצם זאת המורכבות שנוצרה באותו אירוע?

שמה? זה לא אותו אירוע, זה חוקי מדינת ישראל. יש לך כנסת, יש לך בחירות

אדוני, אני אחדד את שאלתי, כדי שיהיה ברורה

ולפעמים אתה יכול לחוקק לפני הקמת הממשלה

מר נתניהו, אני מתייחס לתגובה של מר מוזס, שאיתה גם התחלתי איתך את הבוקר, גם בשאלותיי, ואמרתי לך שמוזס בעצמו מבין פה, שמה שאדוני מדבר עליו הוא אירוע שיש לו משתנים רבים עד בכלל אם הוא יקרה, תלוי בבחירות, תלוי בתוצאותיהם, תלוי אם אדוני ייבחר אפילו, תכף נראה. ויותר מזה, אין לו שום, וזה ייקח חצי שנה כי עכשיו דצמבר ואנחנו מדברים על מאי, ואת מוזס העניין לקדם את ההגבלה של ישראל היום מיד ולא בעוד חצי שנה, בטח אם הוא נדרש לעשות משהו בתמורה, ותכף נראה את זה.

לא נדרש, לא קישרתי את זה, אני גם אומר את זה כמה פעמים. אני זוכר בהכנה, אני אומר את זה, את החוק צריך להעביר, אין קישור, בלי קשר לשום דבר, לא לסיקור ולא לשום דבר. אבל, האם נצליח לעשות את זה? אתה לא יודע,. אני מנסה לייצר את האפשרות, קודם כל איתו, אם אפשר עם שלדון, אבל אני אומר גם לא רוצה ליצור תלות בחוק בהסכמה של שלדון, זה לא הכרחי, אבל זה רצוי, זה ברור.

יפה, אדוני באמת אומר את זה בהמשך, שיש אפשרות שהדבר הזה

החוק עומד בפני עצמו, כבודכם אני אומר את זה כמה פעמים. אני אומר, החוק עומד בפני עצמו, לא משום שמשאת נפשי זה החוק הזה, אלא משום שאין לי ביטחון שאני מנצח את הבחירות בצורה מספיק חזקה או מנצח בכלל, ואז נצטרך את החוק הזה כדי להציל את העיתון, זה היעד שלי, וזה לא יעד קטן, שיהיה משהו בתוך החשיכה המונוליטית הזאת, לא החשיכה, אבל העמדה המונוליטית של העיתונות הישראלית, שיהיה בה קול אחר.

זאת אומרת, זה לא חייב להיות בהסכמה שלדון אדלסון

רצוי מאוד שיהיה

בדיוק. אז אדוני, אני אפנה אותו לדברים שהוא אמר בראשית, שאדוני בעצם אומר שבעצם, כשמדברים על חקיקה, ההסכמה היא אומנם בין מר מוזס לבינך, אבל למעשה היא בין מר מוזס לבין מר אדלסון. בחקירה הראשית אתה אמרת שצריך לפעול לשכנע את מר אדלסון, ואני אראה את זה או שאדוני מאשר את זה.

אני באתי לפני רגע

כן, אז התקדמתי

אני אמרתי את הדברים לפני רגע

נכון מאוד, זה מה שאמרת

ששלדון, זה מאוד יעזור אם הוא יתמוך, זה מאוד יקשה אם הוא לא יתמוך, אבל אתה יכול לעשות את זה גם כשהוא לא תומך.

כן

אחרי הבחירות

עכשיו תראה, אבל מוזס, מה שקורה בשיחה, זה, תסתכל, שמחלחלת בו ההבנה שבעצם האירוע הזה כרגע לא מתכנס למשהו שאפשר לדבר עליו על איזושהי הבנה בזמן שאנחנו נמצאים בו בדצמבר, והוא מביע את הכעס שלו, לפחות לשיטתי. הוא מסביר לך למה הוא לא יכול לחיות עם אי - ודאות, ואני אפנה אותך אדוני, ואדוני יראה אם הוא מאשר את הדברים, הוא זוכר אותם. עמוד 7 באותה שיחת 1366 משורה 231. אומר מר מוזס אתה התרגזת אתמול, אני מתרגז עכשיו. אני מתרגז כי אתה יודע ש - 10 ימים, שבועיים, שבועיים - שלושה אתה חי במחשבה שאפשר, אתה מבין? אתה יודע, בוא אתה רוצה שאני אעצור תוספות כאלה וכולי. אני ממשיך למטה, אני לא רוצה להגזים ולהגיד שזה שוקל שבועיים ושלושה אפשר, אבל עזוב, זה לא חשוב. בסדר נו, עזוב, אתה לאור מה שמתנהל עכשיו, אני לא יודע. אומר מר מוזס אני מובך, לא ממך, מהמצב. אני טוב, לא, לא יודע מה לעשות עם זה, לא, לא, תראה כמה דברים צריכים לקרות. אתה תרוץ, תיבחר, אתה צריך לרצות להמשיך לעשות את זה, בסדר. הוא כמה חודשים ראה שאם יגיד סביר כן, נניח יגיד סביר. אם לא סביר, לא חשוב, מה יהיה איתו? אוקיי, אז אני מראה לאדוני שהתגובה של מר מוזס היא שוב מאוד ברורה. לגבי ההבנה שלו, של מה שהיה עד אותו אירוע, עד אותו אירוע שאדוני מודיע לו שבעצם האפשרות שעליה דנתם לא יכולה לקרות, מר מוזס בתחושה שהוא יוכל היה להעביר, שתוכלו להעביר את החקיקה הזאת במהלך הבחירות, והנה אדוני מבהיר לו שזה לא יקרה. תגובה ברורה ואותנטית של כעס, אדוני זוכר את זה?

שמה? שהוא כעס?

כן

אני זוכר כן, שהוא היה מתוסכל, לא יודע אם כועס, מתוסכל בוודאי

כן, אדוני אמר שהסיבות לפגישה היא שרצית לשכנע אותו לקדם חוק מרוכך אחרי הבחירות, אבל מה שאנחנו רואים כאן ז ה שמי שרוצה את החוק המרוכך זה בכלל מוזס ולא אדוני. הוא פשוט דואג שאדוני לא יעמוד בהבטחה הזאת.

זו שאלה נפרדת. האם אני פועל כדי להבטיח או לייצר אפשרות של חוק מרוכך? חד - משמעית רואים את זה בכל הדיון, מן הטעם, לא משום שאני רוצה את זה, אלא משום שיכול להיות שאין לי ברירה ונצטרך את זה, זה קיים. מה ביחס לתסכול שלו והמניעים שלו וכולי? תשאל אותו, אל תשאל אותי.

תראה, אני אסביר, התסכול, ואני אציג לך, ואולי זה ירענן את זיכרונו של אדוני לגבי התסכול שלו מזמן אמת. אני אראה לך מה אמר מוזס לגבי הציפייה שלו באותה תקופה עד אותו ערב, ולגבי האותנטיות של הכעס שלו, ותראה מה הוא אמר בחקירה. אנחנו מדברים על התמליל של מר מוזס מה - 26.1.17 שזה ת /,839 ג', עמוד 85 בשורה 33. אומר מר מוזס, ניתן לראות ולשמוע שהייתי מופתע לחלוטין מדבריו. מופתע. בעמוד הבא באותה הודעה, משורה, 23 ציפייה, עזוב, ציפייה זה בהחלט זה, נו, שבועיים, שלוש. רואה?

רגע, אתה מדלג עמוד?

כן, מתקדם, שיעיין בשניהם.

הוא יכול לקרוא הכל, אני אפילו לא מספיקה להגיע לעמוד, אז אתם מצפים שהוא יגיע ויקרא את הכל?

זה לא מולו, אתם מדלגים על זה מהר.

האמירה השנייה שאני מפנה זה בהחלט הפתעה, כן. ולמטה שבועיים לפני, שבועיים לפני זה הוא אמר שאפשר. כבודכם זה בהמשך קצת, מר נתניהו, תעיין. אז אני מזכיר לאדוני שההפתעה ואולי אפילו כעס, מבוכה, כמו שהוא אומר, היו ברורים לאדוני והם היו אותנטיים, כי הם עמדו בניגוד למה שדובר בנחמד לאותו שלב.

קודם כל זה, סליחה, זה לא בניגוד. האפשרות של העברת החוק הייתה קיימת, בררנו את זה בררתי את זה שזה בלתי אפשרי, ואין שום היגיון לפי השיטה שאתה, המוטיבציה שאתה שם אצלי שלא הייתה קיימת, אם הייתי רוצה, איך אומרים? going game the keep to או לייצר כאן משחק,, להמשיך, אז הייתי עושה את זה, כדי לקבל לעיתונות טובה. אין הסבר לכך שאני מיד אחרי שמתברר שזה נסתם, אני בא ואומר לו את זה. אם אני עדיין רוצה סיקור אוהד, אין בזה היגיון. אז אם אתה אומר שאני עושה את זה רק למען המטרה הזאת, למה אני לא ממשיך את זה? אני מתקרב עכשיו לבחירות, אז אני יכול להרוויח כמה שבועות טובים לפני שאני מוריד את הנבוט. אני מנסה, אני מנסה בוועדה הזאת, ערוץ 10, ערוץ 12, ערוץ. ברור שהייתי, אבל אין היגיון בזה. ולכן אני גם לא עשיתי את זה.

אדוני אומנם הבין שערוץ החקיקה חסום, אך הוא מנסה, וכבר הוא יראה, להתגבר על הקושי הזה בהמשך שיח עם מר מוזס. ואדוני, אני מפנה אותך לעמוד 7 משורה 241, כן? אז בסדר, אז אדוני נראה שפה הוא אומר הוא, ואנחנו מבינים שהכוונה למר אדלסון לא רלוונטי, חוץ מדבר אחד שהוא יכול ל השתגע, הוא לא רלוונטי. ואז מר מוזס אומר לא, הוא לא רלוונטי. ואנחנו מתקדמים. אומר לך מר מוזס, אתה למעשה אומר לי עוד פעם, נחכה עוד חצי שנה עד שזה יהיה, טוב, אני מפרגן לך ואז אני מפרגן לך. זה מה שהוא אומר, ואתה אומר אני אומר לך את האמת, זה, אני לא משחק משחקים. אני אומר ריאלית, החוק הוא חוק סביר. החוק הוא שעבר כפי שהוא עבר טרומית, הוא חוק לא סביר. הכוונה לכבל, כן? בסדר, לא אנחנו לא מדברים עליו. את אומרת, מה אתה אומר למר מוזס? רד עוד קצת. אדוני אומר וכשאני אעביר אותו ואני אתמוך בו והוא יקבל תוקף, אומר נוני נכון, הוא יקבל תוקף, את ה - Challenge המשפטי גם אם הוא יהיה מול מצב שאני תמכתי בו, לא הליכוד בזה, אני תמכתי, כי השופטים וכך הלאה. אדוני יכול להמשיך לעיין. זאת אומרת, מה אדוני עושה? אדוני אומר למר מוזס כרגע לא, אבל יאמין לי אדוני מוזס שאני אקדם את זה, הוא טוב, המרוכך הוא טוב, הוא מאזן, אני אעשה את זה. וזה בדיוק לא הנבוט שאדוני מדבר עליו. אדוני לא אומר לו נגמר הדיל בינינו, אני לא רואה אותך יותר בשום צורה, כיוון שאני, הפסדת. הכנסת פוזרה ולחוק אין לו רציפות, ובוא נראה מה יהיה בהמשך. לא, אדוני אומר הפוך. אני אקדם את החוק המרוכך, החוק שמגביל את העיתון ישראל היום, הקול היחיד, כפי שאדוני אומר, של הימין באותה העת, נגביל אותו. נגביל אותו, ואני אומר לך את זה עכשיו, האמן לי, אני אעשה את זה. זה אדוני צריך להסביר למה הוא עושה את זה בשיחה הזו.

הסברתי מצוין. אני כל הזמן אומר את אותו הדבר. אני אומר, אני בלמתי את החוק עכשיו, וזו הייתה הצלחה גדולה מאוד, גם שלא יפילו אותי באי אמון קונסטרוקטיבי, וגם שלא יעבירו את החוק הרע הזה של כבל. עכשיו אני אומר, אני כל הזמן אומר את זה, אבל אי אפשר, זה פשוט, זה תקליט שבור כאן אצל התביעה. אני מסביר את זה, החוק ירד כרגע כבעיה, הוא יכול לחזור בדיוק באותה צורה. אם אני חוזר עוד פעם לקואליציה עם לבני ולפיד וכדומה, אני צריך לחזור בדיוק לאותו גיהינום. אז בוודאי שאני רוצה לקדם את האפשרות. לאפשרות הזאת, אני משחק שח, כמה צעדים קדימה, אני צריך חוק מרוכך במקרה שתוצאות הבחירות לא ייתנו לי את הקואליציה שאני יכול למחוק את זה. זה מה שקרה דרך אגב בסוף, אבל לא העליתי את זה. ולכן אני מכין את החוק המרוכך. אז מה השאלה? אמרתי לך את זה פעם, אמרתי לכם כבודכם פעמיים, ואני אומר את זה כאן בתוך השיחה הזאת כמה פעמים. אני אומר לו החוק בסדר, החוק יעמוד בפני עצמו, הוא לא קשור בשום דבר, אבל זה תלוי כמובן בתוצאות הבחירות.

למה אדוני צריך להבטיח הבטחות תיאורטיות כאלה בדצמבר, ב - 13.12, במהלך תקופת בחירות, אם הכל כל כך תלוי במה שיקרה אפשר לנהל את השיח הזה עם מוזס במאי, או אפילו במרץ אם הוא יקרה, אחרי הבחירות, בוא נראה. באמת בדיעבד אדוני לא ניהל שום שיח, כי אדוני ניצח את הבחירות האלה בצורה משמעותית, והחוק לא קודם. אז לכן אני שואל את אדוני, למה אדוני משחית את זמנו ואת זמנו של מר מוזס בשיח תיאורטי על משהו שההיתכנות שלו היא אפשרית, אבל היא ר חוקה? ואני אומר לאדוני שהוא עושה את זה, כיוון שהוא רוצה לשמר את מוזס לא במצב של תקיפה של אדוני באמצעות אמצעי התקשורת שהוא בעליהם. מתנגד?

פשוט יש של מידה, אני לא יודע עד איפה הוא מפליג, אתה רוצה להיות פוליטיקאי מסוג אחד.

לא לא, זה ממש לא פוליטיקאי.,

בסדר, שיענה.

באמת, למר תדמור בטח יש הרבה תובנות והרבה דברים שאני לא מבין בעולם המשפט, אבל בפוליטיקה אני מבין, ואתה רוצה מראש. תתפלא, ויש הרבה בחירות שעם האופוזיציה, עם המפלגות שרצות נגדך, אתה כבר עושה הסדרים תיא ורטיים קדימה לפני הבחירות. מבחינתי, נוני מוזס הוא האופוזיציה שלי, ואני עושה איתו מה שאני עשיתי, ולא רק אני עושה, גם אחרים עושים. לפני הבחירות, רוקמים כבר את הצעדים שיבואו אחר הבחירות, במקרה של תוצאה כזו או תוצאה אחרת, וזה מה שאני עושה פה, בדיוק את זה. אני רוצה להציל את העיתון הזה, יכול להיות שלא תהיה בידי אפשרות, אבל אולי תהיה בידי אפשרות גם במצב שאין לי את הקואליציה שאני רוצה, או שהפסדתי, או שאני חלק ממשלה אחרת, אני רוצה לשתול אצלו, כפי שעושים, נהוג בין, זה נהוג בין פוליטיקאים, אתה מנסה לשתול את הרעיון, וזה בדיוק מה שאני עושה כאן. אמרתי את זה 20 פעם, אני מוכן להגיד את זה עוד 20 פעם.

כדי שהוא לא יתרגז

לא, לא כדי שהוא לא יתרגז, לא

מוזס הוא לא עוד פוליטיקאי, מוזס הוא בעלים. רגע

אבל שוב, שאלת שאלה כדי שהוא לא יתרגז, תיתן לו לענות. אני לא מפריעה, אני מתנגדת.

את מתנגדת, אז מתנגדת כמו שהוא מתנגד.

אבל אתה קטעת ואז אתה אומר לא להפריע.

לא כדי שהוא לא יתרגז. הוא יתרגז, בטח, ניצחתי את הדבר, הצלחתי להתגבר עליו בסיבוב הזה, אבל הדבר שאני מדב ר עליו לגבי החוק, הוא פשוט דבר שמצריך איזושהי הכנה והכשרה מבחינתי, וגם מבחינתו. זה לא עובר סתם ככה, אתה לא מגיע אחרי הבחירות, במיוחד אם אתה רוצה אפילו לקצר את הזמן, אתה לא יכול לעשות את זה, אתה צריך להכין את האפשרות הזו, וזה מה שאני עושה כאן, ולא כדי כן יתרגז, לא יתרגז, זה לא מעניין.

אוקיי, אבל אדוני הבין שזה ישמור אותו לא במצב שמתרגז, נכון? כשהוא, כשהוא. רק שנייה אחת, זו שאלה מאוד רלוונטית. אדוני מבין שאם הוא מבטיח למוזס העברת החוק אחרי הבחירות, מוזס תכף נראה אם הוא יכול לחיות עם ההבטחה הזאת או לא, אבל לפחות זה ניסיון לגרום למוזס לא להתרגז על אדוני, ולא לתקוף אותו באמצעי התקשורת.

מצטער, זה לא הניסיון וזה לא הכוונה שלי, אמרתי בדיוק מה הייתה הכוונה שלי, ואתה תגיד את זה 1,000 פעמים, ואני אתן לך את התשובה הזאת 1,000 פעמים. לא שיערתי לרגע שמוזס כן יתרגז, לא יתרגז, מוזס יטיב עמי במערכת הבחירות, לא חשבתי את זה לרגע אחד.

אני מתקדם בדיוק. עכשיו, אחד הדברים האלה, אחרי הדברים האלה אדוני מוזס מגיב, הוא שואל לגבי מצב שאתה תפסיד את הבחירות גם עם עזרה שלנו גדולה ככל שתהיה. אדוני יעיין בזה, תראה ת/1366 עמוד 8 שורה 267, מוזס עוד מנסה להבין מה אדוני מציג לו, ומסביר לאדוני שגם אם עזרה שלנו גדולה ככל שתהיה, יש אפשרות, נכון? שאתם לא תנצחו. מה אדוני הבין במילים של מר מוזס עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה? איזה עזרה מוזס יכול לתת כדי למנוע הפסד של אדוני?

זה גם לא מעניין אותי כאן, כי אני אומר בכל מקרה אם אני מנצח, הוא יכול לעשות לי עיתונות נהדרת ואני מנצח, אז הוא לא מקבל כלום. אם ניצחתי בגדול, הוא לא יקבל כלום. הוא יכול לתת לי עיתונות עוינת, ואני מגיע עם אותה קואליציה, ואני כן אלך על החוק. זה לא קשור אם הוא מתרגז, לא מתרגז, אם ה וא נותן או לא נותן, זה בעיה שלו. מבחינתי, כל מה שאני צריך לדעת זה שיש לי את, החוק זה תוצאה לא של מוזס ולא של הסיקור של מוזס, אלא הקואליציה שאני בונה. במובן הזה מוזס הוא יכול להשפיע, כי הוא באמת בונה קואליציות ומפרק אותן, אבל זו לא שאלה של סיקור, זו שאלה מה תהיה, כמה רחב יהיה הניצחון שלי עם עיתונות רעה, עם עיתונות טובה, זה לא משנה. השאלה, יש לי קואליציה שאני יכול לקבור את החוק הזה? אני קובר אותו. אין לי קואליציה שאני יכול לקבור את החוק הזה? אני מעביר אותו. זה החוק המרוכך, זה מה שהנחה אותי ולא שום דבר.

ועכ שיו שוב לשאלתי, אדוני לא ענה עליה להבנתי, מה זה עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה? האם מוזס שולח פעילים, הוא שולח, לא יודע מה, מכוניות להסעת בוחרים? מה מוזס עושה, מה הוא מבין שמוזס עושה כשהוא אומר לו עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה במערכת הבחירות? אני שאלתי שאלה מאוד ברורה.

לא שמעתי, מה הוא עושה?

מה הוא עושה?

תשאל אותו, הוא יכול לעשות הרבה דברים, הוא יכול לעשות הרבה דברים. הנה דבר שאתה לא יודע שהוא יכול לעשות, למשל, שוב, אני בטוח שאתה מתמצא בדברים אחרים. קואליציות אפשר לעשות במערכת הבחירות, זה לא רק אחרי הבחירות זה במערכת הבחירות. אתה יכול ליצור בריתות,, אתה יכול ליצור ברית אחים, למשל, דבר שנעשה, דבר שבהחלט הוא יכול לעשות. הוא יכול ליצור קואליציות לפני, לפרק קואליציות לפני, יכול, יש לו הרבה מרווח של פעילות שהוא יכול לעשות. הוא, איך אומרים, הוא ראש האופוזיציה.

ובאיזה אופן זה יעזור לאדוני? לא הבנתי. ליצור ברית אחים, מה זה יעזור לאדוני? אדוני לא מאשר שהוא העלה על דעתו, שמר מוזס יכול להשתמש באמצעי התקשורת שהוא הבעלים שלהם כדי לסייע לאדוני לנצח את הבחירות?

זה לא עניין אותי, זה ממש לא עניין אותי, וגם לא בניתי על זה, וידעתי שהדנ"א הטבוע שם יביא לעיתונות רעה, זה לא משנה אם הוא יגיד או ירמוז, אין לזה שום משמעות.

ולמה בכלל שהוא יעזור, מה אדוני מבין? למה הוא צריך לעזור לאדוני? הרי הוא ראש האופוזיציה, הרי הוא מקים בריתות אחרות, הרי הוא כמעט עשה להם פוץ', למה שהוא יעזור בתקופת הבחירות הזאת? מה השתנה פתאום?

תראה, אפשר לשאול אותו, אבל אני חושב שההפלגה הלוגית פשוטה. הוא לא יודע מה תוצאות הבחירות גם כן, אני לא יודע, וכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו במצב שיש לנו עניין להעביר חוק מרוכך בגלל תוצאת הבחירות. כשם שזה מעניין אותי, זה יכול לעניין אותו.

עכשיו, מר נתניהו

עניין החוק תלוי בתוצאות הבחירות, ועל זה אנחנו מדברים

זה לא המשפט. המשפט הוא גם עם עזרה שלנו גדולה ככל שתהיה, אם לא תנצחו. מה אדוני מבין? עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה. לשאול את מוזס? אדוני שאל אותו בזמן האמת מה הוא מתכוון? אדוני הבין, העזרה היא סיקור אוהד של אדוני.

זה לא עניין אותי. ההנחה שלי הייתה שמוזס ייצא נגדי בכל מקרה בבחירות, אבל אם הוא היה רוצה את החוק, הוא יכול בוודאי, יכול לחבר כל מיני גורמים, יכול ללכת, אני לא רוצה לנקוב בשמות, כן? לראשי מפלגות, ראשי סיעות, ולהגיד להם תשמעו, החוק הזה חשוב לי, בואו נכין את זה, מיד אחרי הבחירות אנחנו יכולים ללכת ולהעביר אותו. זה היה לו את הכוח הזה, חד - משמעי. היה לו את הכוח הזה, תלוי כמובן, הכוח הזה נעלם בניצחון שאחר כך בא, אבל אף אחד לא ידע את זה. גם אני לא ידעתי וגם הוא לא ידע מה יהיה.

עכשיו, אדוני, אני רק רוצה להזכיר לאדוני, שאת המחשבות האלה על העברת חוק מרוכך, אדוני חלק. מה? לא צריך? התקדמתי, אומרים לי פה ששאלתי את זה כבר. אדוני עובר, השיח על החוק, כרגע אתם שמים אותו רגע בצד, ואדוני מעלה, אתה זוכר שאמרתי לך בישיבה הקודמת, שהייתה שיחה גם שקדמה לכניסה של מר מוזס, ודובר שם על איזשהו פוסט בפייסבוק. אני לא נכנס לתוכן שלו בכלל, ואני לא רוצה גם לגעת בזה כרגע, אלא רק לפנייה שלך בעניין הזה למר מוזס. ואני מזכיר לאדוני שאנחנו מדברים על פוסט של העיתונאי גל סרנה, ואדוני, בשלב הזה של השיחה, בת/1366, עמוד 10, משורה 332, אדוני מעלה את זה, ואני רוצה שאדוני רגע יעיין. רגע, אז אדוני רגע תעיין בזה, לא נעלה את זה, תעיין רגע במקטע.

אז אני רק אראה.

תסתכלי רגע, כי אני לא רוצה להיכנס לענייני פרטיות. הפוסט פורסם, ואדוני כעס על הפוסט הזה שפרסם העיתונאי גל סרנה.

332?

אתה נחקרת על זה בחקירה ראשית? אני לא, זה לא איזה משהו, אני רק אומר. עד שאדוני מעיין, אני בעצם אגיד לאדוני שמה שקורה פה זה שאדוני בא בטענות למר מוזס על פוסט בפייסבוק שפרסם העיתונאי ג ל סרנה. בטח, אני אתן לו רגע לעיין, זה מקטע שיש לו עמוד קריאה, אז אני אשב רגע כבודכם.

כן, מה השאלה? באיזה עמוד? ב - 362 כן?

אדוני ראה את זה? אדוני נזכר שהוא העלה את זה בפני מר מוזס, ובעצם אדוני בא בטענות למר מוזס על פוסט בפייסבוק של עיתונאי של ידיעות אחרונות? פוסט פייסבוק פרטי שלו כמובן.

כן, כן אני זוכר

אז אני אומר לאדוני שבעצם, אדוני בא בטענות למר מוזס על פוסט שפרסם עיתונאי שלו, זה משהו שלפי טענת מר מוזס, אין לו שום שליטה עליו.

כן, רואה

אדוני זוכר שהוא חשב שיש למר מוזס יכולת להשפיע על עיתונאי כזה ואחרים?

אני חשבתי, חשבתי שכן

אני מתקדם. ולאחר מכן אתה פונה אל מר מוזס ומבקש לדבר על סיקור בעיתון של בני משפחתך. מוזס מתייחס קונקרטית לידיעה על הגברת שרה נתניהו. בוא, אני אראה לך, אני אראה רגע את הכתבה שהוגשה כאן כנ/ זה נ/2257 ונ/. 3368 למה יש פה שני נ/? היא הוגשה פעמיים כנראה. אדוני, רגע, נעלה את זה כדי שאדוני יראה גם את הכתבה ואת המיקום שלה בעיתון. אדוני זוכר את האירוע הזה? יש פה איזה, מה שכתוב כאן כתוב ואני אפנה. מה? רוצים להגדיל? תראה רגע, כדי שיקראו את המיקום, אני לא זוכר את מספר העמוד, אבל בוא, בכותרת זה לא, כן? כן, כן, לא, תעלו רגע עוד טיפה למעלה אז רואים את זה. אני פשוט לא מצליח לקרוא מגודל כל כך קטן, אני לא זוכר אם זה 6 או 9 אבל זה עמוד מתקדם בעיתון., 9. ועכשיו אני אראה לך רגע את השיח. מה אדוני בעצם טוען כלפי מר מוזס בהקשר הזה? 1366 זה הת/, העמוד הוא 11, שורה 363. ואדוני, מתחיל ככה. בוא נדבר רגע על העיתון ועליי, אוקיי? אוקיי. אני חושב שיש שם מעט תקיפות של בני המשפחה. ואז אתה אומר, אז עכשיו חייב נקודה אחת לענות, אומר לך מר מוזס, אתה ראית ביום שישי איך הייתה הידיעה על שרה? ואדוני אומר ראיתי את מה, תראה, זה אחרי שאתה מייצר ואחר כך משנה, נו באמת. אז אומר מר מוזס עוד פעם, win can't I באנגלית., win can't I אני לא יכול לנצח. איפה הידיעה הייתה? אתה ראית באיזה עמוד? ואז מתקדמים, אדוני יעיין.

מה אני אומר?

תקרא, אדוני. שיטת הסימונים. נותן בהם סימונים, הנה חזרו הסימונים. עזוב בחייך, אני רוצה להגיד לך, אני חושב שזה לא הגון. ומר מוזס אומר, אבל עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה, מבחינה אנושית אני חושב שזה לא נכון וכך הלאה. ונוני אומר ומר מוזס וככה, כן. תקרא, תקרא. תגיד לי, אני לא כל כך מבין שאתה אומר לי וכולי. אומר מר מוזס, אבל אני אומר בדיוק הפוך. את הידיעה הזאת הוחבאה, הכי הרבה שיכולה להיות מוחבאת ביום שישי בעיתון. ואתה עונה לו אתה עושה לי, אתה נותן לי, יש לך 1,000 ידיעות שמגיעות, אתה חושב, וכך הלאה, אדוני יעיין. ואז אומר, מסביר לך מר מוזס, שבכל התקשורת שזה ישנו, אתה חושב שזה יהיה טוב שזה לא יהיה אצלנו? זאת אומרת, מוזס אומר אדוני, אני לא יכול להעלים ידיעה כזאת, אבל אני יכול להחביא אותה בעמוד 9 למטה, באופן שלא תופס הרבה. אדוני הסביר פה, אני יודע, באריכות, את חשיבות כותרת, את חשיבות המיקום הראשי. א דוני מבין היטב שזה ממש, ממש, ממש מוצנע בעיתון, ואדוני יראה בהמשך.

כן, בבקשה

בעמוד 15 אומר מר מוזס הלא שרה, אתה יודע, הייתה בקשה, הייתה בקשה, לא פעמיים, פעם אחת, ההדגשה היא שלי, לתת את זה הכי קטן שאפשר. כי אם לא היה בכלל, היית, היו מרימים גבה. הכי קט ן שאפשר, בעמוד הכי נידח שאפשר, אז גם זה לא בסדר? אז מה בעצם עולה פה בשיח? שמר מוזס אומר לך, קודם כול אתה מתחיל באני ועלי, אתה מדבר איתו על הסיקור של אדוני ושל בני משפחתו, זה ברור. וכשאתה, מדברים על הידיעה על הגברת שרה נתניהו, ואתה בעצם מאשר כמובן שתקיפה של הגברת שרה נתניהו היא בעצם תקיפה של אדוני, כי אתה הוא איש הציבור, אתה הוא הדמות שבעצם מנסים לתקוף באמצעות ידיעות שליליות על הגברת. זה נכון, אדוני?

מה השאלה?

אני שואל אם אדוני מאשר את זה

כן, תוקפים את אשתי גם כדי לפגוע בה וגם כדי לפגוע בי, נכון

ועכשיו, ומוזס

מאוד לצערי

מה עולה פה? מוזס מנסה להגיד לך שאי אפשר לא לדווח בכלל על אירוע כזה, כי כל אמצעי התקשורת האחרים ידברו, ידווחו.

זה אמרת את זה כעובדה. טוב, זו לא עובדה

אוקיי

למיטב ידעתי זה שקר אפילו. אף אחד לא התעסק

אתה לא מקבל את זה, אוקיי. אבל אז, אדוני, בסדר, אני מקבל. אדוני התייחס לנקודה שאומר מר מוזס הייתה בקשה. הייתה בקשה, נעניתי לבקשה, הצנעתי את זה במקום הכי נכון.

לא, לא, זה לא מה שאומר.

הייתה בקשה, הטקסט בפניו, ואני מציג לו את מה.

א' הטקסט הזה על הייתה בקשה לא, כי מה שמוזס אומר משהו אחר.

רגע, סליחה, לא בפניו, כבודכם. אם יש התנגדות למילה הייתה בקשה, בבקשה, אז מר נתניהו תיאלץ להמתין רגע מחוץ לאולם.

לא צריך להתנגד על זה.

לא, לא צריך להתנגד על זה, אל תתנגדו. לא הבנתי? או שמתנגדים או שלא מתנגדים.

אפשר לראות את הבקשה?

בקשה, תעלו רגע את, מר הירש

על איזה שורה אנחנו מדברים?

511 אדוני.,

בקשה של מי? אני לא יודע, לא מכיר את הבקשה

אוי, הנה.

מה זה אוי?

רגע, סליחה, כי זו הייתה התנגדות בפני הנאשם, ועכשיו.

באמת, נו

באמת, באמת, באמת. אתם מתנגדים שהוא יצא, אתם רוצים להתנגד? בבקשה, מר נתניהו, תצא.

הרמיזה הזאת..

לא, שום רמיזה, שום רמיזה, זה מה שהיה.

הרי כל מה שאמרה עורכת הדין מילשטיין. זה מה שהיה, אז אתה חי במציאות אלטרנטיבית.

בסדר, אני בטוח שאתה לא מתכוון ואתה חוזר בך מהאמירה הזאת.

לא, לא נכון, אתה מטיל דופי בעורכת הדין מילשטיין.

טוב, מה, מה עכשיו?

כל מה שביקשנו זה שתציג את המקום, וזה נכון שכשמציגים אז הדברים שאמרתם לא מדויקים, זה נכון.

זה לחלוטין לא נכון, ועכשיו, מר נתניהו, תשיב כרצונך עכשיו לאמירה של מר מוזס שהייתה בקשה, תעיין פה.

לא זוכר את הבקשה. אני זוכר דבר אחד, שהדבר הזה הופיע

את האירוע עצמו, אדוני, זוכר?

כן, כן, זוכר

זה הרגיז את אדוני?

כן, בהחלט

אדוני חשב שצריך לפנות למר מוזס?

תן לי להשיב עכשיו

לא, אני שואל

תן לי להשיב. לא חשבתי לפנות למר מוזס, חשבתי שכשמוזס יבוא אליי, אני אגיד לו מה אני חושב על זה. אז הוא אומר תשמע, זה הגיע מכל הכיוונים, זה עמד להתפרסם. זה לא נכון, זה לא עמד להתפרסם בשום מקום, זה מה שאני זוכר. לא עמד להתפרסם בשום מקום, ולשים את זה בעיתון, גם אם הכותרת הזאת לא היה מחויב במציאות והוא עשה את זה. לא רק שהוא עשה את זה, היה לו גם במקביל את סרנה, שהוא טען שאין לו קשר אליו. במקרה, שני הדברים האלה חוברים יחד. אבל זה מה שאני הבנתי, ואני אומר עזוב את זה, אני לא מקבל את זה, את הטיעונים שהוא לא עושה את זה, בסך הכל יש לו עיתונות אחראית ומה אני רוצה. אמר לי, אני לא מקבל את זה. העיתון הוא עוין, והוא המשיך להיות עוין, וגם הוא היה עוין במקרים האלה. אבל אתה דילגת על דבר אחד. אני ראיתי תוך כדי, אנחנו ב - 511, אבל בשורה 427, אני אומר, לגבי החוק, כן? אני לא מתייחס, הוא אומר אם אתה תוקף אותי או לא, החוק הוא נכון בפני עצמו. החוק הוא נכון בפני עצמו, ואני אתמוך בו. אבל אם אתה פועל להפיל אותי, לתקוף אותי וכו', אני אתקוף אותך. אני אומר, החוק עומד בפני עצמו. החוק צריך, כי אני חושב אגב, זה לא פעם ראשונה שאני, היו כאן כמה פעמים. תיתנו לי, אני אצא עם הדבר הזה, אני אמצא לכם עוד מספר פעמים שאני אומר החוק עומד בפני עצמו. אבל מה שעוד עומד, שזכותי, אם הוא בא להשמיץ את הבן שלי או את האישה שלי, אז אני הולך לתקוף אותו גם כן. ואני לא עושה את זה. אני, איך אומרים? אני אצא בכוח ואגיד כמה דברים עליו? כמו שעשיתי לגבי ערוץ 2 או איך שקראו לו אז, אני כבר לא זוכר, או מול אחר. זכותי המלאה, אבל אין קשר. אני אומר,, החוק עומד בפני עצמו. זה לא קשור.

כן, אבל אני שאלתי

אבל מה שקשור, רק אל תגיד לי, אל תעבוד עליו כי באמת, זו כמעט סאטירה

מר נתניהו, אף אחד לא עובד עליך

אל תעבוד עליי וכולי, לא עליך. אני בעצם אומר לנוני עזוב, עזוב, בוא, אל תעבוד עליי. אני יודע שאתה יכולת לעצור את זה ולא עצרת את זה, זה הגיע רק אליך, והיה לי גם חשד שהוא גם פעל עם סרנה אף על פי שהוא הכחיש את זה. הוא טען שזה לא בא ממנו. זה שני דברים נפרדים, החוק עומד בפני עצמו והכיסוי.

אדוני, שאלתי הייתה אחרת

וההשמצות הפרועות האלה עומדות בפני עצמן

אני כבר אראה לאדוני למה אדוני עושה את ההפרדה, ואנחנו ניגע בזה בנקודות נוספות בפגישה, אבל כבר, אבל פה אדוני, השאלה שלי הייתה אחרת, ואני שואל אותך ביחס לאמירה של מר מוזס ב - 511 השורה, אתה יודע, הייתה בקשה לתת את זה הכי קטן שאפשר, כי אם לא היה בכלל,, הם היו מרימים גבה. ואני שואל את אדוני, כיוון שאדוני התרגז על הדבר הזה וחשב להעלות את זה בפני מר מוזס בפגישה, מה אדוני יודע על בקשה לעשות את זה, לתת את זה הכי קטן שאפשר, ומאיפה זה בא? חברי מתנגד? אז אדוני ייאלץ רגע לצאת. אני מתנצל, בבקשה.

עורך דין חדד, בבקשה.

כן, כבודכם, נורא פשוט. אחד, השאלה הזו נשאלה ונענתה. שתיים, ממש אותה שאלה בדיוק. שניים, אין טענה לבקשה כזו בכתב האישום. אין טענה שראש הממשלה ביקש. הייתה טענה דרך אגב, בצדק. אני לא רוצה לתת את הפרשנות שלי לטקסט. ברור שזה לא ראש הממשלה הוא זה שמבקש לטעמנו, ככה אנחנו מבינים את הטקסט, אבל זה כבר ראש הממשלה, ככל שבית המשפט ידחה את ההתנגדות, הוא זה שיצטרך להשיב. מה שאני אומר הוא נורא פשוט. הטענה למימוש היא טענה שהייתה, והיא הייתה בכתב החשדות ונעלמה, כי זה הכל קשקוש. אנחנו הראינו שהמקום היחיד שפרסמו בכלל את הנושא הזה זה ידיעות אחרונות, זה לא פורסם בשום מקום אחר. הראינו את כל הדברים האלו, ולכן מכתב הח שדות ששם הייתה טענה לאיזושהי התחלה של מימוש, למצב של כתב האישום שזה ירד, יש פער. הפער הזה הוא תוצאה של, א', החלטה מושכלת של התביעה וב' ראיות שההגנה הציגה בהקשר הזה, לכן אי אפשר לחזור אחורה. אבל אני מבין שהתביעה לא אוהבת את כתב האישום בנוסחו, אבל אי אפשר כל פעם לטעון טענות הפוכות. אין טענה כזאת. מעבר לזה כמובן שכל השיחה החמישית לא הוצגה לראש הממשלה, למיטב הזיכרון אפילו תתקנו אותי אם אני אומר דבר שהוא נכון, לא הוצגה לו פעם אחת בחקירה של המשטרה, אין טענה בכלל לעבירה בשיחה החמישית. כל הטענה היא בשיחה ה - רביעית שיש איזושהי טענה לעבירה, אבל זה ביחס למידה שבה בית המשפט ייתן לשאול על נושא שהוא מחוץ בכלל לאישום שנמצא בכתב האישום. ולכן השאלה נשאלה ונענתה. רוצים עכשיו שראש הממשלה ייתן פרשנות למה נוני מוזס מתכוון?

פה שואלים אותו מה הוא הבין.

כן, לפני 11 שנים.

תשאל אותו מה הוא יודע.

לפני 11 שנים.

הוא אמר את זה קודם.

לפני 11 שנים, מה הבנת לפני 11 שנים? הרי ברור. לא, אדוני, אני בכל זאת רוצה להתעקש בהקשר הזה, ובית המשפט כמובן יחליט.

זה לא נימוק של התנגדות, מר חדד.

אני חושב שכן, תכף נראה. יכול להיות שבית המשפט יקבע.

אבל דחינו את זה קודם.

אבל אני רוצה לנסות לשכנע, בכל זאת בית המשפט יכול.

מר חדד, דחינו את זה קודם. דחינו את זה.

אדוני, אבל לא אמרתי את מה שאני רוצה לומר. דקה, אחר כך בית המשפט יקבע שיידחה שוב, זה בסדר, אני אשב, הוא יענה ונתקדם בחיים. לטעמי, כשאדם לא זוכר ולא יכול לזכור אירוע מלפני 11 שנה ברזולוציה הזאת, מה שהם מבקשים ממנו עכשיו לעשות זה לסבור סברות או את הפרשנות שלו על הטקסט.

הוא יאמר את מה שיש לו לומר.

מר חדד, הוא יודע יפה מאד לענות כשהוא לא זוכר.

הוא יאמר את מה שיש לו לומר.

הוא זוכר לפני 11 שנים מה היה. מישהו יכול לזכור מה הוא אמר לפני 11 שנים בשיחה? באמת.

הוא יאמר לא זוכר, לא זוכר.

כן, מר נתניהו, אני מציג לך את הציטוט ואני מבקש מאדוני לנסות להתייחס לדברים שהוא שאומר פה מר מוזס, אתה יודע, הייתה בקשה לתת את זה הכי קטן שאפשר, ואני שואל את אדוני על מה מדובר, אם אדוני זוכר, יודע, מי פנה למר מוזס בעניין רעייתו של אדוני והפרסום?

מה שאדוני יודע.

לא, זו ההנחה שלך שמישהו פנה.

לא, מה זאת אומרת? הוא אומר, הייתה בקשה.

אוקיי, קודם כול, אני לא זוכר שום בקשה. מה שאני זוכר שראיתי את זה, וראיתי את זה רק שם, זה לא היה בכל התקשורת, ראיתי את זה שם והוא בא למסור לי שהוא באמת הצניע את זה, הוא נותן כותרת שרה צריכה להיחקר עם מסגרת כזאת, תראו את זה. זה כאילו, זה ההצנעה שהוא מדבר עליה? באמת, הוא עובד עליי? סליחה, אני אומר עזוב אותי, באמת. אני אומר, זה מראה לכם, זה הכל דיבורי שרק, באמת. הוא פשוט דואג לי, כן? הוא קבר את הדבר שהוא הביא בעצמו, והוא לא קבר את זה. הוא הביא בעצמו, הוא לא קבר את זה, זה לא הופיע בשום מקום אחר. אני לא קונה את זה, בקיצור. זה בעיניי זה.

כן, אנחנו לא

ולגבי אותה בקשה, אני לא זוכר שום בקשה, אני רק זוכר שביררתי אז

אתה לא אומר פה למוזס איזו בקשה, על מה אתה מדבר? לא פנינו בעניין הזה, אין לי מושג

תגיד לי, מה זה? זה ארץ נהדרת? באמת, כל מילה שם. זה בבית משפט אני צריך לענות לו איזו בקשה, הייתה בקשה, לא הייתה בקשה. אני לא זוכר שום בקשה, אני זוכר שזה לא היה בשום מקום. אני זוכר שטיעון ההצנעה, שהוא מביא את זה במקום צנוע ומוחבא, נראתה לי, זה פשוט נראה לי, סליחה על הביטוי, כמשהו שמתחיל באנגלית ב - B כן? פשוט, מה זה הקשקוש הזה? פשוט קשקוש.,

נתקדם, ומוזס אומר

אני לא קונה את זה

אוקיי, מוזס מתגונן ואומר לאדוני שכל החודש האחרון לא היו בידיעות אחרונות וב - Ynet שום, לא הייתה שום ידיעה שלילית על בני המשפחה. אני אעביר את זה לאדוני.

וואו, איזה הישג

רגע, אני מציג לאדוני, ואני אראה את

זה נאמר בלשון צינית

אדוני, תיתן לי רגע להשלים, אני

כן, כן

כן, אז אחרי זה אדוני יענה ואני לא אפריע. עמוד 12 בת/1366, משורה 390, ואומר לך, מר מוזס.

באיזו שורה?

390. הוא אומר לו בוא, בוא תגיד לי מה הייתה בעיתונות, מה היה על בני המשפחה בחודש האחרון? אבל מה, מה היה, תגיד לי בחודש האחרון. ואני שואל את אדוני, אני מציע לאדוני, שמה שמר מוזס אומר לך בעצם.

בוא, בוא נקרא את התשובה שלו.

מר חדד.

לא, הוא מעלים כדי שהוא לא יראה.

אף אחד לא מעלים. איך אתה מייחס דבר כזה לתביעה?

מעלים.

אף אחד לא מעלים.

מה לא, הנה. בית משפט אמר תשובה לפניו, טק, טק, טק, בורחים. גברתי, באמת, נו, באמת, כמה, כמה, שגברתי תבוא לשבת פה איתנו, שתהיה סניגורית, אני רואה איזו סניגורית נהדרת.

אני חושב שהערה לא במקומה ואני מוחה על הדברים.

עורך דין חדד, עורך דין חדד. אדוני חצוף. אדוני חצוף.

אני חצוף?

כן.

בסדר.

אדוני חצוף.

אני חושב, אני חושב שמגיעה לי התנצלות. אני חושב שמגיעה התנצלות, אבל בסדר.

אדוני ישמור, אדוני ישמור, אדוני ישמור על הכבוד של בית המשפט.

אני שומר תמיד. אני חושב שגברתי חצתה את הקווים.

אדוני חצוף וזה לא פעם ראשונה. זה פעם ראשונה שאני אומרת את זה וזה לא פעם ראשונה שאדוני עושה את זה.

אני חושב שאני לא חצוף, אני חושב שמכל הכבוד האמירה עצמה, אני חושב שמגיעה התנצלות, זה הכל.

אדוני ישב.

בסדר, אני חושב שמגיעה התנצלות.

אדוני יקרא קצת את הפרוטוקולים ויראה.

אני קורא, אני קורא.

בסדר.

אני חושב שמגיעה התנצלות, גברתי.

כן, תמשיך, עורך דין תדמור, שיענה על השאלה. תחזור על השאלה ושהוא יענה.

מר מוזס אומר לך פה, אדוני

הוא מר נתניהו, לא מר מוזס.

מה השאלה, עורך דין תדמור?

מר מוזס אומר לך פה. אתה מר נתניהו, אני יודע את זה היטב. מר מוזס אומר לך פה, במילים אחרות, שבחודש שאתם משוחחים אין תקיפה של בני המשפחה, זה מה שאני אומר לאדוני, כי זה קשור בשיח שאדוני מנהל עם מר מוזס על קידום החקיקה שמטיבה איתו.

אם אפשר רק להראות את התשובה לפני.

לא, לא, למה? זו חוצפה לעשות את זה, זו חוצפה.

עורך דין חדד.

למה הפסקה? מה קרה? אני רוצה להתנגד.

אתה מתווכח גם עם הפסקה, מר חדד? בוא נשב רגע.

קחו 5 דקות.

גברתי, לפני שראש הממשלה נכנס אני רוצה לומר משהו. אני חושב שגברתי דיברה בי בצורה חריפה מדי, א בל על חלקי באירוע, על דברים שאמרתי לפני כן, אני רוצה להתנצל, בסדר? אני חושב שזה, על חלקי אני רוצה להתנצל. אני חושב שגברתי הייתה, שזה היה לא הוגן כלפיי מה שנאמר, אבל על חלקי בכל זאת אני לוקח אחריות.

בבקשה, עורך דין תדמור.

מר נתניהו, אמרתי לך לפני, בשאלה האחרונה, שמוזס אומר לך, מציע לך לעיין ולהגיד לך מה היה בעיתון וב - Ynet, בני המשפחה בחודש האחרון, הוא מתכוון שלא היה סיקור שלילי, ואני אומר לך אדוני, שלא היה סיקור שלילי בתקופה הזאת, כיוון שבתקופה הזאת אתם משוחחים, ולכן מוזס לא תוקף אותך. אז.

אני מבקש להתנגד.

בבקשה, שמר נתניהו ייצא.

אם חברי יוכל להפנות לנו למקום בראיות שממנו עולה שלא היה. א', נוני מוזס לא אומר שלא היה בחודש האחרון, זה לא מה שהוא אומר. תראה לי איפה היה, תגיד לי. אם אני זוכר נכון, זה לא מופיע על המסך. דבר שני, אין בחומר הראיות בדל ראיה שבחודש, בתקופה הזאת לא היו פרסומים בנושא הזה. אין, אין דבר כזה. זה לא מופיע בשום מקום.

רק בתורות, לא ביחד. עו"ד שרון קלינמן: לפני שעורך דין תדמור משיב, אני רוצה לציין שמוזס ביקש בחקירתו מהחוקרים שוב ושוב לעיין בעיתונים בתקופה הזו, שבין ה - 4.12-13.12 הביא עיתונים לחקירה, ביקש להביא, להציג בפניהם כל העיתונים שקיימים. ואני גם מזכירה שבסופו של יום כתב האישום לא עוסק בסיקור בפועל, אלא במה מוזס טען בחקירה, בשיחה. אז אם חברי מתייחס למה מוזס אמר בשיחה, זה דבר אחד. אם הוא מתייחס לסיקור בפועל, זה דבר אחר, הוא לא בכתב האישום, וכאמור, המשטרה התבקשה לבדוק את זה ולא עשתה עם זה כלום.

כבודכם.

רק אם אדוני יכול להזכיר לנו באיזו שורה.

390.

390. אני מפנה לשיח בין שני האדונים הנכבדים הנאשמים בתיק הזה, ואני מבקש את ההתייחסות, ואני מציע לו את התזה של התביעה. ואני לא אמרתי, אנחנו לא חורגים מכתב האישום, אמרתי את זה כבר כמה פעמים. אנחנו לא מוכיחים את מכתב השימוע, ואנחנו לא משלימים חקירה, ואני לא מראה פה בפועל סיקור או לא. מי שאומר את זה, זה אחד הנאשמים לנאשם השני. הוא אומר לו תראה לי איפה, ואני מציע למר נתניהו, שמה שהוא אומר לו, לא תוקף אותך, אנחנו מדברים בינינו, ובחודש אנחנו מדברים בינינו, אני לא תוקף אותך. וזה מה שאני מבקש.

אתה שאלת אותו למה לא היה סיקור שלילי.

לא, אני.

תשנה את הנוסח.

אז אם אני הובנתי כך.

אני חשבתי שאולי אדוני בעצם מבקש ממנו סוג של סברה.

לא, לא, לא. אז לא התכוונתי, ואם הובנתי כך מתקן בהתאם להערת בית המשפט. לא התכוונתי, אלא אומר אני מבקש את ההתייחסות שלך לדברים של מר מוזס, שמזמין אותך להציג לך.

לפני, בדיוק, אם אפשר שנבין את השאלה, מה זאת אומרת לבקש את ההתייחסות? התייחסות למה? מה השאלה אליו? קומנטרי של מר מוזס?

את ההבנה של מר נתניהו לאמירה הזאת של מר מוזס, שמר מוזס בשלב הזה אומר למר נתניהו אינני תוקף אותך בחודש האחרון.

זה לא מה שהוא אומר.

הוא אומר לו תראה לי.

לא, הוא אומר רק אתה יכול להגיד, בוא, בוא, תגיד לי מה היה בעיתון ב - Ynet עם בני המשפחה בחודש האחרון. מי אמר שזאת? אתה מניח, יש פה איזו הנחה.

הוא יכול להציע לו פרופוזיציה.

זה בדיוק, אדוני. אני אמרתי גם מקודם, 11 שנים חלפו. אנחנו יודעים איך עובד הזיכרון האנושי. אז הפעם אדוני לימד אותי את הכלי של מידה, ואני משתמש בו מחוץ לאולם הזה.

טוב אדוני עושה.

נכון? אני מסכים. אני מסכים.

אז יירגע, אדוני. הכלי הזה עדיין לא יצא מכלל שימוש.

אני מרגיש שאנחנו כמו בכוס של הבדלה, שכבר היין.

לא יצא מכלל שימוש. עכשיו.

ונבקש שיראו לו גם את השאלה, גם את התשובה. עו"ד שרון קלינמן: וגם שורות שלו.

יש בפניו את הטקסט.

גברתי הרי זוכרת איך התחלנו את ההפסקה?

יש לו, יש לו את הטקסט.

שוב, זה קשה. עו"ד שרון קלינמן: הוא אומר שהוא לא מצליח, הוא אמר את זה.

גברתי, זה יותר קשה לקרוא פה. זה קשה יותר. אז אם מציגים לו על המסך, אז שיציגו לו את הכל, יתנו לו רגע, הוא יקרא בנחת. ומשם בכלל נקלענו להפסקה.

ברוך לימיה הארוכים של החקירה הנגדית, כל אימת שההגנה ביקשה להעלות, להוריד, לצדדים, אנחנו כל הזמן מראים הכל.

לא נכון, תמיד התנגדתם לזה. לא משנה. זה לא נכון.

ולא התנגדנו, וחבל סתם להעיר.

נו, נו.

נכון.

לא, לא נכון.

לא נוריד.

מר נתניהו, תעיין בקטע שיהיה רגע בפניך, אם תרצה לראות למעלה ולמטה, כמובן. יש שורה מושחרת, כדי שלא לפגוע. התייחסות.

מושחר על המסך?

כן. אם אדוני רוצה לראות מה כתוב, אז

סליחה, ראש הממשלה, בתמליל.

אה, זה ההמשך. כן, תעלה רגע למעלה. תעלה גם קצת למעלה, שהוא יראה, מר נתניהו

הלאה. כן, אז מה השאלה?

אני שואל אותך על ההתחלה, דווקא לא על המושחר ולא על הפייסבוק, אלא על העיתון ועל Ynet. ואני אומר לאדוני, שמה שמר מוזס מזמין אותך, זה להראות לו איפה היו התקפות בתקופה הזאתי, ולפי עמדת התביעה, אתה תענה כרצונך, מה שעולה פה זה שאין התקפות, לפי טענת מוזס, לפי הדברים שלו, הוא לא תוקף אותך. ולמה הוא לא תוקף אותך? זאת העמדה שלנו, הוא לא תוקף אותך בגלל השיח שאתם מנהלים. כך אתה הבנת את זה.

ממש לא. אני הבנתי שהוא כן פותח עליי, אני יכול להביא לו הרמה של עיתונים. זה מה שאני אומר לו. לא מקבל את זה. לא מקבל את האמירה הזאת. הוא יכול להגיד כמה שהוא רוצה להתחסד ולהיתמם, העיתון הזה תקף אותי. הוא תקף אותי כל הזמן. אני אומר את זה כל הזמן. גם אותי וגם בני משפחתי. ואני אומר לו זה לא הגון, לא אומר לו זה סיקור טוב. אני אומר לו, הנה, בשורה 374 מבחינה אנושית, אני ח ושב שזה לא נכון מבחינה אנושית, מכל בחינה. לא עושים דברים כאלה. אז קודם כל הוא כן תוקף, זה אחד. ושנית, הוא כל הזמן הוא תוקף אותי, את בני משפחתי, את הליכוד, את ההשקפות שלי וכו'. הוא תוקף. אז הוא יכול להיתמם ולהגיד שהוא לא תוקף עכשיו, כי הוא מצא איזו ידיעה על שרה והוא קבר אותה. הוא הביא את הידיעה הזאת, אף אחד אחר לא, אז אני לא קונה את זה.

אדוני משוכנע שאף אחד אחר לא?

כן

זה לא באישום וזה לא האירוע. אדוני חוזר ואומר שזה לא פורסם בשום מקום

זה מה שאני זוכר

הוא אמר את זה למר מוזס? כי אדוני יודע ש -

עזוב אני אומר לו. מה אני חשבתי באותו רגע? אני אומר את זה

אדוני זוכר שזה פורסם בעוד מקומות, נכון? אדוני זוכר או לא זוכר שזה פורסם במקומות אחרים?

אני זוכר שזה לא פורסם במקומות אחרים. אני זוכר רק שאני אומר לו, ואני רואה את זה פה. אני אומר עזוב.

תראה מה הוא אומר לך בשורה 384. בכל התקשורת שזה ישנו, אתה חושב שזה היה טוב שזה לא היה אצלנו?

טוב, נו, בסדר

ואדוני חושב שמה שהוא אומר פה לא מבוסס על עובדות?

אני אומר לו, תכף נמצא את זה, אני אומר לו עזוב נוני, אל תעבוד עליי. רואים את זה בטקסט כבודכם, אני בעצם אומר לו אל תעבוד, אני לא קונה את זה. רואים את זה בטקסט, כבודכם. אפשר לחפש, לקרוא את הדבר הזה, חמישה חומשי תורה, אבל אני אומר פשוט, אני לא קונה את זה. העיתון עוין, Ynet עוין. לא סתם עוין, יש אחד בשם רביב דרוקר, כן? לא מאוהדיי הבולטים, אז הוא אומר אחרי הבחירות, הוא אומר שמה ש - Ynet וידיעות עשו לנתניהו זה עובר את רף הלגיטימיות. תארו לכם, מישהו, אם רביב דרוקר שעבר כל רף אומר את זה, אתם מבינים שהעיתון הזה היה מאוד מאוד ארסי ושלילי ואני לא קניתי.

לכן חשוב לקיים איתו שיח, כדי למתן את ההתקפות

לא, א ני מקיים איתו שיח כדי להציל את העיתון היחיד שחורג מהקו המונוליטי הזה שיש בתקשורת הישראלית.

אני מתקדם

אתה אומר לי דבר אחד ואני אומר לך דבר אחר. ואם אני רוצה את התקשורת הטובה הזאת, אם אני רוצה, אין שום היגיון, פשוט שום היגיון, מיד להוריד את הנבוט ולהגיד אין, החוק הזה לא עובר, אין, ושום דבר לא יפצה על זה. בקלות יכולתי פשוט להמשיך, מה הבעיה? אם אני כל כך אכפת לי מה הוא יכתוב פה ומה יכתוב שם ואת הכותרות של נחום ושל סימנה ושל שמעון וכל החבורה הזאת, אני מושך את זה, אבל זה לא עניין אותי. מה שכן עניין אותי זה להכין חוק מרוכך במקרה שתוצאות הבחירות לא ייטיבו.

נגענו בזה. אז עכשיו, מר נתניהו, תראה מה אומר לך מוזס. אתה אומר לו שיש מדיניות סלקטיבית באופן הפרסום בידיעות אחרונות. אני מפנה את כבודכם ואת מר נתניהו ואת כמובן את כולם לשורה 527 בת/1366, עמוד 15. ואדוני מציין בפני מר מוזס שיש מדיניות סלקטיבית, אבל תראה מה אומר לך מר מוזס. הוא אומר אתה לא יודע, הוא יודע. סליחה, קודם כל אתם מדברים פה על מר בנט, תסתכל רגע אדוני, של בנט וכך הלאה.

איפה איפה?

531 תתחיל, תראה איזה זה של בנט, לא יודע מה שתחליט,, ואז הוא עונה לך אתה לא יודע, הוא יודע, הוא חושב שיש מדיניות במקום, הוא יודע. אמרתי אתה, זה אחד הדברים שהיו לך חשובים וזה כבר נעשה, בלי קשר, בלי, בלי כלום, זה, זה כבר נעשה. אז אדוני יסביר, מה הוא הבין מהאמירה של מר מוזס שלגבי בנט, בלי קשר לכלום, זה כבר נעשה? אם אדוני רוצה שאני אציג את התזה שלי, אני אגיד לך מה התזה שלי.

אולי, אולי נשמע את התשובה.

נשמע אותו, כן

יש פה איזה נקודה שראיתי מקודם, אני אחפש אותה. אני אומר עזוב אותי עם בנט, בנט זה עניין שלך, זה לא עניין שלי. יש לו איזה חשב ון עם בנט, כי בנט לא תמך במקור, אני לא זוכר בדיוק, זה לא חשוב, זה כבר עניין שלו, זה לא קשור בי. אל תמכור לי. מה הוא מנסה לעשות? הוא, נוני אומר דבר אחד, מה, אני עושה עיתון מאוזן, שומר עליך, על האינטרסים שלך, אני לא מקבל את זה. ודבר שני, הנה, אני גם מטפל ביר יבים שלך, ואני אומר לו לא, בנט זה שלך, זה עניין שלך, עניין פנימי בעיתון, בין לבין או בעיתון לבינו. אני לא יודע, זה לא עניין שלי, אבל תכף אני אמצא על זה, בוא נחפש את זה.

אני אבל שואל רגע, שאלה לפני שאלה

לא, לא, זה קיים כאן

100%, אדוני יעיין ונמצא אבל עכשיו ייענה לשאלתי.,

אני עכשיו צריך לדפדף בכל זאת

אוקיי, אז קודם כל, אדוני, אם ירצה יעיין ואפילו אפשר להשאיר לך את זה, תעיין. אבל מה שאני אומר לך, אדוני, זה תסתכל רגע למה שהוא אומר לך שאתה אמרת. זה אחד הדברים שהיו לך חשובים וזה כבר נעשה, זה דבריו של מוזס, חברי.

אבל אני אומר בשורה הבאה לא חשוב לי

בלי כלום

אז אני אומר לו זה לא חשוב לי

אדוני, מה שאני אומר לך, זה שמר מוזס אומר לך, אתה, לך היה חשוב שאנחנו נתקוף את מר בנט, והנה זה נעשה בלי קשר לשיח שלנו על קידום חקיקה. אז אני אומר לאדוני, שמה שמר מוזס אומר לך, זה בלי קשר לדיל, הוא כבר נענה. בלי כלום, און דה האוס הוא אמר במקום אחר, פה הוא אומר בלי כלום. השאלה אליך, אדוני, אתה הבנת שזה מה שמר מוזס אומר לך, ושזאת התודעה של מר מוזס שהוא פועל בהתאם לשיח ביניכם.

בדיוק הפוך והשורה הבאה מוכיחה את זה. אני אומר זה לא חשוב לי, זה לא חשוב לי

זה לא חשוב לך

אולי חשוב לך, זה לא חשוב לי. זה מה שחשבתי וגם אמרתי אותו

ומה הבנת, אדוני, למה זה כבר נעשה, למה הוא מתכוון?

מה זאת אומרת זה כבר נעשה?

מה שהוא אומר פה

הוא היה לו איזה חשבון, או לידיעות אחרונות היה איזה חשבון או ל - Ynet, אני לא זוכר, עם בנט, והם עשו את השיקולים. הוא בא לצייר את זה כשהוא נותן לי איזה מתנה. הוא תוקף את בנט מסיבותיו, או העיתון שלו, Ynet תוקפים מסיבותיו, והוא אומר הנה, תראה, עשיתי את זה בשבילך., אני לא קונה את זה, אני אומר את זה.

שנייה אחת, מר נתניהו וכבודכם, אני מתנצל, דקה, אני מדלג פה

מר תדמור, לכאורה השאלות של אדוני הן באותו כיוון.

אני מתקדם, אדוני, בדיוק

היגדים באותו כיוון, ובאופן לא מאוד מפתיע התשובות הן גם פחות או יותר.

אדוני, אני בדיוק, לפני שאדוני פנה, אני מנסה לצמצם פה ולהתקדם הלאה

מצוין, המלצתי לדלג על זה.

אני מקווה. כן, אז אדוני. כן, כן, בסדר

שאלות סיכום הן בדרך כלל.

לא, אנחנו לא בסיכום, לא, לא, לא, רק סיכום זה ביניהם, כבודכם. תראה, אני מראה לך אדוני, שלאורך השיחה הזאת, ואדוני יכול לעיין, יש גם באמת איומים, נאמר, אני לא רוצה להגיד שבירת הכלים או פתיחה במלחמה, אבל גם אופציות שממשיכים לדבר עליהן, על נתיב, נקרא לזה, זה קצ ת מורכב ואין מה לדבר על זה ככה, אבל נגיד של הגעה להבנות. לא רוצה להגיד דרכי שלום. ואז אתה אומר ככה, בעמוד 19, בשורה 656 אתה אומר לו אם אנחנו הולכים כרגע, יש דרך אחת ללכת,. לסכם, שנעביר את החוק. אז הוא אומר לך, מר מוזס מה זה לסכם? זה לסכם,. גם איזה שורה, סליחה. סליחה, אדוני, זה בשורה 656. אדוני, מר נתניהו יעיין. מה זה לסכם? לסכם שעוד חצי שנה מעבירים את החוק, לא עכשיו. ואז אתה אומר לו נכון, אני אומר את האמת. זה שינוי, הוא אומר לך. ואני יכול, אני יכול לנסות לשכנע אותו, אני אומר לך את האמת, אני לא משחק. אז אני מראה לאדוני שאדוני במהלך השיחה ממשיך שוב, כן? זה למרות שמוזס אומר זה שונה ממה שאנחנו מדברים בחודשיים וכולי, אדוני ממשיך שוב להחיות את העסקה. אדוני מציע למוזס, עוד פעם, למרות אחרי השיח הקשה על הסיקור וכולי, שאתם תמשיכו לקדם את החקיקה המרוככת. אתה, אם תנצח בבחירות, גם אם לא באופן מוחלט, אתה אולי תוכל לשכנע את אדלסון, ואדוני משאיר את השיח, את העסקה באוויר, זה מה שאני אומר לאדוני.

לא עסקה, אני משאיר את החוק המרוכך באוויר

למה לשכנע את אדלסון?

אני משאיר את החוק המרוכך, לא כעסקה ולא זבובים

כן, אבל

והסברתי בפעם ה - 1,000 אני אגיד עוד פעם, משום שאני לא יודע מה יקרה אחרי הבחירות.,

מתקדמים

זה הכל, אבל זה מה שאני אומר פה

אני מתקדם

אותו הדבר עם אדלסון. אם אפשר להביא את אדלסון שתתמוך, מה טוב? ואם לא, נעשה את זה גם בלעדיו. זה הכל.

תראה, אז עכשיו אני רוצה להראות לאדוני קטע, ואני אומר לאדוני שבקטע הזה, לפחות לשיטתנו, אדוני קושר בין הדברים, ואני אציג לך את הקטע. בין הדברים אני מתכוון בין הסיקור לבין קידום החקיקה, ואני אראה לאדוני את ת/1366, בעמוד 19, בשורה 667. ואדוני יעיין ואומר כך זה גם נכון, אני אמרתי בדיוק את הדברים כאן. וזה מה שאני רואה, אני אומר לך את האמת, מה שאני רואה שאתה כתבת עליי. כנראה שזה רק סימן לבאות. אם זה לא סימן לבאות, אם זה סימן לבאות, אם זה לא סימן לבאות, אז יש לנו נתיב. הנתיב הזה הוא חקיקה, שאני אתמוך. הנתיב השני זה לדבר איתו, כשהוא מגיע לדבר איתו, הכוונה לדעתי עם מר אדלסון. אדוני רואה את זה, אז אדוני עכשיו יקרא, יעיין. אני אומר לאדוני שבמשפט הזה, אדוני קושר באופן ברור בין שני הדברים. אם, סליחה, מר חדד אני שומע וגם מר נתניהו שומע, אם זה לא סימן לבאות, הכוונה ההתקפה, אז יש לנו נתיב והנתיב הוא חקיקה. הדברים כרוכים זה בזה בדבריו של אדוני.

איפה זה בדיוק? איזה? זה המשפט?

669 - 667.

אה, כן, בסדר, אוקיי. קודם כול, אני לא אומר מה זה יעשה אם זה כן סימן לבאות, לא אומר שום דבר. יכול להיות חקיקה באותה מידה. אבל החקיקה זה הנתיב שאני מנסה לקיים אותו, לקדם אותו למטרות שאני דיברתי עליו, ואני אומר גם בכמה וכמה מקומות בשיחה הזאת, כמה וכמה מקומות, שאני אומר שוב זה החוק עומד בפני עצמו, אני עושה את זה, טוב, לא טוב, אני אומר את זה. תוך כדי השיחה עם מוזס, בזמן אמיתי, לא עכשיו בראייה לאחור. אני אומר לו לא, זה לא קשור. ואני רואה כאן גם, דפדפתי כאן.

אדוני, אבל אני מראה לך שפה אדוני אומר שזה כן קשור. אם זה לא סימן לבאות אז יש נתיב

אבל אני אומר, לא אמרתי מה קורה אם זה כן סימן לבאות, ואני יכול להגיד לך דבר אחד שאני מעביר את זה בכל מקרה. אני אומר את זה גם. אני אומר ב - 1065 כן? אני אומר בלי קשר לזה,, כן? אני אומר את זה. זה דבר שאני יכול לעשות ואני אעשה אותו, אני אומר, בלי קשר לזה. זה מה שאני אומר, בלי קשר לזה אני עושה. חוץ מזה אתה נלחם בי, אני נלחם בך. אתה עושה לי עיתונות רעה וא תה משמיץ את המשפחה שלי ואתה עושה עוד דברים רעים ונוראיים, כן, אני אלחם בך. אבל בלי קשר לזה, אני חושב שהחוק הוא נכון וצריך לקדם אותו. ואני אומר את זה, זה לא פעם אחת שאני אומר בשיחה הזאת, אני אומר את זה 3, 4 פעמים, דבר ברור לגמרי. וזה האינטרס שלי, האינטרס שלי שיהיה לי את האופציה הזאת במחסנית, במקרה שאני לא יוצא עם התוצאות הטובות בבחירות.

כן, מר נתניהו, פה אבל אולי במקומות אחרים באמת הקפדת לפי תדריך שמרון להפריד, כאן אתה קושר בין הדברים, כורך דבר תמורת דבר, בדיוק קוויד פרו קוו שאמר לך עורך דין שמרון.

אדוני לא שאלתי אותו עכשיו את השאלה?

כן, אדוני, אני מקבל את ההערה. מר גילדין לא מקבל, גם ההגנה מסכימה.

אנחנו רואים את הדיאלוגים.

כן, אני מתקדם, אני מתקדם, כבודכם. כן, רק שנייה.

עורך דין תדמור, אם מתאים לך שנעשה הפסקה, אז.

כן, אפשר עכשיו.

20 דקות, נחזור 12:20.

בסדר גמור.

בבקשה, עורך דין תדמור.

כן, מר נתניהו, אני אציג לך, הצגתי לך ציטוט לפני ההפסקה, עכשיו אני אציג ציטוט נוסף, ואני אגיד לאדוני, אדוני לא מנהל משא ומתן ולא בודק היתכנות להעברת חוק, אלא מה שאדוני עושה, וזאת עמדתנו, הוא עושה הכל כדי לשכנע את מר מוזס שהדבר הזה יקרה אחרי הבחירות. ואני מפנה אותך, הדבר הזה זה קידום החוק המרוכך, אני מפנה אותך לת/1366, עמוד 20, שורה 707. אפשר רק להעלות את זה, מר הירש?

אז מה קרה לקובץ המודפס?

הקובץ המודפס?

הוא נמצא אצלי, מאחור, אני אבקש עכשיו

עד שיביאו את זה.

גם אין פה שום סימון, איפה הסימונים שלכם?

שאני, אני כתבתי. כן, באיזה שורה זאת, בבקשה?

שורה, 707 אדוני. שואל אותך, אתה שואל, אומר לך מר מוזס, כן, אני ב - 706, אבל בוא, איזה ביטחון יש לי שזה יקרה? ואתה אומר איזה ביטחון יש לך? איך אומרים? תסתכל לי בלבן של העיניים. מה? מה ימנע את זה? יש רק דבר אחד שיכול למנוע את זה. אני לא רוצה להגיד מה זה. יש עוד דברים שיכולים למנוע דברים, אבל זה לא נגיד, בוא נגיד כך החוק בסדר, החוק טוב, אפשר להעביר, גם אני אעביר אותו. אבל אם אני נאלץ להילחם עכשיו ולא קשור וכך הלאה. אז עכשיו תסביר לי אדוני, מה זה אם לא הבטחה הכי ברורה שיש לעברת החוק, ולא שיח על היתכנות ולא דבר אחר?

סליחה? אני לא מבין את השאלה

אני אעיין, ומה אדוני

אני אומר כל הזמן, החוק טוב

מה אדוני אומר כשהוא אומר לו תסתכל לי בלבן של העיניים? זו הבטחה שאדוני מבטיח למר מוזס שהוא יעביר את החוק? אפשר להגיד את זה?

שאני מתכוון להעביר את החוק. אני מבין מה, ממתי האמירה הזאת, יש בה עבירה? אני אומר לך שאני רוצה להעביר את החוק הזה, החוק הוא חוק טוב ונכון. אני אומר לכם, אני לא חייב להגיד לו את זה, שאם במצב מסוים אני מנצח, אני לא אעביר את החוק. אבל במצבים שאני מתכנן לגביהם אפשרות של קואליציה חוזרת, אז כן, אני אעביר את החוק. למה לא? כן, בבקשה. דבר אחד שימנע את זה, למשל שאני מנצח, למשל.

ימנע את זה?

אם אני מנצח באופן גורף זה ימנע את זה, וזה בדיוק מה שקרה

מה אתה אמרת פה אדוני? זה זה? שאם תנצח? זה מה שאתה אומר לו?

אני לא אומר, אני לא מפרט כל דבר. אני לא חייב לשתף אותו בכל המחשבות שלי

אני מציעה לך שמה שאתה אומר לו זה שמה שימנע את זה, זה שאם הוא לא יסייע לך להיבחר, זה בדיוק העניין. מה? לא? נתקדם. עכשיו, כן, מה זה? כן, אנחנו עשינו הרבה צמצומים, כבודכם, במהלך ההפסקה.

אני אומר, אם אני, איך אומרים, אם אני במצב אחר לגמרי, אני לא מתייחס לחוק עכשיו, אני מתייחס למשהו אחר.

אני לא בטוח, מר תדמור שחייבים להציג למר נתניהו כל אמירה.,

לא, לא, בדיוק, כבודכם, ב - 20 דקות צמצמנו.

אדוני מסיים?...

לא.

אה, לא, שמעתי משהו.

אני אעשה כל מאמץ לסיים היום את השיחה.

רוח השאלות ברורה.

בסדר גמור. רוח התשובות. בסדר גמור. עכשיו, רק אדוני, אתה כל הזמן מנסה להסביר בשיחה שאין לך שליטה על מר אדלסון, נכון? הוא לא, ומר מוזס אומר שלא לגמרי משתכנע. מוזס אומר לך שבעבר אתה לקחת אחריות על דברים שאדלסון עשה. אני רוצה להראות לך את הקטע ואתה תידרש, תתייחס אליו מה אתה הבנת מהדברים האלה. אתה, אדוני זוכר שהוא לקח אחריות על דברים שאדלסון עשה בפני מר מוזס?

בוא תראה לי, אני לא זוכר

אני אראה לך. אז מר הירש תראה רגע לסוף המקטע. אז אנחנו מדברים כבודכם על שורה 846 או 845. תסתכל, מדברים פה על אדלסון. אתה יכול לקרוא קצת למעלה ומה שתרצה. ואתה אומר הוא קודקוד עצמאי. ואומר לך מר מוזס בזמנו לקחת על עצמך את האחריות לדברים שהוא עושה, בזמנו. אז אדוני יכול להסביר לי מה הוא הבין מהדברים של מוזס? והאם אתה יודע על מה הוא מדבר פה? על איזה דברים אדוני לקח אחריות של מעשה אדלסון?

זה שהוא אומר את זה, זה לא אומר שזה נכון. אני לא זוכר שלקחתי אחריות. גם יותר מזה, אני גם אומר לו, בטח יש את אחריות הקטעים האלה, אם לא, כדאי להראות אותם, שאני אומר לו שמה שאי אפשר לדעת מה האיש הזה יעשה.

נכון

לא רק זה, אם אני רוצה כל כך לרתום את מוזס להבין שאדלסון ייטיב עמו, אז אני לא אומר הוא יכול לשלש את התפוצה גם כן. זאת אומרת, הוא יכול ללכת לכל מקום אחר, כך שאין בזה שום דבר. זו עובדה שאם אפשר להביא את אדלסון טוב, ואם אי אפשר צריך לעשות את זה בלעדיו, זה הכל.

אני אומר לך אדוני, שמוזס, מהדברים שלו, אתה הבנת שאם אתה לא תצליח לפתור את בעיית ישראל היום, מוזס יפעל לפגוע בך בדרכי הסיקור. אני מראה לאדוני עכשיו קטע. עמוד 988, סליחה, שורה 967, זה בעמוד 28 כבודכם.,, 988 סליחה, הלכתי לסוף, מתנצל. אז אדוני יעיין רגע בקטע, ואומר לך מר מוזס מה זה לא עשית? מבחינתי ביבי כל מה שהוא עושה זה אתה. ואתה אומר לו אני אומר לך באמת, באין צדק, מה פתאום, באין צדק, בסדר, מה אני יכול לעשות? ואז אומר לך מר מוזס, שים לב למה הוא אומר, אתה יודע, אנחנו מדברים על זה כבר כמה שנים. שמה שקורה בהתנגשות בינו לביני, אתה אוכל אותה. ואז אתה עונה נכון, אתה, ואדוני יכול לקרוא אנחנו מדברים על זה כבר זמן, זה בדיוק מה שאתה עושה, אתה אומר וכך הלאה. אז עכשיו תסביר לי מר נתניהו, מה הבנת מהדברים האלה של מר מוזס? באיזה אופן אדוני יאכל אותה, בשפה שנאמרה כאן, אם לא יהיה סידור בין מר מוזס למר אדלסון?

לא יודע, את זה תשאל

סליחה רגע, איפה כתוב פה שלא יהיה סידור? איפה זה כתוב?

מר חדד.

סליחה, אולי זה חוצפה מצדי.

נו באמת, מר חדד, הערות מיותרות.

מר חדד, לא היה מספיק להיום?

התנצלתי.

לא צריך לחזור, לא צריך לחזור על ההערה המיותרת. כן, עורך דין תדמור.

ההתנגשות בין מוזס לאדלסון, ההתנגשות בין מוזס לאדלסון, אדוני יסביר לי אם יש משהו אחר, היא בנתח השוק שאדלסון לוקח למר מוזס, ומי שמשלם את המחיר הוא אתה. זה מה שאומר מר מוזס. מה אדוני הבין? באיזה אופן מתכוון מר מוזס שאדוני ישלם מחיר?

תראה, זה עניין שלו, אין לי מושג, אבל אני יכול להגיד דבר אחד, זה לא מעניין אותי. אותי מעניין האם א ני יכול להעביר חוק הזה או לא. ואני לא צופה שום עיתונות טובה ממוזס. רואים את זה גם, אני אומר את זה כל הזמן. אני אומר אל תעבוד עליי ואל תיתן לי את כל הדברים, אני לא מאמין לך, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני סיקור חיובי ממך לא מקבל ולא מצפה לקבל, אבל אם אנחנ ו יכולים להוציא, להביא להצעת חוק שתמנע את סגירת ישראל היום, אני בעד. זה הכל. איך שהוא רואה את זה ומה שהוא רוצה, שיעשה מה שהוא רוצה.

עכשיו, בהמשך השיחה, אדוני, אנחנו מתקדמים. לא יודע אם כבודכם ראו כמה עמודים רבים אני דילגתי פה עכשיו. אז יש שיח שאתם מנהלי ם, אני לא נכנס אליו כרגע, על מר בנט ופוליטיקה שעולה שם, ואתה מעלה שוב את עניין החוק. אני אומר לאדוני שאתה, ואני מפנה אותך לעמוד 25, בשורה 904.

זה לפני.

זה לפני? הלכנו קצת אחורה, התקדמנו אחורה כמו שאומר חברי ולא בחוצפה. מה שעולה פה, תראה, נכון, אני לא חושב. תראה אדוני, תראה רגע בקטע, מדברים פה על שיחה נוספת, אולי פנייה נוספת לאלקין ולוין, ואדוני אומר שזה מאוד קשה, נכון? אדוני יעיין, ציבורית זה לא יעבור, אוקיי? זה מה שאדוני אומר, יעיין בקטע. חקיקה לפני הבחירות לא תעבור ציבורית.

איפה זה? באיזו שורה?

אדוני, אנחנו הגענו לאזור שורת 900 ו - 15 רק שנייה.,

915?

904.

נדבר איתם.

אבל רק שנייה תסתכל ב - 915 הם אומרים שציבורית זה לא יעבוד, אדוני רואה?

שנייה אחת. כן, הלאה, נו

ואז הוא אומר לך תגיד לי, בהמשך קצת, תגיד לי איך אתה חושב שאנחנו יכולים לשנות, הוא אומר 360, או 180 מעלות, למה אנחנו ציבורית כן יכולים לשנות וזה לא? מה אתה הבנת מהדברים האלה של מר מוזס, ביחס לפער בין מה שאתה אומר לו שציבורית אי אפשר להעביר חקיקה מרוככת, אבל לפי מר מוזס, הציפייה היא שהסיקור וההתנהלות של ידיעות אחרונות תשתנה, אתה זוכר אדוני את אותו כיוון, ב - 180 מעלות, זה יותר קל ציבורית. מוזס אומר לך, זה גם קשה מאוד. אדוני מבין את זה.

מר מוזס, עם כל הכבוד, יש לו עיתון ויש לו אתר תקשורת ויכול לעשות עם זה מה שהוא רוצה. הוא לא רוצה, הוא יכול, אבל הוא צריך לשנות את כל האיושים וכו'. אני לא האמנתי שהוא יעשה את זה, הוא באמת לא עשה את זה. אבל זו פררוגטיבה שלו. אבל בחקיקה, אתה עומד מול חברי כנסת שמייצגים ציבור, זה דבר אחר לגמרי. אדם יכול לשנות את הקו, הוא לא ישנה, לא חשבתי שהוא ישנה, אבל אדם יכול לשנות את הקו של ביטאון שברשותו. יכול אם הוא רוצה, יכול לעשות שינוי גדול מאוד. אבל בכנסת זה דבר אחר.

אני לא מתווכח כרגע מה יותר מורכב, אני רק אומר לאדוני שמה שקורה פה זה שמוזס כורך בין הדברים, הוא מסביר לך אתה מצפה ממני, אני אומר בשפתי, עכשיו תתייחס לתזה, מה אנחנו מבינים? מוזס אומר אתה מצפה ממני לעשות שינוי בכל הקו של העיתון, משהו שלהבנתך הוא קל כביכול ציבורית ואתה, אבל אומר לי לא את חלקך להעביר את החקיקה, אני לא מסוגל כרגע, כי זה ציבורית בעייתי. וזה מה שהוא אומר, יש לנו שני צדדים. השאלה היא, אדוני מבין, הבין בזמן אמת במהלך השיחה הזאת שיש כאן עסקה שיש לה שני צדדים ומר מוזס אומר לו אם אתה לא יכול לעשות את חלקך מבחינה ציבורית, למה אתה חושב שאני יכול לעשות את חלקי מבחינה ציבורית?

אני לא הגדרתי לו את

אני מתנגד לשאלה. אם תוכל לצאת, ראש הממשלה.

טוב

כבודכם, יש פה שיח.

אני חושב שאולי, אני לא הערתי כי אדוני התנגד, אבל סברתי שאולי אפשר לפנות למר נתניהו ולומר לו מה התכוונת יש הבדל? נשמע ככל שהוא יכול לומר, הוא יגיד בלשונו, מתוך זיכרונו, מה ההבדל שהוא הבין ובכך היינו מסיימים את כל האירוע.

כן, אבל אני אומר לאדוני, א', אדוני צודק ומקודם כשאמרתי על חוצפה זה היה טיפה להקליל את הדברים, גברתי, לא יש מספיק וכולי, וגם עורך דין תדמור עשה את זה. לא, אבל בכל זאת, אנחנו מבלים ביחד הרבה שעות, חשוב שניישב את העדורים. עכשיו לגבי ההתנגדות, יש פה שיח בין שני אנשים. בשיח הזה יש מקומות שהתביעה מבחינתה מדלגת עליהם, לפחות לבינתיים, אנחנו נראה בסוף. כשנתניהו אומר אינסוף פעמים אין קשר בין הסיקור לבין החקיקה, זה לא קשור, הוא אומר את זה. לתביעה יש קונץ - פטנט, אתה אומר את זה בגלל תדריך של שמרון. א,' אני לא מבין מה זה בכלל משנה, א', זה לא נכון, בסדר? לפי הראיות בתיק זה לא נכון לשיטתנו. גם אם כן, אני לא מבין איך זה כמובן פותר אותה מהבעיה וראייה הכריכה. אם אין כריכה מה לי אם זה בגלל אמונה פנימית עמוקה, בגלל עצה מעורך דין או מכל דבר? אני בכלל לא מבין את הטענה שלהם, אבל לבוא ולהגיד לו אתה כורך, שזה לא כתוב פה בטקסט, זה לא כתוב, כשיש באותו טקסט ששוב ראש הממשלה לא נחקר עליו מ - 2014 ועד היום, הוא לא נחקר על זה פעם אחת, אף אחד לא עבר עליו כפי שעוברים עליו עכשיו, ומבקשים לנו לסבור סברות מה התכוונת בשלהי 2014 כשאנחנו באמצע 2026, כשיש בטקסט אמירות ברורות פעם אחר פעם, אני אראה לכבודכם, למשל שורות 425, 428 החוק הוא נכון בפני עצמו ואני אתמוך בו בלי קשר לשום דבר. אין שום התניה, אין שום כריכה, זה עולה אינסוף פעמים. עכשיו באים ואומרים, לוקחים טקסט, מחלקים אותו, אומרים רגע, אנחנו מתעלמים ממה שאמרת לפני החלק הזה, מתעלמים ממה שאמרת אחרי, גם בשורה 1,000 ומשהו, אז הוא אומר לו 1063, אתה יכול, זה לא משנה, זה לא משנה מה אתה עשה, הוא אומר את הכל, הוא אומר א ני מטחנת הבשר, אבל זה לא קשור, אין קשר בין הדברים. זאת אומרת באופן מובהק הוא מנתק כל כריכה ניתנת. שוב, לשיטת התביעה בעקבות הצעת עורכי הדין, אני לא, כמו שאמרתי מקודם, אני לא, א', זה לא נכון, וב' מה זה משנה? אבל לבוא ולקחת ולעשות פה באיזו מיקרו - רזולוציה 11 ש נים אחר כך, לכן דיברתי על המידה ועל כוס הקידוש וכו'. אנחנו.

לא יותר פשוט שמר נתניהו יענה? הוא יודע, הוא יענה מר חדד.

אם הוא לא זוכר.

אם הוא לא זוכר, הוא יאמר, הוא יענה.

אבל לגבי השאלה שאדוני אמר, הוא כבר ענה לפני כן, כן? זה אמרתי, בדיוק על השאלה. זאת אומרת, אני אזכיר, הוא אמר יש הבדל בין עיתון שבו אתה יכול לבוא ולשנות לבין חברי כנסת, ציבורי וכולי, הוא ענה את שענה. לכן השאלה הזאת נענתה, אז היא חוזרת על עצמה שוב. פרשנות של טקסט שמציגים אותו מקטע מקטע, מדלגים על מקטעים סופר רלוונטיים, אומרים אנחנו נתקדם קדימה ובעצם חוזרים אחורה, אנחנו חושבים שזה לא מקדם לשום מקום, אז בסדר, בית המשפט רוצה שוב לשמוע את התשובה? נשמע שוב את התשובה, אבל זו שאלה שנענתה וקיבלה תשובה.

אז נשמע את תשובתו.

כן

הציטוט בפניך אדוני ואני חוזר על שאלתי, מה אדוני הבין מהדברים האלה של מר מוזס? אני אמרתי לאדוני, הצעתי לאדוני שאדוני הבין שיש שני צדדים פה לעסקה ואם אדוני אומר אני לא יכול כרגע ציבורית להעביר את חלקי, אז מוזס תוהה מדוע לבצע את חלקו אמור להיות יותר קל ציבורית.

אין פה שום עסקה, לא האמנתי שיש עסקה והוא גם לא באמת אומר את זה, זה פשוט שני שואלים שמדברים, אבל אני אמרתי לו וחזרתי ואמרתי לו כפי שאתם יודעים וכפי שגם הוכח במקומות בשיחות קודמות, הוא רוצה נורמליזציה בינינו, אני אומר לו תשמע, מה זה יעזור? הוא רוצה שאני אבוא להתראיין אצלו, אני אומר מה זה יעזור? תביא לי איזה כתב ומישהו, אני אומר מה זה יעזור? אתה רוצה באמת לשנות? צריך לשנות את כל הסביבה, את כל ה - DNA את כיוון הספינה,, בבקשה, זה כן, זה תעשה. אבל זה לא, ו כשהוא אומר לי כאן כן, אני אשנה את זה, מה אני צריך לשנות 360 מעלות, אני באמת חושב שנוני מוזס ישנה את הידיעות האחרונות בכמה שבועות האלה שנותרו עד הבחירות? הוא יפטר את כולם, יהרוס את כל המבנה, יבנה מחדש את כל הפירמידה הזאת? נו, באמת. זה לא רציני, זו אמירה שרק וכך התייחסתי לזה. לרגע לא חשבתי שיש פה איזה הצעה, לרגע, אפילו לשנייה. כבודכם, לשנייה לא חשבתי לרגע שהוא יעשה משהו בעניין הזה, אני ביטלתי את זה מכל וכל. וגם שהוא אמר לי שהוא כביכול הולך לקראתי, לקראת שרה או לקראת הפוסט המתועב הזה, אז אמרתי לו עזוב, עזוב, ב וא. אתה שואל למה, אין לי מושג למה התכוון, אני יכול להגיד לך מה אני חשבתי, הוא לא התכוון לכלום, זה הכל, אלה שיחות שרק שאף אחד לא מתייחס לזה. הוא באמת ישנה את כל האימפריה הזאת, ידיעות אחרונות או Ynet, הוא יעמיד אותן ועושה להם סיבוב של 180 או 360 מעלות וכו?' זה אבסורד, לרגע לא חשבתי שזה רציני ולא התייחסתי לזה.

טוב, עכשיו אדוני, קראתי לך קודם מקום שאנחנו, חשבנו שלעומת ממקומות אחרים בשיחה שבה אתה באמת מדבר על הדברים בנפרד, אתה כרכת בין תיקון החקיקה לבין הסיקור שלך בידיעות אחרונות וב - Ynet. אני אראה לך עכשיו עו"ד מקום שכך אנחנו רואים את הדברים ואני אבקש את ההתייחסות שלך. זה ת/1366, בעמוד 28, בשורה 981. אומר לך מר מוזס רק תראה, הדבר הזה שאתה אומר לי, אתה אומר לי בוא תסמוך עליי כי זה מה שעלה קודם שאמרת לו זה תלוי בך ותסמוך עליי, ואתה עונה לו כן.

איזה שורה זאת?

שורה 982, אדוני. קודם כל אני אומר לך כן, אבל אני רוצה להיות מסוגל גם לדעת שאני לא נמצא במטחנת בשר. אז אני אומר לך מר נתניהו, שהנה הם שני הצדדים של העסקה, צד אחד נעביר עכשיו מה שנשאר כי אי אפשר להעביר את זה בבחירות, נעביר את זה אחרי הבחירות. אתה אומר לו כ ן, אבל אני רוצה להיות מסוגל גם לדעת שאני לא נמצא במטחנת בשר. זאת בדיוק המטרה של אדוני פה בשיחה הזאת. מה זה מטחנת בשר, אדוני?

זה, אני לא יודע בדיוק למה התכוונתי, אבל מה זה שייך?

מה יכול להיות מטחנת בשר? אני אציע לך, נתניהו, אדוני

אני אלחם בו כשהוא יכניס אותי להשמצות וכולי, אני יודע, ילדים שלי, בני, אשתי וכולי, כן, הוא יעשה את זה, אני אלחם בו. אבל אני גם אומר בנפרד, אני אעביר את החוק הזה כי זה נכון לעשות, אני מתכוון במקרה שאני לא מקבל את הרוב, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

אבל אני רוצה להיות מסוגל גם לדעת שאני לא נמצא במטחנת בשר, יש פה תנאי

אין פה תנאי

אבל, אני אומר לך כן, אבל, זה פשוט

זה ו -

אוקיי, ואני מקבל את ה - ו', ובמקביל אני לא צריך להיות במטחנת בשר. אדוני, מטחנת בשר זה סיקור שלילי של מוזס וכלי התקשורת שלו.

לא, אני אלחם בך. אין שום בעיה, אתה תעשה את מה שהוא עשה והוא עשה באמת דברים נוראים ואני תקפתי אותו בצורה הכי ברורה. אבל מבחינתי החוק תקף בכל מקרה כי אני צריך אותו, ואני צריך אותו לא בשביל מוזס, אני צריך אותו כדי למנוע את סגירת ישראל היום, ואני אומר את זה בכמה וכמה פעמים כא ן בטקסט הזה. אני בטוח שעורכי הדין שלי יוכלו להביא לכם את השורה המסודרת, אני אומר לו. איך קוראים לזה? בחוזרת.

כן, בחוזרת

מותר לו להגיד שהוא יציג את זה בחוזרת? יופי

אם אפשר את השיח רק איתי כרגע, מר חדד יעשה בחוזרת מה שהוא מבין, ורק שנייה אחת תסתכ ל רגע שנייה, דקה אחת, כבודכם. תראה אדוני, אני מציג לך שפה אתה מנסה לשכנע את מר מוזס, אפרופו הרצינות שאתה משווה לדבריך, שמדוע אתה באמת תקדם את החקיקה הזאת אחרי הבחירות, כי אתה אומר לו אבל זה תלוי רק בי, זה יקרה כי זה תלוי רק בי. אני אראה לך מעמוד 29, בשורה מ - 1047, אבל זה, הקטע הראשון פחות. אדוני יעיין. זה יקרה אתה אומר לו, אתה פשוט, אתה רואה אדוני? מעמוד, סליחה, משורה 1049 זה יקרה, אתה פשוט אתה עוד לא פיתחת את האמון וזה רע מאוד אז נכשלנו בה, אבל אם אתה לא מבין שאני מתכוון למה שאני אומר. אז אומר לך מר מוזס רג ע, אבל אני לא מבין את זה, אתה הבטחת לי דברים אחרים שלא קרו כי אמרת לי זה לא תלוי בי. ואז אתה אומר לו סליחה, אבל זה תלוי בי, זה ההבדל, זה תלוי בי, ואני שאני משוכנע שהחוק הזה הוא סביר ונכון, אני מוכן ללכת על זה. אז אדוני, אני שואל אותך שתי שאלות. א', למה התכוונת שאתה אומר זה תלוי רק, זה תלוי בי, ובמה זה שונה מדברים אחרים?

מה שאני אומר פה, ואני חושב שזה ברור, קודם כל אני משוכנע שהחוק הזה הוא סביר ונכון אני הייתי מעדיף שלא יהיה חוק, אבל אם אני צריך אחרי הבחירות להעביר את זה, אז אני אומר החוק לכשעצמו הוא הרב ה יותר טוב, זה לא חוק כבל, נעביר אותו. דבר שני, אני מתייצב וכמובן אם יהיו לי את התנאים אני אעשה את זה. אני לא אומר לו שיכול להיות מצב אחרי הבחירות שאין לי את היכולת הזאת, זה בהחלט יכול לקרות. אז במקרה הזה אני אומר, במידה שהדבר תלוי בי אני אעביר אותו, אבל ב מידה שהדבר תלוי בי, אני אומר לכם ואני כל הזמן חשבתי את זה, הסיבה היחידה להעביר את החוק הזה, זה כי לא השגתי את הרוב הדרוש, אבל אם אני בהרכב קואליציה כזאת חוזרת נעשה את זה, זה מה שאני אומר.

אדוני, מה זה דברים הבטחת או מה אדוני מבין שמר מוזס אומר כשהוא אומר הבטחתי דברים שלא קרו, מה זה הדברים?

לא יודע ד: אוקיי, לא הבטחת.

איך אומרים? כל מילה שהוא אומר אני לא בא ומנתח את זה בסרגל משפטנים שבא אחר כך, כאילו בשיחה, כל שיחה, כל מילה יש בה איזה עומק.

רק שאלתי אם הבטחת או לא הבטחת, זה לא צריך להיות משפטן

לא יודע מה הוא מדבר, זה לא משנה, אני אומר לו דבר אחד, בוא נלך על החוק הזה

על החוק שמענו עשרות פעמים, זו אותה תשובה אדוני.

אני מתקדם

הוא מבין את דפוס הטובות והדברים בשיחה.

אדוני אני ממש, אדוני תן לי עוד ממש חבל קצר, אני בסוף, ואנחנו עושים כל מאמץ לצמצם ויש לנו עוד כמה שאלות.

אם אפשר להדליק בבקשה

אני מודה לך, מר נתניהו

אתה יכול לבקש גם כן

אני מדי פעם מבקש אבל אני שומר את זה. ראה אדוני, אני, אתם מדברים פה בהמשך, בעמוד , 33 מוזס מגיע, מבין שהעב רת החוק הזה תיקח זמן, ולכן עולה פה שאדוני יפנה לאדלסון ליישם את ההגבלות כבר עכשיו. אדוני יראה. ואתה אומר למוזס שאתה באמת תדבר עם מר אדלסון, ואני מציע לאדוני ששוב אדוני כורך פה בין הדברים, ואני אציג לך את המקטע הזה. ראה מ - 1187. לא יודע, אני אומר דבר אחד, הוא מגיע אולי, נראה עוד שבועיים, לדבר איתו, נדבר איתו על שינוי החוק, אני שמעתי אותך, אני לא רוצה רעשים. ואז הוא אומר אני לא מצפה, אומר מר מוזס, ואדוני אומר לא, אני יכול להתחייב על מה שאמרתי לך. לא יכול לקבל מצב שאנחנו מצד אחד אני מנסה להגיע לחוק ניטרלי ובסוף, אתה אומר, במקביל אני נכנס למטחנת בשר. אז מה שאני מציע לאדוני, שאדוני אומר לו תראה, זאת עסקה. אי אפשר מצד אחד שאני אביא את אדלסון, אבל במקביל אני אהיה במטחנת בשר, הכוונה שאני אותקף בידיעות אחרונות קדימה ואחורה. בסדר, אני מנסה גם להגיע לחוק ניטרלי, זה מה שאתה אומר, חוק שאתם מדברים עליו, אותו חוק מרוכך שאדוני יכול לחיות איתו ומוזס גם, ובסוף אני נכנס למטחנת בשר. ואני אומר לאדוני, שמה שעולה פה בשיחה הזאת, שהיא אכן שיחה שהיא כבר אחרי ההבטחה, אחרי השיחה הקודמת שהמשמעויות שלה הן בכתב האישום, מובהר בדיוק מה היה טי ב השיח ביניכם. וזה בדיוק מה שקורה פה, כריכה בין שני הצדדים. מצד אחד אדוני יקדם חוק ניטרלי או מרוכך או איך שהוא מכונה פה, ומוזס צריך לוודא שאדוני לא יהיה במטחנת בשר בידיעות אחרונות.

לא, אני קורא את זה לגמרי אחרת

אז אתה, אדוני, יסביר

אבל לגמרי אחרת. אני אעביר את החוק, החוק אותו, כמובן הוא כפוף לתנאים שאמרתי לכם, כבודכם, אבל אני לא נכנס למטחנת בשר, המובן הוא אני אתקוף אותך, אני לא נותן לך את החופש. זה הדבר שיש כאן, לא החוק. החוק יעבור, החוק בסדר. אני גם אומר את זה כמה וכמה וכמה פעמים, צריך להעביר את החוק.

אדוני, מה זה אני לא יכול לקבל את המצב, שאנחנו מצד אחד אני מנסה להגיע לחוק ניטרלי ובמקביל אני נכנס למטחנת בשר?

נכון, כי אני אתקוף אותך

זה לא דבר תמורת דבר?

לא, זה אומר אתה תתקוף אותי, אני אתקוף אותך. ואגב, אני אומר לו את זה אחר כך, אני אומר לו את זה בצורה הכי בוטה ואני גם מבצע.

יש, זה כתוב בטקסט.

זה כתוב

מר חדד, אם אתה מתנגד אז.

זה רק שכתוב שם הרבה פעמים, זה נכון. אם תיתנו לי את הזמן, אני אשב בחוץ, אני אראה לכם. אני אומר לו אתה תתקוף אותי, אתה תעשה את זה, אתה תחטוף, אני אחטיף לך, אני אפתח עליך, אני אוציא אותך מהאנונימיות הזאת שעבור מוזס זה היה דרך חיים, כן? הוא אף פעם לא חיפש את הזרקורים. אני אשים עליך זרקור. זה הכיוון וזו הכוונה וזה בדיוק מה שקורה.

בהמשך אדוני, אני אומר לך, אני לא רוצה לתת זה, א בל רואים שאדוני ממש אומר לו, ראה עד כמה אדוני מנסה לשוות רצינות להבטחה הזאת שלו, אז אני אראה לך בהמשך בעמוד 35, משורה 1242 אתה אומר לו, אתה יכול להראות לי את זה פה? כן,, 1242 סליחה, הנה. בסדר, אבל אני אומר, במקביל אני אומר לך תאמין לי, תאמין לי, זה לא כל כ ך קשה להאמין, לא משחקים פה. אם רוצה שהחוק הזה ואני אעביר אותו. למה היה לאדוני כל כך חשוב בשלב הזה, במהלך מערכת בחירות, לגרום למר מוזס להאמין לו? אדוני, אני לא רוצה, יש מי שאומר כמעט מתחנן פה תאמין לי, תאמין לי, למה כל כך חשוב? מה הוא מעניין?

כי אני רוצה להגן על ישראל היום, ואני לא יודע, אתה יודע בדיעבד איך זה הסתיים, אני לא ידעתי אז איך זה יסתיים, לא היה לי מושג. בשום אופן לא ידעתי.

עכשיו, אני שאלתי אותך בחקירה הנגדית ב - 19.5 כמה פעמים, אם הבטחת משהו למוזס, אתה ממש התעקשת בעניין החוק ישראל היום. שאלתי אותך שוב ושוב, מר גילדין דאג לזה, ואתה אמרת שלא הבטחת דבר ולא יכולת להבטיח דבר, ואני מראה לך פה אדוני בשיחה שאתה מבטיח לו, אתה מבטיח לו שוב ושוב שאתה תעשה כל מה שצריך כדי להעביר את החוק הזה. אני אומר לאדוני, אז איך אתה מסביר את הפער הזה? אני אעשה כל מאמץ, איפה הוא אומר אני מבטיח?

איפה כתוב שאומר אני מבטיח?

תאמין לי, תאמין לי, זה לא מבטיח?

תאמין לי זה לא מבטיח.

אז אתה אומר תאמין לי, תסתכל לי בלבן של העיניים, זה מבטיח? עו"ד שרון קלינמן: הוא פשוט משווה את זה למשהו שהוא אמר.

רק שנייה אחת. אדוני, חבריי, אני מודה. אם אתם מתנגדים, תתנגדו.

תציג בבקשה את המקום שהוא אמר בחקירה הראשית.

אני אשאל את השאלה ואם אתה מתנגד, תתנגד. ואני מבקש מחברי, עורך דין חדד, לא להפריע.

אני מבטיח הוא לא אמר, הוא אמר תאמין לי.

תאמין לי, תאמין לי ואמר תסתכל לי בלבן של העיניים. אז אני שואל את אדוני, אם הדבר הזה הוא לא, אם האמירות האלה הן לא אמירות שמטרתן לשוות רצינות והתחייבות של אדוני לבצע, שלפחות אומר לו שהוא מתחייב לעשות את זה.

אני אומר שאני אעשה כל מאמץ, אני אומר לו שתאמין לי, אבל אני רוצה להעביר את החוק, אני לא צריך עסקה. החוק עומד בפני עצמו, וראיתי כאן עכשיו ב - 1343, אני אומר לך, תקשיב לי החוק הזה הוא נכון, בסדר? החוק הזה הוא נכון, הוא עומד בפני עצמו, הוא נכון. לא משום שאני באמת אעביר אותו אם תהיה לי אפשרות לא להעביר אותו, אבל אם אני אהיה תקוע עם קואליציה חוזרת, אז אני לא אעשה רפטיציה על הדבר הזה, אז נעביר את החוק הזה.

יפה, אז עכשיו אני אראה לך איך מוזס הבין את ההתנהלות הזאת ביניכם, ומה הוא חשב שמתרחש כ אן. אז אני אומר לאדוני שלשיטתנו מוזס הבין היטב מדוע אדוני, כל כך חשוב לו שמוזס יאמין לו שתחוקק את החוק אחרי הבחירות, ואני מפנה את אדוני לחקירתו של מר מוזס במשטרה ב - 4.1, עמוד 196, משורה 21 בהחלט, ת /.833 ו', אנחנו נעלה את זה גם. עו"ד הילה פרנקו: ת/833 לדעתי אין ו.'

אז זה מוקרן, אז יכול להיות ש - עו"ד הילה פרנקו: מצאתי, מצאתי.

יש? תודה. אז שואל אותו החוקר ברנור למה היה צריך להגיד דבר כזה? ואומר מר מוזס תשאל אותו, אבל כדי שאני אחשוב שעדיין, שאני אחשוב שיש סיכוי. אדוני ימשיך לקרוא. שהוא עדיין, שואלים אותך שהוא עדיין יודע, כן, שהוא עדיין, למה היה חשוב לו שאתה תבין שהוא עדיין בעניין? כי הוא חשב, כי הוא צריך מה? כי הוא חשב שבכך הוא יכול לקבל את הסיקור, לטעמי ניטרלי והוגן, לטעמו סיקור אוהד. אז אני מציג לך את הדברים שאמר מר מוזס בחקירתו ביחס להתנהלות של אדוני באותו שלב, ומנסה לבדוק עם אדוני על בסיס מה עמדתו ביחס להבנה הזאת של מוזס, של האופן שבו אדוני התנהל.

לי לא הייתה שום הבנה שיש לו הבנה כזאת. אני לא יודע מה הייתה לו באמת, אבל לא חשוב, מבחינתי זה לא עניין. אני הייתי מוכן לקדם חוק מרוכך, כדי שיהיה לי מענה במקרה הצורך, תלוי בתוצאות הבחירות, לעניין של ישראל היום. וככה אני ראיתי את זה וכך פעלתי.

שנייה אחת כבודכם, אני רוצה שאלה אחרונה לשיחה השנייה. כן, מר נתניהו

עברנו נושא?

כן כבודכם, אנח נו נוגעים פה כרגע בטענה בעניין המכירה, ואני אומר לך אדוני, אתה סיפרת כאן ש - דקה אחת, צריך פה רגע להתארגן כדי לקבל את העותקים של הפרק הזה.,

זה פרק אחרון בחקירה הנגדית?

לא אדוני, יש חוץ מהפרק הזה באמת עוד, אנחנו ממש בסוף החקירה.

מה שאדוני העיר בישיבה הקודמת?

כן, כן, אז אני אומר לאדוני, אם הייתה ישיבה מלאה אני ציפיתי לסיים, אבל אני אומר לאדוני שיש בהמשך עוד פגישה שאנחנו ניגע בה, ועוד שני פרקים קצרים מאוד. אני מעריך שאני לא אצטרך יש יבה מלאה שלמה, אם אני אתקדם היום יפה בשעה שנשארה.

אפשר שההגנה תהיה עבור...

בהחלט, בהחלט.

הם חוזרים הפוך. עו"ד שרון קלינמן: כן אבל גברתי אנחנו, לא, לנו יהיה קשה לחקור באותו רגע שמסתיימת החקירה הנגדית, כי החקירה הנגדית היא בפרשת 2000 ואין לנו פרוטוקולים עדיין, ולא יהיה לנו גם של הישיבה היום, גם של הישיבה הבאה. לא, יש, חוץ מה - 2.6, גברתי, כרגע נכון לעכשיו יש הכל, חוץ מה - 2.6. יש את הישיבה היום, שהיא ישיבה משמעותית כמובן, יש את הישיבה הבאה. אז מה שאנחנו נבקש זה איזשהו פרק זמן קצר. אני גם הבנתי, אני לא אומרת בוודאות ולא בדקתי את זה עדיין, אבל הבנתי שזה כבר, היו בקשות דומות בעניין הזה. אני לא, שוב אני אומרת ממה ששמעתי, אולי זה לא מדויק כי לא הייתי. לאפשר חקירה חוזרת, לאפשר איזשהו פרק זמן בין סיום הנגדית לחוזרת כדי שאנחנו נוכל.

שבוע כמעט. עו"ד שרון קלינמן: כן, על הדברים שהיו. העניין הוא שלא יהיה לנו את, אני מאמינה שאת ה - 2.6 נקבל, ויש לנו היום ישיבה, ותהיה את הישיבה שצפויה בשבוע הבא.

זה חלק, חלק... עו"ד שרון קלינמן: אבל בסדר, דווקא הסוף הוא העיקר, כן? ככל שאנחנו הגענו לשיחות אז על זה מבוסס האישום.

גברתי, בואו נראה כמה ומה תהיה אורכה של הישיבה, ויכול להיות שהדבר לא יידרש, כיוון.

זה לא טוב לשבוע הבא, כי.

לא, אני אומר לכבודכם, יכול להיות שאני אמלא את הזמן במפגש הבא, שאולי הוא לא יהיה אורך של ישיבה שלמה. לצערי, מאז שחזרנו לא הייתה.

נשמע שיש ממש...

לא, לא, לא, לא, לא. אני נשמע שיש כמה שעות שלא ממלאות יום דיונים שלם, בסדר? ועורכת דין תירוש יש לה עוד גם כמה שאלות, אז יכול להיות שכל הדיון הזה הוא כרגע קצת מוקדם. עו"ד שרון קלינמן: אבל פשוט מאחר שבשבוע הבא, נכון לעכשיו בשבוע הבא קבועות שתי ישיבות, ביום שלישי וביום רביעי. אני אומרת, ככל שיידרש חלק מיום שלישי בוודאי לא נוכל לחקור מיד. גם יום רביעי לא יהיו לנו עדיין פרוטוקולים, ולכן אנחנו כן היינו מבקשים. שוב, הכל בכדי שזה יהיה קצר, מתומצת.

טוב, בואו נראה מה יהיה עם הפרוטוקולים.

אני חוזר על, אני חוזר.

תעשו מה שאתם יכולים בינתיים. עו"ד שרון קלינמן: בוודאי, בוודאי. אבל הכוונה שלנו, גברתי, רק נסביר, למקד מאוד ולצמצם.

לא, אולי אין לכם חקירה חוזרת, לא חייבת להיות. עו"ד שרון קלינמן: נראה שיש לנו, אבל קצרה, וכדי שהיא תהיה עוד יותר קצרה אז יהיה עדיף שיהיו בפנינו הפרוטוקולים.

לא, בסדר, אנחנו נדון בזה כשנגיע לגשר הזה. אני לא זוכר שביקשנו להמתין לפרוטוקולים, אם זו הכוונה, במובן הזה שזה יכול לקחת יותר מאותו אחר צהרים. אבל כמובן שאם חבריי יבקשו למחרת, זה לא, בסדר, כן. מר נתניהו, אתה טענת כאן שאחת המטרות המרכזיות שלך, חזרת על זה כמה פעמים, לפגישה שלך עם מר מוזס, הייתה לקדם את המכירה של ידיעות אחרונות לגורם אחר. קודם כול זה נכון?

כן, מעת לעת

יפה. עכשיו אני אומר, זה באמת מוצא שהיה ברקע של הדברים, כי ברור שאם לא מצליחים להגיע להבנות עם מר מוזס, מה טוב שהעיתון יירכש בכלל על ידי גורמים שאולי הם חושבים קצת אחרת ממר מוזס, ואז כל הבעיה הזאת שמגיעה מצד מוזס היא לא תהיה, כי יש אנשים אחרים שיש להם עמדות אחרות, אולי זה יהיה הפתרון. אבל תאשר לי רגע רק בשאלה כללית, שלאורך השנים היו כמה וכמה ניסיונות והם לא צלחו מכל מיני סיבות, זה באמת מהלך מורכב, נכון אדוני?

נכון

יפה. עכשיו אני רוצה רגע להראות לך ביחס לטענה שלך שזה היה נושא מרכזי בשיחות, אני אומר לך כך, בשתי השיחות המוקלטות, כן? השיחה הראשונה שדיברנו עליה, שהיא 1665 ת/, היא אורכת שעה ו - 51 דקות, ואנחנו בדקנו, בשיחה הזאת מדברים על מכירה, אתה ומר מוזס, 3 דקות ו - 20 שניות.

כן

אוקיי? יפה. עכשיו, בשיחה השנייה שעורכה שעתיים ו-8 דקות, שזה ביחד כמעט 4 שעות שיחה, אין מילה אחת על מכירה. אז אני שואל את אדוני שוב ואומר לו שאני מציע לאדוני שהנושא המרכזי שבעתיו אדוני ביקש לפגוש את מר מוזס בשני האירועים האלה לא הייתה מכירת עיתון ידיעות אחרונות, כי אחרת הנושא הזה היה תופס איזה נפח קצת יותר מרכזי ולא 3 דקות מתוך 4 שעות.

קודם כול, במהלך השיחות שלי עם נוני מוזס זה עלה הרבה פעמים, אבל זה לא עולה בכל שיחה. שנית, זה שזה עלה 3 דקות זה אומר הרבה. זה אומר שאני רוצה עדיין להחיות או להפיח חיים, נדמה לי זה היה בעניין של מרינלי אם אני לא טועה, אני חושב. ואחר כך אני יודע גם שאני הולך לדבר עם שלדון על האפשרות הזאת, למה לא? זה בסדר. זה לא עובד כל רגע. אתה צריך שיהיה לך משהו קונקרטי, אם מישהו בא לבקר, מישהו הביע עניין, ככה זה עולה. וכל הזמן מבחינתי זה היה הדבר שאני תמיד רציתי לקדם אותו. זה לא אומר שאם יש לך דבר שאתה תמיד רוצה לקדם אותו, אתה כל הזמן קודח חור אצל מישהו שאתה מדבר איתו, כן? כל אחד מכיר את זה. יש לכם עניינים שלכם, אתם חושבים עליהם, אתם לא מעלים את זה בכל שיחה, זה אבסורד כל הדבר הזה, המבחן הזה, הסרגל הלא - אנושי הזה, המשפטי הזה שאומר כל שיחה אני בודק בה כמה, מתי זה עלה ולא עלה. ואני חושב שזה אבסורד.

הנושא

אתה חושב שהנושא לא היה חשוב לי? אני אומר לך הוא היה חשוב לי. האם הוא היה ב - mind my of Front כשאני דיברתי איתו? כן. האם הוא היה ב - mind my of Back שלא דיברתי איתו? גם אני אומר לך כן.

אני רק רוצה לוודא שהבנתי את תשובתו של אדוני, הנושא כל כך חשוב שהוא נידון 3 דקות מתוך 4 שעות שיחה, אדוני את כל השאר שומר בעמדתו.

תשמע, יש עוד כמה נושאים שלא עלו. אתה קבעת בסרגל אבסורדי שאתה צריך לעשות רגולציה לשיחות גם, כמה פעמים אני צריך להעלות מה משך הזמן המותר להעלות על הדבר הזה, והמינימלי הדרוש. מי חי כך? יש שיחות בין שני שועלים, יש להם הרבה מה לעשות, יש הרבה, אני מעלה את זה, עובדה שאני מעלה את זה. גם כאן, גם כאן בשיא המערבולת הזאת אני מעלה את זה. זה עובד בדיוק הפוך, בדיוק הפוך.

כן

אני לא מזניח גם את זה, שיהיה

מר נתניהו, אתה הזכרת פה כל מיני שמות, אז תאשר שלמשל ב - 2015 באמת ניסית, היה ניסיון לקדם את המכירה מול אדם בשם לארי אליסון.

כן, נכון

בשנת 2012 היה ניסיון למכור, ניסיון מכירה מול קבוצה של אקסל שפרינגר הגרמנית, אדם בשם מתאס דופנר.

כן, אני לא בטוח לגבי התאריכים, אבל כן, התשובה היא כן

כן. וגם בסוף 2009 היה ניסיון, אדוני זוכר את זה?

אני לא זוכר עם מי, אבל היו ניסיונות הרבה

עם מתאס דופנר גם כן

כן, מתאס

אז אני אומר לאדוני שאדוני מקדם מכירה של, או מנסה לקדם מכירות של, מכירה של ידיעות אחרונות גם בשנים שבהם הוא לא נפגש בכלל עם מר נוני מוזס, למשל 2012, למשל 2015 זה לא קשור,, נכון?

מה זאת אומרת? אני מנסה, אבל אם יש לי סיבה או יש מצב, נוצר מצב שאנחנו מדברים, אני מנסה גם תוך כדי הדיבורים, למה לא?

כן, אבל אם היה מצב שהדבר הזה מתקדם, אז אדוני היה פונה או לא פונה למר נוני מוזס, אבל אפשר לעשות את זה בלי מר מוזס? אדוני יסביר.

לא הבנתי, אני לא זוכר. פעם זה היה דרך דובי, פעם אחת זה לא. הרי אינו שם, לא נוצר עוד המגע אחרי הניתוק מגע, תלוי. אבל מה זה שייך? אני מנסה לקדם את זה, אם במפגש איתו או בלי מפגש איתו, אני מנסה לקדם את זה.

אני מראה לאדוני שאדוני מנסה לקדם את המכירה גם כשהוא לא נפגש עם מר מוזס, ולכן הטענה.

אז לכן אני לא צריך להעלות את זה כאלה?

לא, אדוני רגע יקשיב

מה הלוגיקה פה?

אדוני רגע יקשיב לשאלה, וגם אם היא פחות נוחה, הוא רוצה לענות עליה כפי ש -

לא, לא

לא להפריע לי, אני פשוט אומר

בבקשה, תשאל, כן

לא, התכוונתי למר חדד

בבקשה, כן

עכשיו, אז מר נתניהו, אני אומר לאדוני שהנימוק הזה שאתה נפגש איתו לצורך קידום המכירה ב - 2014 לאו נימוק הוא, כי ניהלת מגעים משמעותיים עם גורמים שונים בשנים שבכלל לא היה לך קשר ישיר עם מר מוזס, ולכן המפגש הזה ב - 2014, המפגשים הם כפי שעולה מהם, הם עוסקים בישראל בחקיקה, והם עוסקים בסימפטום תפוצה, והמכירה היא לא המניע שהוביל לפגישות האלה.

קודם כול, זה שאני מנסה לעשות את זה כשאין לי קשר ישיר איתו, זה לא אומר שאני לא צריך לעשות את זה כשיש לי קשר ישיר איתו, וזה בדיוק מה שקורה. אתם רואים את זה. אנחנו אמנם בשיא המערבולת, אבל אני בכל זאת מעלה את העניין הזה. אחר כך אני רואה גם את שלדון, לדעתי כבר דיברתי איתו גם על המכירה, כי חשבתי שזו אפשרות שיכולה להתממש, עכשיו שחסמתי לו לפחות זמנית את האפשרות של מכירת ישראל היום. אני לא מבין את זה, אני לא מבין את השאלה. אני מעלה את זה מעת לעת, ואם אני יכול להעלות את זה בשיחה איתו, העליתי, וחוץ מזה יש כאן פגישות שלא מתועדות, אתה לא יודע שלא העליתי את זה בהן.

עכשיו, אני שואל את אדוני, האדונים הנכבדים דופנר, דופנר ומר אליסון, הם לא אנשים שהם חברים של אדוני, נכון? הם לא מקורבים אליו.

יצרתי איתם קשר

יצרת איתם קשר, אבל סביב הפניות האלה למכירת, לפחות עם לארי אליסון? אני שואל, הם חבריך?

זה לא משנה אם הם חברים של ו או חברים שלי, היעד שלי הוא למצוא בעלים שישנו את האוריינטציה של העיתון לכיוון האידיאולוגי שלי ושל המחנה הגדול שאני מייצג.

כאן אתה פועל כראש ממשלת ישראל בפניות אליהם?

פועל כאזרח

אזרח מודאג או מה?

מותר לי, בוודאי. אני אומר את זה, אני רץ לבחירות עם הדבר הזה. פעם אחר פעם אני אומר צריך לגוון את התקשורת. אני יכול להגיד לכם, כבודכם, שבדרך כלל התגובה של התומכים שלי בהתחלה היה צריך לסגור אותם. אמרתי לא צריך לסגור, לא צריך לגרוע, צריך להוסיף.

אתה גם מקדיש לזה זמן, למשל ביחס לדופנר אתה אפילו מפסיק פגישה רשמית עם נציגי אקסל שפרינגר ומדבר איתו בחדר צדדי על העניין העסקי הזה של רכישת ישראל היום.

יכול להיות

זה אדוני מאשר? זוכר דבר כזה?

ממש לא, לא יכול לזכור. זוכר שדיברתי איתו, ודאי. ואמרתי לו, ניסיתי לעודד אותו להשקיע במדינת ישראל, בשוק התקשורת, כמו שאני מדבר עם אנשים אתמול ושלשום, להשקיע במקומות שונים, בסקטורים שונים במדינת ישראל, ממש בדיוק באותה צורה.

אוקיי, אני מפנה אותך לדברים שאמר כאן ארי הרו בחקירה ראשית, ב - 9.5.23, עמוד 27,599 עו"ד הילה פרנקו: לא, לא, סליחה, אבל אין.

אני מקבל את ההערה. 27,599, משורה 8. אומר מר הרו, ספר על פגישה אם הייתה כזאת של דופנר אצל ראש הממשלה. הוא אומר היה, אני חושב שהמשלחת הגיעה לפגישה עם ראש הממשלה ובסוף הפגישה, הפגישה התקיימה בחדר הקבינט, ליד המשרד של ראש הממשלה, ובסיום הפגישה המורחבת אז מר דופנר נכנס לשבת עם ראש הממשלה ושם העניין הזה של, רגע, מי היה בחדר? ראש הממשלה, דופנר ואני. על מה הם דיברו? אני זוכר את כל השיחה על האופציה הזאת של רכישת ידיעות, אבל אם אני לא טועה, כבר רכשו איזה גוף תקשורת בארץ וכך הלאה. אוקיי, אתם, אתה יכול לפרט לנו טיפה יותר מה נתניהו אמר? הוא אמר שידיעות מאוד עוינת כלפיו וכלפי הימין, ולכן היה חשוב למצוא מישהו עם אידיאולוגיה אחרת שירכוש. אוקיי? אז אדוני, זה מזכיר לו את השיחה הזאת עם דופנר מחוץ לקבינט, בניסיון למכור לידיעות אחרונות?

איזה מחוץ לקבינט? מחוץ לקבינט זה המשרד שלי

אוקיי, במשרד ראש הממשלה

רק להבין את זה. זה מקום שבו אני פוגש אנשים

כן

כתבים

בעניין עסקי, רכישת עיתון ישראל היום. זו השאלה

סלבריטיים, אזרחים. אז מה השאלה?

לרכישת ידיעות, כמובן

אני לא זוכר את הישיבה, אני לא זוכר את הפגישה, אבל אני זוכר שקיימתי שיחות איתו וגם עם אחרים, בניסיון לעשות בדיוק מה שאני אומר כאן, למצוא מישהו עם אידיאולוגיה אחרת.

בשביל מה שאדוני רואה כתקיפה אישית שלו

לא. למצוא מישהו, בדיוק הפוך. כלפי, כלפיו, כלפי הימין, מישהו עם אידיאולוגיה אחרת שירכוש.

אני מתקדם

אבל את ם לא יכולים, כבודכם, התביעה לא מסוגלת להבין שאדם יכול להיות בחיים הפוליטיים כדי לייצג אידיאולוגיה מסוימת וערכים מסוימים. הכל צריך להיות אישי. טובות ההנאה האישיות האדירות שאני מקבל בחיים האלה, כן? מה זה? תענוג בלתי פוסק, לשון שגיא נאור. אתה מותקף, מושמץ, המ שפחה שלך תוקפים אותה בלי סוף, אבל בשביל מה אתה נמצא שם? עם שנאה מטורללת, שפשוט מזריקים את השנאה המדהימה הזאת ערב ערב בכל הערוצים האלה, בכל האמצעים. אני לא נמצא שם בשביל ההנאה האישית, אני לא נמצא שם בשביל מה שקראו טובות המשרד. אני נמצא שם כי אני מאמין בדרכי ם מסוימות, בדרך מסוימת. ואני מנסה גם ליצור איזשהו מרווח תקשורתי שייצג את הדברים שאני מאמין בהם, ושיהיו שם גם אחרי שאני לא אהיה פה. וזה מה שאני רוצה לעשות, ולא הטובה האישית, אבל אתם פשוט לא מסוגלים להבין את זה. זה נשגב מבינתכם. או שאתם עושים את עצמכם או שאת ם באמת חושבים ככה. כך או כך אתם טועים.

אני לא אגיב להערות ואשאל את השאלות. ביחס לאליסון, אתה מקיים פגישות עם הנציג שלו, מר מרינלי, אדוני זוכר?

כן, זוכר שפגשתי אותו פעם אחת

יש עובד של אדוני במשרד ראש הממשלה, יונתן שכטר, שמסייע, הוא מסיע את מר מרינ לי ברחבי הארץ לפגישות בעניין המכירה. זה אדוני זוכר את המעורבות הזאת של אדוני כראש הממשלה?

אני לא זוכר. אני זוכר שרציתי לעשות מה שאני עושה גם במקרים אחרים, לקדם את ההשקעה ברכישת ידיעות אחרונות או בתקשורת בכלל. דיברתי איתם בכלל אם אתם לא רוצים את זה, אולי תנסו משהו אחר, כפי שאני עושה עם משקיעים פוטנציאליים בכל התחומים. עכשיו ב - AI או בבינה מלאכותית, או גם בתקשורת, אני עדיין מנסה מעת לעת לגוון את זה, גם שייכנסו גם אנשים בתקשורת הדיגיטלית יותר, בצורה יותר עוצמתית.

אבל כאן אדוני, אדוני מדבר על, נאמר את זה בצורה יחסית בוטה אדוני, זה על השתקת מוזס בגלל שהעיתון שלו תוקף אותך, אותך באופן אישי, באמצעות השימוש בכוח שלך כראש הממשלה, זה מה שאני אומר לאדוני.

אין לי שום כוח

לא מאשים אותך. אני אומר לך שזאת טענת ההגנה שלך, אני רוצה רגע להבין את הפרופורציות של זה.

טענה טיפשית, טענה טיפשית שאין יש לה גם בסיס עובדתי

אני מקבל את התשובה

גם אין טענה כזאת בכתב האישום.

כבודכם, טענת ההגנה היא שהמכירה היא האירוע.

לא, זה לא קשור לשאלה שלך עם כל הכבוד.

בוודאי שזה קשור.

הטענה שלך לניצול, זה לא קשור לטענת ההגנה.

מר נתניהו ענה.

לא, אני רק, חשוב שאולי בית המשפט יאמר על זה משהו. זו לא טענת ההגנה, זו לא סתירה של טענת ההגנה, זו טענה שבה, הרי את הסיפור שדיברו על המכירה הזה גם מופיע בחקירות שלו, זה לא מופיע בכתב האישום, אפילו בכתב החשדות. בצדק, כי זה פשוט לא עבירה. הטענה שהוא ניצל את כוחו השלטוני כדי להשתיק את מוזס וכולי, זו טענה שנשמעת לי כמו טענה שיש בה ניחוח של אישום, שלא מופיעה בכתב האישום. עכשיו, אמרתי, התביעה לא מרוצה מכתב האישום בתיק 2000 אנחנו מבינים... נתנו לו פתיחה של ליאת, של עורכת הדין ליאת בן ארי,, אני זוכר את זה. אבל עם כל הכבוד, זה שהם לא מרוצים מזה, לא מאפשר לבוא ולברוח למקומות חדשים או לפרוץ גבולות, במיוחד כשהם כל הזמן מצהירים על עצמם אנחנו לא פרוצים גבולות, אנחנו נשארים בתוך המחנה.

אני רק, השאלה, אני אפנה אותך לציטוט של מר הרו, אפרופו הדברים שאני אמרתי ואדוני יגיב לזה, ואנחנו נתקדם לפרק הבא. גם כשאתה עניינת את מר פאקר לרכוש ידיעות אחרונות, אתה תדרכת אותו אדוני ואמרת לו שמוזס, אפילו השתמשת במינוח, מנסה חלילה להרוג אותך, ושאתה רוצה שיהיה שם מישהו שלא עוין אותך, אותך באופן אישי. אני אראה לך את הדברים של מר הרו, חקירה ראשית, ה - 9.5.23, 27,603, משורה 16, מר הירש. אדוני יעיין, פגישה אצל ראש הממשלה והייתה פגישת הכנה? אני לא רואה את זה.

הוא לא אומר את זה, מקריאים לו את זה, כן.

מקריאים לו, כן. רגע, רגע, שומעים את מה שאתם אומרים. אני שומע, מר נתניהו שומע. רק דקה אחת, כבודכם, אני רוצה לראות שהציטוט פה עולה.

נדמה שאדוני הורה להתקדם מהנושא הזה. מישהו יכול להגיד שזו חוצפה להישאר באותו נושא.

אנחנו לא משתמשים יותר. כן, הם כן דיברו על אישית, שים לב, העד אומר כך. אה, כן, הם דיברו על אישיות, הוא זה שמנסה להרוג אותו, זה אסטרטגי. שנקנה את העיתון זה משהו אסטרטגי מבחינתו. ואז החוקר שואל אותו מה זה? הוא אומר נקנה את העיתון. אז מה זה? זה ביבי ידע מי הבעלים. הוא אומר לא הבנתי, מה זאת אומרת נקנה את העיתון? ואז אתה אומר, אני אומר שמישהו שלא עוין כלפי ביבי יהיה בשליטת העיתון. ואז החוקר אומר, הוא אומר לו פאקר, אני רוצה שאת נקנה את העיתון, ואתה אומר ברור, זה משקף מה שהיה. והוא משיב, הרו, כן. אני אומר לאדוני, שואל את אדוני, אם זה מרענן את זיכרונו באשר לתדרוך שהוא קיבל, מר ג'יימס פאקר, לפני מפגש עם מר נוני מוזס, מה הסיבות שבגללן אדוני רצה, אם אלה הסיבות שבגללן אדוני רצה שפאקר יקנה את ידיעות אחרונות?

אלה לא הסיבות. לא, תן לי להשלים בבקשה. אומר ארי הרו מה שהוא אומר, אז הוא אומר אני רוצה להגיד לכם, שאם מה שהיה מעניין אותי באופן אישי רק כדי שיתמוך בי, אז הייתי פשוט אומר שאני בעד מדינה פלסטינית בקווי 67 ', שאני חושב שאפשר לחלק את ירושלים, ועוד כהנה וכהנה, אם זה מה שאני רוצה, אבל אני לא אומר את זה כי אני נלחם עבור דרך מסוימת, ואני אומר אני רוצה אידיאולוגית שיבוא מישהו. אני מסביר את זה גם, אמרתי, התביעה מתקשה להכיר בדבר הזה. ויותר מזה, אני אגיד לכם יותר מזה. כשאני הראיתי להם, גם לכל אחד מהם, אני לא זוכר אם זה היה רק לקבוצה של שפרינגר או זה היה עוד קבוצה, אני הראיתי להם מחקר, והמחקר אומר הנה ההזדמנות העסקית שלכם. מה ההזדמנות העסקית? ש - 75% מהציבור היהודי אומרים שהם לא מיוצגים בתקשורת הקיימת. זאת אומרת, יש לכם הזדמנות, לא 75% אומרים אנחנו רוצים להדיר את נתניהו, אנחנו רק איזה, לא. הם רוצים כוח, או יותר נכון כלי ביטוי שייתן גם ביטוי להשקפות שלהם, זו הזדמנות עסקית. אני חושב שאני מרטתי שערות במהלך השנים כדי להסביר את זה לכמה אנשים שיש פה הזדמנות אדירה, עד שבסוף בא מישהו ומימש אותה, אתם רואים את זה לנגד עיניכם היום, כל אחד מהם רואים את זה. אז אני חשבתי, ואני לא מצפה שהאנשים האלה יאדירו אותי ויגידו וכולי, זה העניין שלהם, ירצו טוב, זה לא מעניין. מה שיותר מעניין זה שהם הולכים ומשנים את כל הוויכוח הפוליטי והציבורי במדינת ישראל, כי יש דבר אחר, יש קול אחר. וזה מה שעניין אותי אז, זה מה שמעניין אותי גם היום, וחלק מזה כבר התממש, הייתי רוצה שיהיו עוד. וכן, אם אני יכול הייתי מביא עוד אנשים שישקיעו בעוד כלי תקשורת, או ברכישה או בפתיחה של כלי תקשורת עצמאי, זה מה שמעניין אותי. זה כל כך ברור, אתה רואה את זה ואתה טוען זה רק אישי, אתה רוצה את הדבר האישי. אני לא פה בשביל התענוג האישי. אף אחד לא יבחר חיים כאלה, מהסוג, מהדברים שאני ומשפחתי עוברים, אף אחד שפוי לא יעשה את זה, אם ההנאה האישית והטובה האישית זה מה שמעניין אותו, אל תיכנס למקום שבו אני נמצא. זה לא מה שמעניין אותי, אני פה בשביל שליחות מסוימת. ואי אפשר לבצע את השליחות הזאת אם אתה חי בעיתונות טוטליטרית בעצם, שלא נותנת שום, אפילו המקום הקטן ביותר לקול אחר. ומה הם מנסים לעשות? לסגור. לסגור את ישראל היום, לסגור את ערוץ 14. אני לא באתי לסגור אף אחד, חוץ מהמקרה הזה עם ערוץ 10 שחי על חשבון באופן פרזיטי, על חשבון הציבור כמה שהוא חי, אבל אף פעם לא אמרתי, אני לא אמרתי לסגור, וגם לא רציתי כשנוני בא ודיבר על הקיום של העיתונות, של ה - Dumping, אני לא רוצה שתהיה רק עיתונות ימין. אמרתי צריך מקום לכולם, אבל המוטיבציה, היעד שלי זה גיוון התקשורת. אני רץ על זה בבחירות, אני מצהיר שזאת הכוונה שלי, אני גם מבצע את זה במידה שאני יכול. רז בקיצור, כל הדבר הזה הוא עורבא פרח.

אדוני, אנחנו מתקדמים, ואני אומר לך כך. למרות הדברים שנאמרו בשיחה וההבטחות, אדוני בוודאי חש ואני תכף אראה לו, שמוזס יצא מהפגישה הזאת מאוד לא מרוצה, נכון? אני מדבר על האחרונה, המוקלטת כמובן. עשינו פאוז לעניין המכירה וסיימנו לפני דקות אחדות את הדיון על הישיבה ב - 13.12 שמר מוזס יצא מאוד לא מרוצה. אדוני זוכר? אני שואל את אדוני, אתה זוכר?

תשאל את מוזס

לשאול את מוזס, תשובה. אני אומר לך שמיד אחרי הפגישה הוא התקשר להרו והביע את מורת רוחו, אדוני זוכר את זה?

לא

אני אומר לך שהרו דיווח על זה, אתה זוכר?

אני לא זוכר שהוא דיווח

אני מפנה אותך לדברי, בסדר, אי אפשר לזכור

הוא לא זוכר.

אני מפנה אותו לדברי הרו גברתי, ואולי זה ירענן את זיכרונו. אני מפנה אותך לדברי הרו פה בבית המשפט, בחקירה ראשית ב - 9.5.23, 27,587, משורה 7. טוב עורך דין גילדין אישר להמשיך, אנחנו ממשיכים. זה לא אישי, עורך דין גילדין. כן, עכשיו, מר נתניהו, אתה נתת, תראה מה אמרת בשיחה, אני מפנה אותך שבחקירה אתה הסברת שאתה ביקשת מהרו, מה שביקשת זה לרכך את מוזס, עדיין לרכך אותו. אני מפנה אותך, רק אין לי פה את הת/, מיד נגיד לכם, סליחה, בעמוד 117 ת /,728, 828 כמובן, בעמוד 117. אומרים, החוקר משולם אמר, מר ארי הרו דיבר איתו, אומר את זה לך אדוני. אני אומר לך ממש מידית לאחר הפגישה השנייה. אתה אומר יכול להיות, שיחה לא קצרה בכלל. יש לנו את משך השיחה שארי הרו מדבר. למה, מה עולה שם? לא יודע. אנחנו יודעים למה, אני שואל אותך. אתה ביקשת, ביקשת מארי הרו שידבר. לא יודע, יכול להיות עדיין לרכך. להמשיך לרכך? כן, יכול להיות. אמרתי לך, כי אני לא רוצה כדורת ברא ש. אז אדוני יעיין בדברים שהוא אמר ויסביר מה הכוונה לעדיין לרכך את מר מוזס, ואנחנו מדברים כאמור במחצית דצמבר 14', ומה הכוונה באני לא רוצה כדורת בראש. אתה יכול להתייחס לכל אחד בנפרד.

אני לא יכול להיזכר בכל דבר ולמה אמרתי דבר כזה או אחר, אבל אני יכול להגיד שאני עדיין רציתי את שיתוף הפעולה שלו להמשך בחוק המרוכך הזה, כי אני עדיין בתוך, יש לי שתי משימות עכשיו, לנצח בבחירות ואם אני לא מצליח במלוא ההצלחה, אז להעביר חוק מרוכך, בשביל זה אני צריך אותו.

אני אומר לך אדוני, שלפי העמדה שלנו ואדוני התייחס אליה, מה שהיה חשוב לאדוני זה לגרום למוזס לחשוב שיש סיכוי שהדברים עוד יקרו וכל זה עוד לפני הבחירות, כדי שאדוני לא ייפגע מהסיקור של מר מוזס.

השאלה הזאת לא נשאלה?

כן, אבל אנחנו אדוני התקדמנו בזמן, אנחנו כבר אחרי השיחה ועכשיו אני בציטוט שלו שהוא אומר לרכך ואני לא רוצה כדורת.

אז הוא הסביר, אמרנו קודם שלא חייבים בהכרח להתעכב על כל מופע שאולי אפשר להסיק ממנו את מה שאדוני. הצגתם את התזה הזאת למר נתניהו מספר דו ספרתי של פעמים, אני מעריך הערכה קונסרבטיבית כעת.

טוב, אני מתקדם. אני עכשיו מפנה אותך אדוני לכך שראינו בשיחה הקודמת, אתה גם אישרת את זה, שבשיחה המוקלטת השנייה, כן? אני מדבר על הפגישה ב - 13.12, אתם מדברים על כך שהבחור בא עוד שבועיים ולא, אני לא מציג את זה, הוא זוכר את זה, זה היה לפני רגע. ואני מפנה את אדוני אבל עוד קודם לכך שב - 21.12, עוד לפני הפגישה האמורה עם מר אדלסון, הרו ומוזס משוחחים ואני מזכיר לאדוני שהרו אמר שהוא עידכן אותך בכל שיחה עם מר מוזס, זה הרי לא עניין שגרתי. אתה יכול להגיד לנו על מה הייתה השיחה, על מה הם מדברים בשלב הזה של החלק האחרון של דצמבר 14' מה יש לדבר עוד בין מוזס להרו??

הרו ומוזס? אין לי מושג, אני לא זוכר את השיחות האלה

אז אני אומר לאדוני שאם אדוני קיים עם שלדון אדלסון פגישות בסוף דצמבר 14', אדוני זוכר את זה?

אני זוכר ששלדון בא, ככה אני זוכר. אני לא זוכר את התאריך המדויק, אבל לדעתי הוא בא לפני הבחירות, אני חושב.

לפני הבחירות, בסוף, אני אומר אדוני שזה בסוף דצמבר. אז אני מפנה אותך על דברי הרו, 27,589, משורה 1. 9.5.23, 27,589, שואלים אותו בחקירה ראשית טוב, זכורות לך פגישות בין נתניהו למר אדלסון בסוף שנת 14'? כן, הוא עונה. בית המשפט פה שואל שאלה, ואז שואלים אותו, רק שנייה, אני מדלג פה על קטע שהוא נוגע, ואז תראה, בסוף שנת 14 ' מה אתה זוכר? היכן הם היו ואיזה חלקים היית? אני זוכר שתי פגישות בבית ראש הממשלה. באחת מר אדלסון הגיע לבד והייתה שיחה מאוד קשה, והפגישה השנייה הוא הגיע יחד עם דוקטור אדלסון, הוא מבהיר עם רעייתו. זה מזכיר לאדוני?

לא, לא זוכר את הפרטים. אמרתי לך מה אני זוכר

כן, אני מתקדם

זאת אומרת, אני זוכר כללית מה הייתה הכוונה שלי שם

כן, בשיחה עם מוזס אתה אמרת בשיחה האחרונה, כן? 1665, 1366 ת /,1366, אתה אמרת שתנסה לשכנע את אדלסון. במה ניסית לשכנע אותו, אם ניסית, אדוני?

אני מניח שדיברתי איתו גם על האפשרות של חוק מרוכך וגם על רכישה. על רכישה אני בטוח בזה, אני לא מניח את זה.

כן, אז אני אפנה את אדוני, אדוני רגע, אז אתה, אדוני מכין את מר אדלסון לחקיקה שאנחנו שוב חצי שנה לפני המועד שבו היא אמורה לעבור, זאת טענה?

לא חצי שנה, אמרתי לך, זה יכול להיות גם 3 חודשים ופחות מזה, אחד. בוא נחזור על זה עוד פעם, אם אתה רוצה אני אסביר לך איך זה עובד בתקנון הכנסת. אז זה אחד, כן? ומה השאלה השנייה?

לא, בסדר, זאת השאלה. עכשיו אני אומר לחבריי שאני מבקש להציג דברים שאמר מר שלדון אדלסון המנוח. היינו כבר באירוע הזה, בסיטואציה הזאת, בכמה ישיבות קודמות. חבריי, יש התנגדות? אני מפנה רק שחבריי ידוע ואז אולי אני אתיר את ה -, אני מפנה, לא מפנה כרגע לכל ההחלטות, אבל אני מדבר על התמליל של אדלסון, מר חדד, ב - 25.5.17. אני אומר לחבריי רגע בשקט שזה, אלה ממש המקטעים שהתייחסתם אליהם. עו"ד שרון קלינמן: מה זה? זה הקטעים?

ראשית.

שאנחנו הצגנו? כמובן זה לא ראייה, זה דברים שנאמרו.

בסדר.

אמרנו אדלסון המנוח, זכרונו לברכה.

זה גם לא ראייה שהם נאמרו על ידי מר אדלסון.

אני מטיח את הדברים על מנת לנסות לרענן את זיכרונו של מר נתניהו בשיח עם מר אדלסון.

אבל חשוב להדגיש, זה גם לא ראייה שהם נאמרו על יד מר אדלסון.

מר חדד, המצב הראייתי והנידון פה בהקשר הזה. אדוני זוכר על מה הוא דיבר עם מר אדלסון? כי אדוני התחיל להגיד. אולי נוכל לחסוך את זה, תגיד מה היה.

אמרת מה אני משער?

כן, לא משער. מה היה?

אני מניח שזה היה, זוכר בדיוק, אבל בין אם יש לכם את זה או לא, אני כן דיברתי איתו, יכול להיות שהוא לא זכר או שהוא כן זכר. אני דיברתי איתו גם על הקנייה.

גם, אבל על מה עוד?

יכול להיות על החוק, על החוק המרוכך

על החוק, אז אני בכל זאת רוצה להראות לך רגע את מה שאמר מר אדלסון. אנחנו כאמור בהודעת מר אדלסון ב - 25.5.17, בעמוד 34, משורה 1. אומר מר אדלסון הוא מעולם לא עדכן אותך לגבי השיחה שלנו. שנייה, למה אין לי את זה? תסתכל רגע. זה לא זה, אה כן, הוא אמר, אני מתחיל קצת למעלה, אדוני יעיין. אני לא מדבר על השיחה המוקלטת וכו'. הוא מעולם לא אמר. עכשיו תראה, שואל אותו החוקר מה היה התוכן של השיחות האלה? אז שיחות איתו, כן? עם מר אדלסון.

מתי?

תכף תראה.

אני אבל לא מצליח לעקוב. אם אתה רוצה, אם אתה שואל שאלה ואני רוצה לעקוב.

איזה שורה?

אני בשורה 13, גברתי. משורה 12. שנוני רוצה לעשות עסקה. איזה סוג של עסקה? אוקיי, סלח לי מר חדד, שומעים אותך.

לא, זה לא שאלה, זה לא שאלה כדי.

אנחנו נראה את זה. אנחנו יכולים להסכים. אני אקצץ מחזור והוא ימשוך, הוא יחזור בו, הם, הם ייסוגו לאחור. זה היה ברור שהוא יכול למשוך את ה -, אז אם אני מפחית את המחזור, ואתה יודע מה הייתה התשובה שלו הייתה? אני הצדעתי לו עם אצבע אחת, זה לא רק שאני לא קיצצתי במחזור, אני הגדלתי אותו, נקודה. הוא אומר, מר אדלסון, שבעקבות הפנייה הזאת אני עברתי, אני עברתי מ - 275,000 עותקים יום יום ל - 325,000 זאת הייתה קפיצה גדולה. תמשיך, תמשיך למטה מר הירש., שואלים אותו, אבל הוא ניסה לשכנע אותך מר נתניהו, להפחית את? אז הוא אומר זה פשוט העביר את המסר שהוא אמר, אחרת אתה תמשיך עם זה ואתה תהיה מחוץ לעסקים. אני אמרתי ביבי, למרי ולי זה לא מזיז, כי אנחנו לא מאמינים שבית משפט העליון של מדינת ישראל יאפשר דבר כזה. אדוני, זה מרענן את זיכרונו לגבי השיח עם מר אדלסון, שבו אדוני מבקש וגם מזהיר את מר אדלסון, שהתעקשות של מר אדלסון להגדיל ולהגדיל תפוצה תגרום לו להיות, ולדעתי הוא ישתמש במינוח business of out וזה תורגם. אדוני זוכר את זה?

תעצור. אני שאלתי מתי, מתי זה? לא, אבל אני לא רוצה.

מר חדד.

שנייה, שנייה, כבודכם.

אז רגע, אז לא בפניו.

לא בפניו אז לא בפניו. אני לא, אחר כך יגידו שאנחנו נותנים תשובות לעד,, אני לא רוצה לעשות זה בפניו. אני אענה לגברתי אז, מתי, הרי חברי מציג רצף אירועים, הוא אומר הייתה שיחה רביעית, שיחה חמישית, לאחר השיחה החמישית בסוף דצמבר 2014 מה אפשר לעשות? , 2014 אם זה מבלבל אז אני אגיד 2014. אני לא רוצה לבלבל אותך, חלילה. אז בסוף 2014 נפגשת עם שלדון וניהלת את השיח הזה. אני עכשיו לא רוצה בפניך, אני חושב שזה לא נכון.

מר חדד, יש התנגדות?

לא, אני, על פני הדברים יש לי מה להגיד בנושא, לא כשהוא פה. אני שואל אבל לשיטתם, מה שהוא מתאר פה, מתי זה היה?

אה, אז בסוף 2014 בביקור הזה.

זאת הטענה, אז שייצא.

יש קו שלם על זה, אבל בסדר, אז לא בפני מר נתניהו.

עדיין, אני מבין שיש, שכל התנגדות שלנו נתפסת כי העניין לא לגיטימי אצלכם, אבל זה עניין לגיטימי לגמרי.

תתנגד באופן לגיטימי לגמרי.

על פני הדברים דרך אגב, ברור שזה לפני, כן? כשהוא אומר למשוך את החוק וכולי, זה ברור שזה לפני הפיזור של הכנסת. עו"ד הילה פרנקו: רק רגע, בעמוד לפני גם מר אדלסון אומר אני מתבלבל עם הזמנים וכולי, זאת אומרת, זה לא ברור מה, מה.

גם עמוד לפני. עו"ד הילה פרנקו: עמוד לפני זה, באותו הרצף.

הוא גם אומר את זה. לכן אנחנו רוצים לדעת, אתם טוענים, יש טענה של התביעה שזה לכאורה על פני הדברים זה לא מתאים. למשוך את הצעת החוק, הרי רק לפני רגע לימד אותנו עורך דין תדמור אין רציפות וכולי, הכנסת התפזרה, זה לא מתאים בכלל למועד הזה. אבל זה יכול לשאול, שאלה לגיטימית, אבל אם הוא טוען שזה בתקופה הזאת, או שיגיד זאת שיטתנו, מוטעית יותר או פחות.

בסדר גמור, זאת שיטתם.

זאת שיטתנו.

זאת שיטתם.

לא, אבל הוא אמר שהוא טוען זה על בסיס משהו, זה מה שנאמר מקודם.

מר חדד, זאת שיטתם.

זאת שיטתם.

זאת התזה שלו, בדיוק ככה.

אז שיגיד לשיטתנו המוטעית.

זה הוא לא אומר.

אני אדחה את ההמלצה הזאת, מר חדד.

היה פותר הרבה בעיות.

בסדר. מר נתניהו, אתה יכול לעיין רגע, לשיטתנו האירועים שמתאר פה מר אדלסון הם שיחות מסוף 14 ' בביקור שלו, תכף נראה, פעם אחת עם גברת אדלסון, הוא מכנה אותה פה מרי, ופעם אחת לבד כפי שתיאר הרו, והצגתי לך את זה קודם. ומה שעלה פה, זה שאדוני העביר להם מסר או ניסה לשכנע שכדאי לצמצם את התפוצה, אחרת מר אדלסון יהיה מחוץ לעסקים כי הדבר הזה יעבור, החוק יעבור, החוק הלא מרוכך יוכל לעבור ולפגוע קשה בעיתון ישראל היום, שהוא הבעלים שלו.

מה השאלה?

אני שואל את אדוני אם זה מרענן את זיכרונו של אדוני שזה מה שהיה, ומה התגובה?

אני לא זוכר מתי זה היה, אם זה ה יה בדיוק בשיחה שבתאריך שאתה אומר. בוודאי שאמרתי לאדלסון והעברתי לו פשוט את העובדות כפי שאני רואה אותן, שלמוזס יהיה את הכוח או הרוב הדרוש, ולכן זה נראה לי שאולי זה בא מתקופה יותר קדומה. אבל זה לא משנה, זה יכול להיות, לחזור באותה צורה, ואז אין לך, הם פשוט יע בירו חוק ויסגרו אותך. הוא בנה בהתחלה על הלוביסטים שלו באיזו שיחה אחרת, אני חושב, ואמרתי לו שזה לא יעזור. והוא דיבר, הוא שם את יהבו על בית המשפט, וקיווה שבית המשפט ייתן לו את הדיבור, וזה מה שאתם רואים פה. מתי זה היה בדיוק? אני לא יודע. דבר אחד בוודאות אני זוכר, את האצבע אני זוכר.

הראיתי לך קודם, אדוני, הראיתי לך קודם בשיחה, בשיחה של ה - 13.12, 1366, שאתה מדבר על כך שהוא, הכוונה לאדלסון, יגיע בעוד שבועיים, תיקן אותך הרו, ושאתה תדבר עם מר אדלסון על אפשרות של צמצום התפוצה. אמרת אפילו, הראיתי לך, אתה אפילו אמרת לתת סימנים וכדומה. והנה אני מציג לך, אולי זה ירענן את זיכרונך, שזה גם מה שאומר מר שלדון אדלסון, כמובן במגבלות הראייתיות של העובדה שהאדם לא איתנו.

שיחות על הדבר הזה היו לדעתי גם בוודאי, אני לא יודע אם זה כאן או בלונדון או בכל מקום, אני אמרתי לו שהוא לא יעמוד בזה, שהם יסגרו אותו, זה מה שאמרתי לו. ואם הוא רוצה להציל את העיתון, יכול להיות שהוא צריך להתפשר, שייקח את זה, והוא השיב, איך אומרים, פרונטלית בכל השיחות האלה גם. אני לא יודע מתי זאת, אבל את כל השיחות האלה הוא ביטל את זה מכל וכל, הוא לא היה מוכן לעשות שום דבר, ולכן גם כשאני מדבר עם נוני אחרי הבחירות, כן? אני מדבר איתו, הרי אני צריך כל הזמן לרצות אותו ולהבטיח לו, אני אומר לו שלדון יכול לעשות הכל, הוא יכול גם לשלש את התפוצה. אני לא אומר לו תשמע, זה בסדר, הכל יהיה בסדר.

חלק שאמרת שאתה רוצה לרצות אותו.

מר חדד, מה קורה??

לא, אתה אומר ברור שזה בלשונכם, לא בלשוני, אבל שני דברים מתנגשים את זה פרונטלית אחד, בצורה הכי חזקה, אחד שאני בעצם לא מחכה ולא משהה את האמירה שלי שאין דרך להעביר חוק מרוכך בזמן הזה. אני לא יכול לקבל שום עיתונות טובה שיכולתי לקבל אותה אם הייתי משהה, פשוט ממשיך לחכות. וגם כשאני מדבר על שלדון, אני אומר לו תשמע, אין שליטה על האיש הזה, הכל יכול להיות. זאת אומרת, לא אמרתי לו תראה זה בסדר, אני מעביר אותו, אני אשיג אותו. לא אמרתי לו את זה, כי זה לא נכון בעליל. לכן בשני המצבים האלה, לו מה שעניין אותי הייתה כמה ימים של תקשורת לא רצחנית בשני הכלים האיומים האלה מבחינת איזון תקשורתי, שני כלים מאוד עוינים. אם הייתי רוצה את זה, אז הייתי מושך את זה, אבל לא עשיתי את זה. לעומת זה, כן עניין אותי החוק, כן עניין אותי החוק במידה שיכולתי להבטיח קדימה שאם אני לא מנצח בצורה ברורה, נוכל להציל את ישראל היום. זה מה שעניין אותי.

כן, אדוני, אני רק מראה לך, אפרופו השאלה מתי זה היה, שמר אדלסון, אני אציג לך דברים שלו, שהוא זכר שהשיח הזה, ההצעה הזאת הייתה בארוחת ערב בבלפור, לא טלפונית או לא בכל מקום אחר, ואני מפנה אותך לדבריו של מר שלדון אדלסון מה - 26.6.17, בעמוד 6, משורה 7. זה הודעה אחרת שלו. אדוני יעיין רגע, זה יעלה.

זה לא.

זה מה?

זה לא מה שאנחנו הצגנו. מקודם הרי אמרת שאתם.

אז עכשיו אתם מתנגדים? בפעם השלישית?

תן לנו לראות.

%100 תסתכלו.,

הוא השיב תשובה שאולי כן, אולי לפני, אז למה זה כבר.

לא, זה, אדוני.

יותר טוב.

כן, מה קורה?

אנחנו שנייה נעתר.

ההגנה רגע רוצה לבדוק, אולי יש להם התנגדות.

אני חשבתי שמחכים שזה יעלה.

לא, לא, גברתי, אני הפניתי למקום. וכבר אני מזכיר לחבריי שבישיבה הקודמת.

לא, תן לבדוק.

אני לא אומר שלא, אני רק אומר שכבר הצגתי את ההודעה הזאת.

%100 כמובן שאנחנו מתנגדים..

כל הדיסקליימרים ממקודם מועתקים לכאן ואנחנו לא.

זה לא ראייה, זה לא.

מר חדד, אמרנו את זה, לא צריך לחזור.

כל ההסתייגויות נרשמו.

מר נתניהו, תעיין בבקשה בדברים של מר אדלסון

למה אתם מפנים?

אני מפנה, גברתי, מעמוד 6 משורה 7, שואלים אותו, מנסים שלמר אדלסון ייזכר איפה זה היה, כשאנחנו הולכים, האירוע הזה שהוא מתאר, כשאנחנו הולכים לארוחת הערב או שהוא בא לבית. לי אין את זה, לכם יש את זה? זה עלה לך מר נתניהו?

כן, כן

אוקיי. בבית, אולי אני. זה היה ארוחת הערב, אומר מר אדלסון, אני חושב שזה היה בבלפור בבלפור? אוקיי. כן ואני חושב, ואני לא זוכר אם זה היה, אני לא בטוח, אבל אתה חושב, אני די בטוח שזה היה שם. עכשיו אני רוצה לפנות אותך באותה הודעה, נכון? באותה הודעה? בעמוד 17, שים לב לגבי המועד, אומר מר אדלסון משורה 11 זה חייב להיות בזמנו, כן, כן, שהצעת חוק הייתה בכנסת, זה עבר את הקריאה הראשונה. כן, זה היה בנובמבר 2014. הוא אומר אני לא יודע. עכשיו, זה כמובן לא עבר את הקריאה הראשונה, כי חוק הזה לא הגיע אף פעם לקריאה הראשונה, אבל הוא אכן עבר קריאה. ואני מציע לאדוני שהשיחה הזאת שמר אדלסון ער לזה, שמה שמר אדלסון זוכר זה שאנחנו מדברים אחרי נובמבר 14 '. רק שנייה אחת, אם אתה מתנגד לא להגיד שום דבר, ועוד רגע מר נתניהו ייצא, ובאותו מפגש בבלפור שגם הרו זכר בסוף דצמבר ה - 14 וכאן שנייה אחת יש לחברי התנגדות,', עדיין יש התנגדות? אז מר נתניהו יצטרך עכשיו לצאת. זה לגבי המועד.

הוא לא אומר מועד.

רגע, דקה, סליחה. עו"ד הילה פרנקו: אבל צריך להראות את כל המקטע הזה.

הכל, הכל. עו"ד הילה פרנקו: משורה 10.

רק שנייה אחת, הכל, לא.

זה פשוט חבל זמן.

מר חדד, אם אתה לא מתנגד אז אני מבקש מאדוני לשבת ולא להגיד שום דבר, ואם אתה מתנגד, מר נתניהו יצטרך לצאת.

תציג את משורה 10, בסדר? לטעמנו זה לא מקדם לשום מקום, כי הוא לא אומר שום דבר.

מר חדד, אמרנו שאתה לא מתנגד, זה בדיוק העניין.

אז אמרתי, משורה 10.

הוא לא מקדם ולא מוציא דבר אחר. מציגים את כל המקטע, ואני אומר לך שזה, אתם שואלים אותו והוא אומר שההצעה פה.

תן לו לקרוא, בלי קריינות תוך כדי.

לא, לא, אדוני, שלא.

בלי קריינות.

כבודכם.

תן לו לקרוא.

קריינות?

קריינות.

הלאה, אפשר להמשיך? הלאה. הלאה, כן, הלאה

מה השאלה על כל זה?

מר נתניהו, זה מזכיר לך שאנחנו מדברים על מפגש עם מר אדלסון פרונטלי, שבה הוא אמר את כל האירוע הזה עם האצבע המשולשת שאדוני זכר היטב? המפגש הפרונטלי הוא בסוף דצמבר 14.' המפגש הפרונטלי הוא כשהצעת החוק כבר עברה קריאה, וזה מה שהוא מזכיר ואומר פה, ואני מרענן את זיכרונו של אדוני באמצעות דבריו. אדוני מאשר?

לא, אני לא מאשר, ואני לא בטוח שהוא זוכר נכון

טוב

אבל הייתה שיחה מהסוג שהוא מדבר עליה. אני לא בטוח בכלל שהעיתוי שלה הוא בזמן שהוא מדבר, אני חושב שדווקא הוא טועה פה, אבל שוב, אני לא יכול להגיד לכם, אני רק יודע ששיחה כזאת התקיימה, את האצבע התקיימה. אני לא אגיד לכם שזה היה בזמן הזה, יכול להיות שזה היה בכלל לפני כן, שזה היה יותר קונקרטי, אבל שוב, אני לא זוכר בדיוק את התאריך המדויק.

טוב. עכשיו, אדוני, מר אדלסון הוא חבר של אדוני, נכון? וזה, נגיד, מר אדלסון הוא לא עוד, אני לא חלילה רוצה שמישהו ייעלב, אבל הוא לא עוד גורם פוליטי בישראל, אפילו לא חבר כנסת, או אנשים שהיו מקורבים לאדוני אבל הם ענייני, ואולי חוששים ממר מוזס. מר אדלסון לא חשש ממר מוזס, נכון?

מר אדלסון לא חשש? ראית את התגובות שלו, תשפוט בעצמך

א ז לכן, גם לא חששת כמובן שמר אדלסון ידווח למר מוזס על השיח שלך, שלכם, נכון?

אני לא מבין את השאלה

אדוני לא חשש, הרי אדוני, כששאלתי אותו אם הוא חשף בפני החברים על הכנסת הנכבדים, לוין ואלקין ואחרים, את שיחותיו החשאיות עם מר מוזס, אז אדוני ענה מה פתאום שאני אשתף אותם ולמה אני צריך לשתף אותם, וגם לא רק זה, גם אפילו מוזס יכול לדעת אם, נכון? אם אני נפגש איתם או לא נפגש איתם. לגבי אדלסון, כל הדבר הזה לא נכון, נכון? מר אדלסון לא חשש ממר מוזס או מהסיקור שלו, או איזה דברים בסגנון הזה.

אני לא יכול להגיד לך מה הוא חשש, אם הוא חשש או לא

אתה לא סיפרת למר אדלסון

לצערי אתה גם לא יכול להפנות אותם לשאלות

לא, אבל גברתי הרי 1,000 פעמים עצרה את.

מר חדד, אתה מתנגד?

אם הוא יודע, אבל הוא ענה כבר.

אבל לא שאלו אותו אם הוא יודע.

מר חדד, אתה מתנגד? כי אני לא רואה.

אז אני אקום ונוציא אותו ונבזבז זמן.

אני מתקדם אדוני, אבל מר חדד מעיר הערות בישיבה ואני רציתי להבין. עכשיו.

כ בודכם, שאלות מהסוג של האם שלדון פחד או לא פחד, הן שאלות שמזמינות סברה.

להבנתו, לא מזמינות סברה.

לא אמרת להבנתו, וזה בכלל.

הוא השיב, הוא אמר תשאל אותו, הוא השיב.

כל השאלות הן ככל שהוא יודע, רק אם הוא יודע.

עורך דין תדמור הוא עורך דין מוכשר, הוא יודע שאי אפשר לשאול שאלות כאלה.

רק אם הוא יודע, לא אם הוא לא יודע.

מר חדד, אני אתעלם מהמחמאה. מר נתניהו, אתה חששת שאדלסון ידווח למר מוזס על השיחות ביניכם, על המפגשים ביניכם?

שאדלסון ידווח למוזס?

כן

אני לא מבין את השאלה