אבי אלקלעי · 13.09.2023

זה שונה בתקופות שונות, במהלך השנתיים שאני מתאר 2015 ו - 2016 ממש בהתחלה הטיעון היה, הייתי חדש בוואלה ועוד לא הכרתי מה שקורה שם, הטיעון היה שמר אלוביץ' ומר נתניהו הם חברים טובים וזו זכותו של מו"ל שיש לו גוף תקשורת כמו שעושים ישראל היום וכמו שעושים במקומות אחרים, להכתיב את הטון המערכתי שהעיתון מקבל. בנוסף לזה היה את העניין הזה שוואלה תמיד נטה לדיווח יותר לאומי/לאומני. מה שנקרא היום ימין. עיתון ימין. הסימוכין הזה הם שינון מגל בתקופה שהיה עורך ראשי יצר את הקמפיין שהיה קמפיין שהדהד לא מעט 'קודם כל ישראלים', זאת אומרת אנחנו קודם כל ישראלים, קודם כל יהודים ורק אחרי זה אנחנו דואגים, זה סוג של 'עניי עירך קודמים' אבל לאומני ולא דתי. אז הוא קיבע את הדבר הזה שהעיתון יש לו ארומה, שוואלה האתר יש לו ארומה ימנית והיא צריכה להישמר. אחרי זה, כשהדבר הזה כבר לא הספיק ביחס לכמות הבקשות שהתבקשו, הוא הסביר שיש ענייני רגולציה שמאוד חשוב שנעזור שהם ייפתרו, שזה בקשה יחסית לגיטימית, כל חברה מתמודדת עם רגולציה ואפשר לעזור כל עוד לא משנים ומטים תכנים, לעזור לחברה להתמודד עם רגולציה, ואז בשלבים יותר מאוחרים זה כבר היה יותר מפורש כמו 'הוא צריך רק חתימה', לא הסביר איזו חתימה ו'עוד מעט זה ייגמר', ברגע שתהיה החתימה זה ייגמר. זה כבר לדעתי ברבעון שלישי או רביעי של 2015 ובמהלך 2016, העניין הזה של 'עוד רגע זה נגמר' 'עוד רגע החתימה תהיה וזה ייגמר'. אז יש כביכול טיים - ליין שמשתנה מבחינת הטיעון למה מצדיק את ההתערבויות שלנו.