פרוטוקול 13.11.2024

ב"כ המבקש – עו"ד עמית חדד ; עו"ד ישראל וולנרמן ב"כ המשיבה 1 – עו"ד יהודית תירוש ; עו"ד אלון גילדין ב"כ המשיבים 2 ו-3 – עו"ד ז'ק חן ; עו"ד נועה פירר ב"כ המשיב 4 – עו"ד שרון קליינמן, עו"ד הילה פרנקו פרוטוקול פרוטוקול הדיון בחלקו הראשון הוקלט.

בחלקו השני הדיון התקיים בדלתיים סגורות והוקלד במחשב נייד. פרוטוקול הדיון החסוי הועבר לכספת בית המשפט.

אין לפרסם כל פרט מהדיון שהתקיים בדלתיים סגורות.

שלום לכולם. היום 13 בנובמבר 2024. תיק פלילי 67104-01-20. אנחנו בבקשה של עו"ד חדד. עו"ד חדד.

בוקר טוב כבודכם. אנחנו הגשנו בקשה לבית המשפט בסיטואציה של לית ברירה. אנחנו עשינו, אם נאמר שזה מאמץ עליון אני חושב שזה יהיה אנדרסטייטמנט גם מבחינת מה שאנחנו כצוות הגנה שוב, מאוד מצומצם, אין לנו את כל המשאבים של המדינה, עשרות עורכי דין שעובדים על התיק, אנחנו רק שלושה אבל אנחנו עשינו מאמצים עליונים בלילה, אחרי אמצע הלילה, בסופי שבוע, הייתי אומר מוצאי שבת בבוקר אבל אני לא אגיד, באמת בשעות שהן לא שעות לעשות הכל, הכל, הכל, הכל במחירים אישיים יוצאי דופן כדי לנסות ולהגיע לתאריך היעד שנקבע. כבודכם קבע בהחלטה שלו שהמועד שנקבע הוא על בסיס מסד עובדתי רלוונטי שהיה נכון אז, מאז היו אין סוף התפתחויות ותוספות ושינויים ואז כשבאנו והגשנו את הבקשה שהגשנו אנחנו מאוד התלבטנו איך להגיש אותה ואני בכוונה משתף את כבודכם בהתלבטויות שלנו. אנחנו שאלנו את עצמנו כמה זמן לבקש, אנחנו לקחנו את לוח השנה והסתכלנו על שבועות שפשוט לא יכולנו לפגוש את ראש הממשלה, פגישות שהיו ובוטלו, כתבנו את זה גם בפני כבודכם, אין סוף פעמים שאנחנו יוצאים לדרך וחוזרים לאחור, מגיעים ואין פגישה ובסוף צרכי המדינה גדולים, מבחינתי וגם מבחינתו של ראש הממשלה הם עדיפים על הצרכים של בנימין נתניהו, לכן כשיש או להתכונן או לטפל בעניינים אחרים אז עניינים אחרים קודמים, אני חושב שזה מה שמצופה ממנו, זה מה שהוא מצפה מעצמו, נדמה לי שזו הציפייה האלמנטארית שלנו ממנו ולכן הוא שם את צרכי המדינה לפני צרכיו שלו ואנחנו ביטלנו את עצמנו בפני האירוע הזה, כל דבר, חופש, כל רגע שיש לו אחד מאיתנו לפחות עוזב הכל ומגיע באמת, אם אני אומר בשעות לא שעות אז גם בשתיים ושלוש לפנות בוקר להגיע ואם אפשר עוד שעה, עוד טיפה, עוד כמה דפים לקרוא, לעשות יחד איתו בכלל. כשהלכנו והסתכלנו על השבועות שנמחקו לנו מלוח השנה ביקשנו בקשה שהיא צנועה ומדודה מאוד ונורא התלבטנו אם לא לבוא ולבקש חמישה חודשים כדי לקבל חודשיים וחצי כמו שעשינו אבל בסוף החלטנו לבוא כי אנחנו באים לבית המשפט, מנסים לבוא הכי מדויקים שאנחנו יודעים ויכולים והגשנו בקשה שהיו כאלו אפילו שהתפלאו שהגשנו בקשה כל כך מצומצמת אבל הגשנו כי רצינו לבוא לבית המשפט רק עם מה שנחסך מאיתנו, מה שחסר לנו, מה שהיה אמור להיות לנו ואינו, לא בגלל, דברים שהם באמת לא תלויים באף אחד כזה או אחר והגשנו בקשה אני חושב מאוד מדודה, מאוד מאוד מצומצמת, אני גם לא רואה, תיכף נדבר על תגובת המדינה אבל לא משהו שהוא משנה באופן דרמטי את הזמנים, לא דוחה ומעכב באופן מהותי את המשפט, משהו שהוא המינימום שבמינימום שבמינימום. צריך להבין את זה, אנחנו פתאום באחת עשרה בלילה יש זמן לראש הממשלה, נוסעים, עד שמגיעים לשם יש אירוע אחר, חוזרים וזה חוזר חלילה ויש שבועות שאי אפשר, כשיש אירועים שפירטנו אותם בסעיפים 5(א) עד (ה) אז אין, אז אי אפשר, גם לא מתיימרים אפילו לצאת לדברים או לקבוע, וזה רק חלק, באמת חלק קטן, יש עוד אירועים נוספים שחלקם אנחנו גם לא יודעים אותם. לכן הגשנו את הבקשה הזאת, הגשנו אותה בדחילו ורחימו ואז קיבלנו את תגובת המדינה ותגובת המדינה אני באמת לא מחשיב את עצמי אדם תמים אבל היא הפתיעה גם אותי, היא הפתיעה ואכזבה אני חייב לומר ואכזבה עמוקה כי בסוף לבוא ולהרים את הטענה של שוויון בפני החוק או ככל שאר הנאשמים האינטרס הציבורי העליון כאילו שהבקשה הצנומה שלנו לדחות זו בקשה שמישהו אחר לא היה מקבל אותה. אם ראש הממשלה היה מילואימניק בכל תפקיד והיה מבקש בקשה כזו כי היה בשירות מילואים פעיל הוא היה מקבל אותה בכלל בלי צל צילו של ספק, אין שום אולם שהיה מתעלם מאירוע כזה אז אם ראש הממשלה מנהל את המלחמה כולה ויש שבועות שאנחנו לא יכולים לשבת ולהתכונן איתו אז זה דבר שצריך להתעלם ממנו? אנחנו לא מבקשת הנחת סלב אבל לא החמרת סלב. אם מישהו באמת היה רוצה לקדם את המשפט אז אולי ההחלטות של כבודכם לוותר על סעיף השוחד, אולי ההחלטות של כבודכם שהמליצו לתביעה ללכת לגישור אולי אילו היו מתקבלות כדי לצמצם ולזרז את ההליך, אבל שום דבר, התביעה ממשיכה כאילו כלום לא קורה, כאילו לא שמענו את כל העדים והם גם אמרו את שלהם, כאילו בית משפט לא אמר את שלו פעם אחר פעם, אחר פעם, התביעה ממשיכה וכשאנחנו מבקשים בקשה אלמנטארית אני ציפיתי לקבל תשובה מסכימים לבקשה, לא פחות, אם לא כולה אז ברובה, זו הייתה אמורה להיות תשובה של תביעה שהיא חפצה באמת בבירור האמת, היא לא רוצה שאדם יגיע למשפטו שהיא טוענת שהוא תיק מורכב וכו', היא טוענת את הדברים האלו אז שיגיע גם שלא בקיא בחומר או לא מכיר את החומר כי במקרה הוא ראש הממשלה והוא מנהל את המלחמה. אנחנו לא ביקשנו שום דבר שהוא יוצא דופן, ביקשנו בקשה שהיא אלמנטארית בכל אולם אחר של בית המשפט אנחנו חושבים שבקשה כזו הייתה מתקבלת בהסכמה של התביעה בלי בכלל, בלי לערער ולפקפק. התביעה הדגישה בסעיף 4 שלה שהתחלת פרשת ההגנה במועד שנקבע מחויבת לשם שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך ועל עקרונות היסוד לפיו כולם שווים בפני החוק, באמת? יש משהו קדוש במועד הזה? מה קרה פה? אנחנו נקבע מועד, בית משפט קבע בהחלטה שלו שהמועד הזה נקבע על בסיס השיקולים שעמדו אז וזה היה ברור וגם נאמר על ידי כבודכם שאם יש שינוי נסיבות אז אפשר להגיע, אז פתאום עושים איזה קנוניזציה של תאריך, יש תאריך שהוא קבוע אסור להזיז אותו, מה יקרה? מה יקרה? נגיע מוכנים, מה יקרה? מה מנסים לבוא ולתפוס את ראש הממשלה שהוא יגיע לא מוכן? שהוא לא מכיר את הכל? יש כל כך הרבה, מעל אלף עמודים רק של הודעות שלו, אלפיים, סליחה, אלפיים עמודים רק של הודעות שלו, רוצים שהוא לא ידע, שהוא לא יכיר, שהוא יגיע לפני שהוא קרא? כורש ברנור סיפר לנו כמה מאות שעות הוא ישב ולמד, כורש ברנור, לא הנאשם בתיק, סתם עד, עניינו לא יוכרע לחסד או לשבט בתיק הזה, הוא למד מאות שעות אז לא מגיע לראש הממשלה את אותו דבר? עכשיו, אמרתי הוא, וזו החלטה שאנחנו מצטרפים אליה, הוא החליט, ראש הממשלה החליט שצרכי המדינה גוברים בהרבה על כל דבר אחר שהוא שלו ואנחנו מצטרפים לזה, בסוף אם זה לשבת בדיון רלוונטי ולקבל החלטה או להתכונן אנחנו נסוגים הרחק לאחור, אנחנו לא קיימים, אנחנו מתבטלים אל מול הצרכים האלו. באמת מה ביקשנו בסוף? חודשיים וחצי. רוצה התביעה לקדם הליכים שתקבל את ההמלצה של בית המשפט לסגת מאישום השוחד אז זה יקצר את הכל, יש עוד, לקבל את ההצעה של בית המשפט לגישור, זה גם יכול להיות שזה היה מקצר אבל לא באמת רוצים לקצר, רוצים את ראש הממשלה על הדוכן, מה יקרה כשהוא יהיה פה? מה הם חושבים גם שיקרה פה? כשהוא יגיע לפה? מה הם חושבים? בכלל יש שאלות האם לפה? איך אפשר לעשות את זה? על זה אני אבקש להרחיב בדלתיים סגורות. כבודכם אנחנו באנו לפה עם הבקשה המינימאלית ביותר שאנחנו יודעים להעמיד בפני בית המשפט, לא עשינו את זה בדרך שאולי נהוג לעשות בחלק מהמקומות שאתה מבקש הרבה כדי לקבל מעט, ביקשנו יום על יום אחד על אחד ואפילו אולי פחות מזה, כשהיה ספק הספק נטה לעבר זה שלא נבקש.

מה יקרה בפברואר?

כבודכם התשובה היא 1. אינני יודע, אינני יודע אבל השאלה אם אדוני במלוא הצניעות והכבוד, האם זו השאלה? אם פתאום תתפתח עוד מלחמה או יהיה עוד אירוע וראש הממשלה יצטרך לנהל אז מה? אז אנחנו, המדינה לעזאזל והעיקר שהוא יעיד בבית המשפט? אני לא מצליח להבין, מה סדר העדיפויות שלנו, מה זה השיבוש הזה? סליחה, אדוני צודק, מה השיבוש הזה שאוחז בנו? זהו? זה הערך העליון? אנחנו לא רוצים ראש ממשלה שכל כולו בתוך המלחמה לטובתם של כולם? יש סדר עדיפויות הפוך. אני לא מבין. חשוב לקדם את המשפט, חשוב, אני חושב שהוכחנו את זה כולנו, לא רק אני, כל צוות ההגנה, כולם, גם אלו שלא נמצאים פה ושהיו בצוות ההגנה, כולם, עשינו לילות כימים עשינו כל מאמץ כמעט ואנחנו לא דחינו דיונים, אם כבר היו דחיות זה בעקבות חומרים שהתגלו במהלך המשפט, אצל אילן ישועה שם התביעה ביקשה כדי ללמוד את החומרים שהיא גילתה בשלב מאוחר היא ביקשה שבועות ארוכים ואז שום דבר, לא היה שום אינטרס עליון שהכל יתקדם כי זה זמן שלה, זה בסדר, עיתותיה בידיה אבל כשאנחנו מבקשים בקשות אלמנטאריות מאוד להגיע לדיון מוכנים אי אפשר להקל בזה ראש כבודכם. תחילת פרשת ההגנה או העדות של ראש הממשלה זה אירוע שהוא אירוע שהוא צריך להיעשות כשכולם מגיעים, גם התביעה, אני שומע שהתביעה עובדת מסביב לשעון להכין את חקירותיה, מצוין, שיעבדו, יש להם כוח אדם אין סופי שעובד בנושא הזה, כולם,

אין כוח אדם אין סופי

כן, אני רואה, כן, בסדר, האמת שאני רואה, אתה רוצה אני אתן לך רשימה מי עובד על התיק הזה אצלכם, זאת לא הבעיה. שם לא הבעיה, אצלנו זה נורא ברור, שלושה אנשים. כבודכם לכן אנחנו מבקשים, באנו, אנחנו מבינים גם שיש לחץ ציבורי ויש כאלו שכותבים שאם יידחה המשפט זה דגל לבן, כל מיני אמירות גם שגויות ובעיני גם מכוערות לנסות ולהלך אימים על בית המשפט, של התקשורת,

עו"ד חדד אנחנו דנים לפי מה שיש פה באולם

אני יודע אבל עדיין אני רוצה, אם בית המשפט לא מגן על כבודו אז אני רוצה בסדר? אז אני רוצה

אין צורך.

אני יודע שאין צורך, אני יודע שאין צורך

אז לא

אבל משפט אני אגיד, לא היה הליך שנוהל במקצועיות, ביעילות כמו ההליך הזה, אין, לא היה דבר כזה, אני רואה מה קורה במקומות אחרים, שוויון בפני החוק, בואו נסתכל מה קורה בדיונים אחרים, בואו נראה מה קורה בבתי משפט אחרים? ביטולים מצד שני הצדדים, דיונים שלא מתקיימים. מי מקיים שלוש פעמים בשבוע דיון, באיזה הליך? עם תיקים גדולים מזה אפילו, מי מקיים את זה אם אין עצורים? מי שמע על תיק כזה? ואחר כך ביקורת ועוד ביקורת ועוד ביקורת

עו"ד חדד אדוני סיים את החלק,

סיימתי את החלק הפתוח, בדיוק

את החלק שאדוני רוצה לדבר עליו

נכון, נכון

עו"ד חן. מה עמדתכם?

כבודכם אנחנו נמצאים בין הפטיש והסדן, אנחנו באותה סירה בפרשת ההגנה וכאשר נאשם מרכזי באותו אישום בא ואומר אני לא מוכן אז אין, אמרתי שאנחנו נמצאים פה בין הפטיש לסדן, אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן משום שמצד אחד אנחנו באותו אישום יחד עם מר נתניהו וכאשר מר נתניהו אומר אני לא מוכן ובכל זאת כופים עליו לבוא ולהעיד הדבר הזה יכול לפגוע גם בהגנתנו. זה עיקר העיקרים. מצד שני, עינוי הדין שהלקוחות שלי סובלים ממנו הוא עצום ואי אפשר להתעלם מזה, אני הגשתי בקשה, בין היתר, בגלל התמשכות ההליכים כפי שפירטתי, אני מקווה שכבודכם כבר קרא והתעמק בה, התביעה כבר הגיבה לאכיפה סלקטיבית לפחות בעניין של איריס אלוביץ' ששם באמת אפשר לעשות אז אני הייתי מבקש גם דיון בעניין הזה, אגב, האינטרס הציבורי, אגב השוויון המקודש בפני החוק גם בזה אני מדבר בבקשה, לא במילים, לא בתיבות, לא בסיסמאות אלא ביישום בפועל, הרי זה עיקרה של הבקשה ואז בתווך הזה שבין האינטרס המיידי של הלקוחות שלי לקדם את המשפט כמה שיותר מהר לבין הגנה ראויה ושלא תיפגע הנה בגלל שבעיני אחדים הגיליוטינה בכיכר העיר כבר מחלידה אז ברור שעדיפה הגנה על זכויות הנאשמים וההליך ההוגן, בלית ברירה ובצער גדול, אין מה לעשות, לכן צריך לראות מה אפשר באמת לעשות, היה ועדיין כדי לקדם את המשפט. כבר לפני שנתיים בהסכמת נאשם 1 יצרנו הליך של גישור, בית המשפט המליץ המלצה חמה לשקול ברצינות רבה את הצעת ההגנה, היד המושטת הזו נזרקה ואנחנו הצענו את זה לא מתוך חולשה ראייתית או מתוך חולשה בתיק אלא בדיוק מהסיבות שסובבות את הבקשה והתגובה לעכשיו. היד המושטת הזו לא נענתה, חזרנו על ההצעה הזו פעם אחר פעם, שוב, מאותם שיקולים, לא מתוך חולשה, מתוך עינוי הדין הנורא הזה ומתוך אינטרסים אחרים ומתוך אחריות והיד הזו שוב נזרקה. בית משפט אמר את מה שאמר לגבי החובה של הפרקליטות לשקול מחדש את אישום השוחד בשלהי פרשת התביעה ואחרי שקיים דיון לפי סעיף 144 ושמע בפירוט רב מה עוד נותר עד סוף פרשת התביעה ואז באה ההמלצה, במהירות מסחררת, מהירות מסחררת שמענו תשובה שלקוחה ממבצע סבתא, לא רק שלא נעצור, נגביר את הקצב אז בסוף פרשת התביעה ולכן התשובה אומרת דבר אחד, קודם כל אני מבקש מבית המשפט כאשר הוא שוקל את הבקשה הזאת לא ללכת שולל חלילה אחרי כותרות של שוויון בפני החוק ואינטרס ציבורי ראשון במעלה ודברים מהסוג הזה, משום שהמציאות מוכיחה שזה בגדר, בכל מה שקשור להתנהלות המאשימה ושוב, זה לא פרסונאלי, זה אולי הנסיבות, זה אולי בגלל הדמויות, אני לא יודע, זה אולי בגלל לחצים חיצוניים אבל המציאות מוכיחה שאלה כותרות ולא בעולם המעשה. לגבנו, כשאני צריך לשקול כפי שאמרתי ואני לחוץ במלחציים של המציאות שמצד אחד הגנה ראויה ולא לדחוק בנאשם 1 שהגנתו באה ואומרת מעולם לא לקחתי, לא הוצע לי, לא הבנתי שוחד על ידי הלקוח שלי שאומר את אותו דבר, מעולם לא נתתי, לא הצעתי, לא רמזתי ולא חיברתי שוחד אז לבוא ולהגיד לו תבוא לא מוכן כשהוא אומר אני לא מוכן אני לא מסוגל. מהצד השני, צריך לזכור את עינוי הדין הנורא הזה ולכן אני מנצל את הפנייה של בית המשפט אלי לומר ככה, ראשית אין לי מה לומר, אין לי מה לומר בנסיבות האלה ובאיזון הזה אל מול הבקשה של מר נתניהו. ביחס לאינטרס הציבורי המהותי בקידום המשפט אני שב, פונה ומפציר בפני היועצת המשפטית לממשלה שני דברים 1. שתבחן ברצינות ראויה את הצעת בית המשפט לחזור בה מאישום השוחד, זה יקצר המון ונשרת את אותו אינטרס ציבורי ראשון במעלה והדבר השני, שתשקול בחיוב את הצעתנו משכבר ויש זמן והיה זמן וחזרתי על ההצעה הזאת גם בישיבה האחרונה של סיום פרשת התביעה ולא קיבלנו אפילו טלפון חזרה, לשקול ללכת להליך של גישור, זה יקצר מאוד את המשפט וישרת את האינטרס הציבורי.

תודה רבה עו"ד חן. עו"ד קליינמן ופרנקו?

שלום כבודכם. אנחנו כאן בשם נאשם 4 ביחד איתי עו"ד הילה פרנקו

אתן פעם ראשונה מתייצבות?

נכון

ברוכות הבאות.

תודה. אני אקצר, מצד אחד כמו שאמר עו"ד חן הרצון של הלקוח שלנו לסיים את ההליך הוא כמובן ברור ומובן ומצד שני אני חושבת שלהגיע עם פרשת הגנה מוכנה לכל נאשם זה אינטרס של כל הצדדים כאן, לרבות בית משפט, בנסיבות האלה ובאילוצים שהוצגו בבקשה, הדברים אני חושבת ברורים. אין לי מעבר לזה.

אני גם אקצר

אנחנו כרגע בחלק שנטען, אחר כך מה שבדלתיים סגורות

כן כן, ברור, אני מדברת רק על זה וכמה נקודות, אני אקצר. העמדה שלנו נכתבה. אני רק אגיד אנחנו העמדה שלנו אם זה לא היה ברור אז אני אגיד בית המשפט שקל את השיקול הזה והתחשב בו במלחמה, מלחמה יש לה עליות, יש לה מורדות, יש לה התפתחויות זה מלחמה ובית המשפט בהחלט הביא את זה בחשבון והתחשב, אפשר לא להפריע לי כי אני באמת שתקתי בסבלנות רבה כשחברי דיבר והלך למחוזות אחרים

סליחה, צודקת, סליחה

ההתחשבות ניתנה, ניתנו חמישה חודשים כדי להיערך לפרשת ההגנה ולכן אנחנו חושבים שדי בהתחשבות הזאת. אנחנו גם שומעים מחברי שבעצם הוא גם לא יכול להתחייב מה יהיה בעוד עשרה שבועות ואנחנו לא חושבים שאפשר לתת לנאשם בפלילים גם אם הוא ראש ממשלה להכתיב את לוחות הזמנים במשפט שלו ובעדות שלו, במיוחד אחרי שאנחנו גם שומעים את הדברים האלה שאין לדעת גם מה יהיה בעוד עשרה חודשים

עשרה חודשים?

עשרה שבועות, סליחה, ולכן אני חושבת שאנחנו שמענו לאורך כל הדרך מחברי שיש יכולת ורצון ויכולת להיערך של ראש ממשלה גם בעת מלחמה, אנחנו היינו במלחמה ביולי כשבית המשפט הכריע מלחמה עצימה עם מפונים בצפון, בדרום, עם טילים מהצפון ועם לחימה עצימה בעזה, אנחנו גם עכשיו ככה ואני לא יודעת איפה נהיה ואני מקווה לטוב, אני לא יודעת איפה נהיה בעוד עשרה שבועות ואנחנו חושבים שצריך לעמוד בהחלטת בית משפט. אני אגיד, זה גם האינטרס שלנו כמובן כמו שאמרה עו"ד קליינמן, כמו שאמרו עורכי הדין אינטרס שלנו שהנאשם יגיע ערוך ומוכן להגנתו, אין שאלה שזה אינטרס שלנו של כולנו. אני לא מעלה על דעתי שהנאשם לא ערוך להגנתו כי אחרת חברי עו"ד אחראי לא היה מגיש את הבקשה ולא היינו נמצאים כאן שבועיים לפני ה-2 לדצמבר כשהוא לא יודע מה בית משפט יחליט ולכן אני חושבת שראש הממשלה, הנאשם 1 נערך למשפט, ערוך למשפט ואחרת חברי לא היה מגיש שלושה שבועות לפני כשאנחנו חמישה חודשים לפני קיבלנו החלטה ונערכנו לפיה, זהו.

תודה גברתי. אדוני רוצה לומר עוד משהו?

כן, כן.

כי זה תואם את התגובה של,

אני יודע, אני יודע אבל חברתי לא מעלה על דעתה אז הנה שתעלה על דעתה בסדר? אני מצהיר ואומר ראש הממשלה לא מוכן לא בערך, לא ליד, לא חברתי לא מעלה על דעתה, הנה עובדות, פאקטס, אפילו לקרוא את ההודעות שלו מקצה לקצה עוד לא הספקנו, אני לא מדבר על להתכונן להכל, לא מוכן, זה לא עניין ספקולטיבי, חברתי משערת, אני אומר, אני יודע, זה עניינים שאני יכול לומר מידיעה אישית. עכשיו, אנחנו הגשנו את הבקשה, אנחנו חשבנו והיו לנו סיבות לחשוב אני לא אכנס לזה שאנחנו נושיט יד גם בעניין הזה ונפגש יד... כך חשבנו, כך העלינו על דעתנו

לא הבנתי

אנחנו חשבנו שכשנבקש דחייה הדחייה תיתקל בהסכמה, לא בקיר ובאמירות מודגשות על השוויון בפני החוק ועל זה שחייבים ואסור ואי אפשר ו-2 בדצמבר הוא מועד קדוש, קדוש, קדוש. זה מה שחשבנו במיוחד שמי שעומד בראש התביעה יודעת מה קורה בתקופה הזאת, היא יודעת, היא מכירה את האינטנסיביות, היא יודעת, היא מכירה ישיבות קבינט, היא מכירה את האיומים, היא יודעת כמה הדברים השתנו מאז שהיינו פה ועד היום, יודעים את הדברים האלה ולכן חוץ מאכזבה עמוקה מאוד, מאוד, מאוד מהעמדה הזו שאני חייב להודות שאני מתקשה לראות איך מציגים אותה בבית המשפט ואיך מגינים עליה, זה מסוג התגובות שאני חושב שלא היו צריכים להגן עליהם בבית משפט ומי שרוצה להביא תגובה כזו היה צריך בעצמו להתייצב ולומר אותה. אני את הדברים שלי אמרתי, ראש הממשלה לא מוכן, זה נתון, צריך לקבל אותו, אולי לא לאהוב אותו אבל לקבל אותו ואי אפשר לפקפק אחריו ואנחנו לא משחקים פה משחקים ולא עושים הצגות, באמת, אנחנו מדברים בפרשת הגנה בעדות של אדם שמאמין אמונה שלמה בחפותו, זה לא הגנת בדים, זה לא שאין הגנה, כבודכם ראה והרגיש ושמע וכתב ולכן המשחקים האלו כאילו מה, אני לא מבין, מה יעזרו לנו חודשיים וחצי? אנחנו רוצים מה? למשוך זמן? מה נעשה עם הזמן הזה? הרי בסוף אנחנו נבוא לפה, נגיע ונעיד אז אני בכלל לא מבין את המשחק, מה זה עוזר לנו? מה יעזרו לנו חודשיים וחצי? כל דבר, בית משפט מציע גישור אז התביעה לא באה לגישור כי היא חושבת שיש פה טריק, עד היום לא הבנתי איזה טריק יכול להיות בגישור, אז גם עכשיו חושבים, אני פשוט לא מבין את המהלכים הלוגיים של התביעה.

עו"ד חדד תודה. שאלה לי לגבי המשך הדיון. בבקשה דיברתם על הדלתיים הסגורות, האם דלתיים סגורות אפשר להישאר בהקלטה או שאנחנו צריכים לעבור למחשב.

אני חושב שעדיף מחשב כבודכם. בדלתיים סגורות אני אסביר.

אי אפשר בהקלטה? אדוני אומר לא להישאר בהקלטה?

אני חושב שלא כבודכם.

אוקי. אז נעשה הפסקה. כמה זמן צריך?

עשר דקות

עשר דקות להתארגנות. אוקי. אנחנו בזה סיימנו את הדיון מבחינת כל הנוכחים רק עורכי הדין שנמצאים כאן, עורכי הדין של הצדדים. עשר דקות הפסקה.

המשך הדיון התקיים בדלתיים סגורות. הפרוטוקול הוקלד במחשב נייד והועבר לכספת בית המשפט. הישיבה נעולה הוקלד על ידי נעמי ביטון