יאיר חקאק · 28.11.2022
צפייה בקטע בהקשרו. פתיחת הפרוטוקול המלא ›
אמיר טבנקין
ראשית
אתה זוכר עוד סיבה שהסברת בחקירה שלך מדוע יצאת לחל"ת בתקופה הזאת?
יאיר חקאק
ראשית
כן. באותה תקופה יש תחושה מאוד מאוד לא טובה במשרד, תחושה שבעצם הדרג המקצועי במשרד לא בא לידי ביטוי בהחלטות שלו, במקרים מסוימים שאפילו
משה בר-עם
ראשית
בתקופה ספטמבר 2016?
יאיר חקאק
ראשית
לפני, בתקופה שקדמה לספטמבר 2016 שאז בעצם החלטתי לקחת צעד אחורה שבמקרים מסוימים הדרג המקצועי משמש ללא יותר מתפאורה להחלטות שהתקבלו זה מכבר ולכן, וגם בגלל שהייתה לי את ההזדמנות הזאת החלטתי לנצל אותה ולצאת לחל"ת.
אמיר טבנקין
ראשית
אתה זוכר אולי את האופן שהתייחסת בחקירה שלך לדבר הזה?
יאיר חקאק
ראשית
אני לא זוכר באופן מילולי אבל אני יכול להגיד שמבחינת תחושה באמת הייתה תחושה שבעצם אי אפשר לקבל החלטות מקצועיות.
אמיר טבנקין
ראשית
אוקי. אני אבקש לרענן את העד מתוך הודעתו בעמוד 17, אמרת חשת שהמשרד לא מקדם את האינטרס הציבורי, רציתי להתחבא עד שיעבור זעם. זה משקף את התחושה?
יאיר חקאק
ראשית
בהחלט
אמיר טבנקין
ראשית
בסדר גמור. אז הסברת קצת על התפקיד שלך באגף התכנון אז אני מבקש ממך שתפרט, תסביר מעט, בית המשפט שמע אבל אולי תסביר בצורה סדורה על התפתחות המדיניות של המשרד כפי שאתה הכרת אותה בנושא של הפרדה מבנית בקבוצת בזק ואני יכול להציג לך תרשים שאתה הכנת בחקירה שלך. אנחנו נבקש להגיש את זה, ברקוד 3901.
רבקה פרידמן-פלדמן
ראשית
התקבל וסומן ת/738. מה זה המסמך זה? מתי הוא נעשה?
יאיר חקאק
ראשית
זה שרטוט שלי מתוך החקירה
רבקה פרידמן-פלדמן
ראשית
עשית אותו בזמן החקירה?
יאיר חקאק
ראשית
כן. כן. בעצם כדי להסביר את ההפרדה המבנית צריך קצת לחזור בהיסטוריה. חברת בזק מוקמת משנת 1984 היא בעצם יורשת את כל פונקציות התקשורת של המדינה, של משרד התקשורת. היא מוקמת כחברה ממשלתית עם מונופול סטטוטורי בכל תחומי התקשורת, רישיון מאוד מאוד רזה כי אין מתחרים ואין צורך מאוד מאוד חזק להגיד מה מותר ומה אסור כי עצם היא חברת התקשורת הבלעדית של ישראל והיא בעצם חולשת על תחום התקשורת הנייחת שבאותם שנים זה טלפוניה נייחת, תחום הטלפון הנייד שזה פלאפון ותחום תקשורת נתונים, אין עדיין אינטרנט אבל יש תקשורת נתונים לעסקים וכל מיני דברים כאלה. בשנות ה - 90 המדינה מתחילה לעשות ליברליזציה בשווקי התקשורת ורוצה לפתח תחרות בכל מיני תתי שווקים בשוק התקשורת ולכן מה שהיא עושה, היא מחייבת את בזק לקחת את הפעילות בתחום מסוים, ניקח לדוגמא את הפעילות הסלולרית ולהפריד את פלאפון, לעשות ממנה גם תאגיד שונה וגם לנהוג מה שאנחנו קראנו במשרד הפרדה מבנית כלפי אותה חברה, דהיינו לא לשתף איתה מידע, לא לשתף איתה אנשים, לא להעביר לה כספים ולתת לה לפעול כאילו היא חברה עצמאית ואז במקרה של פלאפון בשנת, אם אני לא טועה 97 מוקמת חברת סלקום שהיא בעצם מתחרה בפלאפון וההפרדה המבנית הזאת בעצם מתמודדת עם החשש שבזק או שתזרים הרבה מאוד כסף לפלאפון בניסיון לנסות לפגוע בסלקום, או תיתן לה כל מיני מוצרי תקשורת נתונים במחירים מועדפים וכל מיני דברים כאלה. בעצם ההפרדה המבנית כפי שהיא הייתה ערב האירועים שאנחנו מדברים עליהם, היא בעצם שיש חברה בשם בזק שבעגה המקצועית במשרד קוראים לה בזק מפ"א מפעיל פנים ארצי שזה החברה הנייחת. יש חברה בשם פלאפון שהיא החברה הסלולרית, יש חברה בשם בזק בינלאומי שהיא ספק אינטרנט ושיחות לחו"ל ותקשורת נתונים לעסקים וכל מיני דברים אחרים ויש את חברת YES שהיא חברת שידורים. חברת YES, בזק בינלאומי ופלאפון בעצם מופרדים מחברת בזק בהפרדה מבנית, במקרה של YES יש גם בעלי מניות מיעוט מה שאין בחברות האחרות. ההפרדה הזאת בעצם היא בנויה כמו שאני שרטטתי אותה כאן בשרטוט הזה היא בנויה בצורה אנכית, זאת אומרת היא לא מפרידה בין רבדים שונים במתן שירות אלא בין שירותים שונים, זאת אומרת יש הפרדה בין השירות הנייח לשירות הנייד, לשירות הבינלאומי, לשירות השידורים וזו ההפרדה המבנית המסורתית שנוהגת מאז תחילת הליברליזציה ועד ימינו בעצם. הבעיה היא, או העניין הרגולטורי הוא שאם התפתחות, בעיקר עם התפתחות האינטרנט אבל לא רק, הולך וגובר הצורך בהפרדה שהיא גם אופקית ואני אסביר. כל שירות תקשורת בנוי על רבדים אז ניקח דוגמא שירות סלולרי הוא אלחוטי רק מהטלפון הנייד של המשתמש ועד האנטנה, מהאנטנה ואילך מדובר בעצם בשימוש בתקשורת נתונים, בסיבים אופטיים או בכבלי נחושת שקבורים באדמה אז עצם זה שיש למשל הפרדה בין בזק לבין פלאפון מונעת מבזק בעצם למכור לפלאפון את אותם תקשורת נתונים או תמסורות כמו שאנחנו קוראים להם במחיר מועדף, אלא מה? שככל שאנחנו עוברים לעולם יותר אינטרנטי ההפרדה הזאת הופכת לקצת יותר בעייתית ואני אדגים. שידורים, שידורים רב ערוציים מסורתיים בישראל, באופן מסורתי בישראל ניתנו על גבי תשתית ייעודית, להוט הייתה רשת כבלים ול - YES היה לוויין. עכשיו, מי שמכיר את השוק דהיום יודע שחלק ניכר מהשוק מתבסס על מה שאנחנו קוראים I.P.T.V שידורים באמצעות האינטרנט ואותה הפרדה אנכית בעצם לא מונעת את אותן בעיות שבאות מזה שכדי לתת לדוגמא שידורים באינטרנט או טלפוניה באינטרנט צריך להתבסס על רובד תשתיתי שהוא בעצם של מישהו אחר ולכן הסיפור הרגולטורי של אותה הפרדה מבנית שאנחנו נדבר עליה היום היא בעצם הניסיון שלי לפחות כאגף ושל אחרים במשרד לעבור מאותה הפרדה אנכית להפרדה אופקית שיש שיגידו שזו הפרדה פונקציונאלית, זאת אומרת בין הפונקציות השונות, באירופה קוראים לזה הפרדה אופקית, זה בגדול העניין הרגולטורי.
אמיר טבנקין
ראשית
אוקי. עכשיו אנחנו נתמקד קצת בתקופה באמת הרלוונטית לעדות שלך שזה התקופה שבה מר פילבר מתמנה למנכ"ל משרד התקשורת ואני שואל אותך,
בועז בן צור
ראשית
רלוונטית מבחינתנו זה גם הולך אחורה.
אמיר טבנקין
ראשית
אמרתי רלוונטית לעדותו, אבל בסדר, נתמקד בתקופה שבה מר פילבר מכהן כמנכ"ל משרד התקשורת, אני שואל אותך מה אתה ידעת,
רבקה פרידמן-פלדמן
ראשית
תאריכים רק כדי שזה יהיה מסודר?