ערוץ המשפט תיקי האלפים · מאגר הפרוטוקולים

תקציר

6 נושאים ביום העדות הזה

– איל ינון העיד כי מפגשים עם בעלי אינטרסים, וקבלת נוסחים מהם הם חלק משגרת הכנסת. לדבריו, עצם המפגש עם בעל אינטרס אינו פוסל הצעת חוק, ורצון לסיקור חיובי אינו ניגוד עניינים אישי. הוא תיאר את יחסי הכוחות סביב חוק ישראל היום כבסיס להערכה שהחוק יעבור, ואת הסברה שהשרים פוטרו בגללו. הוא אישר שמזכר שיחת הרקע שנערכה עמו רצוף שגיאות, והדגיש ששיח על תמורות אסור.

– ינון הסביר כי העברת הצעת חוק לוועדת הכנסת היא תרגיל מוכר לעיכוב חקיקה, וכי חופש הצבעה על הצעה של איש אופוזיציה הוא צעד חריג. הוא אישר שהחוק נעצר בגלל פיזור הכנסת, ומשמעות הדבר הייתה שההצעה נקברה ולא הייתה לה רציפות.

– וולפיש אישר כי תפס את הטלפון של הרו בתום החקירה, לא במהלך החיפוש בביתו. לדבריו, התפיסה לא חייבה שני עדים בעיניו, והוא לא ערך דו"ח חיפוש ולא מסר עותק. השופט בר-עם ציין כי העד לא כתב זכ"ד על העדים משום שלא סבר שנדרשו שני עדים.

– וולפיש אמר כי החזרת טלפון אינה אירוע מסעיר, וכי למיטב זיכרונו דווח לו שהחיפוש לא מצא דברים משמעותיים. הוא לא הכיר את מסמך ההחזרה ולא ידע מי החזיר את הטלפון או את הדרכון. לדבריו, החשיבות שיוחסה לטלפון היא חוכמה שבדיעבד.

– וולפיש העיד כי סיכם את חקירת הרו והעביר אותה לפרקליטות, לאחר שהתגבשה תשתית להפרת אמונים. הוא אמר שלא היה מעורב בהמשך, לא ניהל את המשא ומתן ולא היה שותף לסוד. לדבריו, מודר מכל מה שאירע אחר כך.

– וולפיש אמר שלא היה שותף לסוד הקלטות בטלפון של הרו, ושנודע לו עליהן זמן משמעותי לאחר מכן. הוא לא ידע אם ערן קמין הורה לו לתפוס את הטלפון או שהחליט לבד. לדבריו, איש לא פנה אליו לברר אם חיפשו הקלטות בתיקו.

כתבו לנו

מצאתם תקלה? יש לכם הצעה או הערה? נשמח לשמוע. רק התוכן נדרש.

יחד עם הפנייה נשלח גם הקישור לעמוד שבו אתם נמצאים, כדי שנדע על מה מדובר.