עדות בנימין נתניהו, יום עדות 93 מתוך 97, 16.06.2026

בוקר טוב לכולם, חודש טוב לכולם. אנחנו בתיק פלילי 67104-01-20. היום ה - 16 ביוני 2026. לבקשת הצדדים, אנחנו שמענו אותם בלשכה ומטעמים מדיניים וביטחוניים אנחנו נסיים היום את הדיון ב - 14:45 אנחנו מתחילים עכשיו. בבקשה..

בוקר טוב כבודכם חודש טוב, בוקר טוב מר נתניהו. בדיון הקודם אנחנו עצרנו בנקודה שהתייחסנו לשיחה שאדוני קיים, בפגישה של אדוני עם מר שלדון אדלסון. אנחנו הראינו לאדוני שמר אדלסון אמר שהשיחה הזאת התקיימה אחרי שהצעת החוק של איתן כבל כבר עברה בהצבעה הראשונה בכנסת והראינו לך גם שבסוף השיחה המוקלטת השנייה, ת/1366, אמרת למוזס שתדבר עם אדלסון ושהוא מגיע עוד שבועיים, ואפילו אמרת 'אולי הוא ייתן כבר סימנים. אני רק מחזיר את אדוני ככה לסוף הדיון. סיימנו את הדיון בטענה שלנו שאתה לא סיפרת לאדלסון שנפגשת עם מר מוזס, וגם לא על תוכן המפגשים וקודם כל אני רוצה לשאול אותך באופן פתוח, האם אדוני טוען שהוא אמר למר אדלסון שהוא פוגש את מר מוזס, לפחות כבר עד אותו שלב חמש פעמים בשנת 2014, והאם הוא סיפר את תוכן השיחות למר אדלסון

אני לא זוכר את הפגישה עם אדלסון, אני זוכר במעומעם, יתכן מאוד שהייתה פגישה, אני לא זוכר בדיוק את תוכנה. ואם אני זוכר משהו במעומעם זה שהדגש היה על מכירה, יותר נכון רכישת ידיעות אחרונות ו - YNET.

שאדלסון ירכוש

בוודאי

אוקיי. אז אני רוצה להראות לך מה אמר אדלסון בעניין הזה, לבקשת חבריי אני אראה שני מקטעים, חבריי זוכרים שבסוף הדיון,

אני זוכר.

אני שמח ואני רק מזכיר, גם להרכב הנכבד. אז זה שני מקטעים מאותה חקירה, ב - 25 במאי 2017, אדוני יעיין, המקטע הראשון שאנחנו ביקשנו להראות הוא בעמוד 53 בשורה 13. אדוני יעיין בו רגע. ומר אדלסון אומר"תקשיב, השיחות של ביבי ונוני, אני לא יודע שום דבר בקשר לזה חוץ ממה שקראתי בעיתון, או שנאמר לי שהיה בתקשורת כתוצאה של החקירה הזאת, אני לא יודע שום דבר לגבי זה"זו אמירה אחת שלו, ובאמת קודם לכן בעמוד 34 אדוני יעיין, שורה 1, אומר מר אדלסון הוא מעולם לא אמר לנו שהוא נפגש עם נוני ""

בסדר עו"ד מילשטיין, את שם?

טיפה למעלה שם"מעולם לא "...

אה, ההפנייה, זה משורה 9. נכון. "הוא מעולם לא אמר לנו שהוא נפגש עם נוני, פעם או פעמיים הוא אמר לנו שהוא דיבר עם נוני, הוא מעולם לא אמר שהוא נפגש איתו" "אוקיי, מה, מה היה התוכן של השיחות" "נוני רצה לעשות עסקה". ואז.. "כמו, אתם יכולים, אנחנו יכולים להתפשר. אני אקצץ מחזור והוא ימשוך את זה. הוא יחזור בו. הם ייסוגו לאחור. זה היה ברור שהוא יכול למשוך את ה -, אז אני אפחית את המחזור, ואתה יודע מה התשובה שלי הייתה, אני הצדעתי לו עם אצבע אחת, זה לא רק שאני לא קיצצתי במחזור, אני הגדלתי אותו. נקודה". אז עכשיו אני מציג את הדברים האלה לאדוני ואני אומר לאדוני האם אדוני קודם כל מאשר לפי, אם זה מרענן את זכרונו, דבריו של אדלסון שאדוני לא,

כמובן תחת ההסתייגויות שלא, עם ה..

כל ההסתייגויות. מר אדלסון ז"ל הוא איננו עד במשפט, והדברים מוצגים לאדוני במסגרת החריג שנקבע כאן רק לצורך ריענון זכרונו והאם זה מזכיר לו,

התייחסות. לא ריענון זכרון.

התייחסות. מאה אחוז. התייחסותו של אדוני לדבריו של אדלסון לפיהם הוא לא ידע כלל על המפגשים, על המפגשים הוא שמע בתקשורת אחרי שנפתחה חקירה. מה שהוא הבין זה שאם הוא יפחית תפוצה, זאת העסקה, אז נוני מוזס, כך הוא מתבטא, ימשוך את החקיקה. האם אדוני זוכר שזה מה שנאמר?

אני זוכר את האצבע המשולשת,

אוקיי. אז הייתה פגישה כזאת שבה הוא,

תן לי להשלים בבקשה. אני זוכר את האצבע המשולשת, לפי מיטב זכרוני, כבודכם, זה בכלל קש ור לפגישה קודמת יותר, כמה חודשים לפני, אני לא יכול לדעת בדיוק מתי, אבל לא נראה לי מתוך מיטב זכרוני שזה היה בכלל בפגישה הזאת ואני לא זוכר שהיה בכלל דיון כזה בפגישה הזאת.

מר אדלסון זוכר שהפגישה הזאת הייתה בבלפור, הראיתי לך את זה, ומר אדלסון, אני מציע לאדוני שהוא לא,

הוא לא זוכר.

רק שניה, תן לי להשלים. אני אומר לאדוני בדיוק כמו שאדוני אמר בשיחה החמישית,

אל תענה.

מר אדלסון צפוי היה להגיע בשלהי שנת 2014 והוא אכן הגיע, בסוף שנת 2014, בדיוק כמו שארי הרו אומר בשיחה החמישית.

רק,

אתה מתנגד?

יש התנגדות?

לא צריך. אם אתה רוצה להראות מה בדיוק הוא אומר על בלפור, אני פשוט לא רוצה להתנגד כשהוא פה, אז אתה יכול לראות את הטקסט, למיטב זכרוני הוא מעט, אני לא רוצה להרחיב. בסדר? אני לא רוצה להרחיב.

הראינו את זה בישיבה הקודמת

אני יודע. אני זוכר, אתה עושה פרפראזה שלטעמי היא לא ממש,

מר נתניהו, כבר היינו בזה ואני לא חוזר אחורה, אני מזכיר לאדוני את מה שכבר היה, שלפי הפרפרזה שלי, גירסת התביעה, טענת אדלסון היא שהוא זוכר שהפגישה הזאת הייתה בבלפור והרו גם זוכר שהיו שתי פגישות בסוף דצמבר 2014, אחת רק עם מר אדלסון ואחת עם מר אדלסון והגברת אדלסון, מרים אדלסון, עם אדוני, פגישות פיזיות שבהן נדון הדבר.

אמרתי, אני לא זוכר. אני זוכר במעומעם משהו על פגישה או שיח, ואני זוכר שהדבר שאני רציתי להתרכז בו, משום שזה היה המועד הנוח, זה הרכישה. למה זה היה המועד הנוח? משום שלנוני כבר לא נשארו הרבה אופציות, אז יכול להיות שכבר, בתחושת תסכול או ייאוש, הוא יהיה יותר פתוח להצעות רכישה, שאגב, אני כל הזמן הזרמתי ל ו. כל הזמן, בחודשים האלה. היה שם, אני כבר לא זוכר את הרצף המדויק אבל היה שם פול מרינלי ומטעם אליסון היה שם פאקר והיה שם שלדון, ונדמה לי שגם היה ארנון. זאת אומרת אני חשבתי, בוא נמצא, אם אין לנו ברירה והוא מתקדם והוא מסוגל לסגור את ישראל היום, אנחנו צריכים לעשות חוק מרוכך. אבל אם הצלחנו לבלום את זה ולבלום אותו, אז האופציה שצריכה להיות מול עיניו זו הרכישה וזה מה שעניין אותי. לפעמים דיברתי על זה, כמו שעשיתי בפגישה הרביעית, ולפעמים שמרתי את זה, רציתי לאמוד את מידת ה -, אני לא רוצה להגיד את מידת הייאוש שלו, את מידת ההבנה שלו שהוא לא יכל להגיע לתוצאה שהוא מקווה ושרכישה זו אופציה אפשרית.

אני מתקדם מר נתניהו. הראיתי את מה שעולה מהדברים של מר אדלסון ואת מה שהוא ראה, מה הוא הבין. אני מתקדם. ואני אומר לאדוני,

אבל יונתן, סליחה, עורך דין תדמור.

כן. זו התנגדות?

לא, אני רוצה, כדי ש -, אתה אומר 'הראיתי מה הוא אמר ' וכולי. בית משפט פתח חריג במסגרת התייחסות,

זה לא אדלסון עכשיו,

זה לא 'אדלסון אמר ועכשיו אני מסכם'. במשפט זה לא נאמר.

אדלסון אמר, זו רק לא ראיה קבילה

אפילו האמירה,

יונתן בוא נעשה את זה בנחת. אז אפילו זה שאדלסון אמר, זה לא הוכח במשפט. כל מה שבית משפט קבע זה שלאור העובדה שההגנה באה והקריאה אפילו חצי משפט או מילה מתוך הודעה שנטענת של מישהו אחר, חו בת ההגינות מחייבת שגם התביעה תוכל לעשות את זה, תוך שבית משפט עצמו קובע, זה לא הוכח שזה נאמר, זה לא לאמיתות התוכן, זה לא לשום דבר. זה רק כדי שאפשר יהיה לבוא ולקבל את ההתייחסות. לכן אנחנו גם נזכיר, לא התנגדנו לזה לאור ההחלטה של כבודכם כמובן, אבל אי אפשר אחר כך לבוא ולהתחיל לסכם את זה ולהגיד 'הנה, אדלסון', יש גם לדבר הזה את המסגרת התחומה, הקטנה, המצומצמת שבית משפט קבע, ולא לפרוץ אותה בדרך של הנה, אז הוא אמר, אז אוקיי, אז אתה אומר מול מה שאדלסון אומר'. זה לא נכון. זה לא קיים.' אדלסון לא אמר, לא העיד. שאלת אותו, הצגת לו, יש את תשובותיו של ראש הממשלה, בזה העניין מסתיים.

אנחנו לא קובעים ממצא..

נכון. אני רק מבקש, לא צריך את זה.

כבודכם, אין צורך. אני בסך הכל אמרתי, אדלסון לא אמר ואני מתקדם. בסדר? ראינו את מה שאדלסון לא אמר ועכשיו אני אומר לאדוני שאחרי יומיים מתקיימת פגישה ב - 28 בדצמבר בינך לבין מר מוזס, אני אפנה את אדוני ואני אראה לו שמר ארי הרו כותב למוזס ביום 28 בדצמבר 2014, אני מפנה כבודכם לת/854"שבוע טוב, הפגישה תתקיים כמו שקבעו ב - 20:30". זה לא נורא רלוונטי אבל כתוב"אני קצת חולה אז לא אהיה. בבקשה תאשר תודה". אדוני יעיין. רואה את זה?

מי אומר למי כאן מה?

ארי הרו אומר למר מוזס

אה, הוא קובע את הפגישה. כן

זה נראה כמו אולי תזכורת. "כפי שקבענו"אדוני רואה?

זה למוזס

זה למוזס. הוא גם אפילו מציין שהוא חולה אז זו לא פגישה איתו

טוב

אז עכשיו אני שואל את אדוני למה יזמת פגישה נוספת עם מוזס בשלב הזה?

אני לא זוכר את הנסיבות, אמרתי לכם, אבל אני זוכר שדבר אחד שרציתי לעשות זה לנסות לממש את ההזדמנות לרכישה. ברגע שהוא כבר הבין בפגישה הקודמת שאין לו נתיב לדחוף חוק שנוח לו לפני הבחירות. זה הוא כבר מבין שאיננו. הוא לא יודע מה תהיה תוצאת הבחירות, גם אני לא. אבל זו הזדמנות טובה לנסות לקדם את הרכישה שאני באמת ריכזתי שם הרבה מאמץ גם לאורך השנים, אבל במיוחד בחודשים שקדמו לכך.

אנחנו ראינו, נגענו בזה בפרק שלם בישיבה הקודמת, ששוחחתם על כך שלוש דקות מתוך ארבע שעות. עכשיו, אבל אני אומר לאדוני שלפי שיטתנו, השיקול המרכזי מבחינתך, כך אנחנו תופסים את הדבר הזה, לקיים את הפגישה הזאת בסוף דצמבר עם מר מוזס הן הבחירות המתקרבות והצורך של אדוני לשמור את מר מוזס לא במצב של התקפה.

כן. טוב, קודם כול העובדה שדיברתי על זה כמה דקות, אני יכול ללכת לפגישה, כבודכם, לדבר שעה עם בן אדם ולשמור את השלוש דקות שאני רוצה, ואני משחיל את זה באיזשהו מקום, אני יכול גם לא לדבר איתו על העניין שאני חושב ולחכות לפגישה הבאה, ואם אלה דברים שחדשים לכם, אני בטוח שלא, כי אתם בעלי ניסיון חיים. לפעמים אתה שומר בדיוק את מה שאתה רוצה, אתה שם את זה, מעביר את זה, תעבור את השיחה הבאה תראה מה מצבו, מה מצב הרוח שלו. זו טקטיקה של פעולה מול יריב פוליטי וגם מול מישהו שאתה רוצה להביא אותו לנקודה שימכור. זו הייתה המטרה שלי כל הזמן, לאורך כל השנים רואים את זה ורואים גם את ההצטברות של ניסיונות המכירה או עידוד הרכישה בחודשים שלפני זה וגם בזמן הזה. זה מה שאני רציתי.

שלא עלו יפה פעם אחר פעם, כי מר מוזס לא מוכן לעשות גילוי נאות, דיו דיליג'נס. נכון, אדוני? אדוני יודע את זה.

זו הייתה אחת הבעיות, אבל זה לא אומר שהוא לא היה משנה את זה

אבל כאן עד אותו שלב, לאורך השנים כל אימת שזה עלה זה גם לא התקדם. זה נכון, אדוני?

אני רוצה להבהיר. לפעמים, הרבה פעמים הניסיונות האלה, אתה מנסה, מנסה, מנסה, ועולים מחסומים כאלה ואחרים ובסוף, ברגע שהאדם מעריך שכלו כל הקיצים מבחינתו הוא יכול להסכים לדיו דיליג'נס, הוא יכול להסכים גם לדברים אחרים. במקרה הזה זה לא קרה. אני חשבתי שיכול להיות שזה כן היה יכול לקרות. אני לא יכול לדעת.

אני שאלתי את אדוני אם הוא הוטרד מהבחירות המתקדמות והיחס של העיתון שמר מוזס הוא מחזיק כבעליו לאדוני ואדוני ענה תשובה אחרת ואני שואל את אדוני אם הדבר הזה עבר במוחו של אדוני, הוביל אותו לקיים את השיח עם מוזס גם בסוף דצמבר 2014.

במידה שחשבתי על הבחירות, הדבר העיקרי שחשבתי עליו זה ביחס למוזס, זה דבר אחד איך אני אוכל להעביר, כיוון שאני לא יודע מה יהיו התוצאות וגם הוא לא יודע, וגורל החוק הוא בעצם תלוי בדבר אחד מרכזי וזה מבנה הקואליציה הבאה.

והסיקור של אדוני לא העסיק אותן?

לא, הוא לא העסיק אותי

בכלל? למרות שתקופת פרירות כבר חודש פנימה

כעסתי על דברים שמוזס כתב, או אמר שהוא לא כתב, שאחרים כתבו ולא הוא, על העניין האישי, התבטאתי בזה, אבל לא חששתי ולא התייחסתי לסיקור שלו. זה לא מה שעניין אותי. מה שעניין אותי זה איך אני מציל את העיתון. ואת העיתון הצלתי כרגע. עד הבחירות הצלחתי למנוע את העברת החוק השערורייתי הזה של כבל, שבעצם היה סוגר את ישראל ליום הלכה למעשה ומשתיק את הקול הזה בדמוקרטיה הישראלית. את זה הצלחתי לבלום. ולגבי ההמשך, הדבר היחיד שזה היה תלוי בתוצאות הבחירות, ולהכשיר את מוזס לפחות לקבל, במקרה שהוא לא ירמוס אותי ואני לא ארמוס אותו, אלה הרי שתי האפשרויות. אם הוא ירמוס אותי, זה לא יעזור שום דבר. אם אני רומס אותו, אני לא צריך את זה. אבל אם אנחנו באיזה מין מצב ביניים שבהחלט יכול לחזור, אז נצטרך איכשהו להגיע לעמק השווה בחוק מרוכך. זה מה שעניין אותי.

ראה, אדוני, הציגו לך את השאלה הזאת בחקירה במשטרה, שאלו אותך על הפגישה הזאת ואתה הסברת שהכול תרגיל כדי למשוך זמן עד אחרי הבחירות, זה פרפרזה שלי, ואני רוצה להראות לך את הדברים ושתסביר לנו האם זאת הסיבה, או מה שאתה אומר היום, או איך אתה מיישב. ראה, אדוני, אתה אומר ב - 15 בדצמבר בעמוד 156 ת /,831. אדוני אומר"לא, אני כן אפילו לא זוכר את הפגישה באופן מעשי, אני זוכר דבר אחד, מכיוון שאני בתוך מלחמה, אני קונה זמן, קונה זמן. צריך לחשוב, האיש יושב גם בתוך הממשלה, הוא כבר לקח לי את הכנסת, עכשיו אני צריך לחשוב איך אני נלחם בו, מה אני עושה במערכת הבחירות שתבוא. מערכת הבחירות שתבוא". ואני שואל את אדוני מה המשמעות של הדברים של אדוני, אתה מתנגד, אני כבר אסיים את השאלה. במונח"קונה זמן, אני צריך לחשוב על מערכת הבחירות שתבוא."

רק שייצא.

כן. בהחלט העד יוצא מהאולם )(

אומר ראש הממשלה 'אני לא זוכר את הפגישה'. אז איך אפשר להגיד לו, 'אתה אומר ביחס לפגישה הזאת'? הוא אומר 'אני לא זוכר', גם לפני כן, 'אני לא זוכר. לא זוכר', גם אחר כך הוא אומר 'אני לא זוכר מתי זה היה' וכולי. התשובה שפה ראש הממשלה, זה באופן כללי על השיחות אבל הוא אומר 'אני לא זוכר את הפגישה., אני לא זוכר, אני לא זוכר', גם אחר כך אם כבודכם יראה, הוא מנסה להבין מה התאריכים וכולי. זה ברור.

הוא רואה את זה. זה מולו. הוא יכול להגיד שהוא לא זוכר.

מה העילה להתנגדות? זה הכל בפניו. זה אפילו, אמרתי, אתה אומר 'אני לא זוכר'. קראתי בפניו.

הוא יכול לענות את זה.... שהוא לא זוכר.

אם רוצים לבוא ולהראות לו, יש פה הרי איזה נסיון לבוא ולהטיח משהו. אומרים לו 'תשמע, עכשיו אתה מסביר לנו את מה שאתה מסביר'. דרך אגב, גם פה הוא אמר 'אני לא זוכר את הפגישה'. אני רק, ראש הממשלה התחיל,

שניה גבירתי. בית משפט יכול, אנחנו לא נחזור לדיון הקודם. אני רוצה לתת את הדברים שלי, בית משפט יחליט ונתקדם משם. אמר ראש הממשלה בהתחלה 'אני לא זוכר את הפגישה בכלל'. עכשיו אנחנו רואים שגם בחקירה שלו הוא לא זכר את הפגישה. אותו דבר. אז קודם כל יש סימן שוויון בין הדברים. אז הרצון להטיח בו משהו, להגיד לו 'הנה, אמרת דבר אחר', ואז עצם האמירה ש'אמרת דבר אחר' זו אמירה מטעה. כי נאמר לו 'בחקירה שלך אמרת משהו אחר'. לא נכון. הוא לא אמר משהו אחר. פה הוא אמר שהוא לא זוכר, שם הוא אמר שהוא לא זוכר. יותר מזה כבודכם, חבל, אני אצמצם, שיתנו לו טיפה לקרוא, טיפה יותר למעלה, טיפה יותר למטה ונתקדם.

מתי לא נתנו?

בסדר, אז הנה, רק תגיד לו שיקרא את זה לפני.

מאה אחוז העד חוזר לאולם )(

מר נתניהו תעיין בקטע, ואם תרצה לרדת לקרוא עוד,

תתחיל מלמעלה קצת.

למעלה קצת ולמטה

תלכו אחורה בבקשה

כן. ואדוני יסביר מה שהוא אומר פה. בבקשה

כן

כן, אז אני מראה לאדוני את דבריו של אדוני במשטרה. אדוני לא מדבר פה לא על מכירה ולא על שום דבר כזה, אדוני אומר"אני קונה זמן עד הבחירות"ואני מבקש מאדוני הסבר לאמירה הזאת, למה אדוני מתכוון כשהוא אומר"אני בקרב ואני קונה זמן עד הבחירות". הרי חקיקה בלי אדוני אי אפשר בכלל להעביר בתקופת הבחירות ולכן איזה זמן אדוני קונה ומה המשמעות.

אני אומר כאן, "אני רואה מה אני אעשה," קודם כל מותר לחשוב. לפני קרב יש לך זמן, אתה יכול לחשוב, ואז האפשרויות הן כאלה.

לחשוב זה יפה, אבל אדוני נפגש, לא רק חושב

בסדר, אני חושב, ואני אומר, נכון קונה זמן. אני גם חושב, לפעמים אתה עושה גם את זה., מה אני עושה במערכת הבחירות? זו שאלה גם מה הוא עושה. האם הוא יהיה פתוח במקרה של תיקו כזה, להגיע להסכמה על חוק מרוכך. וזו השאלה. אני חושב שיש לזה אפילו אינדיקציה. אם הוא פותח במלחמה, בכל הכוח, זה סימן, זה אינדיקטיבי לפחות לזה ש-,

מה הכוונה מלחמה בכל הכוח?

להמשיך עם ההשמצות האלה על המשפחה וכולי וכולי

סיקור של אדוני ובני משפחתו

אמרתי, משמיץ את המשפחה, וזה לא סיקור. זה הרבה מעבר, איך אמר רביב דרוקר, שהוא לא בדיוק אחד מאוהדיי, הוא אמר 'יש דברים שהם the beyond..', הוא עושה דברים ש -, והוא הביא את דרוקר, כן? שהוא אומר זה … the beyond עושה דברים שהם בכלל לא נורמטיביים, אפילו בסרגל המעוות של התקשורת הישראלית המגויסת. הוא הולך להשתוללות מוחלטת. אז זה אינדיקטיבי שאין לו שום כוונה להגיע לחוק מרוכך, ואז אתה צריך, איך אומרים, אין לך כבר ברירה, תחשוף אותו, תוציא את כל הדברים עליו, להראות שהוא בעצם פועל, הוא הכוח שמאחורי כל המהלך הזה והסיבות שיש לזה, וזה בדיוק מה שעשיתי. הייתי צריך להחליט מה אני עושה מולו, מה אני עושה בבחירות הקרובות. יוצא, חושף אותו, לא חושף אותו.

במהלך הבחירות?

במהלך הבחירות. כן. זה מה שהחלטתי לעשות

אוקיי. אז אני אומר לאדוני, אני רוצה רגע שאדוני יעיין בת/831 בעמוד 159, זאת הודעתך מה - 15 בדצמבר. 2017 אני אגיד לאדוני שבפגישה הזאת, ב - 28 בדצמבר, מה שאדוני מנסה לעשות זה לגרום למוזס להאמין שאתה הולך להעביר את החוק הזה במהלך הפגרה עצמה.

הוא יכול לחשוב מה שהוא רוצה. אני לא מבין את השאלה

אני אראה לך את הדברים שאדוני אמר, אז כנראה אדוני לא הבין את השאלה. אני אומר לאדוני שמה שהוביל את אדוני לקבוע את הפגישה עם מר מוזס, היא לגרום למר מוזס שהשיח ביניכם הוא כזה שאתה עוד תעשה מאמצים להעביר את החוק בפגרה כדי שהוא יאמין שכדאי לו לא לתקוף אותך. ואני אומר לך, בעיתונים ובאתר האינטרנט שהוא הבעלים שלהם. ואני אומר לך שזה עולה מהדברים פה וראה ת/831 בעמוד, 159 אתה אומר אדוני, שואלים אותך, החוקר משולם"הייתה פגישה ב - 28 לדצמבר אחרי הפגישה השניה"ואתה אומר שאתה לא זוכר את סדר הדברים, והוא שואל אותך"מה אתה אומר לו בפגישה הנוספת, ב - 28"ואדוני משיב"אני רק אומר, לא יודע, שמשכתי אותו, משכתי אותו" "איך יכולת למשוך אותו אם ביטלת את ה-, אמרת להם"וכולי, לא ברור בדי וק מה מומי אומר אבל אדוני משיב"משום שהוא חשב והוא רצה להאמין ולא היה אכפת לי שהוא יאמין שאני הולך להעביר את זה בפגרה"ואדוני מוסיף"בחיים לא הייתי מעביר."

נכון

תעצור. אתה יכול לצאת ראש הממשלה.

כבודכם שוב, עוד פעם, התביעה מתעלמת מהתשובות של ראש הממשלה. אומר ראש הממשלה 'אני לא זוכר את סדר הדברים' והוא אומר אחר כך 'היה שם דיבור', תצבע בבקשה את השורה האחרונה. רוה"מ: "היה שם דיבור, אני אבדוק עם אלקין, יריב אם אפשר להעביר"וגם לפני כן זה מופיע. ברור מזה, ברור שהוא לא מדבר על הפגישה השישית. אומר גם ראש הממשלה"אני לא זוכר את סדר הדברים". לכן אי אפשר לעשות את זה. מקודם עוד איך שהוא הסכמנו,

מה הייתה השאלה?

כשמקריאים לראש הממשלה, לנאשם שמעיד עכשיו, את הדברים שאמר בחקירת משטרה ביחס לפגישה ב - 28. זה כתוב כאן. וזו תשובתו. הוא מתייחס כמכלול, יכול להיות שכבודכם יצטרך לקבוע, אבל הוא מעיד, אני שואל בדיוק על הנקודה. והתשובה היא התשובה.

אז מה הייתה השאלה ביחס לאותה פגישה ב - 28?

אני אומר כאן שמה שעולה מהדברים הוא שמה שחשוב לו ולכן הוא מקיים את הפגישה, היא לשמור את מוזס לא במצב התקפה. בזמן הזה, בסוף דצמבר 2024.

למשוך אותו. הוא אומר 'למשוך אותו.'

נו באמת. יש פה,

אוקיי, נתווכח על זה..,

זה לא ענין של להתווכח.. הוא אומר"אני לא זוכר את סדר הדברים."

אבל זה כתוב

באמת נו, יראו לו עשור אחר כך.

מר חדד,....

'אני לא זוכר את סדר הדברים', ואנחנו רואים גם. אנחנו יודעים על מה הוא מדבר כי הוא אומר"אני אבדוק עם אלקין ויריב אם אפשר להעביר"אנחנו רואים את זה. עכשיו, אנחנו יודעים שזו לא הפגישה השישית. אנחנו יודעים שזו הפגישה הרביעית. אנחנו יודעים, הוא אומר "אני לא זוכ ר את סדר הדברים"ו"אני אדבר עם אלקין ויריב"ואז מה עושים? שואלים אותו במשטרה על הפגישה, הוא אומר"אני לא זוכר את סדר הדברים"והוא אומר"אני רציתי למשוך אותו". אנחנו יודעים, שמענו, הוא דיבר פוטש וכולי, כל הדברים האלה, ועכשיו באים ואומרים לו 'הנה, אבל כששאלו אותך על זה זה הפגישה השישית, אמנם לא ידעת לענות, אמרת שאתה לא זוכר את סדר הדברים וגם מהתוכן ברור שלא מדובר בפגישה השישית.' התביעה לא טוענת שפגישה שישית זה אלקין ויריב, אין טענה כזאת, ולכן ברור שהניסיון של התביעה לדבר על התשובה הזאת,

נ שמע אותו, נשמע מה הוא אומר. הוא יגיד את זה, עורך דין חדד, אם אכן הוא סבור כך הוא יגיד את זה.

הנה, הוא גם אומר יותר מזה.

הכל בפניו, עורך דין חדד. אני מזכיר שבסוף החמישית הוא אומר 'אני אדבר איתם' 'אני אדבר איתם שוב', אז אחר כך אנחנו נצטרך לטעון וכבודכם,

גם בהמשך מסביר ראש הממשלה,

צריך לקחת את הטקסט... שמר נתניהו יכול להשיב.....

זה לא הזמן ולא המקום לפרשנות שלנו מכריעה בשאלה מה נאמר איפה ומתי.

בהקשר,

אני אומר שזה מטעה. זה הכל. אני לא רוצה להיכנס לתוכן כי הוא פה.

להגיד שזה מטעה, אנחנו צריכים לפרש את זה. זה לא השעה. זה הכל. אנחנו לא דוחים שום טענה לגוף העניין מר חדד.

כן אז מר נתניהו, הראיתי לך את כל המקטע, אם תרצה לעיין בו

כן. אני רוצה לעיין. אפשר לראות את זה אחורה? טוב, קודם כל, בכל הבחינות, אני אומר, הוא רצה, הוא חשב, זה עניין שלו. אני לא מוליך אותו שולל. אני רק אמרתי לו בפגישה הקודמת 'זה לא יהיה.' זה פשוט לא יהיה. בחיים לא הייתי מעביר. זה בפגרה, בחיים לא הייתי מעביר. זה לא יכול להיות. מה שהוא חשב, זה עניין שלו. אני בוודאי רציתי להגיע לאיזושהי הבנה איתו על חוק מרוכך, שגם אם הוא לא יעבור בפגרה, והוא לא יעבור בפגרה, יכול להיות אחרי הבחירות. זה בהתאם לתוצאות הקואליציוניות.

אני מתקדם. אני אומר לאדוני, אני אזכיר לו, שאדוני אמר בחקירות שלו שמה שאדוני רצה בין היתר בפגישות האלה היה זה להפחית את הלהבות ולצמצם את הזמן עד הבחירות. אדוני אומר שכשמדברים, אני אראה לך את זה. בתמליל מ6- במרץ,2017 ת/ /828ב, עמוד,47 משורה.35 נראה שני מקטעים מאותה חקירה. הראשון, עמוד.47 אומר אדוני"אני קיימתי איתו את השיחות כדי להוריד את הלהבות." אדוני מסכים כמובן שהלהבות זה האופן שבו העיתון, ידיעות אחרונות, ואתר האינטרנט ynet מסקרים את הפעילות של אדוני. והציטוט השני, כדי שאדוני יתייחס כבר לשניהם, הציטוט השני, עמוד 25 בשורה 17 באותה חקירה. "אני מצמצם את הזמן עד הבחירות ", זמן של מה? כמה זמן "?" של מלחמה קרה "" כמה זמן אבל, אדוני "?" "של מלחמה קרה, להבדיל ממלחמה חמה." אוקיי, מה הכוונה?" " אין תקשורת חיובית מנוני" "מה הכוונה "?" "זה לא לקיים בבחירות" "אז מה רצית?" "שהתקשורת תהיה," מה? תשימו לב. הוא מתייחס לתקשורת. אז עכשיו יש התנגדות?

כן.

אז מר נתניהו תאלץ שוב לצאת. נעלה גם את המקטע הראשון קודם, שהוא יעיין בו, קדימה וכמה שירצה.

אני פשוט רוצה שתציג לו עוד כמה מקטעים.

אז חבל, אז אדוני לא צריך לצאת

לא, בעמוד 47.

אנחנו נראה את כל מה שצריך

זה רק שיציגו לו יותר?

אם רק להציג לו יותר אפשר להגיד

אז תראו לו יותר. אין בעיה, חבל שהוא יצא.

אני רוצה כל,

בסדר. אפשר להכניס אותו ותראו לו.

הייתה אי הבנה. אם רק היית אומר,

אני לא רוצה לדבר כשהוא פה, אחר כך מישהו בא ואומר כך או אחרת. אני לא רוצה.

זה בהחלט מצב נכון בשעתיים האחרונות של ה-,

מה זה, מה אתה אומר?

שזה מצב נכון

לפני כן, אני רק רוצה שתדע למה אני רוצה להפנות. בסוף עמוד 47 תחילת עמוד 48. "השיקול היחיד, אכפת לי אם הוא יתקוף אותי? ראית מה הוא תוקף אותי." זהו. את זה צריך להראות לו. הוא אומר בפירוש שזה לא מעניין אותו.

זה לא מעניין אותו, הוא מסביר פה, מה שתרצו אני אראה

רק תראה לו את הכל. זה הכל.

בוודאי העד חוזר לאולם )(

שוב אדוני יעיין, גם עד סוף העמוד, יקרא, ואז נחזור לציטוט הקודם ואדוני יתבקש להשיב על שתי האמירות האלה. קודם כל אתה רואה, אדוני אומר"כשאתה מדבר, לא שורפים. לא שורפים את הבית."

תמשיך בבקשה לעמוד הבא

בבקשה. במהלך הבחירות הוא מסוגל לעשות," כמו שהוא עשה בבחירות."

כן, טוב, אני אסביר את זה

רוצה לעיין גם בשני, אדוני, לפני שאדוני מסביר?

כן, בבקשה

מר הירש בבקשה תעבור לשני. זה היה עמוד 47 ועכשיו נלך לעמוד 25 שוב. ואז, אתה רואה אדוני, אדוני מדבר כאן על מלחמה קרה ומלחמה חמה, וקושר את זה לבחירות. לתקופת הבחירות. איזה סוג של יחסים התנהלו בין אדוני לבין העיתון שמר מוזס הוא בעליו.

אוקיי. נוני מוזס הוא יריב פוליטי. ידיעות אחרונות, וynet- הם כלים סופר עוינים, עוינים כל הזמן. גם בעוינות הזאת צריכה להיות איזו מגבלה מסוימת שכמה מהעיתונאים שהכי תוקפים אותי אומרים שידיעות אחרונות ו - ynet, עברו את הגבול בבחירות האלה. ואגב, הם צודקים. והכוונה שלי הייתה, אתם ראיתם את האמירה המפורסמת הזאת, כולם מכירים אותה, friends your keep closer enemies your and.close למה? הם יפסיקו להיות אנמיז? אתה מנסה לשמור אותם באיזשהו תחום של חילופי מהלומות, אני קורא לזה מלחמה קרה, ומעבר למלחמה מתפרצת, מתפוצצת עם נשק לא מקובל.

מטאפורית

לא, אני אומר את זה הפוך. אני אומר היום, היום, מול האויבים שלנו. ואני לא אפרט. מה אתה חושב, שבגלל שאני לא מכלכל לפעמים את סוג העוצמה והתגובה שאני נותן לאויבים שלנו, זה אומר שאני עושה איתם עסק? לא. זה מה שאתה עושה בזמן של מלחמה, ועם נוני לא היה ספק בכלל שיש פה מלחמה, ואתה לא חייב להגיע תמיד לנשק האולטימטיבי בקרבות האלה, וזה מה שנאמר כאן. ואני מנסה להביא את זה.

אבל עדיף לשמור על מלחמה קרה בבחירות, מאשר על מלחמה חמה. זה מה שאדוני אומר

אמרתי שהמלחמה הקרה, לפני רגע אמרתי מה זה מלחמה קרה. מלחמה קרה זה מלחמה שלא פורצת את הגבולות, לא מתנפלת בצורה זוועתית על בני המשפחה, שזה בעיקר המחשבה שלי ורואים את זה כאן, זה ברור לגמרי. זה אני אומר, enemies your and close friends your keep closer, enemy your still are they, אתה מנסה לתחום את הדבר הזה כמיטב יכולתך. וזה לא שתקבל סיקור טוב. הסיקור הוא נורא ואיום. אבל יש נורא ואיום ויש קטסטרופלי ואיום. וזה מה שאתה מנסה לעשות, למנוע את הקטסטרופה. זה לא שום, זה דבר נהוג בין יריבים, זה אפילו דבר נהוג בין אויבים.

עכשיו, אדוני, אני מתקדם. את שתי הפגישות הקודמות אדוני הקליט, את זו, לא. למה אדוני לא הקליט את הפגישה הזאת, הוא זוכר?

אני לא זוכר בדיוק, אבל בעיקר משום שהחקיקה כבר הייתה מאחורינו, היה לי כבר את החומר שרציתי מבחינתי, שאני אוכל לחשוף את העובדה שנוני פעם עמד כאן והפעיל את האנשים וכולי, מבחינתי היה מספיק, לא הייתי צריך.

כן, אז אני אראה לאדוני,

ככה, זה מה שאני זוכר

כן, אתה חוזר על זה, היה לך מספיק כבר ממה שאדוני הקליט, למרות שגם שתי הפגישות הקודמות כבר היו אחרי, כשהחקיקה כבר ירדה מהפרק,

לא נכון.

בטח שכן, כי ב4- בדצמבר זה אחרי פיזור הכנסת, סליחה, אחרי פיטורי השרים, וה13- זה אחרי פיזור הכנסת. אין כנסת שאפשר להעביר בה,

לא, אבל בראשונה,

בראשונה זה עדיין בתוך ה -

עדיין, כן. בסדר, אני מתק דם. עכשיו, אתה אמרת אבל בשבוע שעבר כאן בבית המשפט שאתה הקלטת, שחשבת שאולי מוזס יציע, אתה אפילו השתמשת במינוח שקצת התמיה, הצעה מגונה', אוקיי?' אבל אמרת גם שהוא לא יציע הצעה. עכשיו, אז מה גרם לאדוני לחשוב שבשתי השיחות הראשונות יש לו בעצם מספיק את מה שהוא היה צריך כדי להחזיק כנגד מוזס איזה משהו? כי זה הרי העניין של ההקלטה.

המשהו שאני רציתי להחזיק זה לא איזה דבר פלילי, זאת לא הייתה הנקודה

אוקיי

המשהו שאני רציתי להראות זה שמי שבאמת מתפעל כאן ומפעיל את העברת החוק, זה לא ח"כ זה או ראש סיעה זה, זה נוני מוזס. הוא בעצם ראש ה -, לצערי, האופוזיציה, כבר נהיה ראש הקואליציה. והוא עושה את זה מטעמים שלו, וזה לא איזה חשבון של עיתונות חופשית שחברי הכנסת שפעלו מטעמו הציגו, אלא אינטרס פרטי שלו. זה מה שרציתי שיהיה לי. והיה לי את זה.

אוקיי, עכשיו תראה, אתה אבל אמרת בכל זאת בחקירת המשטרה שאתה באמצעות ההקלטות הוכחת מי הוא נוני מוזס וחשפת את פניו האמיתיות שהוא עושה מהלכים של איומים. אמרת שזה נחשף. עכשיו אני אראה לך מהלכים של איומים. ב6- במרץ,2017 לא רק שיש לו אינטרסים, כן? זה נראה לי מובן מאליו שהוא בעל אינטרס לשמור על מפעל חייו שלושה דורות, אבל, אני לא רואה איזה גילוי מאוד מסעיר יש כאן, אבל בעמוד,38 בשורה 45 ת 828/, מר נתניהו, ראה,, אני שואל את אותה שאלה ואני מראה לך רק את התשובה שאמרת במשטרה. אדוני יעיין. בעצם אדוני אומר פה, הוא נשאל כאן בדיוק את אותה שאלה, ואז אדוני, ראה בסוף העמוד כאן למטה חשפתי את פניו" "איזה פנים נחשפו בהקלטה"שואל אותך החוקר בר -"נור"איזה פנים נחשפו" "נחשפו פניו של האיש. שעושה רק למען עצמו, כן? עושה כל מיני מהלכים של איומים."

שניה, אם תוכל להקריא את כל הקטע.

כל הקטע

דילגת אבל.

שבשיחה הזאת הוא איים עליך ""

תעלה למעלה.

הכל בסדר. אז הכל בפניו

גבירתי, ככה נקלענ ו בשבוע שעבר. הם פשוט הזיזו את המסך ואז הוא לא ראה את הקטע הזה.

מה אתה רוצה שהוא יראה? נראה לו את הכל.

את הכל. בדיוק. את הקטע הזה.

מר הירש לעתים נאלץ להזיז את המסך בקריאה. מר נתניהו, תעיין בכל המקטע

כן, מה השאלה?

איזה מהלכים של איומים חשפת מר נתניהו?

אני חושב שאני חושף על כך שהוא עובד בשיטה של הטבות ומקלות וגזרים. כן. הוא עושה את זה.

אז אם חשפת איומים, למה לא פנית לעורך דין שמרון? או לעורך דין ויינרוט, שיש מישהו שמאיים על אדוני במקלות וגזרים,

בוא אני אגיד לך, זה לא איומים על החיים, זה לא מישהו ששם אקדח לרקה

אז מה זה המקלות ומה זה הגזרים?

אף אחד בעולם לא חשב ששאלת הסיקור החיובי או השלילי זה ענין של שוחד. אי אפשר היה להעלות על הדעת, כי את הקונסטרוקציה הזאת רק אחר כך, אחר כך, בשבילי, ומאז לא השתמשתם בה אז הדבר הזה הוא אבסורד..ארי הרו יצא מהפגישות האלה, חקרתם אותו, אני זוכר בהכנה, הוא אומר 'לא חשבתי שהיה פה שום שוחד, שום דבר שהוא רגיל.'

אדוני אני שאלתי אותך על שוחד? על איומים

תן לו לענות.

אני עונה. ודבר שני, ולגבי עבירה, אומר, גם את זה אני זוכר, אומר המשנה ליועץ המשפטי רז נזרי, אומר 'אין פה עבירה', אני קורא את זה, אין פה עבירה.'' אז רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי, אומר אין פה עבירה,'' ואני צריך לחשוב שיש פה עבירה?

אדוני מסכם או עונה לשאלה שלי?

זו הטקטיקה. תן לענות, בבקשה. תן לענות

בית המשפט, גבירתי,

עורך דין תדמור,.... לשמוע,....

אוקיי

אתה רוצה להגיד שאני חשבתי שיש פה עבירה. אני אמרתי חד משמעית לא חשבתי, יש פה את הטקטיקה הידועה בין עיתונאים ופוליטיקאים במשך שנים. רובי ריבלין אומר את זה בכנסת. על במת הכנסת. יו"ר הכנסת אומר, 'הוא נותן לכם ולוקח מכם, ואל תספרו לי סיפורים' הוא אמר שזו עבירה, כולם הזדעזעו. 'רובי ריבלין אתה אומר דבר כזה, בוא נתחיל מיד בחקירה'. אף אחד לא חשב שיחסי הגומלין האלה בין עיתונאים או מו"לים לבין פוליטיקאים, יש בו דבר עבירה. גם אני לא חשבתי בדבר הזה. רז נזרי לא חשב את זה, ארי הרו לא חשב את זה, ולכן זה דבר שהמצאתם אחר כך ואתם עדיין מתעקשים לנסות לייצר פה רטרואקטיבית איזו עבירה שלא הייתה. לא חשבתי שיש פה עב ירה, אם הייתי חושב שיש פה אווירה הייתי הולך מיד לשמרון, הייתי הולך לויינרוט, ועשיתי את זה במקום אחר. שם זה היה מאוד ברור, במקרה האחר, אם תרצו בדלתיים סגורות אני אספר לכם. פה לא חשבתי שיש פה כלום, שום דבר.

אדוני, אני רק אזכיר לאדוני שבהחלט חשב שיש איזה עניין, כי הוא הלך להתייעץ עם שמרון לפני ההקלטה ושמרון אפילו זכר שאדוני הרגיש שסוחטים אותו 'שמרון לפי שיטת אדוני שאנחנו לא מקבלים, הוא זה שאמר לאדוני להקליט, ואחרי שאדוני הרגיש בשיחה הזאת שמשתמשים בעולם של מקלות וגזרים וגם אפילו אומר בחקירת המשטרה, לא בזמן אמת, אלא מאוחר יותר, אחרי כמה שנים, שמוזס משתמש באיומים, השאלה חוזרת למקומה, מדוע כשהוא בשיח מול עורך דין,

מה השאלה?

רק שנייה אחת, מדוע אדוני לא פונה בעקבות הדבר הזה לעובדים שמרון ואומר לו 'הוא מאיים עלי?'

השאלה נשאלה ונענת ה. עם הסיכום הלא נכון על מה שדוד שמרון אמר ובאיזה נושא הוא ייעץ, אבל את זה,

זו התנגדות?

לא. זה לא. כי לא הייתה שאלה.

התשובה....

אדוני אני מקבל, ואני רק שואל את מר נתניהו, שיסביר מהם המקלות ומהם הגזרים, לא עבירה.

גם זה הובהר מקודם, נשאל ונענה.

מר נתניהו, השאלה על עבירה עלתה כי אדוני אמר 'סוחטים' או 'איומים'. לכן עלתה השאלה על עבירה ולכן היא חוזרת עכשיו, השאלה

עוד פעם, אני לא כן, אני לא חשבתי שיש פה שום עבירה, כבודך. אני לא חשבתי שיש פה שום בעיה, עיתונות עושה את זה כל הזמן, ב - 250 שנות העיתונות המודרנית זה נעשה כל הזמן. אף אחד לא קבע את זה עבירה.

האיומים, כשאדוני מדבר על איומים. ועל זה השאלה.

אומרים 'יחשפו עליך דבר כזה או דבר אחר', או נותנים לך כתבות שער. וזו הפרקטיקה של כל העיתונאים. מוזס עושה את זה וגם האחרים עושים את זה. אף אחד לא דיבר על זה כעבירה, אני לא חשבתי על זה כעבירה, אבל אני כן רציתי, כן רציתי להקליט את העובדה שהוא בוחש בדבר הזה לא מטעמי חופש העיתונות אלא מטעמים האינטרסים שלו, ובשביל זה הקלטתי, ולא בשביל שום סיבה אחרת.

יפה, אבל אתה אמרת גם עכשיו שהיה לך מספיק בהקלטות הקודמות,

נכון

איך הדברים מסתדרים עם הדברים שאמרת במשטרה שאתה בכלל לא יודע אם ההקלטה הצליחה מבחינה טכנית, אתה לא יודע אם זה הקליט. עכשיו אני א ראה לאדוני את הדברים. אדוני זוכר שהוא אמר את זה או שהוא רוצה לראות?

תראה לי בבקשה

ת/826/ג, בעמוד 29. אדוני יעיין משורה 43. זה כל הקטע. מר הירש יעלה את זה עוד רגע. פה אתה רואה, "אני לא יודע אם זה קלט"אדוני יראה. אדוני יסביר איך אדוני חשב שיש לו מספיק חומר על מוזס אם בחקירת המשטרה הוא אפילו לא היה בטוח שההקלטות בכלל פעלו?

לא בדקתי את ההקלטות

כן, אז גם לא ידעת

בסדר. לא בדקתי את ההקלטות, אני יכול לצאת מתוך הנחה שהן בסדר. אבל לא ידעתי אם זה הקליט או לא הקליט. לא חשבתי מיד, 'הו הא, בוא נבדוק שיש לנו הקלטה'. לא הלכתי ועשיתי את זה, ואגב, אחרי שהתברר שניצחתי את הבחירות ושאני לא זקוק לחוק מרוכך, כל העסק הזה פשוט פרח מזיכרוני. אני אפילו לא ידעתי, כשבאתי לחקירות, הדבר האחרון שחשבתי שהם ידברו איתי על מוזס, בכלל לא זכרתי את השיחות האלה, לא זכרתי את ההקלטות האלה, כי היה ברור, זה כבר לא צריך, אני לא צריך את המכשיר הזה יותר. אני לא צריך להוכיח שום דבר כי אני לא בקרב עם מוזס, ניצחתי את הקרב הזה, קיבלתי את הקואליציה שרציתי. זה הכוונה שלי. לא הלכתי ו-,

ואכן באמת אדוני לא עשה בהם שום שימוש. נכון? בבחירות, גם לא בבחירות, אמנם אנחנו מיד מגיעים לכמה שאלות קצרות. היחסים מגיעים לפיצוץ, אנחנו נראה את זה. אבל אדוני לא משתמש בהקלטות. זה אדוני מאשר כמובן?

נכון

עכשיו, אבל אני כן רוצה להפנות אותך לתמליל המשטרתי, ל - 15 בדצמבר ת/831 בעמוד 149, ששם, אדוני יעיין, הוא אומר"נכון, הקלטתי אותו והשתמשתי בזה." אז רציתי לשאול את אדוני באיזה אופן הוא בדיוק השתמש בזה.

אני אסביר את זה. השתמשתי בזה במובן הזה שהיה לי את החומר גלם לצאת בהתקפה חסרת תקדים על מוזס. מוזס היה נחבא אל הכלים, נגיד, נחבא אל הצללים. הוא לא יצא קדימה במהלך השנים האלה והוא אגר הרבה מאוד כוח, הרבה מאוד השפעה, אבל בדרך כלל הוא העדיף, מטעמיו שלו, להיות מחוץ לזרקור התקשורתי. אני בעצם פרמתי את המשוואה הזאת, יצאתי בהתקפה ישירה עליו עם חשיפה אמיתית ותקיפה שאף אחד לא עשה לפניי, שום עיתונאי. לא העזו לעשות את זה. כשעשיתי את זה ידעתי שאם יהיה לי צ'אלנג', זאת אומרת, אם יבואו ויאתגרו אותי, היה לי את ההקלטה הזאת שכנראה, חשבתי שהיא כן מקליטה, כן? בכל אופן לא טרחתי לדאוג בדבר הזה באותה עת, אבל חשבתי שיש לי את החומר הזה ואני יכול לצאת עם זה במקרה הצורך ולהוכיח מה עומד באמת מאחו רי המהלך של העברת החוק. זה מה שהתכוונתי. השתמשתי בזה במובן של,

שמרת את זה

במובן שהיה לי את ה - איך אגיד לך, את התחמושת במחסנית. היה לי את זה. זה שונה,, כשאתה הולך ועושה איזו פעולה, יש הבדל אם יש לך בק - אפ או אין לך בק - אפ. והיה לי בק - אפ. זה המובן שהשתמשתי בזה.

אני אציע לאדוני את העמדה שלנו בהקשר הזה ואדוני יתייחס אליה. אני אומר לאדוני שאדוני לא היה יכול בשום פנים ואופן לחשוף את הקלטות האלה, כיוון שבקלטות האלה יש הצעת שוחד ברורה של מר מוזס לאדוני, ואדוני לא רק שלא דוחה אותה על הסף, הוא מנהל משא ומתן עם מר מוזס באופן שגורם למר מוזס להבין שניתן לשחד ראש ממשלה. את הדבר הזה, אי אפשר לתת לו פומבי וצריך להצפין אותו לעולמי עד בין שני אנשים שעושים עסקת תן וקח.

אני שולל את זה לחלוטין. אני לא חשבתי לרגע שמוזס נתן איזה שוחד. ארי הרו ששמע את השיחות האלה לא חשב שהוא הציע שוחד. הוא גם לא הציע שוחד. משום שלא היה שם שום דבר אמיתי. אפילו, זה שאתם יצרתם קונסטרוקציה מיוחדת בשבילי, שדיבור בין עיתונאי או מו"ל וראש ממשלה או פוליטיקאי, יכול להיות שוחד. יצרתם את הקונסטרוקציה המטורללת הזאת ועשיתם קרימינזציה לכל הקשר בין עיתונאים ופוליטיקאים. דבר מטורף. לא השתמשתם בזה מאז, אבל יצרתם את זה. אבל אני בטח לא יכולתי לחשוב כמו שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא יכול לחשוב שמדובר כאן בשוחד. אני לא חשבתי את זה לרגע. הוא גם לא הציע לי שום דבר אמיתי. מה הוא הציע לי? שאני אתראיין ב - ynet? שאני אתראיין בידיעות אחרונות? זה בשבילו. זה לא בשבילי. אני לא רוצה את זה. הוא רוצה נרמול יחסים. זה מה שהוא רוצה ואני לא נותן לו את זה. הוא לא הציע לי שום דבר. אה, שאני אדבר עם סימה, אני אשנה את הסיקור של ידיעות אחרונות? זו בדיחה. מישהו האמין ש-, אני חשבתי שבאמת הוא מציע לי כאן שינוי? לא חשבתי שהוא מציע לי שום דבר. אז זה, לא רק זה שלא היה מושג כזה של שוחד, גם לפי המושג הזה שאתם אומרים הוא לא הציע לי כלום. כלום. אז זה בכלל לא הייתה הבעיה. מה שכן רואים בקלטות זה לא שוחד. מה שרואים זה שהוא פועל לאינטרס שלו. זה מה שרואים. ולא לאינטרס הציבורי, ולא לאינטרס של עיתונות חופשית וכו' וכו'. זה מה שיש שם.

כן, מר נתניהו, אתה אגב אומר פה בקטע הזה, שאתה יוצא מנקודת הנחה שהוא יודע הכל, ולכן אתה פונה ללוין, לאלקין, שלדון. אז אני שואל את אדוני, אדוני באמת מניח שמוזס יודע אם הוא מדבר או לא מדבר עם מר אדלסון? אם הוא מדבר או לא מדבר עם לוין ואלקין, זה מה שאדוני טוען?

אני מתכוון שאני חושב שהוא יודע את היכולות המשפטיות, במיוחד אחרי שאמרתי לו את זה בפגישה החמישית, שהוא יודע, שהוא יודע שאין אפשרות מעשית בפגרה.

לא, אדוני יעיין בדברים רגע, אולי אדוני לא הבין את השאלה. לא יכולות משפטיות אלא "צריך לדבר עם לוין ועם אלקין ואני יוצא מתוך הנחה שנוני יודע הכל, מה שאני עושה בכנסת, הוא יודע הכל, ואני קונה זמן"אז זה מה שאני שואל את אדוני, לא יכולות משפטיות.

בסדר, אני צריך להגיד לו מה הוא יודע? זה יריב, אני נותן לו קרדיט, זה הכל. אני עושה את זה אגב לא רק מול מוזס. אני יוצא מתוך הנחה שהוא יודע דברים, אז זה טקטיקה של מלחמה. איך אני מנהל את המלחמה מולו במערכת הבחירות. וגם לזה אתם באים עם הסרגל המטורף הזה שלכם, אתם תגידו לי איך אני אנהל את המלחמה בבחירות מול יריב פוליטי. תודה רבה.

אדוני, זה דברים של אדוני. לא סרגל שאף אחד בא ו

בסדר, אבל אין פה שום דבר. זו טקטיקה שלי איך אני מנהל את המלחמה

מאה אחוז, שאדוני מקיים פגישות,

לא להתווכח. אדוני ישאל אותו שאלות,

כבודכם אני מקבל, רציתי

אתם תיכף תגידו לי אם מותר לי לשתות כוס קפה בבוקר או לא. אתם נכנסים ל -, אתם באים לשיקולים שלי? תודה רבה.

אדוני, אני.... אנחנו לא מתקרבים אפילו לסוג הזה

מתקרבים מאוד. זה אבסורד

אדוני לא נתנצח. אני מקבל את הערת ההרכב

אל תענה. תשאל.

אדוני ישאל.

עכשיו אני אומר לאדוני כך, הסתיימה הפגישה הזאת ב - 28 בדצמבר, ולכאורה אין יכולת להגיע להבנה. אני רק אומר לך שבפגישה ב - 13 לדצמבר אמרת למר מוזס שלא ניתן יהיה להעביר את החוק, אבל הוא לא מסתפק באמירה הזאת שיהיה ניסיון לעשות את זה אחרי הבחירות, ואני אציע לאדוני שבפגישה הזאת ב - 28 בדצמבר, אדוני בישר למר מוזס שאדלסון לא יפחית את התפוצה, כפי ששמענו ממר אדלסון, נכון, אדוני ראה,

לא שמענו.

לא, הוא לא עד. כפי שהצגתי ואדוני חזר שהוא עשה איזו תנועה עם אצבע,

זה לא התאריך הזה.

לא אמרתי את התאריך הזה

אז לא בתאריך. אז אדוני ישיב וחבריי אם אפשר, אני אשאל את השאלה ואם צריך להתנגד, תתנגדו ולא כולכם יחד. זה גם יעזור. אז אני אומר לאדוני שלכאורה, אלא אם כן אדוני יגיד לי אחרת, היה עוד איזה שיח קונקרטי או שבאופן עקרוני אפשר להבין שאי אפשר להגיע להבנה.

על מה אתה מדבר, אחרי הפגישה החמישית?

אחרי הפגישה הזאת ב - 28 בדצמבר

אחרי הפגישה החמישית?

כן

השישית.

השישית

מי אמר שהיתה שישית?

א. אני לא זוכר בדיוק אם הייתה פגישה ועל מה היא הייתה, וכפי שאמרתי לך, לדעתי זה היה בכלל בכיוון של מכירה, אבל אני לא זוכר את זה. האם מוזס חשב או לא חשב? אני חושב שאם הוא היה בודק את הדברים והוא בדרך כלל בודק את הדברים, הוא היה מגיע למסקנה שאין אפשרות כזאת, אבל זה עניין שלו.

או, אז ראה, ב - 31 בד צמבר, שלושה ימים אחרי הפגישה, הרו כותב למר מוזס"תתקשר בבקשה". ולמחרת, אני כבר אראה לאדוני מאיפה, למחרת ביום 1 בינואר 2015 הרו כותב למוזס, זה הכל מת/854. "בוקר טוב. יש אפשרות שאני ואתה ניפגש לכמה דקות? הוא ביקש ממני להבין יותר על מה מדובר"אז אדוני יעיין רגע, יראה שאנחנו כבר בינואר 2015, זאת אומרת הסתיים חודש דצמבר וגם שנת 2014, ועדיין הרו מבקש ממר מוזס להיפגש כי 'הוא', ואני מניח שהוא מתכוון לאדוני, "רוצה להבין יותר טוב על מה מדובר". משהו שמוזס כנראה הציע. ועכשיו אני שואל את אדוני מה הוא זוכר מזה.

אני רק זוכר באופן מעומעם שהיה דיבור, שאני רציתי לקדם מכירה, חשבתי שזה זמן מאוד מוצלח, או עם סיכויים לפחות, יותר טובים, לממש את זה ויכול להיות מאוד שמתייחסים לזה. אני לא יודע בדיוק על מה,

בחקירות לא זכרת את הנימוק הזה

אני אומר לך, כשהכנתי,

בהכנה

בהכנה, אני זכרתי,

בהכנה לעדות

תשמע, בחקירות לא זכרתי את כל הדבר הזה. מוזס אפילו לא עלה, כבודכם,

את הנפח הכל כך משמעותי שהדבר הזה תפס בשיח, אדוני... בגירסתו היום

תן לי בבקשה, רגע,

אני אתן לך להשיב כמובן

תן לי בבקשה. אמרתי לכם שכל עוד, אני התכוונתי רק לדבר אחד. איך למנוע את סגירת ישראל היום. ברגע שניצחתי את הבחירות, וכל הטקטיקה שעשיתי כאן זה טקטיקה של מול יריב, והצלחתי בזה, עדיין לא ידעתי מה יקרה אחרי הבחירות. ברגע שהבחירות הסתיימו וניצחתי, אני סגרתי, שמתי את הפקק על זה בהסכם קואליציוני שבו אמרתי שכל הצעה ביחס לכלי תקשורת צריכה לעבור דרך שר התקשורת, ומבחינתי גמרתי, ניצחתי. נגמר. כלום. לא התעסקתי בזה יותר, לא מוזס, לא הקלטה, לא שום דבר. שכחתי מזה לגמרי. כשהגיעו הידיעות האלה שהולכים לחקור אותי על אנשי עסקים וכולי וישבנו והעלינו, התחלנו לחשוב מה הדברים האבסורדיים שהם יכולים להעלות, זה היה מחוץ לרשימה בכלל. זה מראה בכלל שלא חשבתי בכלל שהיה פה משהו. שהיה פה משהו שהוא לא ראוי, פלילי, משהו שדורש חקירה. זה בכלל לא עלה. ואם זה היה כמו שאתם חושבים, וואו, הייתה פה איזו עסקה אפלה, וכולי, בוודאי שהיינו מעלים את זה. אבל כולם מעידים על השיחה הזאת שזה אפילו לא עלה. אני לא זכרתי את זה. כשאני מגיע למשטרה אני אפילו לא זוכר את השיחות האלה, אני לא זוכר את ההקלטות, לא זוכר שום דבר. זה לגמרי לגמרי פרח מזיכרוני משום שזה כבר לא היה פקטור, לא היה חשוב. בוודאי לא בפרמט רים שאתם מתארים, שיש פה עבירה פלילית ויש פה משהו. לא הייתה פה שום עבירה פלילית, לא הייתה שום הצעה של שוחד. היה פה משחק בין יריבים, ניצחתי במשחק, נגמר מבחינתי.

ביום ראשון ה-4 בינואר 2015 כותב הרו למוזס"שבוע טוב", כבודכם אנחנו שוב בת/854 ואני קורא.

איזה עמוד?

אתם מוצאים?

עוד שניה. אתה יכול להתחיל אבל זה גם על המסך.

כן. אז אני אומר לאדוני, זה גם על המסך, שכותב מר הרו למר מוזס"שבוע טוב. בכל זאת אני חושב שכדאי שניפגש לעשר דקות אם אפשר. מחר מתאים לך?" אדוני זוכר את השיח הזה ועל מה דובר, עוד ב-4 בינואר?

סליחה, זה לא מה שהצגת קודם על המסך?

לא

מה לא? כן.

כן. זה ההמשך.

ברור שזה המשך. אבל עברנו לשורה הבאה. התקדמנו ב-4 ימים מר חדד

שלושה ימים.

התשובה היא לא. אני לא יכול לזכור את זה. איך אני יכול לזכור שיחות טלפון,

שהוא לא צד להן.

לפני 16 שנים? כמה זה?

כן. עכשיו אני רוצה להציג לאדוני,

12 שנים

שאחרי הפגישות האלה, הפגישה מה - 28 בדצמבר והשיח הזה, מה שקורה בעיתון ישראל היום, זה שיש פתאום ירידה בתפוצה ואני רוצה להראות לאדוני שהחל מיום ראשון ה - 19 באוקטובר 2014 לפני שהכריזו את הבחירות או כל דבר אחר, מספר העותקים היה 325,000 ככה, בדיוק במספר הזה, זה נמשך חודשיים וחצי, וב-4 בינואר, 2015 סמוך אחרי הפגישה של אדוני עם מר מוזס והטענה שלנו לפגישה עם מר אדלסון, המספר יורד ל - 275,000 עותקים. אני מיד אפנה לת/1306, חבריי רוצים להתנגד?

יכול להיות. אני רק קם כי יש אפשרות שאתנגד, כפי שסיכמנו לאורך שנים.

מאה אחוז. אני רק רציתי לשאול אם זו התנגדות או להראות למעלה או למטה. מה שאני מציע לאדוני זה שממש כמו שאדוני אמר למר מוזס בשיחה שמר אדלסון ייתן בהם סימנים, כבר תהיה איזו שהיא הבנה עם מר אדלסון להתחיל לממש את השיח ביניכם על צמצום התפוצה עוד בתקופת הבחירות, והנה, הדבר הזה קורה בתפוצת העיתון, וזה מתרחש בינואר.2015 הוא אכן נתן בהם סימנים. ראה ת1306/ עמודים 1 ו.2-

רק אם אפשר להפנות לנו למקום שזה מופיע בכתב האישום. בסדר?

זה מול הטענה,

לא, לא.

לא לא, אני בהחלט, כבודכם,

אז רק שייצא.

שוב, כבודכם. טענה, קודם כל זו כמובן טענה שקרית ולא נכונה. ראינו גם את מה ששלדון לא אמר בדברים שלו, אבל בכל זאת ראינו את זה.

אני לא מבינה, אבל רשום 400 ו - 400 לא הבנתי., לא הבנתי את הטענה, זה אותו דבר.

אפשר, תרד טיפה למטה?

לא, לא הבנתי, זה בהתנגדות?

כן, זה בהתנגדות. אתם מפנים ל - ת/, מה,

כן. מה לא הבנת? מה לא בסדר?

לא, כי אתה אומר דברים אחרים, עכשיו

מיד מורידים.

מה ההתנגדות?

מיד מורידים. בהחלט. במכוון. במכוון

אי אפשר לעקוב ככה.

אז תפתחי את זה ב - ת/ אצלך, גבירתי

זה מאוד מהר.

מה ההתנגדות, עורך דין חדד?

למה חוצפה? מה קרה? גבירתי, אני מבקש שגבירתי תהיה סניגורית שלנו ובאמת, תעזור לנו. מה החוצפה בזה?

לא, כי להגיד שיש פה איזה,

לא אמרתי כלום.

לא אתה

לא אמרתי כלום.

לא אתה. לא התייחסתי אליך

חיכיתי בשקט, אני מנסה לשמור באמת על תרבות דיון הכי נעימה שיש,

עורך דין חדד, די,

ואני שומע את עורך דין תדמור שאומר שזה חוצפה.

כי לא כל רגע שהמסך כבה זה בגלל שה-,

אני אמרתי? מה אתה רוצה ממני? אני אמרתי...

לא אתה. יש עוד צוות הגנה כאן

מה, מה היא אמרה? מה חברתי אמרה?

מה ההתנגדות?

כבודכם, אחד, הטענה למימוש עסקה, היא טענה שצריכה להופיע, הרי יש טענה הפוכה. היא טענה שצריכה להופיע בכתב האישום. אם אפשר שכבודכם יחזיק את כתב האישום. זה לא נטען בפרשת התביעה, זה לא נטען בשום מקום, זה לא הוכח, זה לא נאמר. אין את זה בשום מקום. אבל נסתכל רק על כתב האישום.

לאיזה עמוד אדוני מפנה?

לא צריך להקריא מר חדד, אנחנו מכירים,

עמוד 33. אין שום טענה כזאת. אין שום טענה כזאת, אין שום טענה שבעקבות השיח,

ההתנגדות היא בגין חריגה ממה שנטען בכתב האישום.

נכון. מעבר לזה, על זה שזה לא מבוסס, אני יכול גם עוד ענפים בעץ הזה. זה גם לא נטען בשום מקום, זה לא הוכח בשום מקום, אין מישהו שטוען את זה, זו ספקולציה של התביעה על בסיס אפס ראיות. שלדון אדלסון, לפי מה שחברי טען, אנחנו טוענים שבכלל כל השיח הזה היה בספטמבר לפי מה ששלדון אומר, אבל לפי מה שחברי טען, הוא טוען שזה היה בדצמבר ו'הראיתי לו את האצבע' וכולי. אז פתאום שלדון כן הוריד את העותקים? זאת אומרת, זה ממש נוגד גם את השאלות ששמענו לפני כמה דקות מהתביעה. עכשיו, לא סתם זה לא מופיע בכתב האישום. זה לא מופיע בכתב האישום כי לטעמנו זו טענה פשוט לא נכונה, חסרת בסיס, כב השופט עודד שחם:' אדוני בוודאי מבין שלא נקבע כעת מה נכון ומה לא,

לכן אמרתי. קודם כל נבין שניה, יש פה חריגה מ-,

הטענה המרכזית של חריגה מכתב האישום,

אז אני שומר על האפשרות להשלים אחר כך.

מר חדד, הבנו.

כבודכם, אני מתייחס פה לטענה שבכלל כל השיח הזה הוא שיח שלא נגע, שלא התכוון בכלל שייתן סימנים ולא שום דבר ואני מתייחס לטענת ההגנה של הנאשם שאומר שהוא בשלב הזה כבר בכלל מדבר על אחרי הבחירות, ואני מראה מה מתנהל ואיך מתנהל השיח, שהוא אותו שיח, לא של 30 שעות כמו שהוא מעיד, אלא כפי שכבודכם יראה שנמשך עד סוף ינואר, ואז יש פיצוץ ולזה יש משמעות, וזה בדיוק הולם את הדברים שכבודכם ראה בשיחות שכבר עברנו אותן, שבהן מנסים, וזה מה שהוא אמר כרגע, גם קודם, לשמר את מר מוזס, שבתקופת בחירות, לא במצב של התקפה, זאת הטענה.

אדרבה. זו ודאי טענה שצריכה,

כשראיה נסיבתית שיכולה להיות לה משקל, אנחנו לא יודעים, אולי כן, אולי לא, זה לא בהכרח מגיע ישירות מכתב האישום.

אין לכם כוונה לחרוג מכתב האישום,

כבודכם, אנחנו, כבר אמרתי,

הוא הצהיר על זה יותר מפעם אחת.

למרות שיש מי שאומר לי 'למה אתה לא מבקש לתקן את כתב האישום,'

זו הטענה. אז קודם כל נבהיר את זה שוב.

אני לא מבקש לתקן את כתב האישום

גם מה שנאמר, חברי, שיש מי שאומר לו 'למה אתה לא מבקש לתקן', אנחנו הרי, את המוזיקה אנחנו שומעים. גם אם,

אין שום מוזיקה ואמרתי שאני לא מבקש. אני עומד כאן,

השאלות נכתבו על ידי מי שחושב שצריך לבקש לתקן את כתב האישום. וזה הסאב - טקסט.

כבודכם, השאלות נכתבו על ידינו, באמת, עם כל הכבוד לך

מר חדד, עד אנה אדוני רוצה ש-,

לאן אדוני לוקח אותנו?

לא לאן. לאן? לכתב האישום. נורא פשוט. לא אני לוקח אתכם, כתב האישום לוקח אותנו.

כתב האישום נשאר כפי שהוא.

אז אני רוצה בכל זאת, אמרתי שאני שומר לעצמי נימוקים נוספים תוך כדי שבדקנו. מה שעושה התביעה, א. אין ראייה כזאת, לא נסיבתית ולא בכלל, למה שחברי אומר. ודאי שאי ן ראייה ישירה לזה, אף אחד לא טוען את זה. בא חברי ואומר 'ראו, במועדים, יש למעשה מהדורה יומית', תראו את הטבלה.

אנחנו במהדורה היומית?

כן

בסוף השבוע זה נשאר אותו דבר.

במהדורה היומית, דרך אגב, הבנו שסוף שבוע זה העיקר, אני מזכיר, את זה כבר למדנו,

שזה נשאר אותו דבר.

במהדורה היומית, טוענת התביעה, שב - 15 בינואר זה 275,000. אנחנו לא יודעים כמה זה היה ב - 16 בינואר, אין לנו נתון כזה, כמה זה היה ב - 17 אני לא יודע מתי סוף שבוע., אנחנו גם לא יודעים כמה זה היה,

יציגו לו את הנתונים, יאמר מה שיאמר.

שניה. אני אומר כך, בסוף הוא רק עד. הוא ראש ממשלה, הוא אדם אינטליגנטי, בסוף הוא רק עד.

לכן המשקל שיינתן לדברים שלו,

עוד שניה, אני אסיים ואדוני יקבע ואנחנו נתקדם משם. הרי יש פה טענה, אמר מקודם כבוד השופט בר - עם, 'זה א ולי עניין נסיבתי', אבל זה לא נכון. כי אולי ב - 14 בינואר זה גם היה 275,000?

אבל זה כבר אדוני,... נכנס פה לדבר, מר חדד, אלה כבר לא טענות התנגדות. אלה טענות של משקל שאנחנו, אוזנינו תהיה כרויה.

עוד רגע. כי מה שעכשיו אני אגיד זה גם עניין שאני מבקש שלפחות חבריי יציגו את זה. במהדורת סוף השבוע, אם אתה יכול להציג את הטבלה של מהדורת סוף השבוע, שלמדנו שזה העיקר, כך למדנו מה... שם אנחנו רואים שאין שינוי.

אז גם זה עניין של משקל.

אנחנו מבקשים אז קודם כל שיציג, הרי מנסים לבוא,

אופי השאלה היה לכיוון הנסיבתי. המשקל שיינתן זה סוגיה נפרדת.

אז אנחנו מבקשים, או שאנחנו נציג בחוזרת גם את סוף השבוע, אבל מקודם ביקשנו את ההידוק הנדרש,

אז תראו לו את שתיהן ותשאל מה שתשאל.

זה מה שביקשנו.

נדגיש שהמהדורה היומית ירדה

לא, לא, ותציג את זה שסוף השבוע לא ירד.

אני מנהל את החקירה

אז אני אציג את זה בחוזרת. הכול בסדר.

אבל יש טענה שזה... תראה בעצם שזה מטעה.

גבירתי אני אגיד אפילו את זה. הכל בסדר כדי לחסוך שאלה בחוזרת ולחדד

אדוני יחדד שזה ביומית.

אני אחדד שזה ליומית, ואם לבית המשפט, לכבוד השופטת חשוב שאני גם אגיד שנשאר הסוף שבוע, גם את זה נעשה. בסדר גמור,

מאה אחוז.

כמה זמן, מר תדמור, עד שאדוני מסיים?

עד ההפסקה אני לא אסיים

אדוני לא יסיים?

לא תסיים?

עוד 40 דקות? אני לא בטוח שאני אסיים, אולי עוד,

אדוני ישתדל.

45 דקות.

מר נתניהו, אני מציג לך את הנתונים עוד פעם ואומר לך שהמהדורה היומית, להבדיל ממהדורת סוף השבוע שנשארה קבועה, ירדה בינואר,2015 כפי שהצגתי לך קודם, מ325,000- עותקים ל275,000- עותקים, אחרי שכמה חודשים עמדה על ההיקף הגבוה היותר. ואני מציע לך שזה בדיוק הסימנים שאדוני דיבר עליהם בשיחה החמישית שאדלסון נותן, כדי שמר מוזס יבין שהשיח עדיין שריר וקיים, הפעם באמצעות מימוש היוזמות לחוק מרוכך בתקופת בחירות, בדרך של צמצום עצמי של אדלסון.

טוב, אין לי מושג למה התפוצה היא כפי שהיא כאן. לא יודע מה אדלסון חשב או עמוס רגב חשב, אין לי מושג. ואני גם לא בדקתי את התנודות של התפוצה של ישראל היום לאורך השנים, אז זה דבר ראשון. דבר שני, מה שאתם אומרים בעצם, מה שאתם אומרים כאן, זה שהיה כאן דבר של, רעיון של שוחד. אתה מקבל סיקור חיובי, ותמורת זה אתה מעביר חוק. מי שבא הנה, אומרים, פשוט באים הנה אנשים, איתן כבל שאומר 'כן, עשיתי את הדבר הזה'. לא נוגעים בו. ציפי ליבני מגישה את כל החוק המרוכך הזה בוועדת שרים לחקיקה, מקבלת את הכתבות שער, לא נוגעים בה. איילת שקד עושה בדיוק את הדברים האלה ורבים אחרים, לא נוגעים בהם. רובי ריבלין, יו"ר הכנסת, אומר את זה מעל במת הכנסת, הוא מתאר בדיוק את התהליך הזה. אף אחד לא אומר 'שוחד,' אף אחד לא אומר כלום. במשך שנים, החוק הזה חי ונושם בתוך הכנסת, הח"כים עושים את הפעולות האלה לטובת כיסוי טוב וכולי, לא אומרים כלום, אין חוק, אין שוחד. במקרה היחיד והכי בולט של אחד שנלחם בחוק הזה ועושה הכול כדי לבלום אותו, ובולם אותו גם, ומקבל עיתונות איומה, וזה אני, אותי, מעלים על שוחד, על דבר שגם לפי שיטתכם לא עשיתי. זה פשוט אבסורד. זה הכול עבור, זה מראה שיש פה רק רדיפה פוליטית. קונסטרוקציה מטורפת שלא קיימת בכלל בשום מקום אחר, וניסיון בכוח להכניס אותי לתוך הנעל הקצרה הזאת, להכניס בכוח את הנעל הקצרה, לייצר כאן איזה מצב שקיבלתי que pro,quid לא קיבלתי que pro quid, עצרתי את החוק הזה, קיבלתי עיתונות איומה ונלחמתי במוזס וניצחתי, ומנעתי את העברת החוק. שום שוחד, בדיוק הפוך. אבל אם יש שוחד, אז איפה אתם? אז למה לא שאלתם? למה לא הבאתם את עצמכם הנה? למה לא הבאתם את עצמכם הנה כשקיבלתם עיתונות פנטסטית ונתתם לתאגיד של מוזס את כל ההטבות? תביאו את עצמכם לשוחד. על מה אתם מדברים פה? יצרתם קונסטרוקציה באמת מטורפת, והפעלתם אותה על האדם היחיד שלא מתאים לקונסטרוקציה הזאת. תפעילו את זה על עצמכם, תפעילו את זה על הפוליטיקאים האחרים. כמובן שאתם לא רוצים, כי זה רק ציד מכשפות, זה שום דבר אחר.

שום ציד מכשפות, כשיש ראיות, למשל בהקלטות לעסקת שוחד, אנחנו... אותן, וככל שהן מגבשות יסוד סביר, אנחנו...

סליחה, היה לכם כאן את איתן כבל שאמר את זה פה. למה אתם לא מפעילים את זה? פה הוא תיאר את זה. הוא תיאר את זה בחקירות. הן מוקלטות באותה מידה. למה לא הפעלתם את השוחד? כי אין כאן שוחד, כי מה שאתם עושים, יצרתם קונסטרוקציה ואתם מנסים פשוט להפיל ראש ממשלה מהימין. זה כל מה שאתם עושים.

אף אחד לא פועל מהשיקולים האלה, ואני מתקדם,

לא, בטח, לא. אין כאן שום דבר. וזה בלשון סגי נהור

אני מתקדם. לא, אי אפשר להשאיר את זה ככה, בסדר גמור, אי אפשר להשאיר א תזה ככה ולכן אני עונה לך אבל אני מתקדם. על כל פנים, בחילת ינואר 2015, עדיין יש שיח מסוים בינך לבין מר מוזס, ואחרי שאנחנו רואים גם שהיתה ירידת תפוצה ב-6 בינואר, הרו שולח למוזס הודעה,

לא ב-6 בינואר.

נכון. הייתה קודם. ב-4, ביום 6 בינואר הרו שולח למר מוזס הודעה. "ערב טוב, אפשר לתאם פגישה איתו אחרי הסופה ביום ראשון" "תודה". למחרת כותב מר מוזס"תתקשר אלי בבקשה" למספר שרשום פה, התחלת מספר. זה בת/854 אדוני זוכר,, באמת הייתה סופה בינואר 2015 בירושלים, גדולה. אדוני זוכר אולי למה הוא רצה להיפגש עם מוזס אחרי אותה סופה?

טוב שאתה לא שואל אותי 'אדוני זוכר למה הייתה סופה.'

לא, על זה אני לא חושב שלאדוני יש שליטה. למרות יכולותיו באמת המרשימות של אדוני, על סופות הוא לא שולט. לכן אני שואל את אדוני, הסופה היא רק תזכורת לאירוע. האם אדוני זוכר על מה הוא רצה להמשיך לדבר עם מר מוזס?

הסופה זה חלק מכתב האישום?

לא, ואני גם לא מבקש להרחיב

אני צוחק.

אני משיב לך באותו... כן. לא צריך להרחיב. לא זוכר על מה מדברים בינואר 2015 אחרי הסופה?

אני לא זוכר, אני גם לא זוכר שאני מכיר את זה בכלל

טוב. אז אני אומר לאדוני שבינואר 2015 היחסים שלך עם מוזס עדיין לא עלו, לומר, לרמת מלחמה חמה, נקרא לזה כך, הם היו תקינים. ולמשל, ב20- בינואר 2015 הגיע אליך עורך ynet ערן טיפנברון כדי לתאם איתך ריאיון ל - ynet ואני אומר לך שאם היית חושב שבשלב הזה ידיעות אחרונות כבר יצאו למתקפה חזיתית, אז לא היית מסכים להיפגש עם העורך לצורך תיאום אותו ריאיון. אדוני מאשר?

לא, אני לא מאשר

אז יסביר

מי שכל הזמן דוחף אותי לדבר הזה זה ניר חפץ, הדובר, הוא גם הכיר את טיפנברון. הוא כל הזמן, כמו שהוא דחק אותי לעשות את הדבר השטותי הזה עם וואלה בזמנו, בניגוד לדעתי, אז גם פה הוא לחץ והייתה פגישה שלו, לדעתי, היא לא הובילה לכלום. אגב, הריאיון הזה הוא בשבילם, הוא לא בשבילי, זה מתנה בשבילם. זה לא נותן לי כלום. עוד רעיון ב - ynet. בשבילו, הנה, נגמר החרם או נגמר, העיתון של המדינה הוא באמת של המדינה. זה בכלל לא מעניין אותי. הראיונות האלה, זה לא בשבילי, זה בשביל מוזס.

כן, ובכל זאת לא קיימת הרעיון כזה זמן מה לפני, נכון, וכאן אתה, ברור לך שטיפנברון מגיע על דעת מר מוזס, נכון? זה לא, אין שאלה.

לא נתתי דעתי על זה. נתתי יותר דעתי על כך שניר חפץ, שיכול באמת לקדוח לך חור, והוא עשה את זה פעמים לא מעט, כשיש לו אינטרס כזה או אחר, אז, פשוט לעזוב אותו. 'אוקיי, תביא אותו, נדבר איתו'. זה מה שאמרתי.

מר נתניהו, אני מציע לך שאתה מקיים את המפגש הזה כי חשוב לך לגרום למר מוזס להבין שאתה עדיין מנהל איתו איזו שהיא תקשורת, כדי להגיע להבנה ביחס לבעיה הכלכלית שמטרידה אותו.

שוב, כתב האישום. בית משפט נותן ככה טיפה ללטף מבחוץ את כתב האישום, אבל לאן אנחנו מתרחקים? אין טענות כאלה. כל זה לא קיים. לא ניהלנו את פרשת התביעה vis a vis הטענות האלה. לא עשינו את זה.

הוא לא נחקר על זה.

הוא לא נחקר על זה, טיפנברון, בכלל לא הביאו אותו לפה לעדות, הוא היה עד תביעה וויתרו עליו, לא נטענו כל הטענות הללו. אז אני לוקח את כוס המידה של אדוני, אני אף פעם לא קולע בדיוק למידה המדויקת, אבל בכל זאת אני מרגיש שגם, שזהו, הכוס התמלאה, אנחנו אחרי כתב האישום, אני מבין, לוחשים לך 'אולי תתקן', 'אולי לא תתקן', 'למה אתה לא מתקן', זה מה שאתה אמרת,

לא מתקן, הבהרתי את זה שוב ושוב,

לא מתקן. אז זהו, אבל זה לא בכתב האישום.

זה גם לגמרי רלוונטי כבודכם, נוכח טענות ההגנה. גם לטענת הנירמול, מה שההגנה מכנה, וגם לטענת מר נתניהו שכל הדבר הזה הוא קצרצר. אני מראה לכם איך השיח הזה יימשך עד סוף חודש ינואר וההתקפות לא מגיעות והן משמעותיות כי הן בדיוק אותה ההבנה שהיתה בין שני הצדדים, בשיחות המוקלטות.

כבודכם, אני מבקש שניקח את כתב האישום בכל זאת.

מר חדד, אם טענות ההגנה,

לא, לא קשור לטענות ההגנה. אין קשר לטענת ההגנה. אין טענת הגנה שזה מענה אליה, וזה לא מילת קסם 'טענת ההגנה', שיסביר איזו טענת הגנה.

הטענה,

יונתן, רק שניה. יהונתן, שניה בבקשה. אני מסתכל, עמוד 33 פגישה שישית, בזה נגמר האירוע, רצף האירועים. זה התקופות של כתב האישום וכל ינואר זה מחוץ לכתב האישום. "בהתאם לדברי הנאשם נתניהו בפגישה החמישית ביום 27 בדצמבר או בסמוך לפני כן"לא אחרי כן, "הנאשם נתניהו אכן נפגש עם אדלסון, במסגרת פגישה זו הנאשם ביקש"אחר כך יש, אין פגישה נוספת. אין עוד פגישה עם מוזס. אין. עכשיו, מפרטים פה את הפגישות. יש אפילו לפני כן בהתחלה, יש את מועדי הפגישות, כבודכם יראה. סעיף 22 עמוד 30, יש את מועדי הפגישות. אלו הפגישות. זאת הטענה. על זה באנו וטענו והתגוננו. עכשיו, אי אפשר, מה לעשות, אי אפשר לעשות את זה, בטח לא בשלהי החקירה הנגדית של ראש הממשלה. אנחנו, אם היינו יודעים את זה, היינו חוקרים אנשים. היית חוקר את ארי הרו על זה, ריבונו של עולם. הייתי שואל אותו שאלות על זה, עד מדינה. דרך אגב, למיטב זכרוני הוא לא נשאל על זה שאלה. הם לא שאלו, אנחנו לא שאלנו. אז עכשיו ראש הממשלה, שלא נחקר על זה בכלל במשטרה, באמצע 2026 יבוא,

אפשר להשיב?

רק להוסיף משפט אחד, שאמר חברי עכשיו שזה רלוונטי, להצדיק את הרלוונטיות, זה מראה שהשיח נמשך. אם יש טענה שהשיח נמשך, זו טענה שצריכה הייתה להופיע בכתב האישום.

השאלה אם יש ההתייחסות לטענות ההגנה.

ההתייחסות לטענות ההגנה היא שמר נתניהו טען פה, שכל העניין, הוא הטיח בנו, 'שכל העניין זה 30 שעות בין השיחה הראשונה לשנייה, שאני מבקש סיקור, והכל מתפוצץ בשיחה השנייה, שאני אומר לו שאין לי שום יכולת יותר להעביר', ואני מראה לו בתשובה לטענת ההגנה הזאת שזה 30 שעות, שלאו 30 שעות הן, כי אנחנו מדברים על עד סוף ינואר, שבהם מתקיים שיח שהוא כולו בראיות שהוצגו כבר לכבודכם, ת/ שהוגשו במהלך פרשת התביעה, וחקירות של הנאשם, שאני מיד אציג, שבהן הוא נחקר על אותו ריאיון עם רן טיפנברון והפגישה, ואני מבקש את ההתייחסות שלו, זה הכול. יש לו טענות גם בהקשר הזה, ואני לא אגיד אותם כרגע, הוא יענה אותן, אבל להגיד שהוא לא נחקר על זה? הוא נחקר על זה, ההודעות בפני כבודכם, כבודכם יעיינו בהם, ואנחנו גם נטען לגביהן, ועכשיו ההזדמנות שלו להגיב. עדים נחקרו.

שניה, חברי עושה דבר שאולי חברי טועה, יכול להיות. ערן טיפנברון זה דבר אחד. לבוא ולדבר על פגישות נוספות,

אני לא דיברתי על פגישות נוספות

זה מה שאמרת.

אבל זה ת/, אני מציג לו מוצג. אני מדבר על,

ארי הרו נחקר על פגישות נוספות?

אין עוד פגישות. יש ניסיונות לקיים פגישה, ומהן עולה שיח

זה מופיע בכתב האישום?

זה מופיע במוצג שהוגש במשפט והוא ראיה

באמת, עם כל הכבוד. באמת, זה לא עובד ככה. אנחנו, קודם כל, ראש הממשלה נשאל 'מה היה לך', נזכיר את זה. הוא נשאל מה היה, הוא בא ואמר, דיבר על מכירה. הרי את זה הוא אמר, זה דברים שהוא אמר אז אני מרשה לעצמי לומר אותם כשהוא נמצא. כתב האישום תחום. אין לו המשך. הוא נגמר בשלב מסוים. אין פה טענת הגנה שמנסים לסתור אותה. עם כל הכבוד. איזו טענת הגנה מנסים לסתור? וכל האמירות של ראש הממשלה אלו אמירות שהוא אמר אותן במשטרה. אין פה שום דבר חדש. זה לא שיש איזו שהיא טענת הגנה שעכשיו אנחנו רוצים לסתור אותה. זה נאמר במשטרה. אם מישהו היה רוצה לסתור אותה, הוא היה צריך לסתור אותה בכתב האישום או במהלך החקירה.

אנחנו רוצים להוסיף עוד שתי טענות חשובות.

רגע. עורך דין חדד אדוני סיים?

סיימתי.

אנחנו נתיר את השאלה בהקשר שאדוני הפנה אליו, לא שום הרחבות, שום דבר.

כבודכם אני ומבהיר, לא מרחיבים,

לא צריך לחזור ולהבהיר. אמרנו שבמה שאדוני הבהיר, אנחנו מתירים את השאלה. לא צריך לחזור ולהבהיר.

אני מודה לכבודכם. לא חוזר

המטרה...

כבודכם, מר נתניהו שמעת את כל השיח, עכשיו, תשיב בבקשה על שאלתי. האם לגבי המשך השיח כפי שעולה כאן, תיאום ריאיון עם מר טיפנברון?

אני השבתי לך, אמרתי לך שמי שדחף לעניין הזה היה חפץ. לחפץ היו יחסי חברות מיוחדים עם טיפנברון, ומה הוא רצה לעשות, אם הוא רצה, אם הוא חשב שהוא עושה כאן מהלך טוב לי, אני לא יודע, זה בוודאי היה טוב לטיפנברון, ואני לא רציתי לעשות את זה. טיפנברון היה יכול לבוא בין אם הוא בא ביוזמה עצמאית או לא, הוא היה בא ומראה 'הנה, הבאתי ריאיון', איך אומרים, a cup ma in feather. הבאתי ריאיון עם ראש הממשלה. זה רק לטובת ידיעות אחרונות, ואני לא רציתי לעשות את זה. אז חפץ ניסה ולא הצליח, וזה לא אומר כלום, שום דבר. שום דבר. לא עסקה עם נוני מוזס ולא קידום נוני מוזס, ולא שום דבר.

תראה, בחקירה אתה אמרת שהעובדה שסירבת עד אותו שלב לתת ראיונות הייתה יכולה לגרום למוזס להבין שאדוני משחק איתו. אבל כאן אדוני לא מסרב, ואני מפנה, אלא, אני אראה לך כבר, כאן אדוני מקבל את מר טיפנברון לפגישה ומשדר למר מוזס, לפי תזת התביעה, שאדוני לא משחק, אלא אדוני רציני. ועכשיו אני אפנה אותך לתמליל המשטרתי, 5 בינואר, ת/828/ג עמוד 40 משורה 28 ואילך, אדוני יעיין. אדוני אומר"ברגע שאני סירבתי להצעה החוזרת ונשנית שלו לתת ריאיון, הוא ידע, הוא צריך להבין את הכול, ואז השאלה שכל אחד, כל אחד משחק, אתה יודע, אם כל אחד משחק עם השני, ואני הנחתי"שואלים אותך, "הוא מבין שאני משחק איתו, ואני מבין שהוא משחק איתי, בסדר, אז אתם רוצים ל - זה הציטוט.",

מה היה בזה?

זה הציטוט. סירבת וסירבת וחשבת שהוא מבין, שיחשוב שאתה משחק איתו, והנה, אתה לא מסרב לריאיון כי אתה קיימת פגישה עם מר טיפנברון כדי לקדם ריאיון,

סליחה כבודכם, באמת, אני,

לא,

אז שייצא.

אבל הוא יכול להשיב גם להבהרת הדברים, איך אדוני מבין את זה שהוא מסרב ומסרב,

אבל מה הכוונה 'מסרב ומסרב'? אנחנו יודעים ש - אני לא רוצה כשהוא פה,,

שניה, לא בפניו

חבל, באמת זה,

לא, בסדר, אבל אחרי שאמרת מר חדד,

לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום. באמת, אתה יודע, יונתן, באמת,

אדוני ישיב. מר חדד, הכל בסדר, אדוני יישב וישמע את התשובה.

כבודכם, אני סירבתי לריאיון אני לא סירבתי לפגישה, קודם כל כי ניר חפץ דחף אותה, ובפגישה הזאת אני יכול להשיג אולי מודיעין, לדעת מה קורה, מה קורה במערכת ידיעות אחרונות, מה קורה במערכת ynet. אפשר להיפגש. אמרתי לכם שמקיימים את הקשרים האלה. אבל העובדה הפשוטה היא, סירבתי לקבל את זה. לא חשבתי שאני אקבל, 'הנה, אני יכול לקבל איזה ריאיון נחמד ומלטף בידיעות אחרונות', לא, ב'ynet לא רציתי את זה. עובדה. זה עובדה.',

אז למה נפגשת איתו?

הוא ענה על זה כבר תשע פעמים.

אמרתי לך. לפני רגע עניתי לך, עניתי לך פעמיים. אני מקבל, קודם כל כי לוחץ עלי ניר חפץ, למה קיבלתי אז את דב גילהר? נגד judgement best my? כן? נגד השיפוט? כי הוא לחץ אז גם פה הוא לחץ, תשמע, אני כבר לא זוכר מה הוא אמר. אולי טיפנברון זה לא נוני, טיפנברון זה שונה, תאמין לי, יש פה זה ואולי נלמד גם כמה דברים. אני לא זוכר בדיוק את ה-,

אז בוא תראה מה הוא באמת אמר. אני מפנה את אדוני לדבריו של, להראות לאדוני את הדברים שכתב אילן ישועה לשאול אלוביץ' בעקבות הפרסום שאתה תיתן ריאיון ל - ynet וביחס לדברים שהוא שמע מניר חפץ, אדוני יתייחס לזה, אולי זה ירענן את זיכרונו בגבולות של הדבר הזה. ת/ 380 אדוני יסתכל, חפץ אומר,, הוא מספר מה חפץ אומר.

לא הבנתי, סליחה. לאן אתם מפנים?

אנחנו מפנים לרול

הודעה של מי למי?

בין, אדוני, כבודכם, אילן ישועה לשאול אלוביץ', וכותב ישועה דברים שהוא שמע מחפץ. ראה אדוני, אולי זה ירענן את זיכרונך פשוט, למה חפץ טען באותם ימים. הוא טוען ש"הגדול רוצה לעשות שלום עם הגדול שלו והריאיון הבלעדי הוא חלק מההסכם"ואז בהמשך, שים לב, "המודפס ימשיך באותו קו נגד, ynet ילך לכיוון השני. לדבריו, מספיק שיפסיקו העוינות ב50- אחוז כדי שזה יהיה שווה לו." יש התנגדות?

כן.

מר נתניהו

הוא ביקש את ההתייחסות, אם זה מזכיר לו משהו.

האם זה מזכיר לו,

איזה שורות?

שיחה שהוא לא צד לה.

הוא לא צד לה,

זה עדות שמיעה.

מר חדד, אתה משיב?

הוא שאל אם זה מזכיר לו.

לא צריך, הוא לא רואה שהוא לא צד?

אז בגלל זה מה הוא אמר?

אז מאה אחוז, אז לא בפניו

רק אתה סותר את עצמך. אם הוא רואה שהוא לא צד, אז עצם זה שאני אומר שהוא לא צד,

מר חדד, כבודכם, זה צריך להתרחש כאן בפני מר נתניהו?

אבל הוא הסביר, שאלתי אותו בין מי למי, הוא אמר 'בין אילן ישועה למר אלוביץ'', הוא אמר.

אמרתי עוד לפני שאדוני שאל. ואני רק חידדתי וחזרתי

לכן הוא מבקש רק לדעת אם יש בזה כדי להזכיר משהו. אם מזכיר, מזכיר, אם לא מזכיר,

נכון. ומה היה הלך הרוח באותה תקופה, ומר חדד, או שאתה מתנגד,

אני כן מתנגד. אתה רואה שאני עומד

אז שמר נתניהו ייצא

אתה רואה גם שאני לא מדבר מכיוון שביקשת,

ואני מעריך את זה מאוד

אוקיי. אז שייצא.

מר נתניהו, אתה תיאלץ לצאת העד יוצא מהאולם )(

אני אומר רק את השורות מר חדד, שיהיה להתנגדות, האזכור הראשון הוא בשורה 6783 לרול והאזכור השני הוא שורה 6786 לרול.

טוב. אחד, למיטב הזיכרון ניר חפץ לא נשאל על זה ולו שאלה אחת. בסדר? למיטב זיכרוני, אם מישהו טוען אחרת, שאף אחד, לא שאלו אותו. דרך אגב, זה לא ברור שניר חפץ הוא זה שאומר את הדברים, לפי מה שאני רואה פה, אני רואה גם את השעות, לא ברור, או שכן, או שלא, אין לי מושג. לא שאלו את ישועה שום שאלה בנושא הזה, לא שאלו את אלוביץ' בחקירה שלו שום שאלה בנושא הזה, לא שאלו את עד המדינה, זאת אומרת לא את עד המדינה ישועה, לא את עד המדינה ניר חפץ, לא שאלו אותו שום שאלה. לא שאלו את ראש הממשלה, לא שאלו את נוני מוזס שאלה בנושא הזה. לא שאלו אף אחד. אז קודם כל יש לנו, רק כשנבין מה מציגים. מציגים עדות שמיעה, לא קבילה, בשרשור, מכלי שני, שלישי, לשאול אותו אם זה מזכיר לו משהו, ב2026-, על שיחה שהוא לא צד לה, מינואר 2015 מחוץ לכתב האישום., אז קודם כל יש לנו שאלה של רלוונטיות, העובדה שזה לא קביל, ומעבר לזה, כבודכם, שוב אנחנו, ברול הזה, יש אמירות למשל שהארץ מסקר שלילית את נתניהו כיוון שישראל היום הפסיקו להדפיס בבתי הדפוס של הארץ. יש דבר כזה, יש טענה כזאת. אני אומר שוב, מכניסים את כבודכם לעולמות הסיקור, פרשת ההגנה תעסוק בזה, אנחנו עוד נראה מה קורה כשנכנסים לתוך מחילת הארנב הזאת, עוד נראה איך עובד עולם הסיקור, יש לנו דרך ארוכה לצעוד יחד בהקשר הזה. אבל אני מתקשה להבין מה הרלוונטיות שמציגים לו שיחה שהוא לא צד לה, שלא שאלו אף אחד בנושא הזה, שבית משפט לא יוכל לקבוע שום ממצא בהקשר הזה, ומחוץ לתקופת כתב האישום, אז הטענה היא רלוונטיות.

כבודכם, הנאשם אמר לפני דקות אחדות שהוא לא זוכר בכלל מה הוביל את מר חפץ לדחוף אותו לקיים את הריאיון.

מי אמר שזה,

זה מה שהוא אמר, לקיים את המפגש. היוזמת ריאיון הזה, שמר נתניהו התנגד לו, אבל הוא זימן את מר טיפנברון. ועכשיו אני מרענן את זיכרונו, מנסה, עם משהו שהוא מוצג ת/ במשפט, לא משהו זר, לא משהו שלא הוגש, היו לנו כבר את כל האפשרויות.

זה לא ת/ גם.

זה הוגש בכפוף להסתייגויות.

בדיוק. זה לא ת/. זה לא קביל. זה לא ת/. זה רק נראה כ - ת./

רק שניה כבודכם, גבירתי, אני אמרתי, זה אמר לזה, וכולי, זה לא, אני לא אמרתי שזאת ראייה שהיא ראייה ישירה. אני אמרתי בדיוק שזה מה שישועה הבין מהדברים ומעלה אותם על הכתב באותה התכתבות, ואני מנסה לרעיין את זיכרונו של מר נתניהו עם הראייה הזאת.

מישהו העיד על זה,... נראה שזה מופיע בטקסט?

זה מופיע בטקסט, אני לא יודע כרגע להגיד אם מישהו העיד על זה, אבל אני אומר לכבודכם שזאת ראייה במשפט,

לא זה לא.

רק דקה אחת. זה מתוך מוצג שהוגש, הרי כבודכם אמר בחקירה הנגדית שאני לא יכול לשאול על דברים שהם, להבדיל מההגנה, אני מזכיר, שהגישה פה עיתונות וכולי, דברים שהם לא קבילים בעליל, והם לא מעידים על מי שכתב אותם ומי שאמר אותם, ואם הם נכונים או לא נכונים, והציגו אותם, עשרות, יש אלפיים מוצגי הגנה שהם ראיות בלתי קבילות. עכשיו יש פה מוצג תביעה, והתביעה מבקשת לעשות שימוש במוצג.

אבל אם אדוני מבקש לעשות שימוש מהטעם ש... מדובר בראייה, אז יש בעיה. כי מלכתחילה זה לא בהכרח,

אדוני, אני מנסה לרענן את זכרונו. התשובה שלו היא הראייה. לרענן את זכרונו למה הוביל אותו לקיים,

זה אדוני יכול לשאול שאלה פתוחה או שאלה מבלי להציג את המוצג,

אבל למה שאני לא אראה לו את המוצג?

משום שיש מחלוקת לגבי הקבילות של המוצג הזה. וייתכן שהוא לא קביל,

לא ייתכן, הוא לא קביל.

ההגנה הציגה מהרול קדימה ואחורה, כבודכם. לאורך כל המשפט

אבל למה זה דומה לפרסומים שהצגנו מהתקשורת? זה לא דומה בכלל.

זה דומה בהחלט

טוב,

אדוני סיים? אנחנו נקבל את ההתנגדות.

אוקיי העד חוזר לאולם )(

כן מר תדמור.

אז כן נסיים עד ההפסקה.

לא נסיים עד ההפסקה מר חדד,

אופטימיות.

בזמן הקצר שיש אנחנו גם נשמע חלק מהמשך ה-, בשלבים הבאים של המשפט. כן. אז אני אומר לך, אדוני, מה שקרה בסוף, בסוף לא התקיים ריאיון, אני קיצרתי פה, אבל אני אומר לך אדוני, שהפיצוץ שבאמת אירע במערכת היחסים, הוא לא תהליך הדרגתי, והוא גם לא היה החלטה של אדוני, הוא היה אחרי שאדוני הבין שמוזס כנראה הבין שהשיח ביניכם לא התקדם ופניו למלחמה, וזה מה שהוביל את אדוני לבטל את הריאיון. אדוני זוכר מה היה הרגע הזה?

ממש לא

אז אני אומר לאדוני שזה קרה ביום ראשון ה1- בפברואר,2015

רגע, אתה קובע שהיה בינינו הסדר? אתה גם רוצה להגיד מה? שאני מכיר את כל ההתכתבות הזו? שזה משהו שבכלל קיים?

מר נתניהו, אדוני ישיב איך שהוא רואה לנכון

אני שואל מה אתה אומר

אדוני קיבל את טיפנברון לפגישה או לא קיבל? לא הבנתי

אמרתי שאני זוכר שחפץ דחף שאני אראה את טיפנברון

יפה

אני לא מכיר כלום, אבל דבר,

ולא זכרת?

לא. דבר ממה שהם מדברים ביניהם, אין לי מושג מה חפץ,

אדוני לא צריך להתייחס כי בית משפט לא התיר את השאלה

יופי

אז עכשיו נתקדם. ובאותו היום, אני אומר לך, ב-1 בפברואר מה קורה. ידיעות אחרונות, מה שאנחנו מכנים פה בשפתנו, הוא מוריד את הכפפות, ואחרי חודשים שאין לטעמנו סיקור שלילי לגביך וגם לא לגבי משפחתך,

סליחה יונתן, לא שמעתי.

אני מטיח, פתאום כל העיתון, ב1- בפברואר, עוסק באדוני ובמשפחתו עמודים שלמים

איך,...

אני אומר, כבר אני אראה. פולו - אפ לתחקיר הבקבוקים של הארץ, כותרות, אדוני, כמו"לפתוח מיד בחקירה פלילית בחשד לגנבה"ואחרות. אדוני זוכר את זה?

לא, אני לא זוכר בדיוק את ה-,

אדוני זוכר שהיה פרסום כזה?

אני זוכר שהיו, שהם עשו פרשות, אני לא זוכר את התאריכים,

כן, וזה ממשיך, אדוני, גם בהמשך, ב2- בפברואר, המבקר התריע חשד לפלילים, אדוני זוכר שהיו פרסומים מהסוג הזה?

תעצור. יש 165, האם זה מוצג? בית משפט גם קבע שלא מקריאים, כך זכור לי, בכל זאת,

אני מטיח,

אני חושב שזה מעט, יש החלטה, ולא לקיים אותה זה לא ראוי. בסדר? אני לא אומר חצוף.

מה שנאמר שמותר להטיח במר נתניהו את התזה של התביעה, והתזה של התביעה היא ש -, אין מה לעשות, זה באמת על בסיס כתבות, שמתחילת פברואר 2015 התחילו מתקפות שמר נתניהו זכר ואישר אותן.

לא, הוא לא זכר.

הוא לא זכר. הוא אמר את ההיפך.

שזו התזה שלכם.

אמרתי, התזה שלנו

קודם כל ראש הממשלה לא אמר את זה. הוא אמר 'אני לא זוכר את התאריכים'. זה אחד. אז לא להגיד שזה מה שהוא אמר., 2

רק שניה, אם אתה מתנגד, שייצא,

לא צריך שייצא.

זו התזה שלכם,

בהחלט התזה שלנו

אבל זה לא עניין של תזה,

נשאל שאלה כבודכם

אפשר שניה, עורך דין תדמור?

כן, אבל לא בפני מר,

אני אמרתי לפני רגע שאני לא זוכר את ה-,

ראש הממשלה תצא. חבל,

אם הוא לא זוכר את זה, אז אין...

לא, מה שאני לא רוצה, מדברים ביחד )(

אם הוא אישר שהוא לא זוכר למה אי אפשר להתקדם הלאה?

אני רציתי לומר משהו ואני חושב שאין בעיה להגיד את זה כשראש הממשלה נמצא. עורך דין תדמור מבקש, הוא מבקש, אני מקבל. כשאנחנו מבקשים לפעמים התביעה ממשיכה, אנחנו לא.

זו הערה לא נכונה העד יוצא מהאולם )(

אני אראה לך בפרוטוקול. כך. הוא אמר שהיתה כתבה על מבקר המדינה וכולי. זה לא תיזה. בסדר? זה בדיוק ההבדל בין מה שכבודכם התיר לבין מה שכבודכם לא התיר, ולכן אני מבקש מעורך דין תדמור, אם הוא רוצה לדבר בתזות, אז יש את ההחלטה של בית המשפט שאפשר לדבר בתזות, 'לפי התזה שלנו' וכולי, לבוא ולהגיד 'פורסמה כתבה על המבקר' זה בדיוק מה שכבודכם קבע, בעמוד 1"מסקנה זו עומדת בעינה.",

מר חדד הטיעון ברור.

זה הכל. ואני חושב שיכולתי להגיד את זה גם כשהוא פה. אני לא חושב שהוא היה צריך לצאת.

לא תוכנס לפרוטוקול בדרך של הקראתה.

לא הקראתי את הראיה

אנחנו לא שכחנו את ההחלטה. תודה הגברת מילשטיין.

כבודכם, לא הקראתי את הראייה, פיתחתי את התזה של התביעה

חברים, תזה זה דבר אחד, טענה שבעובדה שנסמכת על איזושהי ראייה, זה דבר אחר.

אדוני, ה-7 במאי 2025, עורך דין חדד שואל"כאשר מערכת הבחירות החלה להתקרב למועד הבחירות בחודש וחצי האחרונים, החלו לצוץ בזו אחר זו"

עמוד בפרוטוקול,

מה, מה יש בזה?

אני מציג עמוד בפרוטוקול

אם זה מוצג בתיק אז זה,

עמוד 45976 לא יכולים להציג כי זה אצלי, אז יציג.,

שוב, זה הוצג על ידי?

לא.

אם זה הוצג על ידי אין שום בעיה.

לא רלוונטי.

אני מבין, אבל אדוני הציג את זה

תראה לי מה הצגתי. עמוד 45976 בוא נראה.?

זה, הבקבוקים. הוא אומ ר, הוא העיד על זה בראשית. "אני ראיתי את זה כקמפיין מאוד שיטתי, מאוד ארסי, מכפיש, השקרים"

מה... באמת נו, אתה דיברת על כתבה ספציפית על מבקר המדינה. זה מה שזכור לי. תראה לי איפה אני מדבר פה על כתבה ספציפית על מבקר המדינה.

תראה מה אתה שואל פה, בחודש וחצי, זה ב דיוק זה

מה זה קשור?

הכתבה האחת הספציפית שאני לא אחזור עליה כי אולי ההרכב יחשוב שאני לא צריך, יחליט, לא יחשוב, שאני לא צריך להתייחס לכתבה ספציפית מה-2 בינואר. חברי שואל על התקופה הזאת, מר נתניהו, על המתקפות האלה,

ברור ש-,

אחת מהן היא הדוגמה שנתתי אבל התחלתי גם בתחקיר הבקבוקים, אמרתי את זה. תחקיר עיתון הארץ והרפרנס שעשו לו בעיתון ידיעות אחרונות. דיברתי בדיוק על זה. וכאן כבר חברי התרעם,

לא נכון. לא נכון.

אולי אדוני יתחום את עצמו למה שנאמר בשאלה ונחסוך את כל ה-,

בסדר. אני מדבר כללית על הסיקור בפברואר 2025

זה נמצא בפני אדוני, אדוני, זו תהיה המסגרת לשאלה ואז אנחנו לא נהיה בסיטואציה של התנגדות.

מאה אחוז. אני מקבל כמובן העד חוזר לאולם )(

ראה אדוני, אני, באופן כללי כי אתה התייחסת לזה גם בחקירה הראשית. בתקופה הזו של פברואר,15 החלו מתקפות על אדוני מצד עיתון ידיעות אחרונות, ואני אומר לאדוני שהמתקפות האלה הן תוצאה של התסכול של מוזס מכך שהשיח שהתקיים עד לאותו מועד לא הבשיל לכדי הבנה, וכך אתה הבנת את זה בזמן אמת.

שמה?

שהוא תוקף עכשיו, בפברואר,15 במלוא העוצמה, כיוון שאדוני לא הצליח להוביל גם לא לחקיקה בתקופת בחירות, כמו שדיברנו עליה, וגם לא להסדר אחר, למעט האפיזודה הזמנית שראינו בעניין התפוצה עם מר אדלסון.

אני יכול לראות את זה? מה שאתה רוצה להראות לי כאן?

זה מה שאני אומר. זה מה שאדוני, ככה, מה שהעלה בהתנגדות, זה מה שאדוני שומע, וזה מה שהוא צריך להתייחס אליו.

אני לא אחראי למה שמוזס חושב. ואני לא אחראי למתי הוא רוצה. אני לא נתתי לו, אני בלמתי את החוק הזה, אני הכנתי פלטפורמה להמשך במקרה שיהיה תיקו. זה מה שאני עושה. אני כל הזמן פועל נגד החוק. בכל צורה שהיא. אני לא עושה טובה, החוק המרוכך זה לא טובה למוזס, זה כדי להגן על שלדון, מתי הוא מגיב, מה הוא מחליט, זה עניין שלו. והוא עשה את מה שהוא חשב שהוא צריך לעשות, זה עניין שלו.

עכשיו אני מציג לך, אדוני, שמה שקרה, זו התגובה שלך למהלך של מוזס, אדוני, יאשר מה שיאשר.

אני מאשר דבר אחד

רק שנייה, אדוני, עכשיו אני שואל את השאלה. קודם כל, אתה ניתקת כל קשר עם מר מוזס בעקבות הפרסומים האלה, באופן ישיר או באמצעות הרו, שנית, אתה פוצצת את הריאיון, לא היית מוכן לקדם את הריאיון עם טיפנברון,

אמרת שפוצצתי את הריאיון עם טיפנברון? מי אמר לך שהייתי מוכן לפני זה? אתה אומר

אז זאת התשובה, זו בינתיים השאלה,

זה לא נכון

יצאת בגלוי נגד מוזס. זה אדוני זוכר?

בוודאי

וחוץ מזה, אני אומר לאדוני ואולי אדוני יתאר את הקשר, תפוצת ישראל היום עלתה חזרה לתפוצה שהיתה לפני שהאירועים האלה התרחשו.

מתי אנחנו? באיזה תאריך?

אנחנו בתחילת פברואר 2015

כן. יש לי התנגדות.

מר נתניהו תצטרך לצאת העד יוצא מהאולם )(

סליחה, אני פשוט, אנחנו מתרחקים ומתרחקים מכתב האישום. אז בית משפט איפשר ככה, בסוגר של כתב האישום, נגמר ב - 27 בדצמבר, אז תחילת ינואר. עכשיו אנחנו בפברואר, אין מילה בכתב האישום על חודש פברואר. אנחנו לא ניהלנו את התיק ככה.

ראינו את הסרטון.

זה לא קשור לסרטון. לא ניהלנו את התיק על זה שהיה המשך של משא ומתן, שהמשך המשא ומתן בחודש ינואר ופברואר הוביל לשינוי הסיקור, וכשהוא התפוצץ בחודש פברואר אז הסיקור הפך להיות רע. לא היה דבר כזה. לא הייתה טענה כזו. זה היה דבר שצריך להיות מופנה אלינו ואנחנו היינו צריכים לבוא ולהתמודד איתו בפרשת התביעה. אין טענה כזאת. זה שאנחנו באנו והראינו שהסיקור במערכת הבחירות הזו היה רע ונורא, זה דבר שהוא נכון. אבל איזשהו קשר, איזשהו קשר פונקציונלי בין השיחות לבין הסיקור, זה דבר שלא נטען. אני מתקשה להבין איך אנחנו, ננהל את פרשת התביעה מחדש. זה לא דבר שהיה, זה לא דבר שנטען. אנחנו הראינו שבאמת הסיקור היה רע ונורא בבחירות והוא הפך להיות יותר ויותר רע ככל שהתקדמו לבחירות, והאמת שהוא גם היה רע לפני כן. הוא היה רע באותה מידה לפני כן, הוא היה רע באותה מידה אחרי כן, ואנחנו נראה את זה. איך אנחנו נתמודד עם זה היום?

כבודכם, אני מציג נ/ שההגנה הציגה, נ/3444. וזה ההגנה ראתה לנכון להציג, היא ביקשה את ההתייחסות,

מה זה הנ/ הזה?

זה פוסט של מר נתניהו בדיוק באותם ימים, לגבי גל ההכפשות שבו אני עוסק כרגע ואני אומר לכבודכם שהאופן שבו היחסים הגיעו לכדי פיצוץ מלמד על מה שהתרחש בתקופה שעוסק בה כתב האישום, היא מבהירה מה היו ההבנות, מה היו גדרי השיח ואיך נראה הסיקור בתקופה שבה מדברים, ומה קורה כשהיחסים עולים על שרטון. זה בהחלט רלוונטי וזה מתייחס לראיות של ה-,

אז ככה, כמה תשובות.

ראינו את זה

שניה אחת. אחד, כתוב פה"בשבועות האחרונים"צריך להבין, זו תזה חדשה שלא נחקרה,

שזה מה-9 בפברואר.

נכון אבל זה בשבועות האחרונים. כלומר גם הטענה של התביעה כאילו הסיקור היה נהדר וב-1 בפברואר הפך להיות רע, מהפוסט הזה לפחות, מהפוסט הזה עולה בדיוק ההיפך. "בשבועות האחרונים ההתקפות נגדי כבר לא מופיעות פעם אחת, הן ביום, בשעות הבוקר, כשעיתון ידיעות מופץ, הן מתפרסמות כמעט כל שעה ולעתים אפילו מדי חצי שעה באתר ynet, שתי במות אלה יוזמות ומתזמנות"וכולי. אז אפילו הטענה, זה ממש דבר מסוכן. לבוא ולפתח טענה, טענה שהיא אישומית במהותה, שלמעשה מימוש, הרי זה כל כתב האישום, הטענה שאתה מנהל את השיח, אני מזכיר, זה לא אינסידנטלי.

מר נתניהו הציג את זה כראיה מטעמו ובעניין הזה מבקשים לקבל התייחסותו.

אדוני, עוד פעם, אם היו רוצים לבוא ולהגיד לו 'אדוני, אתה הגשת את זה,'

אם זה לא היה מוצג כלל אז ייתכן שאדוני צודק,

מר חדד, ככל שהשאלה תיתכן, על מה שנאמר פה, לכאורה אתם לא יכולים להישמע בהתנגדות. אז צריך לאפשר למדינה להציג את השאלה.

לא, סליחה אדוני, לבוא ולהציג,

זה מוצג שאתם,

עוד פעם, השאלה מה פונקציית המטרה. ולכן בהקשר הזה אני מעט חולק על אדוני, בסוף אדוני קובע. השאלה מה פונקציית המטרה. אם זה לבוא ולהגיד לו 'תשמע, אתה טוען שהיה סיקור רע ב - ynet וכולי, ואנחנו אומרים שזה לא נכון או כן נכון, זה דבר שהם יכולים לבוא ולשאול על מוצגים שהוצגו. לזה לא הייתי מתנגד. לבוא ולטעון טענה שבאה ואומרת 'הסיקור, למעשה השיח', למרות שאנחנו תוחמים את השיח ב - 27 בדצמבר 2014, לטעון שהשיח המשיך ושהשיח המשיך והמשכת,

הם מביאים את זה כראיה למשהו בכתב האישום. לא כהרחבה. זה מגיע בקשר, זה לא הרחבה של כתב האישום.

האמת שזה ממש הרחבה ואני אנסה להסביר.

הם הצהירו שהם לא מרחיבים.

יכול להיות, אבל הם מצהירים,

הרחבה אין. לא תהיה.

אבל כבודכם שוב, הטענה היא עוד הפעם, מה הטענה בכתב האישום,

למה אדוני הולך לכתב האישום כאשר יש טענה שנמצא איזה שהוא מוצג הגנה, ואפשר לגדר את השאלות סביב אותו מוצג הגנה,

עוד פעם, אדוני, כי פונקציית השאלה, זה מה שמקודם התחלתי להסביר,

הפונקציה איננה להר חיב את כתב האישום, זה הובהר פעם, פעמיים ושלוש, וגם הוא מהנהן עכשיו, עורך דין תדמור, פעם רביעית.

בסדר, אבל אי אפשר להגיד 'אני לא מרחיב את כתב האישום אבל אני טוען שהשיח המשיך,'

שאנחנו בסוף נצטרך להכריע...

שהשיח המשיך והסיקור המשיך להיות חיובי בינואר, שאין טענה כזאת אפילו בכתב האישום, אבל 'השיח היה חיובי בינואר וכשמתפוצץ השיח בפברואר אז פתאום התחילו להיות כתבות שליליות. אי אפשר. זו הרחבה, למרות הטענה, המילים, המילים 'אנחנו לא מרחיבים,' זו בעצם כן הרחבה.

על זה אנחנו לא...

מוצג ההגנה, אני לא מבין?...

כבודכם יש פה תהליך. בהתחלה דובר על זה שביקש חברי להראות מעבר שהשיח נמשך גם בינואר, למרות שזה לא קיים בכתב האישום, הכל תחת האמירה שהוא לא מרחיב את כת ב האישום, אבל הוא טוען פתאום היום לראשונה שנמשך שיח, דבר שלא הופיע בכתב האישום. עכשיו כבר הטענה היא 'אני מראה שהמשיך, כל הזמן שנמשך השיח היה סיקור חיובי', כשעד מתי נמשך השיח, אנחנו עדיין, שמענו היום לראשונה שזה אחרי דצמבר אבל אנחנו לא יודעים עד מתי חברי בד יוק טוען, ולאחר מכן 'אני מראה מה קרה בסיומו', כלומר סיקור עוין. אז אחד, זה טענה שלי כרגע לא ברורה בכלל עד איזה מועד מכוון. מה המועדים? כי בכתב האישום כאמור זה לא מופיע, וב. יש פה טענה שבתקופת השיח סיקור חיובי אחרי שמתפוצץ השיח סיקור שלילי, דבר שגם הוא לא נ טען בכתב האישום, כי בכתב האישום אין טענה על הסיקור בפועל. אני מזכירה את מה שהעליתי כבר בדיונים קודמים.

אנחנו נאפשר לו לענות.

גם אומר שאין פה תהליך כי זאת השאלה האחרונה לפרק

אנחנו כמובן נראה שגם הטענה העובדתית הזו היא טענה לא נכונה, וייקח מה שייקח.

אדוני מסיים עם השאלה הזאת?

לא, אדוני, אחרי ההפסקה, אם כבודכם יורה על הפסקה עכשיו, יש לי בערך עוד כשעה וחצי ואני מסיים. עוד שני פרקים קטנים, נוגעים להתפתחות הגירסה ונוגעים לטענות הגנה מן הצדק שהוא נחקר עליהן יום שלם.

חצי שעה אדוני יסיים, העד חוזר לאולם )(

לא כבודכם, אני אבקש שכבודכם יתנו לי את החבל, אני מתקדם,

זה החבל הכי ארוך ש-,

לא, מאה אחוז אדוני, אני מעריך את זה. מר נתניהו, אני אומר לך ש -

זה חבל שאין לו סוף. כמה זמן יש ב - 4000 בערך?

רגע, אני באמצע שאלה

אתה לא רוצה לענות?

לא עונה על זה. זה דיסקרטי מדברים ביחד )(

אדוני מר נתניהו, עלה פה וגם הוצג מטעמכם פוסט שלך שיצאת, אנחנו ב-9 בפברואר, ואני גם מזכי ר לאדוני שלא רק שיצאת בפוסט מאוד חריף, אתה גם כינית את העיתון, את האתר ליינט, אולי אדוני זוכר את זה. ולכן אני אומר לאדוני שמה ש -, אני מציע לאדוני, אוקיי? אני מציע לאדוני שהתגובה של מר מוזס היא תוצאה של ה -, אני אומר לך אדוני שאתה לא סתם ניתקת את הקשר ויצאת נגד מר מוזס, אתה סירבת, וגם התפוצה עלתה, אדוני תיכף יתייחס לזה, וזה קרה בדיוק בגלל שמר מוזס הסיר את הכפפות והתחיל לתקוף את אדוני באותם ימים.

אני לא מקבל את זה. אין שם שום קשר לחוק, החוק כבר הוא ידע, החוק והסיקור, הוא כל הזמן ידע, הוא כבר ידע הרבה זמן שא ין חוק, זה בכלל לא הייתה שאלה, הוא ידע את זה. והכיסוי כל הזמן היה שלילי, אבל אם אתה רוצה לדעת מה גורם לו להיות באמת שלילי ולהתחיל לטפס? כמה שבועות לפני הבחירות, הוא רוצה לנצח אותי, הוא רוצה להביס אותי,

מר נתניהו,

תן לו לענות.

לא להרים עלי את הקול

יונתן מה אתה כועס?

לא להרים עלי את הקול

אתה שואל אותי שאלות, אני לא מתערב בשאלות שלך אתה לא תתערב בתשובות שלי. לכן אני אומר בפשטות, מה שגורם לדבר הזה לעלות במדרון השלילי הזה זה דבר אחד פשוט, זה תאריך הבחירות. ככל שאתה מתק רב לתאריך הבחירות אז גם ידיעות אחרונות וגם ynet נעשים יותר ויותר שליליים ועושים את זה כל הזמן. זה מה שגורם, שהוא רוצה לנצח בבחירות, הוא רוצה להביס אותי בבחירות, ואז הוא לא צריך, יש לו את הכל. הוא גם יכול לסגור את ישראל היום והוא גם יכול לשלוט בקואליציה הבאה.

אני לא שאלתי לגבי מר מוזס, אני שאלתי לגבי מר נתניהו. את אדוני. לגבי התגובה של אדוני ואני אומר לאדוני שאדוני בפוסט מאוד חריף, מה שנקרא שובר את הכלים ומנתק כל מגע בגלל המתקפות נגדו.

סליחה?

בגלל המתקפות שאדוני חווה בימים שלפני,

הוא עושה נגדי מל חמה, אני עושה נגדו מלחמה. הוא עובר את כל הכללים לפי, העיתונאים, הכי עוינים לי, אומרים 'הוא עובר את כל הכללים האפשריים', אני לא צריך, מה אני צריך לעשות? לשבת בשקט?

אני מקבל אדוני. לכן לא הבנתי למה אדוני לא

אז מה השאלה פה בכלל? הוא היריב הפוליטי שלי שמכוון את כל האש הפוליטית כדי שאני אפסיד בבחירות ואני בוודאי יכול לתקוף אותו בחזרה. אני לא מבין בכלל את השאלה, ברור, זה קרב בין שני אנשים פוליטיים. הוא מכוון, הוא בעצם ראש האופוזיציה שלי, והוא מנהל את מערכת הבחירות נגדי, את עיקר האש נגדי, ואני פועל נגדו. אני לא מבין בכלל את השאלה. ברור שאני אתקוף אותו. איזו שאלה. לפחות, זה לא היה ברור עד אז כי אף אחד לא עשה את זה אבל אני הראשון שעושה את זה, ואמרתי שאני אעשה את זה ואני עושה את זה, ויש לי את הבטחון הרב לעשות את זה.

אני עברתי פרק,

אז נצא עכשיו להפסקה.

נשארו לי שני פרקים אחרונים קצרים ממוקדים, אחד נוגע להתפתחות הגירסה, התפתחות גירסתו של הנאשם, והפרק האחר נוגע לטענות הגנה מן הצדק שעליהן הוא נחקר בחקירה הראשית יום שלם. אני אחקור חצי שעה.

גם הגברת תירוש צריכה עוד לסיים,

לגברת תירוש יש שאלות ספורות. נכון גברת תירוש?

נכון.

כן, מר נתניהו, אני עכשיו רוצה לדבר איתך על הגרסה הראשונית שלך בתיק 2000. אז אני אומר לאדוני שבחלק הראשון של החקירה, אדוני עוד לא ידע שהחוקרים מחזיקים קלטות, ואני אציע לאדוני שעשית מאמץ לא לחלוק מידע עם החוקרים בכלל. אדוני זוכר את האירוע הזה? מאשר?

לא, אני זוכר שלא זכרתי בכלל שום דבר על החקירה

אז אני גם אומר לאדוני שלפי עמדתנו

סליחה, לא על החקירה, לא זכרתי כלום על כל השיחות עם מוזס ועל ההקלטות

אוקיי, אז אני אומר אבל לאדוני שלפי עמדתנו, אדוני ביקש להסתיר את הנושא המרכזי של השיח, שהוא חוק ישראל היום, החקיקה בעניינו, אפשרות לחוק מרוכך וכדומה, דיברנו ארוכות בעניין הזה. אז כשאני אציג לאדוני, כשאתה נשאל הראשונה לגבי תוכן השיח, אתה מספר שמה שהיה ב פגישות זה שביקשת ממוזס להפסיק לתקוף אותך ולהיות הגון, זה הכל, אני אראה לך. 5.1 ת /,826 ג' כבודכם, עמוד 9, משורה. 48 שנייה, תני לו רגע להתרכז כדי ש - בכל זאת גבר. כן. כן, הנה זה. אז,, אדוני רואה, שואל אותך החוקר משולם על מה נעשה בפגישות האלה, אדוני, מה נעשה? אמרתי לו, תפסיק לתקוף אותי, זה הכל. תתחיל להיות עיתונאי או הגון. אדוני רואה?

כן

זה הכל. ואז החוקרים שואלים אותך שוב ואומרים לך שחשוב להם להבין מה היה בפגישות האלה, אתה בוחר להוסיף שיכולת שגם דיברת איתו על אפשרות של מכירה של ידיעות, שעסקת בה ועל המדיניות של ידיעות. עדיין אתה לא אומר מילה על ישראל היום ועל ענייני חקיקה. אני מראה לך, באותה חקירה של ה - 5.1, בעמוד 11, אומר לך, החוקר משולם, חשוב לנו להבין מה הייתה, כמו שאנחנו לא היינו שותפים בפגישות האלה, מה הייתה הדינמיקה? זאת אומרת, תאמר לנו בבקשה, מה הייתה הדינמיקה של הפגישה בינך לבין נוני? יכול להיות שדיברנו על המדיניות, יכול להיות זה קשור, אפשרות של מכירה, אני הרי לא הסתרתי ממנו שום כוונה כזאת, ברור וכך הלאה. ואז בהמשך, בשורה 12, אתה אומר יכול להיות שדיברתי על המדיניות של העיתון, עמוד 12 בשורה, 12 רואה את זה?

לא

מר הירש, אם תוכל לרדת

איפה, בבקשה?

עוד קצת למטה כבר, מר הירש יגיע לשם, אדוני. אדוני, רואה? אני חושב שנושא הזה עלה, שואלים אותך לגבי המכירה, לא היה לי מה להגיד לו, כפי שאתה מודע לעצמך, זאת אומרת, יכול להיות שמישהו יקנה או לא יקנה וכך הלאה. אז אדוני פה נותן הסברים לפגישה, אין בהם עוד מילה אחת, לא על חוק ולא על חוק מרוכך, לא על ישראל היום, המילה לא מוזכרת. אולי סיקור, אולי מדיניות של העיתון וכך הלאה. ומכירה. עכשיו, החוקרים לא מניחים לעניין, הם שואלים את אדוני, האם היו עוד נושאים חוץ מהמדיניות של ידיעות ומכירת העיתון? הרי רוב השיח הוא, כמו שאנחנו יודעים, הוא לא על זה. ואתה לאחר ניסיון משיב שאולי שוחחתם גם על עניינים מדיניים של אותם ימים. אז בוא אדוני יראה בעמוד 12, החוקר ככה אומר לך, אני רק שואל על הפגישות שלך כרגע, נושא אחד אמרת דנת איתו על המדיניות, אתה אומר לא, לא, גם המדיניות וגם הנושא הזה עלה, גם נושא מכירת העיתון. והיו עוד נושאים שדיברת? שואל אותו. כן, לא יודע, יכול להיות שהנושאים של אותם ימים, מה הנושא המדיני שיש, מה הנושא האחר שיש. ואתה אומר בהמשך גם מדיניים וגם עניינים של בתוך המדינה, אני לא זוכר את הנושאים שהיו. זה מה שאדוני משיב כששואלים אותו על השיח שהיה לו עם מר נוני מוזס. עכשיו, אני אומר לאדוני שאנחנו לא מקבלים שאלה תשובות שאדוני נתן באופן אותנטי, כי אני רוצה להזכיר לאדוני שהשיח הזה עם מר נוני מוזס הוא לא היה שיח שגרתי, זה שיח שאדוני ניהל בסודי סודות, הסתיר אותו ממקורביו, גם פנה בעניין לעורך דין שלו וראה לנכון להקליט לראשונה בחייו אדם כלשהו, ואדוני לכן אני אומר לו שאחרי שכבר מטיחים בו שיודעים שהיו פגישות, מסתיר את התוכן. לא לא זוכר, אלא פשוט לא רוצה לחשוף שהתוכן הוא שיח על חקיקה מרוככת או לא מרוככת בתמורה לסיקור אוהד, או בלי תמורה, חוק ישראל היום אפילו רק חוק שלעצמו לא עולה.

כן, זה לא נכון, התשובה היא מאוד ברורה. אני לא זכרתי בכלל את השיחות עם נוני מוזס, אני לא חשבתי שהיה בהם שום דבר. אחרי השיחות, אחרי שניצחתי, לא באתי ואמרתי טוב תן לי את הקלטת אני אשמור אותה, זה בכלל נעלם, כל הדבר הזה פשוט נמחק מזיכרוני, לא הייתי צריך את זה, ניצחתי עברתי הלאה, לא זכרתי את זה. כשמתקלים אותי עם הדבר הזה, אני לא זוכר אפילו את הדבר הזה.

לא זכרת שמה שהעסיק את אדוני בשלהי, 2014 אדוני אפילו אומר שהוא פיזר כנסת על הדבר הזה, רק דקה אחת אדוני ייתן לי להשלים את השאלה, וכשכבר אומרים לו לא, לא זוכר את הפגישות, לא זכרת את הפגישות, לא זכרת את הפגישות, אומרים יודעים שהיו פגישות, אדוני מתייחס לפגישות, אבל לא אומר מילה על חוק ישראל היום שזה הדבר הדרמטי. אדוני אפילו התעקש כאמור שבגללו הוא פיזר את הכנסת, אנחנו לא מקבלים את זה, אבל זאת טענה.

קודם כל בגלל זה כן פיזרתי, אבל אני אומר חד משמעית, לא, לא זכרתי את זה, פשוט לא זכרתי את זה. ותאמין לי שהיו בשנתיים האלה עוד כמה דברים שנכנסו לתיבת הזיכרון שלי או לתיבת השכחה שלי. עמוס בהמון דברים, לא זכרתי את הדבר הזה. זכרתי שהיו לי שיחות עם נוני מוזס, אמרתי לו שזה לא הוגן, היה בטח קשור עם הילדים שלי, זה נחרט בזיכרוני, זה מה שזכרתי ואין כאן שום דבר אחר. ולא זכרתי, הייתי צריך לקחת הקלטות ולשמור אותם ולנצור אותם, עובדה שלא עשיתי את זה.. נגמר העניין, ניצחתי, לא הקדשתי לזה אפילו חצי מחשבה, זה פשוט נמחק מהזיכרון שלי

טוב, אני מתקדם. אחר כך בהמשך, לאחר שאתה כאמור לא מזכיר את חוק ישראל היום, את ישראל היום, לא רק את החוק מזכיר לי חברי, בהחלט. את העיתון, את הבעיה שיש למר מוזס, החוקר שואל אותך מפורשות האם דיברתם על ישראל היום. החוקר לא מזכיר עדיין הצעת חוק, שואל באופן כללי ואז אתה מאשר לראשונה שהנושא הזה עלה. אני רוצה להראות לך, עמוד 13 באותה הודעה, ת/8266 ג', משורה, פה אני חושב שיש שורה, 3 מר הירש. על נושא ישראל היום אתה שואל? אומר לך החוקר כן, יש פה חינמון, יש פה, לא דנתם על הנושא. תעלה קצת למעלה שמר נתניהו יראה. החוקר שואל תאמר לי בבקשה, על נושא של ישראל היום דיברת עם נוני מוזס? עכשיו תראה את התשובה, אתה אומר על נושא של ישראל היום? אתה שואל, כן, הוא מסביר לך שיש חינמון, יש פה לא יודע,, דנתם על הנושא או בכלל מלכתחילה? מה זה? הוא תמיד קבל על זה וזה בסדר. אתה מוכן לפרט? הוא אומר לא מוכן לפרט, אין מה לפרט. הוא אמר את זה, הוא אמר שתמיד יש לו בעיה. זאת אומרת, אדוני, כבר שואלים אותו, אדוני מזכיר את ישראל היום.

שנייה, שנייה, תמשיך, תמשיך בבקשה, הכול, הכול.

נעבור, נעבור

נעבור שורה, שורה

לא, לא שורה, שורה זה, עמוד, עמוד. אז אדוני יעיין, יכול לעיין גם בהמשך

אז רק, אתה מקריא, הוא חשב שעיתון, אתה מקריא את זה?

הנה, הוא אומר את זה כאן. הוא מגרה לי את המחשבה, ואתה רואה בדיוק מה קורה, שהוא מגרה לי את המחשבה, ואני מתחיל, נזכר בעניין הזה. אני חושב שהעיתון זה איך, נגד הכללים של עיתונות, זאת אומרת, עיתונות חופשית או הכתובה. אמרתי לו, למה? למה זה נגד עיתונות? כללים של עיתונות כתובה? באירופה או באמריקה או בזה, מה פתאום זה? הוא אומר, אני יודע, כשהוא ניסה להצדיק את החוק של ישראל היום, הנה זה. על זה הוא אמר, הנה, יש לך מגבלות בווטאבר, כלומר, במדינה כזו או אחרת. זה מה שאני אומר. אז אתה רואה חד משמעית שהוא מגרה אותי, ואני נזכר.

עמוד 12 לחקירה, כן? לא עמוד 90.

ואתם רואים את זה כבר בתחילת החקירה. לא זוכר כלום, אבל כבודכם, הדבר הכי חזק, באמת הכי חזק, אני יצאתי מהדבר הזה שאני אמור לנצור אותו כל חיי וכולי. אני לא לוקח את העותק של הקלטות, אני לא אומר לארי הרו, שמור אתה את ההקלטות. מבחינתי, העסק הזה נמחק. אין לי שום מושג, זה לא מעניין אותי בכלל. אני עובר הלאה. בלמתי את זה, ניצחתי, זה כבר לא קיים, נכנסתי לזה לקואליציה, נמחק. עובר הלאה, לעשרות דברים אחרים, מאות דברים אחרים. פה הם שואלים אותי, אני לא זוכר, וכשמתחילים לשאול אותי, ישר בהתחלה, אה, היה גם ישראל היום, עכשיו אני נזכר. זה בדיוק מה שרואים פה.

כן, ועדיין, אדוני, לא מדבר על חוק מרוכך, ולא על חוק בתקופת בחירות

תגיד לי, מה אני יכול לזכור את הכול? על מה אתה מדבר? מי זוכר ככה? מה זה, אתה חושב שאנחנו ניהלנו את המשפט הזה 30 פעם, ואני נזכר פעם אחר פעם?

אני מתקדם

אני צריך לזכור את זה עכשיו? אתה לא היית זוכר את זה ואף אחד מכם לא היה זוכר את זה ממש התפתחות בגרסה.

שים לב, אדוני, אומר לך חוקר

לשון שגיא נאור, ממש התפתחות גרסה

מר נתניהו, תסתכל מה עולה פה כשאתה כבר נזכר. הוא שואל אותך, החוקר ברנור, דיברתם על זה? דיברתם, כן, על מן הסתם, על הפגיעה הכלכלית. אתה אומר, תשמע, לא צריך לדבר על זה, כי זה ידוע, זה ברור כשמש. זו התשובה של אדוני לחוקר, כשהחוקר אומר לך, אדוני, אין פה שום דבר לא, טוב, אדוני, ילגלג אם הוא רוצה, אבל אני לא חושב שזה מצחיק.

תקרא מה כתוב בהמשך.

מר חדד, אתה תיתן לו לקרוא והוא יעשה מה, הוא יענה לשאלותיי. רק שנייה אחת, מה קורה פה? מה קורה פה? אני אומר לאדוני, שאדוני אומר, לא צריך לדבר. עכשיו, היום אנחנו יודעים.

איזה gotcha זה, באמת. אתה רואה, במשפט הבא, במשפט הבא אני אומר, הוא העלה את זה, כן? אני אומר את זה. מה, אתה תופס אותי במשפט? הוא שואל אותי ואני אומר, כן, הוא העלה את זה. אני לא זוכר בדיוק מה היה, הוא העלה את זה.

שיח שלם על החוק לא עולה פה, אבל אפילו לא במילה על ידי אדוני. אדוני, אני מתקדם. עכשיו אפילו.

כן. אדוני ישאל שאלה ממוקדת.

אדוני, אני שואל

הוא שואל אם הוא העלה את זה, אמרתי הוא העלה את זה. הוא העלה את זה, כן, תודה

כן, עכשיו החוקרים, זה 36 החוקרים שואלים אותך,, ואתה מיוזמתך לא אומר מילה על שיח בעניין החקיקה, ואז החוקרים שואלים אותך אם תיעדת, אני התקדמתי.

אז את החלק הראשון אתה.

הוא לא אומר מילה מיוזמתו, לא, לא, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, סליחה.

די, נו, באמת, ככה קוראים את חומרי החקירה בתיק.

הערה לא במקום,.100% עכשיו אנחנו כבר בסוף הזה

כן, מה השאלה?

כן, אני שואלים אותך החוקרים אם תיעדת או הקלטת את השיחות, והגרסה הראשונה של אדוני היא הכחשה. אתה אומר, אני לא, שואלים אותך, בוא תראה, בת826/ ג', בעמוד,18 זו אותה הודעה. שואל אותך החוקר משולם, אני לא יודע אם זה עובד כאן בחדר או לא, בפגישות האלה מתועדות, אתה מתעד את הפגישות? אני, אתה אומר, הוא מתעד את הפגישות נוני, הרי הוא מפעיל חוקרים, אני לא יודע, אני לא תיעדתי. אני לא. אתה לא תיעדת? שואלים אותך, וחוקר השני שואל, אין פרוטוקול, אין כמו אצלנו? לא. אוקיי, זה אדוני זוכר שזאת הייתה התגובה? וידאו, אודיו. לא?

כן, אני זוכר שאני לא זכרתי, חד משמעית

אוקיי. עכשיו, אני מציע לאדוני שהדבר הזה, מבחינתנו, לא יכול להיות שאדוני לא זכר ואדוני יתייחס. אני אומר לאדוני, זה לראשונה, אדוני מקליט אדם בחייו, אלא הקלטות של שתי פגישות עם היריב הגדול ביותר, כפי שאדוני כינה אותו, שלו, באותה תקופה רגישה מאוד של בחירות דרמטיות, ואני אומר לך שמכלול הנסיבות האלה, ההתייעצות עם עורך דין לפני, ההקלטה החריגה, ההחשה שמוזס עצמו מקליט, ואחרי שאדוני כבר נזכר, כי מזכירים לו שהיו שיחות, והיו פגישות, והיה שיח, ואפילו היה שיח על ישראל היום שאדוני כבר אישר שעלה בהמשך של החקירה. לא יכול להיות שאדוני מוסר תשובות אמת של היעדר זיכרון, כפי שהוא מעיד היום, שהוא לא הקליט. אדוני פשוט לא ידע אם יש או אין הקלטות בידי החוקרים, והוא בשלב הזה בוחר להכחיש שזה לא אמת.

יכול להיות בריבוע, משום שזה מה שהיה. לא זכרתי את ההקלטות האלה, לא זכרתי את השיחות האלה בכלל. לא זכרתי, פשוט נשמט מזיכרוני, ולא הייתי צריך לזכור את זה משום שגמרתי וניצחתי. ולא זכרתי את זה. אז הוא הוריד.

החקירה מתי?

החקירה מ - 5.1.

5.1.17 אדוני., 5.1.17, שזה בערך שנתיים אחרי האירועים. עכשיו, מר נתניהו, ואז מגיע חלק בחקירה שהחוקרים חושפים בפניך את העובדה שיש בידיהם הקלטה, וכאן אתה נותן כמה גרסאות בתוך פרק קצר, אני אעבור עליהן, ואני רוצה רגע את ההסברים שלך. בהתחלה אתה אומר לא אני הקלטתי, ואחר כך אתה אומר יכול להיות שהיה ניסיון להקליט, ואז אתה אומר שארי הרו רצה להקליט. עכשיו בוא נראה רגע את המקטע, ואדוני יסביר לי את התשובות האלה שלו אחרי שמטיחים בו בראשונה שחוקרים של משטרת ישראל מחזיקים קלטות שלו ושל מר מוזס. אז זה ב,5.1- בעמוד ת826/ ג', חבריי, עמוד.27 שואלים אותך, אתה טענת פה שלא תיעדת שום דבר מהפגישות שלך עם מוזס בשום אמצעי, שום פרוטוקול, לא אודיו או וידאו, וכך הלאה, תסתכל. ואז אתה, אומרים לך ממש מספר ימים לפני שאתה מודיע בעצם על פיזור הכנסת, הפגישה, הפגישה מקיימת, כן, ושאתה הקלטת את הפגישה. מה יש לך לומר? אני לא הקלטתי. אוקיי, נמשיך, מר הירש. אתה לא, יכול להיות, ואז אתה אומר, יכול להיות שהיה ניסיון להקליט, נכון? מה זאת אומר ניסיון להקליט? לדעתי היה ניסיון. יכול להיות שארי ניסה להקליט, יכול להיות. ארי ניסה? יכול להיות, לא יודע, הוא רצה להקליט. מה הוא רצה להקליט מיוזמתו? שואלים אותך. אתה אומר נכון. אני רוצה.

תמשיך, תמשיך.

תמשיך כמה שאתה רוצה.

אני נזכר בהדרגה בדיוק מה קרה כאן

רק כשאדוני נזכר בהדרגה, רק כשאני אומר לאדוני

לא, אבל, אוקיי, תשאל בבקשה ואני אשיב לך

אני מציע לאדוני, שאדוני עדיין בשלב הזה בוחר שלא לשתף באמת את החוקרים, כיוון שהיוזמה לא הייתה של ארי הרו, אדוני אפילו לא זכר אם הרו היה או לא היה.

הוא לא אמר שזו יוזמה של ארי הרו.

אדוני הוא זה שהקליט, ואדוני גם ידע שלא היה רק ניסיון, אלא הייתה הקלטה של ממש. אדוני הרי אפילו אמר שהיה לו מספיק חומר כבר. אז אני אומר לאדוני שאתה לא רק נזכר בדברים, אלא אתה בוחר באופן סלקטיבי במה לשתף בחוקרים ובמה לא.

בוא אני אגיד לך משהו. אני יכול להשיב או שאתה רוצה להתנגד?

רק שאני מבקש שיקרא את הכל. מר נתניהו, תקרא.

כן, טוב, כאן רואים בפירוש שהוא מעורר לי את הזיכרון. אני אומר, יכול להיות שארי ניסה להקליט. יכול להיות. ארי ניסה להקליט? יכול להיות, לא יודע, הוא רצה להקליט מיוזמתו? נכון, הוא רצה להקליט. לא, יכול להיות שדיברנו על האפשרות הזאת. מה, מה? לא זוכר? אמרנו בטח נוני מקליט, עכשיו הוא נזכר. אז אולי יש צורך, תחשוב גם אם אתה חושב שאתה אמרת לו את זה? אני חושב שהיה דבר כזה. אני לא זוכר. אני נזכר בהדרגה, כן? הנה, אני נזכר. לא זוכר. יכול להיות שהוא הקליט, אני לא יודע. אני נזכר שנוני מקליט. אתם רואים את ההתפתחות של הזיכרון. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם, כבודכם, אם אני הייתי נזכר בהקלטות האלה, אז בוודאי שלא הייתי אומר חד משמעית אני לא הקלטתי. למה אני אגיד את זה? אני אגיד אני לא זוכר. אני באמת לא זוכר וכו'. אבל כאן ברור לגמרי, רואים שלאט לאט הם מעוררים את הזיכרון שלי ואני נזכר בדברים. אני לא ידעתי את זה. זה ברור. זה כל כך ברור.

אני אגיד לאדוני למה תשובתו מעוררת קושי, כי גם כשכבר מזכירים לו וגם כשכבר אדוני יודע שהיו פגישות ושהחוקרים יודעים על הפגישות, והחוקרים אפילו יודעים שהיו הקלטות, אדוני מסיר את האחריות מעצמו.

איזה מסיר את האחריות? אני אומר יכול להיות

באמצע שאלה, באמצע שאלה.

שאלה, כמובן, הכלל חל גם כאן. אדוני מסיר את האחריות מעליו. הוא אומר אולי היה ניסיון, זה בכלל היה רעיון של ארי הרו.

אפשר לראות את ההמשך, בבקשה?

שאדוני לא יכול להיזכר בהם כי הם לא נכונים

אפשר לזכור

איזה תהליכי זכרות יש לאדוני אם הוא נזכר בדברים שאינם אמת?

באמת, מה זה? זה גם לא נכון מה שאתה אומר.

רק שנייה

אני אומר לו, אני לא זכרתי. הוא אומר, יכול להיות שאתה יזמת את ההקלטה? מה יש לאדוני לומר על כך? אני לא זכרתי. עד שאמרת לי לפני רגע, לא זכרתי. אדוני נהג להקליט שיחות שלו? אמרתי לו, אם נוני מוזס הכל אפשרי. זאת אומרת, אני לא מכחיש את זה. אני נזכר בזה בהדרגה. ובאמת לא היה לי שום זיכרון של זה, חד משמעית, שום זיכרון של זה. ולאט לאט פותחים את תאי הזיכרון ואתה זוכר מה היה. אני לא זכרתי.

כן, אבל אתה לא זוכר מה היה, אתה זוכר את מה שלא היה

מה אני לא זוכר? סליחה, זה לא נכון. זה לא, נכון בעליל. אני אומר, זאת אפשרות. כן, כן, אם לא נוני מוזס אולי כן הקלטתי. אם נוני מוזס הכל אפשרי.

כן, עכשיו אדוני, אני אסביר לאדוני

רגע אחד, תראה רגע מה ההמשך. אפשר לראות את זה בבקשה?

אני אומר לאדוני

תפתח בבקשה, תחזירו את הטקסט בבקשה

בהחלט אפשר להחזיר, מר הירש. תמיד אפשר להחזיר

אני אומר, עובדה שאין לי את ההקלטה הזאת והיא לא בידי, ואם הייתי אומר לך, אם הייתי זוכר אותה, היית אומר לך מיד, היא לא בידי. אין לי את זה, אני לא זכרתי את זה. אתה מעורר את הזיכרון שלי. וזה חי, זה בחקירה הראשונה, שאני לא יודע כלום. נוני מוזס לא עלה בכלל בשיעור שהזמינו אותי לדבר על קשר עם איש עסקים. נוני מוזס, העלינו עשרה שמות נוני לא קיים בתוך השיח הפנימי שלנו. בתוך השיח הפנימי שלנו, זה שנתיים אחרי האירועים, אנחנו לא חושבים שיש פה משהו, שום דבר, זה הדהים אותי כשזה הגיע. ולאט לאט הם שואלים אותי, אז מה היה? אה, כן, נפגשתי. מה היה? כן, הוא תקף את הילדים. מה היה מבחינת הזה. לאט לאט זה מתפרק, לאט לאט. לא לאט לאט, מהר מאוד דרך אגב. מהר מאוד, בכמה משפטים אתה מגיע לעניין, אתה לא מסתיר כלום, אתה פשוט נזכר.

קודם שאלתי אותך לגבי העובדה שאתה אמרת שהשתמשת בהם, ואמרת שהעצם זה שיש לך את זה, יש לך את המידע הדרמטי הזה על נוני מוזס, שחשפת אותו בשתי קלטות ואתה מחזיק את הדבר הזה, הוא משהו משמעותי מאוד שתוכל להוציא מתי שיהיה בך הצורך, וזה השימוש שאתה מדבר עליו, ולכן אני אומר לאדוני שאחרי שהוא כבר נזכר שהיו הקלטות, ואחרי שהוא יודע שהחוקרים יודעים על השיחות, ואולי הם אפילו יודעים על הקלטות, אולי אדוני לא מעלה על דעתו שהם מחזיקים את ההקלטות, וזאת הנקודה, אבל אדוני בוחר עדיין שלא לשתף אותם במה שהיה. לא מתוך זה שהוא לא זכר, אלא מתוך זה שהוא לא רוצה לשתף.

אני כן משתף אותם, הם שואלים אותי ואני אומר להם, הם שואלים אותי, רגע, זה יכול להיות שהקלטת? זה הכל.

אני מתקדם

וחוץ מזה, אני אומר לך עוד פעם, זה שהיו לי את ההקלטות בזמן אמת והשתמשתי בהן לפחות באיזו ביטחון לתקוף את נוני מוזס, מבחינתי העניין הסתיים. אף אחד, כבר מת, כל חוק ישראל היום מת. ברגע שניצחתי, היה לי את הקואליציה, העברתי את זה בהסכמים קואליציוניים שלא מביאים חקיקה על כלי תקשורת בעצם בלי שר התקשורת, כלומר בלי שליטה ישירה או עקיפה שלי, העסק מת. לא חשבתי על זה דבר אחד, ולא הייתי מעלה על דעתי שימציאו את הדבר המטורף הזה אחרי שנתיים. מי חשב על זה בכלל? עובדה, אבל זו עובדה. אם זה הדבר הזה היה כזה חי, כבודכם, רק נחשוב על זה רגע. נניח שהיה כאן את הדבר הזה והיה כאן איזו עסקה אפלה, ועשיתי משהו עם נוני וחשבתי שזה פלילי וידעתי שזה דבר לא בסדר ויש פה שוחד, אתם מעלים על דעתכם שבשיחות שאנחנו מנסים להבין על מה לעזאזל הולכים לזמן אותי, ואנחנו מעלים אפשרות כזאת ואפשרות כזאת ואפשרות כזאת, והאפשרות של נוני מוזס, ויש לכם עדויות שונות לגבי הדבר הזה, האפשרות הזאת בכלל לא עולה. זה אומר לכם עד כמה הדבר הזה לגמרי נמחק, בכלל נושא רלוונטי, הוא לא היה קיים בזיכרון שלי. וכאן מתחילים להיכנס, אז לאט לאט אני נזכר. לא לאט לאט, מהר מהר.

אני מתקדם ואומר לאדוני שהפעולה הייתה, כפי שאדוני הגדיר אותה, כל כך חריגה, ההקלטה עצמה, שלטענתו של אדוני, וזה עלה פה במשפט וגם דנו בזה, עשית את זה לאחר שהתייעצת עם עורך דין שמרון, ולמעשה לפי שיטתך אפילו בהצעתו, נכון? עכשיו, אדוני, אני אגיד לאדוני שבחקירה הראשונה שלך ביום 5.1 שואלים אותך אם אתה לא זוכר שהתייעצת עם מישהו לפני הפגישה, החוקרים מציעים לך שהתייעצת עם עורך דין, ואתה אומר שאולי עם דוד, אבל בכלל לא בטוח שזה קשור לפגישה עם מוזס. אני אראה לך את זה. בהמשך, אתה אומר שאתה לא זוכר אם התייעצת עם מישהו אם מותר להקליט או לא. ואני שוב מציע לך שאתה, אני אראה לך את זה, רגע. ת826-' ג' בעמוד.21

אתה מראה את זה? זה עמוד 22.

הכול נראה. תראה פה, אתה זוכר עוד מישהו חוץ מארי? רגע, זה לא פה, מר הירש. לא. אוקיי, לפני הפגישות עם נוני, אני לא זוכר. לפני הפגישות עם נוני אתה התייעצת עם מישהו לקראת הפגישה, מה לומר, מה לעשות, איך להתנהל? אתה, אומרים, כתוב פה שהנמכת את קולך ושאלת התייעצתי? היית אמור? אני לא אומר, אנחנו שואלים אדוני, אני לא זוכר, יכול להיות שכן, לא מן הנמנע אבל לא זוכר שמות, אני לא זוכר, אתה מעלים, עורכי הדין שמלווים אותך, ואתה אומר אולי דוד. מה דוד? אולי דוד שמרון, אולי לכל היותר אני לא זוכר. ואז שואל אותך החוקר ברנור, מה יש להתייעץ עם דוד בהקשר לנוני? ואתה אומר, לא חייב בהקשר לנוני באופן ספציפי. אז אני שואל את אדוני, אם אדוני זוכר שזו הייתה התשובה שלו, והיא כמובן לא אמת, כי אדוני התייעץ עם עורך דין שמרון באופן קונקרטי, לפי שמרון כבר נגענו בזה, אפילו אדוני אמר שסוחטים אותו. ונוכח עצתו של שמרון, אדוני בכלל הקליט. אז את כל הדבר הזה, שהוא מאוד ספציפי ליחסים עם מר מוזס ולשיח, אדוני לא משתף.

מה? אפשר שראש הממשלה יצא?

בהחלט.

תודה. אולי אני פשוט לא, אולי לא הבנתי את השאלה, אני לא רוצה כשהוא פה. אתה אומר שהוא לא אמר על דוד שמרון שהוא התייעץ לפני כן?

הקראתי את מה שהוא אמר בדיוק.

לא, יש את מה שאתה מראה לו, ויש את הטקסט הנלווה. לפי מה שמראים פה, רואים את ראש הממשלה נזכר, שואלים אותו מי, והוא זה שמעלה את השם דוד, אולי אפשר לראות, ממש לראות, אנחנו יכולים לחוות. אפשר, יונתן, אפשר לחוות ביחד את תהליך ההיזכרות שלו. שואלים אותו, הוא מנסה להיזכר, אולי דוד, אולי, אפשר לראות, זה ממש אפשר לחוות את, יחד.

השאלה משהו ספציפי, לא ספציפי.

ואז הוא אומר, אתה משקר שאתה לא אומר שהתייעץ עם דוד? אני לא מצליח להבין, הוא אומר דוד.

הוא לא אמר את זה, הוא לא אמר.

לא אמרתי את זה.

הוא אמר, הוא אמר אתה לא אומר אמת. הוא לא השתמש במילה משקר, הוא אמר אתה לא אומר אמת.

ביחס לספציפי, הרי ברור, הרי כל זה עליו.

אבל אתה רואה.

תשים לב מה הוא עונה, זה בפניו.

שנייה, שנייה, שנייה.

ושהוא יתייחס, אני אתקדם.

סליחה, עורך דין תדמור. כשאתה אומר שהוא לא אומר אמת, אתה יודע, צריך להגיד דבר כזה אחרי שלפחות נצמדים לחומר. הוא אומר, שואלים אותו עם מי, תעלה למעלה, בבקשה.

מר חדד, אדוני יישב אנחנו נתקדם.

לא הבנתי אבל מה יש לו, הוא אמר, הרי הוא, זה שואלים אותו אחרי מי התייעצת בקשר לשיחה איתו, הוא אומר עם דוד, עורך דין שמרון.

הטענה על האופן שבו זה עולה לאט לאט.

היא קונקרטית בהקשר של ספציפי, לא ספציפי, הוא אומר.

מה הוא לא אמר אמת? אני לא מצליח להבין. איך אפשר להגיד דבר כזה?

שיענה.

שיענה.

מר נתניהו, תעיין בקטע ואני חוזר על השאלה ואומר לך שאתה משיב בצורה מאוד מסוימת כאן, ואומר שלמרות שהשם של דוד, אתם מכנים אותו פה והכוונה לעורך דין שמרון.

הוא אומר גם דוד שמרון.

מר חדד, אנחנו כבר אחרי ההתנגדות ועכשיו אני שואל שאלה.

לא, אני רק אומר שהוא גם אומר שמרון.

לא, אתה לא אומר שום דבר.

דוד זה דוד שמרון.

כתוב פה דוד שמרון, אז אתה לא יכול להגיד שהוא לא אומר שמרון.

הוא לא אמר שלא.

אני אקח אוויר.

טוב, אני אומר שאולי התייעצתי עם דוד שמרון, והוא שואל, מה יש לך להתייעץ עם דוד שמרון? אז אני אומר, כשאני אומר לא חייב בהקשר לנוני באופן ספציפי, אני מדבר על העיקרון. מותר לי להקליט או אסור לי להקליט? ואז הוא אומר לי, תשמע, אם אתה צד לשיחה, מותר לך להקליט, ואם לא, זה יכול להיות קיים לגבי נוני או כל דבר אחר.

אדוני, מה הטענה עכשיו? שההתייעצות עם שמרון הייתה לגבי הקלטות באופן כללי בלי להזכיר את נוני מוזס?

קודם כול, לקבל את העיקרון, זו הכוונה

בלי לדבר על נוני מוזס?

אני אומר, קו דם כול את העיקרון. מותר לך, אין חוק מיוחד לנוני מוזס, נכון? יש חוק או אין חוק, מותר לך או לא, זו הכוונה שלו.

אבל יש סיבה להתייעץ עם עורך דין, זה דבר חריג

ואני לא מסתיר את זה שדיברתי עם דוד שמרון. אני גם לא מסתיר את שום דבר, אני נזכר בהדרגה, ואני זוכ ר שמה שרציתי לדעת מדוד זה חוקי או לא חוקי. אני עושה דבר שמותר לעשות או אסור לעשות?

כן

בואו, נדמה לי שהנושא הזה מוצה.

הנושא מוצה.

אנחנו נעבור.

כן, אז רק אני אומר לאדוני שבחקירה אחר כך, ב6.3, אתה בא עם גרסה מאוד סדורה ומסביר בדיוק את כל התהליך, שהתייעצת עם דוד שמרון, הוא ייעץ לך להקליט את השיחה, אם יש צורך שאני אציג את הדברים. אני רק אומר לאדוני שמה שקרה בין לבין זה שאדוני התייעץ. זה הכול.

אולי אני נזכר, אדוני? יכול להיות אפשרות כזאת גם, אז מה שהיה

באיזה דרך נזכרת, אדוני?

אני בחקירת פתע כזאת שואלים אותי, ואני כן אומר, בעצם חושף את הדברים בהדרגה כשהזיכרון שלי, הוא שואל אותי, ואני עונה. ואחר כך מותר לי להיזכר, לחשוב בצורה מסודרת מה היה? פשע, ממש. אני אומר את זה בלשון סגי נהור.

בסדר גמור. עכשיו, עוד מה שקורה שאתה נזכרת פה, זה שעורך דין שמרון הוא האדם היחיד שידע את כוונותיך האמיתיות בשיחות שקיימת עם מר מוזס באותה עת. כלומר, שאתה לא מתכוון לדברים שאתה אומר למר מוזס בנוגע לחקיקה, אפילו לארי הרו לא סיפרת את זה לדבריך. אני אפנה אותך ב6.3, אותה ההודעה שבה אתה מציין את הקשר עם שמרון בהקשר הזה, בעמוד, זה ת/828 ב,' חבריי, עמוד 36 אדוני רואה? ארי לא ידע לעומק את הדברים. אדם אחד ידע. אתה רואה, אדוני?. הגעת לזה?

ידע מה?

אדוני יעיין

איפה זה? אני לא רואה את זה פשוט

רגע, רגע, רגע. אה, ז ה לא על המסך. הנה, אף אחד, אומר ראש הממשלה, פה למעלה, מעל הזה, אף אחד מהאנשים בכוונה אמיתית, אף אחד מהאנשים בכוונה האמיתית שלי, ואגב אתם החוקרים, למעט ארי הרו.

אני לא שיתפתי.

הנה, ואמרתי לכם, אני לא שיתפתי, תודה גברתי. אני לא שיתפתי, כן, אף אחד מהאנשים בכוונה אמיתית שלי, ואגב אתם החוקרים, למעט ארי הרו? שואלים אותך, ואתה אומר, אבל שיתפת את ארי הרו או לא? לא, גם לא. ארי לא ידע לעומק את הדברים. אדם אחד ידע. מי? דוד. רק דוד שמרון? זאת אומרת, ארי, אוקיי, אז שמרון הוא לא רק, כמו שאדוני אומר, מי שיציע לך להקליט ולעשות את המהלך הזה, לדובב את מוזס, כן? כדי להוציא ממנו איזושהי אמירה. הוא גם היחיד שידע, כמו שאתה אומר פה, על הכוונות האמיתיות שלך, אז אני אומר, הוא כל כך משמעותי, הוא שותף לכל המהלך, אבל אדוני לא זוכר שהוא התייעץ איתו בחקירה הראשונה, איך זה יכול להיות?

אני אומר שכן, אמרתי שהתייעצתי איתו

אוקיי, שנייה. זה בחקירה השנייה

ראינו את זה ביחד.

בסדר גמור

כן, אמרתי

אולי תיקח את העצה של בית המשפט לדלג.

אני מדלג, חברי, אין צורך בעזרה. אבל אדוני אמר כאן, בחקירה הראשונה, שהוא התייעץ רק באופן כללי על הקלטות. באופן כללי אם הוא יכול, באופן כללי אם מותר להקליט אנשים. והנה אני מראה לו, שלא רק שהוא יודע וזוכר חודש אחר כך שהוא התייעץ עם אדוני שמרון, שמרון הוא גם שותף סוד לכל האירוע הזה, ולכן אני אומר לאדוני.

שותף סוד לאיזה אירוע?

מה שאדוני אומר

אני זכרתי בפגישה הראשונה שרציתי לדעת, וזה נורא, זה ברור, מעולם לא הקלטתי אף אחד אני הולך להקליט מישהו, אני רוצה לדעת אם אני עושה דבר חוקי או לא חוקי, אני מזמין את שמרון.

הדברים פה קצת חוזרים על עצמם.

אדוני, זה פשוט לא מה שעולה פה. זה לא מה, זה לא מה שעולה פה.

זו גרסתו, זה לא משהו ברור. מה לעשות?

אני מתקדם. ראינו שמה שאמרת בחקירה שהוא האדם היחיד שזה, אבל תראה מה אומר דוד שמרון. דוד שמרון, ב - 9.7.24 פה בבית המשפט, עמוד 40,730 בשורה 10.

החקירה של עורך דין שמרון זו חקירה ראשית?

כן, זו חקירה ראשית של שמרון, תסתכל. מה ידעת בכל הנוגע לאינטרסים של מוזס בנוגע לישראל היום? אותה תמונה שכל העולם ידע, כל העולם די גדול, לא הייתי מעורב בענייני ישראל היום, ידעתי שיש ניסיון לחוקק חוק שימנע חלוקת עיתונים, לא דובר, אני רק שואל, דווקא אני שואל, אני אמרתי, אדוני רואה?

כן, רואה. זה דוד שמרון אומר, נכון? מה השאלה?

אז אני מציע לאדוני שהוא לא היה מעורב, הוא בכלל לא ידע שהנושא הזה עלה או שהחוק נכנס בהקשר לשיח וכולי, כי הוא בכלל לא מעורב בזה.

הוא אומר שכל העולם יודע, סוד גלוי במדינת ישראל

אבל אתה אמרת שאתה שיתפת אותו, לכן אני אומר לאדוני שזה מוזר

שיתפתי אותו בזה שאני הולך להקליט אותו, שיתפתי אותו בזה שאני רוצה לדעת אם זה חוקי, אם זה חוקי.

באפילו דברים שאפילו לא שיתפת את הרו, זה מה שעלה מהאזכור הקודם, שאתה משתף אותו בכוונות שלך.

בכוונות שלי למנוע ממנו

להוליך שולל את מר נוני מוזס בנוגע לחקיקת ישראל היום

בכוונות שלי למנוע ממנו את ישראל היום כן, אמרתי את זה, אני הייתי חייב לשתף את הרו? אולי שיתפתי את דוד, לא זוכר. מה שדוד היה צריך לתת לי זה דבר אחד, אני יכול להקליט או לא יכול להקליט? הוא אמר לי, אתה יכול להקליט אם אתה צד לשיחה.

ובאמת בחקירה הראשית אדוני, בניגוד למשטרה, אדוני אמר שהוא לא שיתף את עורך דין שמרון בפרטים של האופן שבו הוא חשב להתנהל, ואני אפנה את אדוני לחקירתך הראשית ב - 17.5 לפני יותר משנה, עמוד 45,891. שואל אותך חברי, דוד שמרון מעיד וכך הלאה, שלא שיתפת אותו בפגישה בשיחות. ואתה אומר, לא, אני זוכר שהייתה שאלה אחת שהטרידה אותי, היה לי דיבור עם ארי וכולי. לפי טענתך היום, לא שיתפת את דוד שמרון בכל השיח שלך. בחקירה אמרת משהו אחר פשוט אדוני, לכן אני מתעכב.

מה זה שיתפתי אותו? אני אומר, אני לא יודע מה הכוונה לשיתפתי אותו. שיתפתי אותו בזה שיש לי כוונה להקליט. רציתי לדעת האם אני יכול להקליט. מעבר לזה, לא הלכתי ונתתי לו דין וחשבון אחר כך, תשמע, נוני אמר לי ככה ואני אמרתי לו ככה, והוא אמר לי ככה. לא, זה לא היה. זה פשוט לא היה. הייתה שיחה אחת מרכזית, האם אני יכול, זה מה שאני זוכר. האם אני יכול להקליט, והוא אמר כן, כל עוד אתה צד לשיחה.

אדוני, הגענו לפרק האחרון של החקירה. זה הפ רק שאתה העדת יום שלם בחקירה ראשית, על טענות שונות שיש לך שהן במסגרת, נקרא להם כותרת כללית, טענות הגנה מן הצדק ביחס להתנהלות של.

תיק 2000 יום שלם על זה?

לא, באופן כללי.

אה, באופן כללי. ניסיתי, לא, בהפסקה ניסינו לחשוב.

ניסיתם לשחזר והיה כל כך רחוק שלא זכרתם.

והיה יום שלם ב - 2000 על הגנה מן הצדק.

טוב, עכשיו אני אומר לך, יש כאן הרבה מאוד טענות, אנחנו לא ניגע בהן עכשיו, אני רק רוצה נקודות שנוגעות לתיק 2000, חברי, תנוח דעתו. אתה טענת כאן בהרחבה, גם... מה? אני שואל על כמה נקודות. עכשיו.

כמה נקודות נבחרות.

מה אומר אלון?

אתן לך אפילו לבחור את הטמפרטורה.

מר חדד, תן לסיים. טענת כאן בהרחבה, אדוני, גם לטעמנו הבעת כעס רב, כשהמשטרה הדליפה לעיתונאי גיא פלג את הקלטות בתיק 2000 עוד בתחילת החקירה. אני רק מבקש שתאשר,, אדוני, שהקלטות היו בטלפון של ארי הרו, לך אין ידיעה אישית בשום צורה באופן מי נחשף אליהן. ודאי שאין לך ידיעה אישית מי פנה לעיתונאי גיא פלג. הכל זה השערות של אדוני, נכון?

תראה לי את הדברים, אני אוכל להגיד לך

אני מציע לאדוני

אתה אומר שאני הבעתי דברים, תראה לי מה אמרתי

כן, אני אומר לאדוני, אין צורך להתעכב על, אך אם חבריי אומרים שלא טענת

אני רוצה לראות

רגע, זה לא מה שאתם אומרים. אני מתייחס לגרסה שלו בבית המשפט

תראה לי אותה, אין בעיה

זה מישהו אחר הדליף את זה. ההגנה לא.

מר חדד, מר נתניהו, כל הטענה היא שמר נתניהו אין לו יכולת לתרום בדבר הזה

טוב, אתה יכול להראות, בבקשה, מה שאמרת?

והוא לא יכול להעיד על הדבר הזה, בטח לא. בבקשה, תסתכל. אני אראה לך

חקרתם?

מר חדד, אני שואל כרגע את השאלות עם כל הכבוד. 44,941 כבודכם. אני שואל את אדוני,, אדוני יעיין בקטע של הדברים שלו, ואני שואל את אדוני אם יש לו ידיעה או אין לו ידיעה, או מה שהוא אומר פה זה הכל השערות שלו.

אפשר לראות את ההמשך?

אדוני יעיין במה שיראה לנכון

מה, מה יש פה?

לראות את התמליל וחובתו להראות לי את זה, והוא מועל בחובה הזאת, והוא הולך ומדליף את זה, שזאת הדלפה. זה אלה טענות של אדוני. רק שנייה, יש פה מעטפה, אדוני רגע אולי רוצה להשיב ואז לעיין או הפוך.

אני אבקש הפסקה בעוד, אם אפשר, ב13:55 הפסקה של כמה דקות.,

אז אדוני רק יאשר לי, שזה כמובן הכל השערות וסברות של אדוני ואין לו ידיעה על העניין

רגע אחד, תן לי לקרוא

אה, תקרא

אוקיי, קודם כל, הקלטות לא היו בידי, אחד. זה מזכיר לי את משה רבנו. משה רבנו הורג את המצרי ומציל את היהודי, וכעבור יום אומר לו מישהו אחר תהרוג אותי כמו שהרגת את המצרי. אז אנחנו יודעים ככה, משה לא אמר לו, המצרי לא יכול היה להגיד לו כי הוא מת. זאת אומרת, שהיהודי שהוא הציל, זו האפשרות היחידה שנותרה, הוא ח שף את משה רבנו. אותו דבר קורה פה, אני בטח לא הדלפתי. קודם כל, לא היה לי את הקלטות האלה. היחיד שהיה לו את הקלטות האלה, זה נוני. ולכן, ומי שקיבל אותן, זה גיא פלג. אז אני לא הדלפתי את זה, אז מי הדליף את זה? מומי. מומי... הדליף את זה. ואני לא חושב שזה.

מומי משולם

סליחה, מומי משולם

זו סברה של הנאשם, ולכן אני מתקדם

זה ועוד איך סברה של משה רבנו. זה בדיוק זה. אין אפשרות אחרת, זו האפשרות היחידה

עכשיו, לגבי הדלפות כלליות

אלא אם כן, אני החזקתי בדבר הזה, מה שאתם יודעים בוודאות שלא קורה, ואני פועל נגד האינטרס שלי, מה שאתם יכולים להניח שלא הייתי עושה.

אדוני יודע מי נחשף להקלטות

ולכן זה תוצאה לוגית מתבקשת, וזו לא הפלגה לוגית

אדוני יודע, אישר שהקלטות לא אצלו, הוא יודע מי נחשף אליהם, מי החזיק בהן?

אני יודע שמומי משולם

זה אנחנו גם יודעים, אבל כדי להגיע למסקנה נחרצת כזאת

חקרת?

אתה אל תשאל אותי שאלות.

זה בדיוק, זו שאלה טובה. לא חקרת, כי לא רצית לחקור

גם אתה לא שואל שאלות

כל העבירות שיש לרבות, כבודכם, אני רוצה להגיד, הם כשהם מגלים עבירה, הם לא עושים שום דבר. אני מבקש לומר את זה. אני פה הרבה שנים, מול דברים, פרקטיקה שאי אפשר להאמין שקורית בדמוקרטיה, ניסיון להפליל אדם חף מפשע, לייצר עבירה מיוחדת עבורו, ולייצר גם עבירה שהוא לא עבר. אבל לחקור את אלה שכן עברו, זה לא עושים, לא רק במקרה הזה. גם במקרה של איתן כבל, שאומר במשטרה, אומר במשטרה, כן, אני הלכתי וקידמתי את החוק, אחרי שהם שינו את הסיקור עבורי, הוא אומר את זה גם בתקשורת, לא חוקרים. מה פתאום? זה לא. אני שמתנגד לחוק.

אני לא יודע אם חקרו, לא חקרו, למה אדוני

לא חוקרים, לא חוקרים, עושים ישיבה. הייתם צריכים להעמיד אותו למשפט ולא עשיתם את זה, משום שאתם לא מעוניינים בצדק, אתם מייצרים עבירות פיקטיביות ואתם מכוונים אותם רק נגדי. זה מה שאתם עושים. זה ממש טענה, איך אפשר לחשוב ככה? סליחה, בלשון סגי נהור, כל העולם מבין את זה. כל העולם מבין את הפרסה הזו. ניסיון סתם לייצר עבירה מטורללת שלא קיימת, להדביק אותה רק אליי, היחיד שלא עבר את העבירה הזו.

יפה. עכשיו, בחקירה הראשית שלך, אני אשאל עוד שאלה בעניין הזה, ורק נוודא שאדוני מעיד הכל מסברות. בחקירה הראשית שלך, עורך הדין שלך הציג לך צילום מסך של התכתבות בין עיתונאי בשם אברהם זינו לתנ"צ אפרים ברכה, זכרונו לברכה, לגבי חקירה בתיק המעונות, כדוגמה לקשר בין רשויות האכיפה, זה גם נ/44,336, ואני מבקש שאדוני יאשר לי שהוא לא יודע דבר מידיעה אישית על הקשר בין זכרונו לברכה לאברהם זינו, וכל מה שהוא אמר כאן, זה דברים שהם סברה מההתחלה ועד הסוף.

יש התנגדות? אתה עומד.

כן, אני לא מבין.

אתה לא צריך להבין. אם הוא מתנגד, מתנגד.

מה השאלה? האם הוא?

השאלה הייתה אם יש לו ידיעה אישית.

בוא נראה אם יש, אם יש משהו שנחזה להיות ידיעה אישית לפני ששואלים שאלה כזו משונה. מר חדד, לא הבנתי את ההתנגדות, מר חדד.

השאלה היא רק אם יש לו ידיעה אישית.

בוא נראה.

לא בוא נראה.

אני מבקש להציג לראש הממשלה.

אם אתה מתנגד, אז.

לא צריך להתנגד ולא צריך לצעוק.

לא צריך להתנגד גם.

אני יכול לראות את זה בבקשה?

כן, יש לך ידיעה, אדוני? אם אני אראה לך, תהיה לך ידיעה?

איך אני אדע? תראה לי אז אני אגיד לך

באופן כללי אני שואל, מותר לי לשאול. אני לא מראה, יש לך ידיעה על הקשר בין אברהם זינו?

אני לא יכול לזכור עכשיו. אני לא יכול לזכור עכשיו מה היה שם, תראה לי את זה, אני אשאל אותך כמה שאלות, מה קרה לפני 15 שנה, גם אתה לא תראה. תראה לי בבקשה.

אדוני זוכר קשר שלו עם האדונים הנכבדים האלה?

אני לא זוכר, תראה לי, אני אוכל להגיב

אתה למשל יודע שאברהם זינו טען שאפרים ברכה לא היה המקור שלו והמידע שהוא קיבל בעניין תיק המעונות היה בכלל מידע כוזב?

אולי תראה לי במה מדובר?

אדוני יודע את כל זה?

לא זוכר

אז בבקשה, אז אני אראה לאדוני מה הוא העיד ואדוני יאשר

תראה לי

איפה זינו אומר את מה שאתה אומר?

ראשית מר נתניהו.

רגע, רגע, שנייה, רגע. אני יכול בבקשה להתנגד?

רגע, רגע, מה השאלה עכשיו?

אני מציג לנאשם את הדברים שהוא אמר במשטרה ומקבל ממנו את ההתייחסות שלו למקור הידיעה שלו.

אדוני יציג לו ונשמע מה מקור הידיעה.

אז תציג לו מה השאלה? זו השאלה כרגע.

רגע, רגע, שנייה, אבל יש החלטה של בית המשפט, בעיניי דבר חצוף זה לא לעמוד בהחלטה הזאת. בית המשפט קבע בהחלטה שלא מקריאים דברים לפרוטוקול, אם אי אפשר להגיש אותם. עכשיו אמר עורך דין תדמור שוב, לא, מקודם הוא אמר שאברהם זינו אומר כך וכך וכך, אז מה? אז מותר? אז מותר להיות חצוף? אז מותר?

קודם כל שחברי יחזור, כי אני לא יודע על מה הוא מדבר ולמה הוא מכנה אותי בכינויים לא במקום ועכשיו אני בסך הכל מנסה לאמוד את היכולת של מר נתניהו, הנאשם, כשמעיד כאן על דוכן, ליכולת שלו לתרום למחלוקת והאם הוא יכול. רק שנייה, אני באמצע שאלה ואדוני לא יפריע.

נתקדם.

מה השאלה?

אדוני הרי ביקש לראות את זה ואדוני יאשר לי שאין לו שום בסיס לשום אמירה שקשורה לקשר בין שני אנשים.

אני מבקש להראות לו מה הוא אמר, שבית המשפט יראה על מה השאלה הזאת ואז נתקדם.

44,915 משורה 19

יופי, אני חושב שכדאי שכבודכם יראה.

אדוני יכול לשבת, בבקשה.

יכול להיות שאני ארצה להגיד משהו אם זה בסדר, אני אשב, אני אשב.

רגע, אפשר לראות את הסוף של זה? תחזור רגע, כן, אוקיי. הלאה, כן, נו

איזה עמוד זה, עוד פעם?

כבודכם, זה בעמוד 44,915

כבודכם יראה מה השאלה. השאלה זה, עד כמה אתה עומד מאחורי התדרוך הזה לאבירם זינו, לספר לו עוד לפני שהדברים גולו, שיש חקירה שחוקרים אנשים במעונות? זאת השאלה. אני לא מבין, אתה רואה מי עומד מאחורי זה, זאת התשובה.

מאיפה אתה נותן את התשובה הזו, אדוני? אתה יודע את זה?

אני לא מבין, אני חושב שרואים מי עומד מאחורי זה

אז אוקיי, אדוני לא אומר מידיעה, נכון? אדוני, זו סברה, זה ברור. רק שנייה, לא להתנגד מר חדד.

מור

הם

זה היקש, היקש, לא בדיוק מתבקש

היקש, יפה, נתקדם

כתוב, כתוב שם, סליחה, יש מישהו שאומר, יש מישהו שאומר ואני חוזר על זה

זה נ' שהוגשו פה, כדי לשכנע את כבודכם בטענות מסוימות.

רואים הודעה בין...

מר חדד, מר חדד.

אני עונה לבית המשפט.

בגדול מהתשובות, אני מוכן להניח, זה לא תשובות שאומר מר נתניהו אני יודע שכך וכך היה.

ברור שלא, הוא לא יכול.

גמרנו עם היסק לוגי.

אז מאיפה הוא יכול להעיד על זה, זה בדיוק הנקודה.

אני אסביר, אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה, אני חושב שיש פה בלבול והיפוך היוצרות. ברגע שיש הדלפות, השאלות דרך אגב הן שאלות שהוא יכול לענות עליהן, האם אתה עומד מאחורי זה. אנחנו הוכחנו שהייתה הדלפה, הראינו התכתבות וואטסאפ בין תנ"צ אפרים ברכה לבין אבירם זינו. בסדר? זו הראייה שעליה מדברים, התכתבות. ואנחנו שואלים אותו אם אתה עומד מאחורי זה. מה, איזה, היה ספק לגבי משהו? משהו פה נותר עמום, לא ברור, שצריך להבהיר אותו, לשאול האם אתה, זה מידיעה אישית? זה לא קשור לנגדית, יש רלוונטיות, רלוונטיות השאלה. עכשיו, אני רוצה, סליחה רגע, מר יהונתן תדמור, יותר מזה, התביעה. א' כל החוקרים אמרו לאורך כל הדרך היו פה המון המון הדלפות, זה שיבש את החקירה, זה היה נורא ורע, אבל הצטערנו על זה. מה עשיתי עם זה? הצטערנו. אני אומר לך, אתה שוטר, אתה משטרת ישראל, אתה לא מחלקת הצער. אם יש פה, וזו עבירה פלילית, כן, אז אם יש עבירה וזה גם פוגע לך בחקירה, אז למה אתה לא חוקר? לא נתנו לחקור, לא חוקרים, לא חוקרים, לא חוקרים, לא חוקרים. עכשיו, מה עושה התביעה? אין מחלוקת שהייתה, אין מחלוקת שהיו הדלפות בסיטונות, אין מחלוקת בזה, אלפים, באמת מספרים שהם דמיוניים, הכל יוצא החוצה. לא מראים לו בחקירה את ההקלטות של נוני מוזס, אבל גיא פלג מביא את הדברים. כשהטענה של התביעה זה שלפעמים, אולי הסנגורים הם אלו שהדליפו, אז כדי להתמודד עם הטענה הזאת, אנחנו מציגים לו את זה ושואלים האם אתה, הנחת, ביקשת לפרסם את זה? זה הכל. לכן אני כבר אומר כדי לייתר, ראש הממשלה לא מתיימר ולא יתיימר בשום חלק ושלב לבוא ולהגיד, שהוא יודע מידיעה אישית מה מהלך הדברים. הנה אני חוסך את החקירה, בסך הכל אתם לא חקרתם, הנטל עליכם.

רק שמר חדד לא מעיד, ואני מתייחס לעדות של נאשם ועכשיו אני מתקדם.

גם הוא אומר את זה, ברור שהוא אומר את זה, הנטל עליכם, אתם לא חקרתם. היה את הסיפור עם הדס קליין, עם החומרים שהודלפו.

יפה. עכשיו בחקירה, אני מתייחס כרגע לטענה של הגשת כתב האישום כשאדוני היה בוושינגטון, ואדוני בחקירה ראשית ב9.4 התייחסת לנקודה הזאת וגם הבעת נאמר לפחות ביקורת, על כך שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדך כתב אישום כשאתה בביקור מדיני בארצות הברית ואתה אמרת שהיועץ.

אני רק אבקש מאדוני באמת שיתרכז באמירות עובדתיות שלכאורה נאמרו ופחות בטענות, כי טענות הן טענות.

אין בעיה, אז אני אראה רגע את העובדות, בדיוק. ואתה אמרת, אבל אמרת שהיועץ המשפטי בחר את מועד ההגשה כדי לפגוע באדוני. אני רק מציע לאדוני, ואני עכשיו אפרט בפניו את האירועים שקדמו ליום הגשת כתב האישום, אני רוצה להזכיר לך אותם ולהזכיר לך שאתה.

רק מה תהיה השאלה בסוף?

השא לה תהיה אם הוא זוכר, אם זה מזכיר לו מדוע כתב האישום הוגש במועד שהוא הוגש, ואין לזה שום קשר עם הטענה שהיועץ המשפטי לממשלה רצה לפגוע בו במהלך ביקור מדיני בארצות הברית.

זו הצהרה שלך? רק שנייה, זה חשוב.

אני לא מציר את ההצהרות, אתה מציר את ההצהרות.

האם זו הצהרה שלך שאין קשר ליום שבו הוגש?

אני כרגע מסביר, אני כרגע מסביר להרכב הנכבד. שחברי ישב כשאני מדבר, ואני עונה לבית המשפט וגם זה ממש לא לעניין שאדוני באמצע הדברים שואל שאלות שאני לא יודע מה הכיוון.

עורך דין תדמור, אבל על איזה עובדות אתה רוצה לשאול את זה עכשיו?

אדוני, אני אסביר, לא עניין של עמדתו. יש פה עובדות שלא הוצגו כשהוצגה המסקנה שהגשת כתב האישום נעשתה במיוחד.

השאלה אם הוא ידע.

אם הוא ידע ואני אראה מיד. הייתה בקשה, אני אשאל כמה שאלות ובכך נסיים. כך אני אומר לאדוני, ואדוני יגיד לי אם זה מזכיר לו שב21.11.2019 החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדך כתב אישום אחרי שדחה את הטענות בשימוע, והוא הגיש את כתב אישום לוועדת הכנסת בהתאם לחוק. היה לך 30 יום לבקש מהכנסת חסינות. אדוני זוכר שיש הליך כזה?

כן

בדיוק, עכשיו דנים בו בהקשרים אחרים לגמרי. ולאחר מכן ביקשו עורכי דינך, כי יצורף לכתב האישום שהועבר לכנסת, גם תצורף רשימת העדים, ובעקבות זאת נקבע כי אתה רשאי לבקש מהכנסת לקבוע לך חסינות עד ליום 1.1.20 אוקיי? עד כאן, עד כאן אדוני זוכר?.

לא, את הפרטים האלה אני לא זוכר, אני זוכר רק ש -

יפה, אני מציע לאדוני שאדוני ייזכר שניצלת את כל מכסת הימים וביום האחרון ביקשת מהכנסת חסינות. בעקבות זאת היה צורך להקים ועדה של הכנסת שתדון כי הכנסת ה - 22 כבר פוזרה, את זה אדוני זוכר?

לא, גם את זה אני לא זוכר, את הפרטים האלה

אוקיי, בסופו של דבר הוחלט כי ביום 28.1 תתכנס מליאת הכנסת כדי להקים ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות.

תעצור.

אדוני זוכר?

לא, תעצור, זה בניגוד בדיוק להחלטה של כבודכם. אלו טענות שאין להן שום ראיות בתיק. לא יודע, יכולתם להגיש, לא הגשתם, אי אפשר. לא הגשתם, זה לא בתיק. זה בדיוק ההחלטה של כבודכם בעניין הזה. אני אומר לכבודכם, אם התביעה טוענת, אני רוצה לדעת כי אנחנו את הדבר הזה נשבור בהמשך, שכתב האישום הוגש בלי קשר לעובדה שהוא היה במדשאות הבית הלבן, שתצהיר את זה, זאת תהיה הצהרה של התביעה, נבדוק אותה בהמשך ההליך ונראה אם זה נכון או לא נכון.

אני לא יכול, אפילו מעלה על דעתי שחברי מבקש כרגע הצהרה.

אה, לא רוצה, אתה לא מוכן להצהיר את זה.

זה לא איזה רמז כזה שמשתמע מהדברים, שהוא יבדוק את זה. אני מציג פה עובדות כבודכם, עובדות שלא הוצגו בטענת הגנה שהיא מפתיעה בחקירת הנאשם בבית המשפט, שכתב האישום הוגש בתאריך מסוים כדי להרע לו.

מבחינה עניינית, אם הטענה נטענה לשיטת אדוני בעלמא ללא ביסוס, אז אדוני יתקדם.

לא טענה בעלמא, הוא היה במדשאות הבית הלבן. לא טענה, לא חיכו.

כבודכם, מר חדד אתה מפריע לי, אני עונה לבית המשפט פעם שנייה היום, אתה לא תפריע לי באמצע התשובה לבית המשפט הנכבד. אדוני, העובדה שהנאשם היה בארצות הברית בביקור מדיני בעת הגשת כתב האישום לא שנויה במחלוקת. הפרשנות שניתנה, לא רוצה להגיד חלילה הסתרה, העובדות שאני אציג כרגע וארענן בהן את הזיכרון, שהן נוגעות בדיוק לטענה הזאת, הן לא לפנ י ההרכב ואני עכשיו אבקש את האישור שלו, הן רלוונטיות להחלטה אם זה הוגש, הרי טענת הגנה מן הצדק שכבודכם יצטרכו להכריע בה.

טוב.

לא, לא טוב, אנחנו.

רגע, מה לא טוב? אדוני, זה בית המשפט.

אני רוצה להתנגד. בית המשפט יקבע טוב או לא טוב. לא טוב.

רק אם אפשר, אם אתה מתנגד, שמר נתניהו יצא.

שיצא. חבל על הזמן. כבודכם, אין מחלוקת, אני אנסה לעזור, שניתן היה להגיש את כתב האישום במועד שהוגש, אין על זה מחלוקת. אין מחלוקת שהיו יכולים לחכות 24 שעות שראש הממשלה יחזור מביקור היסטורי שמציגים את תוכנית, תוכנית האלף, תוכנית המאה. אין מחלוקת גם על זה. ואין מחלוקת שבכוונה עשו את זה במועד, לפחות מבחינתנו.

לא, יש על זה מחלוקת.

העניין הזה עוד צריך להו כיח, אנחנו נוכיח אותו, יש ראיות אובייקטיביות שיוכיחו את זה, למה זה הוגש במועד שהוגש. הרי כל בר דעת מבין שלא מגישים כשאדם נמצא.

אז הם רשאים להביא עובדות לסתור את זה.

איזו עובדה, עובדה שמה? בואי נשמע. 100 אחוז, שיגידו, בוא נראה אם אלה עובדות שסותרות את העובדה.

אז הם ישאלו אותו.

אז עכשיו יציגו שנייה. אז 165 אם יש להם ראיות אז שיגידו איזה ת/ זה,, איזה נ/ זה.

עורך דין חדד, אם הטענה עלתה לראשונה בחקירה הראשית שלו.

לא, היא לא עלתה. היא עלתה לדעתי במענה לכתב האישום.

אם היא עלתה במענה, תפנו אותנו.

למיטב זיכרוני במענה לכתב האישום.

מר חדד, תפנו אותנו, הכל בסדר. המענה פתוח בפנינו.

מה זה? מה יכולת לעשות?

השאלה היא אם זה עלה לפני המענה, נכון? השאלה אם זה גם עלה לפני המענה.

אנחנו לא חוקרים אחרי המענה, אדוני.

מר גילדין, תודה.

הטענה הזאת עלתה מזמן, אני טענתי אותה כמה פעמים.

לא, זה לא הקריטריון.

וודאי שכן, לטעמי אם זה עלה במסגרת פרשת התביעה, זה כן הקריטריון. זו גם פסיקה מפורשת. מה, לפסיקה אני אפנה, פסיקה מפורשת. כאילו יכולת לצפות את זה.

עכשיו בוא, בשאלות של אדוני למר נתניהו בהקשר העובדתי, יש עובדות שעשויות להיות שנויות במחלוקת? זה שהוא היה בוושינגטון באותו מועד זה כמעט ידיעה.

לא, יש עוד נתונים, כבודכם.

שהם רלוונטיים?

מה קרה בין לבין ומה הוביל לכך שהייתה המתנה עם הגשת כתב האישום.

אלה עובדות שמר נתניהו יכול להתייחס אליהן והן לא בידיעת ההרכב והן רלוונטיים?

כבודכם, אנחנו נראה שזה עלה מבלי לגרוע מטענותינו. חבל, שנתקדם, באמת.

תודה, מר חדד.

אז אדוני, אני הצגתי בפני אדוני שהוחלט שב28.1 תתכנס מליאת הכנסת, כדי להקים ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות של אדוני, ופורסם כי דיוני הוועדה יחלו ב30.1 וישמעו ברציפות במשך 5 ימים, את זה אדוני זוכר?

לא, לא זוכר את הפרטים

ואז אני אומר לאדוני ששעה לפני התכנסות המליאה, שהייתה אמורה כאמור להיות ב28

זה שאנחנו לא מתנגדים זה לא אומר שזה לא עובדות, זה לא הוגש אז.

מר חדד.

אז אדוני, שעה לפני התכנסות המליאה ויומיים לפני המועד שבו היו צפויים להתחיל הדיונים בחסינות.

איזה תאריך?

בתאריך 28.1, יש מכתב שאולי אדוני זוכר מפי באי כוחו דאז עורך הדין יוסי אשכנזי וגם עורך הדין חדד חתום. אתה, יומיים לפני המועד, אתה משכת את בקשת החסינות שלך ואתה עשית את זה בזמן שאתה נמצא בוושינגטון באותו ביקור. ולא רק ששלחת מכתב ליושב ראש הכנסת, שאני מיד אציג אותו, תציג אותו רגע מר הירש, אתה גם במקביל פרסמת הודעה בחשבון הפייסבוק שלך, המפרטת את הנימוקים שלך למשיכת הבקשה ואחרי שמשכת את בקשת החסינות, זה אתה עשית מוושינגטון באותו ביקור מדיני.

מה זה?

רק שנייה, אף אחד לא עשה שום דבר שלא שמתם לב, אמרתי אני מציג עכשיו את המכתב.

מה זה?

ולא קמתם וגברתי לא. אני לא מציג, כבודכם, אני מבקש רשות, אני מבקש, אני מבקש, אני שואל אותך בלי להציג אם אדוני זוכר שב28.1 עורך הדין יוסי אשכנזי שייצג אותך אז, שלח מכתב ליושב ראש הכנסת שבו אדוני מסיר את הבקשה שלו לחסינות, אדוני זוכר?

לא, לא זוכר את כל התהליך. אני זוכר שבסוף לא הייתה חסינות

אבל אדוני זוכר שהוא החליט על כך בוושינגטון והעלה פוסט עוד מוושינגטון באותו ביקור מדיני שמסביר את המניע ים שלו למשיכת בקשת החסינות שאדוני היה כמובן יכול לעמוד עליה ולקיים את הדיונים בכנסת?

לא זוכר

לא זוכר, אז אני מבקש לרענן את זיכרונו ולהציג לו כראיית הזמה את המסמך הזה, כי כבודכם הטענה היא במסגרת טענת ההגנה מן הצדק שהמועד של ההגשה קשור באותו ביקור מדי ני בוושינגטון ואני אראה לכבודכם שמתוך המכתב, המועד של ההגשה קשור לפעולה שעשה הנאשם בזמן שהוא בוושינגטון, של הסרת בקשת החסינות שאפשרה את הגשת כתב האישום.

ממש לא, וואו

שנייה, שנייה. לא עניין של מחלוקות, עמוד 168. באמת עם כל הכבוד, קודם כל זו טענה בעיניי, היא טענה מופרכת של התביעה. שיסבירו למה לשיטתם לא חיכו 24 שעות שהוא יחזור. רק אבל בכל זאת במישור הפורמלי, עמוד 168 לטענות ההגנה מן הצדק מיום 29.11.20. נלך לפי הסדר, רק 6 שנים חלפו. פה כתוב, אני זכרתי שזה נטען במפורש.

גברת מילשטיין, זה התשובה לכתב האישום?

לא בטענות המקדמיות.

טענות מקדמיות. טענות מקדמיות היו מתי?

29.11.20. אולי זה יום אחד אחרי. אה, זה בערב אז זה כנראה 30.11.

עורך דין חדד.

גברתי, שישאל, חבל הזמן, יותר קצר.

אני פתחתי ושאלתי אם יש עובדות שיש לגביהן מחלוקת. המכתב יצא, הטענות נטענו, זה לסיכומים, חבל.

הכל נטען פה, אין אפשרות ל165 חבל על הזמן.,

אני מבקש בכל זאת להציג את המכתב.

תציג, לא, אל תגיש, תציג. נחסוך זמן.

אני מבקש להציג את המכתב. אפשר להקרין? אני מקרין את המכתב, בבקשה מר הירש. ואני אומר לאדוני שאין במכתב, שמי שמשך את שאלת החסינות עד היום האחרון לכינוס המליאה, ועשה את זה בזמן שהוא בוושינגטון, באופן שעד אותו מועד כבר כמעט חודשיים, כי היה קודם חודש ואחר כך עוד חודש שהמתינו שניתן זמן לאדוני, זה אדוני. ומי שבחר את המועד שבו יוגש כתב האישום, שהיה ברור לאדוני שיוגש כתב אישום מיד עם הסרת הבקשה של חסינות, מר חדד, אני מבקש מאדוני, עורך דין חדד הנכבד, זה אדוני והוא עושה את זה מוושינגטון. ואחרי שאדוני עושה את מה שהוא עושה והנה המכתב, היועץ המשפטי לממשלה אחרי שהוא חיכה חודשיים מגיש את כתב האישום.

אתה שואל אותי? אתה אומר?

אני שואל, אומר לך שאלה עובדות

אז אני אגיד לך דבר אחד. הבחירה של הגשת כתב האישום אבל בדיוק ברגע שאני יושב שם על המדשאה, זה ממש לא יכול להיתפס כמקרי. זה בערך כמו המקריות של הכפפה של או. ג'יי סימפסון, כן? מקרי זה לא, איך אומרים? מקרי יש סיכוי אחד למיליון שזה לא הכתם דם שלו. אחד למיליון שאולי הוא לא כיוון לאותו רגע. הוא היה יכול לחכות. הוא רצה להביך את זה.

רגע, אדוני מאשר את המכתב, או צריך להגיש אותו? אדוני מאשר את המכתב?

אני לא זוכר את המכתב, אני יכול לראות. מה זאת אומרת מאשר? מה, אני לא זוכר את המכתב. כבודכם, אני לא סיימתי, סליחה, לא סיימתי את דבריי. אני רוצה להגיד לכם לא הייתה פה שום מקריות, היו פה מאות הדלפות פליליות ערב ערב בטלוויזיה, תן לי להשלים בבקשה את המשפט. מאות הדלפות פליליות, ההדלפות האלה כל אחד דינה 3 שנות מאסר. חלק מההדלפות היו בזמן אמיתי, אני תוך כדי חקירה מדליפים מה קורה בתוך החקירה. בדרך כלל מוסיפים פרטים, אני מזיע, אני תמיד מזיע, תמיד בלשון סגי נהור, אני תמיד מזיע, אני תמיד באובדן עשתונות וכו', כל הדברים האלה. אבל היו תיאורים עובדתיים מה נאמר בתוך חקירה, זאת אומרת הדלפות מתוך החקירות שלא אני יכולתי לתת אותן, אני בתוך החקירה. זאת אומרת, יש להם מאות הדלפות פליליות ואנחנו מבקשים שיטפלו בהן ולא עשו בזה. כלומר, הייתה להם מגמה ברורה לא לחפש את הצדק. עכשיו, ביחס למקרה הזה, ביחס למקרה הזה, כבודך, זה פשוט המשך של אותו הדבר. כשם שהם לא מטפלים בעבירות הפליליות שהם בעצמם עושים כל הזמן, גם בסחיטת עדים, גם בלהרוס חיי משפחה, גם בלהעלים פרוטוקולים, גם כל הדברים האלה הם לא מטפלים בזה, הם עוברים עבירות. אז הם גם מתכננים, כיוון שהכל מכוון פוליטית נגדי, אז פוליטית, בדיוק אבל ברגע שאני על המדשאה, באותו רגע הם מפרסמים את הדבר הזה מתוך כוונה פוליטית. כל אחד מבין את זה, אני בטוח שגם כבודכם מבינים.

אני רק כמה שאלות. אדוני, אנחנו נדבר רגע על מפקד להב לשעבר ניצב רוני ריטמן, שאתה אמרת שהוא ניהל את החקירה נגדך והזדעזעת מכך שהאיש שמנהל את החקירה נגדך חושב שאתה עומד מאחורי תלונה שהוגשה נגדו. אתה קראת מה רוני ריטמן אמר בחקירה שלו, אדוני?

תראה לי את זה, אני אוכל להתייחס לזה

אני שואל את אדוני, לא צריך להראות

אני לא זוכר כרגע

אז רוני ריטמן חקר אותך, אדוני?

הוא היה בצוות החקירה, אני לא זוכר

אני שאלתי שאלה, הוא חקר את אדוני? הוא היה אי פעם במעון בבלפור? אני אומר לך שהוא לא היה. איזה מעורבות אדוני יודע באופן אישי שהייתה למר רוני ריטמן בחקירה הזאת, אם בכלל?

כבודכם, אני מתנגד לשאלה, באמת.

למה?

כי השאלה, אתה שואל אותו שאלה שהוכחה במשפט, הוא יבוא ויסביר לך.

היא לא הוכחה.

כן הוכחה, יש אינסוף עדים שאמרו שהכל.